לא זוכרת מתי הייתי ככה טעונה (טהרה)אנונימית בהו"ל

אני נשואה מעל 5 שנים.

נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.

יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.


זה מכעיס אותי כל כך כל כך.

אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.

אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).

אז עשיתי הפסק חדש.

ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.


וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.

אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??

מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.


אין לי כח למצווה הזאת.

נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.


מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?


כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.

אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?


אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.

אבל זה פוגע רק בי ובו.

ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.

אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.


בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.

והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.

ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.

מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.


ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.

וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.


וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)


מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.

וואו אחותי קשוח ממש..16210

איזה ניסיון!

לדעתי זה לא ילדותי בכלל שהיא תדבר איתו. היא אשת מקצוע שתתן לו את חוות דעתה. זה ממש יכול לשנות את התמונה.

מהניסיון שלי יש כמה תפיסות בפסיקה לגבי הצורך בבדיקת טהרה. שווה אולי לנסות רב אחר. זה באמת לא נראה לי הגיוני לחיות ככה

האמת שלי נשמע שיש פה איזופרח חדש

התנהלות לא תקינה מול הרב

לא יתכן שאחרי כל מה שאת מתארת זה מה שיש לו להגיד לך.

לדעתי יש 2 אופציות

או שהרב לא מקבל את כל המידע במלואו

או

שכדאי לברר על רב אחר מהזרם שלכם.

מצטרפתנעמי28

לי על הרבה פחות הסכימו כמה רבנים להוריד בדיקות

ואם יש פציעות חוזרות והאישה מעידה על עצמה גם יש ממקום להתיר.

נראה לי החמרה חריגה ולא נפוצה בכלל.

גם אצלינופרח חדש

שזה נקרא פסיקה יחסית מחמירה

אבל נניח כשהיה לי התקן

באופן גורף הרב אמר לא לבדוק כל הבדיקות



מסכימהכחל

לי בלי לדעת אם יש פצעים כרגע, רק מזה שפעם היה לי ועדיין כואב לי לעשות את כל הבדיקות ואני חוששת שייפסלו, רב התיר להמעיט

חבל להגיע למקום כזה עם המצווה הבסיסית הזאת

אמרת לא להמליץ לך על רבנים אחרים, אבל גם שאלת אם אין התחשבות בהלכה, אז כן! כן יש התחשבות בהלכה, ואני ועוד הרבה נשים ההוכחה.. ולדעתי לא תקין להתעקש על בודקת כל חודש מחדש, אחרי שגם היא בעצמה אמרה שהמקום רגיש והייתי מחפשת דחוף רב אחר

ממשנעמי28

רב שמוצא דרך להקל לרוב הוא רב גדול יותר ולא להיפך.

לרוב הוא מכיר יותר לעומק את ההלכה והתנסה ביותר מקרים.

רב ששולח שוב ושוב לבודקת

לפעמים פשוט לא בקיא מספיק ולכן רוצה להסתמך על חוות דעת נוספת.

היה לי רב כזה בעבר, על כל שאלה קטנה הוא היה מפנה לבודקת, עד שהצבתי אולטימטום שלא הולכת, והוא הפנה לרב מתמחה יותר מאותו מגזר ודרך שבאמת מצא מקום להקל.

מסכימה!רוצה לשאול שאלה

אנחנו הלכנו בשביל מראות לרב צעיר יחסית והוא אסר הרבה פעמים, ידעתי שבד"כ אם אני שולחת מראה אז זה כנראה אסור.... (למרות שמלא אמרו לי שזה לא אמור להיות ככה אבל זה הרב שהיכרנו וזה היה ספציפית למראות כי הרב שלנו לא גר בעיר וחשבתי שאולי אחרות שולחות כל בדיקה לכן הכל מתירים להן...)

היום אנחנו גרים במקום אחר, ואף פעם עוד לא אסרו לי בדיקה ששלחתי לרב.... מרוב שמתירים לי הכל אני מרגישה נרוויסטית שאני בכלל שולחת.... וזה רב מאותו זרם, ולא פחות מחמיר. הוא פשוט עם יותר ניסיון וראה הרבה צבעים אז העיניים שלו הרבה יותר רגישות לצבע. 

גם חושבת לי הרב נתן המון פעמים הנחיה למעט בדיקותהלוואייי

ותחתון צבעוני ובלי מוך וכל מה שניתן  כמעט במצבים של כתמים

ואפילו לא כמו שתיארת..

והרב שלנו ידוע כרב גדול ואפילו מחמיר בעקרון(לדעתי לא מחמיר בכלל)


אני לא אומרת משהו נגד הרב חלילה

אבל כן מרגישה שיש מצב רגיל

ויש מצב של כלמים חוזרים- ואגב רפואית צריך לברר למה ואם אפשר לטפל...אם לא ניתן רפואית לטפל אפשר גם לנסות רפואה טבעית.

ולגבי הרב- כדאי לבדוק מולו האם עקרונית הוא מבדיל בין מצב סטנדרטי למצב של כתמים חוזרים שלדעתי אז ההנחיה היא שונה לרוב ויש התייחסות למצב ונסיון להקל

כדאי שתחפשי רב אחר עם כתפיים רחבותאמאשוני

שיכול להתיר לא רק על סמך בודקת.

אם אתם מתכננים למנוע לתקופה ארוכה אפשר לשקול התקן הורמונלי.

חד משמעיתאחת פשוטה
לא נשמע סביר בכלל ללכת לבודקת כל כך הרבה פעמים. מסכימה עם מה שכתבו מעליי
הרב שלנו מחמיר מאודדדרוצה לשאול שאלה

בהרבה דברים שתופתעי אפילו לשמוע שיש כאלו שמחמירים בהם, ועדיין מאז החתונה!! (שזה מעל שלוש שנים) אני עושה בדיקות רק בראשון רביעי ושביעי (ואם יש פצע ידוע אז רק ראשון ושביעי) בהתחלה בגלל הבתולים הוא אמר שבשנה הראשונה עדיין יכול לדמם, אח"כ ילדתי והיו קרעים ומאז האזור רגיש מאוד ונפצע מהר אז אני עדיין ממעיטה. 

גם אם רבנים אחרים לא ברמה הזאת שיגידו להמעיט שנה בגלל בתולים, רוב מוחץ ממש של הרבנים יגיד להמעיט כשהאזור רגיש.

אם את לא רוצה ללכת לרב אחר - מתחננת שתני לבודקת לדבר עם הרב, לי התירו שבעה נקיים רטרואקטיבית בזכות שנתתי... זה לא בושה! זה יעזור לך להמשך יהיה לך שקט.

 

ואגב בסוגריים זה גם אולי כדאי לכם לשאול וזה גם הרבה רבנים מתירים - למי שהאזור רגיש להרטיב קצת את העד, לחכות שיתייבש קצת אבל שיישאר לח ואז לבדוק איתו, לי זה חסך המון כאב ראש....

 

בהצלחה אלופה! 

וואו יכולה להזדהות ממש! ממשיכה בפניםליני(:
רוצה לשתף שזה לא בהכרח קשור לרב מחמיר או מקל... אני עברתי משהו מאד דומה! ולקח לי המון זמן וכמה רבנים עד שהגעתי לרב שהבין שיש לי רגישות ועל סמך שאלות שהיה שואל אותי היה פוסק, ואפפעם לא שלח אותי לבודקת! כי הבין את הקושי שלי עם זה וגם שבעצם אין מה... ורוצה לציין שהוא רב דווקא מחמיר מבחינת הפסיקה. אבל עם הכרות עם ההלכה וכתפיים מספיק רחבות כדי לעזור לפסוק לפי מה שאת מרגישה ויודעת על עצמך.

(אגב, דעתי האישית, שפעם לא היו בודקות טהרה... זה משהו של השנים האחרונות. מה שמחזק את זה בעיני שזה אכן לא טבעי ושיש דרכים רבות, גם על פי ההלכה, טובות ואחרות לפסוק ולסמוך על האישה, מקווה שתמצאי את הדמות שמתאימה לך ואל תתייאשי מלחפש אותה! גם בתוך הזרם שלכם... חיבוק גדול על כל העוגמת נפש והתחושות הקשות. הייתי שם...)

תשמעי מאמי. בעיני לא תקין ולא נורמאלי בשום צורה!באתי מפעם

אני יודעת שמי שיש לה פצעים בקלות מתירים לה להוריד בדיקות! ללכת לבודקת בכל פעם?!?! מה? אחרי כמה פעמים שיש פצע כבר הרבה פעמים מזהים בכתם שזה דם של פצע ולא מהרחם .

כל כך כואב לי על החוויה שאת עוברת, זה לא נשמע לי תקין בכלל, מציעה מאוד להחליף לרב אחר שמסוגל להתיר אתכם בלי לשלוח בכל פעם לבודקת  , רב שמקל זה לא אומר שהוא פחות חזק במצוות, זה אומר שהוא מספיק מבין הלכות לעומק ולרוחב שיודע איך להתיר.

עכשיו אנקדוטה קטנה - מסופר על רב עצום, סליחה שלא זוכרת מי, שהיה מאוד מחמיר בכל נושא של מצוות. רק בענייני טהרת המשפחה היה מקל מאוד, שאלו אותו איך יתכן שהוא לא מחמיר גם בזה? והוא ענה - אני דווקא מאוד מחמיר במצוות שלום בית. אל תזלזלי במשקל הכבד של מצוות שלום בית.

שום דבר לא ילדותי, ברור שהבודקת תתקשר! ובעניין שתמליץ לך על רב אחר. וואי זה מקומם אותי לחשוב שזה מה שאת עוברת! חיבוק גדול ❤️

נכון פעם לא היה מקצוע כזההריון ולידה

וגם היום שיש הוא נועד לדעתי למקרים מאד קיצוניים שבאמת חייבים.

אז שאלו שאלות, וסמכו על האשה ומה שהיא מרגישה

וגם היום לא חושבת שכל רב שולח ככה כל דקה לבודקת.

במיוחד שאת כבר מכירה את ההרגשה של פצע וכו'


מוסיפה שיש את הבדיקות ההכרחיותהריון ולידה

ואם אני מרגישה מתישהו שיש לי פצע ורגישות

אז אני יודעת שניתן להפחית

ולא חושבת שצריך כל פעם לשאול שוב ושוב כשזה בדיוק אותו המצב


כמו שבהתחלה כשהתחתנתי לקחתי לרב בדיקות מסויימות

ואז אשתו אמרה לי שאם זה יהיה שוב צבע כזה אז אין צורך לשאול עליו

רוצה לציין כמה דבריםעל הנס

א.אישה נאמנת להעיד על עצמה שיש לה פצע הלכה מפורשת לא צריך רב שיעיד על מה שהוא לא מרגיש.

ב.רב למד כדי להתיר לא כדי לשלוח לבודקת,אם הוא שולח הרבה לבןדקת וגם הבודקת אומרת שזה מיותר,כנראה שאין לו מספיק ידע ונסיון לפסוק בזה ולכן כדאי למצוא רב אחר שאתם סומכים עליו.

ג.תלמדי טוב את ההלכות הללו,לא כל דבר חייבים לפנות לרב יש לך אפשרות להתיר לעצמך לפעמים.

ד. בהנחה שאת נורמלית וגם הגוף שלך נשמע שנקלעת לסיטואציה ממש לא נורמלית והמקום שלך לשים לזה סטופ.

לא נגד הפסיקה שלכם,זה יותר כמו לבקש חוות דעת של מומחה יותר גדול,תפנו לרב שמומחה לזה מהפסיקה שלכם תחפשו המלצות,זה לא רק איכות חיים זה גובל בפיקוח נפש לא פחות מזה.


בעיניי כן בהחלט, שהבודקת תדבר עם הרב שלךים...

לגבי הרב, האם זה הרב שלך שאת פוסקת לפיו?

נשמע שהוא מחמיר מדי או דואג מדי, יש מצב לרב צעיר ולכן כל כך מקפיד?

אם את לא חייבת את הרב הזה ספציפית, תפני לרב אחר. יש גם נשים שיכולות לפסוק לך.

אני מרגישה יותר נוח ללכת לאישה ויש לי אחת יחסית קרוב אלי.

מבחינת הבדיקות, לא יודעת מה הפסיקה אצלך וכמה את מקפידה על כל הבדיקות.

נכון שצריך פעמיים ביום, אבל למשל אני למשל הקפדתי רק על הבדיקות המעכבות. סתם ככה, בלי פסיקה מיוחדת....

פשוט שאם ההלכה מראש אומרת לך שכחת, לא נורא. משמע- להבנתי שאין צורך. לפחות זה מה שאני מבינה ומבחינתי זה מספיק לי.
אני לא פוסקת הלכה ותעשי מה שנכון לך. אולי תשאלי גם על דרך לעשות את הבדיקות שתמנע גירוי ותאפשר לאזור להחלים.
אולי לתת חודש להחלמה, יעזור... בתקווה שחודש הבא לא תהי רגישה כל כך

תחליפי רב מאמימקקה

ממש חבל ככה להרגיש

זה ממש לא תקין

אני חושבת שעדיף לפנות לרב שיפסוק לך שפצע נותןהמקורית

הקלות לחצי שנה קדימה )יש פסיקה כזו)  מאשר שתמאסי במצווה כמו עכשיו

למעשה, את גם יכולה שיפסקו לך הקלות על הפצע גם בלי גישה אחרת, הקושי שלך הוא שליחה לבודקת כל פעם שתאשש את מה שאת יודעת

מציעה לשאול את הרב אם יש מי שיפסוק לך בלי הבודקת


מצטרפת לקודמותיי.שיפור
אם כל פעם את הולכת לבודקת אז ברור שיש לך פצע, למה צריך ללכת שוב? 
נשמע לא הגיוני מבחינת כללי פסיקהחושבת בקופסא

זה לא קשור לרב מקל או מחמיר. (וכמו שאמרו לפני, נידה זו מצווה שלהחמיר בה זה להקל בשלום בית, שזה שיקול הלכתי רציני לא פחות)

יש כללים ידועים מתי אפשר להוריד בבדיקות. והבדיקות המרובות שאנחנו עושות היום הן גם ככה לא מעיקר הדין. הן לא מדאורייתא אלא מדרבנן, וחכמים שקבעו את הבדיקות האלו יכולים לקבוע מתי לעשות אותן ומתי לוותר. 

במיוחד שאת יודעת לזהות בדיוק איפה הנקודה הכואבת וכבר הלכת לבודקת שמצאה פצעים הרבה פעמים בעבר. ברצינות כדאי לך לחפש רב אחר, מאותו המגזר. או לשאול את הרב הזה למה הוא מחמיר ככה אם יש לך את כל הקריטריונים הידועים האלו. את ממש יכולה למצוא אותם בספרי הלכה.

הייתי פונה למכון פועה לפסיקה ספציפית למצב הרגיש שלאני אנונימית!

שלך..

הם ממש יכולים לעזור.


בהצלחה!!

ושיהיה רק בנחת!

אוף. ממש מכעיס מה שאת מתארת.מקרמה

ביקשת שלא להמליץ לך על רבנים

אבל אני כן הייתי ממליצה לך ללמוד

ידע הוא כח!


הלכות טהרה (בכללי עולם ההלכה)

מורכב מרבדים שונים


רובד 1: יש את עיקר הדין שהוא הבסיס (וגם הוא מורכב מדין תורה ודין רבנן)

כמעט ואין בו משחק... (ובכל זאת כתבתי כמעט...)


רובד 2: עליו יש עוד רובד של מנהגים (לפי עדות/שיוך מגזרי)

וואו- כמה אפשר ללמוד!

גם במנהגים יש מנעד רחב ורבדים

יש את כל הנושא של לכתחילה עושים

אבל במקרה ו..  יש מקום להקל

(אני אתן דוג מפסיקה אישית שקיבלתי...

אני אשכנזיה, מלכתחילה נוהגת לספור 5 ימים לפני הפסק

אבל בגלל שאני מביצת מוקדם קיבלתי הנחיה שבימי מניעה לנהוג 5 ימים... בימים דאני מנסה להיכנס להריון לעבור למנהג הספרדי...)


הייתי בעיקר מתמקדת בנושא של פצעים... תתפלאי כמה דיונים הלכתיים יש על זה


רובד 3: חומרות לפנים משורת הדין

כמות בדיקות...

דיני כתמים..

הרחקות...

תגלי עולם שלם של דברים שהם 'רק חומרות'

לנשים שהכל זורם- זה אולי מתאים

אבל לנשים שלא הכל זורם זה יכול להיות הרסני


רובד רביעי: קבלות ועולם החסידות

נגיד לדוג מספר הטבילות...


כשמלמדים כלות הכל כמו שכבה אחידה

מעבר לזה שחוטאים לאמת

זה עושה עוול גדול לנשים

אהל בעיני בעיקר עושה עוול גדול לקבה

לא לכך הוא התכוון


תמצאי לך את המקור ההלכתי שאת סומכת עליו

תחלבי את הידע

ואם הידע הזה תאמתי עם הרב שלך

בשאלות ישירות

כי צורת השאלה לפעמים מכתיבה את התשובה


ויש רבנים שצריכים דחיפה קלה...


בהצלחה


אני תמיד שוכחת מלא בדיקותדיליה

לא שואלת רב. אני עמוסה בחיים ועושה ממש בדיקות הכרחיות + 2-3 כשאני בדיוק נזכרת. 

תדעי שאת צדיקה שאת בכלל שואלת.

ואנחנו שואלים רב הכי מחמיר שאני מכירה, ואני יודעת שכל אישה שנפצעה יותר מפעם אחת הוא אומר לה לעשות הפסק ראשון ושביעי.

מאוד מוזר מה שהרב אומר. 

לגבי הבודקת מציעה ללכת למשהי שיש לה גם הבנה בבריאות הנפש. שתהיה עדינה איתך ותעזור לך להרגיש נוח.

וואי זה נשמע קשוח כל כך ובלתי אפשריילד בכור

זה לא הגיוני להיות בסרט כזה כל כך הרבה זמן

פעם אחת בחיים שלי הלכתי לבודקת והבטחתי לעצמי שאני לא עושה את זה יותר

מצטרפת לכל מה שכולן כתבו

ואפילו הבודקת אומרת לך שזה לא הגיוני

אולי תשאלו רב אחראורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 11:24

לפני כמה שני היתי אצל בודקת פעם אחת, ו אז אמרו לי להפחית בדיקות. ואני כבר שנים בודקת מינימום, הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה בשביעי.משתדלת לעשות עוד אחת באמצע. רק שתדעי שהלכתית המינימום הוא- הפסק, בדיקה ביום הראשון ובדיקה ביום השביעי, זהו . עשית את זה וקיימת את המצוה. הדרכתי כלות חילוניות / מסורתיןת בעבר, ולהן אומרים במפורש שזה המינימום . ויש מקסומום. לפי מה שלמדתי ברגע שיש קושי כלשהו עם המקסימום אפשר לרדת למינימום. אפילו קושי רגשי. אצלך זה לא הגיוני שאת לא מורידה בדיקות. עכשיו קראתי ששאלת עמה רבנים, לא יודעת אולי באמת שהבודקת תתקשר, את מתארת מצב לא הגיןני שאני לא מכירה, ואם זה גורם לך לשנא מצוה, אולי עדיף לחפש רב אחר לשאול אותו אפילו מזרם אחר...

מניסיון אישיאנונימית בהו"ל

תלכי לרב דוב ליאור


הוא לא שולח לבודקות אפעם

הוא גדול דור ברמה אחרת (הוא והרב עובדיה יוסף היחידים שעברו את המבחנים ב100 נקודות)


תפני אליו ובע''ה שיעשה לך סדר 

אין על הרב ליאורדפני11
צדיק בסדר גודל אחר
וואו קשההרקאני

לנו יש רב מחמיר מאוד

וכשאמרתי ששרף לי בבדיקה אמר שאפשר לסמוך על זה

קצת הזוי מה שאת מתארת

לדעתי לא מוזר בכלל שהבודקת תדבר איתו

ממש מיותר ללכת שוב ושוב אם הבודקת אמרה בפירוש שזה איזור רגיש

מוזר לי שהרב יודע את זה ובכל זאת שולח אליה שוב ושוב

עונה בכלליות, סליחה שלא עונה לכל אחתאנונימית בהו"ל

קראתי את כל התגובות ומעריכה מאוד את זה שהגבתן.


הרבנים יחסית צעירים, זה מה שיש כאן.

אמרתי ואומרת כל פעם מחדש שיש רקע ידוע של פצעים ושכל ביקור אצל בודקת נגמר בפצע, ושכל ניסיון להיטהר נגמר אצל הבודקת.

הבודקת טוענת (ואני מסכימה איתה) שבגלל שהיום יש בודקת אז לרבנים הכי קל לשלוח אליהן במקום לקחת אחריות.


אני לומדת, בספר כתוב שכדי להוריד בדיקות יש לשאול רב מורה הוראה אז זה מה שאני עושה.

מוך דחוק כתוב שאם קשה אפשר לא לעשות אז לא שאלתי ופשוט לא עושה.


הניסיונות שלי להיטהר רחוקים אחד מהשני ולא חודש אחרי חודש אז אולי זה מה שגורם לרב לא להתיר לי למעט בבדיקות כי לפני שנה היה כתמים ולא לפני חודש.


ואני לא מחפשת שמות של רבנים פשוט כי אם אחליט ללכת לאחרים אחפש בעיר אחרת קרובה רבנים שסומכת עליהם ואסע לשם להביא את העד אבל בינתיים עוד מנסה את מזלי עם הרבנים כאן כדי לא לטרוח כל כך.


אמרתי לבעלי שאם לא תהיה ברירה נפסיק למנוע ונסיים עם הסיפור הזה לעוד שנה של שקט (בצחוק כמובן, זה לא שיקול להיריון מבחינתנו גם אם נהיה אסורים זמן ארוך בגלל זה)

את יכולה להתייעץ עם מכון פועהילד בכור

להגיד להם איפה את גרה

את כל הסיפור

והם ימליצו לך על רבנים אולי

ויש דברים שרב יכול להגיד בלי לנסוע אליו כמו להוריד בדיקות

ובכללי מציאות של שנים של פצע זה משהו שכדאי להתייעץ עליו מהקצת ששמעתי. בדקת את זה רפואית? 

לא רק זה.הם הרבה פעמים יוצרים קשר עם הרבעל הנס
שאותו שאלתם ומסבירים להם,לכן ממש שווה לנסות לימור קשר במקרה כזה
לא תמיד חייבים להביא את העדטארקו
שווה למצוא רב שאת סומכת על הפסיקות שלו ושאפשר להתייעץ איתו טלפונית

למשל אם יש כאב יש רבנים שיוכלו להתיר בלי לראות, פשוט כי כאב זה משהו שאפשר לתלות בו.


ואם זו הסיטואציה אז בהחלט שווה לתת לבודקת לדבר עם הרב. זה בכלל לא ילדותי.

כנראה שקל לו לשלוח אותך לבודקתשירה_11

וכך להוריד מעצמו את האחריות

חמור בעיניי. חסר ידע בסיסי ברגישות של אישה 

מסכימה. ממש עצובבאתי מפעם
מסכימה מאוד.טארקו
לא רק רגישות של אישה גם חוסר הבנה בסיסי בהלכהעל הנס
בהלכה יש התייחסות מפורשת על נאמנות האישה בדבר הזה וחבל שרב שמתיימר לפסוק בזה כל כך נופל בזה
במקרים מסויימים אפשר לפסוק הלכה רק מתיאור המקרההשקט הזה

בלי להביא את העד.

יש את בית ההוראה של הרב זכריה בן שלמה

את הקו של מכון פועה

ובאמת מעודדת אותך למצוא רב בקיא גם אם זה אומר קצת לטרוח.

זה יכול לשנות את כל החוויה שלך לגבי המצווה הזו

אצל הרב זכריהאחת פשוטה

אפשר פשוט לשלוח וואצפ עם הסיפור מקרה והוא יכול לפסוק ולכתוב לך לגבי כמות הבדיקות.

ויש מקרים שגם יכול להתיר מראות לפי סיפור מקרה או לפי תמונה.

ממש לא צריך לסוע עד אליו.

לא סביר בעיני שהמצווה הזו נהיתה שנואה אצל כל כך הרבה נשים.

לא זה מה שהקב"ה רוצה זה בטוח.


ואם את לא רוצה לסמוך על הרב זכריה אז גם מכון פועה יכולים להתיר פחות בדיקות וכו.

רוב השאלות יכולות להיות בטלפון/הודעהפרח חדשאחרונה

רק כשיש מראות צריך לשלוח פיזית

ממליצה ממש ממש מכון פועהשמעונה
קודם כל יעשו לך סדר, מה מותר ומה אסור. אולי גם יסבירו לך על ההיתר של ראשון, שלישי, שביעי, בלי קשר להראות להם עד. יש להם כתפיים רחבות מאוג והם אפילו ידועים כמחמירים, וכבר שנים התירו לי ראשון, שביעי ולא אמרו לי מעולםללכת לבודקת. גם דברו איתי בעניין כתמים והתירו
נשמע לא תקין בכללשירה_11

אבל בכללל

איך הגיוני שכמה רבנים אומרים לך את אותו הדבר כשידועה לך רגישות??


אני מבינה אותך לגמרי, ללכת לבודקת זה ממש מעל ומעבר בעיניי, אז כמעט כל פעם?? וכשידועה רגישות???


את יודעת שאני בודקת רק ראשון ושביעי???? כבר שנים.

אני לא יודעת מאיזה זרם את. אנחנו ספרדים, ואני מתייעצת עם רב מוסמך וצדיק פה לכל הדיעות, ואני ממש מרגישה שהוא מיקל איפה שהוא רק יכול, ומתשאל אותי שאולי מהתשובות יהיה משו שאפשר להקל, כולל ללכת עם עד שלי לאחד מהראשל"צ כי הוא היה ממש ספק.


זה קשה מידיי מה שאת מתארת 

מעדכנתאנונימית בהו"ל

בזכות זה שכתבתי כאן קיבלתי שוב קצת כח להתעסק בזה וגם בעלי התעקש שהוא רוצה שנשאל רב אחר שגר בעיר אחרת רחוקה אבל התייעצנו איתו כמה פעמים בנושא כשלא היה צריך לראות עדים.


התקשרתי אליו עכשיו והוא באמת אמר שלא מבין את הרב ולמה פסק לי ככה

ושאעשה רק ראשון ושביעי בדיקה אחת.


הוא כמובן מאוד התפלא ואמר שזה ברור שבמצב כזה אין עניין לעשות את כל הבדיקות אלא להמעיט כמה שאפשר.


ידעתי שהבעיה ברבנים הספציפיים האלה אבל הם היחידים שקרובים אליי לראות את העדים אז התייעצתי איתם.

מחזקת אותך על הפנייה! איזה יופי שב"ה הוקל לךנפש חיה.

תדעי

הפסיקה בטהרה תמיד תמיד מכוונת להקל על בני הזוג, זאת המגמה. לטהר אישה לבעלה כי התורה מכוונת להרבות אהבה ואחווה בין איש לאשתו- שמתבטאת בקרבה.


 

מי שמחמיר זה או כי כך ההלכה ולצערו הוא לא מצא פתח להתיר

או כי הוא לא מבין את המורכבות / לא מבין את המציאות ואת ההלכה לאורה.

(כותבת לך מה ששמעתי שיעור לפני כמה שנים, בענייני טהרת המשפחה, בנושא שאלת רב) 

אלופה שפנית שוב!טארקו

ואני ממליצה לך להפריד

ממש למדנו עם השנים שלא תמיד חייבים להראות

אז קודם מתקשרים או שולחים לרב הודעה עם התיאור

אם צריך הוא מבקש תמונה(דרך תמונה יש דברים שאפשר להבין אם מומחים, למשל גודל, מיקום, צבע שבוודאות טהור)

ורק במקרים מאוד מסוימים הוא צריך ממש את העד..


ואז במקרה שצריך ממש להראות אפשר למצוא איך להעביר לו או להעביר לרב שכן נמצא אצלכם.

מחזקת טותך ורוצה להמליץ לךמקרמה

שלהבא תתחילו עם השאלות ותיאור המקרה לרב "בעיר האחרת"

פסיקה בנושא טהרת המשפחה לא מבוססת רק על דיני מראות

יש עוד הרבה 'ראיות' מסביב כמו עדות האישה, הרגשה, מיקום הכתם, צבע הבד וכו..


ורק אם הגעתם למצב שנדרש רב שיפסוק על סמך מראה תחליטו אם אתם חוזרים לרב הראשון...


(רמז... אני נשואה קרוב ל10 שנים ויכולה לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שיצא לי לצאר לרב מה ראיתי... אפעם לא נדרשתי להביאמלו את העד...)


מסכימה ממשיראת גאולה

מבינה אותך הפותחת שאת לא רוצה לחפש 'רב מיקל' אלא להיצמד לשיטת הפסיקה שלכם. מחזקת את ידייך על כך!!

אבל אם קיים רב גדול ובקי שמקובל עליכם, אלא שהבעיה היא המרחק, עדיף לשאול אותו, ורק אם יאמר שצריך להראות פיזית את העד - תוכלו להביא לרב הראשון. (יש רבנים שעונים למי להביא את המראה באזור שלך. כלומר את אומרת לו שאת גרה רחוק, והוא מכיר רב באזור שלך וממליץ עליו)

איזו אלופה את!!ממשיכה לחלום

שלא התייאשת ועשית את המאמץ הזה להגיע לרב המתאים

זה פשוט מרגש אותי

מסירות נפש אמיתית על מצוות הטהרה, מקווה שתראו המון ברכה בזכות זה


ולגמרי במקרים כאלה חובה להתייעץ על רב גדול שמבין במקרים מורכבים, גם אם זו טרחה...

זה לא הגיוני במצב שלך לעשות בדיקות יותר מההכרח.

שיעבור בקלות ובמהירות

אלופה! אלופה! אלופה ששאלת שובדיאן ד.

גם אני שנים עשיתי הפסק ראשון ושביעי בדיקה אחת בגלל פצעים

ותמיד הרב נתן לי היתר גורף קדימה

רק שמע שפעם היה בעיה

או שאחרי לידה כאב לי והיה פצע, ישר אמר שלפחות שנה קדימה לעשות את המינימום שצריך.

 

 

יופי שהסתדר בסוףבשורות משמחות
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !