וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

בהצלחה בחופש שלך בכלא הצבאיאריק מהדרום

ובסנקציות הכלכליות האישיות.
 

גם סתם חיילים לא שואלים אותם מה הם רוצים להם אפילו לא מציעים מסלולים מותאמים לאורח חייהם.

יש לך לב גדולמחפש אהבה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בסיוון תשפ"ו 12:21
🖤🖤🖤🖤🖤אריק מהדרום
אני מוחה על העריכה של המנהלנקדימון

לא היה לה שום הצדקה. זה צנזור שראוי שלא היה בא לעולם. המנהל אמור לשמור על פאסון גם מול אלה שאינם במחנה שלו.

מסכימה לגמרי.נחלת
מסכימה עם מחפש אהבה. לחלוטין. רקנחלת

צריך להיזהר לפעמים מחופש מוגזם. ולנהייה אחרי מה שהעם אומר.

 

מבחינה בטחונית (אולי לא כל כך שייך אבל ממליצה לשמוע את ד"ר

מרדכי קידר בנושא "איך איראן קיבלה הסכם כל כך טוב?)

 

כמעט שבת שלום לכולם!

לא הבנתם. עד למטה הם דברי גלית דיסטלמחפש אהבה
לי אף אחד לא אמר "בוא תתגייס, אתה תשאר תתרןדי שרוט
אל תדאג. הצבא לא ישנה אותך. מכילים פה תתרנים".

אף אחד לא הכין אותי למפגש עם הלוף. וככה הצבא שינה אותי. יצאתי היפרוסמי. די שרוט נהייתי מאירועים שונים לחלוטין.

אולי הם מנסים לשנותoo

ואולי לא

זה לא באמת משנה


מה שמשנה זה מי אתה/ מה אתה רוצה/ בוחר לעשות עם החיים שלך

אם סביבה עלולה לשנות אותך

סימן שגם היום הסביבה מגדירה אותך/ מחליטה בשבילך


לא משנה איפה תהיה

אתה זה שאחראי לעצמך

אף אחד לא באמת משנה אותך

אלא אתה בוחר/ מאפשר את זה

זו תובנה חזקה גם בשבילנונקדימון
ניסחת יפה אז צילמתי מסך. תודה
תודה 🙂oo
אני מניח שאתה רוצה לשמוע את דעתינונקדימון

אז ככה:


א. אנחנו מתגייסים לצבא כי זה מה שנכון לעשות. זו מצווה. והארגון צריך חיילים במגוון סוגים ותחומים.


ב. זו הכללה פזיזה וחפוזה להסתכל על הצבא ולא על האנשים שמרכיבים אותו. יש אנשים שירצו שתשתנה ויש אנשים שלא. יש מקומות שיותר ויש מקומות שפחות. ככל שאתה יותר "נמוך" בהיררכיה שם אתה דווקא פוגש יחס אחר וטוב. אני יכול לומר שאצלי רוב מוחלט מקבל אותנו הדתיים באהבה אדירה, ויש אפילו כמה שקצת התקרבו (אפילו רק בדעות) בעקבות המפגש איתנו. בנוסף, בטירונות שלי (לא קרבי) הייתה לידי מחלקה של ביינישים מבוגרים, ומפקד המחלקה שלהם ביקש במיוחד לקבל מחלקה כזו כי הוא מרגיש שזה מפרה אותו.

כלומר, הרבה תלוי בך. לא רק להאשים ולהסתכל בעוינות על אחרים. תדאגו להצדיק את האהבה שאתם רוצים, ואם לא אהבה אז לפחות כבוד. תדאג להיות מי שמקדש שם שמיים בהתנהגות שלך (יש אצלנו אנשים שבמפורש אומרים שהם לא מקללים בשיחה איתי. לא כולם אך בהחלט יש. זה לא פלא?).


ג. אם אתה בא דרך מסלול מסודר אז יש לך גב חזק מאחוריך. ככה זה למשל בישיבות ההסדר ולכן המסלולים פורחים והבחורים יוצאים באותה רמה רוחנית כמו שנכנסו (ולפעמים אפילו יותר, עד כמה שזה נשמע מוזר לאוזן החרדית).


ד. בגלל שהמבט, בסופו של דבר, הוא לא רק שלך עליך אלא של התמונה הגדולה אזי אפילו מסלול שאולי הוא לא הכי תורם שבעולם (ואני בטוח שלא מדובר על משקי ממטרות) עדיין מועיל לטווח הארוך. אם הציבור החרדי, כמכלול, יצטרף לצרכי הצבא אזי ייפתחו מסלולים, אפשרויות ואפיקים נוספים וגם הצבא יהיה מוכרח להתאים את עצמו יותר לצרכים של האדם הדתי והחרדי. אבנים שחקו מים.


ה. לא מעט מההסתכלות על החרדים היא דבר שהם הביאו על עצמם. בעבר הם התגאו בזה, ועכשיו לצערם המחיר מתחיל להיפרע. לא מאוחר לתקן, וזה בהחלט אפשרי.


ו. לא נדבר על גלית דיסטל עצמה כי היא לא הענין, אבל גם עלינו בציונות הדתית יש כל הזמן טענות ויש כל הזמן מאבקים למרות שאנחנו מתגייסים הכי קרבי, עובדים ועמלים, לומדים ותורמים ומהווים חלק אינטגרלי מהציבור. אבל אנחנו לא עושים את זה כי "הם רוצים" אלא כי זה מה שנכון. ואנחנו מתאמצים לדאוג למה שאנחנו צריכים בתוך המסגרות השונות. ובסופו של דבר, השמאל הקיצוני הוא פחות מחמי מעם ישראל. הסיכויים שתיפול בחברה טובה הם דווקא גבוהים. כמובן תמיד יהיו בורים וטיפשים, ואפילו רשעים - אבל כמו שאמרתי, פעמים רבות אתה בעצם ההתנהגות שלך והיראת שמיים שלך תוכל לשנות את המבט. (וכן, לפעמים גם קצת ויכוחים ודיונים עם אחרים).


ז. השתדלתי מאוד לשמור על שפה ושיח אחר בתגובה הזו, ללא אמוציות. אני מקווה שזה ניכר. הפעמים הקודמות התדרדרו מהר וחבל. אני מצידי משתדל, אנא גם אתה (ואתם).

דיון פילוסופי נחמד שלא אמור להשפיע על הגיוס עצמןמרגול

צבא זה לא תכנית לפי בקשתך

והשיבוץ לצבא לרובנו פשוטי העם הוא לפי צרכי צבא


אפשר להתדיין על כמה התפקיד הספציפי משמעותי, או על היחס והאם מנסה לשנות או לא. וכמובן כדאי לעשות צעדים בשביל לשפר את המצב בצבא והיחס לחרדים, חיילים וכו.


אבל כל זה לא מוריד מהחובה החוקית (והמוסרית, לעניות דעתי) להתגייס ולקחת חלק.

מילא היית אומר את מה שאומר ושבגלל זה אתה מנסה לשנות שיבוץ

אבל להשתמט? להוציא עצמך מכלל ישראל? לעבור על החוק ולהגיד "מזל טוב" תוך שאתה יורק על ציבור המשרתים במעשיך?


לא ולא. שום לגיטימציה. 

אז גלית דיסטל היא הרב החדש שלך?הסטורי
אין לי מילים..מחפש אהבה

אני חייב להגיד לכם שאני נדהם כל פעם מחדש כמה הציבור הדתל"י רחוק כל כך בפנימיותו ממה שהוא מייצג בחוץ.

בתור ציבור, אתם הציבור הכי מכיל, מחבק ואוהב [חוץ מהחרדים]

אבל כשמפרקים את זה לחתיכות, באישי, אחד על אחד - לצערי פגשתי את ההפך.

אני יודע שאני קול קורא במדבר, אבל אני חושב שהתובנה הכי חזקה שלי משלושה חודשים פה בפורום, זה שהציבור שאליו אתה משתייך, אף פעם לא יעשה אותך יותר טוב (לפעמים אולי להפך, כי הסטיגמה החיובית שמודבקת לך בזכות הציבור שאליו אתה משתייך, מסתירה ממך את העבודה האישית שאתה צריך לעשות בנושא הזה בדיוק. אתה חושב שאתה מתוקן בו).

אישית, מה שעברתי בחיי הביא אותי להבנה חזקה שהאידיאל העליון של חיי הוא דיבורים של אמת. לתת לעצמי ולעולם מרחב בטוח להביא את עצמם כפי שהם באמת, בלי לפחד ולהסתיר.

להעריץ ולחבק ולאהוב את הנפש שלנו כפי שהיא, כי גם הכישלונות, העיוותים, השריטות, דווקא הם פותחים שביל עמוק אל הנפש. הם המראה הכי יפה של הנפש.

קצת כואב לי להבין את זה, אבל כנראה שאין קיצורי דרך. אי אפשר להתחבר לאידיאל הזה דרך ציבור מסוים. הכל זה בליבנו פנימה.

הנפש יקרה מאוד, וצריך להיזהר בה, ולשומרה מאוד מאוד...

משיח יבוא וייתן מקום ליוחאי שמסתובב בעולם בלי למצוא מקום... לכל היוחאיים האלו.

 

זהו, עכשיו סוגר את הלב, נועל אותו. עוטה שיריון עשוי מעור פיל, ונכנס לכוננות ספיגה... 

הגבת לי? אין לי מושג איך כל הדרשה הזאת רלוונטיתהסטורי
אני לא 'הציבור', אני בן אדם אחד. באופן אישי אני מכיל כל מיני אנשים שונים, מכל מיני ציבורים, שאני בקשר איתם בחיבה רבה, וזה לא סותר שיש ביקורת על התנהלות.

פעם שמעתי שבזוגיות - אם כל אחד לומד את ההדרכות שלו, תהיה זוגיות מדהימה, אבל אם כל אחד מבני הזוג, 'קורא את הספר' שפונה לשני - תהיה זוגיות קנטרנית ומזעזעת.


לגופם של דברים - אני חושב שהיא בהחלט צודקת בקריאה לציבור הרחב/לרשויות לנהוג אחרת. אבל לך, כשאתה שואל את עצמך האם להתגייס, השאלות שהיא מעלה לא רלוונטיות.


אם נכון (ומצווה!) להתגייס, צריך לעשות את זה גם אם לא אוהבים אותך. אם לא נכון, אז לא משנה כמה אוהבים.

כשאתה נכנס למגרש ביתי של מתגייסיםדי שרוט
וחלקם הם משתמשים שכולים ואתה מנופף להם בגאווה על עריקות מה ציפית שיקרה? שעוד פעם הציבור הדת"ל יוריד את הראש בריגשי נחיתות כמו שהיה 78 שנה? שמתוך אהבתם אליך הם ילטפו לך את האגו?

הנהי וההתבכיינות לא תרשים כאן אף אחד.

אני לא נדהמתoo

זה צפוי מאד

אין באמת ציבור שהוא 'טוב'

לכל חברה יש מעלות וחסרונות


ככל שאדם נותן ל'ציבור' או לחברה אליו הוא משתייך

להשפיע עליו יותר

הוא פחות הוא עצמו

ויותר בובה של החברה


והפסקה הזו נהדרת

'לתת לעצמי ולעולם מרחב בטוח להביא את עצמם כפי שהם באמת, בלי לפחד ולהסתיר.

להעריץ ולחבק ולאהוב את הנפש שלנו כפי שהיא, כי גם הכישלונות, העיוותים, השריטות, דווקא הם פותחים שביל עמוק אל הנפש. הם המראה הכי יפה של הנפש.'

ממש לא התגאתי..מחפש אהבה

הפוך, אני מכבד ומעריך מאוד אפילו שלא גדלתי על זה, ואני גם רוצה להיות חלק מזה ברמה כזו או אחרת.

נראה לי לא קראת לעומק את מה שכתבתי.

אני מדבר על האהבה לכל יהודי שהתמוססה תחת מגפי הגיוס.

על הקבלה של כולם, שנעלמה תחת דורסנות הגיוס.

ובעיקר על זה שכולנו, בתוך הלב, לא באמת חושבים שאפשר לפתור משהו בדורסנות, אבל בפועל זה הכלי המרכזי שאנחנו משתמשים איתו נגד החרדים.

 

רק תנסו להיכנס לראש של חרדי שעובר בימים האלו את מה שאתם עושים לו...

דורסנות הגיוס? "מה שאתם עושים לו"?מרגול

המשתמט עושה לעצמו

ודורס את סביבתו


בכנות, בהתחלה בעיקר כאב לי ברמה הרגשית-לאומית, על האדישות כלפי המאמץ שלנו, על זה שאתם מוציאים עצמכם מכלל ישראל, על זה שאתם לא זוכים לקחת חלק בהגנה על העם והארץ ובתקומת ישראל.


אתה יודע כמה זמן מנסים בדרכים נעימות וכמעט התנדבותיות מבחינת הפרט לעודד גיוס בחברה החרדית?

והאמת? מי שצריך להרים את הכפפה ולמצוא דרך שממש תתאים לאורח החיים החרדי לשרת בצבא זה החרדים! איך אין לכם רצון לשרת בצבא ולהגן? איך אתם לא באים ומתחננים שיתנו לכם להתגייס, ובמסלול מותאם?

לא, מבחינתכם אתם לא מתגייסים, ואם רוצים שתתגייסו אז אנחנו שאר העם הם שצריכים להתאמץ ולהציע פתרונות ולדחוף אליהם.

איפה אתם??

ושלא בדורסנות אפשר לפתור משהו?אריק מהדרום

או שהאסטרטגיה היא להמשיך לתת לפרזיטים ולמשתמטים לזרום?

מה בעצם הטענה? שלא מצאו לך תפקיד בצה"ל כמאלף אריות אסייתים לבקנים אז אתה חותם בלשכה?

ראשית, הציונות הדתית אינה מקשה אחת, כידוענקדימון

שנית, גם מי שיש בו אהבה והכלה הוא לא אוהב להיות פראייר, וגם אינו מחויב להסכים לכל מעשה ומחשבה של מושא ההכלה. החרדים הם חלק מהגוף של עם ישראל, אבל זה לא אומר שאם יש חולי אז מתעלמים ממנו. הרי בסופו של דבר מהי הטענה (שלנו) עליכם, שאתם מוציאים את עצמכם מן הכלל ולא מתחברים עם הכל; שאתם מסתגרים מאחורי החומה בלי להושיט יד; שאתם לא משתמשים בכוח שלכם כדי להועיל. האם מי ששונא מחפש לרחק או לקרב?
 

ואם יורשה להוסיף שיש משהו צורם בביקורת על "אהבה והכלה" מפיו של ציבור שעד היום ממשיך לבוז למזרוחניקים, לישיבות שלנו, לגדולי הרבנים שלנו, לספרים שנכתבים אצלנו, למסירות הנפש ההיסטורית שלנו להתלכלך גם עבור החרדים. האם הרב לנדו לא אמר שהבחורים שלנו מתים בקרבות בגלל שהצורה שלהם מעוותת? האם לא ביטלו את תואר הכבוד הרבני של הרב גורן בעקבות מחחוקת הלכתית? האם הפוליטיקאים החרדיים, "שלוחי דרבנן" של המועצות, לא משתלחים השכם והערב בציבור שלנו? האם תרצה שאצטט מפניניו של "הרב" גפני או שאחוס על כולנו ואימנע מכך?


 

מה עם העבודה האישית אצלכם? אתם זוכרים גם אותה או שאתם זוכרים רק את העבודה שלנו?  אני מניח שאתה לא מחפש להכאיב בכוונה, אבל זה קורה.

כל מילה בסלעפשוט אני..
צודקים..מחפש אהבה

מסכים עם כל מילה.

תודות..מחפש אהבה

תודה לנקדימון - שמת לי מראה לפנים, בזכותך הבנתי יל עצמי ועל מידותיי משהו שבחיים לא ידעתי שקיים בי.

תודה למרגול - על התובנות המאלפות.

תודה לדי שרוט על התוכחה המיישרת.

תודה לאריק שלא נפגע ממני.

וגם תודה למישהי אחת שפירגנה. 

אני מניח שאתה צינינקדימון
ובכל זאת דע לך שאני מאוד משתדל ללמוד מהשירשורפלצת הקודם שהסתיים בטעם מר מאוד.

אפילו התלבטתי אם לבקש מצ'אט ג'יפיטי שיעדן את התגובות שלי (ואני רציני). בסוף היה נראה לי שהפעם אני מצליח לשמור על טעם סביר. מקווה...

לא, זה דווקא לא היה ציני. בכלל לא.מחפש אהבה

לימדת אותי על עצמי משהו חשוב מאוד. ועל זה אני באמת מודה לך

נכנסת לבית של מישהורקאני

ירקת לו בפרצוף

ואז התבאסת עליו שהוא לא מכיל ומחבק אותך

אני באמת לא מבינה מה מטרת הפוסט הזה

זה נראה נטו רצון להתגרות

ננה בננה אני עריק ואתם לא

 

עם זה אני לא מסכיםמחפש אהבה

חוזר אחורה להודעה הראשונה.

לא רואה איפה ירקתי למישהו בפרצוף.

הפוך, הגעתי כקורבן, באתי לשתף ולקבל תמיכה.

אז נכון, מסכים עם המשפט השני שאני לא צריך להתבאס שלא מכילים ומחבקים אותי פה.

אבל להגיד 'ירקת לו בפרצוף' - צר לי אבל הלכת רחוק מידי.

את הדבר הכי חשוב לא אמרתימחפש אהבה

בסוף מה שעומד בבסיס של הכל זה משהו אחד:

יש הרבה חרדים שרוצים להתגייס ולתרום למדינה.

אבל מרגישים שבמערכת שרוצים לשלב אותם אליה אין מישהו משלהם שדאג להתאים את המערכת אליהם.

בשבילכם, הצבא עבר המון שינויים, והוקמו בו המון תשתיות בשביל שאתם תוכלו לשרת בו בלב שקט.

בשבילנו לא.

הצבא עוד לא מתאים לנו. גם המסגרות החרדיות.

לא יעזור כלום, לי יש גנים של חרדי. חרדים הרבה פחות מחוסנים ממכם.

חרדי ייפול בצבא כפי שהוא היום ודתי לאומי לא. נקודה.

 

במקום להתשלח בואו ננהל שיח פורהמחפש אהבה

מה אתם אומרים על הטענה האחרונה שכתבתי?

כבר עניתי על הטענה הזו בהודעתי הקודמתמרגול

אתם טוענים שהצבא לא מותאם לאורח החיים שלכם. סבבה מקבלת

אבל אתם מצפים שמי שיפעל בשביל לשנות ולהתאים זה אך ורק אנחנו, הציבור המשרת


אתם מאוד רוצים להתגייס, אבל במקום מותאם?

יאללה תילחמו על זה! תקימו ועדות שמטרתן ליצור פלטפורמה מותאמת בצבא. ועדות שיש בהן חרדים! שמכירים את הצרכים וכו.


אבל זה לא באמת קרה עד היום, נכון? לפחות לא בצורה רחבה ומשמעותית.

אז זה נשמע לי כמו רק עוד תירוץ.


הצבא לא התאים את עצמו לדתל סתם כך ולחרדים לא. זה קרה כי הדת"ל באו לצבא והציפו מהשטח ונלחמו על מקומם בצבא. הן על כך שיהיה להם מקום, והן על כך שיהיה להם מקום שמותאם לחיים דתיים.


והחרדים איפה?

נצח יהודה וחשמונאים זה מבורך, אבל זה קומץ. 

למה המסגרות החרדיות לא מתאימות?נקדימון
אם בצעירים עסקינן, אז יש את ישיבות ההסדר החרדיות שיש להן גב חזק למיטב ידיעתי.

אם במבוגרים עסקינן, הניחא לנצח יהודה אבל מה חסר בחשמונאים?


ואם בשאינם קרביים עסקינן אז באמת ייתכן והרכבת כבר יצאה מהתחנה בשלב זה, אם כי יש לי אישית רחוק משפחה שהלך דרך "קודקוד" ובפעם האחרונה שראיתי אותו הוא היה עדיין חרדי כמו שהיה לפני כן.


אכן יש תלונות שהן לא על הפרט אלא על הציבור ככלל, בעיקר על המנהיגים הרוחניים, המתחזים לרוחניים, ושאינם רוחניים בכלל. לא לכל סיפור פרטי של אדם חרדי יש פיתרון ברגע הנוכחי. זה נכון. מסיפור כזה הציפיה תהיה ביחס לדור הבא שלו...

להגידרקאני

אני עריק מזל טוב לי 

כשאנשים פה מוסרים נפש וחלקם איבדו קרובים

זו יריקה בפרצוף

ועוד להוציא את עצמך קורבן

 

מחילה אבל אתה קצת מנותק

מסכים. אני מנותק, אבל לא יורק בפרצוף.. ח"ומחפש אהבה
אשמח מכאן והלאה תגובות לעצם הנושאמחפש אהבה

מה אתם אומרים על התחושה של החרדי שהוא לא מחוסן, ולכן הצבא לא מתאים לו.

צעד קטן לאדם היחיד, צעד גדול לעם ישראל כולונקדימון
אם נתעלם רגע מהטרמפיסטים שבשבילם גיוס חרדים זה באמת רק עוד טקטיקה למטרותיהם הרעות,

מה שמבוקש מהציבור זה לא ייאוש אלא התחזקות. לא ויתור אלא תחילתו של לימוד. לא נסיגה אלא שימוש בכוח הציבורי כדי לדרוש את מה שהוא צריך.


המודעות צריכה לתסוס בציבור כדי שהתיקון יקרה. בסופו של דבר, במחילה על הניסוח, התורה קצת יצאה מאיפוס והתחושה הזו עצמה שאתה מתאר יכולה להיות מנוף לתיקון. לפעמים דברים צריכים "ותעל שוועתם" כדי שמלמעלה יגיע בחזרה הד לבקשה.

מובן שאתם לא מחוסניםאריק מהדרום

אבל היה לכם 78 שנה להתכונן לארוע הזה ואז פתאום הוא הגיע לפני שנתיים וחצי ואתם לא מוכנים.

אף אחד לא הכין את הציבור הדתל לצבא לפני 78 שנה, הרב שלמה גורן הרים את העניין הזה לבד על הכתפיים שלו.

ואני אגיד לך יותר מזה, יותר מסוכן מהצבא זו האקדמיה מבחינת התאמה לחרדים ובכל זאת חרדים נכנסים בהמוניהם לאקדמיה חלק בתוכניות מתואמות לציבור החרדי וחלק לא.


כאשר אתה רואה אשה טובעת בנהר אתה לא עוצם עיניים כחסיד שוטה, אתה מציל אותה או קורא לעזרה, אתם נקראים אל החזית, לתת כתף ולהחליף מילואימניקים עייפים ולקחת אחריות על עם ישראל, זה לא הזמן להתפלפל אם 4:45 מותר להתפלל שחרית או לא, פשוט תפסיקו לערוק.

רוצה לכתוב לך בצורה מסודרת, זה יקח לי עוד קצת זמןנגמרו לי השמות

עכשיו כותבת ומכיוון שלוקח זמן רציתי קודם כל להניח את זה ובהמשך לשלוח את התגובה המסודרת.

ומקווה שבסדר עבורך לקרוא תגובה ארוכה 🙏

עונה לך תשובה מאוד ארוכה, אבל גם מאוד מהלבנגמרו לי השמות

ראיתי את השרשור הזה בדף הראשי ולמרות שאני לא כותבת על הנושא הזה, הפעם הרגשתי צורך לכתוב.

זה באמת בא מהלב שלי, ובאמת ארוך, אז אנסה לחלק ל5 תשובות, שכל אחת מהן היא באמת חלק מהלב שלי.

 

1. תשובה שכותבת לך בתור האישה והאמא שאני, יום אחרי ה7/10:

משתפת באמת באופן הכי כנה וגלוי שיום לאחר ה7/10 פשוט התהלכתי ברחוב בפחד משתק. וכל פעם שראיתי גבר יהודי ברחוב - קצת הוקל לי. ממש הייתי אז בפחד הזה שמכל מקום יכול חלילה לבוא מחבל, כמו שהגיע אתמול ב7/10 לאחים שלי בדרום, נכנסו לבתים, צצו מכל פינה, טבחו ושרפו ורצחו ואנסו וה' ישמור רק לכתוב את זה מעלה שוב דמעות וכאב בלתי נתפס.

ואני זוכרת שכל הסביבה כמעט כל הגברים באיזור גויסו וכל מי שהלכה ברחוב אפילו סתם למכולת עם הילדים או לבד - פשוט היה פחד. מה אני אעשה עכשיו אם בא מחבל? איך אני כאישה שפיזית יש לו יתרון עליי אמורה להתנהג? מי יגן עליי?

והמחשבה הזו כמה אנחנו צריכים את הגברים היהודים שלנו ללוחמים.

גם בחזית וגם בעורף. ודאי שגם הנשים, שלא ישתמע חלילה ועכשיו יתפסו על המילה הזו שאישה חלשה חס ושלום, אלא שהפחד שאז אחז בי בהבדלי הכוחות הפיזיים מאוד בלט, וזה הטבע.

אז לדעת שיש עוד גברים יהודים שמוכשרים למלחמה, שמחזיקים בנשק, שמאומנים, שמגינים פשוטו כמשמעו עליי ועל הילדים שלי - זה מאוד מקל ונותן קצת שלווה בלב לפחד הגדול.

ורק לחשוב על כמויות כמויות החרדים שבאמת אפשר ללמוד מהם *המון* על מסירות נפש ודבקות במטרה - רק לראות תמונה של איזו הפגנה עם רבבות רבבות של גברים על גבי גברים חרדים פשוט המונים שצובאים על מקום מסוים ולחשוב - וואו! כל אלה יכולים להגן עליי! ועל כל העם שלנו! ועל הילדים שלנו! 

*איזה כוח על זה* איזה כוח מטורף הם! כמה כוח יש להם! כמה עוצמה! אני ואנחנו כעם חייבים את הכוח הזה שלהם, את העוצמה הזו שלהם, באיכות ובכמות! אנחנו פשוט חייבים את זה לחיים שלנו! שגם הם יצטרפו ויגנו עלינו. הם פשוט כוח על!!!

איך אפשר לוותר על כוח כזה? אי אפשר!

והלוואי הלוואי שהכוח העצום הזה יביא עצמו לידי ביטוי גם בשמירה ובהגנה על החיים הפיזיים של כל העם שלנו.

אנחנו באמת צריכים אתכם. אין לנו ברירה. אנחנו כבשה קטנה (ישראל) בין 70 זאבים, בין מיליוני אויבים, מכל עבר ומכל פינה. גם "ערביי ישראל", גם לא, זוהי פשוט סכנה קיומית ואנו חייבים את כוח העל העצום שלכם לעזרתנו, לעזרת העם שלכם!

מדברת כאן אישית עליי אבל גם על עם שלם שצריך אתכם וזקוק לכם ומחכה לכם, ודווקא מתוך הערכה לכוח העצום שבכם.

וגם אצל כל גבר חרדי - גם ההבנה הזו שהוא יכול להגן על העיר שלו, על האישה שלו, על הבת התינוקת שלו, על אמא שלו, על סבתא שלו, על אחים שלו - אם חס ושלום היה בבני ברק או מאה שערים וכו' את הפשיטה (ולצערנו יצאנו מהקונספציה שזה לא יכול לקרות וכו' ושילמנו בדם יקר של האחים שלנו על ההתפכחות הזו. האיום הוא קיומי והוא בכל מקום. שה' ישמור על כולנו). אז ההבנה הזו שהוא יכול להגן ולהציל היא עצומה! להגן עליהם ולהגן על כל העם שלו בצבא ה'. צה"ל.

 

2. תשובה שכותבת לך לאחר התבוננות עצמית בחדשות מתאריך 8/9/2025, בו התרחש אחד מן הפיגועים הכואבים, פיגוע בצומת רמות בירושלים שבו נרצחו שישה יהודים קדושים.

 ומי שניטרל וחיסל את המחבלים היה אברך חרדי וחייל חרדי. 

בעצם אברך חרדי וחייל חרדי מחטיבת חשמונאים הצילו כאן במו ידיהם חיים רבים מספור. הבאתי לך את אחת הכתבות מאתר "כיכר השבת", למקרה שתרצה קצת לעיין, ולמקרה שאתרים אחרים פחות מתאימים לך, חשבתי שאולי האתר הזה כן אפשרי עבורך ולכן הבאתי ממנו.

 כאן: https://www.kikar.co.il/haredim-news/t29hyb

 

אז ערב הפיגוע הנורא הזה, לאחר ששמעתי בחדשות שאברך חרדי וחייל חרדי חיסלו את המחבלים, הייתי ממש עם לב דופק בחוזקה וכתבתי לעצמי כמה מילים, לא ידעתי שאפרסם אותן ובאמת כתבתי לעצמי אבל עכשיו רוצה לצרף אותן כאן: 

אחים שלנו החרדים. תראו. תראו בבקשה כמה אנחנו צריכים אתכם.

אנחנו באמת באמת צריכים אתכם! רוצה לומר לכם בדמעות שממש יורדות עכשיו.

אחינו החרדים, אנחנו צריכים אתכם שתצילו אותנו, את אחים שלכם, את המשפחה שלכם, את העם שלכם.

כמו שהצלתם היום.

אין לך דבר גדול יותר מלהציל חיים של יהודי. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם ומלואו. 

וזה מה שזה: להציל.  לסייע. יחד. רק יחד. רק יחד. באחדות.

אברך חרדי עם נשק הציל היום חיים רבים.

הוא הבין שלצערנו רוצים אויבנו להרגנו, לכלותנו ובכל רגע שלא נדע. ובכל מקום שלא נדע.

הוא הבין זאת. שקודם כל חיים פיזיים. קודם תורת חיים. קודם פיקוח נפש. קודם לחיות. קודם להחיות.

וכמו שיולדת שמביאה חיים לעולם פטורה מהרבה מצוות, או כמו שחולה בסכנת חיים פטור, או כמו שפיקוח נפש דוחה שבת - בכל אלו קודם *החיים*. החיים עצמם. "וחי בהם". בואו נחיה קודם. כולנו.

 מקיפים אותנו כמויות מטורפות של אויבים שרק מחכים להרג הבא חס ושלום.

מכל מקום, בתוך הארץ, ומחוצה לה, בערים מרכזיות, ובחורים נידחים, בכל מקום.

והידיעה שיש לנו אתכם, אחים שלנו, גם למעננו, גם למען כל העם, וגם למענכם כמובן - זה קודם כל הגנה. שמירה והגנה. של חיים.

גם אם תהיו שנתיים בצבא ואז לפני ואחרי ותוך כדי תהיה תורה ועוד תורה ועוד תורה,

ומי לנו כמו דוד המלך ע"ה הצדיק העצום שנלחם בגבורה, וכמו שבכל הדורות:

לימד אותנו יעקב אבינו שצריכה להיות גם השתדלות. השתדלות גם של תפילה גם של מלחמה וגם של דורון.

וענקי עולם יצאו למלחמה, להגנה על העם והארץ

והלוואי שכולנו, כל העם באשר הם כמותם.

זהו צו השעה. מלחמת מצווה שאפילו חתן יוצא מחופתו.

יש לנו מצווה גדולה יותר מהצלת נפשות של יהודי? מקיום העם הנבחר של הקב"ה? מהשתתפות עם הקב"ה בכבודו ובעצמו בתחייה והחייאה של עמו בארצו?

כולנו חייבים בכך. כולנו צריכים לכך. לא נצליח לבד. רק יחד.

האחדות שלנו והיחד שלנו תמיד היו הדבר הכי חזק אצלנו.

ואם לא נגיע כולנו יחד חס ושלום לא יהיה מי שילמד פה תורה, לא יהיה, זוהי מלחמת קיום פשוטו כמשמעו.

אם עד לפני 7/10 עוד אנשים חשבו בטעות משהו אחר - לאחר הטבח הנורא התחלחלנו לגלות שזוהי פשוט מלחמת קיום. על הקיום שלנו. ראינו את האמת והבטנו למציאות בלבן של העיניים.

קודם שנחיה. קודם החיים.

ואז בתוך החיים יהיה אפשר ללמוד עוד יותר תורה.

ותוך כדי שירות בצבא זה קיום התורה בפועל ממש. 

ללמוד וללמד, לשמור ולעשות. אנו מצווים גם לעשות וגם לקיים.

נלמד תורה לפני הצבא, נלמד תורה אחרי הצבא, נלמד תורה תוך כדי הצבא, ובעיקר -נקיים את התורה שאנו לומדים בצבא עצמו. וניתן חיים לעם שלם.

וכמה היה חזק לשמוע היום בחדשות: "אברך חרדי הסתער על המחבלים. ירה. הציל. התמגן בדלתות האוטובוס ושוב ירה." וואו! הוא פשוט הציל הציל הציל הציל הציל ירה מנשקו והציל חיים רבים.

ועוד כותרת מעכשיו בחדשות: "מפקד כיתה מחטיבת חשמונאים החרדית היה אחד ממחסלי המחבלים בפיגוע"!

ואני רוצה לצעוק לכל אחד מהם, גם לאברך החרדי וגם לחייל החרדי:

וואו! יהודי יקר!!! תודה!!!

כמה חיים הצלת היום!

וכמה חיים יכול כל חרדי אחד להציל בגיוס שלו להצלת העם הזה!

כל אדם, כל אחד, הוא עולם ומלואו וחשוב כ"כ כ"כ.

זוהי המהות של צה"ל - צבא ה ה ג נ ה. להגן! להגן ולהציל! להציל ולהחיות ממש!

צבא - ההגנה - לישראל

אני מגן על ישראל, על בניו של יעקב אבינו, על בני ישראל, על אמא שלי, על אחותי, על הבת שלי, על ילדיי, על אשתי, על סבתא שלי, על כל העם שלי! אני! זוכה להגן עליהם!

 

וכמה דקות לאחר הידיעה הזו בחדשות, הגיעה ידיעה חדשה שבה נאמר: "הפלג הירושלמי מבטל את ההפגנות שתוכננו היום בירושלים ערב הפיגוע ברמות". 

בואו לא נהיה פלג שמפלג ומפולג. בואו נהיה באחדות. בואו נבטל את הפלגנות ובואו נחייה וניתן חיים ונציל כמו היום. ולא נחכה לדם יהודי שישפך בשביל האחדות, נעשה זאת עוד לפני.

 

3. תשובה שכותבת לך מתוך התבוננות בתורה שלנו, בתנ"ך שלנו, ביהדות שלנו:

בדיוק השבוע קראתי את שירת דבורה. ואת שופטים פרק ד וה (במסגרת לימוד הנ"ך היומי של הרב פרנקו).

וכמה התבהרה לי שם עוד החשיבות של היציאה לצבא

וכמה שזו היא היא התורה עצמה.

וכמה דבורה הנביאה דיברה בשבח המתנדבים " לִבִּי֙ {ר}
לְחֽוֹקְקֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל {ס} הַמִּֽתְנַדְּבִ֖ים בָּעָ֑ם בָּֽרְכ֖וּ ה' {ר}" (שופטים ה, ט)

וכמה היא מתחה ביקורת חריפה על מי שלא הצטרף.

על ראובן שכה חרה לה שהוא לא הצטרף למלחמה עם אחיו היא אמרה:"  בִּפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדֹלִ֖ים חִקְקֵי־ {ר} לֵֽב׃ {ס} טז לָ֣מָּה יָשַׁ֗בְתָּ בֵּ֚ין הַֽמִּשְׁפְּתַ֔יִם {ס} לִשְׁמֹ֖עַ {ר}
שְׁרִק֣וֹת עֲדָרִ֑ים {ס} לִפְלַגּ֣וֹת רְאוּבֵ֔ן גְּדוֹלִ֖ים חִקְרֵי־ {ר}לֵֽב׃ {ס}" (שופטים ה' טו-טז)

למה ראובן לא באת לעזרה וישבת?

וכך מותחת ביקורת על כל שבט שלא נחלץ לעזרה

ומברכת ומשבחת כל שבט שכן יצא לעזרה.

 

אז משה רבנו העצום

יהושוע בן נון

דוד המלך

כל בני ישראל

כל גדולי עולם בכל הדורות

כל אלו נלחמו!

משמעו של צבא ומלחמה למען העם והארץ הוא משמעו של קיום התורה ממש. ולא להיפך.

כאשר יוצאים להילחם יוצאים להגן. להגן על אחים, על אימהות, נשים, ילדים, תינוקות, סבים וסבתות. להגן על העם שלנו.

 

4. תשובה שכותבת לך בתור אחות, חלק מהעם

ורוצה לזעוק את זעקתם של הכורעים תחת הנטל

של אנשי מילואים שכבר לא יכולים יותר. שעשו מאות רבות של ימים ופשוט קורסים.

של נשות המילואים ואנשי הצבא שקורסות, פשוט כך.

זוגיות שקורסת.

כלכלה שקורסת.

נפש שקורסת.

גוף שקורס.

לעזור להם ולקחת חלק - זה להציל אותם לא רק פיזית אלא גם נפשית, זוגית, רגשית, כלכלית, הכל.

זה להציל פעמיים את העם שלנו.

וכל אחד נספר, וכל אחד חשוב.

להציל אחים שלי.

וחי אחיך עמך.

עזוב תעזוב עמו!

לא לראות אח קורס ולא לבוא לעזרה

גם כאן זה באמת א ב של התורה ושל היהדות

ואהבת לרעך כמוך

לתת יד, כתף, לשאת יחד.

אנו זקוקים לזה כ"כ

העם, האחים, הנשים, הילדים, אנחנו זקוקים לכם כל כך!

אויבנו עומדים עלינו לכלותנו חס ושלום מכל חזית ומכל עבר ואנחנו קורסים! אנא בואו איתנו יחד ויחד נצליח הרבה יותר! ויחד נינצל ונציל! ויחד נחיה! ויחד נגדיל את התורה עצמה! ויחד ניצור מציאות שיוכלו ללמוד תורה בשלווה בלי איום קיומי וסכנת חיים, ויחד נציל נפשות ובאמת גם את הנפש והבית והחיים גם בעומק שלהם ולא רק בפיזיות שלהם.

 

5. תשובה נוספת - חמישית ואחרונה שאותה הפעם לא אני כותבת אלא מצרפת את דבריו של נתנאל אלינסון שכתבם ממש לאחרונה בנושא:

"מה גורם למקום להפוך את תורתו לסם מוות? מהי תורת חיים?

הדברים הבאים דורשים רגיעה קלה וכוס קפה. ניסיתי לקצר מחשבות ארוכות לכמה שורות קצרות, לעתים רק רמזים. עדיין יצא מעט ארוך מהרגיל, ובכל זאת המילים הללו בנפשי. כך אני מרגיש: 

תורת חיים היא, בפשטות- תורה שיונקת מהחיים. מכל החיים: מהמשפחה, מהזמנים המשתנים, מהאדמה, מהכאב של החבר, מהתרבויות השכנות שאיתן היא באה במגע. היא מביאה את לשד התורה העצמי הבלתי משתנה, אבל מקבלת חמצן מגלגל החיים המשתנה בכל יום.

אבל כפי שאומר המאמר התלמודי הידוע על התורה: 

"זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המוות".

איך תורה הופכת מתורת חיים לסם מוות?

אם תורת חיים היא חיבור לחיים, הרי כשהיא מתנתקת מהחיים עצמם היא עלולה להפוך לסם מוות. כמו גב מים שהתנתק מהנחל החי, והוא עומד בצד, מעלה ירוקת וזחלי יתושים עד שמימיו אינם ראויים לשתיית אדם. ממיתים.

ואם כך, מקומות שמתיימרים להגיד שתורתם שלמה רק הודות לזה שהיא כמה שיותר מנותקת מלשד החיים עצמם- הרי שהם מתקרבים לכיוון סם המוות.

מקומות אלו ינסו לטעון לפעמים שהכל מכל וכל מצוי אך ורק בתוך התורה עצמה. 

ואז אין צורך ללכת לרופא אלא לרב- כי הכל מצוי בתורה.

ואז אין צורך ללכת למי שמבין בנפש האדם אלא לרב- כי הכל מצוי בתורה.

ואז אין צורך לתת לחוקרים ולחכמים להכריע בתחום ההתמחות שלהם- כי הכל מצוי בתורה.

וכמובן לשיטתם לא בכל תורה. אלא רק בזו המדויקת, הספציפית, של הזרם שלהם.

העניין הוא, שהמחשבה שהכל כולל הכל מצוי בתורה- הוא היפך התורה. כי גם התורה עצמה לא טענה שהכל מצוי בה. התורה מעולם לא טענה שצריך ללמוד ממנה פיזיקה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, קרימינולוגיה. לא כי התורה לא עליונה, אלא פשוט כי תכליתה היא אחרת:

לייצר אדם מוסרי כמה שיותר, אדם שהולך בצלם האל, מנסה להידמות לדרכיו, ומתוך אהבתו אותו- להיטיב עם העולם הסובב אותו. 

התורה בהחלט נוגעת בהמון נושאים נפלאים שקשורים להמון דברים, אבל לא הכל כלול בה.

ההבנה הזאת, שבעבר הייתה פשוטה, מעט היטשטשה בגלות: 

"במחשכים הושיבני- זה תלמודה של בבל".

תורת הגלות חשבה לעתים שהכל כלול בתורה, ועל כן ניסתה להוציא מכל קוצו של יוד תילי תלים של הלכות. זה נפלא, זה מתוק, זה חריף, זה תורה לכל דבר, וזה גלותי.

תורת ארץ ישראל היא תורה היונקת מהחיים עצמם. כשמה כן היא: תורה של ארץ. של ארציות. לא רק תורה של אהבת הארץ, החרצית והרקפת, אלא תורה שמכניסה פנימה בברכה את הארציות כולה ומה שנובע ממנה. זו תורת ארץ ישראל. 

זו תורה שהולכת לחכמה ואומרת לה- אחותי את!

וכך, תורת ארץ ישראל הולכת אל הפיזיקה ושואלת אותה- מה יש לי ללמוד ממך? נהדר! את זה אקח ממך. לא הכל- אבל הרבה. 

היא הולכת אל הפסיכולוגיה ואומרת לה- אהלייין! שמעתי שגילית כמה דברים נהדרים בשנים האחרונות, מה אפשר לקחת ממך? תודה רבה, נראה לי שיש לך כמה דברים מצוינים שמתאימים למגמה הכללית שלי. 

וכך ממשיכה לה תורת ארץ ישראל גם אל אומות העולם. היא לא מפחדת מהן. היא לא אומרת בקול ארסי ונוטף זעם "תרבות המערב". הפוך. היא באה לתרבות המערב ואומרת לה- שמעתי שהיו לך כמה הברקות מצוינות במאתיים השנים האחרונות- אני אקח כמה, וברשותך, יש לך גם כמה יציאות לא משהו, אותן אני משאירה בחוץ. וכך הולכת לה תורת ארץ ישראל אל תרבות האסלאם, והמזרח, ואפריקה, ומתחייה מכל אחת מהן בעוד מעט, כפי שהיה לאורך כל ההיסטוריה הישראלית כשלקחנו ניצוצות מהתרבויות עמן באנו במגע. אל תאבד את זהותך, אבל מותר לך לקחת דברים מן החוץ.

וקשה מאוד לשחרר מהתפיסה של תורת בבל. על רבי זירא מסופר שעשה מאה תעניות כדי לשכוח את תורת בבל לפני שעלה לארץ. אני לא חושב שצריך לשכוח תורת בבל, אבל גם לא לשכוח- שחזרנו ארצה כדי להוסיף קומת תורת ארץ ישראל.

וכל אחד משבטי ישראל מביא חיבור אחר לאותה תורת חיים: 

זבולון ממסחר בקצווי תבל, ראובן מחוכמת המדבר בו נדד, אשר מהעושר העולמי, דן מהאוניברסאליות, יוסף מהחיבור לאדמה והחול, יהודה מהתפיסה הלאומית, בנימין מראיית הטוב הישראלי הכללי, שמעון מתוך אמת בלתי מתפשרת, נפתלי מהסוד והנשגב, גד מהחייתיות האנושית ויששכר מגרמי השמיים של היקום הבלתי נתפס. כך קרה בשבטים הקדומים בעבר, כך קרה לאורך הגלות, וכך קורה בגלגולים הרעיוניים של השבטים היום.

אבל, יש גם את שבט לוי.

תפקיד שבט לוי, מאז ומעולם היה להעביר את התורה מדור לדור, כפי שהיא. לשמור על הלב בעצמו, על לשד התורה, כפי שניתנה מסיני. כמו אב שמעביר לבנו כד יקר שיש לשמור עליו מכל משמר, מאב לבן מאם לבת. כד קטן, חתום, שלא בא במגע רב עם החוץ. תורת שבט לוי היא התורה הנקייה, המדברית, הקבועה.

נכון.

אבל יש לזכור שני דברים: שבט לוי שזה תפקידו הוא רק שתיים עשרית מהסיפור הישראלי. אם אותו שבט לוי מנסה לגרום לכולם להיות בתפקיד שלו- הרי שהוא מבטל את תורת החיים של השבטים האחרים וסופו שימית גם את עצמו.

ושנית: שבט לוי מעורב בכל עם ישראל. הוא לחם במלחמות ישראל ולפעמים אף הוביל אותן (למשל בימי החשמונאים שכל המאבק הובל על ידי הכהנים בני לוי). אבל זה יותר מזה: שבט לוי היה מפוזר ב 42 ערי לוויים, והיה מחויב להיות מחובר בצינור חמצן לעם דרך המעשרות אותם הוא קיבל. יש לדבר הזה משמעות גדולה: השבט הזה לא יכול לבעוט ולבזות את מי שבזכותו הוא חי.

ברגע ששבט לוי חושב שרק הוא "בני האור" וכל השאר הם בני החושך, ברגע שהוא כופר בטובה ומבזה את כל מי שאינו כמוהו, הרי שזה סופו. 

הוא החמיץ את הסיפור הגדול. את זה שתפקידו, הוא בסך הכל חלק מתורת חיים גדולה שבה לכל זרם יש את דרך הביטוי הייחודית שלו. 

הסכנה בהתנתקות של שבט לוי מהכלל הייתה ידועה, מופיעה במקרא, וכתבתי עליה מאמר נפרד. אבל בקצרה: המקרא הדגיש כל הזמן לשבט לוי שלא ישכחו בלימוד התורה שלהם שהם חלק מהכלל. אפיזודה תנכ"ית ידועה של התנתקות כזאת היה בתקופת בני עלי, והיא הסתיימה רע מאוד. 

שבט לוי יכול לשאת את תורתו, תורת חיים, בגאווה גדולה ובסנכרון נפלא עם תכונות השבטים האחרים. אבל ברגע שהוא מתנתק מהכלל, לא רק שתורה אין בו, אלא סם מוות של ממש."

 

***

 

זהו בינתיים.

מקווה באמת שדברים היוצאים מן הלב יכנסו אל הלב.

לקח לי זמן רב לכתוב ובאמת שכתבתי כאן את הלב שלי, מתוך מקום שרוצה אחדות ואהבת אחים, מתוך מקום שבאמת מבקש את ההצלה הזו יחד, את הבאת החיים פשוטו כמשמעו לעם שלם יחד.

ב"ה שיהיו רק בשורות טובות

ואחדות שלמה בינינו 🙏

קראתי כל מילהמחפש אהבה

היה מרגש מאוד.

הנה, לרגע פגשתי שוב את הדרכי נועם המפורסם של הדת"ל שלא הבנתי לאן הוא נעלם.

מסתבר שעדיין ישנו.

ריגשת אותי ממש, פתאום הרגשתי שכולנו עם אחד, שבאמת אכפת לנו אחד מהשני.

שכולנו אחים שאוהבים אחד את השני, ורוצים שיהיה לו טוב.

 

דווקא בזכות התגובה המדהימה הזו, תרשי לי לשתף בכנות במה שעד עכשיו לא אמרתי.

אני קרוע.

קרוע בין שתי עולמות.

מצד אחד, מה שעם ישראל עובר ועבר פשוט ניפץ לי את הבועה שחייתי בה.

אני נשרף מבפנים, מרגיש שאני לא יכול עוד להיות מנותק מהגורל שלנו.

מרגיש שזה עוול אינסופי, שבכל רגע אני ממש מקיים עבירה.

מצד שני, אי אפשר למחוק בבת אחת חינוך של 23 שנה!

בעומק התודעה שלי מונח שאסור להיות חלק מכל העם. שצריך להתנזר. להיבדל.

לא חלילה מתוך התעלמות, אלא כדי לשמור על הנשמה שלי נקייה וטהורה.

 

אני גם יודע שמה שמתאים להרבה אנשים אחרים, לי פחות מתאים. כי אני חלש אופי.

נסחף אחרי הזרם.

 

וזה עוד בלי לדבר על המחירים שאני הולך לשלם, במשפחה, מול אשתי, עם הסביבה.

 

אבל זה בוער בתוכי כמו הר געש שעוד רגע הולך להתפרץ.

הוא כבר התפרץ.

 

האמת שלפני שבוע התגייסתי לקודקוד...

מתחיל לשרת עוד חודש.

לך אני יכול להגיד שאני שואף להרבה יותר. אבל שהתחשב בתנאים שגדלתי בהם - רק דרך קודקוד אני יכול להתחיל את התהליך הזה.

 

ואני מפחד! מאוד!

תשאלו את הסביבה שלי, הפכתי לבן אדם עצבני, בלי סבלנות.

אני משתוקק לתת לעם ישראל, אבל לשמור ביחד על הנשמה שלי.

משתוקק להיות חלק מהעם הזה, אבל כשחונכת שלהיות חלק מהעם עלול להביא לקלקול, זה ממש קשה!

אני יודע שזה לא נכון, אבל מצד שני: מישו פה יכול לספק לי את הנוגדנים שחסרים לי???????????????????????????????????????

 

 

 

 

בטחאריק מהדרום
אתה צריך רב שתוכל לשאול אותו כל שאלה באמונה והשקפה כולל הכפירה הכי עמוקה ושאלות על עבודה זרה.

זה הנוגדן שאתה צריך.


בהצלחה.

ראשית, התרגשתי מאוד. זה לא מובן מאליו.נקדימון

שנית, יש לי רחוק משפחה שהלך לקודקוד. הוא לא פחות חרדי היום. ואם התקבלת אז זה גם מעיד על הרמה שלך וממילא אתה בעז"ה אמור להיות עם חבורה טובה בהחלט.


וכמה הצעות:

א. הלחץ מובן, והוא טבעי. יחד עם זאת, הייתי ממליץ על קלמנרבין. תוסף טבעי להרגעה. לא ממכר. לא כימי. יש בכל בית מרקחת, זה פופולרי. הרב יוסף זריצקי (נחשב למומחה כשרות מהחזקים בארץ, למיטב ידיעתי. חרדי) פסק שזה בסדר מבחינת כשרות. תמיד אפשר לנסות תוספים אחרים, אם יותר מתאים לך כשרותית.

אבל אני בהחלט ממליץ. גם תקל על עצמך עכשיו, וגם תבוא אחרת לחודש הבא. זה רק ברכה.


ב. אתה לא אמור "למחוק" חינוך של 23 שנה כי אתה לא מתגייר אלא רק מתקן חלק מהדברים. השאיפה היא מה שכתב הרב קוק "הישן יתחדש, והחדש יתקדש".

אני לא זוכר כרגע שמות, אבל זכור לי שיש קהילות חדשות של חרדים עובדים, של חרדים ציוניים, וכדומה (אני לא מדבר על מודרניים אלא קהילות חרדיות אמיתיות אבל קנאטש משל עצמן). ייתכן ואתה צריך לחפש כאלה. אולי שם תוכל למצוא רב שבאמת יהיה לך מתאים. חרדי מצד אחד שמכיר את עולמך הפנימי וגם חושב ברמות רבות כחרדי קלאסי, ומצד שני מחזיק בהשקפה משלבת ובוגרת על עולם החול ועל היחס למדינה.

אני לא מדבר על לעבור לגור במקום אחר אלא פשוט על דמות להמשיך לקבל ממנה תורה ולפנות אליה בשאלות כשצריך. כל דבר בעיתו.

בלי נדר אשתדל לחפש קצת אולי אמצא שמות.


ג. תזכור תמיד ש"סטטוס קוו" הוא כמעט תמיד פיתרון טוב. כלומר בזמנים שבהם יתגברו הבילבולים או הרגשות הסוערים (וזה משהו שהוא נפוץ בחוויה האנושית לכולנו), אתה תמשיך במעשיך ואל תשנה כלום - עד שדברים יירגעו. ככה אתה תמנע מעצמך לעשות טעויות או לשנות/לפתח הרגלים שאחר כך לא תרצה בהם.

זו עצה שאני נותן מניסיון אישי. ב"ה שאימצתי את האסטרטגיה הזו בגיל מוקדם.


ד. דווקא נראה שאתה בונה את עצמך. גם לפני שאמרת שאתה הולך לקודקוד. עצם הנוכחות שלך כאן היא ההיפך מהזרם. לכן לא הייתי ממהר להסיק מסקנות על האופי שלך. זה עצמו עצת היצר.


אם אחשוב על הצעות נוספות, אוסיף אותן בלנ"ד.


שיהיה לך בהצלחה רבה ובסיעתא דשמייא גדולה! 

תודה רבה, חיזקת!מחפש אהבה

מחכה להמשך ממך

וואו תודה רבה לךנגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך כ' בסיוון תשפ"ו 17:45

על הדברים,

על הדיון המכבד,

על הרצון הכנה והטוב,

ועל האחדות הזו.

ריגשת בחזרה.

 

שומעים מאוד את הקריעה הזו שאתה מרגיש

קטונתי באמת מלייעץ, אבל מה שכן ממליצה זה פשוט להתפלל לקב"ה על הכל. גם על כל זה.

ממש לומר לו במילים שלך כמה אתה מרגיש קרוע וכמה אתה צריך כוח, הכוונה, בהירות.

בעזרת ה' שבידו הכל הוא ישלח לך את כל מה שאתה זקוק לו.

 

ועוד דבר חשוב - לגבי זה שאמרת על עצמך שאתה חלש אופי - תדע שזה נשמע בדיוק להיפך!

נשמע שיש לך אופי חזק מאוד מאוד

עם אכפתיות גדולה, עם בחינה של הדברים, חיפוש האמת, המהות, לא לוותר, לדבוק, להתמיד, להיישיר מבט למציאות.

אז ממש הייתי ממליצה לך לסגל את תפיסת המחשבה הטובה *על עצמך* ועל מי שאתה.

מתוך מבט חומל, אוהב, רואה את הטוב והאיכויות שבך, ולא ממבט ביקורתי או מאשים שמגדיר עצמו-עצמך כחלש אופי חלילה. זו נשמעת תפיסה ואמונה מגבילה ואף לא נכונה כלל.

יש לך אופי חזק!

ואתה נשמע אדם חזק וטוב!

וממש ישר כוח גדול, זה ממש מרגש לקרוא כל מה שכתבת!

 

נ.ב. מאז ההודעה שכתבתי אתמול עלו לי עוד כמה דברים שרציתי להוסיף ולא בטוחה שכבר אפשר לערוך את ההודעה אז מוסיפה אותם פה:

 

אז בהמשך לסעיפים שכתבתי בהודעה הראשונה, שכחתי לציין כמובן שגם אברהם אבינו ויעקב אבינו וכל ילדיו של יעקב אבינו - השבטים - נלחמו גם הם. מתוך נחישות וגבורה ועוצמה.

וכמו שמעון ולוי שמחקו *עיר שלמה* על מעשה נבלה באחות שלהם ולא הסכימו לקבל שכך חלילה יעשו את אחותם ופשוט מחקו עיר שלמה - אז קל וחומר אנחנו שנעשו מעשי זוועה אחד אחרי השני לעוד אחות שלנו ועוד אחות שלנו ועוד אחת ועוד אח שלנו ועוד ועוד - הכיצד לא נזעק את זעקתם? הכך יעשו את אחיותינו? ולא נצא לזעוק את זעקתן ולהציל את מי שאפשר?

אחיות רבות. עם שלם. גם מכך אנו לומדים.

 

וכמו שנאמר שאם רואה אדם אישה טובעת בנהר אל יהיה חסיד שוטה חלילה אלא יציל אותה ודאי!

אז אם אותה צריך להציל, על חשבון זה שבסתם יום רגיל ודאי שיש שמירת נגיעה וכו', אבל כאן, שוב, זהו פיקוח נפש! קל וחומר שצריך להציל כאן עם שלם.

עם שלם שטובע. אישה שטובעת בנהר, ועוד אחת, ועוד אחת ועוד עם שלם - אז לעזוב בצד את כל ה"שמירת נגיעה" של היומיום (כמשל) - ובפיקוח נפש פשוט מצילים! ולא נהיה חלילה חסיד שוטה אלא נציל. זוהי התורה עצמה.

וכן באמת שאחים שלנו קורסים ממש ממש. קורסים פיזית וקורסים נפשית והכל כמו שפירטתי - וחובה עלינו להציל אותם. ולתת יד.

ממש כמו "ויגש יהודה"!

כמה הוא ניגש

יהודה, היהודי

ואמר על אח שלו, בשר מבשרו "אנוכי אערבנו מידי תבקשנו"!

הערבות ההדדית.

לא להשליך לבור.

לתקן את חטא האחים.

לא להשליך אחים שלנו לבור ולקרוס לבד.

להיות ערבים להם. כולנו אחים.

מבשרך אל תתעלם.

הוא אח שלי.

אז לגשת

כל יהודי באשר הוא

לעשות ויגש יהודה

ולהיות ערב לאח שלו

ולתת יד יחד איתו בהגנה ובשמירה ובהצלה על כל האחים שלנו.

לא הבנתי אם אתה עריק או לאמרגול

אמרת שלפני שבוע התגייסת לקודקוד

אבל בהודעה הפותחת שאתה עריק


לא הבנתי…


בכל מקרה, אם אכן תשרת בצבא- מאחלת לך בהצלחה רבה, ומודה לך מכל הלב על החלק שאתה לוקח בהגנת העם והארץ. 

לא רוצים לשנות אותךנפשי תערוג

הצבא צריך חיילים

כמה פשוט

אני רוצה לשנות אותואריק מהדרום

דבר בשם עצמך.

אני לא מבין את התוקפנות שלךנקדימון

מגיע אדם שרוצה בשיח, שמתאר את התנועה הפנימית שבו, שמשתף בקרע שלו ובמחירים שהוא מוכן לשאת, שחושף שהוא אזר אומץ ועשה צעד להתגייס למסלול של "קודקוד", שמבקש עצה ותושיה


ואתה ממשיך לחבוט ולחבוט? למה?

תוציא את הקיטור על הפלג הירושלמי, אבל על אדם שבא להתקרב, לדבר, להתגייס? על אדם שנמצא בשיאו של תהליך עם עצמו? מה קורה לך?


הוא לא מתחרה מולך, אתה תנצח בכל פרמטר, בסדר? למה התוקפנות הבלתי פוסקת הזו?

אני לא מבין על איזה תוקפנות אתה מדבראריק מהדרום
איזה לחבוט ואיזה נעליים וכך עניתי לך גם כששאלת אותי בפרטי, אם כבר תוקפנות כלפי נפשי תערוג וגם זה אולי.
זה באמת מוזר - התגייסתי ואני עריק ביחד..מחפש אהבה

חסר סנכרון במערכות.

בקרוב יש לי יום מאסר ומשפט לשם הפרוטוקול.

תודה על התגובות החמות.

מחר בע"ה אקרא לעומק ואגיב

לילה טוב

המלצה למטריותרועישםטוב

מי שרוצה מטריות - יש באליאקספרס מטריות בכמה שקלים בודדים.

סוג המטריה שאני הכי אוהב זה אלו שמתקפלות ממש קטן אבל נפתחות לממש גדול (מעל 120 ס"מ מתי שהן פתוחות), וגם

כאלו יש באליאקספרס (אבל זה כבר כמה עשרות שקלים)

זכורה לי פעם בשירות לאומיחושבת בקופסא

כשהתחיל גשם והחלתי להתקמצן על מטריה. קניתי אחת ב- 10₪ וחשבתי שזה מספיק טוב.

המטריה הזו, בהתאמה למחיר, החזיקה 10 דקות תמימות בגשם הסוער והרוחות עד התהפכה ונשברה, ואני נשארתי לעמוד עוד 20 דקות בתחנת אוטובוס כשרוח חזקה גורמת לגשם ליפול באלכסון ישר עליי, ובלי שום מחסה מתאים. (גם האוטובוס איחר כדי להוסיף לחגיגה).

אל תתקמצנו על מטריות.

הכי טובות זה המטריות ההפוכותנפשי תערוג

אישתי קנתה לאחרונה ב20 שח

החיסרון שזה גדול גם שזה מקופל.

קשה להמליץ על מטריותshindovאחרונה

קצת רוח והלכה המטריה גם אם שילמת הרבה כסף.

לקבוע תור לאורתופד בזמן או 40 דקות לפני הזמןרועישםטוב

אני רוצה להגיע לאורתופד בשעה 18:00. מהנסיון שלי ב-10 שנים האחרונות, תמיד יהיה תור של 40 עד 60 דקות (במיוחד כשזו שעה מאוחרת ביום כמו 18:00). אז האם כדאי לי לקבוע תור ל-17:20 ולהגיע באמת ב18:00 או לקבוע תור ל-18:00 ולהגיע ב-18:00 ואז לחכות 40 - 60 דקות?

אצל רופא מבוקש, מתי שלא תגיע תצטרך לחכותפ.א.

כי בד"כ העיכובים נגרמים בגלל קבלת מקרים דחופים בין התורים המוזמנים מראש.

ואם אתה לא נמצא במקום, ויש מקרים דחופים שיושבים ומחכים, ותגיע ברגע האחרון לפני השעה המוזמנת, לא תיכנס בזמן הנקוב שלך.

לפחות בכלליתמשה

לא משנה מתי קבעת, משנה מתי אתה מגיע ולפי זה התזמון. יצא לי בעבר להגיע שעה וחצי לפני התור (בגלל תור אחר שהיה לי באותו בניין לילד). חיכיתי כמה דקות ונכנסתי.

בונוס: עדיף להגיע למקומות כאלה עם מחשב נייד או ספר או תעסוקה.

לא יודע אם המערכת מזהה אותך עם התור בכניסה למרפאהארץ השוקולד

אם איחרת ביותר מרבע שעה

אבל מזהה אם הקדמתמשה

וגם כותבת את זה על הכרטיס: הגעת שעה וחצי לפני הזמן.

שווה להביא ספר\לעבוד בזמן שאתה מחכהפתית שלגאחרונה

מאשר לאחר מראש

עריכה זה בדיוק מה שמשה אמר

סודות בחוות?צמר-ארד

סתם מעלה פה נושא..

תגידו יש פה עוד מישהו

שבמקרה יצא לו להתעסק בחוות

עם בעלי חיים וגילה סודות?

למשל עם כבשים..

איך החייה הזו מתפקדת

ומתנהגת כחלק מעדר

כל מיני תכניקות וטריקים?

תיוג שעולה בדעתי שמתמצאפ.א.
יש"ע חסום פהחסום לשעבר

כבר כמה שנים טובות

אז תתווך לו את הדברים… מניח מה שאתם מכירים …פ.א.

הכל נמצא בויקיפדיהרקאני

אין איזה סודות כמוסים שלא ידועים

תשאל את גיפיטי

ממה להתפלא?רקאני

תן איזה סוד גדול שנודע רק לבעלי החוות

(מכירה חוות מקרוב, לא מכירה סודות כאלה)

לכל חווה יש את הסודות שלה.חסום לשעבר

איפה מחביאים את המפתחותעיונית

מה הקוד לשער...

סודות שרק כשאתה ממש בעניינים אתה מגלה

חחח גדולצמר-ארד

נורא פשוט: דררר, דרר, בעהאאאחסום לשעבר

ומה לגבי הפרות?קעלעברימבאר

חת שתיים שלו ארבע, דרררהאאא דרהההאאחסום לשעבר

כשיגיעו פרות נטפל גם בהםצמר-ארד

זה לא סודותנפשי תערוג

זה פשוט דרך התנהגות של בעלי חיים

צריך לעבוד איתן כדי להכיר את הההתנהגות שלהן

נגיד כבשים,

זאת בדרך כלל חיה די פחדנית (חוץ מהזכרים בתקופות היחום)

שהולכת כעדר,

לכן אם "תשכנע" חלק מהן ללכת במסלול מסויים או למקום מסוים

יהיה הרבה יותר פשוט "לשכנע" את השאר כי הן פשוט ילכו אחריהן

בתקופות היחום עדיף להפריד את הזכרים השליטים משאר העדר (חוץ מנקבות שרוצים להרביע, גם אז עם זכר אחד)

כי הם עושים מלחמת נגיחות ששאר חברי העדר יכולים להפגע, במיוחד שכולם נמצאים בדיר אחד

ואמר לי אבא שלי, שבדרך כלל גם הזכרים לא נוטים לנגוח בבעלים

אם גודלו אצל הבעלים האלה מאז היו טלה,

לעומת זאת, אם הגיעו כבוגרים לעדר, הם "עושים תחרות" עם הבעלים ויכולים לנגוח בו

כבש נוגח על ידי ריצה אליך ונגיחה חזקה

לעומת תיש, שנוגח הרבה פעמים בלי ריצה

אלא עומד על 2 רגלים אחוריות, ונוגח

גם עז נקבה נוגחת, הרבה פחות מהתיש אבל יכולה לנגוח אם מרגישה מאוימת ממש או כדי להגן על הגדי

גם כבשה נוגחת כדי להן על הטלה

אבל זה נגיחות קלות לעומת הזכרים

אז אתה אומר...צמר-ארד

שצריך לשמור מהם דיסטנס?

שלא ייתפסו אומץ?

דיסטאנס ממי?נפשי תערוג

מהכבשים?

סודות.. חח...נתקה

אממ...

גם אבל בגדול נראה

שבנוסף לידע..

יש גם את הצד המנטאלי

שזה רק מי שנמצא יודע

לכן זה סוד

יוצא לי מדי פעםלא המשוגע היחידי

כשמוציאים מרעה פעם ראשונה מגלים שהבטוי כבשה בעדר זה לא רק סטיגמה,

אבל לא כל כך מגניב כמו שזה נראה לפעמים.

וואללה מסכים איתך..נתקה

כילו בשלב מסויים אתה

מתבונן ואומר לעצמך..

אוקיי אני גם כזה?

זאת הייתה כוונת המשורר?

שמע צמר...נתקה

מסתבר שיש פה לא

מעט רועים ככה שזה כבר לא ממש

סודות בחווה נאמר זאת כך

אולי זה סוד של כל הרועים

ביחד

כן חח עוד נראה..צמר-ארד

כולם פה חאפרים

פפפפחסום לשעבר

קשוט עצמך תחילה ירקרק

האמתצאצא

אני לא חושב שזה משהו שאפשר להסביר....

אחרי שעות על גבי שעות של מרעים,

אחרי שאתה במשך תקופה ארוכה מוציא את העדר,

אז לאט לאט לומדים את הסודות

זה כל עדר והסוד שלו,

כל עדר ואיך שרועים אותו

אין נוסחה

עד שאתה הופך להיות חלק מעדר

נסיון זה תמיד טובצמר-ארד

אני חושב אבל

שכמו שכל דבר אפשר לעשות טוב

ואפשר לעשות יותר טוב

ככה גם בעבודה הזו

יכול להיות רועה שכל הזמן

ינסה ליצור "שליטה"

והוא לא טפס את הנקודה של

שליטה מתוך רוגע

ברורצאצא

זה בדיוק מה שבאתי לומר.

אתה לומד לשלוט בנחת

אתה לומד אותם

הם לומדות אותך

שליטה בלחץ רק מבלבלת את העדר

שרצים אחריהם משגעים אותם משאירים אותם בדיוק איפה שאתה רוצה וכ''ו זה לא שליטה

אתה לומד ללכת איתם הם לומדות מה אתה רוצה בלי שתצתרך להשתגע

וואוו כמה תשובותצמר-ארד

עוד משונתקהאחרונה

שהמקצוע הזה דורש סבלנות אינסופית...

אתה צריך להיות סובלן מהרגע הראשון ועד שהם חוזרות

לפעמים זה מתחיל וממשיך ככה עד העמצא ברוגע

ואז בשעה האחרונה הן מתחילות לעשות בעיות..

בגלל שזה לקראת הסוף זה יכול להיות מאוד מתסכל

והפיתוי לאבד את זה באמת גדל אבל

כדאי ואפשרי למשוך כמה שאפשר

בהצלחה

מבקשת עזרתכםנחלת

היות ואני מאוד אוהבת לדבר (גם בכתב) , אני מוצאת עצמי נגררת לשיחות

שלא עוזרות לי לשמור על גבולות. ועקב היותי פטפטנית חסרת תקנה,

קשה לי לעצור את עצמי.

אנא, עזרו לי. אל נא תפנו אלי באופן פרטי. רק דרך הפורום.

תודה רבה לכם!

לבנות - מותר.

אני גם מנהל שיחות שאני נגרר אליהן עם הקולות בראשדי שרוט

שלי.

זה קול של גבר והוא מדבר באכדית אז אני צריך מתרגם.

הבעיה שהוא תמיד מנצח אותי בויכוחים.

בהצלחהארץ השוקולד

רק שימי לב שלא כל ניק הקורא לעצמו אישה היא בהכרח אישה במציאות

א-ברוך! אז איך אני אמורה לדעת?נחלת

מפחיד. כמו סרט אימה. אם אתה מכיר מישהו כזה בפורום, לא חושבת שזה לשון הרע אם אדע את השם. זה לתועלת. תודה רבה!

לא ניתן לדעתנפשי תערוג

ולכן אל תדברי עם אף אחד/ת בעניינים שלא עושים לך טוב.

תודה רבה!נחלתאחרונה

מה עושיםפצל"פ

עם דיכאון מוצ"ש חורף?🙈

צא להליכה ולגינת כושרמשה

בטח, כשהכל רטוב מבולבלת מאדדדד

את הולכת יחפה או שיש לך נעליים?משה

כלומר, אני הולך עם סנדלים אז אולי זה שיקול (לא באמת, יצאתי לאוויר הפתוח אתמול והיה לי נפלא אחרי כן).

דיברתי על גינת כושרמבולבלת מאדדדד

המתקנים רטובים... גם לא כיף וגם עלול להיות מסוכן. אתה יודע מה האישה תעשה אם תחזור בבגדים רטובים ומלאים בוץ??

זה נכוןמשה

(אבל על אחת מהגינות אצלנו לא, כי יש שם הצללה שמועילה לגבי חלק מהמתקנים בגשם).

לגבי האישה, אני מבין שאת בתור אישה יודעת מה את תעשי לX אם יחזור מלא ברטוב ובוץ. אצלנו אני משער שיעטפו אותי בשקית אשפה כל הדרך לאמבטיה.

פחותפצל"פ

זה נראה לי רק יגביר לי

למה דיכאוןזיויק

כמאמר השירפצל"פ

למה לא כל יום שבת?

סתם זה קשה המעבר הזה משבת המלכה לשבוע העבודה

נכון. יש כזה דבר. אולי בגלל שהנשמה היתירה יוצאתנחלת

מה עם עוגת גבינה עם כוס תה/קפה? תשבץ הגיון? להכין עוגיות עם שוקולד? ספר נחמד ולא עצוב שמכינים

לעת כזאת? סחלב חם? טילון? ... משהו טעים, לשבת עם זה עם ספר או מוסיקה

אהובה....זה מרגיע.

,

אוקי זה באמת בעיה מובניתזיויק

תנסה לתפוס את מוצש כהמשך שבתקעלעברימבאר

הגזמתם.. אין כמו מוצ"ש של חורף כששבת יוצאת ב 17:004ne1

בערב

משחק כדורגל, כדורסל, כושר בגינהסוגשל חרדיאחרונה

אתם חיים את החלום?ניגון🌿

אני חי ברמת חיים הרבה יותר גבוהה מדוד המלךאריק מהדרום

אז אפשר לומר שכן.

איך בדיוק?כְּקֶדֶם

בימי דוד המלך הייתה שכינה

הייתה נבואה

היה מלך צדיק

אם מבחינתך רמת חיים חומרית > חיי אמת

זה סדרי עדיפויות שהם בעוכרנו כתוצאה ממציאות ירודה.

יש כאן הנחת המבוקשפשוט אני..

אתה מניח שהדברים שכתבת גורמים לאנשים להיות מאושרים, להרגיש שהם ''חיים את החלום''.

בפועל, אין שום סיבה להניח שזה היה כך.

היו אז מלחמות, רעב, מגפות, מי שלא עבד יומיים לא היה יכול להביא אוכל למשפחתו ביום השלישי.

החיים אז היו רחוקים מאוד מאוטופיה, גם אם הייתה שכינה ומלך צדיק.

מצב הרוח של יהושע בן אחיקם מהגליל (דמות שהמצאתי) הושפע פחות מהמלך הצדיק והשכינה, ויותר משנות בצורת ומגפות.

מסכים חלקית.קעלעברימבאר

גוף בלי נשמה זה לא שווה, אבל גם נשמה ללא גוף לא שווה.

מכיוון שלא חיינו אז קשה לדעת מה היה מצב הרוח של אחיקם בן יהוזבד.

בכל מקרה מסכים איתך שזה שאז היה רעב לא אומר שכיום לא רע בגלל גלות השכינה

דוד חי בזיהום אוויר פקקים ובניינים שמסתירים שמים?קעלעברימבאר

ומשטחי בטון ואספלט וסירנות אמבולנס מעצבנות?

וואי יצא לי עין רעה...

ב"ה לא חסרים מקומות לגור שאינם נוף עירוניפ.א.

שני הדברים שהכי שונים בין תנאי החיים של פעם והיום, ובאמת רחמנות עליהם שחיו אז - מים זורמים בבית וחשמל.

תודה! התכוונתי, מוסיקה אהובה!נחלתאחרונה

לגבי פאפוס, חברתי ששהתה שם לא זכרה פרטים על בית הדירות וכו' (היתה שם קצת מזמן)

אבל אמרה שאפשר לארגן טיול עם קבוצה נוספת של ישראלים - להרים. אמרה שמעניין

שם. גם ללגונה הכחולה וכו. מאוד נהנתה מהמקום וממליצה. סליחה שאין לי פרטים

מדוייקים יותר, אבל בטוחה שAI יספק הכל..... שיהיה הכל - הנסיעה, החזרה והשהות -

בשלום.

(לזכור שנוהגים שם משמאל).

בשלב הנוכחי של החיים - כןפ.א.

מגשים ומממש, כיום, ובע"ה בשנים הקרובות, שאיפות גדולות שהיו לי על מה שאעשה בשנים הראשונות אחרי סיום הישיבה התיכונית.

כרגע לא.קעלעברימבאר

מקווה שבעזרת ה' בעתיד כן

אמןניגון🌿

מה זה בשבילך החלום?

משו פנימי יותר או חיצוני- שיהיה לך עבודה טובה וכו'?

או בית מקדש

מעניין אותי

מה זה אומר? הדרך או היעד?ט'

אני חיה בדרך של הגשמת חלומות קטנים שמצטברים למשהו גדול.

את היעדניגון🌿

לחיות כשתמיד ישלך מטרה או חזון מול העניים

החלום = היעד?ט'

אם לעבוד כל יום כדי להגיע אליו אז כן, אני חיה את החלום.

כן,טאבי

אני ישן המון ולכן מבלה זמן ניכר בחלומות.

זה גם טוב(;ניגון🌿

לפחות תחלום חלומות עם משמעות שתרגיש 😂

ב"ה כןLavender

ב"ה כןהמקורית

כן, ב"ה 🙂אלישבע999

בית נאה, משפחה נהדרת, פרנסה טובה, סביבה קהילתית מדהימה

ואו כיף לשמועניגון🌿

אז את מרגישה שהגעת לאן שחלמת?.. וזהו?

אגבניגון🌿

אני לא ממש מרגישה שחיה את החלום עכשיו

נגיד ש כל יום, כל יום ליסוע לאולפנה וללמוד...

ובסדר אפשר גם להתנדב קצת

אבל עדיין...

לא מרגישה שחיה עם הרבה משמעות וחזון, כזה החיים זורמים ומתקדמים כל הזמן

ו...

מבאס קצת לחיות ככה

לא?

יש חלומות גדולים ויש חלומות קטניםאלישבע999

אפשר לומר שב"ה שהחלומות הגדולים של גיל הנעורים ושנות הרווקות - התגשמו.

מרגישה שהגעתי אל המנוחה והנחלה, למקום קבוע ויציב בחיים - ועדיין יש חלומות ויעדים לשאוף אליהם ולעשות את ההשתדלויות להגשים אותם

ואת - את נמצאת כרגע בשלב מאוד מוקדם של החיים הבוגרים שלך.

את כרגע בשלב של הגשמת חלומות שאני מכנה חלומות קטנים: לסיים בהצלחה את האולפנה, לעבור את בחינות הבגרות בצורה טובה, לבחור מקום לשירות לאומי, וכנראה גם מידי פעם מוטרדת וחושבת מה תרצי לעשות עם עצמך כשתהיי גדולה…

והגשמת החלום הכי גדול, נישואין והקמת משפחה… גם זה יגיע בע"ה

בגדול כןזיויק

שואף ליותר בע"ה

הגשמתי כמה וכמה חלומות בעולם הזהמשה

יש עוד. נתקדם ונגשים גם אותם לאט לאט.

אבל יש טוויסט: הגשמת חלומות הופכת אותם לארציים עם חסרונות. חלום דמיוני לא מכיל כאלה.

לפעמים חלום ממומש עולה על כל הצפיות לטובה.קעלעברימבאר

למשל חלום ששואפים אליו אך חוששים מתופעות שיתלוו לו וכשהחלום מתממש כל החששות מתבררות כתעתועים.

או למשל אני מכיר אנשים שאכן חלמו להתחתן, אך רק אחרי שהתחתנו אמרו שאילו היו יודעים איך זה מרגיש היו עושים זאת הרבה לפני, אבל החלום היה מעורפל לפני כן לכן לא דחפו לזה

חתונה זה חלום של הרבה אנשיםמשה

התוצאות באמת יותר מגוונות.

זה יכול להיות הרבה דברים:קעלעברימבאר

חלום לרזות, להגמל מהתמכרות, להסיר מידות רעות, להשתחרר מתלות, לצאת מאזור נוחות כובל וכדומה.

הרבה אנשים שעשו זאת אמרו שאילו היו יודעים עד כמה זה טוב לפני, היו עושים זאת הרבה לפני, אלא שהחלום היה מעורפל.

או איך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה' ". ידענו שהוא טוב עוד לפני, אבל רק אחרי שטועמים יודעים כמה

זה נכוןמשה

סדר הבחירות:קעלעברימבאר

שבעה ימים קודם הבחירות מפרישין את הבוחר מביתו , ביקש להתנמנם, שולחים לו סמס ושיחות מראשי מפלגות ואומרין לו: "אישי הבוחר, עמוד והפג על אחוז החסימה!"

שחרית מעמידין אותו בשער הקלפי ומעבירין לפניו דוכני סיעות כדי שיהיה רגיל.

מסרוהו זקני מפלגות לזקני ועדת הבחירות, והשביעו אותו :

אישי בוחר גדול, דע לפני מה אתה נכנס, לפני קודש הקדשים של הדמוקרטיה, משביעין אותך שלא תשים שני פתקים. הוא פורש ובוכה והם פורשים ובוכים.

נציג ועדה היה בודק ברשימה עד שמגיע לשמו.

והמשקיפים והעם העומדים בהמתנה כשהיו שומעים את השם מפורש יוצא מפי הנציג היו מהנהנים בראשיהם ואומרים לו: כנס.

בא למקום שעמד ונכנס למקום שנכנס, והלך עד שעבר את הפרגוד ונכנס מעברו.

וכך היה מונה: א ב ג ד ה ו ז ח עד שמגיע ל ט.

היה נוטל פתק לא מן החדשין וחא מן הישנין אלא מהממוצעין והיה ממתין עד שיתמלא כל החדר בוחרים.

והיה מתפלל תפילה קצרה שלא להבעית את הממתינים: יהי רצון שלא יעדי עביד שולטן מדבית נתניהו.

בא למקום שעמד והלך למקום שהלך, והיה עומד אצל הקלפי.

משקיף בן גביר מימינו ומשקיף גולן משמאלו.

אם בחר בימין, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה ימינך!

אם בחר בשמאל, אומר לו: אישי בוחר גדול, הגבהה שמאלך!

טרף בקלפי ושלשל מעטפה.

ויום טוב היה עושה לאוהביו בצאתו בשלום מהקלפי בלי פגע.

אמת מה נהדר היה בוחר גדול.

אשרי העם שככה לו.

חחח... יפה מאוד ומצחיקנקדימון

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

יפה מאוד ומשעשעארץ השוקולד

ובאמת זו זכות היסטורית עצומה להצביע במדינה יהודית

לא מבין מה כזה זכות היסטורית להצביע.קעלעברימבאר

הייתי מעדיף מלכות בית דוד במדינה. הבחירות זה כלי טכני לדעתי. אבל נכון שאם כבר צריך להצביע זה זכות לקחת חלק בהחלטות המדינה שהיא יסוד כסא ה' בעולם

הזכות לבחור כיצד המדינה שלך תתנהל היא זכותארץ השוקולד

אצל מלכי בית דוד היו טובים והיו רעים, הנתין מהשורה לא יכל להשפיע. לעומת זאת כיום, לנו יש את הזכות להשפיע.

האם אתה בעד מלכות בית דוד גם אם המלך היה מגיע ממפלגה שאתה לא אוהב?

אם לא, כנראה התשובה ברורה למה זה זכות

זו זכות כמו הזכות שלי להצביע בוועד בית.קעלעברימבאר

יש שני מובנים למילה "זכות". זכות במובן של זכויות אדם או זוכיות משפטיות, וזכות במובן של דבר נחשק וחשוב ששוה לזכות בו. כשאומרים "זכות היסטורית" מתכוונים לשני (אלא אם כן במשפט "לעם היהודי יש זכות היסטורי תעל הארץ")

מה ה"זכות ההיסטורית" פה? ואיך זה קשור למדינת יהודים או מדינה אחרת בעולם?

ברור שזה השניארץ השוקולד

איך אתה לא מתרגש מהיכולת להשפיע על המדינה היהודית בה אתה חי?

אלפי שנים של עם ומתוכם רק מאות בודדות עם ריבונות וכאן יש לנו הזכות לבחור איך המדינה תתנהל

מתרגש מעצם קיום השלטון. מהעניין להשפיעקעלעברימבאר

עליו זה נחמד, אבל לא יותר מדי. מי אמר שאני בכלל צריך להשפיע עליו עקרונית, אם לא הקטע הטכני של דמוקרטיה כשיטה הכי טובה טכנית?

אני כן חושב שלא במקרה ה' גלגל שיש דמוקרטיה כדי שכל פרט ישתתף בהכרעות, אך זה חזי לאצטרופי ולא העיקר. כשם שאני לא מרגיש חסר שאני לא משתתף בפסיקת ההלכה, כך לא רואה צורך מחייב להשתתף בהכרעות הפולטיות אם זה לא היה כורח המציאות הטכנית.

ב. היו 1050 שנה של ריבונות. חשב כמה זמן היה מיציאת מצרים עד חורבן בית ראשון, וכמה מחנוכה עד הורדוס

אני שמח וחושב שזה מדהים שאני זוכה להשפיעארץ השוקולד

ב. איך 1,050 שנה?

תקופת השופטים ממש לא הייתה תקופה של עצמאות, כמבואר בספר שופטים על השליטים האויבים שהציקו.

מימי שאול ועד חורבן הבית לפי הכתובים 452 שנה. (וחלק גדול מזה כשתי ממלכות)

מלכי חשמונאי שלטו מ-142 ועד -63 שהגיע פומפיוס, שזה 79 שנה.

אנחנו בשנה ה79 למדינה.

סך הכל 630 שנה.

העלאת מס אינה אובדן עצמאות.קעלעברימבאר

אחרת היה צריך לקבוע חג על יציאה מעבדות לחירות בימי שאול כשמרד בפלשתים.

צדקיהו מלך בממלכה יהודית

תשלום מס למדינה אחרת זה כפיפותארץ השוקולד

והיא לא עצמאות.

כללתי את צדקיהו בתקופה שדיברתי.

הנה נחמיה ט להקעלעברימבאר

ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאינו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה. ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם. והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים. הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה. ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדלה אנחנו.

מכאן רואים שלפי עזרא ימי סוף בית ראשון נקראים עצמאות (והם במלכותם מרדו בך), בעוד ימי הפחה של יהודה בימי נחמיה לא נחשבים עצמאות ("הנה אנחנו עבדים", ובעזרא ט ט : ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת י-הוה א-להינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו א-להינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו. כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו א-להינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית א-להינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם.). וכן בחזל: "אכתי עבדי אחשוורוש אנן".

ב. אם העלאת מס היתה נחשבת שעבוד מלכויות, אז כל פעם שיצאנו משעבוד מס היה צריך לקבוע חג כי צריך לקבוע חג והלל על יציאה מעבדות לחירות, כלומר היו לנו 30 חגים וימי הלל שהיה צריך לומר. עצם זה שאין, משמע שזה לא נחשב. וכן חזל על דברי ירמיהו "הנה ימים באים ולא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות" אומרים חזל: "שיהא שעבוד מלכויות עיקר ויציאת מצרים טפל לו" משמע שביציאת מצרים עד החורבן יצאנו משעבוד מלכויות, וחוץ מימי חנוכה לא יצאנו משעבוד מלכויות עד שהיציאה שתהיה בעתיד לפי חזל (קרה בתש"ח) אחרת היה צריך להזכיר לא רק את יציאת מצרים אלא כל מאורע מבין עשרות המרידות בגובי המסים.

ג. עצמאות לא חייבת להיות 100 אחוז כדי להחשב עצמאות. מספיק עצמאות ברוב הדברים אבל כפיפות בחלק קטן כמו העלאת מס. מה שנקרא ממלכת חסות לעומת פרובינקה.

ד. זו טעות נפוצה שנובעת מכך שבעת המודרנית יש עניין של בינאריות של "מדינה/לא מדינה" מאז שיש עניין בהכרה בינלאומית לקיום מדינה מאז שלום וסטפליה ב1648 (ובסוף מדינות לא אמתיות שנשמרות בטחונית בידי מדינה אחרת כמו מונקו נחשבות קיימות על המפה, או סן מרינו שדה פקטו כמעט לא מתפקדת כמדינה באמת חוץ מעניינים כלכליים). בימי קדם זה שמדינה מעלה מס למדינה אחרת לא הפך אותה ל"לא ממלכה קיימת"

א. כך ספרתי גם.ארץ השוקולד

ב. על מגילת תענית שמעת?

היו ימים שחגגו שכבר לא חוגגים היום כי אין המשך למה שהיה.

ג. מדינת חסות היא לא עצמאות ואם אתה לא מבין את ההבדל הגדול בין מצבנו כיום למצב של מדינת חסות אז אני לא יודע מה לומר.

ד. לא הבנתי מה אתה רוצה כאן, תרצה להסביר?

ב. הימים במגילת תענית הם לא ימי הלל אלאקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ה' בכסלו תשפ"ז 13:16

ימים שלא מתענים. בעוד שלפי חזל צריך חג והלל לדורות על כל יום שיוצאים מעבדות לחירות. חוץ מזה רוב ימי מגילת תענית הם לא ימים שהסרנו עול מיסים או משהו דומה. ובבית ראשון היו איזה 20 פעם שקיבלנו עצמאות מס (הרבה בימי השופטים, שאול, חזאל, סנחריב ועוד), עובדה שאין ימי חג והלל עליהם (וזה שגלינו לא קשור, שהרי לא מצאנו שאחרי שעבוד החג וההלל בטלים, ואין להשוות למגילת תענית ששם זה לא ימי הלל)

ג. מבין את ההבדל. ברור שעדיף עצמאות של 100 אחוז. זה כמו ההבדל בין מי שקיבל 100 במבחן לבין 70, אבל שניהם עברו את הקורס. ולא ענית על העובדה שרק יציאת מצרים וחנוכה מוזכרים אצל חזל כיציאה משעבוד מלכויות. ודברי הרמבם "חזרה בחנוכה מלכות לישראל עד החורבן"

ד. שממלכת צדקיהו שמעלה מס לנבוכנצר עדיין נחשבת ממלכה בפני עצמה, ועמצאית לפי חזל. בעוד שפחוות יוהדה של נחמיה לא. ההבדל הוא שרוב ענייניו של צדקיהו הי עצמאי ורק נדרש להעלות מס ולתת לנבוכדנצר לעבור בארצו ועוד כמה דברים אבל ברוב הדברים היה עצמאי . בעוד נחמיה היה סך הכל פקיד שהיה צריך אישור מהפרסים אפילו על הקמת מקדש. מה שרציתי לומר שהתרגלנו למחשבה בינארית של "עצמאות/לא עצמאות" בעת המודרנית בעקבות שינוי תפיסת המדינה מאז שלום וסטפליה. בעוד שלפני זה תפיסת העצמאות של מדינה היא ספקטרום-רצף של הרבה עצמאות קצת עצמאות (שגם שם יש קו בין עצמאות או לא, נגיד ההבדל בין צדקיהו לנחמיה) ולא "כן או לא".

א. היו תקופות בבית ראשון שהעלנו מס לממלכות אחרות. יהוא ויהורם לחזאל, חזקיהו והושע בן אלה לסנחריב, צדקיהו לנבוכדנצאר. וכן בימי השופטים. ולא שמענו שיש חג והלל על מרידת שאול בנציב הפלשתים. וההוכחה שהעצמאות היתה חלקית למרות מושב הנציב בגבע גביית המס וואיסור ללטוש מתכת - שאול מתמנה למלך עוד כשנציב הפלשתים יושב בגבע, הוא לוקח את העם למלחמה נגד עמון ופלשתים לא מגיבים. כי מבחינתם כל עוד מעלים להם מס ולא לוטשים מתכת, ישראל יכולים לעשות מה שהם רוצים

אתה נתפס למלא גדרים במקום לפקוח את העינייםארץ השוקולד

ולראות כמה מצבנו טוב יותר, פשוט תעצור ותסתכל כמה מצבנו מדהים

ולכן כל העיסוק שלך במה מדויק מוגדר כל דבר חסר משמעות, אני פשוט רואה זכות היסטורית עצומה בזכות שלנו לחיות במדינתנו היום שהיא עצמאית הרבה יותר ממה שהיה ברוב ההסטוריה של עמנו, מעבר להיבטי איכות החיים הגבוהים בהרבה ותוסיף לזה את היכולת שלנו להשפיע על השלטון ואופן ניהול המדינה שאני רואה בכך זכות עצומה וממש מודה לקב"ה על כך.

איפה אמרתי שמצבינו לא טוב יותר?קעלעברימבאר

א. זה היה דיון צדדי לא קשור לנושא הראשון

ב. ברור שמבחינה מדינית - מצבינו טוב יותר מרוב בית ראשון ושני. אנחנו עצמאיים על מלא ומעצמה אזורית.

מבחינת קיבוץ גלויות - מצבינו טוב מבית שני אבל לא ראשון, שאז כל עם ישראל ישב בארצו וכל שבט על נחלתו.

מבחינת טהרה קולקטיבית מחטאים - מצבינו הכי טוב בהיסטוריה.

מבחינת השראת שכינה מקדש זהות קודש ונורמליות חיים עברית - מצבינו רע בהרבה משניהם כרגע, אך הפוטנציאל שלנו גבטה מאוד בהרבה משניהם. כמו גרעין באדמה שמחכה לנבוט.

לא סתם צמים ב9 באב ובימי האבלות ובתיקון חצות בוכים על גלות השכינה , מי שעושה

ג. רואה זכות לחיות בדמוקרטיה כסימן להתעלות המוסרית והשכלית של האנושות. וברור שעדיף לחיות בה ולא במצב שנאלצים להרוג מורדים ולתלות את הידיים שלהם אחרי שמתו בכיכר העיר כדי להרתיע כמו שדוד עשה לרכב ובענה.

בכל זאת אני רואה בדמוקטיה רק כלי טכני סך הכל. ייתכן שה' גלגל אותו כדי שכל פרט יזכה להשפיע, אבל הוא לא בוער לי מעבר לייתרונו הטכני (אני מדבר על דמוקרטיה כשלטון העם, לא על דמוקרטיה כזכויות אדם, שוויון וחירות שזה עניין מהותי. וזה שאנחנו בחירות הפרט זה מראה על התקדמות העולם. למשל זה שהאנודות עברה לבגרות שבה לא כופים דת ומוסר)

חלקת על הטענה שיש לנו זכות היסטוריתארץ השוקולד

בעצם הזכות לבחור נציגים לכנסת במדינה ריבונית, זה היה כל הטענה ואם לא חלקת אז לא הבנתי מה אתה רוצה בדיון

חלקתי בגלל שאני לא רואה עניין מהותי בשלטון העם,קעלעברימבאר

הדיון על מה נחשב עצמאות התפתח כדיון נפרד לגמרי בלי שום קשר. ברור שזו זכות גדולה לחיות במדינה העצמאית של עם ישראל, הראשונה שתשאר לנצח ושהמלך המשיח ימלוך עליה מתישהוא. לא יאמר חי ה אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה אשר העלה את ישראל מכל הארצות אשר הדיחם.

אז בכך אנו חלוקיםארץ השוקולד

מעדיף דמוקרטיה על שלטון בית דוד,

ואם אתה חולק על זה, אז תחשוב אם אתה מעדיף מלך מבית דוד שאידיאולוגית הוא מסכים עם יאיא פינק או דמוקרטיה עם מנהיגים כמו עכשיו?

אני מעדיף מלכות בית דוד שלקעלעברימבאר

מלך שנחה עליו רוח ה' ויודע מה הערכים הנכונים.

אם הערכים הנכונים זה יאיא פינק והמלך יודעם ברוח הקודש, אזרום עם זה (בתנאי שלא סותרים את ההלכה).

כמובן אני לא מעדיף מלף טיפש או חוטא.

ב. כמובן כל זה במהותי. בטכני דמוקרטיה היא השיטה הכי טובה.

איך מגשרים? ייתכן שהמלך המשיח בעתיד חוקיו יהיו המלצות ראויות לפרלמנט ולממשלה ולא מחייבים

אבל חלק גדול ממלכי בית דודארץ השוקולד

לא היו עובדי ה', ממילא, בהינתן מה שמוכר לנו מהנסיון בכל אחד, יש יתרון רב לדמוקרטיה

אני מדבר על הצפיה לנבואותקעלעברימבאר

על מלך בית דוד שנחה עליו רוח ה', או מלך צדיק וחכם.

כמובן מלך סתם יכול ליצור נזק, כדברי אברבנל במיוחד כשזה לא מתאים לדור.

בכל מקרה דמוקרטיה זה טכני עם צירוף קצת שיש זכות קטנה להשתתף בהכרעות, לא יותר מזה.

העיקר זה שעם ישראל חי חיים לאומיים בארצו , בין אם בשלטון העם, בין בשלטון אריסטוקרטי, בין מונרכיה, בין בשילוב ביניהם

אני מדבר על הכרת הטוב למול המציאות שהייתה בעברארץ השוקולדאחרונה

ושם לב כמה מצבנו טוב בהרבה.

חוץ מזה שכחתי לומר תודה קעלעברימבאר

האם קרה למי מכם שהמזוודה לא הגיעה ליעדנחלת

בחו"ל, לא מוצאים אותה לא שם (אחרי חיפוש מדוקדק מצד האחראים) וגם לא אצלנו?

כשאני מתקשרת מעבירים אותו כל פה, ובינתיים (למעלה משבוע) - אני תוהה

לאן היתה יכולה להתאייד....עם הבגדים, ספרים, כיסויי הראש, כלי רחצה, חד פעמי....כל מה שאדם

לוקח איתו וחושב שיזדקק לו.....

בבית אומרים לי להרפות ולעזוב, AI חושב שהיא נמצאת בחדר בטחון או משהו

כזה בשדה התעופה אצלנו, אני מאוד סקרנית לגבי מקום המצאותה, וגם

כואב לי קצת.....חופשה בת שלושה ימים התבזבזה, נפגמה, ומרוב כיתות

רגליים וחיפוש (במקום שאין שפע כמו פה) - שבתי הביתה עייפה וסחוטה

ומתוסכלת.

דבר אחד חשוב היה לי שם: קשר עם השם. לא היה לי פל' חכם

אז הוא היה הכתובת היחידה לבקש, לחפש, למצוא....

זה בטח חשוב יותר מכל מזוודה. אמנם זה עדיין לא 100 אחוז אצלי

אבל משהו, משהו....בכל זאת.

היכן שלא נהיה, כאן, פה, שם.....השם איתי. איתנו.

לחברת התעופה יש מדיניות אחריותנעמי28

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

איבודי מזוודות היא תופעה מאוד נפוצה - עניין של יוםפ.א.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

אמי ע"ה היתה תמיד אומרת שמה שזול זה יקר....נחלת

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אני מבין שלא שלחת אותה כבר ממש בהתחלה לבטן המטוספ.א.

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

נכון. זו כנראה הבעיה.נחלת

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

מצד אחד אין לסמוך על הנס, וחובת ההשתדלותפ.א.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

תודה אבל לא קיבלתי שום אישור או קבלה כששלחתי אתנחלת

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

ברור שלא קיבלת. הבעיה שגם אין לך תיעוד של תלונהפ.א.

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

כל כך מפורט. תודה רבה!נחלת

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

נמצא!!נחלת

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

ובא לציון גואל! הגומל לחסדים טובות! בשעה טובה!פ.א.

תודה רבה על העדכון המשמח

ברור. שכל האבידות מכל הסוגים - תימצאנה!נחלת

מבאס ממש לשמוע 😟פשוט אני..

תודה רבה. שאלו יהיו כפרות העוונות שלי ושל כולנו.נחלת

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

סוריקטה?יעל מהדרוםאחרונה