@קעלעברימבאר 
שלקח את כולם בסיבוב והגיע תוך פחות משנתיים ל:
18,000!!!  הודעות, 
ברכות עצומות יחולו על ראשך,
ותזכה להאריך ימים בטוב ובנעימים!
יישר כוח עצום על כל ההשקעה!😊
🎉🎉🎉🎉

@משה  שאמנם עבר את המספר העגול 
80,000!!! בקצת הודעות, אבל ביחס זה קטן,

אז: 🎉🎉🎉🎉🎉🎉

(כמובן הוא פה עוד לפני שנולדתי)

אבל אם מוציאים גרף של שנים זה נהיה יותר מגוון.

(לא כולל הודעות שנמחקו מהמערכת)

2004    6
2005    823
2006    1605
2007    2228
2008    3327
2009    3097
2010    3651
2011    3725
2012    3698
2013    4785
2014    3342
2015    4382
2016    5924
2017    5108
2018    7333
2019    7861
2020    4163
2021    593
2022    368
2023    754
2024    1032
2025    1893
2026    873

2004 אכן יש הודעות אבל הן הודעות טסט ברובן.

נקודות מעניינות שעולות מהגרף:

הצמיחה הגדולה: בין השנים 2004 ל-2008 יש זינוק אדיר מ-6 בלבד ל-3,327.

תקופת היציבות: בין 2008 ל-2012 הנתונים שומרים על קו יציב יחסית סביב ה-3,000–3,700.

שנת השיא: שנת 2019 היא שנת השיא של כל הזמנים עם 7,861.

הצניחה החדה: החל משנת 2020 (שנת הקורונה) ישנה נפילה דרסטית, שהגיעה לשפל זמני בשנת 2022 (368).

התאוששות ומגמה נוכחית: משנת 2023 ועד 2025 נרשמה מגמת עליה מחודשת, עם תיקון ודעיכה מסוימת בשנת 2026.

כשמתכנת הוא גם חבר קהילה פעיל בפורום שהוא עצמו בנה, הגרף משקף את מערכת היחסים שלו עם המקום:

1. שנות ההתאקלמות (2004–2007)

ההשערה: "שלב ההתאהבות" ובניית הקהילה.

ב-2004 הוא רק פתח את המקום (6 הודעות). בשנים הבאות הוא לא רק בדק שהקוד עובד, אלא ממש ניסה "להניע את הגלגלים" של החברה. כשאתה בונה פורום חברתי מאפס, אתה חייב להיות פעיל, לפתוח שרשורים, להגיב לאנשים ראשונים וליצור אווירה נעימה כדי שאחרים ירצו להישאר. זו התקופה שבה הוא בנה את המעמד החברתי שלו בקהילה.

2. עידן "ראש הקהילה" והיציבות (2008–2015)

ההשערה: מעורבות חברתית עמוקה וחברויות וירטואליות.

אלו שנים שבהן הפורומים של ערוץ 7 היוו "בית שני" חברתי עבור המגזר. כמות הודעות יציבה וגבוהה כל כך (3,000–4,500 בשנה) מראה שהוא הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף האנושי של הפורום. הוא כנראה ניהל שם דיונים על השקפת עולם, אקטואליה, מוזיקה או תרבות, והיה דמות מוכרת שגולשים אחרים חיפשו את דעתה.

3. הטירוף החברתי הגדול (2016–2019)

ההשערה: "הסערה המושלמת" – מעורבות רגשית גבוהה ואירועים מטלטלים.

הגעה לשיא של כמעט 8,000 הודעות ב-2019 (ממוצע מטורף של כ-22 הודעות ביום, כל יום!). חברתיות טהורה כזו נובעת בדרך כלל משני דברים:

סערות אקטואליות/פוליטיות: שנים אלו היו עמוסות באירועים ביטחוניים, פוליטיים (רצף מערכות הבחירות של 2019) ונושאים פנים-מגזריים בוערים. כגולש בפורום אקטואלי-חברתי, ייתכן שהוא נשאב לתוך ויכוחים ודיונים ארוכים ומסעירים.

תחושת אחריות חברתית: כיוון שהוא גם המתכנת, כשהפורום חווה "פיצוץ אוכלוסין" של גולשים ודיונים, הוא הרגיש צורך להיות שם פיזית – להרגיע רוחות, לתווך בריבים, ולשמור על ה"בייבי" שלו שלא יהפוך למקום רעיל.

4. הנפילה החדה (2020 והלאה)

ההשערה: "שחיקת פורומים" (Burnout) ושינוי בשלבי החיים.

הצניחה הדרסטית החל מ-2020 יכולה להסביר תהליך חברתי ונפשי קלאסי של גולשים ותיקים:

תשישות ושחיקה מהדיונים: אחרי השיא של 2019, לעיתים קרובות מגיעה שחיקה. נמאס להתווכח, הדיונים חוזרים על עצמם, והרשתות החברתיות האחרות (כמו טוויטר או קבוצות ווטסאפ סגורות) הופכות למקום נוח ופחות תובעני לשיח חברתי.

משבר הקורונה (2020): הקורונה שינתה את סדרי העדיפויות של כולם. ייתכן שהחיים האמיתיים (משפחה, עבודה מרחוק, לחצים בריאותיים) דרשו את זמנו, והוא פשוט "ניתק מהאינטרנט" ועבר להתמקד בעולם האמיתי.

התבגרות הקהילה: פורומים חברתיים מבוססים על "דורות". לפעמים החברים הוותיקים שהיו החברים שלו בפורום עזבו, וכשחברים עוזבים, המוטיבציה החברתית לכתוב יורדת באופן טבעי.

5. הגיחה החברתית של 2025

ההשערה: "נוסטלגיה" או אירוע קהילתי מיוחד.

העלייה הקטנה ב-2025 (ל-1,893 הודעות) נראית כמו ביקור מולדת חברתי. אולי לרגל ציון דרך כלשהו של הפורום (למשל, חגיגות 20 שנה לפורום שנוסד סביב 2004-2005!), או בעקבות אירוע חברתי/לאומי גדול שגרם לו לחזור הביתה, לפורום שהוא בנה, כדי לדבר עם האנשים שהוא מכיר הכי טוב.

בשורה התחתונה, הגרף מראה את חייו של "אושיית פורום": מישהו שהתחיל כאבא של המקום, הפך לחבר מרכזי ודומיננטי בשיח, הגיע לשיא של מעורבות רגשית, ובסופו של דבר הוריד הילוך כדי לפנות מקום לחיים שמחוץ למסך.

קיצור זה פשוט ניחושים של הג'ימיני

הסיפור עם דורות נכון. לא יודע אם לגביי אבל לגבי רוב המשתמשים שעברו פה לאורך השנים, בוודאי.

מה זה אומר עלי?

מה זה אומר עלי?

מה זה אומר עלי?

מה זה אומר עלי?

מה זה אומר עלי?

• עבר עריכה על ידי ימח שם עראפת בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 0:48

הו, יש"ע הנערץ והנשגב

חנון ערך את הודעתי, מביך

פרצה קוראת לגנב

יש לי דחף לרקוד באושר לנוכח המחשבה המעצימה שישע הפך לדיקטטור, הו, ליבי עולץ בקרבי

ואתה, דוקא מרזה אותך ירוק

מצד אחד זה נחמד לערוך לכם הודעות, מצד שני זה מרגיש נבזי ביותר

ונראה לי שאתם תמאסו בזה בדקות הקרובות

אם זה מה שאני חושב שזה זה טיימינג מדהים, מאד נהנתי מהשיחה ההיא, והתבאסתי שנמחקה, אז עכשיו כמנהל כל יכול צילמתי מסך

(צ'אוצ'שקו, סטאלין, מאו, וכדו') אנחנו לא נעולים באוטופיית שטול (צריך למצוא לזה שם כמו "גן העדן הקומוניסטי" "הקפיצה הגדולה קדימה" "המדינה המוסלמית" "גן העדן לעובדים" וכדו' כפי שכל הדיקטטורים הגדירו את החיים תחתם (ברכותיי יש"ע על הקידום מאמינים בך ש... אמממ, לומשנה)

כלומר, אהמ, התכוונתי לומר כמה נאה אתה וכמה אתה מאיר את הפורום באור יקרות מרגע כניסתך לתפקיד, עפר אני לרגליך הו ישע נורא

הייתי צריכה מישהו נוסף פעיל שיהיה מנהל יחד איתי, כי אני כמעט לא כאן...

את מי שמפריע להתנהלות התקינה….

בשעה טובה @ימח שם עראפת

ציפיתי ליותר תגובות סטייל אנימה

והרי היא כבר העידה את הכשרון הזה על עצמה …

אנחנו יודעות לבעוט יותר חזק - שריטות ליליות

הפעם

ולמרות שיש לי יכולות רבות, לא בכולם אני משתמשת בחיי היומיום. לשטוף כלים לדוגמא.

רק הבעתי את פליאתי על התפנית המפתיעה בחייו של ישע. אם הוא הצליח להגיע מניק חסום למנהל פורום כנראה שיש לו עוד תקווה ואולי יום יבוא וגם יהיה לו נשק.

@ימח שם עראפת ברכותיי!

אולי זה עוד יהפוך אותך לקצת יותר "ממלכתי" כאן בפורום🤭

אני מודה שגם אני הופתעתי

וגם @מבולבלת מאדדדד הופתעה

הו, כהן עץ, העלה מנחה לאדון הפורום, פרחי דבקון אם תואיל

איך משרד החינוך מצליח במיומנות יוצאת דופן לרסק סופית כל סקרנות טבעית ובריאה של ילד...

ברוך ה' שהייתי ילד חנון ואת שלי הוא לא ריסק כ"כ... רק במתמטיקה אני חושב...

מי שמכיר את הספר "האם יש סיכוי לאהבה" של דוד בן יוסף, הוא מזכיר שם את הנושא... יש לו חלום וורוד ולא מציאותי ל"איך אמור להיראות בית ספר"

כמו שאנחנו מכירים.

חובה,

בכיתה,

מסובך,

מקשיבים למורה,

כותבים בדפים,

מבחן.

אני מזמין אותך לשבת עם אחותי הקטנה והגדולה ביחד...

אצלנו זה מגיע גם לאחים

אבל משפחה זה אחרת, וגם זה רחוק מהאכזריות הסטריאוטיפית.

פשוט זה לא קשור למה שאמרת בהתחלה... טוב אולי במשפחה שלי זה יוצא דופן אבל יצא לי לראות אכן שנאת אחיות לרמות מבהילות... כאילו, אנחנו הגברים אומנם עם תאוות רצח ודם, אבל שוכחים הכל אחרי 2 דקות אבל בנות ממין נקבה... ישמרנו ה' מפיגעיהין (כמובן שלא כולן כאלה ואני כותב על בסיס מה שאני מכיר ולא מכליל למרות שכולן אותו דבר...)

כשצריך לרמוס יש לי דרכיי שלי

שהם לא חשופים אליו

פשוט עם, עולב ירקרק מן השורה, לא חום-בורדו כוותי