אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

הסחבקיות הישראלי,  את ה"אהלאן אחי, איך הולך?" (עם טפיחה ממוטטת על השכם" ואולי זה מה שנותן

לך את ההרגשה הזו. 

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

בגלל ה"דרך שאינו רוצה לחיות בה"?  

אין סיבות אחרות לפנים מכורכמות?

בבקשה, הנה כמה דוגמאות

 כאב בטן, כאב שיניים, התינוק צרח כל הלילה,

אשתו ביקשה טבעת יהלום ליום הולדתה, פטריה מציקה בבוהנות

הרגליים ו/או הנעל קטנה מדי, קיבל אבחנה מדאיגה (לא עלינו),

אכל משהו חמוץ קודם, סתם מצב רוח אנושי, המצב עם איראן

וכו, מדאיג אותו, שכחו להביא לו את העיתון הבוקר, לא הצליח

להבין את הסוגיה, החברותא שלו נעדר ואין לו חברותא,

יש לו חברותא אבל אינו מסתדר איתו והוא תוהה איך

יעביר איתו את היום, שכח לקחת את הכריך המושקע

שרעייתו הכינה לו באהבה רבה, הלידה של אשתו

משמשת ובאה והיא עדיין לא החליטה באיזה בית-חולים

היא רוצה ללדת, המכונית (אם יש) התקלקלה ו...

הבנת את הפואנטה, אני מקווה.

חשוב רגע איך זה היה נשמע אם היו שואלים

מישהו חרדי מה הוא חושב כשהוא רואה דת"ל

והוא היה אומר: אם הוא שמח, אז...

ואם לא, אז זה סימן שהוא כלוא במגזר שלו

שלא היה רוצה להיות בו, אבל לא יודע איך

יוצאים מזה...

זה נשמע לך נורמלי?!

למה לחשוב בכיוון הזה בכלל?

כי החלטתם שרק במגזר הדת"ל נמצאים

כל היום בשמחה, אף פעם לא מתכרכמים

שמחים עם כל דבר, אף פעם לא מתלבטים,

תמיד הולכים יד ביד עם כל המוסכמות החברתיות,

מצב הרוח    ת  מ  י  ד  מרקיע שחקים ו....ד"ל.

אנחנו לא כל כך אומללים. באמת. ותתפלא, לפעמים

אנו אפילו לגמרי שלמים עם המגזר שאליו אנו שייכים.

ושמחים בו ואיתו.

נו, באמת. צאו מזה כבר. אל תעשו השלכות 

לא נכונות, רק כי כך אתם רואים את החרדים.

שבוע טוב וחודש טוב.

ויש בסביבה שלי הרבה חרדים

ועם זאת מצויה תופעה של נערים שלא טוב להם בתוך כל הלחץ הזה

כשאני רואה חרדי שנראה שלם עם המקום שלו זה בהחלט משמח אותי (ואני לא אומר שמדובר בזכיה בלוטו או משהו)

אבל כשאני רואה חרדי עם דירוג של החיים ופאות קטנות מפוצצות ג'ל, או ששומע באוזניות נועה קירל או שצופה במונדיאל בC2 או שאני יודע שרשום בישיבה כדי לקבל פטור אבל בפועל עובד כל היום ומדבר עם בנות בחוסר צניעות אני קצת מרחם עליו.

לעומת זאת בציבור הדת"ל היתרון הוא גם החיסרון ולהיפך, כך שמי שרוצה להגיע לים לא נפרד יכול להרגיש יותר בנוח וכן על זה הדרך.

למרות שבתכלס ראיתי כבר כמה סרוגים שרואים שלא טוב להם עם המקום שלהם ונראה שהם עושים הרבה בשביל לרצות אחרים, וגם עליהם ריחמתי.

חוץ מזה הוא שאל מה האסוציאציה הראשונית שעלתה לי. עניתי🤷‍♂️

בכל מקרה הרבה זמן לא השקיעו בי כל כך הרבה בתגובת נגד, תודה

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

בפורום הזה)

וזה בלשון המעטה.

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני

בכל הנוגע למילה "חרדי". כי בדרך כלל, זה מקפיץ כאן פיוזים..

אני לפעמים מרגישה כמו זאב קרבות מותש כאן, כשזה מגיע

לנושא המודלק (מלשון דלקת) הזה.

כשאני רואה חסידים אני מרגיש ריחוק מסוים, לא במובן שלילי, פשוט פער.

למרות שהמוצא מלפני מלחמה העולם השניה, היה קרוב יותר לחסידי מאשר לליטאי.

אבל גור חמודים.

גם גורים חמודים, אבל הכוונה לתורת גור.

תלוי במראה. עובד כפיים שחובש כיפה שחורה - שום אסוציאציה מיוחדת. חרדי עם כרס גדולה ומראה של תלמיד/רב בכולל - שחצנות. עו"ד/הייטקיסט/רופא חרדי - ואלה, שיחק אותה. חסיד ברסלב - בין תמים לקוקו. תושב מאה שערים מטופל בילדים - רחמנות. וכן הלאה.

טוב לנו. תודה.

הלוואי הייתי תושבת מאה שערים מטופלת ילדים. לצערי, לא זכיתי.

לדבר יידיש קלוקלת, להיות נתונה לשלל סייגים, חומרות ותקנות שהמציא איזה אדמו"ר ישיש, לא להשתמש באינטרנט, לא לקרוא ספרים שבא לך, אלא לקנח אפים, להחליף טיטולים ולסבול מצפיפות ומעוני?

אין שום דבר משותף בין אותו תושב מאה שערים (או סתם תלמיד כולל מכל מקום שהוא, עם אישה מפרנסת) לבני ישראל בתקופת המקרא. החברה החרדית הייתה קורסת אילולי מדיניות הרווחה בארץ ובארה"ב. היא לא מסוגלת לכלכל את עצמה וגם לא להגן על נפשה, חרף הסגולות, המימרות וההבטחות של מנהיגיה.

על שלל הרבדים: חסידי קרלין סטולין (למדתי במוסד שלהם לעולים חדשים), ליטאים, חרדים ספרדים (התגוררתי באופקים), חב"דניקים ועוד.

רגע, שבת היום?

כשאני רואה חרדי אני מרגיש קודם כל חיבור והערכה (חוץ מעם אלו שמשדרים התנשאות או ריחוק וכדומה), חבר אני לכל אשר יראוך. וכאבטיפוסים, אני מחכה ליום שהחרדי והדת"ל יהיו מסונכרנים יותר, שהדת"ל יבין את חשיבות ההקפדה בשביל חרדי ושזה לא תירוץ, ושהחרדי יבין את חשיבות השותפות עם הכלל בתיקון המדינה כרצון ה' ושהיא יסוד כיסא ה'.

המכונה "בעלי בתים". עד אז יושבי הכוללים ימשיכו לדקלם מימרות.

אבל הוא נדרס כמעט בכוח ע''י ראשי המפלגות והציבור החרדי. (האיום הבולט הוא המוסדות)

וכיום מקבל תמיכה מעטה מהציבור הדתי והחילוני

(בעיקר בענייני גיוס)

ולמרות זאת הוא נוצר ומתפתח

ומתעקש לא על סתם ממ"חים, אלא על כאלה שיתאימו לקהילות הספיציפיות (דידי שור בזמנו כתבה פוסט ובו ייחלה להקמת בית ספר חסידי למחוננים). אם וכאשר המגזר החרדי העובד ישתף פעולה עם חוצניקים, בעלי תשובה, חלק מהציבור החרד"לי, זה יעזור להם להתפתח.

מי משיב למי.....עם כל העיגולים המלאים והריקים האלה.....

לא קשורים למי משיב למי

אלא אומרים האם יש תוכן בגוף ההודעה (עיגול מלא) או לא (עיגול ריק)

כדי לדעת למי ענית יש 2 אופציות

או ללחוץ על 3 הפסים שבצד- בתגובה אל

וזה מקפיץ אותך לתגובה שעליה הגיבו את ההודעה

או לעמוד על העיגול של ההודעה

ואז יש שרשרת של הודעות עם פס אדום שהן רצף ההודעות שהגיבו אחת על השניה

פה עמדתי על ההודעה של נפש חיה:

ופה על ההודעה שלך 

"אנשים הולכים בצדי הרחוב, באמצע הולכים סוסים וחמורים". כשיש בעיה, מדברים עליה ולא מסווים באיזונים, בלמים, קריאות לאחדות וכיוצא באלה.

היא מחשבות רעות על חרדים, הוא הסוס הנגרר.

אני לא טוען שאין שם בעיות, אלא שנקודת המוצא צריכה להיות חיובית (ולפחות יותר חיובית מאשר שלילית) וממנה להתחיל לעסוק בבעיות.

האם אכפת לך מה אומרים או חושבים עליך?

תראה איזו תיבת פנדורה נפתחה כאן. לשם מה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…