תמיד אפשר לחסוך, להוציא פחות,לקנות פחות.. אבל כן זה עולה הרבה

יכולה להגיד שאחרי בדיקה בכל הסופרים

רמי לוי בפער הכי זולים.

אנחנו 8 נפשות ויוצא לנו בערך 4000 חודשי

אם חג אז קצת יותר .

ממליחה לעשות השוואת מחירים ולא להתפתות לקנות "כמה דברים " במכולת ,רק אם ממש אין ברירה.

בכל מקרה זה נראה לי גם ענין של סטנדרט מה קונים, מה נחשב בסיסי וכו

אחרי מלא זמן שלא קניתי שם

עשיתי קניה גדולה

לא מצאתי שם שום דבר זול

האמת שכן, רק האבטיח

ברצינות

פעם הם היו בעיקר מוכרים בזול. היום הם מוכרים דברים יקרים בפחות יקר.

מצד שני זה גם תלוי איזה רמי לוי יש באזור שלך, כי המחירים מאד משתנים בין סניף לסניף. 

הוא לא באמת זול

וגם יצא לנו לבדוק אותם בכל מיני מוצרים והם פשוט עובדים על אנשים.

חבילת עוגיות שאמורה לעלות בערך 18 שח, הם עשו ב10

רק מה הקאץ? הקטינו את הגרם ....עבודה בעיניים

אפילו לעומת הצרכניה ליד הבית שלי שהייתי בטוחה שהם יקרנים ואני מבזבזת שם מלא כסף. ראיתי איך אחד לאחד הכל אותו דבר!!

פה ושם עושים מבצעים נקודתיים, לקראת שבועות עם הגבינות

לפעמים מביאים איזה מוצר במחיר פצצה

אבל הבסיס בכלל לא זול! 

אני קונה שם לא מעט, והרבה פעמים הפער הוא משמעותי

השאלה היא אם "נופלים" על מבצעים או לא

למשל - הרבה פעמים לפני חגים יש מבצעים טובים על בשר, באזור פורים יש מבצעים על מתוקים וחטיפים, בפסח על מוצרי ניקוי, בשבועות זה מוצרי חלב ולפעמים "סתם" יש מבצעים. אני מפצלת קניות כל הזמן ואני לגמרי רואה הבדל בין המחירים שלהם לסופרים אחרים. כשאני רואה מבצע טוב אני קונה יותר מיחידה. 

מדברים על היומיום

ולדעתי הם לא זולים בכלל

אבל זו רק דעתי

מה אני יכולה להגיד? אולי זה תלוי סניף

מכל מקום אני רואה הבדל משמעותי בלא מעט מוצרים כי אני עושה תיירות סופרים😅

כל אחת ומה שעובד אצלה

אני אומרת ביחס לצרכניה שכונתית

שבדכ ידוע שהמחירים שם יותר גבוהים

נסעתי במיוחד לאושר עד כי חשבתי ששם העושר 🤣 מבחינתי זה בלוף

בסניף שהייתי גם ממש התאכזבתי מהמבחר.. אין לך שפע מבחר של דברים.. כלום

סוג אחד אולי 2 מכל דבר

ציפיתי שבזה סופר גדול יהיה מבחר גדול

בכל דבר, נכון, בשביל זה אני מפצלת בין היתר.

אבל שוב כנראה זה תלוי סניף.

רמי לוי זול בעיקר במותג האישי שלו, שאר הדברים שם לא הרבה יותר זולים ממקומות אחרים והרבה מהדברים במותג של רמי לוי הם בכשרות שאנחנו לא אוכלים (נניח חלב נוכרי, או עופות ובשרים, בכשרות שלנו עולים שם אותו דבר כמו במכולת, דגים זולים שם רק אם יש עליהם מבצע, בדרך כלל יש אבל כשלא אז זה יקר יותר מהמכולת אפילו)

גם במוצרים שהם לא המותג הפרטי שלו

רוב מה שאנחנו קונים שם זה לא מהמותג הפרטי, אלא ממותגים גנריים שיש בכל מכולת בגדול. ובהחלט יותר זול ובפער

לפחות מהמכולת השכונתית שלנו.. (ויש כמה)

אבל היא גם באמת יקרה

ודווקא בשר ועופות וכו אנחנו לרוב לא קונים שם

כל הארוחות?

תלוי גם בני כמה הילדים וכמה אוכלים..

אנחנו מוציאים הרבה פחות למשפחה של חמש נפשות אבל שניים מהילדים מקבלים צהרים במסגרת, ואנחנו די קמצנים

בסוף כל משפחה והסטנדרט שלה, היא שאלה איך זה נראה לנו..

אנחנו מוציאים באזור 2000-2200 שזה כמעט חצי ממה שהיא כתבה וממש לא אוכלים רק לחם וגבינה, לכן זה נשמע לי יחסית הרבה

אתם אוכלים בשרי?

עושים שבתות בבית?

אוכלים בשרי אבל לרוב בעיקר מה שנשאר משבת ובאמצע השבוע מבשלים קטניות, ובשרי זול (לא קונים בשר/פרגיות)

שבתות לא הכל עושים בבית אבל בדכ ברגיל לפחות שתיים-שלוש בחודש

אבל הילדים כאמור אוכלים צהרים בצהרון חוץ מהתינוק אז לא אוכלים ארוחה בשרית במהלך השבוע,  והתינוקי עדיין קטן ולא אוכל כמות 

אנחנו 7 נפשות כולם אוכלים בבית גם צהרים.

יוצא לנו בין 4200 ל4800 פחות או יותר לחודש, והתלבטתי עם עצמי האם זה סביר או שאפשר לעשות שינוי..

אנחנו חמש נפשות (ילדים בוגרים, אוכלים כמו מבוגרים)

ויוצא לנו 5500 בערך.

כולל הכל עופות דגים

אנחנו תמיד שבתות בבית

ומכינה מבושל כל יום (הילדים גדלו ולא כולם בצהרונים)

בעיקרון אני חושבת שאפשר לחסוך ולהוציא קצת פחות אבל בשלב הזה של החיים מרגישים שזה הנכון לנו

אני קונה בשרים ודגים זולים יחסית

והילדים שלי אוהבים אוכל פשוט ולא מידי מגוון אז אולי זה משפיע

בצריכה לדעתי

שבי עם הרשימות שלך (תשמרי כמה למשך חודש נגיד) תעברי עליהן ותראי על מה את מוציאה

חשוב לי להגיד שגם בניסיון לצמצם הוצאות בדבר הזה יש בזבוז כלשהו, של זמן נסיעה ושל זמן בכללי

אני מפצלת קניות בגלל כשרות והעדפות מסוימות ספציפיות, וזה לא בהכרח חוסך לי

אבל יודעת שזה לא ה"נורמלי" ואנחנו מוציאים הרבה הרבה פחות מאנשים אחרים סביבנו...

וכולם אוכלים בבית את כל הארוחות בגדול, רק בעלי לא נמצא בזמן ארוחת צהריים אבל בדר"כ אוכל כשהוא חוזר מהעבודה 🙂

ואת האמת אין לי תשובה מוחלטת...

שנינו גדלנו במשפחות פשוטות אז אין לנו סטנדרטים גבוהים ...

אנחנו לא קונים מעדנים נגיד בכלל(רק לחגים או ימי הולדת) כנל שתיה מתוקה וכאלה

דגני בוקר רק לפעמים ואת ההכי פשוטים..

אין לנו סופר ביישוב שזה לדעתי גם חוסך כי אין דבר כזה השלמות כל הזמן, קונים פעם פעמיים בשבוע גג ואז מסתדרים עם מה שיש... משתדלים לקנות בסופר זול

עושים פעם בשבועיים משנת יוסף למוצרי בסיס לחם ביצים קמח סוכר שמן וכו'

דברים כמו מוצרי ניקיון וכאלה אז בדרך כלל לא קונים בסופר כי ראינו שהרבה יותר משתלם לעשות פעם בתקופה הזמנה מרוכזת מאתר ייעודי כמו סנו נניח .

המחירים מראש יותר זולים והרבה פעמים יש מבצעים או קופונים, וגם אפשר לשלם דרך בהצדעה, שווה, וכאלה ואז בכלל יוצא זול יותר.

עוד משהו משמעותי אני חושבת זה שאני לא מכינה מלא בשרי באמצע השבוע, אני באמת רוצה להתחיל להכין יותר ובוא נראה אם זה ישנה משמעותית מאוד . ..אני לא מאמינה שזה יהיה דרסטי כי זה הרגלי צריכה הרבה מעבר לכמה בשרי , אבל ברור שזה יייקר כי בסוף בשרי זה לא דבר זול -אבל כן גם שם אני קונה דברים פשוטים מכינה מלא דברים מעוף טחון נגיד וכאלה דגי מושט פשוטים

משתמשת הרבה בקטניות וירקות..

אם אני אחשוב על עוד נקודות אכתוב בלי נדר 🙂💓

או עוף

או חזה עוף או קציצות … זה משנה לגמרי את התמונה . וגם דגים היום זה כבר ממש יקר , המחיה נהייתה מטורפת 

אמנון לא יקר

ועוף טחון ממש לא יקר

וגם לא אמרתי שלא אוכלים בכלל

מכינה לפחות פעמיים בשבוע פשוט לא בהכרח כל יום. תאמיני לי שזה ממש אבל ממש לא ההבדל היחיד אנחנו מוציאים חצי מאנשים אחרים..

מרקים לסוגיהם יותר בחורף אבל גם בקיץ -

מרק עגבניות

מרק אפונה

מרק כתום

מרק ירקות עם גריסים

מרק עדשים

מרק לקוסקוס

מרק בצל

(מרק עוף

מרק קובה)

ועוד..
 

קטניות- אורז

אורז מלא

מג'דרה

כוסמת

אורז אדום

בורגול

קינואה

ובטוח לא זכרתי הכל

חוץ מזה גם פסטה, פתיתים, קוסקוס, ספגטי, אטריות ביצים, אטריות אורז

תפוחי אדמה בתנור, פירה, צ'יפס, תפוחי אדמה ברוטב, תפוחי אדמה מבושלים

אפונה, שעועית, אדממה ממש הולך פה

אנטיפסטי עם מלא ירקות וגם תפוחי אדמה ובטטה
 

לביבות ירק לסוגיהם

עדשים שחורות או ירוקות

לפעמים מוסיפה שניצלונים, קציצות בשר ברוטב, דגים

עושה הרבה דברים עם עוף טחון שהוא ממש זול- קציצות, עוף ותפוחי אדמה, עוף טחון ברוטב, אורז עוף

אם אזכר בעוד רעיונות אכתוב

בשבת כרעיים וחזה עוף

ביום חול- כנפיים והודו טחון או פרווה

מוצרי גלם בעיקר ופחות מעובדים וטבעולים

בלי מעדנים וכו

ואולי אני טועה וכן כבר עלה הסכום

פעם ישעתי יותר

אבל משתדלים לקנות בעיקר מה שצריך

לא קונים פירות האמת באמת בגלל הכסף

בערך 1000 ש"ח, אבל קונים גם באמצע שבוע במכולת מדי פעם, להערכתי זה יכול לצאת בערך 200 או 300 ש"ח.

אנחנו 11 נפשות. מצד אחד יחסית מתפנקים בקניות (אוכל מהיר הכנה, ממתקים), מצד שני לא קונים בשר ועוף (צמחונים).

אני חושבת שסופר זול זה דבר משמעותי פה...

לחודש

אולי פחות

משנת יוסף בין 200 ל400 עוד 150 השלמות. זה שבועי. פעם בשלושה שבועות בערך רמי לוי קנייה גדולה ב800 בערך.. 

תרגישי בנח.

תוסיפי השלמות מכולת שאנחנו עושים גם.

השלמות. אבל יש לנו סטנדרטים גבוהים בעיקר לי…. מבשלים לא מעט בשרי, מארחים הרבה פעמים שבתות אנחנן בית מאוד מארח ברוך ה .

חומרי ניקוי אני מוציאה המון כי אני באמת מנקה וצריכה הרבה …

פירות וירקות אני לא מסוגלת לקנות מסופר רגיל שאין בהם טעם אז הולכת

לשוק . אם אני ממש ממש מנסה להצטצמצם אז יוצא לי 4500 בול בחודש 

אנחנו 8 נפשות

מוציאים 4500-5500

כן מנסים לחסוך (מבצעים, אושר עד..)

אבל לא מתקמצנים מידי

אני באותו מצב משפחתי מוציאה יותר.

בדיוק שבוע שעבר עשינו חישוב

כמה יוצא לנו כלכלה+הזמנות של אוכל בהמשך החודש

הגענו ל10-11 אלף בחודש.

תספרו לי מה הסוד

חשוב לי ארוחת

צהרים חמה כל יום בשרית.

את מתכוונת וולט וכאלה? מסעדות?

אם כן, זה מייקר מאוד את ההוצאות

בסוף אם יש לכם מאיפה להוציא אז סבבה

אם את רוצה להוזיל

להזמין בודאי הז יקר פי כמה

ובשר בקר- פרגיות- חזה עוף וכו אפשר למנן שיהיה בסבירות הגיונית

לא חייבת להוריד מהתפריט אם יש לך תקציב לזה

אבל אפשר

פעמיים בשבוע ולא כל יום

ושאר הימים

או פרווה שזה זול משמעותית

אפשר קציצות ירקות קציצות טונה פשטידות

פסטות מרקים תפו''א בסגנון אחר

אבל בחודשים האחרונים ההוצאות סופר שלנו באזור ה6-7 אלף (היו גם חגים ואירחנו בדקך כלל מגיע לאזור ה5) אם מחשבים גם אוכל בחוץ זה עוד 1300 (650 שבעלי מוציא בעבודה קבוע פלוס 650 אוכל בחוץ)

משפחה + 3 שגם אני וגם הילדים אוכלים בצהרון/עבודה 🙈.

אפילו בשביל ארוחת צהריים כל יום

מצד שני כשמזמינים בחוץ זה לא זול בכלל. אנחנו אכלנו השבוע בחוץ במקום שלא נחשב יקר בכלל ויצא לנו יותר מ500 שח, מספיק שמזמינים פעמיים בשבוע בחוץ וזה מקפיץ את המחיר החודשי  ממש

מספיק שתמירי את ההזמנה בחוץ לסטייק/ פרגית עם צ:יפס שזה גם נחשב לא זול אבל לא מורכב להכנה ותחסכי המון

כשאני נוסעת לחו"ל אני משתגעת כמה זול שם מסעדות לעומת פה בארץ

(לא באה אליהם בטענות כי אני מבינה שזה שוק מאוד קשה ובמיוחד מאז הקורונה שהיו להם המון נזקים)

אבל כן, מי שצריך לחסוך

להימנע מלקנות אוכל מוכן בחוץ!

שמעתי על משפחה שהוציאה על אוכל 21 אלף....

חחח כמובן שזה מוגזם בקטע קיצוני.

אבל משפחה גדולה/ משפחה שמארחת זוגות נשואים וכדו'

לדעתי 10 אלף יכול להיות סביר.

תלוי בנתונים.

כמה אתם (נגיד חמישה מתבגרים בבית זה המון אוכל) כמה אתם מארחים ואם אתם מארחים משפחות או חברים מתבגרים שמרגישים בנוח לאכול אצלכם.

כמה אוכל מוכן קונים שיכול בקלות רבה להגיע לאלפים רבים.

כמה קונים חומרי גלם יקרים כמו פרגיות, סטייקים, סלמון, יינות יקרים, מיץ טבעי, פירות יקרים, גבינות וכו'...

בסוף זה מצטבר.

וחוץ מזה אם קונים רק במכולת ליד הבית זה יכול לייקר לפי 1.5 או 2 מהוצאה בסופר גדול.

אנחנו מוציאים גג 2500-3000 בחודש. כולל טיטולים. כולל אוכל מוכן לשבת (במידה. לא הכל).

אבללל
יש לי 3 ילדים שאוכלים צהריים במעון\בצהרון. ארוחת ערב אוכלים בבית (ירקות מבושלים, ירקות טריים, פסטה/תפו"א, חביתה)

ונשאר לנו אוכל קבוע. עכשיו יש לי במקרר מלא אוכל משבת. אוכל טוב- אבל פשוט יצא שלא אכלנו...

סבירות.

בגדול קטנים אוכל ממש בסיסי, טיטולים, מטרנה... משתדלים לעשות כל חודש קנייה של מה שאפשר ברמי לוי אבל בשוטף קונים בסופר הקרוב שהוא לא הכי זול אבל לא יקר כמו מכולות שכונתיות כי אנחנו בלי רכב וזה נסיעה לרצח לוי.

אני כן מכינה בשרי/דג מבושל לאמצע שבוע (מכינה לשבת שיהיה גם לאמצע שבוע ונשאר עד שלישי כזה). אבל משתדלת להכין עוף זול (בין 15-23 לקילו) או דג מושט (15 לקילו)

ירקות יש פה הרבה חופשי. לא מסוגלת להתקמצן בזה. (אבל גם לא ירקות יקרים כמו שרי וכזנ)

פירות ממש כמה בשבוע.

והמותרות שלנו זה גבינצ, חבילת שוקולד בשבוע בערך, פעם בחודש 30 שח בקצפת, ביגלה, קרקרים, פריכיות.

מה אומרות? 

מה שאת מתארת בתור מותרות לא נשמע מותרות בכלל בשבילי, ואנחנו די לחוצים כלכלית...

אלא אם כן אתם במינוס קבוע הייתי לגמרי משחררת טיפה יותר (ואם אתם במינוס קבוע שווה לראות אם יש דרך להגדיל הכנסות)

משכורת בסיסית מאד כי בעלי לומד ועדיין חוסכים קצת כל חודש.

אבל אנחנו יודעים שמסיבות מסוימות אנחנו לפני תקופה של פער בין ההוצאות להכנסות אז מנסים לחסוך מה שאפשר כדי לא להיות בחריגה גדולה מידי.

(ועדיין חסרי אונים כי לא התקבלו למעונות וזה יוצא לנו פער של 4000 בחודש)  

אז מנסים לחשוב במה לחסוך. 

קשוח הקטע של המעונות

אז באמת לגבי המותרות שאמרת, זה נשמע לי בדיוק מה שכספית הוא לא משמעותי כל כך אבל נפשית הוא משמעותי מאוד- ההבדל בין להיחנק ללחסוך... לדעתי משמעותי להשאיר את זה גם אם מנסים לחסוך ממש.

מותרות זה כריות וקרונפלקס גם יחד.

גבנצ ובולגרית וכזה

שוקולדים ועוגיות וקרקרים ועוד כמה

לדעתי זה לחיות סבבה לגמרי 🙂 תהיי רגועה

החישוב הוא 180-220 לנפש לשבוע

אז אתם לגמרי בתוך הטווח.

אנחנו בממוצע משלמים 3500, 4 נפשות

וגם לא ממש היה לי זמן לחפש.

אבל שאלתי את ג'מיני וזה מה שענה לי:

מה עלות מזון לנפש בישראל לשבוע? הכוונה לקניות בסופר

בישראל, עלות המזון הממוצעת לנפש בשבוע (עבור קניות בסופרמרקט בלבד, ללא מסעדות ובתי קפה) נעה בדרך כלל בין 150 ש"ח ל-250 ש"ח.

הטווח הרחב הזה תלוי במידה רבה ברמת התקציב ובהרגלי התזונה:

חלוקה לפי רמות תקציב (לנפש בשבוע)

תקציב חסכוני / בסיסי (כ-150 ש"ח): מבוסס בעיקר על מוצרי יסוד, מותגי הבית של הרשתות, ירקות ופירות עונתיים, פחמימות פשוטות (אורז, פסטה, לחם אחיד) ומקורות חלבון זולים יותר (ביצים, עוף, קטניות). ברמת התקציב הזו ממעטים לקנות מזון מעובד, חטיפים, או נתחי בשר ודגים יקרים.

תקציב ממוצע ומאוזן (כ-200 ש"ח): הסל הישראלי הטיפוסי. כולל שילוב קבוע של מוצרי חלב, מגוון רחב יותר של ירקות ופירות, עוף, בשר טחון, דגים קפואים, ומעט פינוקים או מוצרים ממותגים.

תקציב משודרג / דגש על בריאות וחלבון (250 ש"ח ומעלה): סל שכולל נתחי בשר ודגים טריים (כמו סלמון או בקר), מוצרים ייעודיים (כמו יוגורטים מועשרי חלבון, גבינות קשות, מוצרים ללא גלוטן או תחליפי חלב), וקניות ברשתות נוחות יקרות או באונליין.

גורמים משמעותיים שמשנים את המשוואה

⚖️ אפקט הגודל (יתרון לגודל): העלות לנפש יורדת ככל שמשק הבית גדל. במשפחה עם ילדים, קנייה מרוכזת של אריזות חיסכון ובישול ביתי בכמויות גדולות מורידים את העלות הממוצעת לנפש באופן משמעותי לעומת אדם שמנהל משק בית לבדו (רווקים או זוגות נוטים להוציא משמעותית יותר לנפש עקב בלאי ובזבוז מזון).

איפה קונים: קנייה ברשתות הדיסקאונט הגדולות (כמו רמי לוי, אושר עד, יוחננוף וכדומה) לעומת רשתות עירוניות ("סופר שכונתי") יכולה לחסוך בין 15% ל-30% מעלות הסל.

קניות באונליין: הזמנות באינטרנט לרוב יקרות יותר בגלל דמי המשלוח ומחסור במבצעים נקודתיים שיש ברצפת המכירה, אך הן מסייעות לעיתים להיצמד לרשימה מדויקת ולמנוע קניות אימפולסיביות.

בזבוז מזון: על פי נתוני לקט ישראל, משק בית ממוצע משליך לפח כ-20% מהמזון שהוא קונה. תכנון נכון של התפריט השבועי וניהול מלאי במקרר ובמזווה הם הכלים האפקטיביים ביותר להורדת העלות השבועית.

תביא לי מקורות מידע שמביאים את הנתון שהבאת

הנתונים שהצגתי מבוססים על שילוב של שני מקורות רשמיים בישראל, שממחישים את הפער בין ההוצאה בפועל של משפחות לבין העלות של סל תזונתי מומלץ ובריא.

המקורות המרכזיים שממנו נגזרים המספרים (בחישוב ומעבר מעלות חודשית למשפחה לעלות שבועית לנפש):

1. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) – סקר הוצאות משק הבית

הלמ"ס מפרסמת באופן שוטף את מדדי ההוצאות של משקי הבית בישראל.

הנתון היבש: על פי סקרי ההוצאות האחרונים, משק בית ממוצע בישראל (המונה כ-3.2 נפשות) מוציא כ-2,600 עד 2,800 ש"ח בחודש על קניות מזון בסופרמרקט ובמכולות (לא כולל יציאות למסעדות).

הגזירה השבועית לנפש: אם נחלק את ההוצאה החודשית המשפחתית הזו במספר הנפשות הממוצע וב-4.3 שבועות בחודש, נקבל כ-180 עד 200 ש"ח לנפש בשבוע. זהו בדיוק "התקציב הממוצע והמאוזן" שמופיע בנתונים.

2. משרד הבריאות – "סל המזון המומלץ והבריא"

משרד הבריאות, בשיתוף עם המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, בנה מודל קבוע הבוחן כמה עולה למשפחה בישראל לאכול בריא (על פי הנחיות התזונה הלאומיות – "קשת התזונה החדשה"). הסל הזה מנוטר כלכלית באופן תקופתי כדי לבדוק את יוקר המחיה.

הנתון היבש: העלות החודשית הממוצעת להרכבת סל המזון הבריא הבסיסי ביותר (המבוסס על קטניות, דגנים מלאים, ירקות, פירות, מוצרי חלב בסיסיים ועוף) נעה סביב ה-800 עד 900 ש"ח למבוגר לחודש.

הגזירה השבועית לנפש: חלוקה של העלות הזו ב-4.3 שבועות מניבה כ-185 עד 210 ש"ח בשבוע עבור סל בסיסי בריא. כאשר משדרגים את הסל למוצרים מועשרי חלבון, נתחי דגים טריים (כמו סלמון) או מוצרים ללא גלוטן ותחליפים, העלות מטפסת בקלות לטווח של 250 ש"ח ומעלה בשבוע.

מקור משלים: נתוני "לקט ישראל" על אובדן מזון

הנתון לגבי הבזבוז (שמשפיע ישירות על העלות האפקטיבית של הסל) מגיע מדו"ח אובדן המזון הלאומי של ארגון "לקט ישראל" (בשיתוף BDO), המראה בעקביות כי משפחה ישראלית ממוצעת משליכה לפח מזון בשווי של אלפי שקלים בשנה – מה ששווה ערך לכ-20% מכספי קניות המזון שהולכים לאיבוד, בעיקר בקטגוריות של ירקות, פירות ומזון מבושל.

אבל באמת נראה לי הרגלי צריכה

כתבתי קודם פרוט יותר

אנחנו באמת קונים מה שצריך אבל כן מחושב

מה הכוונה

בשבת אני מבשלת נגיד חבילת כרעיים אחת או 2 כנפיים למרק וחצי חבילת חזה עוף לתוספת

וזה כאילו ההכי יקר..

שאר השבוע

ראשון- מרק וקוסקוס משבת

כנפיים באלף וריאציות

תפו''א באלף סוגים

פתיתים קוסקוס פסטות אורז

נקניקיות

הודו טחון

תא קונים פירות בכלל כמעט כי זה מייקר בהמוןןן

ועדיין ברור קניות זה יקר

אוכל בחוץ אף פעם

בית קפה רק משובר מתנה קבוע שבעלי מקבל פעם או פעמיים בשנה

יש מספיק הוצאות

על מוסדות חינוך 2 רכבים וכו

ובכללי יש לנו מינוס קבוע לצערי אז אין לי פריבילגיה למעבר

אבל לא מרגישה בחנק מה שצריך קונה

פשוט רגילים לרמת חיים פשוטה מתמיד וסבבה לנו עם זה

מספיקה חבילת כרעיים 1?

שואלת כדי ללמוד

זה לא שחבילה אחת מספיקה

אני מכינה נגיד

מרק ירקות עם כנפיים

וחלק אוכלים רק מרק ויחד עם החלות והסלטים נהיים שבעים

ולמנה שניה שמה במגש בתנור מגש כרעיים וכנפיים יחד

ולרוב נאשר עוד לבוקר כי בערב חלק עייפים

ומשולש הם עושים לפעמים חצי חצי

הם קטנים כמעט כולם אז לא אוכלים בכמויות

לבוקר בדר''כ יש עוף מהערב

ומחבילת חזה עוף עושה חצי שניצלים וחצי מוקפץ עם אטריות או קציצות או לזנית בשר משהו אחר בסגנון

וי שתפו''א ואורז

לא חסר אוכל..

ילדים קטנים לא אוכלים כל אחד משולש שלם לרוב

בטח כשיש עוד מנות או תוספות

אבל כלכלית יוצא לי

חבילת כרעיים 1-2

חבילת כנפיים

וחזה עוף או בשר טחון לשבת

וזה כאילו ההכי יקר לש כל השבוע

ואת השאריות שמים במרק, כל העצמות נותנות מלא טעם

אבל תעשי מה שבא לך, ככה היה לי נח אז זרקתי

לא אוכלים בחוץ הרבה בכלל, אולי פעם בכמה חודשים כמשפחה

פעם פעמיים בחודש בעלי קונה לילדים פלאפל/ פיצה כשאוסף אותם מביהס ואני בעבודה

קונה הכל מהכל - פירות בשר דגים וגם חטיפים ושוקולדים ונשנושים חומרי ניקיון

תכלס יכולה לחסוך ולשלם פחות, אבל כרגע נח ככה 

באמצע ועכשיו אני מתלבטת אם אני לא מתקמצנת מידי על כל מיני דברים שיכלתי לאפשר לילדים

משנת יוסף יוצא לנו בערך 1500-2000 שח בחודש. בעיקר פירות, ירקות, קפואים, יבשים ולחם.

השלמות בסופר עוד 300 שח

קניה מרוכזת של בשר דגים בחלוקה לפי חודש עוד 300 שח

7 נפשות בפועל רק 6 אוכלים באמת

אבל אנחנו לא אוכלים בשרי כל יום גם כי אני חושבת שזה לא בריא ומעדיפה יום בשרי יום קטניות וגם כי זה יקר בעיני.

(יש לי גם ילד שאוהב רק תבשילי קטניות וילד שאוהב רק בשרי אז אני צריכה לשחק עם זה, לפעמים משלבת עוף עם קטניות כדי שיהיה לכל אחד מה שרוצה)

אנחנו לא קונים ג'אנק כמעט בכלל

לפעמים אני לוקחת אוכל שנשאר מהעבודה למחר אבל הילדים לא מתים עלזה

ואני גם לא אופה עוגות כמעט מחוסר זמן (ותוצאות טובות) ונראה לי שזה גם סעיף לא מבוטל בקניות שנחסך. 

כי צריך (לכאורה) לקנות עוגות במקום🤭

אני מכינה רק עוגות בחושות פשוטות - גם מעט זמן של עבודה (לכל היותר רבע שעה) וגם חומרים זולים... (אולי רק פצפוצי שוקולד זה יחסית יקר)

אם אני לא מכינה - אז אנחנו קונים

פשוטים

אני פשוט גם לא אופה דגולה וגם אין פה הרבה ביקוש

יש עוגיות שהסבתות שולחות שח"ו לא יחסר וזה בדכ מספיק

אולי פחות

כשאני קונה בחוץ אני משלמת לפחות 70.. זה לא בטמת חוסך אם אוכלים עוגות 

לאפות עוגות זה באמת לא מוסיף, אבל בשר ודגים לחודש שלם ב300 מוריד הרבה מהתוצאה הסופית וגם משנת יוסף יחסית זולים...

וגם אנחנו נוסעים לפחות שבת אחת בחודש ככה שסעיף ההוצאות על השבת נחסך אבל עובר לדלק

עכשיו שאני מחשבנת יותר תכלס זה יותר קרוב ל400 אבל עדיין

לא נשמע לי מוגזם, אפילו שאני חיה אחרת.

אני לא מחשבת כמה ימים בשרי וכמה לא, אבל לא חושבת שיותר לי יותר מיום כן יום לא.

קטניות זה אחלה תזונה אז אחלה שאוהבים.

עוגות גם אצלי אין וגם לא קונה.

ממתקים חטיפים גם אין אצלי.

קורנפלקס וביגלה בדר''כ כן אבל לא חייב.

משנת ומכירות זה לפי הכח. לי זה מעיק אז מוותרת,

אבל אם יש לך כח זה לא על חשבון בילדים או מישהו אחר...

אז תהני 🙂

במשתדלים מאוד לחסוך, כי אנחנו ג5 נפשות ולא משתדלים מאוד לחסוך ומוציאים פחות מזה בד"כ.

סתם כדי להבין...

( מה שכן אצלינו הילדים בצהרון ובעלי אוכל צהריים בעבודה אז זה כבר חסכון כך שמן הסתם בבסיס אתם צריכים יותר)

משתדלים לחסוך הכוונה לא קונים מעדנים. יוגורט, ממתקים, טבעול, דגני בוקר וכו'. אם בשרי לאמצע שבוע אז רק הסוגים הכי זולים. נוסעים פעם בחודש חודשיים לסופר יותר גדול וקונים בסיטונאות מוצרים שיש פער גדול בינם לבין המחיר במכולת ביישוב.

ו2500 זה הערכה גסה כלפי מעלה, יש מצב שזה סביב 2000.

ויש דברים שאני לא כל כך חוסכת, נגיד פירות וירקות חשוב לי שיהיה בשפע והילדים מאוד אוהבים. 

ההוצאות שלנו הן סביב 5500 לחמש נפשות (אוכלים בכמות של 5 בוגרים)

כולל ארוחות צהריים בבית, שבת תמיד בבית.

מארחים הרבה פעמים.

אוכלים אוכל פשוט (חזה עוף, בשר טחון, דג אמנון, ירקות חיים, לא קונה פירות וירקות מעל 15 ש"ח לקילו. אין בשר יקר מעבר לזה)

כן מתפנקים לפעמים בחטיפים, מעדנים, ארטיקים, טבעול וכד'

נשמע מכן שאנחנו מוציאים המון.

5 בוגרים זה פער משמעותי.

גם כל הארוחות בבית משמעותי.

לא מכינים דברים יקרים כמו עופות ודגים לרוב באמצע שבוע, אולי פעם או פעמיים, (הבן שלי לא אוכל בבית צהריים, אנחנו זה משתנה אבל אוכלים עד יום שלישי שאריות משבת) הרבה שבתות בבית, ומארחים הרבה.

אבל אנחנו כן קונים גם דברים יקרים-בעיקר לשבת, סלמון, בשר איכותי...

לא קונים חטיפים, דגני בוקר ושתייה מתוקה כמעט בכלל, כן קצת מעדנים וממתקים אבל לא כל שבוע...

אני חושבת שהגיבו פה בעיקר אלה שקונות יחסית בזול

אנחנו זוג (בעיניי קשה יותר לעשות קניות לזוג מאשר למשפחה, כי בדיוק בכמויות קשה יותר)

מוציאים פחות לנפש לחודש

אוכלים הרבה יותר "מפנק" מכם. בעיקר בחלבונים (הכי זול אצלנו זה שוקיים ובשר טחון. חזה עוף כמעט ולא אוכלים, כנפיים ממש מדי פעם, אמנון לא אוכלים. אוכלים הרבה פרגיות, סלמון, לברק, בשר אדום וכו)

ואוכלים חלבון כמעט כל יום. חבילה ליום-יומיים.

כן משתדלים את רוב הקניות בסופרים גדולים. (אבל חלבונים הרבה פעמים קונים טרי. לא בקצביה מפונפנת. בסופר. אבל טרי)

בפועל גם כשמשלימים יחסית הרבה במכולת השכונתית כמעט ולא מגיעים ל1100 לאדם.

איפה אתם קונים?

כמה מהאוכל אתם זורקים?

דווקא האוכל הפשוט והבריא יקר ממש

זה לא שהיא קונה מלא פירות וירקות יקרים…

אני יודעת שיש הרבה יותר מזה

אבל עדיין לקנות כמויות זה הוצאה ממש גדולה

קחי רק מלפפונים עגבניות ופלפלים

קניה שבועית של זה יכולה בכיף לצאת איזה 150 שח 

פשוט השוויתי אלינו, שאנחנו מבוגרים אוכלים. לא מוציאים משמעותית פחות ממנה לאדם, אבל אוכלים חלבונים הרבה יותר יקרים

ואת השאר כמוה בערך

אז לכן…

לא חושבת שזה סכום מופקע למשפחה, אלא שזה הרבה ביחס לסוג האוכל שהם אוכלים 

אפילו תפוחים ירוקים לא תמיד מתחת 15

ועל פינק ליידי אין מה לדבר

מלפפונים עגבניות וגמבות לא עולים ככ יקר

אם נלך לפי 3 קילו לשבוע למשפחה של 5

3 קילו עגבניות ב5.9 זה נגיד 18 שח

3 קילו מלפפונים במחיר דומה

גמבות הכי יקר 10 שח לקילו קחי עוד 3 קילו, את לא מגיעה ל150

בערך 5 שח לקילו

גמבות 7-9 לקילו

לדעתי צריך 5 קילו לכל השבוע אם באמת אוכלים בשפע

אז נכון יותר מתקרב ל100 שח

זה עוד לפני שאר הירקות, גזר בצל קישואים עלים אם אוכלים

וגם לפני פירות שיקר בטירוף

של עגבניות מלפפונים וגמבה

ל5 אנשים

זה תלוי צריכה וכמות אנשים

למשפחה של 6,7 ויותר כנראה המחירים יעלו אבל גם אז, צריך לדעת איפה לקנות כדי לחסוך ומתי.

אני באופן אישי קונה ביוניברס והמחירים שלהם סבבה ממש

שזה לא כזה לא סביר?

כי כולן פה נותנות מחירים שמזמן שכחתי... (2500 היה ההוצאה המשפחתית לאוכל אולי לפני 7-8 שנים)

חוץ מזה ששימי לב שכתבת שאת קונה מעדנים, ארטיקים, חטיפים וטבעול, אלה דברים יקרים( גם אני קונה, זו לא ביקורת, זה פשוט עובדתית מעלה את ההוצאות)

לרוב עושה קניות בסופר שכונתי שהמחירים שלו, ממה שראיתי, לא מאוד רחוקים מאושר עד, אבל נופלים להמון השלמות במכולת שהיא יקרה להחריד...

מקובל לעשות חישוב לנפש...

מצד שני יש משתנים רבים כמו

אוכלים כולם צהרים בבית?

נוסעים הרבה לשבתות?

עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.

אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.

ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.

לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל

יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.

התחברתי אליו ממש חח

אני בשוק אחד שותה אותו😁

ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא

הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..

לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.

אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)

לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים

המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.

ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.

יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...

זה מה שיש לי

באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה

וזה עוד המלצה שלה:

בקבוק מים נייד בנפח 1 ליטר, בקבוק מים ספורט יפה, בקבוק שתייה נגד נזילות לחדר כושר לנסיעות חיצוניות, כושר ורכיבה על אופניים

כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.

אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...

השאר למיטב ידיעתי לא.

נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.

גודל מעולה ממש

עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן

שאמא שלהם לא נמצאת...

לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...

לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..

וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...

אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.

לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא

אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?

נראה לי הם סתם התעצלו...

אולי חשב שאני מצוות ההפקה...

הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.

וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה

תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.

אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.

אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם

אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך

וואו ככה לגרש אמא???

הלם

הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.

נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.

מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.

אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.

אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.

כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.

לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.

מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.

תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.

בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים

ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"

מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.

גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו

זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"

תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.

אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.

המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.

גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.

טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.

אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.

זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.

אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,

אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.

נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"

גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)

לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,

להסביר:

אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.

המסרים:

1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.

2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.

3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.

לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.

אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.

לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.

וחיבוק על האכזבה!

חיבוק 💞איזה חוויה מבאסת.

גם לך וגם לילדה.

ברור לדבר איתה.

אבל בית ספר פעל בצורה ממש מבאסת שעשה את המסיבה בבוקר. אצלנו גם דחו את המסיבה מלפני פסח לאחרי פסח אבל ברור שזה צריך להיות עם ההורים!

אולי אני מפספסת..

אבל ברור שלא הוגן שרק אמא אחת תהיה..

מה זה קשור להכנסת אורחים?

מנקודת המבט של התלמידות
תמיד מדברים ועוסקים בהכנסת אורחים, דווקא כשקשה, כשלא רוצים...
זו לא הזדמנות להעביר מסר חינוכי מתוך מעשה?
לזה התכוונתי.

זה לא אירוח של ראש העיר בבית הספר, שהתארגנו לכבודו.
דווקא האמא הפשוטה, שעשתה טעות אבל טרחה והגיעה, אולי בכל זאת נזמין אותה? נארח אותה במסיבת הסיום למרות שלא הייתה צריכה להיות נוכחת...

נקודת מבט קצת שונה...

אי אפשר לחנך אותן על חשבון משהו שלא פייר כלפיהן.

בנוסף, כשעושים משהו שהוא לא בסדר (כן, זה לא נורא ואיום אבל לא תואם את הכללים), אין כ'' כ סיבה לצפות ליחס לפנים משורת הדין.

וממש ממש מבאס שלא הזמינו את האמהות! 

בעייני ברור לאפשר לך להשתתף

באמת בתום לב, היית האמא היחידה

לא איזה קנוניה מאורגנת מאחורי הגב

מה הביג גיל, אםשר להסביר את זה נורא בקלות לילדות (ולאמהות)

אצלנו במוסד זה ברור היה עובר בטוב ובנעימים גם מצד ההורים וגם מצד הצוות החינוכי

חיבוק על החוויה, כן הייתי מגששת עם הבת שלך איך היה לה החוויה, תשתדלי לא להכניס לה מילים ורגשות לפה, יותר שיח לפי תומו

היו כללים ברורים ואת לא הלכת לפיהם אז הם 'עזרו' לך לעמוד בכללים.

לא רואה קשר להכנסת אורחים

ונראה לי שגם אם היו אומרים את זה כמו שהצגת (שבפעם הבאה אמא של.. תזכור לא להגיע) היה יכול מאוד להביך את הבת שלך

אני שונאת שמיישרים קו למינימום בגלל שלא כולם יכולים...

מסיבת בידור זו חוויה חד פעמית

הורה שהגיע והשקיע לחוות את זה עם הילד שלו זה ראוי להערכה ולא לביזוי

מבינה את ההורים שלא יכולים

אבל אם הייתי מתיישרת לפי היכולות של שאר ההורים אז לא הייתי עושה הרבה שברים

מה השלב הבא?

לחייב את כל הילדים להישאר צהרון כי יש הורים שלא יכולים לאסוף באחת?

אני נוטה לא להעביר ביקורת על בית הספר בעניין כי אני משערת שהיו להם שיקולים משלהם

ראוי מאוד לכבד הורים שלא יכולים להגיע למאורע המשמעותי הזה

כן, אם ביקשו לא להגיע ראוי לכבד את הבקשה

אני מעריכה את המנהלת על העמידה בעניין

ואני אומרת את זה בתור האמא הפראיירית שהקשיבה לבקשות מעין אלו ואז גילתה שהיו אמהות שהגיעו והן וילדיהן הרוויחו ואני וילדיי הפסדנו

מאז כמה מקרים כאלו למדתי לקח

וזה לא משתווה בכלל להשארת ילד בצהרון..

אני מבינה שהיו אילוצים להעביר לבוקר (מלחמה וכו...)

ואני עדין חושבת שגם בנסיבות האלו שהעבירו לבוקר וזה אומר לקחת חופש היה צריך לאפשר להורים שיכולים להגיע

אני מכירה הרבה הורים שהיו עושים מאמץ כי זה באמת אירוע חד פעמי וחשוב

ומי שלא יכול- אני מניחה שרובם היו יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כמו סבא סבתא

אבל לישר קו לכולם למסיבה ללא הורים - לא פייר בעיני

ההחלטה מראש לאסור היא הבעיתית בעיני

לא גיבשתי עמדה איך היה צריך להתייס למי שלא כיבד את ההחלטה... (שלא מכבדת בעיני את הילד/ההורה/המעמד... אבל ניחא )

לקרוא, בניית דגמים, להזמין חברים או ללכת לחברים

לבשל ולעשות דברים בבית

ולדאוג שיהיה לזה קופסה או רשימה שהוא יכיר מראש כי כשמשעמם קשה לעבור למצב רוח פעיל

חוגי תכנות, אומנות, אפילו קורס גיטרה.

עדיף משהו עם התנסות עצמית.

זה גיל שצריך מעבר ליצירות במקסטוק.

גם חוגים שווים דרך המתנס/ תנועת נוער.

אפשר לוודא שיהיה לו זמין:

גולות

קליעה למטרה עם חיצים נדבקים

שק אגרוף אם הוא אוהב

ספרים

טרמפולינה או משהו בסגנון.

כדורגל

מתח

אופניים/סקייטבורד

אוטוטו פליימוביל וגינה פחות ימשכו אותו לדעתי הוא ברף העליון של הגיל שזה עוד מעסיק אותם.

להיפגש עם חברים אחר"צ בפארק זה משהו שהוא יאהב? (זה לא כמו ללכת או להזמין חבר)

אופניים קורקינט הוא יורד איתם לגינה, אבל הוא נשאר שם רק כשיש חברים וזה  נגיד קורה בערך פעמיים שלוש בשבוע, מאמינה שבחופש יקרה עוד פחות.

מתח ושק אגרוף יכולים בהחלט לעניין אותו

אם הוא לא אוהב אז הוא גם לא יעמוד בלהתחבר לשיעור בזמן.

אתם יכולים לבדוק אולי בגלל שזה במחשב כן יעניין אותו?

תבדקי דרך אתר המקפצה, זה בחינם.

יש גם תוכניות לחקר חלל ושל מכון דוידסון.

דברים כמו גיטרה ואומנות לא מכירה באופן אישי,

אבל בטוחה שיש לא מעט.

אבל אם לא מעניין אותו ללמוד דברים בעצמו (ללמוד הכוונה גם ללמוד לנגן למשל נכלל בלא אוהב ללמוד?)

אז פחות הכיוון.

מה עוד?

אמממ מונדיאל?

מנוי לבריכה?

החופש זה באמת בעיה. אולי להגדיר לו שהוא חייב למלא סדר חופש, רוצה או לא רוצה.

הגמישות בתוכן לא בשאלה של העשייה עצמה.

3 פעמים בשבוע להיפגש עם חברים זה אחלה.

מקווה שיחזיקו מעמד גם בחופש.

אולי נגיד עבודה כעוזר מדריך בקייטנות? אולי התנדבות עם חיות? מה שיש לכם בסביבה.

זה תעסוקות לקיץ לא ליומיום.

של "אפשר לחשוב"

אין לי ילדים בגיל אז לא נכנסתי לפרטים אבל אולי תנסי לחפש

ממה שהבנתי זה הפעלות בכל מיני תחומים

שמקבלים כל יום בשעות קבועות

אולי חסר לו בטחון שם ואם תעודדי להזמין הוא יגלה כמה זה נחמד

ואם לא- אז יש גינה?

אפשר דברים של בנים..לבנות מחנה,דברים מעץ.. ניסויים מדעיים ביתיים קלים..

ובאמת קובעים בגינה..

גם שמדי פעם מגיעים הם בקושי משחקים עם עצמם.

מחנה הוא עושה כשיש לו מוזה, זה לא משחק של כל יום.

יש לי פה ערמת עצים שהוא אסף ומשחק איתם אבל זה כבר פחות מעניין אותו.

החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)

מה אישה עשתה לפני 200 שנה?

הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?

התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.

היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה

(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').

מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים

אמבטיה של רבע שעה בערך

משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות

מקלחת טובה

מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.

צחצוח שיניים וחוט דנטלי

עיון בכל הגוף וזהו

גג 40 דקות

ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ

גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני

ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון

אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?

שווה לבדוק את זה

ולהבין את ההלכה כמו שצריך..

אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.

היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג

תלכי ותשאלי

זה לא אמור להיות מורכב בכלל.

דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.

בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…

מי הרב שלכם?

אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?

כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.

אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים

לא צריך שום רשימה בשביל זה

רק לעבור

ראש- לחפוף, לסרק

פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים

חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..

וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.

אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.

רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.

או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.

וזה מצטמצם פלאים.

אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.

יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.

מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.

אין באמת הרבה עשיה.

אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️

כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן

ולא משהו חריג

בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.

אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.

לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.

אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.

אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.

עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.

ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.

שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.

חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).

זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.

ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.

את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.

במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.

במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.

בהצלחה!

מבינה אותך ממש!

חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,

אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.

הניסיון הופך את זה ליותר קל.

זה נהיה יותר מוכר.

ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...

אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.

זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.

מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅

יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....

יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר...   אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...

בהתחלה זה ממש כמו הר.

אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.

מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.

השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,

ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.

וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.

אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.

העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.

שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).

ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.

מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍

זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:

אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו

ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר

ואז על עור יבש

ואם יש פצעים

וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ

. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.

ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.

(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)

אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה

דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן

אולי יעזור גם לך❤️

נשואים כבר כמה שנים ובהתחלה היה מאוד קשוח, הייתי נלחצת מאוד כל פעם.

מה שעוזר לי זה לדעת את עיקר הדין, (חציצה צריך להיות משהו שמקפידה עליו/מכסה חלק ניכר מהגוף, יתכן ויש דעות אחרות אבל זה מה שאני יודעת והולכת לפיו) ללכת לפי מישהו שמקל בנושא ולא מחמיר. (בכללי אני חושבת שמצוות צריכות להעשות ברוגע ובנעימות, במיוחד אצל נשים, ועצבנות ולחץ בקיום מצוות לא תמיד קשורה רק להלכה)

ומה שעוד עוזר לי זה להפוך את ההתארגנות לחוויה, אצלינו המקווה הוא מאוד נעים, אז הרבה פעמים מתארגנת במקווה עצמו וזה הופך את זה למיוחד ונעים

שהלכתי למקווה בערך שנה אחרי החתונה אחרי שקיעה.

אז הייתי שעה בהכנות ואז טבילה.

כשיצאתח מהטבילה הבלנית אמרה לי להתארגן מהר כי יש הרבה שמחכות. נתנה לי תחושה לא טובה. שאלתי אותה מה הביתי אמורה לעשות אחרת, התחלתי הכנות לפני שקיעה אז חייב שעה. היא אמרה שלא חייב שעה.

אז פניתי לרב שאני מתייעצת איתו והוא באמת אמר שיש נוהגים ככה, אבל העיקרון זה לא להתארגן בלחץ. לא חייב שעה על השעון.

מהמקרה הזה למדתי שבדיעבד צריך להתארגן כמו שאת רגילה לנקות ולטפח את עצמך + כמה דברים מעבר. אבל לא להשתגע

גם כשהייתי מקיאה קבוע בנסיעות. ותמיד היה לי מוזר שלא עלו עליי לפני שסיפרתי.

בהריונות האחרונים לוקחת בונג'סטה אז מתפקדת רגיל ללא הקאות.

אם יש חום ואז זה כן עדיף להוריד.

לגבי הכדורים לבחילות באמת לא חפרתי כי לא הייתי צריכה ב''ה. אבל תבדקי על זה קצת, אולי תופתעי שזה לא דרמטי (שוב, אין לי מושג). וגם לסבל ולהקאות יש משמעות, בסופו של דבר הכל משפיע. תרגישי טוב!! 

זה תגובה נורמלית וטבעית של הגוף

הרופא של הילדים שלנו אומר לתת אקמול רק אם כואב ומתלוננים

אם למשל זה חום והילד לא סובל אז לא לתת

ואני חושבת שזה לא מדויק להגיד את זה

אבל אני מעדיפה לא להמשיך את הדיון הזה וכל אחת תעשה מה שהיא מבינה ומרגישה

מדובר על חום גבוה וממושך שפוגע, כי הוא פוגע בהתחלקות התאים. לכן בהריון יש המלצה להוריד את החום מהר יותר מבמצב רגיל, אם כי לא חייבים מיד. (בדקתי באתר של כללית ומכבי)

אני מכירה הרבה שלוקחות.
גם לקחתי בהריונות היפרמאזיס, אבל למזלי לא עזר אז הפסקתי לקחת כי גם אני חוששת מכל הכדורים האלו אז הרגשתך ממש מובנת.

כמה שמנסה להעביר תבחילות..

לא מסוגלת לשתות מים ועוד

נמנעתי מהכדורים
למזלי, באחד ההריונות כשלקחתי לא זוכרת את השם... מה שהיה לפני הבונג'סטה, לא עזר לי. אז לא הייתה לי סיבה לקחת.
לזכור שזו תקופה שעוברת
וללעוס קרח, כמו שכתבו לך פה, כל כמה זמן כדי לא להגיע לעירוי...

אבל האמת שבדר"כ ההקאות לא מפתיעות אותי

אני סוחבת את הבחילה כמה שעות ורק אז מקיאה.

בהריון הראשון שהקאתי בטירוף בלי הפסקה אז לגמרי פגע בעבודה

לא הייתי מסוגלת לצאת לעבוד אחרי שהקאתי את הנשמה על הבוקר.

ובאמת סיפרתי למנהל שלי על ההריון נורא מוקדם.

צריכות להדליק משואה