היי יקרות,
אז בעלי עצמאי (כאמור היה לנו עסק בצפון שקרס מהמלחמה ונסגר וברוך השם סיימנו עם החובות שלו), ובעלי לפני שנה מצא עבודה בתחום אחר לגמרי, היה שכיר ומאוד התלהבו ממנו והוא עצמאי כרגע שמועסק מול אותה חברה , מצד אחד אני רואה שהוא מאוד שמח שהוא מממש את היכולות שלו ולא עושה משהו שקטן עליו, כנ"ל מבחינת משכורת זה שדרוג.
מצד שני הוא עובד הרבה יותר קשה ופחות נוכח בבית , גם כשנוכח פיזית הוא פחות נפשית , ואני מבינה שהוא רוצה להוכיח את עצמו ומודה להשם שהארכתי את חופשת הלידה ושאני מחפה על זה כרגע כי באמת ברוך ה התינוק נוח ואני מספיקה להכין לילדים ולנו אוכל , לתחזק את הבית וכו אז אני מהווה את המקום היציב של כל הבית כרגע בערך .
ואל תדאגו אני גם דואגת להטעין את עצמי בקריאת ספרים איזשהו קורס נוסף שלקחתי וכו.
איפה זה פוגש אותי ?
היום הייתה לו תקלה בעבודה (שיכולה לקרות לכל אחד) כנראה כתוצאה מהלחץ
הכביר עליו, פשוט ראיתי אותו חוטף צעקות
בטלפון ומאדים מבושה , ואחכ התקשרתי אליו כשיצא לטפל בתקלה והוא הגיע למצב שהוא התחיל לבכות בטלפון . עכשיו גם אני כשכירה בהייטק הייתי במצבים שהייתי נשברת מעומס וכו, אבל אני מרגישה שאצל גברים זה יושב יותר על אגו, כלומר כשלהם לא מסתדר משהו בעבודה הם ממש מרגישים חסרי תועלת לעולם.
אני יכולה להיפגע אם הבוס כועס עליי, אבל זה כי אני יודעת מה אני שווה ושלא מגיע לי דיבור כזה, ובתחושה שלי כשעליו כועסים הוא מרגיש שהוא אשכרה מיותר ולא מצליח בכלום (כשבפועל הוא תותח על ומרוצים ממנו). אבל מרגיש לי שהוא לוקח קשה מדי תקלות וברור לי שזה נובע מחוסר ביטחון שלו ומרצון להוכיח לעולם שהוא תותח. כואב לי לראות את זה והייתי רוצה עצות איך לשקף לו את המצב בצורה יותר פרופורציונאלית אבל בלי לבטל את זה שהוא מייחס לזה חשיבות על.
ברור לי גם שאם הוא יכניס יותר תורה לחיים שלו, משמע תפילות במניין, קצת
תהילים, לימוד אפילו פעם בשבוע (לצערי אף
אחד מהנ"ל לא קורה ולא תפקידי להעיר אבל כן מצער שפעם זה היה והיום לא), אז הוא ירגיש יותר מושגח וייקח דברים פחות קשה , ברור לי שההתרחקות שלו (במעשים, בלב הוא מאוד מחובר) משפיעה על הכל ועל זה שעולם החומר עוד יותר תופס מקום על כי לא מכניסים את השם בשגרה.
בינתיים כל שאני עושה הוא להקשיב לו ולהתפלל עליו.
וגם חוששת ממה שיהיה עוד חודשיים כשאחזור לעבודה שלי כמהנדסת ושוב הטרפת של הדדליינים עם שלושה קטנים, ובעל שעכשיו עסוק פי מאה.
אם הייתי יכולה להאריך עוד מבחינה כלכלית הייתי עושה זאת כמובן אבל אין לנו אפשרות, וזה עוד נושא כשלעצמו שפשוט לא באלי לחזור לעבודה , אני מרגישה שכל הבית הזה יציב נפשית היום בזכות זה שאין משהו חיצוני שמעיב עליי , ושאני במקסימום פניות לילדים ולבעלי …. ה יעזור תודה לקוראות
)
אין לי מושג לגבי הדקירות