ספקים- מתחילים לעומת וותיקים

מיקום אולם (גן/ אולם/ אולם באיזור תעשייה זול)

קייטרינג חיצוני/ כלול במחיר האולם- מגוון מפונפן של מנות/ אוכל פשוט

מספר מוזמנים 

ואם אני מבינה נכון, יש שם עוד דברים כשהמטרה של כולם היא היא לשמור על הנראות החיצונית והטיפוח המתמיד של הגן.

את החפצים, הספקים וכו' מביאים לשם- וזה עוד אופרציה לארגן אותה.

באולם יש לך את המקום כמו שהוא קומפלט, אתה משלם רק על השכירות שלו. 

כאן כנראה שפחות רלוונטי, אבל כנראה נסתכל בכל זאת

צחקתי

התכוונתי בחלק הערבי (לבינתיים) של חברון

ספציפית, לא צריכים חסד ולכן לא אבקש מגמח שהוא באמת גמח.

פשוט מעדיפים להוציא פחות על עצם האירוע במקומות שזה לא יפגע 

ממש לא בשביל נזקקים. נראה כמו סלון כלות לכל דבר ועניין.

נותנים פיקדון של 1,000 ומתחייבים שהשמלה חוזרת עד חודש מתאריך החתונה, וכשמחזירים את השמלה מקבלים גם את הפיקדון וזה בעצם יוצא בחינם.

שלמתי רק על התיקונים לתופרת. ממש לא מרגיש מסכן או עני.

אין מה לעשות עם שמלת כלה אחרי החתונה. אחרי שהחזרתי את השמלה, אמא שלי בקשה שאני אתרום להם את השמלה שלה שיושבת יפה בארון במשך יותר מ20 שנה ללא שימוש.

אני מתכוונת גם לעשות את זה

מעדיפה קודם ללכת למקום כזה שמקדם אג'נדה חברתית .. וגם אם אראה שם שמלה שאני חושבת שתהיה עלי ואו אז מה אכפת לי . .

ועוד דבר אצל דתיות זה נורמה המקומות של השמלות כלה .. אני העברתי שמלה שאחותי קנתה בתל אביב שמלה של מעצב הכי גדול בארץ .

אז כן יש שם בהחלט מציאות פשוט צריך לדעת לאן ללכת .

וזה מסתכם במחיר ממש זול אלף ו.. וזהו

אין לי בעיה להוציא על עצמי מלא כסף .. פשוט בשמלות של הסלון כלות הדתיות  הסגנון שלי הרבה יותר מאשר סלון כלות ממוצע.. שאז השמלה מראש לא צנועה וזה מבאס..

ויש מצב שזה דמי רצינות .. לא יודעת

או לתופרת לא זוכרת

אלף לשמלת כלה זה לא יקר בכלל

@חושבת בקופסא גם רשמה

מעצבת וואו ברמה גבוהה מאוד

עושה מלא לדתיות

כן עושה שרוול קצר/שקוף (קליל לה להחליף)

וגם כן מחשוף מתחת לעצמות הבריח

אבל השמלה מראש לא רחוקה מצניעות כהלכתה. זה רק שינויים (שהיא תעשה לך)

בין שמלה יפה ומכובדת מגמח  - לבין שמלה יפה ומפונפנת שעולה לפחות פי 2 , בסוף זאת שמלה לערב אחד (יש שלוקחות 2 שמלות לחתונה) ואחר כך אין לה שימוש...  אז לפחות שלא יכאב הלב על ההוצאה הזאת 🤭

יש כאלה שמזמינות משיין/עלי אקספרס, אבל לוקחות בחשבון את הזמן עד שהשמלה מגיעה+ לא  תמיד היא כמצופה ממנה ומתגלה כלא נוחה .

אני באמת בגישה שהאישה צריכה להראות כמו נסיכה סבבה ..

לא משנה מאיפה היא תקנה או תלך שפשוט בתחושה שלה שהיא תהיה ואוווו

מודה שקיבלתי כמה פריטים שמשתמשת בהם גם היום  .

ובאמת כשבדקתי שמלות בגמח ההוא , באמת היו שם שמלות מהממות.  הראשונה הייתה ממש וואוו בשבילי- באמת אותה לקחתי.  וזה אחד הזכרונות הכי יפים שלי מהחתונה.

ועשיתי כמה תיקונים אצל תופרת

אבל הייתה שמלה מהממת

זה הכסף הגדול

משם - זה כבר עניין של סטנדרטים שלכם

אנחנו היינו סטונדטים  לפני 10 שנים. לא שילמנו על עיצוב אולם, עוד אין לי אלבום, לא הסתכלתי על התמונות גם יותר מפעמיים נראלי אז אני שלמה עם ההחלטה והזמנתי שמלות כלה ב450 שח בעליאקספרס🙈 וכן, יותר מאחת

(זה חלק שפחות בתחום שלך ואל תצפה ממנה האמת לדעתי אם זה לא בא ממנה. אבל לא היו לי סטנדרטים בקטע קיצוני ומצדי היה להתחתן בדשא מתחת לבית הוריי אבל בעלי התעקש שלא)

בס"ד

המלצות ספציפיות לאולמות -

אולמי מייפל בפתח תקווה מאוד זולים יחסית לשוק. 

יש מצב שגם האולמות האחרים באותו אזור יהיו זולים. שאר האולמות שאני מכירה הם בפריפריה הצפונית אז לא יהיה רלוונטי אני מניחה...

זורקת לבדיקה - מצפה יריחו, אם הם עדיין עושים אירועים.

מעריך מאוד

רעיון מעניין

שייך להינשא בבית כנסת, כמו פעם, ביום שישי?

אני הייתי מאוד אוהבת את זה.

ואם יש מוזמנים רבים, אולי בר עשיר ומכובד שיתמלא בכל פעם, כך שלא יהיה חסר אוכל

לוותר על מנה ראשונה. להישאר עם סלטים ועיקרית

בס"ד

הסלטים בהתחלה והעיקרית בסוף הריקודים כמו בד"כ?

אני הייתי מתבאסת מחתונה כזאת, בעיקר כי לא תמיד נשארים עד המנה העיקרית (בטח אם מגיעים מרחוק).

בס"ד

בחתונה השנייה שלי (לפני שלושה חודשים) באמת עשינו ככה, אבל אצלנו העיקרית כללה גם דגים וגם בשר והיה אפשר לבקש כמה שרוצים. ברוב האולמות זה קונספט לא קיים למיטב ידיעתי.

חוץ מזה, אני בעד, זה הופך את החתונה לקצרה ולעניין. בכללי כל סיפור הסבב השני לא ברור לי כל כך.

אני בסבב השני בחתונה שלי פשוט לא רקדתי.. מיציתי.

ולגמרי הייתי הולכת על מנה אחת, רק שלהורים שלנו זה הרגיש לא מכובד

ולא למרכז קטיף, גם נמצא בניצן.

הייתי שם בחתונה לא מזמן,

אם לא הייתי בעבר במרכז המבקרים כנראה שלא הייתי מנחשת שזה מרכז מבקרים ולא מקום סטנדרטי לארועים.

יש שם גן מאוד יפה, אם תבוא לשם למרכז המבקרים אז יסבירו על ההיבט הבוטני וההלכתי של הצמחיה מסביב, אם אתה בא לשם לארוע אז אתה רק רואה את הצמחיה היפה מסביב.

בחתונה שאני הייתי, חלק מהאורחים ישבו באולם בפנים וחלק בחוץ.

אין לי מושג מה העלויות שם.

אבדוק

תודה לכן

אחוזת זר בשומרון (אזור קרני שומרון) 190 למנה כולל הכל. לא יודעת מה זה באמת כולל, רק ראיתי פרסום.

מקום ממש ממש יפה, אבל לא נגיש (מבחינה לאולם יש הליכה בעלייה לא סלולה), אם יש אורחים מבוגרים זה פחות מתאים.

שמעתי שגם גוונא בגוש עציון נחשב זול.

לא יודעת עלות מדויקת.

האמת שנגיש זה קריטי, כנראה שנבדוק לגבי גוונא

40 רכבים יכולים להגיע ממש עד האולם והשאר חונים למטה וצריכים ללכת בשביל פחות נוח.
מסדרים את זה ככה שהמבוגרים יותר או המכובדים יותר חונים למעלה.
תחבורה ציבורית - באמת פחות נגיש. אצלנו החתן והכלה לא היו מאד צעירים.
אז רוב החברים שלהם הגיעו עם רכב.
מלבד נגישות האולם מצויין , מקום יפיפה ולא מאד יקר. (190 זה מנה מאד בסיסית, אנחנו שילמנו מעל 250)

נגישות נוראית בהחלט.

אין איך להגיע בתחב"צ, התחנה הכי קרובה נמצאת 20 דק' נסיעה מהאולם, שכמו שנאמר נמצא על ראש גבעה עם כביש לא סלול.

אזור האירוע עצמו ממש יפה ונחמד, אבל קשה להגיע.

כשאין לי איך להגיע בנוחות - פשוט לא באה. חלק מהחשיבה על מי שאין לו רכב ולא יכול להתנייד או להסתמך רק על טרמפים.

אגב, אאלט בהר המור (או ליד?) יש אולם שהם נותנים בחינם בתנאי שתביא אוכל שעולה מקסימום x לאדם (מעט מאוד, משהו כמו 60 ש"ח, פשוט לא זוכרת בדיוק)

זה לא יספיק לקייטרינג, אבל כן לבופה, נניח הולי בייגל או משהו.

בעיניי אם יש לכם אפשרות לעשות משהו דומה בדשא של יישוב/קיבוץ - מהמם ומה טוב.

סטייל חתונת קורונה/מלחמה, אבל עם יותר אנשים…

אני חושבת שיש כאן עניין תרבותי, ושזה גם תלוי שלב בחיים.

השנקל שלי:

א. הורים - יש להם סיי. גם לגבי הזמנה של חברים. על אחת כמה וכמה אם הם מממנים. ואולי כדאי לדבר על זה - האם הם נותנים סכום ואתם מחליטים איך להשתמש בו? האם הם משלמים חצי חצי? או אולי חצי חצי על דברים מסוימים (נניח צלם) ובאחרים כל צד על החלק שלו?

ב. מספר מוזמנים - ברור שכל מנה עולה. אבל צריך לזכור שב"ה יש אנשים שאנחנו רוצים לשתף בשמחה, בפרסום הנס, ואולי עדיף לשלם עוד מנה ולא להשאיר מישהו בחוץ. חברים זה זכות, זה מקור לצמיחה וכוח. כמובן שיש מעגלי היכרות וכו'. בהקשר הזה - ייתכן שמנות משמחים זה דרך להוזיל. גם מנות ילדים זה אופצייה (בהנחה ויש ילדים שמגיעים).

ג. אולם -  ככל הידוע לי הכי זולים זה אצל חרדים, ושם הסטנדרטים שונים.

ברוב האולמות, מלבד המחיר למנה, יש עלויות נוספות - וכדאי לברר מראש. זה כולל דברים כמו עיצוב, כיסא כלה, חניות לאורחים, תאורה והגברה, משגיח, שמירה, טיפים וכו'.

יש הבדל בין מחירי חורף (זולים יותר) לקיץ. יש תאריכים פחות אטרקטיביים שיותר זולים.

יש לפעמים אולמות חדשים שמציעים מחירים זולים יותר כדי להיכנס לשוק.

החתונה הכי זולה שהייתי בה זה כנראה "חתונה חברתית" - כל אורח התבקש להכין/ להביא משהו מתוך רשימה של דברים, והזוג דאג לשכור שולחנות וכלים (החתונה היתה בחוץ). כמובן שיש עניין של כשרות, אבל יש קונספט כזה. ובכלל, חתונות קונספט בכל מיני מקומות לא בהכרח זולים, כי לפעמים רק להעמיד את הדברים לחתונה יוצא יקר יותר. אבל יש מקומות שבהם אפשר לשכור רק אולם, ואתם מביאים לשם קייטרינג.

ד. גמ"חים - לא מיועדים דווקא לנזקקים. כתבו כאן על שמלות כלה - אם מישהי תפרה, משתמשת פעם אחת, ואז מה עושה? תורמת לגמ"ח. ממה שאני מכירה, רוב הגמחים דורשים מחיר כלשהו שאמור לכסות את הניקוי יבש (שהם עושים), ופיקדון. ואז בד"כ צריך לשלם עוד כמה מאות לתיקונים והתאמות. יש מקומות שאינם גמחים שמשכירים שמלות בכמה אלפי שקלים. אפשר להזמין מחו"ל - אבל צריך לשים לב לאיכות. הייתי בחתונה שבה הכלה קנתה שמלה מחו"ל, ובאמצע הריקודים השמלה נקרעה לאורך התפר..

מלבד השמלות כלה, יש גמחים לדברים רבים נוספים שקשורים לחתונה - מציוד לחופה, כיסא כלה, כל מיני שטויות לריקודים ועוד.

ה. צלם - ככל שמישהו מתחיל יותר, אמור להיות יותר זול. אבל מה אתם רוצים? כמה צלמים בצוות? חשוב אישה? וידיאו? צלמת וידיאו? מגנטים? מה כולל המחיר? כמה שעות? האם מצלמים כל משפחה בנפרד עם הצלם הראשי, או במקביל את שתי המשפחות - ואז מי מקבל את הראשי?

 האם הצלם מתאים לווייב שלכם, לסגנון שלכם? האם יודפס אלבום? כמה עותקים, באיזה גודל, איך מגיע אליכם?

ו. הזמנה ומזכרת - עם הכלים שיש היום, די קל לעצב לבד. הזמנה דיגטלית זה זמין ונח. לגבי מזכרת - אני רואה שפחות ופחות מחלקים ברכונים (זה יותר לשבת שבע ברכות), ולא תמיד מחלקים, או שנותנים משהו סמלי יותר.

ז. בכל חוזה - לוודא שמתייחס למקרים של ביטול בעקבות הוראת ממשלה (קורונה, מלחמה) או ביטול/דחייה מסיבה אחרת (נניח ל"ע אבל פתאומי).

שיהיה ברור מתי משלמים ואיך - האם יש מקדמה, מזומן\העברה בנקאית\צ'ק.

ח. אם אחד מכם סטודנט - יש הנחה ברישום לנישואים (שכדאי לא להשאיר לרגע האחרון).

ט. להקה - ראיתי שיש פערים עצומים במחיר, כדאי לעשות שיעורי בית. גם להבין מה אתם רוצים - אולי די ג'יי? כמה נגנים? מי אחראי להגברה בחופה?

זה מה שיש לי בראש כרגע, אולי יקפוץ עוד משהו בהמשך.

בהצלחה!

וזכרו - ההפקה המשותפת יכולה להציף מתחים, פערים, בין בני הזוג ובין ההורים, בכל מיני כיוונים. זכרו שאתם אוהבים אחד את השני, אבל עם השקפות שונות - ודאגו לדרך ולצורה שבה מדברים על הדברים, שיש מקום להציף חוסר נוחות,  ולראות איך אפשר לפתור את הבעיות - לפעמים לא כולם יהיו מרוצים, וזה בסדר.

אסביר בקצרה:

יהיה בחוזה מדיניות עד מתי אפשר לבטל וכמה קנס זה. לרוב זה במדרגות.

אבל חייב חייב חייב להוסיף סעיף של כוח עליון, כלומר מה קורה אם יש ביטול שלא תלוי בכם או באולם, גמו מדיניות פיקוד העורף שלא מאפשרת וכו (מלחמה, קורונה…)

ואז גם מציינים מה קורה- האם ביטול, או האם שינוי תאריך וכו וכו

אבל אם אין את הסעיף בכלל- אתם בבעיה.

(פשוט תתעקשו מול האולם שיוסיפו. וכנ"ל מול הספקים - צלם, מאפרת, להקה וכו)

יש לי חברה שהתחתנה לא מזמן והיה סיפור לא נעים סביב ההזמנה.

היא שלחה לי בפרטי בערך חודשים לפני החתונה save the date כלומר פלייר דיגיטלי מעוצב רק עם תאריך החתונה. התאריך מתקרב, וכשבועיים לפני דברתי עם חברה נוספת שלנו שתאריך ממש קרוב ואולי נקבע ליסוע ביחד וכל זה. החברה אומרת שהיא כבר קיבלה את ההזמנה מהכלה, ושאם לא קבלתי אז שאני אדבר איתה. אז שלחתי לכלה שאני מתרגשת לקראת החתונה שלה וכו'. 

בקיצור היא כתבה לי שהיא נאלצת לצמצם את רשימת החברות ושאני לא בפנים.

יום אחר כך היא התקשרה אליי במיוחד להתנצל ולהסביר שההורים אמרו שהיא יכולה להכניס רק שולחן אחד של חברות שזה יהיה 16 או 17 בנות וממש מצטערת ולא נעים לה, וגם הארוס שלה נאלץ לבחור מתוך עשרות חברים שהוא כבר הזמין את מי להוריד.

כמובן שלא רציתי להידחף אם זה לא מתאים ואמרתי שהכל בסדר ואין צורך והתנצלתי.

אחרי עוד כמה ימים היא שולחת לי שבסוף אני כן מוזמנת, ואפילו דברה עם איזו קרובה שלה שיכולה להקפיץ אותי ועוד כמה חברות שגרות קרוב. בהתחלה הייתי ממש מבולבלת. כבר ממש הפנמתי שאני לא באה לחתונה הזאת, אז עכשיו את כן רוצה שאני אבוא?

בסוף הגעתי, נשארתי עד מאוחר בריקודים, והכל היה בסדר. 

ממש לא ברורה לי הגישה של ההורים בזה, וכמו שזה לא היה נעים לי זה בטח היה פי 10 לא נעים יותר בשבילה. גם אם להורים בתור ממנים "יש סיי" אני חושבת שאפילו 1,000₪ לפה או לפה בשביל עוד כמה חברים לא באמת משפיע ובהחלט יכול לחסוך עגמת נפש. במיוחד שחברים רוקדים ועושים את כל האירוע. בחתונה הזו ליד הכיסא כלה באמת היו מספר מצומצם ביותר של חברות, ותורידו את אלו שפחות אוהבות לרקוד, נראה לי רק סביבות ה6 או 7 בנות רקדו לה. 

גם בחתונה שלי היו לנו אי נעימויות מול ההורים וממש כמעט פתחנו חזית על זה. אחרי הכל אני חושבת שזה חשוב לזכור שזה אירוע של הזוג, המטרה היא לשמח חתן וכלה, לא את ההורים שלהם. (כמובן שבגבול ההגיון ואם הזוג דורש הוצאות ממש מיותרות אז אפשר לדבר על זה)

אבל אולם גוטניק בירושלים ממש זול.

בעיני צנוע ונעים. 

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

מצד אחד, בא לך מישהו שלא תרצי לשנות.

מצד שני, את כל מי שנפגשת איתו עד היום כן רצית לשנות.

עכשיו, נניח שמחר את פוגשת את בחור החלומות.

בול, בדיוק, הכי הכי מה שרצית.

ואתם מתחתנים

מזל טוב!

עוברות עשר שנים.

והוא עובר עם עצמו תהליכים.

ואחרי שאבא שלו נפטר, פתאום מבחור שמח ורגיש, הוא הופך לממורמר ועצוב.

ולא לאט הוא מאבד אמונה ומפסיק לשמור מצוות (או להפך- רואה את האור ונהיה קיצוני).

מה תעשי עכשיו?

שוב תרצי לשנות אותו, מין הסתם. וכמו שאמרת בחוכמה רבה- לא בא לך מישהו שתרצי לשנות.

אבל אתם כבר נשואים עם ילדים...

הפתרון לקונפליקט הזה ממש לא מצוי ב'להתפשר'. זה נהדר שאת רוצה אדם שיעשה לך פרפרים בלב.

אבל זה כן בללמוד לראות את התמונה הכללית. שגם אם יש זמנים מאתגרים- זה לא צובע את כל הקשר. שאם יש תהליך שבו אתם מתקרבים ומשפרים את התקשורת לאט לאט, זה בסדר שהיא עדיין לא מושלמת. ואם מישהו רוצה חתונה, ויש בו הרבה דברים שכן יכולים להוות בסיס לקשר- שווה להשקיע בשביל לבנות את הקשר הזה. ושזה יקח זמן, והרבה, ואם תחכי עד שיהיה מושלם כנראה להתחתן לא תזכי (אני נשואה 20 שנה, ועדיין יש לנו המון מה ללמוד ובמה להתקדם). ולכן עצם הכיוון של ההתקדמות, לראות שיש עם מי לעבוד- הרבה פעמים זה מספיק. לא כהתפשרות, כהבנה של איך העולם עובד.

העולם יותר מורכב מסרטים של דיסני. ובכל זאת, אם את בן-אדם שצריך את הריגוש והלבבות והפרפרים- אני לגמרי מחזקת אותך להמשיך לחפש אותם.

רק  תשלימי עם זה שהם לא יהיו שם תמיד. שאם הם באים והולכים- זה גם בסדר. שלא כל מחשבה חולפת על חסרון כלשהו היא סיבה לחתוך.

והיה צורם לקרוא בהודעה שלך שפיטה של אנשים אחרים. יש אנשים אחרים שמחפשים דברים אחרים וזה גם בסדר. חפשי מה נכון לך, ופחות להתעסק בעניינים של אחרים. מומלץ לבריאות.

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳

בהצלחה🫶 עוד יבוא יום בו תמלמל שמות של ניקים בחליפת חתן לוחצת

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה