למדתי בבית ספר יסודי מקסים שהלוואי עלי שהבנות שלי ילמדו בו

ועדיין כתלמידה הוא היה מסגרת שהגבילה את רוחי החופשייה.

אני מעריכה לוחמי צדק עד כלות🫠

אפשר גם להילחם במאבקים הרואיים אחרים, כמו רוזה פארקס לצורך העניין

אולי כי כמו שכתבת - למדת בבית ספר טוב, שהיית שמחה שהילדות שלך ילמדו בו.

1. בית ספר הוא החיים עצמם. הוא לא "הכנה לחיים". והוא לא פחות החיים עצמם ממה שבא אחר כך.

2. "החיים בעולם של המבוגרים דורשים התנהלות עם דרישות קשוחות, הרכנת ראש מול סמכות גם כשהיא מטומטמת, ציות לחוקים מוצלחים וגרועים, התמודדות עם מערכות חלודות, עבודה לצד אנשים מוכשרים ונוצצים או אנשים בלתי נסבלים, פשרות על צדק וגם על חכמה."
בשום מקום בעולם של המבוגרים, לא נתקלתי ברמות של הרכנת ראש מול סמכות גם (ובעיקר) כשהיא מטומטמת כמו שחוויתי בבית הספר.

בעולם של המבוגרים מוכנים להקשיב לך, ולא פוסלים כל אמירה שלך כחוצפה.(שזה טיעון ריק שכל מטרתו היא להשתיק תלמידים, בעזרת הכוח הלא הוגן שיש למורים)

בעולם של המבוגרים החוקים ידועים מראש, ולא אקראיים בלי טיפת היגיון או הגינות.

ההבדל בין להודיע בתחילת הסמסטר שהציון הוא 20% שיעורי בית, 10% נוכחות, ו-70% מבחן
לבין המספרים הרנדומליים והלא עקביים + "בונוסים" שהם פשוט האפשרות של המורים להעניק כמה נקודות שהם רוצים לתלמידות בסוף השנה, כשאין לך שום דרך לדעת מראש מה יהיה הציון הוא שמיים וארץ.

3. גם האפשרות להחליף או לשנות, הרבה פעמים היא לא אפשרית.

בתור ילד אתה לא יכול להירשם לבית הספר שאתה רוצה, זה דורש מלחמה בהורים, במערכת.
לפעמים בגלל סיבות שלחלוטין לא תלויות בך, או בחירות של ההורים, אי אפשר ללכת לבית הספר שאליו כל החברים מהשכונה הולכים

זה רחוק מאוד מסביבת ניסוי מבוקרת.

לא זוכרת שום מקום אחרי סוף י"ב, שבו היו מתייחסים אלי לאורך חמש דקות כמו שהתייחסו אלי במשך שנים בבית הספר, והייתי מגיעה אליו שוב.

4. אם המטרה שלך כמורה היא לא להוציא ילדים עם מינימום נזק (שמחה שיש הסכמה על זה שהנזק הוא צעד הכרחי בדרך), את כנראה מורה גרועה ואכזרית מאוד.

ואני מרחמת על כל ילד שעבר בכיתה שלך
(לא אישי. אני גם לא חשבתי שאת מורה. אבל אם כן - אני מצטערת)

עם בעיות של כל מערכת אנושית ממוצעת

ויש כאלה גרועים ברמה בלתי נסבלת שהעולם יהיה יפה יותר בלעדיהם.

אבל בחיים האמיתיים זה אחרת, הגינות ושיוויון זה בכלל לא קיים במערכת.

לרוב האנשים יש בן זוג, ילדים ועבודה כדי לפרנס את המשפחה. מחויבויות שאי אפשר לנטוש באמצע הדרך.

יכול להיות גם ילד מיוחד, בן זוג הלום קרב, בעיות פוריות, בוס מתעמר, מחלת מעי דלקתית, הורה מבוגר ותלותי, קשיים כלכליים, מלחמה, מדינה דפוקה.

אבל אולי כמו שהבית ספר יסודי שלי היה יחסית טוב במבט לאחור, ככה החיים שלך כיום יחסית סבירים במבט מבחוץ.

אבל אין משהו ברשימה שלך שמישהו עושה בכוונה או מתוך רוע, וזה חלק גדול מההבדל.

יש איזו הגינות בעולם, ביחס לאנשים מבוגרים, שלא קיימת כלפי ילדים, שמצפים מהם לשתוק ולא להתווכח.

מול דברים שלא תלויים בנו  - כן. הם לא תלויים בנו.

כן, יש לי גם כמויות של כעס על אנשים שזכו בקלפים מסוימים בחיים, שאני לא.

(הייתי מתחלפת? לא. וזה לא קשור)
זאת עדיין לא אותה החוויה של להשאר מחוץ לכיתה כי "איחרת", בזמן שבנות שהגיעו איתך ביחד נכנסות, ולהגיד משהו נגד זה מתויג מיד כ"חוצפה" וכ"חושבת שמגיע לך הכל"

*תלמידה מסכנה (לא באמת) שאוהבת להתלונן על המורות שלה (לפעמים בצדק רב) אבל עכשיו היא יוצאת לחופשי (זמני בלבד) ולא יהיה לה על מה להתלונן.

*אנשים נאיביים שחולמים על מציאות אוטופית בלי להקדיש מחשבה לצד הפחות יפה של החיים ובני האדם.

*התובנה שהמסגרת בשלבים האלה חישלה אותי וזה טוב למרות שלא אהבתי את זה בזמנו.

העינוי שבו מחליטים בשבילך מה את עושה עכשיו, הסתיים כמה חודשים אחרי גיל 18.

ואני לא מבינה איך הסכמתי לסבול את זה, או אית אנחנו מתייחסים לילדים כאילו זה לגיטימי 

שצריך להתקבע בדפוסים מיותרים , ולא לעשות את המציאות טובה יותר

שילדים לא יהנו בבית ספר. אולי צריך להחליף כיתות לימוד בהוראה בצורה אחרת, נגיד כמו שאלישע למד מאליהו תוך כדי הליכה בדרך, ולא בכיתה

אז מי שמבין מהר משתעמם ומי שמבין לאט מתוסכל.

צריך לחלק לרמות לא רק במתמטיקה ובאנגלית.

צריך גם לתת יותר מקום ללימודים מקצועיים.

אבל זה יעצבן יותר מדי אנשים 

אבל כל לילה מניחה את השיניים בכוס

זה וכפות רגליים.

(נדמה לי שאמרת מתישהו שאתה מעריץ את כפות הרגליים שלך לא?)

ויצא לי גם לפסול על זה

אבל זה לא משיכה כמו החולי נפש שיש להם פטיש אצלי זה משו אחר

וכן הכפות רגליים שלי מושלמות

יש תעשיה של זקנים? מרגיש לי כמו המסחטה של פישוטו

M61 וולקן – ויקיפדיה

משפט אהוב עליי במיוחד(על וולקן)|: אל תברח כי תמות עייף

מחשב על ומטען על. הוא עמיד בחום בקור ובפושר

אדון-חבר-של-פרמדיק

יש לי אחד...

אני מחפש להשיג עוד אחד כדי למכור... שווה הון תועפות😝

שם חזק למרוקאי

מרוקו סכין

לא לשווא לא ביקשתי ריש, כי ליברמן הוא שין קוף ריש (וחוץ מזה אייזנקוט הקוף של ינון מגל, ולכן שמו ינון מקל, למרות שהוא מחמיר. אבל הוא תימני אז זה אותה הגיה, אלא אם כן הוא שרעבי. אבל בסוף כולם מנסים לעשות קופה על חשבון שרעבי, ובסוף אין קוף ואין קופה, אבל אייזנגוט הוא ברזל טוב, כי למד את עוצמת הפלדה (כל זה היה לי בהשראה של רגע ללא תכנון)).

@צדיק יסוד עלום אני ראוי להצטרף לפרימת הפרימט?

יא גזען, למה לא בעל מרודך או רע? מה רע בעיניך?

טיול של ליל שבת בגשם זה דבר נפלא.

שבת שנכנסת ויוצאת בשעה נורמלית זה מתנת אל.

הרבה יותר קל להרדים ילדים בחורף מאשר שהם מתעקשים להישאר ערים להבדלה. ולפעמים רוצים גם זמן מסך בין לבין.

(באתי לכתוב הפוך. אבל זה לא)

עד שנרדמתי, כבר יצאה שבת

מכיר ילד בן 4 שהתעצבן למה אין כזה דבר, הוא היה בטוח שיש

מזג אוויר נהדר

סיבוב (קצרצר) בחוץ. בשמלה בלי שרוולים, ובלי נעליים (אני לא זאת שהחליטה לצאת לסיבוב בחוץ בגשם, רק הצטרפתי, לכן אני עוד הצד הבערך שפוי כאן!)

שבת של פוך וערימת ספרים*. מה יכול להיות יותר טוב מזה

*גם לקחו לי את החדר. זה לא שהיה לי מה לעשות יותר מזה

סבתא שלי הייתה לפני כיתה א'

אז לא הייתי בונה על זה

חורף גרעיני!

@ימח שם עראפת אתה מצטרף לעזור לנו לארגן אחד?

שאם מישהו יבין מהו היקום ולמה הוא נמצא כאן, הוא ייעלם מיד ויוחלף במשהו עוד יותר מוזר ובלתי מובן

ויש האומרים שכל זה כבר קרה

כמדומני שזה בחתימה של ניק כלשהו מהפורומים

שבעצם היקום זה סוג של סימולציה שהמטרה שלה היא לשגע לנו את השכל. ואם נמצא את החוקים שלה במדיטציה אז הם פשוט יתחלפו.