תאמין לי הרבה הרבה יותר כאב ראש...

ישבהז עוד לא התחילה וכבר נמאס לי ממנה...

החמשושים ושאר ירקות יהיו חסרי מעש וילכו לבית

ו"הבטלה מביאה לידי שיעמום והשיעמום מביא לידי חטא"

אין לי עניין שידפקו לעצמם את החיים...

אם עכשיו שבוע בזכותי הם יתחילו את ביה"ז בטוב זה מקרין על כל בין הזמנים (מניסיון)

ששייכת לרבנים מסוימים ותלמידיהם

שהם אלו שמאמינים באמונה שלמה ב"לדפוק לתלמידים את החיים" בכל מקום שרק אפשר, ואז עוד מדברים ביהירות גדולה ומנותקת כאילו הכיוון ההפוך הוא זה שבו מבזבזים את הזמן

א': ישיבת בין הזמנים היא עם סדרים פתוחים ופעילויות כל יום (בסגנון של בריכה, באב אל בום (הזה עם הכדורים), הרב גלזר ועוד) יש חטיפים ומתוקים כל יום כל היום (ישיבת בין הזמנים עולה באיזור של 17,000 ש"ח וגם זה כי הפעם אנחנו רק 30 ולא 50 איש כמו בדר"כ)

ב': את יודעת מה יש באינטרנט ללא הגנה? את יודעת מה עושה נער אומלל ובודד בן 15 שמשעמם לו בבית? וד"ל...

ג': לא התנסחת בצורה ברורה כ"כ, אשמח אם תבארי דברייך...

(אני מתכוונת - זה בעייתי, כי אני טוענת שכל ההשתלטות על הזמן בעייתית, אבל נזרום איתך)

אבל זה לא "ישיבה", ולכן זה נחמד, אבל לא עדיף על דברים אחרים

ב. כן. יצא לי לראות מה יש באינטרנט פעם או פעמיים.

אבל התפיסה של "אני מעדיף שהתלמידים יהיו אצלי כי אחרת הם יעשו דברים רעים" מחרידה בעיניי.

יש לך עד כדי כך אפס אמון בתלמידים שלך, החלטה ברורה שאף אחד מהם לא יעשה שום דבר טוב עם הזמן הזה, והחלטה שאתה צריך לשלוט להם על הזמן כי אתה יודע לנהל אותו והם לא.
בנוסף - החופש הוא גם הזמן היחיד שיש בגיל הזה לעבוד, בשנה הבאה הם ירצו רישיון נהיגה? דברים אחרים?
נורא קשה לי עם זה שלוקחים להם חלק כ"כ משמעותי מההזדמנות להשיג דברים כאלו, גם כאן - בגלל התפיסה שללמוד עדיף וש"אפשר להשלים בזמן אחר"

אבל גם לעשות כלום בחופש, חשוב עד הכרחי בעיניי. והבנייה המלאכותית הזו של תוכניות כדי שלא ישאר לתלמידים זמן ("כי אחרת הם יהיו באינטרנטטטטטטט!!!!") נוראית.

יש גם ישיבה ויש גם בין הזמנים.

את צודקת שלהחליט בשביל מישהו אחר זה בעייתי, אבל אני צריך לקבוע כללים שבהם אם אתה מגיע חישבהז, אתה צריך ללמוד, אני לא משקיע על בטלה...

יופי, אז את יודעת שעדיף שיהיו כמה שפחות עם אינטרנט פרוץ, ועדיף שיתחילו את ביה"ז עם בוסט של קדושה...

ההוכחה שאני צודק היא ש-גם אם אני אהיה עם אינטרנט פרוץ למשך בין הזמנים אני אדפוק לעצמי את החיים, וישבהז עוזר לי לא פחות מלהם.

יש לי אמון מלא בהם, אבל לצערי אני מכיר את המלך הזקן והכסיל וגם בו יש לי אמון מלא...

לא אמרתי שאף אחד לא יעשה שום דבר טוב, אבל אם תלמידים ישבו בבית ויראו תכנים פורנוגרפיים (מותר לכתוב את זה פה?), והם יראו (לא כולם, אבל כמות לא קטנה מהם, לכיוון ה40 אחוז) אזי "אין הצר שווה בנזק המלך"

לילד שלך את תגידי מה לעשות? או שהוא ילד קטן וחסר דעת שתסבירי לו, מה ואיך ואיפה וכו'

אז הם תינוקות מגודלים...

יש שלושה שלבים בגדילה: א': אתה קטן, לא יודע מה נכון לעשות, ולא יעשה גם אם יגידו לך.

ב': אתה יודע מה נכון, אבל אתה צריך דחיפה כדי לעשות אותו.

ג': אתה יודע מה נכון ועושה אותו.

אז הם ב-ב', ומי שרוצה דחיפה מצוות ישיבת בין הזמנים - מוזמן בכיף, מי שלא לא חייב...

אני מסכים איתך, ולכן ישיבת בין הזמנים היא רק שבוע מתוך החופש...

אני לא עושה את זה כי אני חושב שללמוד עדיף מלנפוש, אני עושה את זה כי אני חושב שנופש אמיתי, הוא לכייף עם חברים...

וכפי שציינתי זה שבוע מתוך חודש... שהוא רשות רק למי שרוצה... אנחנו לא סטאליניסטים פה...

אז אתה לא יודע. אין לך מה לכתוב, כי אתה לא תשכנע אותי ואני לא אותך, אז אין למה לדון בזה... מיותר...

טעות שלי...

מה שהתכוונתי להגיד זה "אתה חושב x הבהרת את הנקודה שלך, אני חושב y, ולא נשכנע אחד את השני אז אין למה לדון בזה...."

כי גם אני עדיין "תינוק מגודל"...

נכתבות בCAPS LOCK

תנשום יקירי

אם היית בא להציל אותי לא הייתי שומע מאחורי הפרגוד חוץ מאחר

ומיד!

לאלתר

ואי נכי נמי, אני חושב שממש לא הבנת אותי נכון...

אני אוהב שם את *כמעט* כולם, באמת. ובגלל שאני קרוב לגיל שלהם אני מבין אותם יותר טוב מהצוות של הישיבה קטנה שהם איתם כל השנה...

אז ב"ה אני יודע לעשות דברים קצת יותר טוב, כי הייתי כמוהם לא לפני המון זמן, וכי הם מרגישים איתי יותר כמו חבר מ-איש צוות (ב"ה)

כותבים אחרת

אבל למי אכפת

אז ליהוי כולנו מתים כדיומא דמיתנן

אתה למשל, יודע שצריך לצאת לעבוד כדי שיהיה כסף, אז אתה יוצא לעבוד שיהיה כסף... ורק בחלק מהדברים צריך דחיפה, זה שלב מעבר בין ב' לג'

יכול להיות שבמקביל לזה שזו אחלה יוזמה, (נוסח הנער ההולנדי אבל לא נורא) הם גם דוסים מתנשאים וחיים בסרט שחושבים שהשמש זורחת להם מהפתקית של המכנסיים, אבל זה לא סותר שכל מסגרת שאתה נותן לנוער שזקוק למסגרת אתה מועיל לו הרבה.

יכול להיות שלך היו חוויות מעצבנות עם פטרונות ועם כפייה למסגרת שלא היית זקוקה לה ולא הועילה לך, אבל מהחוויה שלי גם כתלמיד תיכון וגם כתלמיד ישיבה, חופשות ובני הזמנים מאוד מאוד הזיקו לי בכל הנוגע לסדר יום טוב ובלי לראות דברים לא טובים באינטרנט. והלעג להגיד "אחרת הם יהיו באינטרנטטטטטט" הוא אמנם קצת מוצדק כי באמת זה מוגזם לחיות באימה מהאינטרנט כשהוא כל כך טוב, פונקציונלי ויומיומי; יחד עם זאת יש נורמליזציה מטורפת לאינטרנט ולתכנים שבו שהם מראשית ועד אחרית רעים מזיקים ומסרטנים את הנפש את המחשבות ואת האישיות כולה ומסוגלים להפוך את האדם פשוטו כמשמעו מאדם עם בריאות נורמליות ותפקודיות לסמרטוט רצפה עם ערך עצמי נמוך, מחשבות מכוערות וחולות ותקווה שהולכת ונעשית קלושה לגבי חיים נורמליים וטבעיים.

על דוסים, על ההוויה הדוסית, על צרות האופקים, הפחד מהחיים והיעדר הטבעיות, הגישה התכתיבית והחיצונית והלא מאמינה באדם. אני שותף לביקורת הזו בעצמי

תופנק מפי עליון (שה' יפנק אותך)

סתם נקודה חשובה שראיתי לנכון להוסיף: מסגרת לימודית יוצרת 35 אחוז (לפחות) מהבעיות של תלמיד, אממה בלי המסגרת היו הרבה יותר בעיות, הרבה יותר חמורות...

אז מסגרת פותרת הרבה בעיות אך יוצרת חדשות, טוב להיות מודע לזה...

ואל תקשיב לממורמרים

(אני אומרת בתור ממורמרת לעיתים)

ישיבת בן הזמנים כמו שתיארת,

מסגרת תורנית וחוויתית לבחורים, זה מבורך ביותר.

בני אדם הם יצורים חלשי אופי שהרבה פעמים מעדיפים את הקל על פני הנכון מתוך טפשות או עצלנות.

ליצור להם מרחב חיובי שיקל על הבחירה זה משהו שראוי להזיע בשבילו.

תחזקנה ידך במלאכה

לך תעבוד קשה ותעשה טוב

פעם החתן היה מגיע להתחתן ופתאום היו מקיפים אותו האחים שלה עם חרבות גדולות ומושחזות, לא כמו הצעצוע הקהה שהבחורה הזו מחזיקה.

ולא היה מלא סמארטפונים ופלאשים וחיוכים מסביב, אלא שומרי ראש דרוכים עם יד על המותן החגורה בחרב, וכולם מחכים לראות איך החתן יגיב, ואיך האחים של הכלה יגיבו

אבל פעם כדי להראות שצריך לכבד אותם ושהם חזקים ומגנים על המשפחה, כשהחתן היה מגיע בתהלוכה, היו חוסמים אותו האחים של הכלה, והוא היה צריך לשלם להם בשביל אחותם, יעני מוהר

אבל אתה יכול לנחש שברור שהיו

איזה עדה זה בכלל?

ערבים, דרוזים, צ'רקסים...

זה לא מהמשפחה שלנו אחי

שניצל זה דבר קדוש, אל תעיז ללגלג עליו

מעין עולם הזה

זה דודה מרים, זה דודה מרים 🐔

לאיודע, לא כתוב שמות על השקית🐂

הייתי אומר לך שאתה היחיד חושב אותם, אבל זה נראלי היה רק מדרבן אותך

ייתכן גם היחיד שחושב, מאחר ואין לי כל הוכחה לכך שאתם חושבים. ואני מפקפק באמינות שלכם

ממתי ברית מילה בחתונה?

בהתחלה כתבת רק מנהג מגונה ורק בסוף משפט כתבת חתונה

אתה עושה יוגה? מגניב.

עשה טוב לגוף

תגגל קצת.

אני עושה את זה לרוב עם קבוצה.

נשמע ספורט משולב עם שלווה פנימית ושחרור הצפות, קאלסה.

בדיוק זה. שקט.

אחים שלי אוכלים לי את המוח

אבל המחשב יותר מזמין כרגע

אבל הוא מפעיל רק את המוח

צריך את כל הגוף.

מסתבר שנהיגה יכולה לשאוב מלא אנרגיה במצבים מסוימים, מלא.

הרבה אנרגיה של חשיבה. של להבין לאיפה ההוא נוסע ומה הסיכון הבא שיכול לקרות. אני לפעמים יוצא מנהיגה ממש ממש עייף.

אבל מלא מוקשים על הרצפה שצריך להתחשב בהם.

אין עוד מה לעשות חוץ מהדברים הרגילים.

להתאבל קצת, להתאמץ יותר מההרגל והנוחות, ואחרי זה להסיח את הדעת.

אבל יהיה טוב, אתה לגמרי ראוי לזה.

סתם, אמן ותודה🙏

לנסות ולא להתייאש,

ולדעת שהוא יגיע, וזה יהיה שווה את כל המאמץ.

מה עושים כשהלכתי ברגל מעל 10 שנים עד שהגעתי לגשר, ופתאום אני מגלה שהאוצר בכלל מתחת לתנור בבית?

הקטע הוא שהבית כבר רחוק מאוד מאוד, והתרגלתי כבר לאוויר ולסביבה שבארץ הגשר.

וחוץ מזה יצאתי מהבית בטריקת דלת, לא שמרתי על קשר, ושרפתי כל גשר שעברתי מעליו.

זה שאלה גדולה,

מקווה שתצליח למצוא באמת את האוצר 😔

אוף, זה נשמע נוראאא🥺

שולחת חיזוק, זה ייגמר בסוף, תמצא את האוצר שלך ואת הבית שלך ויהיה לך שם חמים ונעים

הצלחותתת

כמו שאמר אריק לביא כשנוסעים מהר המרחקים קצרים

לאוויר ולסביבה הישנה תתרגל. ואם אתה נמצא כבר בסביבה, דע לך שכאן הזמן לא הכרחי

בימינו יש מסוקים, ואפשר לטוס גם בלי לעבור על הגשרים השרופים. ודלת טרוקה היא לא דלת נעולה.

אם ישע אופטימי אז אולי עדיין יש לך תקנה @פתית שלג

אבל באמת נשמע מסע מפרך והבנה כואבת.

אנחנו שלושה-עשר הדיזלים הגדולים עושים הרבה יותר ממאה קטרי-קיטור!! אז זוז, זוז, זוז הצידה ותן לצאת לדרך!!

היום כמעט השתכנעתי שבית המקדש עומד להיבנות

אבל לא השתכנעתי לגמרי. זה סביר, בכ"א, סביר שזה יקרה בקרוב.

במעבר חד

איזה מזל ששרו של עשיו לא פגע ליעקב באסאדו

(מתוך בדיחות לביינישים)

תאמין לי אתה 🤭

פורום חשבתם שיהיה טוב?! | ערוץ 7

פרפרזה היא ניסוח מחדש של משפט או טקסט במילים אחרות, מבלי לשנות את המשמעות המקורית. מטרתה להבהיר רעיון מורכב, לפשט שפה גבוהה או להציג מידע בסגנון שונה.

מחילה על הכבדות

רפרנס (Reference) הוא אסמכתה, מקור מידע, או דוגמה חזותית ורעיונית שמשמשים בסיס או השראה לעבודה. המילה מגיעה מאנגלית, ומשמעותה משתנה לפי תחום העיסוק

או אולי אפשר בצורת צי"ע

יחס קבוע שנוצר בין מבנים לשוניים לבין מציאות חוץ-לשונית. יחס בין שם לבין האובייקט שהוא מציין: השם נתפס כמייצג את האובייקט שאליו הוא מתייחס. בסופו של מאמר, למשל, אנו מוצאים רשימת מקורות (references) המציינים את האסמכתה שאליה מתייחס הידע המוצג במחקר. התפיסה הרפרנציאלית, המניחה קשר יציב וקבוע בין שמות לבין אובייקטים, בולטת בסגנון אמנותי הקרוי ריאליזם. גישה זו ממלאת גם מקום מרכזי בפילוסופיה האנליטית.

(או ריפרור)

אמת, מהות, חיים

לא באמת

האמת זה המהות של החיים

אבל הכי נוח פשוט להוציא את כולם ביחד.

בתכלס אנחנו מאמינים לזה שאנחנו מאמינים, זה האמת.

אמת צריך לדעת

מהות צריך להרגיש?

זה מה שעולה לי בשליפה

אבל מהות זה מושג נורא מעורפל בעיני

@אני)))) פחות פעילה לאחרונה כי הפורום מאכזב או שהפורום מאכזב כי @אני)))) פחות פעילה??

אתה כמעט מחליף את ציע

ימינה – ויקיפדיה

מה נכון לומר: יְמינה או יָמינה? | מכללת אורות ישראל

??

אבל ימינה בהולצמן זה זלזול באינטיליגנציה האנושית

ימינה בהולצמן