יש לי ממש מצפון עם ההרדמות בלילהשירה_11

הבת שלי בת 3 והקטן בן שנה יישן איתה בחדר.

קצת אחרי שהיא עברה לישון בחדר שלה ואחרי שהתינוק נולד הרגלנו אותה לישון לבד בחדר וב"ה זה עבר בטוב


ואז הגיעה תקופה שפתאום היא ממש בכתה ולא הייתה מוכנה שאעזוב את החדר עד שנשברתי וחזרנו לשבת לידה כי כאב לי ממש על הבכי שלה.

זה התחיל בלשבת לידה כמה דקות עד שתירדם ונגרר ללשבת לידה גם שעה.


אני לא בנויה לזה ואני לא מסוגלת להעביר כל כך הרבה זמן לשבת לידה בחדר שתירדם, זה לא חצי שעה אפילו, זה יותר וזה גם עם דיבורים של תעלי לישון, לא לקום, אין מים עכשיו וכו וכו


אני אציין שכשאני שמה אותה במיטה אני מדברת איתה על איך היה היום, שמע ישראל, וגם מה נעשה מחר וכו

זה לא שהיא הולכת למיטה וזהו


ולאחרונה חזרנו להרגיל אותה שוב להירדם לבד ואמאלההה זה כזה קשה

היא ממש בוכה מתחננת שאני אשב לידה קצת וכשאני באה להביא לה חיבוק היא מחבקת אותי חזק חזק לא משחררת

קמה מלא פעמים מהחדר לעוד חיבוק

כשאני מלטפת אותה היא מניחה את היד שלי עליה שלא אזוז


וזה ממש ממש קורע אותי כי אני חוששת שאולי זה לא נכון מה שאני עושה, אולי היא באמת צריכה אותי לידה?!?!?!


מצד שני, אני ממש לא יכולה להעביר כל ערב שעה בדיבורים של נו קדימה לישון

ואני הכי לא ממהרת להשכיב לישון, אנחנו מעבירים את הצהריים ממש בכיף ובשמחה ומשחקים.


אני ממש חוששת שמא אני עושה טעות

אין לי עיצות, רק לכתוב שקראתי וזה קשוח וחיבוקקנקן שבור
מחמם את הלב תודה 🩷שירה_11
מכירה את זה מקרוב…רוני 1234

יש כל מיני שיטות של להרגיל אותה להרדם לבד בהדרגה 1. הדרגה של מרחק- לשבת בהתחלה צמוד אליה ואז לאט לאט להרחיק את הכסא (נניח כל שלושה ימים להרחיק קצת) עד שבסוף את מחוץ לחדר.

2. הדרגה של זמן- לשבת לידה חמש דקות ואז לצאת ולהגיד לה שאת חוזרת עוד עשר דקות ובהדרגה להגדיל את הזמן שאת מחוץ לחדר.

אני עושה את זה פחות או יותרשירה_11
אני מאוד מתמידה בדרך שלי, הבעיה שלי היא לא ההתמדה אלא המצפון שאולי אני בכלל עושה משו לא בסדר
את עושה משהו ממש בסדרמקקה

זה טוב שאת יודעת איפה הגבולות של היכולת שלך

בגיל שלוש גם אפשר לעשות מבצע של שתיים שלוש מדבקות שווה הפתעה.

אני גם מרגילה ילדים לישון לבד בהדרגה.

היא מגיעה עייפה לשינה?קפצתי לבקר

ישנה צהריים?

אולי היא לא מספיק עייפה ובגלל זה ההרדמה כ"כ ארוכה?

כןן היא עייפהשירה_11

יש פעמים שהיא מאוד עייפה ואני יודעת שאם אני יושבת לידה 5 דקות היא כבר נרדמת

אבל איך שאני קמה זה הפוך לטקס ארוךךךך

אז תשבי לידה 5 דקות. או שהיא לא נרדמת?יעל מהדרום
אם זה היה 5 דקות לא הייתי פותחת שרשור 😂שירה_11
את כתבת בעצמך בהודעה שאליה הגבתייעל מהדרום

לק"י


באמת תהיתי אם הבנתי נכון.

"ואני יודעת שאם אני יושבת לידה 5 דקות היא כבר נרדמת. אבל איך שאני קמה זה הפוך לטקס ארוךךךך".


התכוונת שהיא נראית כמו אחת שתרדם תוך חמש דקות, ובפועל זה לא?

נשמע שהיא בהחלט עוד זקוקה לעזרה בהירדמותאמאשוני

תחשבי איך אפשר לעזור לה בלי שזה יקח שעה,

או שזה יקח שעה ויהיה לך סבבה.

במה שונה הזמן אחר"צ שאת מקדישה לה לעומת השעה הזאת?

אולי להתחיל את ההשכבה שעה קודם שיהיה בזמן שעדיין מבחינתך נחשב משחק, ואת פנויה אליה. אפשר להתחיל בסלון אחרי שהיא מקולחת, להשכיב אותה בספה על כרית, לעמעם אורות, לספר סיפור ובהדרגה לגרוםנלה לעבור למיטה בנחת ולא מתוך התנגדות או חשש להישאר לבד.


היא ישנה צהריים?

אם לא, כדאי להשכיב מוקדם יחסית. דווקא כשלא ממהרים להשכעב זה יכול לגרום ליותר קושי בהירדמות.

אם היא ישנה צהריים, יכול להיות שעדיף לתת לה להמשיך לשחק בזמן שאת עושה עוד דברים ואז להשכיב אותה בשעה אמנם יותר מאוחרת אבל בפחות מאבקים.

עונהשירה_11

אני מכניסה אותה למיטה בערך ב19:15

לפני זה לא ריאלי זה מוקדם מידיי


אם אני אשים אותה בסלון היא תתקשה לחזור לחדר

ואת צודקת בקטע של לתת עוד שעה אבל זה שעה מאוחרת מידיי

אני צריכה זמן עם עצמי וגם זמן לבית

כשאני מרדימה אותה הרבה זמן אני יכולה לצאת מהחדר רק ב20:30 במקרה הטוב ואני כבר עייפה מידיי לעצמי לבית ולמטלות

אם את מכניסה אותה למיטה לפני 19:15אמאשוני

זה לא במטרה שהיא תירדם ב19:00 אלא להתחיל איתה את תהליך ההיפרדות בנחת כשאת רגועה ולא לחוצה כבר שתירדם.

לשתיכן יהיה יותר קל להרפות.

היא לא תהיה בלחץ שאת עומדת לעזוב, ופחות תצטרך "לשגע" אותך אלא תתמסר לתהליך השינה

ואת לא תהיי בלחץ כבר לעזוב.

אפשר בזמן הזה להתכרבל, לספר סיפור, לאפשר מגע, נשימה ביחד. להגביר אוקסיטוצין ולהפחית לחץ.

במצב כזה הגוף בשל יותר להירדם ותהליך ההרדמה ככל הנראה יתקצר חזרה.

דיבורים על נו קדימה לישון זה דיבורים מלחיצים, וזה ההיפך ממה שצריך בשביל לישון. תנסי לא להגיע למקומות האלו, אלא באמת לחשוב כל פעם מה עוד אפשר לנסות שיהיה טוב לשתיכן.

עוד רעיונות:

מוזיקת תרפיה שקטה להתחיל עוד קודם בשלב הסיפור. זה ישמור על אווירה רגועה.

או לאפשר לה לישון במיטה שלך או עם פיגצה שלך, לפעמים הריח מרגיע.

אצלנו ממש עובד לישון במיטה שלי, אבל משתמשת רק כמוצא אחרון.

במקביל תנסי לחשוב מה יכול להקל עלייך להיות פחות על קוצים.

למשל להתחיל לסדר את הבית יחד איתה כשהיא ערה כחלק מזמן משותף.

(איפה התינוק בזמן הזה, הוא כבר רדום?)

הדיבורים של נו לישון כברשירה_11

זה כי היא יכולה לא להפסיק לבקש בקשות ולהרעיש (התינוק יישן לידה)

והזמן עובר והתינוק מתעורר והכל מתחרבש


 

ואני לא אוהבת את הרעיון של לישון במיטה שלי או במקומות אחרים, חשוב לי הסדר הקבוע יחסית, לפעמים היא רוצה לישון על השטיח או על מזרן ברצפה אני תמיד זורמת

וגם לפעמים אני צריכה כבר לצאת לאימון או שיעור או משו ואז שוב זה בעיה מבינה? ואז גם אם הבית מסודר זה לא נוח. 

 

כנראה יש לי בעיה עם הישיבה הממושכת הכפויה הזו שעה שלימה כשהיא מסתובבת מצד לצד ולא נרדמת 

 

כי את כל הכיף של סיפור דיבורים חיבוקים אנחנו עושות יחד כבר בסלון לפני השינה

 

הערב שלנו רגוע יחסית 

כדאי את הכללים ללמד בזמן נפרדאמאשוני

לספר לה סיפור על דובי שהולך לישון.

מותר לצאת מהמיטה? לא

מותר לדבר בקול? לא

וככה גם ללמד אותה מה הכללים כשהולכים לישון, לא בזמן אמת.

בקשר אלייך, תחשבי מה הדברים שהם קו אדום מבחינתך ומה את יכולה להתגמש.

עם ילדים ילדים השגרה משתנה כל הזמן. יש ימים שהם חולים, יש חופשים, יש חגים עם הרבה משפחה מורחבת, ויש כל מיני דברים שמפיעים עליה.

(למשל אם התינוק עושה קפיצה בהתפתחות ועכשיו הצרכים שלו משתנים זה בהכרח משפיע גם עליה, ולא תמיד אנחנו עושים את ההקשר)

כל עוד את לחוצה שהיא תירדם מהר, זה משפיע עליה.

לפעמים צריך להתמסר לתהליך ולוותר על כל מיני דברים באותו זמן כדי לייצר חזרה לשגרה שמאפשרת יותר מענה לעוד דברים שצריך.


כמה זמן שניהם ישנים באותו חדר? הייתה תקופה ששניהם ישנו יחד והיא נרדמה בטוב? אולי החירבוש קשור שההרדמה שלה השתנתה בעקבות זה שהוא ישן בחדר לפניה?

אחרי שהתינוק נרדם, יש לך אפשרות להוציא אותו כדי לנטרל את הלחץ שמא היא תעיר אותו והלך הערב לגמרי?

תנסי אולי לשווק את זה שאחרי שהוא נרדם אתם עושים משהו ביחד שיהיה לה כיף הזמן שהיא ערה והוא ישן, ושכדאי לה לשמור על שקט.


את יכולה גם לדבר איתה על צה שהיה, נניח:

את זוכרת שאתמול בכית ונתתי לך חיבוק? למה בכית? רצית שאמא תישאר איתך?

גם אמא רוצה להישאר איתך, אבך את יודעת שמי שמדבר בקול ומעיר את התינוק אז אמא צריכה לטפל בתינוק ולא לשהת לידך.

אז מה נעשה?

אולי כשאנחנו הולכים לישון. נשכב בשקט בשקט.

אמא תישאר לידך. אמא לא הולכת.

אבל את צריכה לשמור על השקט.

את יכולה לבחור לישון במיטה או על השטיח.

את יכולה לבחור אם את רוצה מנורת לילה או לא

את יכולה לבחור איזה דובי את רוצה.

אבל חייב לשמור על השקט.


כשהיא מתחילה לדבר, להזכיר לה בנחת שאנחנו לא מדברים בקול.

עכשיו את מבקשת בשקט ואז לא ממשיכים לבקש עוד דברים.

אם היא ממשיכה לבקש בשקט, תגידי לה שקשה לגוף להירדם כשמדברים.

תרגיעי אותה שאת לידה, והיא יכולה לסמוך עלייך גם בלי אינספור בקשות, (שמחפות על צורך אחר בכלל)

זה תהליך והיא צריכה לרכוש בו ביטחון מחדש.


אל תתייאשי, בסוף את תמצאי את מה שעובד לשתיכן.

ואי כנראה יש לי ציפיות בריצפה הלוואי עליי 20:30עדיין טרייה

שכולם ישנים ויש לי ערב לעצמי. עם ילדים גדולים יותר השלב שהם נרדמים זה בערך מתי שאני כבר עולה לישון אולי אולי יש לי חצי שעה לעצמי בסוף יום...

היא ישנה צהריים?קופצת רגע
היא צריכה איתך לידההביתמתפורר

אולי זה לא מה שרצית לשמוע אבל היא ממש צריכה אותך איתה.

אולי תנסי לחשוב איך את כן מצליחה לתת לה את זה. עוד רגע היא תגדל ולא תצטרך את זה יותר, עכשיו היא זקוקה לך.

זהו שאני לא בטוחה בנוגע לזהשירה_11

מבינה?


אם אני בטוחה מאה אחוז שהצעד שאני עושה הוא טעות אני אחזור בעצמי כמובן

אבל זה רק ספק שמכרסם


איך אני יכולה לדעת??

מחזקת גם את הדעה שהיא צריכה אותך.חשבתי שאני חזקה

איך את יכולה לדעת?- ברמה הכי פשוטה, את אומרת שהיא מתחננת ובוכה, ונצמדת לחיבוק.. זאת הדרך הכי אותנטית של ילד להגיד שזקוק להורים..


אני יודעת שזה קשה!

וגם קשה להחליט לשנות גישה כשאת זקוקה לזמן הזה.

אבל לדעתי זה מאד מאד משמעותי לביטחון שלה ולהתפתחות הרגשית. התחושה הזאת שאת אחתה כשקשה לה.


באופן כללי אני חושבת שהזמן של המעבר מהעירות לשינה הוא מאד משמעותי לנפש של הילד, זה תפר משמעותי ביממה שהיום נאסף ואני רוצה שישנו בלב שקט ויוכלו להגיע לרגיעה בשינה.


האמת שאם היא כבר הייתה רגילה להרדם לבד, לדעתי יש סיכוי מאד טוב, שזה רק תקופה (אולי היו לה חלומות לא טובים, אולי חוויות פחות טובות במשך היום ואולי פשוט סתם), ודווקא אחרי שהיא תקבל בחזרה את הביטחון היא תוכל יותר בקלות וממקום של שלווה בנפש לחזור לזה.

חשבתי שזו תקופהשירה_11
עד שהבנתי שזו תקופה שלא נגמרת ארוכה מידייי 😅

אז אני לא כועסת עליה אלא מביאה לה חיבוק ונשיקה כל פעם שהיא קמה אליי זה לא מספיק? 

זה באמת מעולה שאת נותנת להחשבתי שאני חזקה

חיבוק ונשיקה כל פעם שהיא באה. כי באמת לפעמים הסבלנות יכולה להיגמר..


את שואלת אם מספיק או לא? כנראה שהיא אומרת לך שלא ממש, היא רוצה אותך לידה, יותר מאשר חיבוק ונשיקה, אולי יותר להרגיש עטופה. היא ממש מבקשת שתהיי איתה.

אז לדעתי כן, לחזור להיות לידה עד שהיא נרדמת. למרות שזה מתיש ובא על חשבון צורך שלך.. כרגע הקטנה שלך זקוקה לך, תנסי לראות איך את ממלאה את הצורך שלך לפני ואחרי..


ובתקווה שאפילו שזה כבר תקופה ארוכה זה יסתדר בסוף..

שפת גוף לא משקרתאמאשוני

את מתארת שהיא נצמדת אלייך, לוקחת לך את היד שלא תלכי.

איזה סימנים צריך יותר מזה?

איך לתת לה מענה מבלי לגמור עלייך זו שאלה אחרת שצריך לחשוב עליה טוב.

אבל האם היא זקוקה לך? בעיני זה ברור מה התשובה.

כשלך יהיה ברור מה את מנסה להשיג, הדרך תימצא.

אני חושבת שאת יודעתהביתמתפורר

זאת שמתחתי כתבה יפה, היא מסמנת לך בכל דרך שהיא צריכה אותך.

את מרגישה בגוף שלך שאולי את עושה טעות. אני חושבת שאת יודעת אבל לא רוצה לקבל את זה כי זה באמת קשה!

אהבתי את העצה פה שנתנו לך, שקודם תביני מה את באמת חושבת ואז תמצאי את הדרך לעשות את זה נכון.

יש ילדים שבאמת ממש ממש קשה להם הפרידה בלילה, זה פרידה לכל דבר. הביטחון שתתני לה עכשיו זה הבטחון שיהיה לה לכל החיים.

תנסי לחשוב עם עצמך מה הדרך הנכונה שאת יכולה ללוות אותה לשינה שגם לך יהיה נעים.

יש לי גם ילדה כזאת וכל תקופה אני עושה משהו אחר, אגלה בסוד שגם היו תקופות שפשוט הייתי נותנת לה להישאר ערה, מסיימת איתה את כל המשימות שלי והולכת לישון איתה. זה לא מתאים לכל יום אבל לפעמיים זה פותר את הבעיה.

אני חושבת שגם יש פה נקודה נוספת שהעלו פה, יש מצב שהיא לא מגיעה מספיק עייפה לשינה או שלא הוציאה מספיק אנרגיות.

לרוב (כי שום דבר לא קבוע אצל ילדים) ילד שבאמת עייף וקיבל את כל הצרכים שלו במהלך היום אמור להירדם תוך 20 דק.

היא עדיין עושה שנצ?

אולי אפשר שבעלך זה שישאר איתה עד שנרדמת?

לדעתי זה לא נכון, היא צריכה לישון בעצמהPandi99

והתלות הזו שאת יושבת לידה לא טובה לא לך ולא לה

ממליצה מאוד להתייעץ עם יועצת שינה

כאן בפורום לכל אחת תהיה דעה שונה וקשה לגבש דרכי פעולה מעצות סותרות… 

אולי תקציבי 20 דק שאת יושבת לידהאוהבת את השבת

ותדברי איתה על זה מראש שאת יושבת לידה אבל התנאי הוא שלא מדברים ולא זזים, חשוך, שקט ומנסים להירדם. וככה 20 דק ואז פודקאסט והיא ממשיכה להירדם.


 

כאילו נכנסים למיטה

סיפור

מכבים אורות מתכרבלים עוצמים עיניים

קריאת שמע

אמא יושבת בשקט מחזיקה לך את היד 20 דק אפשר מוזיקה שקטה מרגיעה

אמא יוצאת ושמה פודקאסט ובאה כל 5 דק לתת נשיקה ולצאת כי אמא צריכה לארגן את הבית.


 

אני חושבת שזה ממש טבעי שהיא רוצה אותך

בטבע שלנו כולם הולכים לישון ביחד בשקיעה/צאת הכוכבים מכורבלים כל המשפחה..ץ

 

 

ולדעתי זה נמרח וזה נהיה ארוך כי הדינמיקה שיא רוצה אותך ואת רוצה לברוח אז היר מרגישה היא צריכה "לרדוף " כדי להשיג עוד תשומת לב וזמן איתך...

אישית אני לא ממליצה על פודקאסט 🙈כתבתנו
כי זה מסקרן ורוצים לשמוע עד הסוף ואז כשנגמר שוב נזכרים בכל מה שצריכים לפני השינה
יש לנו סיכום שאחרי קריאת שמע שונעים רק מסע אלאוהבת את השבת

גוף האדם

שזה מרדים..

אז אני באמת אומרת לה שאני באה כל 5 דקותשירה_11
לנשיקה וחיבוק

ויש לה איזה קטע עם שירים רגועים היא תמיד ממהרת לכבות

ממה שאני מכירה זה פשוט ככה... ילדים מנסים ה-כ-לכתבתנו

כדי לגנוב עוד כמה דקות עם ההורים, ולפעמים הם איכשהו 'מעדיפים' עוד חצי שעה של גערות ולא ואי אפשר ומספיק להיום (במקרה הטוב. כבת אנוש זה הרבה פעמים לצערי גם צעקות ומילים שפחות יפה להשתמש בהם כשזה כבר מתסכל ברמות גבוהות), מלהיכנס לישון יפה ולהירדם תוך כמה דקות.


אני גם לא בטוחה שמסכימה עם הגישה שהיא צריכה אותך אז תתני לה את הזמן הזה. לפעמים יש איזה צורך או חרדה שבאמת צריך להתייחס אליהם (נגיד, זה משמעותי בעיני איך היא היתה בתקופת האזעקות, ואם זה היה לה קשה האם זה נראה שיש שיפור או דוקא הולך אחורה או סתם סטטי כבר תקופה- אבל אני לא יודעת להדריך איך נכון להתנהג במצב כזה. זה יותר להדרכת הורים מסודרת).

לפעמים הם באמת רואים שזה זמן שקשה להורים להגיד די פסקני והם מותחים ומותחים את זה בלי סוף. וזה פשוט ככה ילדים, חוץ מאלה שנופלים שדודים- כולם. ובמקרה כזה, אני אין לי סבלנות למשחקים. אם לא, אז לא.

באופן אישי אנחנו ישבנו ויושבים עם הילדים שהולכים לישון ורוצים מישהו לידם. מהניסיון שלי, אחרי הטקס שינה והזמן שצריכים להפסיק דיבורים, הכי טוב זה להתעסק במשהו אחר פיזית. טלפון, קיפול כביסה, קריאה. אם ממשיכים דיבורים 'אני לא עונה יותר'. כלומר נוכחת אבל לא לשירותם ולא עם זכוכית מגדלת עליהם מתי נרדמים. הם קולטים שה'קשר' להיום הסתיים, ומתכנסים לשינה שלהם יותר בקלות מאשר אם אני בודקת בעצמי כל שניה אם כבר נרדמו או לא ומעירה על כל פיפס.

כל מיני מעברים שכן עזרו אצלנו בתקופות שונות עם חלק מהילדים: להשמיע שירים. ווליום נמוך. מי שרוצה לשמוע את השירים צריך לשמור על השקט (מעריכה שקבועים יותר 'משעממים' ועם הזמן נרדמים איתם בשלב מוקדם יותר). להשכיב במיטה שלנו ואז להעביר למיטה של הילד בהמשך. להגיד מראש עוד לפני שנכנסים לישון עכשיו זמן לפיפי ושתיה, אחר כך לא קמים ואני לא אביא מים. או שיהיה בקבוק ליד המיטה. (אישית אני יכולה להגיד לילד שאומר שצריך לשירותים ואני יודעת שעשה לפני כמה דקות, אני מצטערת. הזכרתי לך, עשית, כנראה שאתה לא ממש צריך דחוף עכשיו. כשזה יהיה דחוף אתה כבר תתעורר מהשינה אם יהיה לך. ברור שאם לא מתאים לך תעשי כמו שאת רואה לנכון, אבל זו הרמה שהם מושכים את זה ואני כבר אמרתי שאני חותכת). אם אני מתכוונת להיות שם לזמן מוגבל אז להגיד, אני עכשיו פה ל10 דקות ואז אני הולכת לשטוף כלים/ להתקלח/ מה שאני מתכננת לעשות. ואז לעשות את הרעש של הפעילות שאמרת, זה משרה ביטחון ומצד שני גם סוג של מדיטטבי.

אני בעצמי לא נהגתי ככה, אבל לעינת נתן יש הרבה מה להגיד על הפרידה של הלילה. אם אני זוכרת נכון, אולי אני קצת מחרטטת כי לא זוכרת במדויק, זה לתקף את החשש מהפרידה- זה עצוב לך להגיד לילה טוב ולא להיות איתנו עד הבוקר? זה מאוד מובן. הנה קחי חיבוק ונשיקה שישארו אצלך כל הלילה, וכשהשמש שוב תאיר ויהיה יום אנחנו נקום ושוב נהיה יחד. ואם פתאום תרגישי לא נעים בלילה ואפילו תבכי, אני כנראה אשמע ואבוא אליך. אבל אם את רואה שאני לא מצליחה לשמוע- את יכולה לבוא לקרוא לי לקבל עוד חיבוק. משהו כזה- לתת מסגרת של הזמן המפחיד ולתת כלים להתמודד איתו.

דבר נוסף, אין לי בעיה שירדמו באיזור שעדיין פעיל בבית אם הם באמת שוכבים רגוע ולא צריך להיות לידם, אחר כך מעבירים למיטה. אם כן או לא להחליש אורות זה תלוי במצב רוח שלי, לפעמים אתחשב ולפעמים אגיד מי שרוצה לישון פה כשאנשים עדיין מסתובבים צריך לישון באור. לא רוצה לך לחדר. בגדול מה שיגרום להם לשכב ולהירדם יותר מהר- סבבה בתנאי שהם באמת שוכבים ונרדמים יותר מהר.


מקוה שמשהו מפה יוכל לעזור,

ואם לא, חיבוק על ההתשה והרגשות אשמה שזה מעורר בך. בהצלחה

קראתי הכל תודה מעריכה 🩷שירה_11
אני חושבתoo

שבגיל 3 וגם בגיל יותר מאוחר (עד גיל 6-7) יש זמנים שילד צריך יותר את ההורה

לפני השינה זה קלאסי

הילד עייף מעבד את כל היום וצריך לעשות מעבר לשינה

זה אחד הרגעים הכי עדינים ביום (וגם זמן הקימה בבוקר)


אני מאד מבינה את הקושי להקצות לזה זמן וכוח

זה לקראת סוף היום ועייפים ורוצים זמן שקט

ויש עוד תינוק קטן

אבל היא קטנה בפני עצמה וזקוקה לזה

הייתי מתעדפת את הזמן הזה להקצות לו זמן סבלנות וכוח

מאשר זמנים אחרים


זה לא צריך להיות זמן של 'תעלי לישון, לא לקום, אין מים עכשיו'

אלא 'הנה אני פה לידך

עוד מעט את תרדמי'

אם רוצה לשתות אפשר לשים בקבוק מים לידה

לעשות שיח חיובי סביב השינה

לא להגיד מה לא

אלא מה כן

'לכסות אותך? נוח לך? את לא צריכה להירדם זה יקרה לבד

רק לשכב ולנוח'

אני חושבת שאני כן מביאה לה את זהשירה_11

את כל השיח והתמיכה מסביב

רק לא נשארת לשלב בוא היא אמורה להירדם


זה לא נראלך מספיק?

זה להתחיל פעולהoo

ולא לסיים

במקטע הכי חשוב

בזמן העדין של המעבר מעירות לשינה

שזה בהכרח במיטה?שירה_11
כןoo
להיות בחדר איתה כשהיא נרדמת במיטה
אולי לקנות דובי?נעומית

ללכת איתה לבחור

לקנות לה,

להזכיר שהיום מייד אחרי שמע ישראל את הולכת והדובי נשאר איתה.

(אי אפשר גם אותך וגם את הדובי החדש)

ואם היא מצליחה להרדם לבד, רק עם הדובי היא מקבלת בבוקר עוגיה טעימה/ הולכים בדרך מיוחדת לגן/ יוצאים לגינה בצהריים

אני יושבת עם כל הילדים שליעדיין טרייה

בת 3.5 בן 8 ובת 11.5... 

היו תקופות שלא היו צריכים את זה אז לא ישבתי ויש תקופות שממש צריכים את זה. 

בשלב של ההרדמה עצמה (אחרי שקצת מדברים על היום) אני עושה דברים שלי פשוט בחדר שלהם (מקפלת כביסה/ קוראת ספר/ אפילו מדפדפת בטלפון) זה גם מאפשר לי באמת להיות שם בלי לחץ שיגמר כבר וגם סוג של חצי ניתוק שגורם להם יותר לשקוע בשינה ופחות לחפש אינטרקציה איתי.

אבל לא לוקח להם שעה להירדם. הבת שלך בגן או במעון? כי רק בתקופה שישנו אצלי שנץ היה לוקח שעה+ להירדם בלילה.

מכירה מקרוב ממש! קשוח! חיבוק❤️שיפור

אני בגישה שאם זה לא מתאים לך, אז צריך למצוא אחרת לתת לה מענה שיותר תתאים לך. התייעצתי כאן בפורום לגבי מקרה דומה לפני בערך שנה, וגם הרבה אמרו לי שכנראה שהילד צריך אותי כדי להירדם, אבל הרגשתי שזה פשוט לא נכון בשבילי אז צריך למצוא פיתרון אחר.

מה שעזר לנו-

התייעצתי עם יועצת שינה, והיא המליצה לי לומר לילד שהוא נשאר במיטה, אני מחוץ לחדר ואני אבוא לבדוק עליו, ובהתחלה לבדוק עליו ממש כל 10 שניות, ואז אחרי כמה דקות כאלו לבדוק כל דקה, ואז כל 2-3 דקות וככה לרדת בהדרגה, וזה ממש עזר. התחיל להרדם תוך רבע שעה לבד בחדר, במקום שעה של מאבקים.

עוד דבר שעזר זה לשים פודקאסט של מבוגרים, קצת מונוטוני כזה. נראה לי גם מרגיש פחות לבד וגם עוזר לו להירדם.


מנצלשתאנונימית בהו"ל

אצלינו גם ממש ככה. אבל הוא פשוט יוצא מהמיטה ברגע אם לא יושבים לידו (ולפעמים גם אם כן). מה אפשר לעשות עם זה? 

אני לפעמים יכולה לשבת לידו שעתיים. זה באמת מוקצן!!!

ומיילא שלא היה יוצא מהמיטה. אבל הוא יוצר מלא וכאילו חלאס!!

אם זה ככה אז צריך לדבר איתו על זה בזמן רגוע ביוםאוהבת את השבת

לשמוע מה קשה לו

לחשוב על פתרונות ולהגיע לסיכום שמשעה איקס או משלב איקס לא יוצאים מהמיטה לא משנה מה

אמא תבוא כל כמה דקות לראות אם צריך משהו

אפשר כן לסכם מה הוא דומע בינתיים או מה עוזר לו להירגע בזמן הזה..

בפועל זה לא עובד. (הוא בן שנתיים)אנונימית בהו"ל

והוא פשוט יוצא מהמיטה. 

הוא כאילו מבין מאד יפה אבל זה לא מחזיק במציאות. 

שנתיים זה באמת קטן...אוהבת את השבת

לול שלא יכול לצאת?

אוהב את המיטה? אם לא, צריך להאיב אותה עליו..

אולי להוסיף צעצועים? בובות התכרבלות?


לעשות טקס קבוע של שינה...


לעמעם אורות

סיפור

אומרים לילה טוב לכל החפצים בחדר

קריאת שמע בחושך

יושבת עוד קצת

בקבוק להירדם

נכנסת כל כמה דק או יושבת לידו (אצלי כמעט אף פעם לא נרדמו לבד... רק כשאני נמצאת.. אפשר לקפל כביסה, לשמוע באוזניה פודקאסט, לקרוא ספר או לגלול בפורום חחחח)


הוא ישן שנצ?איזמרגד1
כי אם כן יכול להיות שמשכיבים אותו מוקדם מדי והפיתרון הוא פשוט להשכיב אותו מאוחר יותר והוא ירדם יותר מהר... כי בגיל שנתיים נראה לי לגמרי הגיוני שצריך לשבת לידם עד שהם נרדמים
הוא עוד קטן...הוא עייף כשאתם משכיבים אותו?יעל מהדרום
זה מה שקורה אצלישירה_11
הישיבה הזאת בחדר משגעת אותי לא יודעת למה תובאמת צריכה למצוא מה טוב לשתינו
אצלנו הילדים לא נרדמים בלי מישהו לידםדיאן ד.

גם הגדול בן 4 וגם הקטנה בת 2.

 

כמעט מאז ומתמיד הם היו צריכים אותנו לידם למעט זמנים ממש קצרים שהגדול שלי פשוט הלך למיטה ונרדם.

 

באופן אישי עברנו תקופות מאוד קשות עם ההרדמות שלהם בעיקר של הגדול.

הרבה מאוד תסכול ומלאאאא זמן שישבנו לידו ולא נרדם.

 

מתישהו החלטתי שזמן ההשכבה חייב להיות בטוב ובנחת. בלי לחץ שיאלה תשנו תשנו תשנו.

ובין השאר הזזתי את שעת ההשכבה.

היום הם נרדמים לא לפני שמונה והרבה פעמים קרוב לתשע.

מצד אחד זה באסההה חבל על הזמן כי אין לנו ערב שקט

מצד שני הכל הרבה הרבה יותר רגוע מפעם.

 

אני חושבת שכדאי לך לשחרר, כן לשבת לידה בנחת ובשמחה כמה זמן שצריך

כן אפשר להגיד לה שעכשיו לא מדברים כי הולכים לישון אבל תשבי לידה בלי לחץ. הילדים צריכים נוכחות של ההורים איתם וזה סופר לגיטימי.

(אני אגב לוקחת איתי את הטלפון לזמן הזה, כמובן שיש לי מצפון על זה, אבל אם אני בלי טלפון הרבה יותר קשה לי לשבת לידם כי משעמם לי...)

עוד דבר, זה להזיז את שעת ההשכבה או להיות קשובה לסימני העייפות שלה.

לדוגמא אצלנו ארוחת ערב ומקלחות עושים מאוד מוקדם יחסית, בדר"כ עד שבע ורבע כזה הם מקולחים ואחרי אוכל.

ואז בכייף, יושבים משחקים, מציירים, לפעמים סתם אני מדברת איתם ועושים צחוקים.

אנחנו מחשיכים קצת את הבית. אבל לא לוקחים לישון לפני שרואים סימני עייפות: מפהקים, מתחילים לבכות על כל שטות.

ואז ההשכבה הולכת הרבה יותר בקלות.

 

ועצה אחרונה, את כל מטלות הבית לעשות אחה"צ יחד עם הילדים.

בערב אחרי ההשכבה בעיניי כבר אין כוחות לכלום.

מתחברת מאוד לכל מה שכתבת!שמש בשמיים
תודה אהובה! כייף לשמועדיאן ד.
אין לי ממש עצה טובה חוץ מממשיכה

שכל יועצות השינה אומרות לא לתת לילד לבכות לבד במיטה.

1. כי זה לא עוזר, את לא רוצה שהילד ילך לישון מתוך בכי והיסטריה ורק כי הוא באפיסת כוחות

2. העניין הוא להרגיל את הילד שהמיטה זה דבר ידידותי. לא מקום שאיך שנכנסים אליו בוכים. אחרת זה יהיה לופ שהיא רואה מיטה וישר בכי ושתהי לידה.

אגב אני בהחלטי ממליצה על יועצת שינה. הן יודעותל עזור ולתת טיפים מצוינים ושמעתי על כמה שזה פשוט הציל אותם. לא הייתי מזלזלת בזה

הבעיה עם יועצות שינהאמאשוני

זה לא בטיפים, הבעיה היא בהדרכות שמתנתקות מהאינסטינקט הבריא של הורה וילדו תחת הבטחה שבסוף זה יעבוד.

לפני הטיפים והשיטות צריך קודם להבין את עולם הילד, בנפש, בחיבור, בהתפתחות הקשר, וגם ביכולת ההתמודדות, ההכלה, בניית חוסן ועצמאות.


ייעוץ שמדלג על השלב הזה בעיני הוא חטא ופשע.

וזה שיש לזה כותרת מפוצצת "ייעוץ שינה"

לא בהכרח הופך את זה למשהו באמת מקצועי.

לכן נדרשת זהירות ולפקוח עין היטב על העצות ומה הגישה שעומדת מאחוריהם ומה ההכשרה של היועצת.


על גבי זה, אם יש טיפים שגם עובדים וגם נכונים להתפתחות הילד, אדרבא ואדרבא.

לאחת יעבוד להקדים את השינה, לשניה יעבוד לאחר את השינה, לאחת יעבוד אור קטן בחדר, לשניה יעבוד חושך מוחלט.

לאחת יעבוד לקלח סמוך לשינה, לשניה יעבוד לקלח הרבה לפני השינה.

כל עוד הטיפ לא סותר צורך שנובע מבשלות של הילד, סבבה.

לא כל יועצות השינה מספיק מודעות לזה, אולי היום יש שינוי, אבל נכון ללפני 10 שנים, השוק היה רווי בעצות אחיתופל.


לגבי הנקודות שכתבת, מסכימה עם המסקנה, אבל מה שמוביל אליה בעיני זה שגוי.

לא לתת לילד לבכות, כי זה לא עוזר. ואם זה היה עוזר?

אז היינו נותנים לו לבכות ולהתמודד לבד?

לא לתת לילד הרגשה שמיטה זה מקום רע, כי ישר כשהוא רואה מיטה הוא יבכה.

ואם הוא לא יבכה, ויכנע לסיטואציה, אז זה בסדר ליצור לילד חוויה רעה סביב השינה?

יש ילדים "לא פראיירים" שיודעים לבטא היטב אל הצרכים שלהם- ולכן לא עובד לא להיענות לצרכים שלהם.

יש ילדים שפחות יודעים לבטא את זה. שמקבלים יותר בהכנעה החלטות שלא מיטיבות עימם. אז זה סבבה להתעלם מהצרכים שלהם?

לכן בעיני השאלה היא לא אם זה עובד או לא, אלא האם השיטה לטובתו מבחינה התפתחותית או לא לכתחילה.

(עצמאות היא חלק מההתפתחות, בסוף כאדם בשל הוא צריך כלים להירדם עצמאית, השאלה מה הדרך ובאיזה שלב בשלות זה קורה)

בדיוק זהשירה_11

אני מרגישה שאני יודעת מה אני צריכה לעשות בדיוק

רק אני צריכה להחליט אם אני ממשיכה עם זה או לא 

חד משמעית מסכימה!ממשיכה

כל המטרה היא שלילד לא תהיה חוויה רעה מהמיטה זה כל המטרה בשיטות. ברגע שיצרו לילד חוויה רעה זה מעגל שלא נגמר ומלחמה קבועה.

ברגע שלילד המיטה היא לא אויב אלא שלב/הבנה/ידיעה שזה הדבר שעושים עכשיו בלילה והוא מקבל את זה בטוב פה ההצלחה.

אני פשוט נגד כל אלו שאומרות הוא ילמד לבד... אם תתני לו לבכות בחדר לבד הוא יבין... זה חלק מהתהליך. אז בעיני זה לא.

צריך לשים לב לא לפתח לילד טראומות וחוויות נטישה/רעות

תלוי מה האג'נדה של היועצתאפונה

יש יועצות שעושות אימוני שינה,

ויש יועצות שמטפלות במכלול הפיזי והרגשי שילד זקוק לו כדי להכנס לשינת לילה בקלות ובטוב.

אצלינו גם היה ככהמיוחדותאינסופית

עם ילד בן 5 ו3 אני הייתי יושבת

וילדה בת 4 בעלי

כל יום היינו מחליפים פעם אני עם הבנים פעם עם הילדה

עד שכבר נהיה לי ממש קשה הייתי בהריון מתקדם ולקח להם באמת הרבה זמן אז פשוט הסברנו להם שאמא ואבא בחדר קרוב אליהם והם צריכים לנסות לישון לבד, אמרנו להם שהם יכולים לקחת ספר/בובה/ מכוניות . כל דבר שיכול להרגיע ולעזור להם לישון וכמובן אם צריך משהו הם יכולים לבוא אלינו.

בהתחלה היה קשוח והם גם התחילו להשתולל וכו היינו עושים הלוך חזור הרבה פעמים להרגיע, ללטף, לשאול שוב מה יעזור?

היום הרבה יותר טוב

אנחנו מתחילים בלהקריא לכולם ספר על פרשת שבוע קריאת שמע ואז כל אחד הולך למיטה שלו. כל אחד לוקח ספר וקורא עד שמתעייף. לקטן יותר קשה אז הוא בא פשוט כל פעם עם דרישה אחרת ואנחנו עוזרים לו.

ב"ה לאחרונה הזמן הפך לרגוע ונעים🙏

אני עם מצפון על ההשכבות גם שלוש שנים אחרישמש בשמיים

קראתי ממש בעיון את השרשור שלך וענו לך פה מלא תשובות טובות ומגוונות.

אבל ממש בא לי להגיד לך, אני עד היום עם מצפון על ההשכבות של הבכור שלי בגיל שנתיים אפילו שכולם אומרים לי לשחרר...

זה טיפה שונה כי זה סיטואציה אחרת, אצלנו ההשכבות היו לוקחות שעה או שעתיים והייתי יושבת לידו ולא מרשה לו לקום ומשכיבה אותו בחזרה כל פעם שהוא קם.

לא מזמן קראתי בוואצאפ פנינים שלו שאני שולחת וראיתי ששלחתי כזה שהוא היה פצפון ואמר "מה אבא עושה? אבא אוכל... מה X עושה? X עושה, קם!" או למשל שהוא עשה לי "ביי ביי" ושאלתי אותו אתה רוצה שאני אלך? אז הוא ענה "לא, אני אלך" ובכל הפעמים האלה לא נתתי לו וזה היה סיוט מתמשך לשנינו. ושאלתי את אמא שלי "למה אף אחד לא אמר לי לשחרר ולתת לו לקום?" אז היא ענתה "בטח שאמרנו לך אבל את היית  מאוד בטוחה בעצמך." ובאמת היו לו סימני עייפות מובהקים ובכל זאת הוא לא היה נרדם שעתיים. ואחר כך כשהוא הפסיק לישון צהריים הוא היה נרדם בשניות בקלות, ממש פלא (והיו לו סימני עייפות מובהקים בערך מארבע, פשוט לא השכבתי אותו בארבע כי כל הקטע היה שאין יותר שנ"צ).

 

זה על המצפון. 

עכשיו מה אני חושבת על עצם הסיטואציה? אני יושבת ליד שני הילדים שלי עד שהם נרדמים, לאחרונה אני יכולה כן לצאת כשהגדול כבר מנומנם אבל לא לגמרי רדום (הוא כמעט בן חמש) בן השנתיים וחצי שלי נרדם מאוד יפה שאני לידו ולא ירדם אם אני לא לידו. כדי הוא לא יתעורר כשאני הולכת אז אני עוברת בשלב מסויים בהשכבה מהמיטה שלו לכיסא לידו. אצל הגדול גם היה לי שלב שהוא היה צריך אותי ליד המיטה ובהדרגה זה עבר לכיסא לידו ואחר כך כיסא ליד הדלת. כשאני מרדימה אותם ההשכבה די קצרה ואז אני פותחת טלפון וגוללת בלי מצפון ובלי להתבייש, זה בדיוק הזמן שלי לעשות את זה בחצי שעה הזאת כשהם מנסים להירדם. גם כשהם שמים לב שאני לא עם הקשב אליהם הם נרדמים הרבה יותר מהר, כשאני לא עם פלאפון ביד אז הם כל הזמן נזכרים בעוד משהו ועוד משהו ושואלים שאלה ואומרים עוד משפט והרבה יותר קשה להירדם ככה.

בקיצור, בא לך איזה סדרה בערב או משהו? תכיני לך מראש כוס שוקו גדולה, שימי בחדר שלה בצד, תביאי איתך פלאפון ואוזניות וכשסיימת לספר סיפור ולהגיד שמע ישראל שבי לידה ותשתי שוקו ותצפי בסרט. כשיגמר הסרט תגלי שהילדה כבר ישנה

 

עוד דבר, אם היא ישנה צהריים אז אפילו שהיא מראה סימני עייפות 7:15 זה מאוד מאוד מוקדם לישון לילדה בת שלוש שישנה צהריים. ילד בגיל הזה שישן צהריים לא צריך לישו לפני 20:00 וגם זה ממש ממש מוקדם. אם היא לא ישנה צהריים אז בגיל שלוש יש מצב ששבע זה כבר מאוחר בלי שנ"צ.

 

חפרתי נורא, אבל עוד משהו קטן, על יעוץ שינה וסימני עייפות.

לקחנו יועצת שינה כשהגדול שלי היה בן כמעט שלוש, והוא ישן במשפחתון די מעט רק שעה אחת בין 11-12. והיא אמרה שהוא ממש מראה סימני עייפות מובהקים ושנקדים את שעת השינה (ועוד מלא עיצות, בעיקר התמקדה בלהחשיך את הבית בהדרגה ולא להצמיד מקלחת לשינה ודברים כאלה) וזה ממש לא עזר בכלום והיה סיוט נוראי ואז נגמרה שנת הלימודים ובחופש הגדול לא השכבנו אותו בצהריים וכמו קסם הוא נרדם בקלות, בכיף וברוגע. משהו מדהים. כיום אני לא מיישמת אף עיצה של היועצת שינה הזאת והילד הולך לישון בטוב ובקלות. נטו כי הוא הולך לישון בשעה שהוא צריך.

ועם הזמן גילינו עוד סיבה שגורת לילד הספציפי שלנו להיות עצבני ולא מווסת ואז הוא נראה ממש ממש עייף אבל בעצם הוא מוצף, לא עייף בכלל.

קראתע אותך כמה פעמיםשירה_11

מעריכה מאוד

היא שונצת בגן אז יכול להיות שהיא לא עייפה ב19:30 אפילו שזה נראה שכן?!?!

כן. שימי לב ששאלו אותך כמה פעמים לאורך השרשורקופצת רגע

אם היא ישנה בצהריים.

אנחנו כבר קרובים לסוף שנה במעון, לא חושבת שיש טעם 'לריב' איתה בחודשיים הקרובים היא פשוט לא עייפה, כשהמעון יסתיים והיא כבר לא תישן צהריים רוב הסיכויים שהיא תרדם בקלות אולי אפילו לפני 19:00.

ילד שישן צהריים בגיל שלוש במעון, להרדם ב 20:30 זה אפילו מוקדם... 

אני דווקא לא חושבת שאני רבה איתהשירה_11
זה הקטע שהיא נראית עייפה בגלל זה אני שמה אותה ב19:30
הבת שלך בת 3 ונרדמת ב8 וחצי אחר שנצ???עדיין טרייה
הבת שלי בשלב הזה הייתה נרדמת ב11 בלילה אחרי שהייתי יושבת איתה שעות! יש לך בסך הכל עוד חודשיים לפני שכל סדר הערב שלכם ישתנה לא הייתי משנה עכשיו כלום... אני מניחה שבגן היא או תרדם לך לפני שתנסי להשכיב אותה ב7 ורבע או תרדם תור 5 דקות בהרדמה...
אני אחכה את זה בסבלנות רבהשירה_11אחרונה
פשוט לא חשבתי על זה בכלל היה לי ברור שהיא עייפה
שלי נרדמו בעשר ואחרי כשישנו צהריים בגיל 3יעל מהדרום

לק"י

 

למרות שהרביעי שלי בן שלוש וחצי+ ועוד נרדם לפעמים קצת בגן. אבל זה לא השנ"צ הארוך של המעון (ואצל הגדולים שלי זה היה ארוך גם בקבוצה של הבוגרים), ככה שהוא יכול ללכת לישון סביב שמונה- שמונה וחצי.

תנסי להביא לה דובי/בובהאמהלה

לפעמים המגע שלהם וזה שיש את מה לחבק עוזר ונותן תחושה שעוד מישהו כאן איתי.

שאלת אותה מה מפריע לה?לפניו ברננה!

ולמה היא לא רוצה שתלכי?

אולי היא חוששת מהחושך ואפשר להוסיף מנורת לילה?

אולי היא חוששת מחלום רע ואפשר להציע לה רעיונות איך להתמודד? להביא בובה שתשמור עליה, לוכד חלומות...?


בעיני ילדה בת 3 היא באמת קצת צעירה להירדמות עצמאית אבל כן אפשרי לנסות.

מנסה לענותבאתי מפעם

לא קראתי את כל התגובות, אולי תנסי לעשות לך את שעת השכבה יותר נעימה עבורך- לקחת איתך קפה ומשהו טעים, לשכב על מזרון ולצפות בסדרה נחמדה, או אפילו לקחת איתך כביסה לקיפול שם, ולקפל שלא תצטרכי להרגיש בזבוז זמן. אני הרבה פעמים עושה מטלות שיש לי בפלאפון בהרדמה. 

יכול להיות שכשאת תהיי פחות לחוצה לצאת היא תרגע ותרדם יותר בקלות. 

אני מסכימה איתךאפונה

שלא סביר להעביר איתה שעה בחדר לחכות שהיא תישן.

אבל הפיתרון הוא לבדוק למה לוקח לה הרבה זמן להירדם,

ולא להשאיר אותה להעביר את השעה הזאת לבד בחדר חשוך.

בפרט לא כשהיא במרדף אחרי הנוכחות שלך - כמו שאת מתארת.

בעיני זה תהליך להדרכת הורים טובה, ועד אז זורקת פה כמה שאלות:

איך היא במשך היום - עסוקה הרבה במשחק או רודפת אחרייך?

כמה שעות ביום היא במסגרת ואיך היא מרגישה שם?

את יודעתשירה_11

שהערב השכבתי אותה טיפה יותר מאוחר כי היו פה אחיינים שלי

והייתי עייפה מידיי בכדי להחזיר אותה לחדר כל פעם

פעם אחת החזרתי והצעתי לה לקרוא ספר ץופעם שניה היא אמרה לי שקשה לה לעלות לישון היא לא יכולה 😂


ואני מיינתי בגדים שהעבירו לי בסלון והיא שכבה לידי מסתכלת

אחרי כמה זמן שאני רואה שהיא כבר עייפה לקחתי אותה בחזרה למיטה והיא מיד נרדמה


מסקנה שלי?


אולי השהות איתי בסלון הרגיעה אותה?

או שפשוט היא כבר קרסה מעייפות?


ועל השאלות שלך - תהיא משחקת הרבה עם עצמה או חברה או איתי, אבל לא תלותית בי

והיא חוזתר בערך ב15:30

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע…אנונימית בהו"ל

הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.

אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק

הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.

אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם

רק שהם לא😂

אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)

והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ

וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו

הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם

ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים

שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי

ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…

אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)

בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!

והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)

יצא מבולגן

לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…

ה' יעזור…

אפשר להיכנס דרך העיריה/הנהלה....טארקו

משפחתולוגיה בחגים-כל עצה תתקבל 😊אנונימית בהו"ל

כתבתי כאן לפני חודש

בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה

אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים

בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר

ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין

השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות

ואני נשארת בבית עם הילדים.

אבל

קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!

קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות

וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה

קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה

ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.

אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי

ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים

אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.

אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף

קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום

שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה

האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?

כנראה שלא אכפת להן

כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!

ומצד שני-

השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!

אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה

או שלא?

מה היית עושה?

דווקא הסיטואציה היא אחרתאמאשוני

למשל כשאני יוצאת לאכול צהריים במשרד (מקובל ביום העבודה לצאת לאכול צהריים במסעדה סמוכה או להזמין אוכל)

נניח יצאתי לאכול, ויש מבקשי צדקה (דרום תל אביב סתם כדי להמחיש שניה)

ויש אדם שמבקש ממני כסף, ואומר לי שהוא רעב ואין לו מה לאכול.

יש משהו לא נעים בלאכול בזמן שאדם אחר סיפר לי שהוא רעב ומסתכל עלי אוכלת (ועוד אני עם כיסוי ראש שבאותו רגע מרגיש לי כמו לפיד בוער על הראש, אז גם המחשבה של אולי אני עושה חילול ה')

נניח שניה שעוד לא התחלתי את המנה ואני יכולה לתת לו את שלי, או אפילו הוא ביקש בזמן שאני מזמינה את האוכל ויכולה להוסיף עוד משהו להזמנה.

זה שאני אוכלת צהריים זה לא הסיבה שאני לא נותנת צדקה.

השאלה אם אני צריכה לחוש אי נוחות כי לי ב"ה יש אוכל, ולא אין?

ואם כן כמה חוסר נוחות? ברמה שעלי לשנות את ההחלטה?

הבאתי את הדוגמה הזאת בגלל השאלה:

איך הם יכולים להסב לשולחן החג בשמחה, כשלאדם אחר אין את האפשרות הזאת של ארוחה משפחתית?

אז זה כמו לשאול אם אני לא יכולה לאכול ארוחת צהריים בשמחה כי לאדם שביקש צדקה אין ארוחת צהריים לאכול.

למעשה נשאלת השאלה איפה עובר הגבול של עשיית חסד וצדקה ואיך אנחנו מחנכים את עצמנו מצד אחד להיות רגישים לסביבה ולוותר על דברים מסויימים כדי לאפשר לאחר יותר נוחות, ומתי נבחר בנו ומה נרגיש לגבי הבחירה שעשינו ומה השני ירגיש לגבי הבחירה שלנו.

שומרת הערים האבודותחזקה בעורף

יותר מתאים לפורום אמהות השלב הבא, אבל פה יותר פעיל🤪🫣

מישהי במקרה מכירה לעומק? קראה את הסדרה?

הבת שלי התחילה והיא ממש על זה. שמעתי ממישהי שהיא מרשה לבת שלה עד ספר 3 כי בהמשך הסדרה מוזכרות גם מערכות יחסים חד-מיניות, אבל זוכרת ממי שמעתי.

אשמח אם יש מישהי שיכולה להפריך או לאמת לי את המידע הזה😳

קראתידרקונית ירוקה

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

תודה על המענה!חזקה בעורף

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

הוא קליל לאורך כל הסדרהדרקונית ירוקה

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

דווקא יש לי רגישות גדולה לדברים שכתובים בAIאמהלה

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

מענייןדרקונית ירוקה

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

גם התרגום של הספרים נכתב לפני הAIאמהלה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

קראתי, זה סדרה די ממכרת, דווקא לא זכור לי סצנותאמהלה

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

תודה על המענה!חזקה בעורף

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

קראתי הכל... לצערי התמכרתי ומחכה להמשךאמהלה

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

רגע,מה? זה מעניין גם למבוגרים? חשבתי זה לנוער צעירמרגול

אני צעירה..... וכן, אני אהבתי מאדאמהלה

אמא שלי גם קוראתמתיכון ועד מעון

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא קראתי את הנל אבל ספרי נוער זה הספרים הכי נחמדיםחילזון 123

גם אני הכי אוהבתשיפור

אני לא חושבת שיש בה יחסים חד מינייםטארקו

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

ובכללי הוא מקוטלג בספריה אצלנו לז-חטארקו

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

ווי אין לי מושגאפונה

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

קראתי הרוב, עצרתי באיזשהו שלבענבליתאחרונה

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

הרגע גיליתי שאין לי מספיק ימי חופש ואני צריכהחמדמדה

לעבןד בחול המועד

😭😭😭😭

😩😩😩😩😩😩

🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯🤯

אני גוססת

אני בוכה

לא רוצה

אין לי תקווה

אני לא ריצה

די

תצילו אותי

לא מספיק מבינה בזה, אבל אולי תיקחי ימי חופשאמא טובה---דיה!

על חשבונך?

אי אפשר לצעריחמדמדה

אעאהרעהאעאהההה😭😭😭😭😭😭😭😭

אחותך לצרה. גם לי אין ימי חופש והאמת הייתיהמקורית

לוקחת על חשבוני אבל יש עבודה שאיאפשר לא לעשות

מקווה שיעבור בטוב♥️

כל חול המועד או חלק?שלומית.

אני גם עובדת חול המועד, אבל פחות שבשגרה, דווקא השנה מרגיש לי סבבה כי יש חול המועד ארוך

כל הימים…חמדמדה

אופ

לא עובר לי

דווקא כשזה ארוך זה מורגש

הילדות בבית

כולם בטיולים

זה לא יוציים בקושי מספיקים ללכת לפארק ונגמר

אולי תבקשי לעבוד חצי יום?פרח חדש

יש מקומות שמורידים על חול המועד רק חצי יום.

זה באמת מבאס מאוד מאוד

מבינה אותך ממש

אני יודעת שלא כולם יסכימו איתי אבל אני אישית כשמחפשת עבודה דואגת להתנות את ההסכם בזה שלא עובדת בחול המועד ואם אין אפשרות אז פשוט לא הולכת לשם. כבר ככה כל הימים והזמן והכוחות שלנו הולכים על עבודה אז לפחות שהחגים ישארו לי לנשימה

מעודדת אותך לא לוותר ולנסות כן לקבל משהו

זה רעיון לפעם הבאה שאחפש…חמדמדה

לא נעים לי לבקש חריגנ כלשהי

גם ככה אני יולדת תשעה חודשים אחרי שנכנסתי לעבודה

גם ככה אני כבר במינוס של יומיים וקצת

אוויי מבאס ממש😥😒😔שיפור

אמממ..כבת שבעים

אולי להוציא מחלה? זה בריאות הנפש 🫣

אי אפשר להכנס למינוס?רינת 24

גיליתי את זה כי נכנסתי למיניס חחחחחמדמדה

ממש ממש מבעס😐יעל מהדרום

אפשר לנצל"ש?אפרסקה

מה אם יש מספיק ימי חופש והבוס לא מאשר? 🤦‍♀️

חישבתי את ימי החופש שלי באדיקות שיספיקו לי לימים באוגוסט, חול המועד ונופש שבעלי קבע, ועכשיו הבוס אומר שהוא לא מאשר לי את החופש לנופש 🤦‍♀️

למרות שהודעתי לו כבר באוגוסט, הוא אמר שהוא לא זוכר. חבל שלא שלחתי לו מייל מסודר. הוא אמר שהוא לא חייב לאשר כל חופש, והוא צודק, אבל זה ממש מעצבן. ולא תגידו שאני הולכת מחר, זה עוד חודש, ובכל זאת זה לא מספיק לו כי יש עבודה חשובה

אמ אני לא יודעת באיזה תחום אתחמדמדה

אני בהייטק ואם הרשצ היתה לא מאשרת כשיש לי ימים הייתי מתעקשת…

זה ימים שלי לפי חוק סליחה

בול מה שאמרתי לואפרסקה

שרציתי לקחת חופש ארוך יותר באוגוסט אבל שמרתי את הימים לנופש, ואם הייתי יודעת שלא יאשר הייתי לוקחת חופש יותר באוגוסט.

וזה לגמרי חוק. אמרתי לו שהרי גם אם אני נגיד ואדחה את זה לחודש אח"כ, הוא עדיין יגיד שאין לו אפשרות כי יש עבודה (אני עובדת יחידה). אבל הוא לא ממש אכפת לו.

בקיצור עוד לא יודעת מה ומתי להגיד לו

אני הייתי אומרת לו בבוקר שאני חולהאונמר

מה זה החוסר התחשבות הזה. אין לו שום בעיה להגיד לך שהוא לא שם עלייך ומבחינתו תתאבדי על העבודה.

וואלה לא תקין.

יש לך ימים שחשבת בזכותך לבקש חופש. לא נותן כי לא באלו?

סבבה על הבוקר של הנופש מרימה טלפון צרוד שלום אני חולה. שולחת באפליקציה לקבל אישור רופא וכל טוב.

מי שעושה לי דווקא לא ירוויח מיזה.

וכל מי שלא נעים לה לראות שלי סבבה לעשות ימי מחלה ככה שתדלג. לא צריכה שלימדו אותי אם זה סבבה או לא. מבחינתי אויר לנשימה הוא לגמרי ימי מחלה.

אני גם…חמדמדה

אני שוקלת לעשות את זהאפרסקה

ברצינות.

אני מבינה שיש עבודה, אבל אם אתה לא מתחשב פשוט לא תהיה עובדת שתעשה את העבודה 🤷‍♀️

אם אני זוכרת נכון המעסיק שלך בעייתיהמקורית

יש מצב שגמני הייתי מוציאה מחלה במצב כזה

ואגב - כן ! לתעד כל דבר! עד שתמצאי משו אחר נורמלי בעז"ה

זוכרת נכוןאפרסקה

יש מקום שאני מתראיינת אליו וגם שם יש חסרונות קלים לא הכל מושלם אבל האנשים נראים ונשמעים חביבים אז אני ממש ממש מקווה להתקבל. תתפללו עליי 🙏

עכשיו נזכרתי שכתבת עליו כבר בעברטארקו

בעיני אם לא יאשר אז די זה סימן משמיים להתפטר..

את עובדת שלו, לא עבד..

גם אם זה שלך יש ךמעסיק זכות לסרבהמקורית

יותר מזה הוא יכול להודיע לך שבועיים מראש על חופשה בת שבוע מימי החופש שלך

וגם להחליט מראש באיזה ימים תצאי לחופש אם נהוג שיש חופשה מרוכזת

אני יודעתאפרסקה

זה מעצבן אבל. אבל בסדר ה' גדול מי יודע מה יהיה איתנו בעוד חודש, העיקר להיות רגועים החיים יפים והעבודה לא שווה את הלחץ והעצבים

לי פעם הבוס לא אישר חופש בפוריםדיאן ד.

הוצאתי לו ולמנהלת המקבילה מייל רשמי שאני מבקשת את החופש

שאני מצידי עושה את מירב המאמצים לעמוד ביעדים ולהספיק את כל העבודה בדד ליינים לחוצים

ואני מצפה שהם יבואו לקראתי בזמנים שחשוב לי.

אז הם אמרו לי שהם מסכימים לחופש בתנאי שאני עושה להם תכנית עבודה מדויקת על הדקות איך אני מספיקה את כל המשימות לפני החופש.

בתגובה, יום לפני פורים התפטרתי ולקחתי חופש...

גדולאפרסקה

לצערי אין לי מנהלת מקבילה, ולבוס שלי אין בוס, ומשאבי אנוש ממש לא בצד של העובדים.

ואני כבר היום מכינה לו לוז"ים ברמת הדקות שזה מחרפן 🤦‍♀️

בכל מקרה אני כבר מחפשת מקום אחר, מקווה להגיע לנופש הזה עם מכתב התפטרות ביד ומקום חדש באופק. ואם לא, נראה, או שאתפטר באמת או שאמצא איזה תירוץ/ פשרה לא יודעת

רק לידיעה - יום פורים הוא יום בחירההמקורית

שאסור למעסיק לסרב לתת בו חופש

במידה והחופש התבקש שבועיים לפני, אם אני זוכרת נכוןכורסא ירוקה.אחרונה

בימים שהם לא יום בחירה זה באמת להחלטת המנהל.

מלחיצים לפני ראש השנהאובדת חצות

שאולי תהיה מתקפה

ובלי קשר

צה"ל נערך באילת ובערבה

יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן

ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת

במקום להתעסק בחג ובקדושה

אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו

היו מלא שנים שלא תקעו בשופר בשבת ראש השנהשיפור

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

מי אומר מה?שלומית.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

לגבי השופר -לפניו ברננה!

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

כמה 'זאב זאב' בשנים האחרונות. חיים את חיינו עדאורוש3

שיוכח אחרת

הרבנית רחל בזק אומרתממתקיתאחרונה

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדש

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

וואי אני אלרגית למתכות וגם ליהמקורית

הייתה בעיה עם ההתקן! איפה המידע הזה נמצא ?

אולי צריכים להמציא התקן מפלטינה כי איתה אני חיה בשלום🤭

או מזהבשלומית.

😅

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

מצטרפת לזה מאודטארקו

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

אני לא מספיק מכירהשלומית.

כי ניסיתי רק את הנובה טי הרגיל.

אבל אולי תפתחי שרשור נפרד על התקנים לא הורמונליים...

מה שכן, נשמע שלא שווה לך לוותר על היתרונות של אמצעי לא הורמונלי אחרי שזה היה כ"כ משמעותי אצלך

הגודל לדעתיאחת כמוני

יש כמה הבדלים עיקריים-שימושית
  1. צורה- נובה טי/פלקס טי הם בצורת עוגן חלק מהפלקס-טי מצופים חומר פלסטיקי שהגוף מגיב לזה אחרת, בלרינה- כדורי נחושת שמסודרים בצורת כדור וזה לא פוצע את הרחם, ג'ניפיקס צורה קצת שונה יותר דומה לשרשרת וזה ממוקם אאל"ט בדופן הרחם

  2. גודל- כל התקן הוא בגודל שונה, יש סוגים שיש להם כמה דגמים

  3. רמת גמישות שונה לכל דגם וממילא הגוף מתייחס לזה אחרת.

התקן לא הורמונלי ג'נפיקסאחת כמוני

נחשב פחות מאריך ומכביד ווסתות

אבל בסוף זה אינדיבידואלי וגם תלוי בהנקה

ורק פרטי

טוב מעדכנת שהייתי אצלהאנונימית בהו"ל

ומסתבר שיש חשד לשארית שיליה

אוף איזה סרט.. אמרו לי לבוא עוד שבוע לראות איך זה

ובנתיים אישרה לי להתחיל נובהרינג אבל לא התקן

אוי איזה באסהקנקן שבור

קחי בחשבון שזה יכול לגרום לך לדימום שוב

ואז עוד פעם לעשות הפסק ולטבול וכו

מה יכול לגרום לדימום?אנונימית בהו"ל

הנובהרינג או הבדיקה?

מאתמול בלילה יש לי דימום, חשבתי שזה מחזור אבל היום באולטרסאונד לא היו בטוחים אם זה ווסת או שהרחם מנסה להתנקות מ(אולי) שארית שיליה

האמת ששבועיים עכשיו לא היה לי כלום והספקתי כבר לטבול, ואני זוכרת מלידות קודמות שאני קבוע מקבלת מחזור בזמן הזה אז לדעתי זה כן מחזור

אם את לא מניקה סיכוי גבוה שזה מחזורפרח חדש

לא מניקה, גם חושבת ככהאנונימית בהו"ל

אם זה מחזור, תקווי שהשאריות יצאו בוקנקן שבוראחרונה

ולא תצטרכי פרוצדורה אח"כ להוציא אותם

בע"ה שילך חלק

השאריות שיליהקנקן שבור

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

הילדים שלי קצת קטנים בשביל משחקי מילים כאלה,כי לעולם חסדו

אבל אחשוב על עוד אופציות דומות

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

מרגישה שאני בעומס בלתי נגמרכי לעולם חסדו

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

תודה! מרגישה שהבנת אותי כי לעולם חסדו

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוני

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

נהנתי מאוד לקרוא אותך, תודה.שימושית

הסיפור האחרון הוא וואו. אלופה!

בהתחלה קראתי מגנטים במקום מנג'טים😅שיפור

חשבתי שהכנת קערת סדר ממגנטים😂

גם אני 😂😂😂שימושית

אמרתי לבעלי שזה סימן שאני טובעת בים של מגנטים 👻

אה היא לא כתבה מגנטים? גם אני הייתי בטוחה🤣אנונימית שאלהאחרונה

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

שמחה לשמועשימושית

בע"ה הוא ואת תהיו מרוצים מעכשיו והלאה

אולי יעניין אותך