סיפור הלידה החלומית שלינעם א-ל

לקראת לידה חמישית, כשהראשונה התחילה בזירוז והסתיימה בניתוח חירום, אח"כ 3 לידות רגילות וטבעיות בחסדי השם.. אבל תמיד יש את החשש מניתוח חוזר, ולכן מנסה לדחות כל התערבות, ומתפללת חזק שהלידה תתחיל מעצמה ולא אצטרך זירוז..

את כל הלידות ילדתי בתאריך/ אחרי, כך שבכלל לא היתה לי באופציה לידה לפני 40..


39+4- לפנות בוקר מתחילה להרגיש צרירונים..לא חושבת שזה "זה", כי כאמור אני "מהאלה שיולדות בזמן או מאוחר יותר", לכן מנסה לחזור לישון, לא כ"כ בהצלחה. אבל גם זה- דבר שקרה לי לא מעט במהלך ההריון- נדודי שינה והתעוררות מוקדמות..

בד"כ בעלי קם לתפילה מוקדם, משם ישר לעבודה, ואני מעירה את הילדים ומארגנת אותם לפיזורים.. באותו בוקר אני נרדמת רגע אחרי שהוא מתעורר, אז מבקשת ממנו שהיום יארגן את הילדים בעצמו, יתפלל מאוחר יותר ויאחר לעבודה, כי "לא הצלחתי לישון מ4 ואני גמורה".. אפילו לא הזכרתי את ההתכווצויות שהרגשתי, כי באמת שלא חשבתי שמדובר בצירים.. חשבתי אולי איזו פעילות מעיים חריגה, אבל מבחינתי יש עוד כמה ימים לפחות...

אני נרדמת ואין לי מושג מה קורה בבית (בדיעבד בעלי באמת אירגן את הילדים, פיזר אותם והתפלל במניין מאוחר יותר- למזלי לא נסע לעבודה, שיחסית מרוחקת מהבית...)

בשעה 8 וחצי בערך אני קמה עם כאבים שכבר מחלחלים לי לתודעה שאולי זה באמת קורה..? מתחילים צירים..? עכשיו?!

אני מתקשרת מהר לבעלי, חוששת שהוא בעבודה (שכחתי מהאירוע של הבוקר..), למזלי הוא בדיוק סיים תפילה ועוד היה בתוך הישוב לפני יציאה לעבודה.

אמרתי לו שיש מצב שהלידה מתחילה, אמר שהוא מגיע הביתה ומתקשר לבוס להודיע שהוא לא מגיע היום..

בינתים אני נכנסת למקלחת..מים חמים עושים לי טוב, ואני נרגעת.. מתחילה להבין שזה באמת הדבר האמיתי, אז מושכת כמה שיש מים חמים (לא הדלקתי בוילר, והדוד לא היה חם מהשמש כי היה אחרי הלילה..), יוצאת, מתחברת לטנס.. בעלי מנסה להביא לי אוכל ואני לא בלופ בכלל.. אומרת לו שיאכל בעצמו, כי כנראה יום ארוך לפנינו..

מתזמנים צירים, כל 10-12 דקות... הטנס עוזר, וגם לחיצות של בעלי (תרגיל אמית).. ב"ה מרגישה ששולטת במצב ומנהלת את הכאב..

ממש מרגיע אותי שהילדים במסגרות, שהעולם בחוץ בשיגרה רגילה, ואני פנויה למצבי בלי לתת דין וחשבון לאף אחד. אה! זה היה היום החופשי שלי בעבודה! שכחתי לציין... ככה שלא הייתי צריכה לעדכן כלום את אף אחד...


ככה מעבירים איזה שעה וחצי.. אני על כדור פיזיו, נשימות, טנס, לחיצות.. אין אווירת "צחוקים" וכיף כמו שנשים מתארות לפעמים בשלב הזה, אני די מרוכזת בעצמי, מתרכזת בתהליך הגופני, מדמיינת את העובר מתברג ויורד.. הרבה עם עיניים עצומות ונשימות.. לא כ"כ מתקשרת עם בעלי, מלבד איפה ללחוץ וכזה.. גם לא שמים שירים. לא יודעת, מרגישה צורך בשקט מכונס כזה..


בשעה 10 וחצי הצירים מצטופפים, ומחליטים לצאת לבי"ח.. הנסיעה לא ארוכה, וגם ב"ה זו לא שעת פקקים לכיוון של הבי"ח.. מגיעים תוך חצי שעה, בדרך עדיין עם הטנס ועושה תרגילי אמית עם מגבת קטנה שהבאנו מהבית..

התיק כבר חיכה ברכב, רק הכנסנו דברים אחרונים כמו מברשת שיניים, כפכפים וכזה..


מגיעים לחדרי לידה, רגוע, בוקר של אמצע שבוע, ממש אווירה כיפית.. כאילו חיכו לנו.. נכנסים למיון- מחברים למוניטור, עושים לי בדיקת פתיחה, והופ- אני כבר ב6-7!! איזה כיף! מנתקים מהמוניטור וישר לחדר לידה.. הייתי במיון יולדות משהו כמו 7 דקות.. קצת טפסים, פתיחת וריד, תחילת מוניטור, בדיקה וישר עברנו.. העדפתי ללכת בכוחות עצמי, לא על כסא גלגלים ולא על מיטה.. ב"ה מרגישה ממש בשליטה ובשמחה, למרות הצירים הארוכים! כל פעם שעוצרת בדרך בציר- בעלי לוחץ לי על הגב התחתון וזה ממש מקל עליי. את הטנס העפתי ממני באיזשהו שלב...


בגלל הניתוח בעברי, אני חייבת ניטור רציף.. המוניטור האלחוטי תפוס את יולדת אחרת, אז אני לא יכולה להיכנס למקלחת. קצת מתבאסת, אבל לא נורא, אני "עובדת" טוב גם בחדר לידה עצמו עם הנשימות והתרגיל של אמית. שוב, מרוכזת בעצמי.. הרבה בעיניים עצומות, נשימות ונשיפות.. מיילדת מהממת שממש מבינה את הסיטואציה, לא לחוצה בכלל (שוב, בגלל הניתוח יש פרוטוקולים כאלה של מעקב יותר צפוף), היא אפילו נותנת לי להשחרר מהמוניטור קצת ולהיכנס למקלחת למים חמים... הרופא נכנס לחדר בלחץ לראות מה קרה למוניטור של חדר 11, חח הרי זו יולדת עם ניתוח בעברה שחייבת ניטור רציף.. והיא ממש אמרה לו בנחת: שיחררתי אותה קצת למים חמים, זה בסדר, עליי. קיצר, היתה מלכה.


אני יוצאת מהמקלחת, כבר בערך 12 בצהרים.. עדיין בשליטה ממש.. כואב כמובן, אבל נראה לי שהכנה מנטלית שעשיתי לקראת הלידה הזאת ממש עזרה לי (תודה לאורית לייזרסון! ממליצה בחוםםם!), ואני שמחה בהתקדמות הצירים..


המיילדת שואלת אם אני רוצה בדיקת פתיחה, ואני בדיוק באיזה ציר של אמאלה..בעלי לוחץ לי חזק על הגב, ואז אני אומרת לה- יאוו, יש לי לחץ, נראה לי זה קורה..

אני עולה על המיטה, היא בודקת אותי, ואכן, הראש למטה.. יאווו, מרגש!! איזה חלום..


לא היו לי כוחות ללדת בכריעה או להישען על ראש המיטה, אז כן הייתי בחצי שכיבה.. היא העלתה לי את המשענת כך שאהיה בחצי ישיבה..

היא שופכת עליי איזה שמן, או מים חמים, אפילו לא יודעת מה בדיוק, אבל היה חמים ומרגיע.. אני כמובן עם עיניים עצומות בעוצמת החוויה..

שלוש-ארבע-ו.... לחיצה קטנה, הראש יוצא!!! את הגוף היא מחליקה החוצה ישר אחרי זה, לא הייתי צריכה ללחוץ עוד פעם!! היא מביאה לי אותו ישר..אני בוכה.. בעלי בצד מזיל דמעות גם... נס נס נס.. תינוק קטנטן ומתוק, בוכה בכי עדין ומרגש.. אני בוכה איתו מהודיה להשם..


אחרי איזה 10 דקות, היא שואלת אותי אם אני מוכנה להוציא את השילייה, אני כן צריכה ללחוץ קצת.. לוחצת פעם אחת והיא יוצאת, ב"ה שלמה...

היא בודקת אותי- אין קרעים, אין שריטות, כלום! וואוו, חסדי השםםם!! אני לא מעכלת את האירוע, זה קרה די מהר מבחינתי, ואף אחד בעולם לא יודע או מדמיין שזה קרה עדיין. אולי חוץ מהבוס של בעלי


המיילדת לוקחת את התינוקי, שוקלת אותו, עוטפת אותו (אמרנו לא לשטוף), ומחזירה לי להמשך הנקה.. הוא כמובן נרדם המתוק, אבל זה מטורף להרגיש אותו ככה צמוד אליי..


צריך לקחת אותו לבדיקות וכאלה, אז בעלי יוצא איתו, ובזמן הזה אני נכנסת להישטף (עוד בחדר לידה!!)..

הם חוזרים די מהר, אני כבר עם חלוק של מחלקה, ניקו את המיטה מהלידה עצמה.. אני נשכבת חזרה במיטה הנקייה, לוקחת אותו עליי, וככה מסיעים אותי למחלקה... בעלי יוצא רגע לרכב לשים כמה דברים ולהביא משם את התיק..

מגיעה למחלקה, רגוע, חלום של ממש.. מרגישה טוב ב"ה, התינוק ישן, השעה 13:30, ואנחנו נהנים רגע מהרוגע של שנינו, לפני שנודיע לכולם על ההפתעה...


בערך ב2 מביאים לי ארוחת צהרים, אני מגלה שאני גוועת, חח ובעלי יוצא לעשות את הטלפונים..

מתקשרים גם לגננות של הילדים ומספרים להם.. מחר יחלקו את ההפתעות בגן הם מתרגשים כ"כ!!


אני כבר אחרי מקלחת, שזה כיף, והתינוקי ישן.. אז אני גם רוצה לישון קצת, ובכל מקרה בעלי צריך לצאת לאסוף את הילדים.. יש קצת פקקים, וצריך להספיק את כולם עד 4..


אני לא אוהבת ביקורים כ"כ, מעדיפה להיות בבונדינג עם התינוק ובשקט, אז מדברת עם ההורים בוידאו, והם לא מגיעים.. למחרת בצהרים בעלי מביא את הילדים וזה דווקא כיף ומשמח ממש! הגדולה מחזיקה את הקטנצ'יק ויש אווירה מרוגשת כזאת...


ב"ה משתחררים בטוב, חוזרים הביתה להכנות לברית..

ואם מישהי זוכרת את ההתלבטות שלנו לגבי השם דוד ע"ש סבא- אז ב"ה קראנו לו: דוד עם שם שני "רגוע", וזה שימח מאד את ההורים ואת כל המשפחה, וגם אנחנו שמחים בשם הזה..


באמת ב"ה אלף פעמים תודה להשם, כלום לא מובן מאליו..

תודה למי שקראה, הכתיבה עשתה לי סוג של עיבוד לידה..

בשמחות אצל כולן!!

מדהיםאן אליוט

המון מזל טוב והתאוששות מהירה

והרבה נחת מכולם

איזה סיפור מהמם ומרגש!!סטודנטית אלופה
שתגדלו אותו בנחת ושמחה❤️
וואו!כי כל פה
איזה לידה מהממת!המון מזל טוב!
וואוו ממש לידה כפי בקשתךשירה_11

איזה יופי

ממש חסדי השם


תודה ששיתפת והמון מזל טוב 🩷🩷🩷🩷🩷

מהמם!! סיפור מרגשאחת כמוני
הרבה נחת
וואי מהמם!השקט הזה
איזה כיף להיות ככה מחוברת לעצמך ואיזה כיף שהיו שליחים טובים (המיילדת נשמעת מקסימה!)
נשמע לידה מהממת!!רק טוב!

איזה כיף שהיתה לך כזאת חוויה טובה ועם שליחים טובים. נשמע שהיית ממש בשליטה.

מזל טוב!! 

איזה סיפור כיפי באלי גם🥹🥹🥹🥹חמדמדה

התאוששות קלה ונעימה

איזה מדהים שהצלחת להיות ככה מחוברת פנימה וואו

וואו מרגש לידה חלומית!Doughnut
ואיזה אנרגיות טובות! אלופה
ממש חסדי השם! תודה לכל המגיבות! לגבי המיילדת-נעם א-ל

היא באמת היתה שליחה מדהימה, ב"ה! הצינוקי יצא קטן, 2450... ובעיקרון אפשר לעלות למחלקת ביות מלא רק ממשקל של 2 וחצי.... היא ראצה שאני כ"כ רוצה, ואמרה לי- טוב, 50 גרם..יאללה, אני מדווחת שהוא נולד 2500...

אני יודעת שעלול להישמע חוסר מקצועיות, אבל ההפך- זה היה מתוך מקום מאד מנוסה ולא נבהל. כל התינוקות שלי נולדו קטנים, וכשהיא שמעה את זה- היא אמרה שהיא תעלה בדיווח את ה50 גרם.. זה ממש הפך לי את כל חוויית האישפוז..

לא חושבת שזה משהו שמיילדת צעירה היתה "לוקחת על עצמה", היא באמת מבוגרת וותיקה מאד..

שומרת לי לראושן בע"האוהבת את השבת
מהמם. מזל טוב והרבה נחת ואוראורוש3
מרגש ומיוחד!ואילו פינו
מרגש ממששמ"פאחרונה
מזל טוב!
יש בי''ח שעונה על הבקשה שלי?9 בום

1. בקרבה סבירה ליו''ש...אז נגיד לניאדו הכי צפון ובכללי במרכז.. ירושלים מרגיש לי קצת רחוק..


2. תומך בלידה טבעית ולא מכורים למוניטור ללא סיבה..ולא ממהר להתערב. ובכללי צוות נעים ונחמד.יודעת שבכל מקום יש ויש..


3. חדר פרטי הכי מושלם. או גג 2 נשים בחדר. זה תנאי סף מבחינתי..חשוב והכרחי לי שקט..אז לא בא בחשבון מקומות רק עם 3 נשים בחדר.


4. שיש תינוקיה שאפשר לשים לשעה-שעתיים אם אני על תת שינה קיצוני

לידה מתקדמת בעז''ה ובלי מלווה איתי.. עד כה תמיד היתי צמודה לתינוק ואפס הפרדה אבל זה עלה לי במחיר של כמעט חוסר שפיות..


5. שלא יהיה עמוס מדי- שלא אתקע בקבלה מליון שנה ..י ש לי לפעמים לידות 'מתפתחות מהר במפתיע וגם נסיעה מאחורי..


יש כזה דבר???😉

או שהגזמתי?

או מה הכי קרוב לפחות למה שמחפשת


אם אמקד


לידה טבעית

וחדר פרטי או עד 2 נשים+תינוקיה כאופציה

לא עמוס מדי


בעין כרם הייתי פלוס התינוקייהמחכה עד מאוד
למרות שרוב הזמן התינוק היה איתי אבל החדרים שם היו נורא צפוץ ודחוס 
שואב שוטף ריח מסריחאמא לאוצר❤

בהמשך לכל שרשורי השואב שוטף..

יש לנו שואב שוטף דרימי, היה מצויין מאד חודשיים וחצי בערך

ופשוט התחיל להסריח ברמות, קרצפנו את כל החלקים שלו עם אקונומיקה ועדיין כל פעם שמפעילים אותו עושה ריח סירחון בבית של מים יושבים מגעילים כאלה


מישהי מכירה?? יש פיתרון??


כבר חודש לא משתמשת בגלל זה

טוב ברור שזהלא שטיפההמקורית

ואני באמת לא מכירה שואבים שוטפים אחרים, רק את שלי

אם את מרגישה שזה לא זה - אז זה לא זה🤷

שמות לבנותאנונימית בהו"ל

אני ממש לא אוהבת שמות של בנות

וב'ה יש עוד אחת בדרך


 

וגם זה חייב לעמוד בקריטריונים של בעלי (בגדול הולך לפי הרב שמואל)


 

אולי יהיו לכם רעיונות?


 

שמות כמו הודיה, מוריה, תהילה שירה וכו' ממש ממש לא רלוונטים מבחינתי 

 

ושם אחד

 

ובעלי לא מרשה לקרוא בשמות של אחיות שלנו (אצלם יש שמות שאני לא אוהבת, אצלנו יש)

אולי תיתני דוגמאות לכיוונים?רקלתשוהנ
אני אתן , אבל כמעט כולם לא רלוונטיםאנונימית בהו"ל

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

אחינועם , עדי, עטרה, נטע, יסכהאישהואימא
מנסה לכתוב פה שמות שמרגישים לי סגנון דומהבארץ אהבתי
אוריה, טליה, נעה, רננה, צופיה, שקד, רעות, נעמה, נעמי, אילה, הלל, נטע
רעיונותרקאני

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

שמות לבנות זה אתגרי.מוריה
רעיה, נגה, רני, לבונה, תכלת, נעה, גפן, 
קמה, שמחי, עדיה, כנה, שחר/ שחרי, עינב,השקט הזה
הללי, איילה, בת ציון, רוני, אביה, מבשרת, הדסה, רינה (במלרע)
סליחה, את מכירה ילדה שקוראים לה שמחי?דיאט ספרייט
שם מעט מוזר לדעתי
יש מצב שבמגזר החרדי זה שם חיבה לשמחהעם ישראל חי🇮🇱
זה מאוד מקובל אצלם
וואי ממש לאDoughnut
אני מהמגזר החרדי ולא מכירה אפילו שמחי אחת. מכירה שמחה אחת.
מה ממש לא?עם ישראל חי🇮🇱
יש להם ברכי ,נחמי, מלכי ,דסי .והרשימה עוד ארוכה 
שמחי לא ברשימה הזאתרקאני
אני מכירה כמה שמחי. חמודות מאודכובע שמש
כן, במלרעהשקט הזה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

 

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

עכשיו כשאת אומרת שזה במלרעדיאט ספרייט

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

לא משנה הכוונה שיש כינויים כאלהעם ישראל חי🇮🇱

שנגמרים באות י'

אני מכירהאוזן הפיל
בחורה חמודה ממש
אני מכירה האמתהבוקר יעלה
אבל לא הייתי נותנת שם שלא מקובל
נחלה, שובה, עדיה, מעין,רוני,יעלה, נעם, רעיה, חדוה,9 בום

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,


לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

אני רק עוקבתכנה שנטעה

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נועה,איילה,אפרת,אבישג,הדס,ליהעם ישראל חי🇮🇱
נכון מעודד שאין פה כמעט שמות רלוונטים?אנונימית בהו"ל
עטרה (נחמד בעיני(, שקד (בטח לא עובר אצל בעלי), נטע (גם לא בטוחה(

מה עם הקלאסיים?אפרסקה

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

כל השמות בשורה הראשונהאנונימית בהו"ל
לא רלוונטים

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסהאפרסקה

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

אם זה מעודדמוריה

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

זה לגמרי בראשאנונימית בהו"ל
אני יודעת שזה כנראה מה שיקרה
שקד לא מומלץ לפי הרבהבוקר יעלה
רוצה רק לומר שתופתעי מהרב שמואל הרבה שמות שחשבתישמעונה

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור


לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

נכוןהבוקר יעלה
ומצד שני הרבה שחשבתי שהם בסדר ואפילו מומלצים, מסתבר שלא
שמעתי שעדי הוא ממש ממש ממליץ112233445566אחרונה
אתגר השנצ במעוןאנונימית בהו"ל

בלתי נסבל.


מה עושים עם ילדה שפשוט לא הולכת לישון?


אני נשפכת בשבע וחצי (אולי קשור לזה שאני בהריון, אולי לא(


ועד עשר אני מנוטרלת כי בהשכבה.

וזה תמיד נגמר בבכי שלה ועצבים שלי


שונאת את עצמי אחר כך

ומרגישה האמא הכי דפוקה בעולם


ולא, זה לא רלוונטי להוציא מוקדם

נדיר שאני בבית בשעות האלו 

שנה הבאה בגן?איזמרגד1

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

לאאאאנונימית בהו"ל
לצערנו הרב
לספור לאחור... עוד חודש וזה נגמר. סיוטכורסא ירוקה.
זה פשוט קשהשירה_11

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון


לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

עונהנויה12345

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

יש ילדים שפשוט לא צריכים את השנצמשתדלתלהיותאני
יש ילדים שלא צריכים את השנצ, לא משנה כמה אנרגיה הם יוציאו.
לגמרי מסכימה.אחת כמוני
או שנצון קצרצר בלבד
המטפלת צריכה את השנציעל...

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

והן גם לא נחות כל הזמן הזהיעל מהדרום

לק"י


הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.


(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

ברור שאני עושה את זהאנונימית בהו"ל
חברים, בריכה, גינה, והכל...
מעניין שגם השנה זה ככ משפיע עליהפרח חדש

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

נולדה בתחילת ינואראנונימית בהו"ל

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

ככ מבינה אותך!!אחת כמוני

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪


מבינה שאצלך לא :/

זה סיוטענבלית

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

החלטתי היום פשוט לא להלחםאנונימית בהו"לאחרונה

התקלחנו, שמנו פיג'מה


 

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון


 

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה


 

לא יודעת מה מצבה


 

נראה מה יהיה מחר

התמעטות חלב בהנקה, למה זה קורה ומה עושים?שמש בשמיים

קצת רקע- בן שבעה חודשים, הנקה מלאה, לאחרונה התחיל קצת מוצקים אבל לא ברמה שמחליף ארוחות מלאות. אני איתו בבית אז רק יונק, כשעבדתי הייתי שואבת אבל די מהר נשברה לי המשאבה (ילד שלישי, המשאבה עוד מהראשון) ואז עברתי לסחיטה. הייתי סוחטת לו די בדיוק כמה שהוא היה שותה ולקראת הסוף כבר יותר חיפפתי בזה ככה שהמאגר של החלב במקפיא נגמר, אבל לא כי לא היה חלב, פשוט כי סחיטה זה מתיש כי אי אפשר לעשות שום דבר במקביל וזה לוקח זמן וכל פעם רק צד אחד וכו'...

 

עכשיו כבר כמה ימים מרגישה שיש לי פחות חלב. אתמול יצאתי בערב אז ניסיתי לסחוט לו בקבוק שיהיה לו בלעדי. לא יצא כלום, ברמה של כלום. בהתחלה זרזיף דקיק, אחר כך טיפות, אחר כך כלום. הלכתי לשתות, עשיתי הפסקות, עיסויים, הכל. משני הצדדים יחד הצלחתי בחצי שעה של מאמצים להוציא פחות מ 20 מ"ל. בעלי הפשיר לו את החלב הכמעט אחרון שהיה במקפיא ואני הלכתי. גם בלילה, הוא התעורר פעמיים לינוק ובכל אחת מהן ינק חצי שעה, צד אחד צד שני, שוב ראשון, שוב שני ככה מלא זמן עד שנרדם שוב, גם בבוקר לא היה מלא, נתתי לו מוצקים ומים, הוא די רגוע היום, אבל אני לא מלאה בכלל בכלל, יש קצת חלב, אבל ממש קצת.

 

זה שינוי ממש של הימים האחרונים, אני בחופש איתו כבר שבועיים, ובשבוע האחרון זה ככה, אז לא מאשימה את הסחיטות (דווקא אז הייתי מלאה בהחלט), שותה בסדר, אוכלת בסדר, ישנה בסדר... אפשר לשפר את כל אלה, אבל זה לא פחות ממה שהיה לפני כן כשהיה לי חלב.

אז קודם כל לשפר את האוכל, שינה וכו'איזמרגד1

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

תודה! אני מנסה האמת לתגבר שתיה כבר כמה ימיםשמש בשמיים

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

ועוד שאלה, זה משפיע על המצב ההורמונלי?שמש בשמיים

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

 

אני לא יודעת למה זה קורהרקאני

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

יש סיכוי להריון?אוזן הפיל

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

יש סיכוי אבל לא סבירשמש בשמיים

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

ועכשיו התינוק הקיא, מפחדת שהוא מיובש...שמש בשמייםאחרונה
שלום לכולן, אני בתוך סיוט ההיפרמאזיסיעל לוי

שוכבת במיטה עם בחילות מזעזעות כל היום, וכולה שבוע 10 ....

יש לי חסימה של אתרוג ולא מעונינת לפתוח את המחשב ליותר פתוח, אבל אני ממש משוועת לראות איזה משהו מענין (מתוך המיטה שאני מבלה בה 24 שעות)

אולי יש למישהו איזה משהו מענין (אולי סדרת בייבי בום) להעלות בדרייב כדי שאוכל לצפות לפחות לברוח קצת מהסבל שלי,

אם למישהו יש לעלות גם סרטי פנטזיות אשמח מאוד, או דיסני חדשים יחסית כמו אנאקנט או דברים כאלו.

הי אלופה תרגיש טוב!!! מצרפת תיקייהרקלתשוהנ

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

 

סרטים וסדרות – Google Drive

צדיקה שאת!יעל לוי

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

לא יודעת אם זה מה שאת מחפשתשלומית.

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

איך אני רואה את זה?יעל לוי

תודה רבה

את כותבת "בכל מאודך- סיפורי טהרה"נפש חיה.
תודה רבה!יעל לוי
הי יקרה, בדיוק באתי לפה לכתוב סיכום על ההיפראמזיסהריון ולידה

שהיה לי בתחילת ההריון.


שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.


מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.


ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.


מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)


יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)


אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')


מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

קוראים לעמותה אם הדרךהריון ולידה

עמותת אם הדרך


אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

זה עושה ניקוד, לא אומר רמה..אמא לאוצר❤

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

אני עשיתי את שאלון נראה לי קוראים לזה הלפ או משהויעל לוי

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

חיבוק, זה תמיד מאד קשה💓אמא לאוצר❤

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

 

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

תודה על ההזדהות זה מעודד, לא כולם מעודדים.יעל לוי

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

הוספתי בעריכה תסתכלי, ולגמרי, מכירה את זה מקרוב!!אמא לאוצר❤

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

רקיעל לוי

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

ממש ממש ממש ככהאמא לאוצר❤

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

אין לי וואטסאפ רק טלפון כשר,יעל לוי

תודה רבה בכל אופן

💓💓💓אמא לאוצר❤אחרונה
אנסה לנשום להרגע את מה שעבר עלי 😵‍💫חדשה כאן 2

אני באמת מנסה לשמור על שפיות

אני עוברת ומתגלגלת המון בחיים .. לא באמת אצליח לספר כאן הכל 😔


באחת השיחות שבוע שעבר

הודעתי לבעלי שאני ממש עייפה לאחרונה ולא מרגישה טוב ואני צריכה כמה ימים + לילות לעצמי והלכתי לחברה שהיא ממש מרחק הליכה מאיתנו.. אין לי משפחה לנחות עליה ..  כמה בינינים ושאם צריך משהו שיעדכן

זה הסתדר מעולה עם העבודה

רק שהאדון החליט לצאת בבוקר לעבודה ..

אומנם לכמה שעות בודדות ביקש שאחזור וקרא לאמא שלו שתהייה איתי שלא אהיה לבד .. זאת שתמיד מציעה עזרה ואני מסרבת בנימוס 😵‍💫

תמיד אמרתי שהיא אישה טובה לא מתערבבת לא חמה רעה.. קצת חסרת טאקט אבל לא רעה..

בקיצור הילדים ישנים היא בסלון מחזיקה את בת השנה +

אני בחדר נחה ברגע של שניה שאני לא מרגישה טוב

יוצאת מהחדר לכיון השירותים היא מתחילה להכות ולקלל אותי

תוך כדאי שהיא דוחפת לי את התינוקת לידיים שאחזיק אותה .. אני מנסה להסביר לה שתחכה רגע שאני לא מרגישה טוב

אני ממש כמה דק אחזיק אותה אבל היא לא נרגעת

וממשיכה לתקוף אותי פיזית ומילולית..

תוך כדאי שהיא מזמינה ניידת 🥴 מה היא אומרת

לשוטרים??? שאני הזנחתי את הילדים הבית ובעלי ויצאתי עם חברות שלי לכמה ימים הם כבר הזמינו אמבולנס ..

ולא הפסיקה לצרוח שאני חולת נפש ומסוכנת לסביבה 🫣

עכשיו אלוהים.. אני באמת שואלת מה קרה?

אז נחתי יום אחד ושבקשו לחזור חזרתי

עדיין זה לא מצדיק את ההתנהגות הזאת.. אם קשה לך אם את לא מסוגלת למה את

לא אומרת לבן שלך שאת לא מעונינת לעזור? למה להגיע למצב של קללות ואלימות? ועוד מול ילדים קטנים? בחופש הגדול?

נכון.. תמיד רגילים לראות אותי מתפקדת 100 מתוך 100 גם אחרי לידה גם במצב גסיסה אני לא נחה

לקחתי לעצמי הפסקה של יום!!!!!

ריבונו של עולם!!! את שתמיד מציעה עזרה ואני אעשה עבורכם ואני אשמור לכם ואני אביא לכם מה קרה??? ישבת עם ילדים ישנים במזגן אצלי שעה  שאני בחדר לא מרגישה טוב!

מה קרה מאז? רווחה רודפת אחריי

בריאות הנפש רודפת אחריי

כל העו"ס והפסיכיאטרים של הקופת חולים

הייתי מאושפזת יומים בבית חולים עם טראומה

גם לבעלי יש חלק בזה .. בקשתי עזרה ממך! להיות איתם כי אני חלשה וזקוקה למנוחה

לא בקשתי שתקרא לה!

מה למדתי על בשרי??? שלא אעז יותר לבקש עזרה

כי ברגע שבקשתי מת העולם שלי ..

עד הפעם הבאה שאקרוס 

מהההההה הסברת לגורמים הנל את כל הסיפור?נפש חיה.
כן ..חדשה כאן 2

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

אני בהלם ממש!!פרח חדש

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

 

 

תודה ❤️ תתפללי עליחדשה כאן 2
מהמהמהמהחמדמדה

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

הוא מעיד לטובתיחדשה כאן 2

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

ברור שזה מיותר!חמדמדה

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

נשמה, נשמע סאגה הזויה ומטורפתשלומית.

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

וואו וואו וואושוקולד פרה.

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

היא לא חמה רעה? אמאלהמחכה להריון

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

אחותיהמקורית

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.


 

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.


 

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️


 

 

מחזקתעם ישראל חי🇮🇱

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

מסכימהדיאט ספרייט

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

ממש כך…חמדמדה
לדעתי היא התכוונה למה שהיא חשבה עליה לפני האירועאורוש3

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

עולם הפוך. היא אלימה, צועקת, מזמינה משטרה...כתבתנו

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

קראתי ואני ממש מצטערת לשמועאבי גיל

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.


אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.


חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

נשמע זוועהאורוש3

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

מה קראתי עכשיו??????ניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט


מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

תודה בנות! ❤️❤️חדשה כאן 2

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי


 

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

 
 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וואו זה באמת ממש מובןהמקוריתאחרונה

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

אופ אני כבר מרגישה ככ לא בנוח עם העבודה…חמדמדה

עובדת בתחום ההייטק

נכנסתי לעבודה חדשה בתחילת פברואר

לפני זה הייתי בעבודה אחרת שהייתי בה ממש לא מרוצה בערך מכלום, פשוט הייתי ג'וניורית אז הלכתי למקום הראשון שקיבל אותי וזה כן היווה מקפצה, אבל בגלל דלא היה לי טוב ולא היו נחמדים אליי לא חישבנתי יותר מידי- מחלה חופש וכזה והעבידה היתה שעתית אז ברגע שמלאתי את חובי לחברה- ביי תתפוצצו…


מאז שעברתי קודם כל מקום ממש טוב ברוך ה' אז חשוב לי להיות טובה ולהראות שאני טובה ושווה את המשרה (זה גם שוק טריקי אז זה מלחיץ אז יותר חשוב לי להיות יעילה)

אבל מאז שנכנסתי לשם (כאמור, פברואר) באמת פתאום קורים דברים

נכנסתי להריון בערך באותו שבוע

והיה פורים (כולם חילוניים אז רק אני ועוד כמה היו בחופש)

והיה פסח

וחתונה לגיסה

ובין לבין ימים של מחלה בגלל ההריון (בדרך כלל לא לוקחת יום שלם, אני מתחילה ואם רואה שלא מסוגלת- פורשת)

וימים שביקשתי מהבית בנוסף כי בדיקות נגיד (בעקרון רק יומיים מהמשרד אבל יצא שגם אותם לא תמיד אני מגיעה)

ואז חודש שעבר כל החודש הייתי בלי יום אחד מוזר, וגם היה לי פרוייקט גדול אז היו הרבה ימים שעבדתי עד שמונה בערב או הייתי זמינה בשישי באמת השקעתי

ואז שבוע שעבר מוקד- המלצה לנוח, שני הימי משרד עשיתי מהבית, והיום הגעתי למשרד והודיעו לי לפני שעה שמישו שהוא כמו דוד שלי נפטר מדום לב ולא הפסקתי לבכות אז פשוט חזרתי לעבוד מהבית (כי אני לא יכולה ללכת ללוויה גם ככה)

ואני כל הזמן מפחדת שחושבים שאני לא מספיק נוכחת

או לא מספיק יעילה

או שאני מאמתת את סטיגמת ה'דתיים שרק מביאים ילדים ומתעלקים על החברה'

זה ממש רובץ עליי

לדעתי, כל עוד לא מעירים לך - הכל בסדרכבתחילה

תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.

זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..


לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.

חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת. 

וואי וואי וואיכורסא ירוקה.

כמה סטרס.

יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.

אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.

הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.

לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.

Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.

כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."

במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.

הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה

וחוצמזה חכי עכשיו באוגוסט ובחגיםכורסא ירוקה.
תראי איך את תעבדי הרבה חוץ מחוהמ בערך וכל השאר בחול... אז ככה זה. כל אחד והחיסורים שלו
אני כשהייתי בשלב שלךאונמר

שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.

ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.

עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...

בהצלחה!!

קולגה לא כיחמדמדהאחרונה

הצוות כרגע קצת מוזר

לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'

לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.

אולי יעניין אותך