וכמה נפשות אתם בבית?
ולציין אם מדובר בחשבון של חודש או חודשיים
מעניין אותי אם הצריכה פה סבירה או שצריכה לעשות בדק בית
וכמה נפשות אתם בבית?
ולציין אם מדובר בחשבון של חודש או חודשיים
מעניין אותי אם הצריכה פה סבירה או שצריכה לעשות בדק בית
אולי גם תציינו אזור בארץ
את הבית, אין צורך
אבל מדליקים יותר את הדוד
הצריכה הגבוהה זה בקיץ
שהמזגן דולק בלי הפסקה
והגענו ל2,200 ש''ח לחודשיים
שני מבוגרים ושני ילדים.
משתמשים תמיד במזגן.
קחי בחשבון שמחיר חשמל עלה וגם מעמ עלה. בנוסף בקיץ יש עלייה בצריכה.
יש לנו מידי פעם חשבונית הערכה ומידי פעם חשבונית בפועל.
החודש יצא 430 שח
חודש קודם (אולי בגלל פסח) - 750 שח
עורכת - חשבון חודשי!
יצא לנו חשבון לחודשיים- 1,100
אנחנו 7 נפשות
ובחודש האחרון התחלנו יותר להדליק את המזגן.
מייבשת את כל הבגדים במייבש
כי כבר פחות קר ולא צריך חימום מאסיבי
ועדיין לא כל כך חם אז רוב הזמן לא צריך מזגן
מספיק חם בשביל לייבש הרבה מהכביסות בחוץ
לא מידי חם אז לא צריך יותר להפעיל כל מיני מכשירים שימנעו חימום
וכו...
קיצר מבחינתי זה 3 חודשים בערך שהם לא מדד
בחורף הצריכה פה יכולה להגיע קרוב ל1000 בחודש, אנחנו 4 נפשות וגרים במקום קפוא.
או מדליקים יותר מזגן
בחודשים של קיץ אני מדליקה מיני מרכזי בחדרים ומזגן בסלון עם הכל בנוסף ויוצא לי בערך 2500 לחודשיים
רק בבוקר בין 9 ל 13 הבית ריק
אנחנו 4 נפשות
בלי מייבש, כן מזגנים.
אבל אנחנו עברנו במסגרת הרפורמה לחברה אחרת מחברת חשמל אז יש לנו הנחה קבועה של 7%.
467 ל-8 נפשות.
לדעתי זה ממש החודשים עם הכי פחות צריכה (עוד לא משתמשים במזגן, כבר לא צריך דוד או מייבש).
והבית שלנו מבודד ממש (השקענו בתוספת בידוד). בחלק מהבתים לידנו כבר מדליקים מזגנים, אצלנו לא צריך (יש רק חדר ספציפי לא מבודד, שהוא חצי בגג והילדה שם מדליקה מזגן חופשי. אבל זה רק חדר קטן אחד).
כשאין מקום על המתקן.
בחורף כמובן הרבה יותר.
כשמתחמם אנחנו מתחילים להדליק את המזגן בסלון וזה באמת עולה גורם לעליה משמעותית
מה שאני עושה בעיקר בחדרי הילדים
עושה את המזגן על טיימר וזה נכבה בתחילת הלילה אחרי שכבר נרדמו לרוב הם לא שמים לב בכלל שכיביתי אותו....
אצלי יש פה פוכים כל השנה 🤦♀️
אז אם מכבים את המזגן הם כן ירגישו.
מה שמםריע לי זה שהם מדליקים באופן אוטומטי ולא בודקים אם צריך או לא..
אחת מאוד רגישה לחום ואם פינגווין יכנס לחדר הוא יקפא. 🥶
חדר שינה שלנו מדליקים לפי הצורך.
ועוד שני חדרי ילדים שיכולה לנסות לסגור באמצע ולראות מה יקרה .
לפעמים גם את זה לא עושה
אבל מקפידה על דלת פתוחה
אצלינו פוכים רק בחורף
כל השנה שמיכה דקה

בשאר הבית לא מעשי מאורר תקרה מכל מיני סיבות
אבל זה בהחלט תחליף נהדר ופחות זולל חשמל
רק אחת מדליקה מזגן, כי כאמור החדר שלה חצי בתוך הגג ובאמת חם בו.
לא ישנים עם פוכים כמעט בכלל. שמיכות קיץ, לפעמים אפילו מיקרופייבר כי כן איפשהו באמצע הלילה כבר נהיה קר.
כמעט כולם ישנים עם חלונות פתוחים.
לחודשיים
אבל! זה לא היה חשבון לפי קריאה. אלא לפי הערכה.
לדעתי יקזזו לנו בחודש הבא.
ממוצע 800 לחודשיים
5 נפשות
מהממוצע..
מה יכולה להיות הסיבה??
4 נפשות
עם מייבש
בקיץ חיה על מזגן אז קצת יותר יקר בחודשים האלה
יש מונה נפרד משלו, גרים מעליו.
הוא משלם ואנחנו פעם בחצי שנה עושים חישוב לפי קריאת מונה ומשלמים לו.
יצא לנו 4,000₪ לחצי שנה.
זה יוצא 666₪ לחודש.
כשבפועל בחודש הראשון בקושי היינו בבית.
זוג+1
אין מייבש.
מכונת כביסה פעם בשבוע, פעם בחודש - 2 מכונות בשבוע.
מזגן בעיקר באמצע הקיץ ואמצע החורף, לא הרבה שעות. לא בכל הבית, רק בחדר שלנו ובסלון, וגם- כמה חודשים לא היה מזגן אצלנו עד שהביא חדש בחורף.
לדעתי יקר בטירוף, לא מובן לי למה.
בבית הקודם שילמנו 500-550₪ לחודשיים.
ופה משלמים יותר על חודש אחד ולא שניים..
צריכת חשמל נשארה אותו דבר, אותו גודל בית+-
אבל אין לי איך להתווכח עם הפרש קריאת מונה כפול תעריף קוטש חשמל.
נראה שאנחנו משלמים יותר מכם @פרח חדש
אולי הנורות שלכם בזבזניות? כדאי נורות לד מבחינת צריכת חשמל
בנוסף- תלוי כמה שעות הדוד מים חמים פועל
תנור זה גם בזבזני מבחינת חשמל
כבל מאריך עם מפצל- כדאי לנתק כשלא משתמשים.
אבל נשמעת צריכה גבוהה באופן חריג, שווה לבדוק אם יש משהו ברקע שלא שמים לב אליו שמבזבז ככה
לא הגיוני שזה המחיר עם הצריכה שלכם אם הכל פועל בצורה תקינה.
בעל הדירה אמר שהנורות דווקא מהסוג החסכוני.
לא מדליקה אור בשעות היום, רק אחר הצהרים(ולא בכל החדרים), מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא בבית.
תנור - קנינו לאחרונה. לא היה לנו כמה חודשים..
עובד בערך פעם בשבועיים.
כבל מאריך עם מפצל- מכבים כשלא בשימוש.
אנחנו לא בזבזנים, לכן לא מובן לי איך הגענו לכאלה סכומים.. מרגישה עושק.
ואצלינו יש הרבה יותר צריכה!
כך שמשהו כאן לא הגיוני
יש היום אפשרות להזמין מונה חכם שדרכו אפשר לזהות מה הצריכה שלכם
ואם יש משהו שזולל את החשמל
אולי תבדקו את זה מול חברת החשמל?
לדעתי תרימי טלפון לחברת החשמל ותגידי להם שזה תמוה אולי יהיה להם דרכים לבדוק
300-350 לחודש שבו אנחנו כל החודש בבית (בלי מלחמה, חגים וכו שאז מחוץ לבית תקופה ארוכה)
זוג
מזגן כל לילה, בקיץ גם ביום.
מייבש בלבד, לא תולה (אבל כביסות של שני אנשים, נניח מכונה ביום)
כיריים אינדוקציה
הנורות לדעתי לד, אולי זה עושה הבדל.
.?
היום לא מצליחה להבין איך עשיתי את זה 🤣
אני מפעילה מכונה פעם ביום יומיים עם חמישה
כשהיינו זוג היתה לנו מכונה בשבוע, לפעמים שתיים
מעניין
כן אנחנו מעיפים די מהר לכביסה
הוא זורק לכביסה גם מכנסיים כל יום (!) ואני גם בגדים וגם פיג'מה
זה לא יוצא מכונה ביום של בגדים רגילים, אבל כן בטווח השבועי יוצא משהו כמו 7 מכונות
כי בנוסף לבגדים יש
מצעים
מגבות מטבח, סמרטוטים
מגבות גוף (מכבסת נגיד פעם בשבוע, אבל הן לא נכנסות כולן יחד לרוב)
מפה של שבת
כל הדברים האלו מצטברים בתכלס…
אז כבר מכונות של דברים "כלליים" שהם לא הבגדים שלנו זה יוצא לפחות 3 בשבוע
וכמעט תמיד אני מכניסה מכונה שלמה
אז עוד 3-4 מכונות של בגדים בשבוע
משהו כזה (הבגדים שלו גדולים)
850 שח לחודשיים
כמעט לא משתמשת במייבש.
בחודשיים האחרונים לא חיממנו את הבית כמעט..
7 נפשות
מזגן רק בסלון, בתקופה הזו לא דולק כמעט.
אין מייבש
כמעט ולא מדליקים דוד חשמל
יש כיריים אינדוקציה ומדיח פעם בכמעט כל יום.
1028 ש"ח לחודשיים האחרונים, 11 נפשות.
משתמשים רק במייבש. מזגן הופעל פה מדי פעם בחודשיים האלה, לא לאורך זמן. מדיח אין. מכונת כביסה עובדת כמעט כל הזמן (וכנ"ל המייבש). אלה מכשירי החשמל העיקריים שלנו. (בחורף יש גם חימום שעיקרו בגז).
האחרון היה 750 לחודשיים, משפחה של 6 נפשות. אני עושה כל יום מכונה או 2, אבל לא שמה הרבה במייבש רק מתי שאני חייבת, אז יוצא נגיד פעם פעמיים בשבוע מייבש.
המזגן עד עכשיו כמעט ולא דלק, בימים האחרונים מדליקים מעט מדיי פעם. גם הדוד כמעט ולא דולק עכשיו, תקופה מושלמת מבחינת מזג אוויר
212 ש"ח על אפריל
משתמשים לכל הכביסה במייבש
אז יש 7 אחוז הנחה
ואפריל זה חודש יחסית זול, כבר לא קר, ועוד לא מאוד חם..
ניקוי פנימי של המזגן, זה משפר ביצועים באופן משמעותי וחוסך בחשמל.
אני עשיתי את זה לבד שנה שעברה בכל המזגנים בבית והמזגנים מקררים הרבה יותר טוב!
הסתכלתי איך הוא עושה
צריך מכונת שטיפה בלחץ (אני לקחתי מגמ''ח), וכדאי שיהיה כיסוי כזה ששמים סביב המזגן שהמים לא יתפזרו לכל עבר (קניתי מאליעקספרס)
ואז פותחים את המזגן וממש שוטפים את כולו מבפנים, לא להרטיב את אזור החשמל
יוצא מים ג'יפה שחורים והמזגן נהיה קררר
לא תהייה, תהייה לא תהייה אי אפשר לקבוע כלום, כל פעם מהססת מה יהיה, ברור שהשגרה הולכת להיהרס מתישהו, אבל המתח הזה של מתי זה יקרה גומר עליי, אין לי חשק לקבוע כלום ולא להתחייב לכלום.
כבר עדיף שהמלחמה תתחיל, תיגמר, המשיח יבוא ודי.
לי נמאס!!!
שחוזר הניגון, החלטתי לסנן
באמת אבל
אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר
אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש
זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה
היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו
מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו
( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)
אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו
אבל שומעת קולות.
לא דיבורים, קולות של מטוסים.
אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.
ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.
וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.
כי אולי כן, אבל אולי לא
ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש
הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔
מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום
ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...
גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.
מקווים לטוב..
תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....
ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.
מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.
אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)
בתקופה כ"כ משוגעת
חוץ מלא להחשף לחדשות
צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם
כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע
מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.
יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.
אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.
כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,
יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.
הילדים ממילא בבית בחופש.
קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב
מקסימום נעשה עם משלוח.
באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..
ואם לא יהיה גם טוב,
כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.
היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.
מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..
העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜
ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו
מצחיקה אני
ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.
עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒
איף.
משיח דחוף.
לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...
אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?
טראמפ תוקף אנחנו לא...
איראן תוקפת במכוון לא אותנו
נכון אולי
אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות
לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה
לבין האולי כרגע
טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה
לנו אין המון אינטרס בזה
ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש
נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות
אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני
קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות
זה עבודה תודעתית
וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו
וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...
דווקא כאחת שכן קראה הרבה על
להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.
הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר
עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור
אולי מחכה לאחרי המונדיאל
אולי מחכה לבחירות האמצע שלו
זה לא יודעים... ימים יגידו
אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו
אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה
עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך
מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.
תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.
חבל מעכשיו להיות סביב זה.
מבחינתי הכל כרגיל
הדברה.
אפשר לנסות קודם תחנת פיתיון שמוכרים בסופרים, שמעתי שזה די עוזר.
אני לא לוקחת סיכונים והולכת על הדברה טובה מראש רק כדי לא לפגוש את היצור הדוחה הזה
לק"י
אנחנו פעם הבאנו, והוא השתמש במזרק של הג'ל.
לא יודעת אם היה לו חומר טוב יותר ממה שמוכרים בחנויות, ובהרבה פחות כסף ממה שהוא לקח🤦♀️
ולא ישים ג'ל
אנחנו עושים פעם בשנתיים, וועד הבניין עושה כל שנה לפני הקיץ בבניין והם מתים עוד לפני שהם מגיעים לבית
אני גרה פה 6 שנים ונכנסו גוקים רק פעמיים.
למדביר שמכבד את עצמו כמובן, צריך לחפש המצלות..
או שלא הבנת נכון מה החומר שהוא שם
כששמים מזרק רגיל מהסופר זה עוזר לכמה ימים גג
הדברה של מדביר עוזרת לפחות לשנה שנתיים
לק"י
בפועל גם הדברה לפשפשים הוא סתם עשה משהו לא נכון.
לכן, לא מתפלאת שגם לג'וקים הוא עשה משהו לא מקצועי. אלא אם כן, יש לו איזה חומר ייעודי. אבל מן הסתם שלא...
לכן שאלתי מה מדביר מקצועי עושה.
למה המליצו עליו
ריסס את כל הפנלים- צריך להזיז מיטות
מרסס פתחי ביוב
אדני חלון
ארון מתחת לכיור
ואם גרים בקרקע אז גם את היקף הבית
כל האורחים הבלתי קרויים נעלמו כל עומת שבאו
אנחנו עשינו הדברה ביולוגית שהיה אפשר להיכנס במידית הביתה
(אין לי כרגע תינוק זוחל... עם תינוק ההנחיה היא לחכות כמה שעות)
היה אפשר להעביר סמרטוט עם מים באותו היום
אבל לשטוף עם חומר רק ביום למחרת
מראש ההנחיה היא לא להשאיר דברים פתוחים על השיש
לא זוכרת שהיה איזשהו סיפור עם הנקיון
והוא ריסס מחוץ לבית כשהזמנו+ על המסגרת של המרפסת בחוץ
מרפסות ברור שעושים
בקרקע כושים כם את כל הממשק בין הבית לקרקע...
לק"י
וזה דוחה. בעיקר במטבח.
ותוודאי שאין חורים בקירות
גריקן ירוק בהיר שקונים בסופרים. של ריצפז.
כתוב עליו בגדול מקדימה 'דוחה תיקנים'
ההורים שלי משתמשים. לא יודעת אם בגלל שהיה בעבר תיקנים או שפשוט אין בגללו. לא רואה אצלם שיש.
אני לא כ"כ משתמשת בסבון לרצפה כי זה כנראה גורם לעקבות של סימני רגלים אחרי זה בגלל הסוג ריצוף. לא מצאנו פתרון טוב יותר.
לא מסריח.
אפשר בסופר לפתוח ולהריח לפני שקונים (וכמובן לסגור טוב אחרי זה)
בדברים האלה לא שווה לחסוך
בריאות הנפש ושקט נפשי שווה יותר
במיוחד אם את גרה בבית פרטי/קומת קרקע
לק"י
(יש לי סיוט מהדברות אחרות שעשינו. אומנם שם זה היה בלגן רציני. אבל עדיין אין לי כח לזה).
צריך להרחיק רהיטים שאפשר מהקירות(ספות, מקרר, מיטות.. לא עכשיו ארונות וספריות)
וכמובן להשאיר רצפות פנויות ושיש ריק והכל
זכור לי שאפשר לחזור אחרי כמה שעות ולשטוף אחרי יממה משו כזה
צריך שהבית יהיה מסודר בגדול כזה,
שלא יהיו שום אוכל וכלי אוכל מחוץ לארונות (כלומר על השיש),
ולצאת לכמה שעות.
אני תמיד העדפתי לצאת ליותר מכמה שעות, בפרט אם יש תינוק זוחל.
אם הצלחתי להביא מדביר ביום שישי או אפילו חמישי, ולצאת לשבת להורים למשל.
זה נותן שקט מוחלט לשנה ויותר!!
וזה גם לא יקר במיוחד, כ400 ש''ח, תלוי בגודל הדירה.
שווה כל שקל, אין לי פחד יותר ממקקים, ב"ה ויש מלא בסביבה שלנו, ברחוב או בבניין, לבית הם לא נכנסים
לפני שמזמינים מדביר. סביר להניח שתיקנים מגיעים לארונות מטבח מחורים בקיר. אם לא יטופלו החורים - חבל על הכסף של ההדברה
לק"י
אבל אולי כדאי.
תביאי הנדימן שיסתום לך ?
נראה לי עדיף
ומדביר גם את הבור ביוב החיצוני
חוץ מלצאץ מהבית ל3 שעות אני לא עושה כלום
אחכ 3 ימים לא שוטפים וזהו..
לק"י
ולא שאני שמחה שיש לכם ג'וקים, אבל שמחה שאם כבר יש, אז כתבת על זה.
לפעמים צריך אנשים שיזדהו איתך....
ויש לזה אחריות
לבעלי יש קטע שבמצבי לחץ קשים
הוא מתפרק ומתפרץ או שהופך הכל עליי ויוצא עליי בעקיצות, בציניות
זה יכול להיות צרחות. ניתוקי טלפון, בצורה משפילה מאוד
אם אני לא שותקת, זה כמו כדור אש מתגלגל לריבים וכאסחים מטורפים
אם אני שותקת זה יכול להירגע אבל אני יוצאת עם תחושה רעה ועלבון
וזה חוזר על עצמו שוב ושוב ושוב כך או כך
ברור לי שהוא חייב טיפול כי זה משפחתי אצלו
אבל הוא לא בכיוון של טיפול
קשה לי ממש!!!!!! עוברים עכשיו איזה מצב לחוץ ממש והנה הופ
הכל יוצא עליי בצורה הכי דוחה שיש
התפוצצתי עליו עכשיו בוואטספ אז הוא פגוע
ומה איתי?????
יש לציין שבלי זה הוא בעל מהמם
זה כמו שתגידי במצבי לחץ הוא מוריד לי סטירות,
אבל חוץ מזה הוא בעל מהמם.
זו חלק מהדינמיקה של האלימות וצריך לטפל בזה.
משפחתי, לא משפחתי גם הילדים רואים וסופגים את זה,
מישהו צריך לעצור את ההעברה הזאת בתוך המשפחה.
אין מנוס מטיפול, ואם הוא לא מוכן תלכי לפחות את, שתדעי מה האפשרויות שלך ולאן את לוקחת את זה.
תזכרי שאת לא אשמה בכלום!
בהצלחה יקרה!
לשתוק באותו רגע ולסיים את השיחה
ובזמן אחר - נניח בערב, להגיד לו - שומע בעלי? ההתנהגות שלך לא לעניין
אני מצפה ממך להצליח לאסוף את עצמך כשאתה לחוץ ולהתנהל בצורה נורמטיבית. ההתנהגות הזו לא מקובלת עליי ואני לא מתכוונ לקבל אותה.
שאין אפשרות כזאת שמישהו שחייב טיפול ופוגע באחרים מסרב ללכת לטיפול.
תדברי איתו על זה בזמן שהוא רגוע.
מכיר בזה שמשהו ההתנהלות שלו לא תקין?
אני חושבת שזה הצעד הראשון
מה זה 'התפוצצתי עליו'
צעקות?
זה שונה ממה שהוא עושה?
אולי שניכם צריכים ללמוד איך לתקשר אחרת
אין מה לדרוש ממשהו לעשות מה שאת לא מסוגלת
בדרכ אם מישהו אחד מתקשר בצורה רגועה
זה משפיע על השני
אם זה חד צדדי ומתמשך
למרות שצד אחד מתנהל בצורה תקינה
זו בעיה אחרת
בשבילך כאישה.
עוד לפני השאלה איך אתם זוגית.זה שם אותך כל הזמן עומדת על המשמר, בהיכון, חסרת מנוחה במצבי לחץ או משבר, מוכרחה לאסוף את עצמך כשאת בעצמך צריכה משענת חזקה וביטחון.
אני לא חושבת שאת צריכה להכיל את זה.
אבל זה גם לא אומר לפרק את הבית.
זה אומר שבשעת התפרצות כדאי לך לסנן. הכל. פשוט לא להיפגע. להיות בפוקוס על דבר אחד- איך אני מצמצמת מגע ואיך אני שומרת את הכוח שלי לי ולילדים.
מה שהוא אומר זה פשוט פצע פתוח ומדמם.
שכמובן ף הוא *חייב* לטפל בזה או לשלוט בזה
אבל אם הוא מרשה לעצמו להתפרץ קשות, תגני את על עצמך והילדים.
והכי מובן שזה לגמרי קשה לך. בסוף את רוצה שקט בעצמך, ואולי שהוא יעזור בבית עם הילדים,
ובמקום שיעזור ויתמוך, את צריכה להיות חזקה בשביל כולם ועוד לשמוע צרחות וניתוקים.
זה הזוי.
אבל בהינתן שכרגע זה המצב שלך והחלטת לא להתגרש- הדבר החשוב הוא לא להיכנס אצו לפצע או לתהום הזאת. את עכשיו עומדת על האדמה בעוד הוא עמוק בבור. התפקיד שלך זה להיאחז באדמה ששומרת עלייך. להיאחז ביציבות הנפש ולא להיכנס אתו פנימה. זה לא בריא לך ולא מועיל לך.
ואני חושבת שאת צריכה לדבר אתו על מה הוא מפסיד כשהוא בוחר לא לשלוט בכאוס שלו.
הוא מפסיד את הכבוד שלו
הוא מפסיד את היכולת שלך להיות אינטימית אתו
הוא מפסידאת הביטחון של הילדיםשלו
והוא מפסידמול עצמו- באמון שו בעצמו שהוא מסוגל לשלוט בכמנו כאדם בוגר
אני ניחה שכל אחו יהדהדו בלבו.
חיבוק חזק!
אבל אם אתם הולכים חשוב שזה לא יהיהבגישה של- באנו לתקן אותו. אלא לבוא ללמוד איך להתמודד ביחד עם תקופות לחץ.
מנסה לענות....זה לא התפרצויות של זריקת חפצים
זה צעקות ואיבוד שליטה על הפה בעיקר
שזה יכול להיות הכי הכי פוגע
ותמיד אני צריכה להיות אסופה ולשתוק או להיות "השוטר הטוב"
עד שהכל יעבור
וגם אני בתוך הלחץ וגם אני עוברת
אז כמה אפשר להישאר חזקה?
והוא תמיד הכי הכי מסכן והכי קשה לו
מה שטוב זה שאפשר לתקן 
אני חושבת שאתם קצת בהיפוך יוצרות
בעיניי גבר/ בעל לצורך העניין כמובן, הוא דמות להישען עליה.
ממליצה ללכת לטיפול כדי לדעת איך להגיע לדינמיקה נכונה עם ליווי נכון. זה נכון שהוא מגיב בצורה מסוימת אבל יש לך אפשרות לשנות את התגובה וההתייחסות להתנהגות שלו ומכאן דברים יכולים להשתנות
אני לא אומרת שתצעקי אחריו בחזרה כי זה כנראה לא יעזור
אבל לדבר באסרטיביות
ככה לא תדבר אלי, לא מקבלת שככה מדברים איתי.
רוצה ששוב נשב יחד לארוחת ערב? תתנצל ותבטיח שתטפל בהתפרצויות שלך.
מרגישה כבר תקופה ארוכה שאין לי שמחה בגידול הילדים.
הכל עול
הכל קשה
הכל מתיש
סבלנות, סבלנות ועוד סבלנות שפשוט אין לי.
והבית מתלכלך בשניות וכביסות בלי סוף ובאלגן בכל פינה.
לא בהריון, לא לפני ולא אחרי
ועדיין לא מצליחה לאהוב או לשמוח.
הם רעבים, הם צריכים, הם רוצים, הם מלכלכים, הם מציקים, הם רבים, הם בוכים, הם קמים בזריחה, הם רוצים מלא צומי והם הורסים דברים בבית.
ככה כי הם ילדים.
ואין לי כח אליהם.
לא פיזי לא מנטאלי.
יש לי חברות, יש לי זוגיות טובה, אני יוצאת ואני חיה.
אבל לא כיף לי האמהות.
ואולי יש עוד מושהי שמרגישה כמוני?
עוד לא התחיל הקיץ ואני על סף ייאוש
מרגישה כלואה בתוך זה
לא בא לי
מתואמתיש בי בהחלט הזדהות עם מה שכתבת.
מחזקת אותך למצוא לך טיפול מיטיב❤️
אין לי עצות, חוץ מלפעמים
שאני מרגישה שברגע שאנחנו מרפות ומקבלות את התקופה הזאת בנחת, אז הכל נהיה הרבה יותר קל.
ברוב הזמן זה פחות ככה.. מותר להתלונן באמת זה קשה🫤
כי הכנות שלך נגעה בי
האמת יש פעמים שהרגשתי בדיוק ככה
אבל פחות עם המילה 'הם' מול הילדים.. אלא מול חוסרים וכאבים אחרים בחיים שלי שמקרינים גם לאמהות שלי..
נגיד מרגישה שבגלל שאין לי משפחה ושייכות אז אין לי כח לילדים כי אין לי על מי להשען אף פעם..
וזה שאין לי חברה קרובה אז אין לי את מי לשתף ..ואז פחות סבלנית בבית..
והרגשתי ש-
אני לא שמחה
לי אין כח
אין לי חשק
אני לא חיה
אני בלי אנרגיות
וכו וכו
הבנתי
שלי חסרה שמחה ואנרגיות בחיים.
והבנתי עמוק בבטן שאני לא מוכנה להיות שם יותר. שזאת תהיה החוויית חיים שלי.
כי זה לא קשור אליהם.או למה שחסר לי.
זה קשור אלי.
להתמקמות שלי מול החיים ומה שהם דורשים.
ראיתי את זה בחוש כי לפעמים דוקא שהכל היה רגוע ובסדר..הלב היה כבוי.
וכשהיה אתגר- לפעמים כן הצלחתי להרגי ש חיוניות ושמחה למרות.
ואז כשזיהיתי את זה
אז הבנתי.שאני חייבתת לחזור לחיות.
עם מה שקשה. ועם מה שאין. ועם כל הטוב.
אז את נורמלית
וחיבוקקקק
וממליצה ללכת לטיפול טוב ישעשה סדר ויתן חיבוק ללב
מה עזר לך לחזור לחיות
ואיזה סוג של טיפול אני צריכה לחפש
תודה יקרה
ניסיתי כמה ולא היה לי מקדם
והמלצות נתנו לי על מטפלות מהממות אבל רחוקות..
לי אישית עוזר לכתוב ולעשות עם עצמי כל יום עבודה פנימית.. עם מטרות ויעדים לממש..ותובנות שמגיעה אליהן..
שמה לב איזה מחשבות מחלישות ומכבות אותי..ולומדת לזהות אותן בזמן אמת.. ואיזה נותנות לי כח..ואיזה תדר אני מחפשת ביום יום כדי להיות מי שאני רוצה
לומדת לנתק בין הנתונים בחוץ של מה קרה ומה הילדים עשו ומה חסר לי לבין איך אני מרגישה ומתנהלת.. לומדת שזה לא מחייב שאם משהו קרה לא לפי התכנון או אם חסר לי משהו - אז אני אכבה ואתנהל בעייפות.. לומדת שיכולה לבחור להיות מי שאני אוצה ושזה לא תלוי בבחוץ
מרגישה שזה המון עבודה כל הזמן מחדש
גם לומדת ימימה וזה מאוד עוזר
ופשוט שמחה זה ממכר
ברגע שגיליתי שאפשר לבחור בשמחה באותה המציאות ממש
אז פשוט בא לי מזה עוד
זה כיף להיות שמחה!!! כיף להרגיש כיף לחיות!!
ושווה להתאמץ עבור זה!
יכולה לשלוח לך בפרטי מס' של מטפלת שהמליצו לי עליה ..וכן ממליצה לך לברר על מישהי טובה באזורך.. ופשוט לקבוע..לתת לזה הזדמנות
רגעים של הנאה מהם? נחת?
כי אין רגע דל איתם ואני תמיד בתפקיד
וגם אם אני אחליט על שביתה קטנה של כביסות, נקיונות או בישולים
תהיה הילדה שתמיד חופרת וצריכה מלא צומי, הילד שלא מפסיק לריב ולשגע את כולם, האנרגטית שמכסחת את הבית
לנקות כינים
לקחת לרופא עור
לתקן את המשקפיים
תולעים
סיפורי חברות מדבקות מכתביות מפיות ולכווולם יששש
ועוד שלל הרפתקאות שמעייפות אותי עד תום.
ה"להיות בתפקיד" הזה, עם כל הברכה שבו, ב"ה, יכול גם להיות קשה ומכביד נפשית לפעמים
זה לא אומר שאת לא בסדר אם קשה לך, בעיניי את פשוט נורמלית כי זה הרבה להחזיק באמת לאורך שנים
ועם זאת, יש את התחושה שאת כלואה. מנסיוני תחושה כזו נובעת לפעמים ממצב שכביכול אין לנו בחירה במצב שדוחק אותנו לקיר ומאלץ אותנו להיות בסיטואתיה שאנחנו מרגישים בה לא בנח
אז אני רגע רוצה לשאול - מה היה נותן לך תחושה של חופש כביכול? תתפרעי רגע במחשבה עם עצמך
אולי באמת פיזית נפשית להתרחק רגע ייתן לך מילוי? יום יומיים מחוץ לבית נניח
לא יודעת בני כמה הילדים, אבל אולי לפרק רגע את הריכוזיות בבית ולתת לעצמך את האופציה להתאוורר קצת מאחריות שמקשה עלייך לאורך זמן? להיעזר בילדים, לקנות אוכל, להוריד תלות של הילדים בך ולעודד אותם ליותר עצמאות? פחות לרצות אותם בכל דבר? כמה בעלך מעורב ונוכח?
את ישנה טוב? זה ממש משפיע על תחושות ייאוש מנסיוני
מה שעוזר לי זה לעשות לי 'חופשים' קטנים במהלך היום, נניח מקבלת אותם בצהריים בחזרה מקייטנה, מדברת איתם קצת, שעה, שמה להם לאכול ואז מסתגרת בחדר לרבע שעה/ חצי שעה, תלוי כמה הם מסתדרים. וככה במהלך היום נכנסת לחדר מפעם לפעם, נועלת, מבקשת שלא יפריעו, בה לא תמיד הולך אבל בגדול הם פתאום מתחילים לדבר אחד עם השני במקום רק איתי שזה אחד הדברים שסוחטים אותי ממש, להקשיב לסיפורים הלא נגמרים האלה וכולם רוצים לדבר ביחד...
שלך הוא תיאור מדויק על ילדים
במיוחד בגיל קטן
זה פשוט מאד קשה
במיוחד אם יש כמה קטנים
אני הרגשתי הרבה שנים
אח"כ הם גדלו והצלחתי להנות מהם
וגם ללדת עוד אחד ולגדל אותו בטוב בלי עומס גדול מדי
יש איזשהי פנטזיה על אמהות מהנה
עם כמה ילדים קטנים ועם העומס
אולי יש כאלו שזה עובד אצלם
אבל אם זה לא עובד
זה לא אומר שמשהו לא תקין
כי זה הכי הגיוני שיש
נראה לי העזרה הכי טובה היא עזרה פיזית של מישהו אחר שיטפל לפעמים בילדים ואת תוכלי לנוח/ לבלות
וגם כדאי לתכנן ילודה קדימה
כדי להנות מהאמהות כשהם גדלים
ולא מתכננת ללדת יותר ככל הנראה
זה לגמרי מעל לכוחותיי
לחשוב על הלופ הזה מחדש של טיפול בגוזל… עם גזים, צרחות, לילות לבנים, והלאה
עוד עומס ועייפות ומטלות ודאגות.
אני כבר כמה שנים טובות בתוך זה.
אמאלה זה מתיש.
להתחיל משחרור הכאב
להבין שהמצב בבית עמוס אובייקטיבית
זו לא רק התחושה שלך זו התחושה האמיתית
זה קשה וכואב
וזה יעבור מתישהו אבל יקח זמן
עד אז כדאי לחשוב על צמצום נזקים
אם אפשר יותר עזרה
יותר יציאות ובילויים לעצמך
והכי חשוב
יותר הבנה עצמית
שזה פשוט קשוח מדי
כי הרגשתי בדיוק ככה לפני כמה שנים
עם 4 ילדים בגילאים 0-7
אני זוכרת שהייתי רואה אישה בהריון ודבר ראשון חושבת אמאלהה איזה מסכנה מה מחכה לה 🫣
היתה תקופה של כשנה וחצי שהייתי בבית ולא עבדתי, באמצע פרצה הקורונה ואז בכלל הרגשתי שאני בכלא
לא היה הבדל בין יום ולילה
כל היממות היו ברצף כי ביום תפקדתי עם הגדולים יותר בלילה הקטן היה ער רוב הלילה
בסוף מה שהרים אותי היה לצאת לעבוד מחוץ לבית
זה היה מאוד קשה השינוי הזה אבל הרים אותי ממש. פתאום פגשתי עוד אנשים, טיפלתי בדברים שלא קשורים רק לתפקוד הבית
חיכיתי עוד כמה שנים להריון הבא אבל אני יכולה להגיד לך שככל שהזמן עבר והם גדלו המצב השתפר מאוד
יש לי עדיין ב"ה הרבה עבודה והרבה תפקידים בבית אבל הילדים יותר עצמאיים ולא תלויים בי לכל כוס מים
מה אני רוצה להגיד לך זה שכשהייתי במצב הזה לא הבנתי איך אני אשרוד ככה תמיד
אבל הם גדלים וזה נהיה יותר קל מבחינות מסויימות
ותחשבי מה את יכולה לעשות לעצמך שיעשה לך טוב.
ההכרה במצב היא התחלה מצוינת
כדאי לקבל עזרה.
לדעתי זה באמת לא צריך להיות ככה..
למרות הקושי האובייקטיבי, התחושה שלך היא לא מחויבת המציאות ואפשר אחרת
ממליצה לך בחום לפנות לטיפול
אז יש לי סכרת הריון,ואני לא מצליחה לאזן אותה תזונתית אפילו שאני ממש שומרת.
הערכים בבוקר גבוהים ואין לי שליטה על זה (וגם אחרי אוכל הם התחילו לעלות... 95 במקום 80 אחרי סלט..)
הרופאה רשמה לי גלוקומין אבל אני רק בתחילת ההידרדרות (שבוע 23) ומתה מפחד להגיע למצב של אינסולין או של ניתוח קיסרי 😑 מה אפשר לעשות??
95 בצום,או אחרי סלט?
מה הערכים שלך בדרכ?
בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...
העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.
אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-
אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.
זה סביר?! הוא אפילו לא התעורר לבד אני הערתי אותו מרוב פחד, הוא חינני ומבסוט אבל הטיטול היה יבש
יש סיבה לחשוש?
מוסיפה שאתמול הרגשתי מחסור בחלב אז הנקתי הרבה בערב
אבל היא עלתה שעות בהדרגה.
זה נשמע בסדר.
תעקבי איך הוא במשך היום.
אם מעל שלושה קילו - אז מצוין, שיישן ותנוחי. ותדעי שזה עלול להשתנות בהמשך🤭
אם מתחת - אז צריך להעיר... (זה מה שהיה לי עם הקטנה שלי - עד שהיה לי תינוק שישן לילה, הייתי צריכה להעיר אותה לאכול כי היא הייתה קטנה מדי וגם לא עלתה טוב במשקל... כבר היה קל יותר אם היא הייתה קמה מעצמה🤭)
יש למישהי המלצה על חזיות הנקה שמחזיקות את החזה כמו שצריך? אשמח ממש לשמוע❤️
במעיין שטוב חזיות הנקה עם ברזלים
רק עם ברזלים עומד טוב
אבל לא הכי נוח....
רק בסייפיש
יש להם תופרת שהופרת חזיחת רגילות להנקה
ואז לבנות עם חזה גדול (כמוני( יש פתרון שנראה טוב ואיכותי
גיליתי על עצמי שפירות , ירקות חיים, וגבינה צהובה עושה לי רע ואירי כמה שעות של אי תפקוד- אני מקיאה וזה עובר.
כעכים לא מסוגלת לאכול יותר.
ומשתוקקת לאוכל בריא
פליז כל רעיון יתקבל בברכה מניסיון🙏
אבל רק קאסטות מהסופר.וגם זה בקושי...חחח
אבל לפחות היה נבלע איכשהו
בלי כלום.
לא הכי בריא בעולם,
אבל זה מה שאני מצליחה לאכול,
קורנפלקס עם או בלי חלב גם, על הבוקר לפני שמתחיל ההקאות.
פתיתים/אורז- זה מרגיש 'אוכל'. (ולי יש חשק דווקא לפתיתים קרים😂 משהו נדפק שם בהריון)
אבל שמתי לב שזה לא רק מה לאכול זה גם איך. חדר קר ומאורר ומקומות שלא מעלים לך יותר בחילה.
אני למטבח לא נכנסת, אוכלת רק בסלון.
קורנפלקס עם חלב
מלפפון ככה
נשנושים שמנת בצל
עוגיות או עוגות לא יותר מידי שוקולדיות
ענבים
אבל תנסי קודם סודה.
מבינה אותך ממש עם הצורך למשהו בריא.
אני לא מצאץי ממש משהו בשלב הזה.
לפעמים טונה אם סחטתי לגמרי את השמן ושמתי מלא לימון.
הייתי אוכלת עם קרקרים יבשים, ממש הדיקט. לא הקרקר זהב השומני.
לדעתי תשחררי את הבריא ותתמקדי באפשרות לאכול משהו....
לא בריא, אבל זה החליק לי ומילא קצת את הקיבה.
אפשר גם להכין לבד בבית אם יש מי שיעשה את זה