@קעלעברימבאר 
שלקח את כולם בסיבוב והגיע תוך פחות משנתיים ל:
18,000!!!  הודעות, 
ברכות עצומות יחולו על ראשך,
ותזכה להאריך ימים בטוב ובנעימים!
יישר כוח עצום על כל ההשקעה!😊
🎉🎉🎉🎉

@משה  שאמנם עבר את המספר העגול 
80,000!!! בקצת הודעות, אבל ביחס זה קטן,

אז: 🎉🎉🎉🎉🎉🎉

(כמובן הוא פה עוד לפני שנולדתי)

אבל אם מוציאים גרף של שנים זה נהיה יותר מגוון.

(לא כולל הודעות שנמחקו מהמערכת)

2004    6
2005    823
2006    1605
2007    2228
2008    3327
2009    3097
2010    3651
2011    3725
2012    3698
2013    4785
2014    3342
2015    4382
2016    5924
2017    5108
2018    7333
2019    7861
2020    4163
2021    593
2022    368
2023    754
2024    1032
2025    1893
2026    873

2004 אכן יש הודעות אבל הן הודעות טסט ברובן.

נקודות מעניינות שעולות מהגרף:

הצמיחה הגדולה: בין השנים 2004 ל-2008 יש זינוק אדיר מ-6 בלבד ל-3,327.

תקופת היציבות: בין 2008 ל-2012 הנתונים שומרים על קו יציב יחסית סביב ה-3,000–3,700.

שנת השיא: שנת 2019 היא שנת השיא של כל הזמנים עם 7,861.

הצניחה החדה: החל משנת 2020 (שנת הקורונה) ישנה נפילה דרסטית, שהגיעה לשפל זמני בשנת 2022 (368).

התאוששות ומגמה נוכחית: משנת 2023 ועד 2025 נרשמה מגמת עליה מחודשת, עם תיקון ודעיכה מסוימת בשנת 2026.

כשמתכנת הוא גם חבר קהילה פעיל בפורום שהוא עצמו בנה, הגרף משקף את מערכת היחסים שלו עם המקום:

1. שנות ההתאקלמות (2004–2007)

ההשערה: "שלב ההתאהבות" ובניית הקהילה.

ב-2004 הוא רק פתח את המקום (6 הודעות). בשנים הבאות הוא לא רק בדק שהקוד עובד, אלא ממש ניסה "להניע את הגלגלים" של החברה. כשאתה בונה פורום חברתי מאפס, אתה חייב להיות פעיל, לפתוח שרשורים, להגיב לאנשים ראשונים וליצור אווירה נעימה כדי שאחרים ירצו להישאר. זו התקופה שבה הוא בנה את המעמד החברתי שלו בקהילה.

2. עידן "ראש הקהילה" והיציבות (2008–2015)

ההשערה: מעורבות חברתית עמוקה וחברויות וירטואליות.

אלו שנים שבהן הפורומים של ערוץ 7 היוו "בית שני" חברתי עבור המגזר. כמות הודעות יציבה וגבוהה כל כך (3,000–4,500 בשנה) מראה שהוא הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף האנושי של הפורום. הוא כנראה ניהל שם דיונים על השקפת עולם, אקטואליה, מוזיקה או תרבות, והיה דמות מוכרת שגולשים אחרים חיפשו את דעתה.

3. הטירוף החברתי הגדול (2016–2019)

ההשערה: "הסערה המושלמת" – מעורבות רגשית גבוהה ואירועים מטלטלים.

הגעה לשיא של כמעט 8,000 הודעות ב-2019 (ממוצע מטורף של כ-22 הודעות ביום, כל יום!). חברתיות טהורה כזו נובעת בדרך כלל משני דברים:

סערות אקטואליות/פוליטיות: שנים אלו היו עמוסות באירועים ביטחוניים, פוליטיים (רצף מערכות הבחירות של 2019) ונושאים פנים-מגזריים בוערים. כגולש בפורום אקטואלי-חברתי, ייתכן שהוא נשאב לתוך ויכוחים ודיונים ארוכים ומסעירים.

תחושת אחריות חברתית: כיוון שהוא גם המתכנת, כשהפורום חווה "פיצוץ אוכלוסין" של גולשים ודיונים, הוא הרגיש צורך להיות שם פיזית – להרגיע רוחות, לתווך בריבים, ולשמור על ה"בייבי" שלו שלא יהפוך למקום רעיל.

4. הנפילה החדה (2020 והלאה)

ההשערה: "שחיקת פורומים" (Burnout) ושינוי בשלבי החיים.

הצניחה הדרסטית החל מ-2020 יכולה להסביר תהליך חברתי ונפשי קלאסי של גולשים ותיקים:

תשישות ושחיקה מהדיונים: אחרי השיא של 2019, לעיתים קרובות מגיעה שחיקה. נמאס להתווכח, הדיונים חוזרים על עצמם, והרשתות החברתיות האחרות (כמו טוויטר או קבוצות ווטסאפ סגורות) הופכות למקום נוח ופחות תובעני לשיח חברתי.

משבר הקורונה (2020): הקורונה שינתה את סדרי העדיפויות של כולם. ייתכן שהחיים האמיתיים (משפחה, עבודה מרחוק, לחצים בריאותיים) דרשו את זמנו, והוא פשוט "ניתק מהאינטרנט" ועבר להתמקד בעולם האמיתי.

התבגרות הקהילה: פורומים חברתיים מבוססים על "דורות". לפעמים החברים הוותיקים שהיו החברים שלו בפורום עזבו, וכשחברים עוזבים, המוטיבציה החברתית לכתוב יורדת באופן טבעי.

5. הגיחה החברתית של 2025

ההשערה: "נוסטלגיה" או אירוע קהילתי מיוחד.

העלייה הקטנה ב-2025 (ל-1,893 הודעות) נראית כמו ביקור מולדת חברתי. אולי לרגל ציון דרך כלשהו של הפורום (למשל, חגיגות 20 שנה לפורום שנוסד סביב 2004-2005!), או בעקבות אירוע חברתי/לאומי גדול שגרם לו לחזור הביתה, לפורום שהוא בנה, כדי לדבר עם האנשים שהוא מכיר הכי טוב.

בשורה התחתונה, הגרף מראה את חייו של "אושיית פורום": מישהו שהתחיל כאבא של המקום, הפך לחבר מרכזי ודומיננטי בשיח, הגיע לשיא של מעורבות רגשית, ובסופו של דבר הוריד הילוך כדי לפנות מקום לחיים שמחוץ למסך.

קיצור זה פשוט ניחושים של הג'ימיני

הסיפור עם דורות נכון. לא יודע אם לגביי אבל לגבי רוב המשתמשים שעברו פה לאורך השנים, בוודאי.

מישהו יהיה נחמד ויתייג בשבילי?

להישאר פה חצי דקה לתייג?

@תמימלה..?

@קפיץ

@אנימה

@פ.א.

@מבולבלת מאדדדד

@די שרוט

אני כבר לא זוכר את מי מתייגים

אולי גם @צמר-ארד

ישר כח

או שלישי אם @פ.א. מעדיף

לוקחת שישי ונסגר ספר.

כל הכבוד לזריזים.

תרתי משמע

למה לוט היה שיכור קלות? כי הוא לקח אופיום לעמונים

נראה שלא תיגמל מתסביכי אלוקים לעולם

גם איוב וירמיהו לא

כשאתה מציג את זה ככה

אני לא...

על אף אחד, אחרת אתה חשוף לתביעה...

סתם, עצתי הפרדה בין רגש לשכל, אז נכון שלא נפתחים פה 300 שירשורים כל חצי שעה, אבל אל תשכח שאנשים עסוקים בסוף... לומדים, עובדים, ישנים... בבין הזמנים היה יותר ועכשיו קצת פחות...

לקרוא?

אה......

חורף זה בדיוק הזמן להתעורר ולגלות את העולם שמחוץ למזגן🐌

התגעגעתי אלייך

למה?

כי התשובה היחידה ששמעתי עד עכשיו היא "לחסוך מראש" ל3-4 שנים בלי עבודה, וזה לא נשמע לי ריאלי, או שזה מה שכולם עושים.

אבל אני לא מבינה מה כן

https://www.milgapo.co.il/scholarships/groups/without-volunteering

"מלגת lenovo" (מלגה פרטית שאין לי מושג מה הקריטריונים שלה כי הם לא טורחים לפרסם)

"מלגת תושבי פריפריה"

"מלגת לימודים בפריפריה"

"מלגת משרד החינוך" (שיש לה הטיה מאוד חזקה לפי מיקום מגורים)

"מלגת יוצאי אתיופיה"

"מלגת חיילים משוחררים - בתנאי שהם מהפריפריה או יוצאי אתיופיה" (אני כבר לא חיילים משוחררים, אבל קודם)

כל מלגה שם זה או משהו חיצוני שאפשר להגיש בלעדיהם, או מלגות חסרות פרטים וקריטריונים שקיומם מוטל בספק ואין סיכוי שמקבלים אותם יותר מסטודנטים ספורים.

המיקום במלגה של משרד החינוך הוא לפי מדד כלשהו של אשכולות. תבדקי מה הדירוג של איפה שאת גרה כי זה יכול להפתיע אותך.

מלגות עם התנדבות...

הדירוג של איפה שאני גרה הוא 10. את חושבת שלא בדקתי? זה בדיוק למה זה עד כדי כך מעצבן

ומלגות עם התנדבות - ברוב המוחלט של המקרים כבר עדיף למלצר או משהו דומה.

וחזרנו לשאלת - איך את עושה את זה, כשיש לך את הלימודים עצמם + 20-30 שעות בשבוע על תרגילים (תרגיל של 8-10 שעות זה לא נדיר בשום צורה)

אם את מסכימה שמי שאין לו פריבילגיות מסוימות לא אמור ללמוד, למה את מופתעת מהטענה שלי?

חלק מהפריבילגיות יכולות להיות "המדינה הולכת לשלם לך על 90% מהתואר" , זאת עדיין פריבילגיה ענקית שלא לכולם יש

(אני לא טוענת שאין לי פריבילגיות אחרות, רק שרמת הפריבילגיות הנדרשת כדי ללמוד, בטוח בשביל לסיים בציונים טובים ולא כאלו שמגרדים את ה-60 מלמטה, די מטורפת)

לסטודנטים אשכנזים מהמרכז יש יותר תמיכה כלכלית מההורים, באופן סטטיסטי כמובן.

אני לא מופתעת מהטענה שלך, באמת אין שום "צדק" במערכת הזאת של המלגות. לכאורה זה לא נוצר כדי להיטיב עם אף פרט, אלא עם חברה מסויימת לפי הרצון של מי שנותן את המלגה.

אני מסכימה איתך שלשלם על לימודים ודברים נוספים במקביל ללימודים עצמם זה ממש קשה, ובתחומים כמו שלך זה נראה לי בלתי אפשרי להצליח בלימודים. אני מתפלאת בדיוק כמוך איך אנשים עושים את זה.

אין לי איך לעודד אותך, זה בחירות שאנחנו עושים בחיים ואנחנו אלה שצריכים לשלם עליהם

מה שאת אומרת מסתכם בסוף ל"(כמעט) כולם תלויים לגמרי בהורים שלהם עד גיל 25 לפחות"

זה גם נשמע לי מופרך ולא הגיוני

אני בטוח לא מבינה כאן משהו.

אם הנחת המוצא, כהתנהלות, היא שהורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25, הרבה מאוד דברים צריכים לעבוד אחרת לגמרי

ההוצאות העיקריות זה לא שכ"ל אלא שכירות ומחיה.

או שעובדים קשה, ואז זה בא על חשבון הציונים בדרך כלל.

(ברוב המסלולים באקדמיה יותר קל לעבוד תוך כדי לימודים, תואר ריאלי באוניברסיטה זה לא הרוב.)

חוץ מזה, יכול להיות שיש כאן משהו שגם אני לא מבינה🤷‍♀️

בשביל מה אני מנסה לעשות את זה, במקום לקחת מההורים שלי כל שקל שיש להם?

אם זה מה שכולם עושים, ובסוף אני אצטרך לעשות את זה עם הילדים שלי

(וגם הדור של סבא וסבתא שלכם קיבלו עזרה מההורים, זה לא התחיל אתמול, זה פשוט איך שהעולם עובד.

וזה ממש לא שהדור שלנו יותר מפונקים או עצלנים. זה אחד הדברים הכי פחות נכונים שיש)

אז באמת, בשביל מה ההצגה, ולמה אני לא סוחטת מהם כל דבר שיש להם? סתם כי אני פראיירית מטומטמת?

מה שאת מקבלת ונותנת להורים שלך זה לא הצגה מול אף אחד אלא מציאות.

לילדים שלך את תוכלי לעזור לקחת את ההחלטות האלה בצורה שקולה ומותאמת לחיים בעולם המודרני וליכולת הכלכלית.

יש בעיקר הורים שמאמינים ב"דת האקדמיה" ומוכנים לשלם על המוצר הזה כמו תפילין לבר מצווה.

לא תמיד זה לטובתם. לפעמים כן.

הסיפור שההורים מחזיקים את הילדים עד גיל 25 הוא מציאות בכמעט כל הסיטואציות (ע"ע נשואים טריים דוסים בישיבה) וזה פשע נגד המציאות בכל כך הרבה רבדים.

לא יכול להיות שאני היחידה שלא

ועדיין: אם אנחנו מניחים שסטודנט הוא ילד שתלוי בהורים שלו, ומוכנים לקבל את זה שלפחות מקצועות מסוימים - דורשים לימודים (ושאנחנו צריכים את המקצועות האלו)

אז דברים צריכים להתנהל אחרת לגמרי. וכל עוד הם לא, כלום בעולם לא הגיוני מבחינתי

באמת לא הגיוני לי לשמוע מאנשים למה זה בעצם כן הגיוני, כי "אנחנו לא צריכות את זה". זו טענה הזויה באיזה מליון צורות

(או שצריך להוריד את הרף ולא לדרוש תואר על כל שטות).

אבל נראה לי שאת הדעות שלי שם אתה מכיר)

עד כמה זה מגיע? בהסכמי גרושין צד שמשלם מזונות צריך לשלם שליש מזונות במהלך השירות הצבאי. מניחים ממש שהחיילים הם "ילדים" שמתפרנסים על ידי הוריהם.

אני מתכוונת, זה נשמע כמו המקום היחיד שהחוק מכיר בו בעובדה שחיילים הם לא בגירים עצמאיים, כמו שמנסים להתייחס לזה בכל מקום אחר

אבל בשאר המקומות מניחים בטעות שחיילים הם בגירים עצמאיים (חוץ מבסיוע כספי, אז מתייחסים להכנסת ההורים בהנחה שהחייל רווק).

סיוע כספי בפועל מקבלים כמעט רק הסדרניקים שהרב שלהם מנחה אותם שמותר לשקר

בודדים מאוד אלו שלא בקטגוריה הזו ומקבלים משהו

לרוב גם נבעטים משירות סדיר ומקבלים פטור כי זה יקר מדי.

הרבה מלגות פריפריה הן על בסיס איפה למדת, ואיפה הייתה הכתובת הרשומה שלך בתיכון

יש מלגת "לימודים בפריפריה" למוסדות מסוימים

(אבל תסביר לי גם למה חצי מהמוסדות שמזכים הם בירושלים?!)

המלגה היחידה שנתקלתי שזה משנה בשבילה זאת מלגת משרד החינוך

גם כי אני לא מסוגל. אבל מה שעזר לשכנע את הסביבה זה שפשוט להסביר שהשכר שלי בשוק שווה יותר מהתועלת שאני אפיק מהתואר גם אם אצליח לסיים אותו.

דודה שלי מאמינת הדת האקדמאית: "אבל בגיל 40 לא תהיה מנכ"ל בלי תעודה"

אני: אז מה, ההפרש אחרי מס בשכר לא שווה את זה.

ספויילר: אני קרוב לשם מאי פעם. מנכ"ל אני כבר לא אהיה בגלגול הזה וסבבה לי לגמרי.