ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.
זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?
הורים ו4 ילדים.
אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.
(אני מפה בניק אחר)
תמיד אפשר לחסוך, להוציא פחות,לקנות פחות.. אבל כן זה עולה הרבה
יכולה להגיד שאחרי בדיקה בכל הסופרים
רמי לוי בפער הכי זולים.
אנחנו 8 נפשות ויוצא לנו בערך 4000 חודשי
אם חג אז קצת יותר .
ממליחה לעשות השוואת מחירים ולא להתפתות לקנות "כמה דברים " במכולת ,רק אם ממש אין ברירה.
בכל מקרה זה נראה לי גם ענין של סטנדרט מה קונים, מה נחשב בסיסי וכו
אחרי מלא זמן שלא קניתי שם
עשיתי קניה גדולה
לא מצאתי שם שום דבר זול
האמת שכן, רק האבטיח
ברצינות
פעם הם היו בעיקר מוכרים בזול. היום הם מוכרים דברים יקרים בפחות יקר.
מצד שני זה גם תלוי איזה רמי לוי יש באזור שלך, כי המחירים מאד משתנים בין סניף לסניף.
הוא לא באמת זול
וגם יצא לנו לבדוק אותם בכל מיני מוצרים והם פשוט עובדים על אנשים.
חבילת עוגיות שאמורה לעלות בערך 18 שח, הם עשו ב10
רק מה הקאץ? הקטינו את הגרם ....עבודה בעיניים
אפילו לעומת הצרכניה ליד הבית שלי שהייתי בטוחה שהם יקרנים ואני מבזבזת שם מלא כסף. ראיתי איך אחד לאחד הכל אותו דבר!!
פה ושם עושים מבצעים נקודתיים, לקראת שבועות עם הגבינות
לפעמים מביאים איזה מוצר במחיר פצצה
אבל הבסיס בכלל לא זול!
אני קונה שם לא מעט, והרבה פעמים הפער הוא משמעותי
השאלה היא אם "נופלים" על מבצעים או לא
למשל - הרבה פעמים לפני חגים יש מבצעים טובים על בשר, באזור פורים יש מבצעים על מתוקים וחטיפים, בפסח על מוצרי ניקוי, בשבועות זה מוצרי חלב ולפעמים "סתם" יש מבצעים. אני מפצלת קניות כל הזמן ואני לגמרי רואה הבדל בין המחירים שלהם לסופרים אחרים. כשאני רואה מבצע טוב אני קונה יותר מיחידה.
מדברים על היומיום
ולדעתי הם לא זולים בכלל
אבל זו רק דעתי
מה אני יכולה להגיד? אולי זה תלוי סניף
מכל מקום אני רואה הבדל משמעותי בלא מעט מוצרים כי אני עושה תיירות סופרים😅
כל אחת ומה שעובד אצלה
אני אומרת ביחס לצרכניה שכונתית
שבדכ ידוע שהמחירים שם יותר גבוהים
נסעתי במיוחד לאושר עד כי חשבתי ששם העושר 🤣 מבחינתי זה בלוף
בסניף שהייתי גם ממש התאכזבתי מהמבחר.. אין לך שפע מבחר של דברים.. כלום
סוג אחד אולי 2 מכל דבר
ציפיתי שבזה סופר גדול יהיה מבחר גדול
בכל דבר, נכון, בשביל זה אני מפצלת בין היתר.
אבל שוב כנראה זה תלוי סניף.
(לכו חפשו מיקומי סניפים ןנחשו איםה אני גרה)
ועכשיו ברצינות - שום דבר לא זול שם.
כנל נטו חיסכון.
מהחישוב שלנו יש חסד יצא הכי זול אבל חוויית קנייה לא משהו
בכל הסניפים והערים.
בניגוד לרמי לוי ואושר עד שזה תלוי בסניף עצמו.
אבל כן, לא חוויה משהו
במשפחה קוראים לזה "אין" במקום "יש", כי המלאי יכול להיות אקראי ממש
אם זאת המכולת השכונתית - הרווחת, העניין הוא שיש רק בריכוזים החרדיים - ולא משתלם להגיע מרחוק, בגלל שלא מובטח שיהיה מה שצריך
זה לא ככה
אבל ייתכן שיש כאלו שלא, לא עברתי אחד אחד😅
אצלנו קוראים לזה יש חסר או אין חסד כמו שכתבת...
וגם סחורה על הפנים לכל הפחות בנוגע לפירות וירקות....
אנחנו קונים שם כי לבעלי הכי נח שם
וכל פעם מנסה לשכנע אותו ללכת לסופר יותר נורמלי.
רמי לוי זול בעיקר במותג האישי שלו, שאר הדברים שם לא הרבה יותר זולים ממקומות אחרים והרבה מהדברים במותג של רמי לוי הם בכשרות שאנחנו לא אוכלים (נניח חלב נוכרי, או עופות ובשרים, בכשרות שלנו עולים שם אותו דבר כמו במכולת, דגים זולים שם רק אם יש עליהם מבצע, בדרך כלל יש אבל כשלא אז זה יקר יותר מהמכולת אפילו)
גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו
רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער
לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)
אבל היא גם באמת יקרה
ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם
אנחנו 8 נפשות ומוצאים כמעט פי 2 מכם
אשמח שתפרטי
מה אתם קונים
מה אוכלים
וכזה
.
בשר טחון,דגים,עופות,חזה עוף,בשר לחמין ,או 5 או צלעות או אסאדו
ירקות ופירות חופשי
קורנפלקס של אלופים הכי פשוט
טיטולים מגבונים מטרנה כפול 2 מכל דבר
מוצרים בסיסיים כמו רסק שימורים קטשופ תבלינים מיונז סחוג
שמנת מתוקה חלב,משקה סויה ,יוגורט, גבינה צהובה גסינת שמנת גבינה לבנה קוטג
פסטות אורז קוסקוס שמן ביצים תה נס קפה סוכר מלח גלידה לשבת קמח
נוזל כביסה וחומרי ניקיון כמובן לא בכל קניה יש צורך
חדפים למיניהם
מוצרי הגיינה ולמקלחת ..
לחמניות פיתות לחם פרוס . תירוש ומיץ תפוזים .
זהו בעקרון
בחגים כמובן יש יותר דברים ובכמויות גדולות
אבל לא קונים מעדנים וחטיפים מטעמי בריאות .
ספנרוסטים למיניהם כמו שעועית חומוס גזר גמדי . פעם בכמה חודשים קונה את היבשים האלה לחמין כמו חיטה גריסים וכו.
אני עושה בערך פעמיים בשבוע בשרי
שניצלים/קציצות/עופות . רוב הקניה היא על דברים לכבוד שבת ..
משתדלים לקנות מה שהכי זול ,לדוגמא לא אל סבון של חברה מפונפנת ..
דרך אגב מוצרים של רמי לוי משמעותית יותר זולים ודווקא טעימים.
לא מרגישה חוסר בכלום .אם צריכה משהו קונה ולא מתלבטת . לא ממש ברור איך יוצא לכם פי 2
תבדקו איפה אתם קונים ומה אפשר לוותר גם מטעמי בריאות וגם מבחינה כספית
כל הארוחות?
תלוי גם בני כמה הילדים וכמה אוכלים..
אנחנו מוציאים הרבה פחות למשפחה של חמש נפשות אבל שניים מהילדים מקבלים צהרים במסגרת, ואנחנו די קמצנים
בסוף כל משפחה והסטנדרט שלה, היא שאלה איך זה נראה לנו..
אנחנו מוציאים באזור 2000-2200 שזה כמעט חצי ממה שהיא כתבה וממש לא אוכלים רק לחם וגבינה, לכן זה נשמע לי יחסית הרבה
אתם אוכלים בשרי?
עושים שבתות בבית?
אוכלים בשרי אבל לרוב בעיקר מה שנשאר משבת ובאמצע השבוע מבשלים קטניות, ובשרי זול (לא קונים בשר/פרגיות)
שבתות לא הכל עושים בבית אבל בדכ ברגיל לפחות שתיים-שלוש בחודש
אבל הילדים כאמור אוכלים צהרים בצהרון חוץ מהתינוק אז לא אוכלים ארוחה בשרית במהלך השבוע, והתינוקי עדיין קטן ולא אוכל כמות
אנחנו 7 נפשות כולם אוכלים בבית גם צהרים.
יוצא לנו בין 4200 ל4800 פחות או יותר לחודש, והתלבטתי עם עצמי האם זה סביר או שאפשר לעשות שינוי..
אנחנו חמש נפשות (ילדים בוגרים, אוכלים כמו מבוגרים)
ויוצא לנו 5500 בערך.
כולל הכל עופות דגים
אנחנו תמיד שבתות בבית
ומכינה מבושל כל יום (הילדים גדלו ולא כולם בצהרונים)
בעיקרון אני חושבת שאפשר לחסוך ולהוציא קצת פחות אבל בשלב הזה של החיים מרגישים שזה הנכון לנו
אני קונה בשרים ודגים זולים יחסית
והילדים שלי אוהבים אוכל פשוט ולא מידי מגוון אז אולי זה משפיע
בצריכה לדעתי
שבי עם הרשימות שלך (תשמרי כמה למשך חודש נגיד) תעברי עליהן ותראי על מה את מוציאה
חשוב לי להגיד שגם בניסיון לצמצם הוצאות בדבר הזה יש בזבוז כלשהו, של זמן נסיעה ושל זמן בכללי
אני מפצלת קניות בגלל כשרות והעדפות מסוימות ספציפיות, וזה לא בהכרח חוסך לי
אבל יודעת שזה לא ה"נורמלי" ואנחנו מוציאים הרבה הרבה פחות מאנשים אחרים סביבנו...
וכולם אוכלים בבית את כל הארוחות בגדול, רק בעלי לא נמצא בזמן ארוחת צהריים אבל בדר"כ אוכל כשהוא חוזר מהעבודה 🙂
ואת האמת אין לי תשובה מוחלטת...
שנינו גדלנו במשפחות פשוטות אז אין לנו סטנדרטים גבוהים ...
אנחנו לא קונים מעדנים נגיד בכלל(רק לחגים או ימי הולדת) כנל שתיה מתוקה וכאלה
דגני בוקר רק לפעמים ואת ההכי פשוטים..
אין לנו סופר ביישוב שזה לדעתי גם חוסך כי אין דבר כזה השלמות כל הזמן, קונים פעם פעמיים בשבוע גג ואז מסתדרים עם מה שיש... משתדלים לקנות בסופר זול
עושים פעם בשבועיים משנת יוסף למוצרי בסיס לחם ביצים קמח סוכר שמן וכו'
דברים כמו מוצרי ניקיון וכאלה אז בדרך כלל לא קונים בסופר כי ראינו שהרבה יותר משתלם לעשות פעם בתקופה הזמנה מרוכזת מאתר ייעודי כמו סנו נניח .
המחירים מראש יותר זולים והרבה פעמים יש מבצעים או קופונים, וגם אפשר לשלם דרך בהצדעה, שווה, וכאלה ואז בכלל יוצא זול יותר.
עוד משהו משמעותי אני חושבת זה שאני לא מכינה מלא בשרי באמצע השבוע, אני באמת רוצה להתחיל להכין יותר ובוא נראה אם זה ישנה משמעותית מאוד . ..אני לא מאמינה שזה יהיה דרסטי כי זה הרגלי צריכה הרבה מעבר לכמה בשרי , אבל ברור שזה יייקר כי בסוף בשרי זה לא דבר זול -אבל כן גם שם אני קונה דברים פשוטים מכינה מלא דברים מעוף טחון נגיד וכאלה דגי מושט פשוטים
משתמשת הרבה בקטניות וירקות..
אם אני אחשוב על עוד נקודות אכתוב בלי נדר 🙂💓
או עוף
או חזה עוף או קציצות … זה משנה לגמרי את התמונה . וגם דגים היום זה כבר ממש יקר , המחיה נהייתה מטורפת
אמנון לא יקר
ועוף טחון ממש לא יקר
וגם לא אמרתי שלא אוכלים בכלל
מכינה לפחות פעמיים בשבוע פשוט לא בהכרח כל יום. תאמיני לי שזה ממש אבל ממש לא ההבדל היחיד אנחנו מוציאים חצי מאנשים אחרים..
הדריםמרקים לסוגיהם יותר בחורף אבל גם בקיץ -
מרק עגבניות
מרק אפונה
מרק כתום
מרק ירקות עם גריסים
מרק עדשים
מרק לקוסקוס
מרק בצל
(מרק עוף
מרק קובה)
ועוד..
קטניות- אורז
אורז מלא
מג'דרה
כוסמת
אורז אדום
בורגול
קינואה
ובטוח לא זכרתי הכל
חוץ מזה גם פסטה, פתיתים, קוסקוס, ספגטי, אטריות ביצים, אטריות אורז
תפוחי אדמה בתנור, פירה, צ'יפס, תפוחי אדמה ברוטב, תפוחי אדמה מבושלים
אפונה, שעועית, אדממה ממש הולך פה
אנטיפסטי עם מלא ירקות וגם תפוחי אדמה ובטטה
לביבות ירק לסוגיהם
עדשים שחורות או ירוקות
לפעמים מוסיפה שניצלונים, קציצות בשר ברוטב, דגים
עושה הרבה דברים עם עוף טחון שהוא ממש זול- קציצות, עוף ותפוחי אדמה, עוף טחון ברוטב, אורז עוף
אם אזכר בעוד רעיונות אכתוב
לא יודעת אני קונה באושר עד או רמי לוי
וזה גם יקר!
גם קטניות הכפילו מחירים...
ופירות בכלל
וזה כן חשוב לי
אגב עוף בכשרויותמהודרות פרטיות כבר עולה כמעט כמו בשר במבצע, במיוחד שבקר זה נטו ועוף זה ברוטו כי מלא עצמות וכו
עד הקופה
הם בכל לא זולים!!!!
וזה מעצבן איך הם עובדים על האנשים
תכלס שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ויפקח עיניים
אבל אנשים נוהרים כי מוכרים כל מיני גימיקים מעניינים אבל בשביל הסל הביתי הבסיסי הם לא זולים בכלל!!
וגם מעצבן שאין כמעט מבחר
רציתי לקנות פתיתים למשל
מכרו רק של אוסם, שהם הכי יקרים.. קניתי כי כבר הייתי שם ומה אחרי כל הקניה אני עוד ארוץ לצרכניה השכונתית להשלמות אבל זה מעצבן ממש
וככה בהרבה מוצרים
אולי רמי לוי בחלק מהדברים זול יותר
אבל ברמה עקרונית, הם ממש זולים
לפעמים יש חוסרים כמו הפתיתים שכתבת
אבל בדרך כלל יש חברות אחרות (לא אוסם) שהם יותר זולות
נגיד פתיתים מוכרים בדרך כלל של חברה אחרת ב2.90 שזה זול (אולי במשנת יוסף יש מחירים זולים יותר, לא מכירה)
אבל לא תמיד יש את החברה הזאת
אגב, לא כולם יודעים,
אבל ברמי לוי יש מחירים שונים לפי מיקום הסניף.
יש בקרבתנו 2 סניפים של רמי לוי-
אחד באזור שנחשב יותר אמיד
ואחד באזור שנחשב פריפריה.
המחירים בסניף הפריפריה יותר זולים מאשר בסניף באזור האמיד!
ויש ביניהם משהו כמו 20 דקות נסיעה..
באותו אזור פריפריה יש גם סניף של אושר עד והוא משמעותית יותר יקר משני סניפי רמי לוי שבקרבתו!
מרגישה צורך להגן על האושר עד חחח
כנראה זה תלוי סניף. כי אצלנו יש ברנדים שהם לא מותגים כמעט בכל מוצר, כולל פסטה לא אוסם, מוצרי ניקיון לא של סנו, קרונפלקס לא של תלמה, ועוד ועוד... וכשהלכתי לרמי לוי שקרוב אלינו, הכל היה רק מותגים מוכרים!
שלא לדבר בכלל על סופרים יקרים יותר כמו יוחננוף ושופרסל... אז זה ממש תלוי סניף ואושר עד הוא בפער זול יותר ממקומות אחרים בגלל זה שהוא שם ברנדים לא מוכרים.
אני קונה באושר עד איזה ברנד של לחם שהם מוכרים ב-4.90- איפה היום עוד יש דבר כזה? אז ברור שאת אנג'ל הם מוכרים לך באותו מחיר כמו כולם, אבל לפחות בניגוד לסופרים אחרים הם נותנים לך את האופציה לקנות ברנד זול ולא מותג
ואני יכולה להמשיך לנצח... גבינצ מברנד לא מוכר- 30 שח לקילו, מחיר רגיל ללא מבצע. שליד יש לך גבינת נעם 500 גרם ב-30 שח. אז ברור שאפשר לקחת נעם ולהתלונן שאושר עד לא זול.. אבל מי שעיניו בראשו יקח ברנד לא מוכר וירוויח
גם בעוד סופרים גדולים
יכול להיות הבדל משמעותי, הרבה תלוי בתחרות ובאיזור.
לא אומרת שהם בהכרח זולים או לא, למי שזה חשוב צריך לפקוח עיניים ולהשוות בין האפשרויות באיזור שלו.
להניח מתוך עיוורון שסופר מסוים הוא זול באופן גורף זאת הטעות.
בשבת כרעיים וחזה עוף
ביום חול- כנפיים והודו טחון או פרווה
מוצרי גלם בעיקר ופחות מעובדים וטבעולים
בלי מעדנים וכו
ואולי אני טועה וכן כבר עלה הסכום
פעם ישעתי יותר
אבל משתדלים לקנות בעיקר מה שצריך
לא קונים פירות האמת באמת בגלל הכסף
בערך 1000 ש"ח, אבל קונים גם באמצע שבוע במכולת מדי פעם, להערכתי זה יכול לצאת בערך 200 או 300 ש"ח.
אנחנו 11 נפשות. מצד אחד יחסית מתפנקים בקניות (אוכל מהיר הכנה, ממתקים), מצד שני לא קונים בשר ועוף (צמחונים).
אני חושבת שסופר זול זה דבר משמעותי פה...
לחודש
אולי פחות
משנת יוסף בין 200 ל400 עוד 150 השלמות. זה שבועי. פעם בשלושה שבועות בערך רמי לוי קנייה גדולה ב800 בערך..
תרגישי בנח.
תוסיפי השלמות מכולת שאנחנו עושים גם.
השלמות. אבל יש לנו סטנדרטים גבוהים בעיקר לי…. מבשלים לא מעט בשרי, מארחים הרבה פעמים שבתות אנחנן בית מאוד מארח ברוך ה .
חומרי ניקוי אני מוציאה המון כי אני באמת מנקה וצריכה הרבה …
פירות וירקות אני לא מסוגלת לקנות מסופר רגיל שאין בהם טעם אז הולכת
לשוק . אם אני ממש ממש מנסה להצטצמצם אז יוצא לי 4500 בול בחודש
אנחנו 8 נפשות
מוציאים 4500-5500
כן מנסים לחסוך (מבצעים, אושר עד..)
אבל לא מתקמצנים מידי
מה בערך קונים?
אנחנו אותו מספר נפשות ומוציאים לצערי יוצר...
אני באותו מצב משפחתי מוציאה יותר.
בדיוק שבוע שעבר עשינו חישוב
כמה יוצא לנו כלכלה+הזמנות של אוכל בהמשך החודש
הגענו ל10-11 אלף בחודש.
תספרו לי מה הסוד
חשוב לי ארוחת
צהרים חמה כל יום בשרית.
את מתכוונת וולט וכאלה? מסעדות?
אם כן, זה מייקר מאוד את ההוצאות
בסוף אם יש לכם מאיפה להוציא אז סבבה
אם את רוצה להוזיל
להזמין בודאי הז יקר פי כמה
ובשר בקר- פרגיות- חזה עוף וכו אפשר למנן שיהיה בסבירות הגיונית
לא חייבת להוריד מהתפריט אם יש לך תקציב לזה
אבל אפשר
פעמיים בשבוע ולא כל יום
ושאר הימים
או פרווה שזה זול משמעותית
אפשר קציצות ירקות קציצות טונה פשטידות
פסטות מרקים תפו''א בסגנון אחר
אבל בחודשים האחרונים ההוצאות סופר שלנו באזור ה6-7 אלף (היו גם חגים ואירחנו בדקך כלל מגיע לאזור ה5) אם מחשבים גם אוכל בחוץ זה עוד 1300 (650 שבעלי מוציא בעבודה קבוע פלוס 650 אוכל בחוץ)
משפחה + 3 שגם אני וגם הילדים אוכלים בצהרון/עבודה 🙈.
אפילו בשביל ארוחת צהריים כל יום
מצד שני כשמזמינים בחוץ זה לא זול בכלל. אנחנו אכלנו השבוע בחוץ במקום שלא נחשב יקר בכלל ויצא לנו יותר מ500 שח, מספיק שמזמינים פעמיים בשבוע בחוץ וזה מקפיץ את המחיר החודשי ממש
מספיק שתמירי את ההזמנה בחוץ לסטייק/ פרגית עם צ:יפס שזה גם נחשב לא זול אבל לא מורכב להכנה ותחסכי המון
כשאני נוסעת לחו"ל אני משתגעת כמה זול שם מסעדות לעומת פה בארץ
(לא באה אליהם בטענות כי אני מבינה שזה שוק מאוד קשה ובמיוחד מאז הקורונה שהיו להם המון נזקים)
אבל כן, מי שצריך לחסוך
להימנע מלקנות אוכל מוכן בחוץ!
שמעתי על משפחה שהוציאה על אוכל 21 אלף....
חחח כמובן שזה מוגזם בקטע קיצוני.
אבל משפחה גדולה/ משפחה שמארחת זוגות נשואים וכדו'
לדעתי 10 אלף יכול להיות סביר.
תלוי בנתונים.
כמה אתם (נגיד חמישה מתבגרים בבית זה המון אוכל) כמה אתם מארחים ואם אתם מארחים משפחות או חברים מתבגרים שמרגישים בנוח לאכול אצלכם.
כמה אוכל מוכן קונים שיכול בקלות רבה להגיע לאלפים רבים.
כמה קונים חומרי גלם יקרים כמו פרגיות, סטייקים, סלמון, יינות יקרים, מיץ טבעי, פירות יקרים, גבינות וכו'...
בסוף זה מצטבר.
וחוץ מזה אם קונים רק במכולת ליד הבית זה יכול לייקר לפי 1.5 או 2 מהוצאה בסופר גדול.
אנחנו מוציאים גג 2500-3000 בחודש. כולל טיטולים. כולל אוכל מוכן לשבת (במידה. לא הכל).
אבללל
יש לי 3 ילדים שאוכלים צהריים במעון\בצהרון. ארוחת ערב אוכלים בבית (ירקות מבושלים, ירקות טריים, פסטה/תפו"א, חביתה)
ונשאר לנו אוכל קבוע. עכשיו יש לי במקרר מלא אוכל משבת. אוכל טוב- אבל פשוט יצא שלא אכלנו...
סבירות.
בגדול קטנים אוכל ממש בסיסי, טיטולים, מטרנה... משתדלים לעשות כל חודש קנייה של מה שאפשר ברמי לוי אבל בשוטף קונים בסופר הקרוב שהוא לא הכי זול אבל לא יקר כמו מכולות שכונתיות כי אנחנו בלי רכב וזה נסיעה לרצח לוי.
אני כן מכינה בשרי/דג מבושל לאמצע שבוע (מכינה לשבת שיהיה גם לאמצע שבוע ונשאר עד שלישי כזה). אבל משתדלת להכין עוף זול (בין 15-23 לקילו) או דג מושט (15 לקילו)
ירקות יש פה הרבה חופשי. לא מסוגלת להתקמצן בזה. (אבל גם לא ירקות יקרים כמו שרי וכזנ)
פירות ממש כמה בשבוע.
והמותרות שלנו זה גבינצ, חבילת שוקולד בשבוע בערך, פעם בחודש 30 שח בקצפת, ביגלה, קרקרים, פריכיות.
מה אומרות?
מה שאת מתארת בתור מותרות לא נשמע מותרות בכלל בשבילי, ואנחנו די לחוצים כלכלית...
אלא אם כן אתם במינוס קבוע הייתי לגמרי משחררת טיפה יותר (ואם אתם במינוס קבוע שווה לראות אם יש דרך להגדיל הכנסות)
משכורת בסיסית מאד כי בעלי לומד ועדיין חוסכים קצת כל חודש.
אבל אנחנו יודעים שמסיבות מסוימות אנחנו לפני תקופה של פער בין ההוצאות להכנסות אז מנסים לחסוך מה שאפשר כדי לא להיות בחריגה גדולה מידי.
(ועדיין חסרי אונים כי לא התקבלו למעונות וזה יוצא לנו פער של 4000 בחודש)
אז מנסים לחשוב במה לחסוך.
קשוח הקטע של המעונות
אז באמת לגבי המותרות שאמרת, זה נשמע לי בדיוק מה שכספית הוא לא משמעותי כל כך אבל נפשית הוא משמעותי מאוד- ההבדל בין להיחנק ללחסוך... לדעתי משמעותי להשאיר את זה גם אם מנסים לחסוך ממש.
מותרות זה כריות וקרונפלקס גם יחד.
גבנצ ובולגרית וכזה
שוקולדים ועוגיות וקרקרים ועוד כמה
לדעתי זה לחיות סבבה לגמרי 🙂 תהיי רגועה
החישוב הוא 180-220 לנפש לשבוע
אז אתם לגמרי בתוך הטווח.
אנחנו בממוצע משלמים 3500, 4 נפשות
וגם לא ממש היה לי זמן לחפש.
אבל שאלתי את ג'מיני וזה מה שענה לי:
מה עלות מזון לנפש בישראל לשבוע? הכוונה לקניות בסופר
בישראל, עלות המזון הממוצעת לנפש בשבוע (עבור קניות בסופרמרקט בלבד, ללא מסעדות ובתי קפה) נעה בדרך כלל בין 150 ש"ח ל-250 ש"ח.
הטווח הרחב הזה תלוי במידה רבה ברמת התקציב ובהרגלי התזונה:
תקציב חסכוני / בסיסי (כ-150 ש"ח): מבוסס בעיקר על מוצרי יסוד, מותגי הבית של הרשתות, ירקות ופירות עונתיים, פחמימות פשוטות (אורז, פסטה, לחם אחיד) ומקורות חלבון זולים יותר (ביצים, עוף, קטניות). ברמת התקציב הזו ממעטים לקנות מזון מעובד, חטיפים, או נתחי בשר ודגים יקרים.
תקציב ממוצע ומאוזן (כ-200 ש"ח): הסל הישראלי הטיפוסי. כולל שילוב קבוע של מוצרי חלב, מגוון רחב יותר של ירקות ופירות, עוף, בשר טחון, דגים קפואים, ומעט פינוקים או מוצרים ממותגים.
תקציב משודרג / דגש על בריאות וחלבון (250 ש"ח ומעלה): סל שכולל נתחי בשר ודגים טריים (כמו סלמון או בקר), מוצרים ייעודיים (כמו יוגורטים מועשרי חלבון, גבינות קשות, מוצרים ללא גלוטן או תחליפי חלב), וקניות ברשתות נוחות יקרות או באונליין.
⚖️ אפקט הגודל (יתרון לגודל): העלות לנפש יורדת ככל שמשק הבית גדל. במשפחה עם ילדים, קנייה מרוכזת של אריזות חיסכון ובישול ביתי בכמויות גדולות מורידים את העלות הממוצעת לנפש באופן משמעותי לעומת אדם שמנהל משק בית לבדו (רווקים או זוגות נוטים להוציא משמעותית יותר לנפש עקב בלאי ובזבוז מזון).
איפה קונים: קנייה ברשתות הדיסקאונט הגדולות (כמו רמי לוי, אושר עד, יוחננוף וכדומה) לעומת רשתות עירוניות ("סופר שכונתי") יכולה לחסוך בין 15% ל-30% מעלות הסל.
קניות באונליין: הזמנות באינטרנט לרוב יקרות יותר בגלל דמי המשלוח ומחסור במבצעים נקודתיים שיש ברצפת המכירה, אך הן מסייעות לעיתים להיצמד לרשימה מדויקת ולמנוע קניות אימפולסיביות.
בזבוז מזון: על פי נתוני לקט ישראל, משק בית ממוצע משליך לפח כ-20% מהמזון שהוא קונה. תכנון נכון של התפריט השבועי וניהול מלאי במקרר ובמזווה הם הכלים האפקטיביים ביותר להורדת העלות השבועית.
תביא לי מקורות מידע שמביאים את הנתון שהבאת
הנתונים שהצגתי מבוססים על שילוב של שני מקורות רשמיים בישראל, שממחישים את הפער בין ההוצאה בפועל של משפחות לבין העלות של סל תזונתי מומלץ ובריא.
המקורות המרכזיים שממנו נגזרים המספרים (בחישוב ומעבר מעלות חודשית למשפחה לעלות שבועית לנפש):
הלמ"ס מפרסמת באופן שוטף את מדדי ההוצאות של משקי הבית בישראל.
הנתון היבש: על פי סקרי ההוצאות האחרונים, משק בית ממוצע בישראל (המונה כ-3.2 נפשות) מוציא כ-2,600 עד 2,800 ש"ח בחודש על קניות מזון בסופרמרקט ובמכולות (לא כולל יציאות למסעדות).
הגזירה השבועית לנפש: אם נחלק את ההוצאה החודשית המשפחתית הזו במספר הנפשות הממוצע וב-4.3 שבועות בחודש, נקבל כ-180 עד 200 ש"ח לנפש בשבוע. זהו בדיוק "התקציב הממוצע והמאוזן" שמופיע בנתונים.
משרד הבריאות, בשיתוף עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בנה מודל קבוע הבוחן כמה עולה למשפחה בישראל לאכול בריא (על פי הנחיות התזונה הלאומיות – "קשת התזונה החדשה"). הסל הזה מנוטר כלכלית באופן תקופתי כדי לבדוק את יוקר המחיה.
הנתון היבש: העלות החודשית הממוצעת להרכבת סל המזון הבריא הבסיסי ביותר (המבוסס על קטניות, דגנים מלאים, ירקות, פירות, מוצרי חלב בסיסיים ועוף) נעה סביב ה-800 עד 900 ש"ח למבוגר לחודש.
הגזירה השבועית לנפש: חלוקה של העלות הזו ב-4.3 שבועות מניבה כ-185 עד 210 ש"ח בשבוע עבור סל בסיסי בריא. כאשר משדרגים את הסל למוצרים מועשרי חלבון, נתחי דגים טריים (כמו סלמון) או מוצרים ללא גלוטן ותחליפים, העלות מטפסת בקלות לטווח של 250 ש"ח ומעלה בשבוע.
הנתון לגבי הבזבוז (שמשפיע ישירות על העלות האפקטיבית של הסל) מגיע מדו"ח אובדן המזון הלאומי של ארגון "לקט ישראל" (בשיתוף BDO), המראה בעקביות כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי של אלפי שקלים בשנה – מה ששווה ערך לכ-20% מכספי קניות המזון שהולכים לאיבוד, בעיקר בקטגוריות של ירקות, פירות ומזון מבושל.
אבל באמת נראה לי הרגלי צריכה
כתבתי קודם פרוט יותר
אנחנו באמת קונים מה שצריך אבל כן מחושב
מה הכוונה
בשבת אני מבשלת נגיד חבילת כרעיים אחת או 2 כנפיים למרק וחצי חבילת חזה עוף לתוספת
וזה כאילו ההכי יקר..
שאר השבוע
ראשון- מרק וקוסקוס משבת
כנפיים באלף וריאציות
תפו''א באלף סוגים
פתיתים קוסקוס פסטות אורז
נקניקיות
הודו טחון
תא קונים פירות בכלל כמעט כי זה מייקר בהמוןןן
ועדיין ברור קניות זה יקר
אוכל בחוץ אף פעם
בית קפה רק משובר מתנה קבוע שבעלי מקבל פעם או פעמיים בשנה
יש מספיק הוצאות
על מוסדות חינוך 2 רכבים וכו
ובכללי יש לנו מינוס קבוע לצערי אז אין לי פריבילגיה למעבר
אבל לא מרגישה בחנק מה שצריך קונה
פשוט רגילים לרמת חיים פשוטה מתמיד וסבבה לנו עם זה
מספיקה חבילת כרעיים 1?
שואלת כדי ללמוד
זה לא שחבילה אחת מספיקה
אני מכינה נגיד
מרק ירקות עם כנפיים
וחלק אוכלים רק מרק ויחד עם החלות והסלטים נהיים שבעים
ולמנה שניה שמה במגש בתנור מגש כרעיים וכנפיים יחד
ולרוב נאשר עוד לבוקר כי בערב חלק עייפים
ומשולש הם עושים לפעמים חצי חצי
הם קטנים כמעט כולם אז לא אוכלים בכמויות
לבוקר בדר''כ יש עוף מהערב
ומחבילת חזה עוף עושה חצי שניצלים וחצי מוקפץ עם אטריות או קציצות או לזנית בשר משהו אחר בסגנון
וי שתפו''א ואורז
לא חסר אוכל..
ילדים קטנים לא אוכלים כל אחד משולש שלם לרוב
בטח כשיש עוד מנות או תוספות
אבל כלכלית יוצא לי
חבילת כרעיים 1-2
חבילת כנפיים
וחזה עוף או בשר טחון לשבת
וזה כאילו ההכי יקר לש כל השבוע
ואת השאריות שמים במרק, כל העצמות נותנות מלא טעם
אבל תעשי מה שבא לך, ככה היה לי נח אז זרקתי
את משלמת גם על העצמות שאת זורקת..
כשהיינו זוג צעיר הייתי עושה את זה, קונה איזה שלושה עופות, מפרקת ומקפיאה את כל הכנפיים ביחד, כרעיים כל שניים בשקית וכו'.
אבל דווקא למשפחה זה יוצא פחות יעיל ולא בהכרח יותר זול
קיצור, שכל אחת תעשה את החישובים שלה. אני חושבת שלמשפחה זה כבר פחות משתלם
פערים פה.
אני עושה חישוב של כרע לאדם או קצת פחות אם יש אורחים...
הרבה פעמים אדם אחד אוכל משולש ולפעמים גם שוק, או שניים שלושה שוקיים...
באמת יש הבדל משמעותי בין כמויות שילד בן 4 אוכל לילד בן 14 נניח...
וקטנים באמת לא אוכלים המון..לפחות אצלי
לא אוכלים בחוץ הרבה בכלל, אולי פעם בכמה חודשים כמשפחה
פעם פעמיים בחודש בעלי קונה לילדים פלאפל/ פיצה כשאוסף אותם מביהס ואני בעבודה
קונה הכל מהכל - פירות בשר דגים וגם חטיפים ושוקולדים ונשנושים חומרי ניקיון
תכלס יכולה לחסוך ולשלם פחות, אבל כרגע נח ככה
באמצע ועכשיו אני מתלבטת אם אני לא מתקמצנת מידי על כל מיני דברים שיכלתי לאפשר לילדים
משנת יוסף יוצא לנו בערך 1500-2000 שח בחודש. בעיקר פירות, ירקות, קפואים, יבשים ולחם.
השלמות בסופר עוד 300 שח
קניה מרוכזת של בשר דגים בחלוקה לפי חודש עוד 300 שח
7 נפשות בפועל רק 6 אוכלים באמת
אבל אנחנו לא אוכלים בשרי כל יום גם כי אני חושבת שזה לא בריא ומעדיפה יום בשרי יום קטניות וגם כי זה יקר בעיני.
(יש לי גם ילד שאוהב רק תבשילי קטניות וילד שאוהב רק בשרי אז אני צריכה לשחק עם זה, לפעמים משלבת עוף עם קטניות כדי שיהיה לכל אחד מה שרוצה)
אנחנו לא קונים ג'אנק כמעט בכלל
לפעמים אני לוקחת אוכל שנשאר מהעבודה למחר אבל הילדים לא מתים עלזה
ואני גם לא אופה עוגות כמעט מחוסר זמן (ותוצאות טובות
) ונראה לי שזה גם סעיף לא מבוטל בקניות שנחסך.
כי צריך (לכאורה) לקנות עוגות במקום🤭
אני מכינה רק עוגות בחושות פשוטות - גם מעט זמן של עבודה (לכל היותר רבע שעה) וגם חומרים זולים... (אולי רק פצפוצי שוקולד זה יחסית יקר)
אם אני לא מכינה - אז אנחנו קונים
פשוטים
אני פשוט גם לא אופה דגולה וגם אין פה הרבה ביקוש
יש עוגיות שהסבתות שולחות שח"ו לא יחסר וזה בדכ מספיק
)מתואמת
מי שצריך משלים כשמגיעים לסבתאעכבר בלוטוסאולי פחות
כשאני קונה בחוץ אני משלמת לפחות 70.. זה לא בטמת חוסך אם אוכלים עוגות
לאפות עוגות זה באמת לא מוסיף, אבל בשר ודגים לחודש שלם ב300 מוריד הרבה מהתוצאה הסופית וגם משנת יוסף יחסית זולים...
וגם אנחנו נוסעים לפחות שבת אחת בחודש ככה שסעיף ההוצאות על השבת נחסך אבל עובר לדלק
עכשיו שאני מחשבנת יותר תכלס זה יותר קרוב ל400 אבל עדיין
לא נשמע לי מוגזם, אפילו שאני חיה אחרת.
אני לא מחשבת כמה ימים בשרי וכמה לא, אבל לא חושבת שיותר לי יותר מיום כן יום לא.
קטניות זה אחלה תזונה אז אחלה שאוהבים.
עוגות גם אצלי אין וגם לא קונה.
ממתקים חטיפים גם אין אצלי.
קורנפלקס וביגלה בדר''כ כן אבל לא חייב.
משנת ומכירות זה לפי הכח. לי זה מעיק אז מוותרת,
אבל אם יש לך כח זה לא על חשבון בילדים או מישהו אחר...
אז תהני 🙂
במשתדלים מאוד לחסוך, כי אנחנו ג5 נפשות ולא משתדלים מאוד לחסוך ומוציאים פחות מזה בד"כ.
סתם כדי להבין...
( מה שכן אצלינו הילדים בצהרון ובעלי אוכל צהריים בעבודה אז זה כבר חסכון כך שמן הסתם בבסיס אתם צריכים יותר)
משתדלים לחסוך הכוונה לא קונים מעדנים. יוגורט, ממתקים, טבעול, דגני בוקר וכו'. אם בשרי לאמצע שבוע אז רק הסוגים הכי זולים. נוסעים פעם בחודש חודשיים לסופר יותר גדול וקונים בסיטונאות מוצרים שיש פער גדול בינם לבין המחיר במכולת ביישוב.
ו2500 זה הערכה גסה כלפי מעלה, יש מצב שזה סביב 2000.
ויש דברים שאני לא כל כך חוסכת, נגיד פירות וירקות חשוב לי שיהיה בשפע והילדים מאוד אוהבים.
ההוצאות שלנו הן סביב 5500 לחמש נפשות (אוכלים בכמות של 5 בוגרים)
כולל ארוחות צהריים בבית, שבת תמיד בבית.
מארחים הרבה פעמים.
אוכלים אוכל פשוט (חזה עוף, בשר טחון, דג אמנון, ירקות חיים, לא קונה פירות וירקות מעל 15 ש"ח לקילו. אין בשר יקר מעבר לזה)
כן מתפנקים לפעמים בחטיפים, מעדנים, ארטיקים, טבעול וכד'
נשמע מכן שאנחנו מוציאים המון.
5 בוגרים זה פער משמעותי.
גם כל הארוחות בבית משמעותי.
לא מכינים דברים יקרים כמו עופות ודגים לרוב באמצע שבוע, אולי פעם או פעמיים, (הבן שלי לא אוכל בבית צהריים, אנחנו זה משתנה אבל אוכלים עד יום שלישי שאריות משבת) הרבה שבתות בבית, ומארחים הרבה.
אבל אנחנו כן קונים גם דברים יקרים-בעיקר לשבת, סלמון, בשר איכותי...
לא קונים חטיפים, דגני בוקר ושתייה מתוקה כמעט בכלל, כן קצת מעדנים וממתקים אבל לא כל שבוע...
אני חושבת שהגיבו פה בעיקר אלה שקונות יחסית בזול
אנחנו זוג (בעיניי קשה יותר לעשות קניות לזוג מאשר למשפחה, כי בדיוק בכמויות קשה יותר)
מוציאים פחות לנפש לחודש
אוכלים הרבה יותר "מפנק" מכם. בעיקר בחלבונים (הכי זול אצלנו זה שוקיים ובשר טחון. חזה עוף כמעט ולא אוכלים, כנפיים ממש מדי פעם, אמנון לא אוכלים. אוכלים הרבה פרגיות, סלמון, לברק, בשר אדום וכו)
ואוכלים חלבון כמעט כל יום. חבילה ליום-יומיים.
כן משתדלים את רוב הקניות בסופרים גדולים. (אבל חלבונים הרבה פעמים קונים טרי. לא בקצביה מפונפנת. בסופר. אבל טרי)
בפועל גם כשמשלימים יחסית הרבה במכולת השכונתית כמעט ולא מגיעים ל1100 לאדם.
איפה אתם קונים?
כמה מהאוכל אתם זורקים?
דווקא האוכל הפשוט והבריא יקר ממש
זה לא שהיא קונה מלא פירות וירקות יקרים…
אני יודעת שיש הרבה יותר מזה
אבל עדיין לקנות כמויות זה הוצאה ממש גדולה
קחי רק מלפפונים עגבניות ופלפלים
קניה שבועית של זה יכולה בכיף לצאת איזה 150 שח
פשוט השוויתי אלינו, שאנחנו מבוגרים אוכלים. לא מוציאים משמעותית פחות ממנה לאדם, אבל אוכלים חלבונים הרבה יותר יקרים
ואת השאר כמוה בערך
אז לכן…
לא חושבת שזה סכום מופקע למשפחה, אלא שזה הרבה ביחס לסוג האוכל שהם אוכלים
אפילו תפוחים ירוקים לא תמיד מתחת 15
ועל פינק ליידי אין מה לדבר
מלפפונים עגבניות וגמבות לא עולים ככ יקר
אם נלך לפי 3 קילו לשבוע למשפחה של 5
3 קילו עגבניות ב5.9 זה נגיד 18 שח
3 קילו מלפפונים במחיר דומה
גמבות הכי יקר 10 שח לקילו קחי עוד 3 קילו, את לא מגיעה ל150
בערך 5 שח לקילו
גמבות 7-9 לקילו
לדעתי צריך 5 קילו לכל השבוע אם באמת אוכלים בשפע
אז נכון יותר מתקרב ל100 שח
זה עוד לפני שאר הירקות, גזר בצל קישואים עלים אם אוכלים
וגם לפני פירות שיקר בטירוף
של עגבניות מלפפונים וגמבה
ל5 אנשים
זה תלוי צריכה וכמות אנשים
למשפחה של 6,7 ויותר כנראה המחירים יעלו אבל גם אז, צריך לדעת איפה לקנות כדי לחסוך ומתי.
אני באופן אישי קונה ביוניברס והמחירים שלהם סבבה ממש
שזה לא כזה לא סביר?
כי כולן פה נותנות מחירים שמזמן שכחתי... (2500 היה ההוצאה המשפחתית לאוכל אולי לפני 7-8 שנים)
חוץ מזה ששימי לב שכתבת שאת קונה מעדנים, ארטיקים, חטיפים וטבעול, אלה דברים יקרים( גם אני קונה, זו לא ביקורת, זה פשוט עובדתית מעלה את ההוצאות)
אני עושה קניות גדולות בסופר.
בעלי עושה קניות השלמה ושטויות (חטיפים, גלידה, בשר מעובד וכאלה) במכולת השכונתית...
לפעמים אני תוהה לעצמי אם לא עדיף לקנות לכתחילה את השטויות בסופר, שלפחות זה לא יצא הכי יקר שאפשר.
אם אני אומרת לו לא לקנות זה מדכא אותו או מביא למריבות, כאילו אין לנו כסף לפינוקים.
אז למדתי להעלים עין...
ואם זה דברים לא בריאים, עדיף שנאכל מהם פחות.
למשל לגבי חטיפים, נניח אני הולכת לאושר עד ויש מבצע 10 חטיפים שווים ב 30. נניח תפוצ'יפס בגודל רגיל, דוריטוס וכד', דברים שהבן שלי אוהב וגם אנחנו. אם נקנה עשר, זה לא שניתן לו אחד או שניים לשבת והמלאי יחזיק עכשיו לחמישה שבועות, אלא הוא כנראה יאכל גם באמצע השבוע, וגם אנחנו, ואם יבוא צברםאז נוציא לו וכו'. זה יחזיק שבוע או שבוע וקצת.
אז כבר עדיף שאני אקנה את החטיפים האלה במחיר' שחיטה' של 6 שח במכולת קרובה, אבל אקנה רק 2-3 לכבוד שבת. ככה גם אוציא פחות בסה"כ על חטיפים ובגם, ובעיקר, כנראה נאכל פחות כי לא נלך כנראה סתם ככה לקנות חטיף. באמצע השבוע.
השאלה איך זה עובד אצלכם, האם אתם כן תצליחו לשמור, או לקנות מראש בסופר הגדול כמות סבירה ולא להתפתות למבצעים, וכו'. או האם בעלך בכל מקרה ילך להשלים במכולת קרובה ברגע שלא יהיה בבית, ואז אולי באמת עדיף לקנות מראש בזול
לרוב עושה קניות בסופר שכונתי שהמחירים שלו, ממה שראיתי, לא מאוד רחוקים מאושר עד, אבל נופלים להמון השלמות במכולת שהיא יקרה להחריד...
ותסתכלי אם יוצא פחות
ובצורה ברורה יותר, את יכולה להסתכל בפירוט אשראי של נניח חודשיים שלושה אחרונים
לראות כמה הוצאתם סה"כ על מזון, כמה מתוך זה היה בסופר הזול
ולהבין איפה הולך הכסף
אנחנו עשינו חודש או שניים קניות בעיקר בשכונה, וההוצאה על מזון קפצה לנו ממש. ואכלנו אותו דבר כמו תמיד…
מקובל לעשות חישוב לנפש...
מצד שני יש משתנים רבים כמו
אוכלים כולם צהרים בבית?
נוסעים הרבה לשבתות?
אז בעלי שיחיה חזר מהצבא, ומהשקית קפץ פרעוש. בהתחלה לא הבנתי מה זה הפיצי הזה שקפץ והתעלמתי
מפה לשם הם התרבו!! ואנחנו אכולים בעקיצות
ותפסתי כבר 5 פרעושים ביומיים, רק אתמול זיהיתי מה זה בזכות ai
איכככ מה עושים???
אי אפשר הדברה כי אני בהריוןןן
איככככ פרעושים תמיד היה בשבילי חרק שיש בבתים מוזנחים שלא ניקו שנים, איך קרה אצלי בביתתת😭😭😭😭😭😭
שזה הציוד שלו.
צריך לשים הכל בשמש בשקיות זבל שחורות אטומות לכמה ימים. ורק אז לנער ולכבס.
כביסה לא מספיק עוזרת. אולי אולי אם זה בהרתחה.
ואז להרים הכל ולעבור חדר חדר ולתפוס אותם, אפשר עם שואב אבק ואז שטיפה טובה.
וממש להסתכל שאין חדשים.
יש גם ספריי של סנו מיוחד לזה.
אפשר אולי לרסס על הפתחים
אבל אם אין לכם בעלי חיים שמהם זה מגיע לא בטוח שיש צורך.
אני כל היום מחפשת מידע עליהם.
ניקיתי את כל הבית באקונומיקה, אבל הבנתי שזה רק נגד הבוגרים ולא הביצים
והם פיצייםםם
תפסתי אותם כשישבתי בנחת ואז קלטתי תזוזה פיצקית
אנחנו נפטרנו מהם בלי הדברה
לקח כמה סבבי ניקיון, חיפוש ומעיכה שלהם אחד אחד😬 והרבה לחץ שלי... אבל בסוף זה נגמר
איפה שאבת? ושטפת עם אקונומיקה את כל הבית והשארת לכמה זמן כמו שהמליצו?
ואיך קלטת אותם ? איפה היית מוצאת אותם לרוב,?
ואיזה פתחים לרסס?
האלטרנטיבה מאןד קשה ליישום
בעיקרון זה לגדוע את מעגל החיים שלהם
לשאוב כל יום את כל הבית כולל מיטות ספות
ולרוקן שואב לפח כל יום
לשטוף את הבית
לכבס מצעים מגבות בגדים בהרתחה
לשים מלכודות פרעושים קערת מים וסבון עם מקור אור וחום כמו מנורת לילה
בדוגרי- אני לא הייתי עומדת בזה
אני רק כאן כדי להגיד
שלמרות שזה נראה סוף העולם
זה לא
לנו היה פשפשים
חשבתי שנצטרך לעבור דירה
באמת לא ראיתי מוצא
והייתי לפני אחרי ותוך כדי לידה
תכלס לא חזרנו הביתה תקופה והדברנו
אחרי ההדברה חיכינו שבוע
למרות שאמרו לנו שצריך לחכות 6 שעות רשמית
ובגלל שהיינו עם תינוק בן שבוע אמרו לנו לחכות יומיים
אני העדפתי לחכות שבוע
וזהו
לקח זמן להשתחרר מהחרדות
ועד עכשיו אני נבהלת מכל עקיצת יתוש
אבל תדעי שלכל דבר יש פתרון
הפסקתי עם זה בעקבות סיפורים על הדברה שפגעה בילדים
אין לי אומץ לקחת סיכון זה ממש רעל
כבר 10 שנים שאני אוזרת אומץ לכפכף גוקים רק לא להדביר
אבל פרעושיפ זה סיפור אחר הם פיצייייםם 😭
אפילו לא שבוע
יומיים
אולי אחרי ט' באב תחפשו משפחות שיוצאות לנופש כמה ימים, תבקשו להתארח בבית הריק שלהם ליומיים/ שלושה.
גם אם תצטרכי לנקות את הבית שלהם לפני ואחרי נשמע לי שווה את הרוגע מהחומרי הדברה.
ושבעלך ישטוף את הבית שלכם משאריות הדברה לפני שאת נכנסת.
תתייעצי עם מי שצריך, חבל להימנע מהדברה רק בגלל זה, אפשר לנהוג בבטיחות.
כשאתם חוזרים הביתה בימים הראשונים תשאירי חלון בבית פתוח קבוע, גם כשהמזגן דולק.
בלילה תשאירי בחדר של התינוק שיהיה מאוורר תמידית..
או עכברים שהם יכולים לחיות עליו
יכול להיות שהוא הביא איתו הרבה פשוט לעשות ניקיון ושטיפה יסודית להחליף מצעים ולהזיז שטיחים אם יש
הם לא יכולים להתרבות?
כדי לחיות ולהתרבות
אם אי אפשר לרסס אז באמת נקיון יסודי שטיפה שואב אבק החלפת מצעים
לשכניםם שלי היה כי היו להם עיזים
והם העיפו את העיזים ועדיין היה נראה שהם מתרבים
ברמה שהשכנים נדבקו
ועשו ניקיון יסודי כמה פעמים
קרציה יכולה לחיות זמן רב ולהתרבות על מיטות וספות למשל.
קרציות זה לא רק דבר לא נעים אלא גם מסוכן.
מאיר אריאל למשל מת כתוצאה מחיידק שעובר עם עקיצת קרציה.
ממש הייתי ממליצה לצאת מהבית ולהדביר.
ויפה שעה אחת קודם.
לא רצונית בבית, אמאלה ה' ישמור
למרות שאני בטוחה שזה מהשקית של המילואים, הבסיס נמצא בשמורת טבע עם חיות ה' ישמור כמו ספארי,
אם לא הייתי רואה את הראשון קופץ משם כנראה לא הייתח חושדת
היה לנו פעם במחסן (חתולה באה להמליט אצלנו 😐).
הרמתי הכל גבוה, ושפכתי מים עם אקונומיקה על הרצפה.
חיכיתי כמה שעות, גרפתי, ולא נשאר זכר.
אבל אולי בתוך הבית זה אחרת.
אולי 10 דקות זה נשאר ברצפה.
כי הצלחתי לתפוס פרעוש אחד והכנסתי למים עם סבון כלים והוא ישר מת, אז אקונומיקה יותר חזקה.
ובית זה באמת בעייתי
כי בעודני מנקה בסלון יכול להיות שבחדר הם חוגגים, וכשאני עוברת לחדר אז כבר יבש בסלון והם עוברים לשם.
אולי באמת עדיף להשאיר רטוב ואז לגרוף הכל.
אבל הבנתי שזה זמני כי זה רק נגד בוגרים לא ביצים
גם יש רהיטים שיותר כואב הלב אם ישהו באקונומיקה.
לא יודעת תוך כמה זמן הם מתים מאקונומיקה.
התייעצתי עם מדביר (שהוא גם חבר), פשוט עשיתי מה שהוא אמר.
רק לי אין כוחות לשבת?
לשבת עצמה כן
אבל לא לבישולים, לסידורים לאירגונים לפני ואחרי..
ברמת לא מסוגלת.
לא מסוגלת לעמוד על הרגליים כל כך הרבה זמן
ותמיד לא מצליחה לתקתק את זה
למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים
לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן
רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות
או שלנו או של אחרים
צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות
לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...
מצחיק
הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות
אני משתדלת להוריד אותו כל פעם
אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים
וזה פשוט לא הולך
נגיד עכשיו אני בעבודה
אתמול עבדתי קשה בטירוף
והוא עושה פינשיים
וממש באלי בית יותר נקי 😔
ופשוט לא מגיעה לזה
אבל אין לי עם מי😅
גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.
ולכן - מורידה הילוך.
קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות
סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים
עשיתי לעצמי מעין תעדוף
קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת
נקיון אחרי.
קינוחים זה בונוס
ובין לבין מנוחה והרבה.
אבל זה רף שלי, לא שלו
אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת
לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂
לפחות בחמישי את בבית?
לפעמים כן ולפעמים לא
פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית
וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים
ובין הקצר
משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.
אחת אוהבת בית קפה
אחת קניות
אחרת פילאטיס
אחרת הליכה בבוקר מוקדם.
אין לי כוח ולא התחלתי כלום
בא לי לישון
כי האמת שאם מכינים רק דברים בסיסיים ואת לא בהריון מתקדם/ אחרי לידה
אז אולי זה כבדות בנפש או שיש חוסרים מסויימים בגוף
או משהו בהתנהלות שאפשר לשנות
שבתות קיץ ארוכות ממש אפשר גם לבשל, גם לנקות בסיסי וגם לנוח או לצאת קצת..
שבת בסיסית מבחינתי יכול להיות מרק עוף גדול לער"ש, אפשר גם עם קוסקוס משקית.
לצהריים עוף עם תפו"א בתנור, שעועית ירוקה מבושלת/ בתנור לפעמים עם כרובית/ ברוקולי, הכל ישר מהשקית לזלף קצת שמן זית ולתנור.
ואורז.
סלטים מכינה סמוך לסעודה וגם זה רק בבוקר בד"כ. לא מתעסקת בבישולים בסלטים בכלל.
חלות ונשנושים, פירות, הכל קנוי.
אז אין הרבה לבשל, אפשר גם להשלים עם קנוי אם רוצים בכל זאת עוד משהו כמו סיגרים או מוקפץ או סלטים מוכנים.
סידורים, ארגונים ונקיון יש מי שעוזר לך?
אולי את לוקחת על עצמך יותר מדי בכללי, ובגלל זה בתחושה שיום שישי צריך לעשות המון?
זהו, אמרתי את זה.
הוא מתיש אותנו, סוחט אותנו.. פשוט לא כיף איתו. כל האווירה בבית נהייתה סיוט בגללו.
היינו אצל פסיכולוגית טיפול ארוך עזר קצת והכל חזר שוב. ועכשיו אנחנו מחפשים הדרכת הורים טיפולית.
ועצוב לי נורא. הוא הילד שלי, אבל כשהוא נכנס הביתה אני לא שמחה.
אני אמא נוראית, אוף.
לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת.
ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.
מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.
ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️
דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.
אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.
תנסי להיאחז בדברים הקטנים.
וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.
תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר
🤗
זה ממש מעודד..
אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח
זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!
דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה
כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..
היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן
אהההה לא מצליחה להירדם מהמחשבות!!! 🫨🫨🫨
רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש
יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉
נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉
יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך!
גם אני ככה כל הריון מחדש
שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏
לשחרר ולהרפות.
אבל תכף תכף זה מגיע😀
מי מצטרפת?
תינוקי תירדם כבר!
הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...
היה נצרך כל כך!
בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉
וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה
הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק
צרחות ועצבים
התינוק מצטרף אליה
לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...
אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס
מזל שזה השישי האחרון
ברוך ה' הבייבי ישן כאן לידי. מסתכלת ולא מאמינה שהחיים השתנו בצורה כל כך משמעותית ועד לפני שמונה ימים הוא היה בתוכי ולא הכרתי את הדבר המופלא הזה.
אז לידה שניה, בבית ילד בן שנתיים.
כל ההריון התפללתי ללידה טבעית בגלל שאת הגדול ילדתי בשבוע 42 עם זרוז, ובעצם לא חוויתי את ההרגשה של צירים טבעיים.. שבוע 39 פלוס 3 נכנסת לשרותים ורואה הפרשה קצת צמיגית, אבל כל ההריון היו לי הפרשות אז לא ידעתי אם זה אומר או לא. בכל אופן מעדכנת את אמא שלי ומכינה סוף סוף תיק ללידה.
למחרת סובלת קצת מכאבים, ובערב כשאני משכיבה את הגדול פתאום קולטת שזה שאני מרגישה צורך לשרותים כל כמה דקות זה בעצם ציר. מתרגשת ומתחילה לתזמן, זה כל רבע שעה בערך. הכאב עצמו של הציר כמעט לא מורגש ומה שבעיקר אני מרגישה זה לחץ רציני.. לא זוכרת שהיה לי את זה בצירים של הזירוז וזה מוזר לי.
הולכת לישון ומעדכנת את אמא שלי שכנראה זה יקרה בימים הקרובים. אמא שלי קבעה נופש לשלושה ימים הקרובים ואמרה מראש שהיא תצא באמצע אם אצטרך.. חבל לי שתפסיד ואני ממש מקווה שהלידה תחכה שלוש ימים. קראתי פה בפורום על הרבה נשים שלפני לידה היו להם כמה ימים של צירים ואני חושבת שזה יהיה המצב אצלי.
שוכבת במיטה ומתמודדת עם הציר שמגיע בעזרת נשימות. בהריון הזה לא היה לי כח ומוטיבציה לעשות קורס הכנה ללידה וההכנה היחידה שעשיתי זה לקרוא פה על דרכים להתמודדות עם צירים, השיטה של הנשימות של @בארץ אהבתי נראה לי.
מנמנמת קצת, ובערך בחמש הצירים נעשים קצת יותר כואבים ואני מתעוררת מכל ציר וממשיכה לנמנם ביניהם.
בערך בשבע הצירים מתחזקים ומצטופפים, אני מעדכנת את אמא שלי שאולי היום זה היום ומבקשת שתיקח לי את הגדול כדי שלא יראה אותי עם צירים. אחרי כמה דקות הוא קם ואני מחבקת אותו חזק חזק ומתרגשת כל כך כשאני חושבת על השינוי שאנחנו עומדים לעבור.. פתאום יש ציר, אני סוגרת עיניים חזק ומתחילה בנשימות ומחכה לעבור כמה שיותר מהר את הנשימה השניה - שלישית שהיא שיא הכאב ומשם הענינים מתחלשים.. הבן שלי רואה אותי נושמת בקולניות ומוציאה אויר בקול נמוך, נבהל ומטפס עלי מנשק ומחבק ומרגיש שמשהו לא תקין קורה. אני אורזת לו מהר בגדים בשקית ומתקשרת לאמא שלי שתבוא לקחת אותו, מתפללת שזה יהיה לפני הציר הבא.
אמא שלי לוקחת אותו ועכשיו אני פנויה נפשית לחוות את הדבר המרגש שקורה, אני במצברוח מצויין, מרגישה באורות כזה, קצת כמו על איזה סם. נכנסת להתקלח ובטוחה שזה יעזור לי מאד כמו שתמיד מים משככים כאבים, בפועל האמבטיה עושה לי עצבים וקוצר רוח, אני לא יודעת למה ואיך אבל מהרגע שנכנסתי רק בא לי לצאת ואני אחת שמאד אוהבת אמבטיות ארוכות.. מחליטה לזרום עם התחושות שלי ויוצאת. שמה ניגוני חבד להרפיה, מחשיכה את כל הבית ומתחילה להתנסות בתנוחות שיקלו עלי את הצירים. מנסה להעזר במשקופים, בקירות, על הצד במיטה ומשום מה הגוף שלי רוצה רק להיות על הרצפה אבל זה לא נוח לי כי אני לא מצליחה לנמנם תוך כדי והייתי עייפה.. המוזיקה והחושך משרים עלי תחושת שינה.
כל ציר שמגיע אני מעבירה בחמש נשימות וכל נשימה חושבת על דבר אחר שאני רוצה להודות עליו לה' - על בעלי, ההורים שלי הילד שכבר יש לי והילד שעתיד לבוא, על הלידה שקורית בצורה טבעית כמו שכל כך רציתי, על הבריאות, הבית והחיים.
אני מתיישבת בשלב כולשהוא על הספה ומשום מה נוח לי להעביר שם את הצירים. הצירים מתחזקים ובכל ציר יש לי לחץ חזק מאד מאד למטה. משהו בלב שלי אומר לי שהעוצמה של הלחץ חריגה.
בנתיים אני בקשר כל הזמן עם אמא שלי ואנחנו מסכמות שתגיע בעשר להעביר איתי את הזמן. הניגונים מרגשים האווירה נעימה מאד ואני ממש מרגישה שאני מתקדמת.
בעשר אמא שלי מגיעה ואנחנו מנהלות שיחה נעימה שכל כמה דקות אני פשוט מתנתקת ומעבירה את הציר, מקפידה מאד להיות רפויה ולחשוב רק על הציר הנוכחי.
באחד עשרה הסבלנות שלי נגמרת ואני מבקשת מאמא שלי לצאת לבית רפואה כי אני רוצה שמשהו יזוז. אמא שלי טוענת שאני ממש לא נראית עם צירים משמעותיים ושאולי כדאי לחכות אבל אנימרגישה שמשהו צריך לזוז וחייב לעשות פעולה משמעותית כדי להזיז אותו.
אנחנו נוסעות רבע שעה לבית רפואה, בדרך יש כמה צירים שאני מעבירה בצורה טובה ברכב ואז עוד איזה עשר דקות מחפשות חניה.
נכנסות לקבלה ולוקחות מספר, הכל לוקח הרבה מאד זמן ואני תוהה מה עושים עם מישהי שמגיעה במצב קרוב יותר ללידה, האם היא גם צריכה לחכות בתור? אני מעבירה בקלות יחסית את הצירים אבל יודעת שהם יותר כואבים ומשמעותיים ממה שנראה מבחוץ. מקבלים אותנו ומבקשים לחכות שוב בחדר ההמתנה, שם אני יושבת על כדור פיזיו וזה מקל מאד. מחכות עוד איזה חצי שעה ואז מקבלים אותנו לחדר ואחות מעצבנת מגיעה ומודיעה שמתחילים מוניטור, אני אומרת לה שיש לי צירים כאובים ואיך אני יעביר צירים בשכיבה אבל היא אומרת אז תתרוממי קצת ויוצאת מהחדר.
אני מחכה חצי שעה, בכל ציר אני נשכבת על הצד ומעבירה את הציר, הוא כואב אבל נסבל ברוך ה'. אחרי חצי שעה אמא שלי הולכת לקרוא לאחות אבל הן עמוסות ואומרות לחכות.. אחרי שעה ועשרים שאני במוניטור מגיעה סוף סוף אחות לשחרר אותי. היא מעיפה מבט על המוניטור ואומרת שזה צירים לא כל כך רציפים, והאם אני מרגישה צירים.. אני אומרת לה שבטח ומבקשת לבדוק אותי. היא מכניסה את היד ואז הפנים שלה משתנות והיא אומרת את בפתיחה 4 וחצי כבר מחיקה 80 90 אחוז, זה מעולה.
אני מתרגשת מאד. הלידה שחלמתי עליה מתקרבת ואני שואלת את האחות על האופציות שמתאפשרות אצלם בלידה. היא מסבירה לי שיש מרכז לידה טבעי ששם אין שום התערבות ואי אפשר לקבל גז צחוק או משהו אחר, זה מתקיל אותי כי כן תכננתי ללדת בלי אפידורל אבל עם גז צחוק אבל אני זורמת ואומרת לה שאני רוצה לנסות לידה במים.
זה נראה שהיא קצת מתפלאה, מספרת לעוד כמה אחיות ואז אומרת לי שאני צריכה לקבל אישור מהרופאה. נכנסת לחדר עם שתי רופאות והן צוחקות עלי שאני ממש לא נראית בפתיחה 4. אני רגועה רגועה, במצב רוח מצויין, צוחקת איתן, ורק כל כמה דקות כאילו מתנתקת ומעבירה ציר עם נשימות חזקות.
הרופאה בודקת את הנתונים שלי ורואה שעשיתי הערכת משקל רק בשבוע 32 והן צריכות הערכת משקל עדכנית יותר. הרוםאה מבקשת שאשכב כדי שתוכל לעשות לי הערכת משקל אבל מיד כשהיא מתחילה היא פולטת קריאת התלהבות ואומרת שהראש של התינוק ממש ממש למטה והיא לא יכולה להעריך בצורה כזאת. עכשיו אני מבינה מה זה הלחץ החזק שאני מרגישה ושמחה שבעזרת ה' לא אצטרך ללחוץ הרבה זמן. אני עוברת לטכנאית שתנסה לעשות היא הערכת משקל והיא מנסה מה שהיא יכולה ואומרת לי מראש שהנתונים לא מדויק כי התינוק ממש למטה. הוא יוצא קטן יחסית וזה בסדר.
הרופאה מסבירה לי שנכנסים למים מפתיחה 6, ושולחת אותי להעביר עוד צירים בחדר עם מקלחת. בהתחלה אני מעבירה את הצירים על כדור פיזיו.. אמא שלי משכנעת אותי בכל ציר לדמיין איך התינוק יורד ולעשות תנועות עם האגן כדי שיתברג טוב אבל אני משום מה קשה לי לחשוב בציר על התינוק זה מרכז אותי בכאב ואני מעדיפה לדמיין דברים אחרים לגמרי כדי להסיח את הדעת מהכאב. מדמיינת את הפנים המתוקות של הבן שלי, את ההרגשה כשהוא נותן לי נשיקות, את החיוך שלי, חושבת ומודה לה' על דברים טובים שקרו לי בחיים ובאופן כללי המאמץ על מה לחשוב בכל נשימה עוזר לי ממש להעביר את הציר. אחרי עשרים דקות בערך אני נכנסת למקלחת. בהתחלה המים באמת מטשטשים ועוזרים לצירים אבל מהר מאד הצירים נהיים כואבים יותר והמים כבר לא עוזרים. בכל ציר יש לי בערך 3,4 שניות שבהם הכאב גדול מנשוא ואני לא יכולה יותר, בשניות האלה אני מרגישה שדי. די. די. אני לא יכולה לעבור את זה יותר, והרגע אפידורל. אני עוברת את הכמה שניות האלה ואז ההרגשה היא אחרת שאני יכולה ומסוגלת, אבל הכמה שניות האלה פשוט מפחידות אותי בכל ציר מחדש..
אחרי חצי שעה בערך אני אומרת לאמא שלי שאני ממצה את המקלחת ואחרי זה נבדקת, אם יש פתיחה משמעותית אני הולכת על לידה במים ואם לא אני אקח אפידורל..
הצירים כבר כואבים ממש ממש. כל ציר זה קצת כמו מלחמה לעבור אותו. הנה עברתי עוד אחד. עוד אחד. ועוד. לפעמים אני מצליחה להתמודד עם הצירים עם מחשבות טובות ואז אני מרגישה ניצחון ולפעמים הציר פשוט מפרק אותי ואז אני מתייאשת..
יוצאת מהמקלחת ומבקשת להבדק, מגיעה רופאה ובודקת ואומרת שאני בפתיחה 5 והעובר התמקם קצת יותר טוב אבל צריך עוד כמה צירים טובים משמעותיים כאלה כדי להעלות פתיחה. זה מייאש אותי ממש במיוחד שאני שמה לב שמרוב הכאב הגוף שלי כבר לא מצליח להיות משוחרר ואני קפוצה ולחוצה.
אני מודיעה לאמא שלי שאני רוצה אפידורל ומיד כשמוציאה את המילים האלה מתחילה להתרגש. בלידה של הגדול האפידורל היה החלק הכיף של הלידה, בלי הכאבים, נמנמתי שרתי וצחקתי בפתיחה רצינית מאד. ואני אומרת לאמא שלי יאללה לוקחים אפידורל הכיף מתחיל..
אמא שלי הולכת להודיע לאחיות, הם נראות מאוכזבות שאחרי שעברתי את כל התהליך ויש לי כבר אישור מהרופא זה מה שאני בוחרת אבל אני ממש שלמה עם עצמי ומרגישה שזה יהיה לי טוב. אמא שלי הולכת להביא מדבקות מהקבלה ואני מרגישה שברגע שהחלטתי על אפידורל אין טעם בעוד רגע אחד לסבול.
אני מתקדמת עם המיילדת לחדר לידה, בדרך תוקף אותי ציר עוצמתי אני נכנסת לחדר לידה ומיילדת מבוגרת מקבלת אותי ומבקשת ממני להחליף בגדים אחרי כמה שניות תוקף אותי ציר מטורף מטורף ופתאום אני צועקת צעקות גדולות כמו בכל סיפורי הלידה הקלאסיים. מרגישה לחץ מטורף למטה ובטוחה שאני חייבת לעשות שרותים הרגע, מדדה לשרותים ופתאום עוד ציר. אני יושבת על האסלה ומפחדת שיפול לתוכה התינוק שלי. הלחץ חזק חזק חזק.
אמא שלי מגיעה ואני בוכה לה שהצירים נהיו לא נורמליים ואין מצב שאני עוברת את זה. באמצע הדיבור תוקף אותי עוד ציר עוצמת אני צורחת מכאבים ומתחננת לקבל אפידורל הרגע. המיילדת אומרת בנחת שהיא קראה למרדימה וזה יקח זמן. אני מרגישה בכל ציר שאני הולכת למות ומליון סכינים מבתרים אותי בבת אחת, מרגישה לחץ לעשות צואה, מרגישה ממש שעומד לצאת לי.
המיילדת אומרת פתאום שזה יקח לפחות עוד חצי שעה עד שהאפידורל יגיע כי צריך שהבדיקות דם שלי יגיעו מהמעבדה. אלא אם כן יש לי משהו עדכני מהשבועיים האחרונים. אני מרגישה שעוד רגע אני באמת מתה ואומרת לה שיש לי למרות שאני יודעת שעשיתי בדיקות דם לפני חודש. בין הצירים מתאמצת לפתוח את האפליקציה של כללית ולא מוצאת את הבדיקות. הצרחות כאב שלי מסבירות לה כשנראה שאין אפשרות לחכות עוד והיא מעלימה עין מהעניין. סוף סוף המרדימה מגיעה ואניצורחת לה שבבקשה תביא לי אפידורל דחוף. הכאבים כל כך עזים שאי אפשר לתאר ובעיקר אני מרגישה לחץ מטורף למטה. היא אומרת באדישות שהיא הולכת להביא את הציוד שלה ואז תוקף אותי ציר מטורף אני כורעת ואומרת לאמא שלי שאני הולכת לעשות כאן על הרצפה ולא אכפת לי שזה ילכלך הכל. משום מה לא מצליחה להבין שהרגשה כזאת זה אומר שהתינוק עוד רגע יוצא. אני צורחת להם שאני לוחצת לא אכפת לי מה קורה וברוך ה' הציר עןבר אבל מיד אחריו מגיע ציר נוסף.
המרדימה מגיעה ואני בוכה לה שבבקשה תזדרז אני חייבת אפידורל, היא מבקשת ממני לשבת על המיטה ואני בקושי מצליחה אבל הצורך העז באפידורל גורם לי לעשות את הבלתי יאמן. היא מזריקה ואני תופסת חזק בידיים של אמא שלי כי אני באמצע ציר נורא ואז היא אומרת לי שהיא שמה קצת למעלה ויכול להיות שיהיו לי כאבי ראש אחרי הלידה. באותו רגע לא מעניין אותי כלום, אני בקושי שומעת אותה רק מחכה שיעבור כבר. מגיע ציר את חציו הראשון אני מרגישה בעוצמת ואת החצי השני כבר פחות מרגישה. הכאב מתעמם מייד וסוף סוף אני יכולה לנשום ולהרגע. אחרי פחות מדקה המוניטור מתחיל לצפצף. המיילדת מעיפה מבט דואג במוניטור ואז מבקשת לבדוק אותי כי יש האטות בדופק וזה אומר או שיש בעיה או שהתינוק כבר יוצא. ובאמת אני בפתיחה מלאה. מסתבר שכל הדקות האחרונות היו כבר בצירי לחץ וזה מרגיע אותי להבין אתזה.
אמא שלי מתרגשת ומתחילה לבכות. היא אומרת לי הנה התינוק שלך מגיע.. אבל אני צריכה קצת לנוח אחרי הדקות האחרונות ומבקשת עוד לא להתחיל בלחיצות.
אחרי כמה דקות אני לוחצת ומרוב כל המתח של זמן הזה לא מצליחה ללחוץ טוב, המיילדת מנסה לכוון אותי ואני פשוט מודעת לזה שמשהו לא הולך לי. אחרי כמה לחיצות כאלה המיילדת מתייאשת מתיישבת על הכסא ואומרת לי ולאמא שלי כנראה שזה יקח עוד הרבה זמן.. בלב שלי אני יודעת שזה לא נכון ושכמה לחיצות ממוקדות יוציאו את התינוק. ובאמת מגיע ציר אני לוחצת ולוחצת ועוד ציר קטן ופתאום מרגישה משהו יוצא ממני וזה התינוק שלי. אני אפילו לא רואה את הפנים שלו אבל מחזיקה אותו הפוך רק בגב וכל כך מאושרת תודה לה' תינוק בריא ושלם כמו שהתפללתי. פחות משעה אחרי שהייתי בפתיחה חמש.
אחרי כל המאורעות האחרונים אני מרגישה שחייבת לנוח, התינןק לא כל כך בקטע לינוק והמיילדת מנסה לעזור לי עד שמתייאשת. אני מבקשת שיקחו לי את התינוק ונחה קצת, יש לי קרע קטנטן פנימי ותופרים אותי לוחצים לי על הרחם וזה כואב אבל מוציא כמויות של קרישי דם ומעבירים אותי לחדר התאוששות.
המשך סיפור האשפוז עוד מעט
מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!
ואיזה כיף להיות אחרי!
כתבת ממש יפה ומרגש..
נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..
יאללה מחכה להמשך..
מזל טוב!!
כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!
רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..
ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?
רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל
ילדתי באסף הרופא
ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע
זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות
ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה
אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן
קיצר
מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט
את באמת גיבורה אמיתית
ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי?
ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.
בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.
באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים
אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן
אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.
לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.
כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣
כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.
אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.
ולא מכבדים את הבקשה שלך
ממש רגיש
ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם
ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?
והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)
בשערי צדק
בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.
מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.
הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.
מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.
מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.
אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.
הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.
כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.
באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.
נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.
מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.
הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.
אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.
אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.
לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.
קשוח
ב"ה שעכשיו אתם בסדר
ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓
אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים
וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..
קראתי בנשימה עצורה
הרבה מזל טוב!!!
שאלתי רב אם צריך לצום והוא הפנה לרופאה שלא ממליצה
ומפה מתלבטת מה לעשות כי באופן כללי היא לא בעד צום בהריון.
מישהי שגם פסקו לה בהריון עם סכרת לא לצום?
גם לא ביום כיפור
אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת
צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.
בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..
יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.
בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.
ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.
בע"ה בבריאות ובשמחה!
אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..
אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.
גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.
כולל כיפור שלא צמתי בו.
הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.
והיתה לי סכרת מאוזנת.
אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה
ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך
שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"
היו פעמים שצמתי כיפור
והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון
בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין
בשניהם.
חידשו לי..
לקראת כיפור אתייעץ בע"ה
של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.
כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.
זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.
אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.
אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.
כנראה המצב החמיר באחרון...
לכן זה ממש לא גורף.
מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.
הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.
בהנקה למשל אני צמה רק בלילה
בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום
הם אמנם שניהם צום חמור
אבל הם שונים וזה חשוב לדעת
למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)
יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.
צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.
(הכוונה לחולים שלא בסכנה)
אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון
אבל כן גם בלי סיבה משמעותית כמו סכרת הריון.
לי רב פסק לא לצום בהנקה כי קשה לי בצומות, בלי סיבה רפואית אמיתית
או שיעורים? פעם ראשונה שומעת
לי פסקו שיעורים בכיפור בהנקה וזה קשה יותר מלצום, רק באלך לסיים את הבקבוק כבררר
וזה היה חודש בערך אחרי לידה, פעמיים..
שכל לפעם צריכה לשאול
זה כשר?🤓🤓🤓
(כלומר, יש לי לפעמים לקוחות חילונים, אבל אני לא אוכלת איתם
)
אבל יש לי קרובי משפחה חילונים.
מכיוון שהם קרובים שלנו (של אמא שלי, שחזרה בתשובה), הם יחסית בקיאים בפרטים, אבל עדיין קורים דברים על גבול המצחיקים.
פעם אחת דודה שלי שאלה אותי: "והרבנים לא מרשים לכם להפסיק להביא ילדים או לעשות הפסקות מדי פעם?" (לכי תסבירי לה שהרב שלנו בכלל אומר שאנחנו לא צריכים לשאול רב על מניעה...)
ופעם אחרת במפגש עם הורים של דודה שלי (אשתו של דוד שלי), אמא שלה לא הושיטה את היד ללחיצה לבעלי, בעל הזקן הארוך, אבל כן הושיטה יד לאחי, שבלי זקן. הוא התנצל ואמר, "אמנם אין לי כיפה גדולה כמו שלו, אבל גם אני לא לוחץ יד לנשים..." (דווקא אח של דודה שלי כן רצה ללחוץ לי יד לפרדה, והיה צורך להסביר לו שדתיות לא לוחצות ידיים לגברים...)
אבל הסיפור הכי מצחיק שהיה לי לאחרונה - כלומר לא ממש לי, אלא בפודקסט ששמעתי:
אחד מהדוברים בפודקסט רצה להשוות ספרייה של סרטים בבית של מישהו לספרייה של ספרי קודש (מבחינת הכמות), ואמר: "זה היה ממש כמו להיכנס לבית של דתיים, עם כל הספרים של קאסוטו וכל אלה..." (מישהו צריך להסביר לו שדווקא דתיים *לא* לומדים קאסוטו🤦♀️)