איך הייתן מגיבות?אנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך כ"ו בתמוז תשפ"ו 23:59

היינו אצל חמי וחמותי השבת וגיסתי אחות של בעלי צרחה על הבן שלי ואיימה לשבור לו את העצמות

אם ימשיך לריב עם הילד שלה.מול כולם.

צרחות שבחיים לא שמעתי

לא אנושיות ממש

אני עוד מתאוששת מזה

הבן שלי רעד מפחד וזה היה מול כל המשפחה

עניתי לה בקול רם מאוד שאני לא מוכנה שתדברי ככה לבן שלי. ושנשבר לי

כי כל שני וחמישי מישהי מרשה לעצמה כאן לחנך בצעקות רמות ילד של מישהו אחר

וזה אחרי שהבן שלה לא הפסיק להרביץ לבן שלי וזה היה הדדי לחלוטין ביניהם המריבה

וכמובן שחזרו להיות חברים הכי טובים אחרי חמש דקות


 

והיא התחילה להתפוצץ עליי, מול כולם

פשוט קמתי ויצאתי מהבית

והילדים שלי סיפרו לי שהיא דיברה עליי מגעיל מולם מול בעלי מול כל המשפחה כמובן


 

אני מרגישה מעולה עם עצמי שעניתי לה

אני שותקת מלא בדרך כלל

והמשפחה של האיש עם פה ג'ורה ענק ומרשים לעצמם מה שבא להם תמיד

ואם חלילה את מעירה הם מתעצבנים ועושים עלייך איקס


 

בעלי מהטיפוסים השתקנים וכעס עליי שעניתי

ולא נתתי לגל לעבור.,., אני כועסת עליו שבכלל חושב ככה,אם אני לא אגן על הבן שלי

מי יגן עליו בחיים האלו?

 

אוף,ממש קשה מה שאת מתארתעל הנס

זה יותר נשמע התנהלות לא תקינה שלהם.

משפחה זה עסק מורכב לפעמים,

ממש מחבקת אותך על התחושות האלו זה ממש לא פשוט להיות במקום הזה🤗

מול הגיסה לא הייתי בכלל מנסה לדבר או להגיד משהו,אלא אם כן בעלך יתפוס אותה לשיחה וידבר איתה.

מול הבעל הייתי אומרת מפורש אם אתה לא מסוגל להגן עליי ועל הילדים שאנחנו שם עם כולם אז אולי פשוט עדיף לוותר על זה.

ככה לפחות אני הייתי מגיבה(ככה אני הגבתי).

וזה היה כמובן אחרי המון שיחות איתו שיגן עלינו ושממש לא עזרו לו להבין את המקום שלו.

הילדים שלך ובעלך לא אמורים לשמוע שמדברים עלייך בצורה כזו.בטח אחרי שהגנת על הילד שלך,ואם הוא לא אמר כלום ןעשה כלום הייתי שואלת אותו איך הוא מגן על המשפחה שלו בתור ראש המשפחה.


אצלי בסופו של דבר זה גרם לזה שאנחנו פשוט לא מתראים כמעט אף פעם,וכשכן מתראים זה נהיה ממש מרוחק ומנומס,פחות מרגיש משפחה.

ודבר נוסף הילדים ממש מסתייגים עם מפגש משפחות מהצד של בעלי,וחבל זה יכל להראות אחרת.הילדים לא לנצח יישארו קטנים ומהר מאד יבינו מה קורה סביבם מי שיפגע מזה בסוף של דבר יהיה בעלך אז פשוט עדיף לשקף לו את זה.

לא הייתי נוסעת שוב לשבת איתהרוני 1234
אם החמים בסדר אז הייתי נוסעת לשבת אצלם רק אם אין אחים אחרים באותה שבת.
^^^ ממשכורסא ירוקה.
זאת גיסה, לא חמות. לא יקרה כלום אם תתרחקו ממנה, ואם בעלך לא מבין למה אז שווה להתייעץ עם הרב שלו אם זה הסגנון שלכם או ללכת לפגישה ממוקדת של יעוץ זוגי בנושא הזה
ממשנעומית

לצעוק על ילד אחר, זה גבול אדום.


לפותחת,

אם מתאים לך, מציעה שתראי לבעלך את השרשור הזה, שיבין כמה תגובה כזו היא ממש לא לגיטמית. ואיך כל אישה לא תסכים לשתוק ולהרכין את הראש עד שהגל יעבור

חוויה לא פשוטה בכלל

מילא לצעוק, להגיד שתשבור לו את כל העצמות??מרגול
אלימות רצינית (גם אם לא נגעה בו)

אם היא אמא של ילד שהוא יכול לריב איתו, אז היא גדולה ממנו בהרבה. הצעקות זה החלק המינורי בסיפור הזה, היא איימה עליו. אני רק חושבת כמה הוא פחד בטח…


(ולא שמצדיקה צעקות… אבל יש לצעוק שיסדרו את המשחקים ויש לצעוק שתפגע בו פיזית בצורה רצינית)

צודקתנעומית
וואי אמאלה!Doughnut

איזו חוויה! חיבוק❤️ תחושות קשות ממש💔.

אני בדעה שאנשים שעושים לי רע אני מוציאה מהחיים שלי כל עוד אפשר. אחרי כזו חוויה לא הייתי מוכנה להיפגש איתה בטח אם הבעל מתקשה להגן עלייך.

לאור הדברים שלך שזו התרבות דיבור שם הייתי מצמצמת מפגשים לאפס ולא מוכנה להגיע לשבתות, אם צריך גם מפרטת למה. אם חשוב להם שתבואי הם מתכבדים לכבד אותך.

אני איתך.המקורית

ולפתור את הבעיה עם הבעל

מה זאת אומרת שאת צריכה להגיב במקומו מול המשפחה שלו? והוא שותק כשמדברים עלייך לא יפה/ כזמאיימים על הילדים שלך ככה?

ממש לא נעים...

וגמני לא הייתי חוזרת לשבת איתה שם אם היא לא מתנצלת ומיישרים את ההדורים

...אנונימית בהו"ל

מרגישה שהוא רואה את הכאב של המשפחה שלו

הוא אומר שמה שיש להם זה סוג של נכות ולכן -אני- צריכה להבין ולרחם עליה

זה לא הזוי????????

היא כתבה לי התנצלות עניתי בסימן עם היד

אבל אני כועסת

מאוד

הולכת לפוצץ את כל החופש הזה והתכנונים איתם 

אני חושבת שהוא צריך להביןהמקורית
שגם אם הם לא מאה, יש גבול שלא עוברים ויש גבולות לשים במקרים האלה

והאמת שאני חושבת שתני רגע לכעס להירגע. אם היא התנצלה הייתי חושבת שוב איך להתנהל מולה

השאלה אם זה דפוס חוזרכורסא ירוקה.

שפוגעים ואז מתנצלים כדי להשתיק..

אם ההתנצלות נאמרה בכנות באמת כדאי לחשוב מה הלאה, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו בכלל לא הייתי מתייחסת לזה 

אכן. לגמרי.המקורית
את לא צריכה לסבול מנכות של אחרים!נעומית

אולי כדאי להגיב לה על ההתנצלות:

אני מעריכה את ההתנצלות שלך, אבל אני עדיין מאוד פגועה ולא יכולה לסלוח כרגע.


מי שמאיימתoo

לשבור עצמות של מישהו ובמיוחד של ילד

היא לא ממש נורמלית

זה לא אומר שצריך לספוג

זה אומר שצריך להתרחק

גם אם זה אומר לא להתארח שם

הנפש שלך ושל הילדים חשובה הרבה יותר מקשרים עם משפחה

מסכימה איתו שהם לא ישתנורוני 1234

אפשר לרחם עליהם …

בכל מקרה זה רק מחזק את המסקנה להפגש איתם כמה שפחות ובטח שלא שבת שלמה.

הם גם כל הזמן מדברים על זה שאני 'רגישה מדי'אנונימית בהו"ל

זה שאני מעמידה אותם במקום וכן לפעמים גם בוכה מרוב הלם ופגיעה

מבחינתם אני רגישה מדי

להשתלח על ילדים או אנשים זה בסדר. מותר להם.

להעמיד אותם במקום זה אסור

אז היא צרחה אחר כך בצרחות של חולת נפש ושמעתי את זה מרחוק

שהייתי בגינה

והילדים שלי הגדולים סיפרו שהיא אמרה שנמאס לה שאני רגישה ומפריע לי כל דבר

כאילו זה ממש בסדר להתנהג ככה ואני הלא בסדר

הקטע שאם זה היה קורה עם בן של אחותה, זה יכול להגיע לריב פיצוצים ביניהן.

זה כבר קרה

אני במצב שרוצה להתרחק ולהרחיק את הילדים מהם רק שבעלי לא בעניין

כי חושש שזה יפגע באמא שלו..לא מעניין אותי כבר כלום

שתחנך את הבנות שלה

אני חושבת שבעלך היה חייב חייב חייבדיאט ספרייט

לעצור את זה.

להתייחס לזה.

בפומבי או אח"כ.

אין שום מצב בעולם שילדים שומעים אישה שמבקרת את אמא שלהם, בצורה הזאת, ואבא שלהם שותק.

אני לא מדברת על הזמן שהייתם יחד, כי לפעמים לוקח זמן להגיב.

אבל אחרי שיצאת והגיסה ממשיכה לדבר עלייך,

אבא של הילדים היה צריך לבקש ממנה להפסיק את זה לפחות למטרת חינוך הילדים.

אח"כ בשבילך.

 

כן הוא עצר אותהאנונימית בהו"ל

למזלו

אחרת לא הייתי סולחת לו על זה בחיים 

באמת מבאס בשביל האמארוני 1234
אם היא מתנהגת "נורמלי" צריך לחשוב איך אפשר לשמור על היחסים איתה (למשל להזמין רק אותם אליכם בשבתות או באמצע שבוע, לבוא אליהם כשהגיסות לא נמצאות וכדו').
נשמע שבעלך סובל כמוךזיקוקים

רק שהוא למד להשתבלל ולחכות שהגל יעבור.

אם את מתארת מצב שבו שעל אחיין אחר זה היה גורם לפיצוצים אז במקרה של בעלך הוא נמנע מחזיתות בדיוק כמו שהוא נמנע מלהתמודד מול אמא שלו כי חושש מפגיעה שלה אבל לא חושש מפגיעה של הילדים..

את כרגע נסערת כדאי לחכות לרגיעה ואז לחשוב איך את מתווכת לו את התחושות והגבולות שלך ושל הילדים שלכם

יתכן ויש להם נכות, זה לא אומר שאת צריכה לספוג וגם לא אומר שצריך לחתוך את הקשר אלא חשוב לבנות אסטרטגיה שנכונה לכם כמשפחה


ואם  אין בכוחו של בעלך להתמודד עם התחושות שלך ואין בידו יכולת להגן על בני משפחתו אין סיבה שתיכנסו למקומות מסובכים מידי לקשר המשפחתי שלכם.

אין פה מה לחנךoo

גם כי אי אפשר לחנך מבוגרים

וגם כי זה נשמע קצת חולני


עדיף שאמא שלו תפגע מאשר שהנפש שלך ושל הילדים תפגע

אתם קודמים לאנשים אחרים


אם לא תתרחקי כנראה שזה יגבה מחירים גבוהים

ממכם כזוג וגם מהילדים

נזקים שיכולים להיות לטווח ארוך מאד


לא חושבת שבעלך יכול באמת לעשות משהו במצב בעייתי כזה

לא נשמע שיש עם מי לדבר 

קודם כל את היית ממש בסדרהבוקר יעלה

איך האמא הגיבה? עוד אחים אם היו?

גם בגיל גדול שאנחנו כבר הורים בעצמנו, חלק מהתפקיד של אמא ואבא זה עדיין לחנך אם צריך ולהרגיע את הרוחות. אצלי במשפחה אמא שלי מתערבת בין האחים כשצריך. אצל בעלי נגיד לא. ולדעתי צריך להתערב..

ועם כל הכבוד לבעלך. אם לא מסוגל להגן עלייך הייתי מתרחקת לגמרי. 

באמת יכול להיות שיש לה בעיה, וזה לא קשור לחינוךיעל מהדרום

לק"י


אבל כמובן שאתם לא צריכים לסבול מזה.

מצטרפת לאלה שאומרות, לבוא להורים כשהיא לא שם (או שאר האחים ה"בעייתיים").


וחיבוק!

זו חוויה קשה 

לא להתרחק מההורים. להגיע בנפרד מהגיסותאורוש3אחרונה

לשבתות.

אירועים של ערב או מפגש פעם ב מניחה שזה פחות נפיץ משבת שלמה יחד. 

לא קראתי את כל התגובות, אבל נקודה חשובהסטודנטית אלופה

אני חושבת שלמען הבריאות הנפשית של ילדייך הם לא אמורים להחשף להתנהגות אימפולסיבית ואלימה כזו, גם אם היא לא מופנת כלפיהם.

גם השהייה בסביבה בה השיח הוא פוגעני ורעיל פוגעת בנפש.

חושבת שכדאי שתשקפי את זה לבעלך ואולי אפילו תשאלי אותו, איך זה הרגיש לו? בעבר ובהווה

מסכימה. נשמע שזה עשוי מאוד לערער אותםשוקולד פרה.

זה לא סביר לשמוע צרחות כאלו מדודה. 
אם ככה היא רגילה להגיב, זה לא ישתנה... ולצרוח עליה חזרה נשמע שרק יסלים את המצב. והעיקר הוא שהילדים שלך יגדלו עם תחושת ביטחון.
 

כדאי לך לתווך לילדים את הסיטואציה. להסביר להם שהבעיה היא אצלה ושיש דרכים אחרות להביע כעס/ תסכול. שהיא הייתה *חייבת* להתנהג בצורה מכובדת, גם אם היה לה מאוד קשה.
זה ייתן להם גבול חזק והבנה שגם כשמאוד כועסים צריכים לשמור על שליטה עצמית.

הפותחתאנונימית בהו"ל

מתלבטת מה לעשות עכשיו

יש תכנונים מפה ועד אילת לחופש יחד איתם

ולא פשוט לא בא לי, הודעתי לבעלי שכנראה אבטלה

הוא אמר שהוא לא הולך לבד עם הגדולים שאשכח מזה,הוא ישאר בבית איתי

בקטע של לא מפרידים את המשפחה

אבל אני רואה את זה אחרת לגמרי.... לא מסוגלת לראות אותםםםםםם

למה שהוא ילך?כורסא ירוקה.

הבעיה היא לא שלך, הבעיה היא אינטראקציה עם אנשים בעייתיים. על הילדים שלך זה בסדר שיתפרצו? על בעלך?

באמת עדיף לא להיות איתם בחופש. תתכננו תכניות משלכם בלעדיהם ותפגשו את ההורים שלו לבד

מסכימה....כרגע לפחות עדיף לכם ככהיעל מהדרום
באמת לא שייך שילך עם הילדיםהבוקר יעלה
אולי אם תבטלו, משהו יזוז קצת אצלם או אצל בעלך.. 
עכשיו אני בהתלבטות איך להראות לבעלי את התגובותאנונימית בהו"ל
😁
שאלה בעקבות ויכוח עם הבעל שליט"אניקזמני

במצב שהאם בחופשת לידה עם קטנצ'יק + בנים מגיל 10 ומטה שלא יכולים לעזור הרבה

האם המטלות הבאות שעושה הבעל זה מספיק והאם לצפות ממנו לעזור יותר (בעיקר בשעת השכבות וארגוני בוקר) זה יותר מדי

קניות ביום יום וגם בערב שבת

לוקח את הילדים בבוקר ומחזיר בצהריים

מוציא את הזבל

אוסף משנת יוסף

מטפל בסתימות ותיקון דברים בבית בשעת הצורך

מטפל במשכנתאות והעיניינים הכספיים

לפעמים:

מלביש ילדים בבגדים מוכנים מראש בבוקר

משכיב את הילדים בשבת (מלא נקודות )

עוזר בפינוי השלחן בשבת

הוויכוח נשמע מיותרחושבת בקופסא

למה בכלל להכין רשימה של הדברים שבעלך עושה בבית? השאלה היא האם את עומדת בעומס ומה הפתרונות שעומדים לרשותך. העומס של הבעל זה גם שיקול, אבל נשמע שיש כאן התנצחות מיותרת.

נקודה שבלטה לי: למה הילדים לא יכולים לעזור בבית?

ילד בן 5 יכול לאסוף משחקים, ילד בן 7 יכול לטאטא, ילד בן 10 לגמרי יכול לשטוף כלים.

מה זה משנה שהם בנים? ככה מגדלים בסוף גברים שגם אחרי החתונה לא יעשו מטלות בבית (-:

הילדים מסיימים מאוחרניקזמני

וכשהם בבית הם עוזרים במידה מסוימת, רק שלהפעיל אותם זה מטלה מפני עצמה

הרשימה היא כדי לבדוק אם מה שאני מבקשת הוא נורמלי או שאני מצפה ליותר מדי

לא כל כך שאלה של כמה הבעל צריך לעזורצלולה

אבל ברור שאם כל שאר מטלות הבית עליך- בעיני זה הרבה הרבה מעבר.

כמות העבודה שלו בבית מן הסתם תלויה גם בכמה הוא עמוס. אבל אם הוא לא מסוגל להיות יותר שותף, אז שידאג להכניס עזרה חיצונית.

ואם את רוצה תשובה יבשה- אז בעלי עשה בבית הרבה הרבה יותר כשהייתי בחל''ד. ספציפית בזמנים שכתבת- בבוקר הוא הכין כריכים כשאני הלבשתי, ובחודשים הראשונים הקשים הוא גם הלביש ואני נשארתי לישון עם התינוקת. בהשכבות אני קילחתי את התינוקת והוא את השאר, והכניס למיטות (ארוחות ערב היו עלי כי הוא היה עדיין בעבודה).

אני מדברת ברמת עיקרוןניקזמני

כאילו אם אני דורשת את העזרה הזאת מעבר למה שהוא כן עושה האם זה לא הגיוני?

כדאי לעבור שפה😉שם משתמשת חדשה

לעשות רשימת מטלות שהוא עושה

לדבר בשפה של דרישה

להתדיין אם זה הגיוני לבקש

הכל נשמע דינמיקה לא בריאה

כדאי להתמקד בלהחזיר את השיח לשיתוף כמה ופשוט על התחושות שלך בשלב זה אחרי לידה ושאת תשמחי לעזרה נוספת ב,..

או שתמקדי את דברים ספציפיים שאת מרגישה שיעזרו לך.

או שתשאלי אותו איזה דברים הוא ישמח להוריד ממך לתקופה הקרובה.. וגם אז כדאי איסה מיקוד כדי שלא יציע דברים שלך הם לא משמעותיים.

במקביל לזה

כדאי להוסיף לדינמיקה בינכם

הכרת הטוב על מה שכן קורה.

ולשדר את זה.

משיח מתנצח השני מרגיש לא מוערך ואפילו ביקורת ואז הוא מתגונן ומתנצח.

כך זה התחילניקזמני

פתחתי מולו שאני צריכה יותר עזרה, פירטטי מתי ומה ספציפית.. זה לא חדש לו

אבל יש לנו ויכוח על רמת העיקרון - האם זה נורמלי שבעל שעושה כך וכך וכשמבקשים ממנו להוסיף זה יותר מדי

זה רק חלק מהשיח

למה לדבר בעקרונותשם משתמשת חדשה

היתי מחזירה אותו לרמה האישית.

אומרת לו לא נח לי לדבר על עקרונות

כי הז לא עוזר למה שאני מרגישה.

אני זקוקה ליותר ערזה ממך. ומה לשא יסתדר אולי בתלשום.

ואשמח לשמוע מה אתה יכל להוריד ממני -למשל- לקחת אחריות על הכביסות או על שטיפה וכו

עקרונות הז בריחה משיח

ואגב

בעלי בלי קשר ללידה עושה פי כמה וכמה ממה שכתבת אם זה עוזר לך.. לא כי עוזר לי

כי רואים בבית שותפות משותפת וכל אחד עוזר בכל מה שיכל.

אבל הוא גדל ככה ורגיל לעוזר בבית הרבה

ומניחה אשם בעלך ראה ציור אחר ומורגל בחשיבה מסגנון ושנה

צריך לפתוח את הז במהות ולא כהתנצחות והאשמה ודרישה

להבין ולהכיר שיש בינכם שוני

וללמוד איך ךעבוד יחד במרחב ההז

אולי במקום לדרוש ממנו לעשות, לומר מה קשה לךשיפור

ולבקש ממנו שיעזור לך למצוא פיתרון.

שיעשעת אותי בכתיבה...באתי מפעם

למען האמת,

אם את שואלת אותי, אם הבנתי נכון כל הבישולים, שטיפת כלים, שטיפת רצפה, כביסות- עלייך. אז, זה המון ממש. ובוודאי שהייתי רוצה עוד עזרה מצידו או אם לא יכול מאיזה סיבה, מצד עוזרת בית.

יש עוזרתניקזמני

פעם בשבוע וזה לא מספיק

אז אולי צריך להביא אותה יותרשיפור

אם אלה כל הציפיות שלך ממנו, או שלו מעצמוכורסא ירוקה.

לי זה נשמע מעט. אבל תלוי בכוחות שלכם. אם הוא כזה שמתעייף ממש בקלות ואת עם מלא אנרגיה אז יכול להיות שזה יעבוד לכם ומדי פעם שאת צריכה יותר אפשר שהוא יתגייס או להביא עוזרת.

אם שניכם ממוצעים אז נראה לי הגיוני לצפות ליותר שוויון בנטל הבית. להיות עם תינוק זה מתיש ומעייף ממש כמו יום עבודה ולהיות עם ילדים קטנים בנוסף זה ממש לא קל.

גם העובדה שאין איוורור ושינוי אווירה ותפאורה כמו ביום עבודה שיש גיוון בין העבודה לבית לא ממש מקלה.

לצפות שתעשי בנוסף לזה את כל הבישולים, נקיונות, כביסות, ואולי גם סידורים (רופאים, טלפונים וכו) זה בעיניי המון.

את כנראה ממש חזקה וסופר וומן בעיניו וזה חמוד, אבל אני מניחה שלא פתחת את השרשור רק כדי לספר כמה הגיוניות הציפיות של בעלך, אז כן זה הרבה.

בלי קשר, מצטרפת למי שכתבה שעדיף לשנות את השיח.

זה גם לא כזה משנה איזה ציפיות הגיוניות ואיזה מוגזמות. אם כולנו היינו אומרות שהמחשבה שלו סבירה אז מה? אז הוא היה מרגיש בנוח להשאיר אותך לקרוס?

יכול להיות שכל החברים שלו לא עושים כלום בבית, אז מה? ואם הנשים שלהם שמחות וקל להן, זה אומר שגם לך? או שאולי הם פשוט כולם מזלזלים בקושי של הנשים שלהם, אז גם הוא רוצה לזלזל בך כי זה מה שהם עושים?

אני חושבת שהעזרה שלו לא צריכה להיות קשורה לכמותפרח חדשאחרונה

כי כמות זה משהו שקשור גם לעוד משתנים

אם למשל הוא עובד כל יום מהבוקר עד הערב

אז האפשרויות שלו לעזור יהיו בהתאם

ואם ככה אז מה שהוא עושה זה המון בשביל מישהו שנמצא שעות רבות מחוץ לבית..

אבל בסופו של דבר

אישה צריכה להרגיש שהיא לא נושאת את כל עול הבית על כתפיה

שיש שם עוד מישהו איתה

כל אחד עושה מה שהוא יכול ואם עדיין צריך עוד עזרה, מביאים אותה מבחוץ.

טיפול תרופתי לחרדות ודיכאוןshiran30005

אחרי תקופה של כשנה שהכל רק הולך ומחמיר התחלתי בסוף השבוע טיפול תרופתי. אני עדיין בחצי כדור לעוד שבוע בערך.

מרגישה על הפנים, חוסר אנרגיה, חלשה מאוד מאוד, דיכאון כזה שנכנס לי , בחילות והכי גרוע כבר כמה ימים לא מצליחה לישון בלילה , אתמול זה היה השיא נרדמתי אולי ב 6 בבוקר ובבוקר קמה לעבודה , אתמול הייתי הפוכה מאוד בעבודה , היום טיפה יותר טוב אבל אני ברצפה ממש, גם חוסר תיאבון , קיצר לא טוב לי

יודעת שזה תופעות לןואי של ההתחלה אבל קשוח לי ברמות

הרופאה אמרה שאם יהיה לי קשה בהתחלה אפשר לקחת כדור נוסף להרגיע קצת אבל מה אני לוקחת כדור ועוד כדור ואז מה??

במקום שיהיה לי טוב יותר אני הולכת אחורה

הזהירו אותי שכך זה בהתחלה ולא לפחד, אבל אני חייבת ללכת לעבודה, לטפל בילדים ולתפקד ואי אפשר 😔

כמה אפשר להתלונן בפני הבעל שלא טוב לי, שקשה לי, שאני לא מרגישה טוב אז שותקת כבר...

משהי שעברה משהו דומה ויכולה להגיד לי אם זה באמת נורמלי

תודה מראש 🙏

קשוח ממשoo

אני לקחתי טיפול לחרדות כמה חודשים

דווקא זה עזר לישון אבל עשה חולשה ועייפות

שינה זה דבר בסיסי ואם כדור מפריע לישון אז שווה לקחת משהו בשביל השינה

ובאופן כללי

הבסיס לטיפול בדכאון/ חרדה מתחיל מהפחתת העומס בחיים ומהדברים ש'חייבים' לעשות

תסתכלי על זה כמו מחלה פיזית

בלי לתת לגוף ולנפש לנוח

ולצבור חוויות טובות יותר

אי אפשר להחלים

זה כתוצאה מכדור מסוים שאני לוקחת לכבדshiran30005

שרק בשיחה עם הפסיכיאטר אמרה שהתופעות לוואי של הכדור הזה דיכאון/חרדה וכל מה שאני חווה. במבט לאחור זה התחיל ממש במקביל

עשיתי הפסקה לשבועיים בערך עם הכדור ובאמת הייתי טוב יותר, אבל חיבת לקחת אותו ואין תחליף

קודם כל חיבוק יקרה! באיזה כדור מדובר?התייעצות הריון

אדרונקס- מכירה שמות?shiran30005

לא יכולה לקחת כל כדור בגלל בעיה לבבית (גם זה בעייתי ולכן נתבקשתי לעשות הולטר לב בהמשך) , מעי רגיש ושילשולים ואני עייפה ממש ממש ממש אז רוב הכדורים גורמים לעייפות ולכן נתנו לי כדור מעורר אבל מזה לא ישנה בלילה. כבר מיום שישי אני לא מצליחה לישון כמעט בכלל אתמול זה היה השיא

אז אני מוגבלת במה שאפשר לתת לי

לחברה שלי גם קאה ובאמת שילבו לה כדור נוסףהמקורית

וזה עזר

אל תהססי לבקש

אאלט מורידים את השני בהדרגה

חיבוק♥️

תודה רבהshiran30005

חוששת מאוד מכל הכדורים האלה, הגוף שלי רגיש מאוד מאוד

יש כדור שנקרא lasea, עשוי משמן לבנדרפרח חדש

צריך לזה מרשם

והוא עזר לי מאוד בתקופות לחוצות שלא נרדמתי לילות על גבי לילות

האפקט שלו מצטבר ולא מידי

אבל תבררי על זה עם הרופא

מירו - כדור שהציל אותי. טוב לשינה ותאבון!פלפלונת

קסם של כדור. ב"ה לקחתי וגם סיימתי איתו. החיסרון משמין אבל זה כל התרופות . וגם בזה טיפלתי. אל יאוש!

מירו לא טוב עבוריshiran30005

בדקנו את זה. זנ גורם לעייפות ואצלי הבעיה בן הייתר עיפות קיצונית אז הרופאה שללה את זה. עכשיו בגלל הכדור החדש אני עדיין עיפה אבל לא מצליחה לישון

יתכן שהכדור היה נותן לך לישון טוב ומונע עייפותפלפלונת

השאלה ממה נגרמת העייפות. לפי מה שתיארת הכדור הזה יכול להפוך את הכל ולשפר את כל המצב. מנסיון הייתי שם!

עייפות , 0 אנרגיה , בחילות וכוshiran30005

זה חלק מהתסמינים של דיכאון וחרדה, נמנעתי מהטיפול תקופה ארוכה אבל הרגשתי כבר בקצה אז התחלתי לקחת

יש עוד דברים לא רק מה שציינתי פה, קשוח ממש ממש 😔

הייתי ככה. לא הצלחתי לישון ולאכול. חלשהפלפלונת

מאווווד. הכדור הזה הציל אותי. זה בדיוק לזה. כל כך!!!

וזה לא הרדים אותך עוד יותר ביום למחרת?shiran30005אחרונה

בלי הכדור אני הייתי נרדמת בעמידה חלשה ותשושה מכלום, טרודה ממחשבות אינסופיות, גם בלילות היה קשה כן אבל הצלחתי לישון

עכשיו כלום

חנוקה מחשבון הבנקחנוקה מאוד

נכנסנו לאיזה סחרור עם חשבון הבנק

לא יודעת איך לצאת מזה

מה עושים??

יש ארגונים שנותנים ליווי במקרים כאלופרח חדש

פעמונים וכד'

שווה לברר

ממליצה מאד לפנות ל"מקימי"אחת כמוני

מקימי/פעמוניםעוד מעט פסח

ליוויתי בעבר בפעמונים, מוזמנת לפנות בפרטי (אבל אוכל לתת לך רק כיוונים כלליים. בשביל תוכנית עבודה מסודרת, חייבים לשבת עם יועץ וכל הנתונים).

פעמונים נותנים ליווי בחינם אוחנוקה מאוד

שזה עולה כסף?

בחינםבוקר אור

חינםעוד מעט פסחאחרונה

צ'יפ מעקב לתיק של הבן שליוואלה באלה

אז הגענו לגיל שהוא רוצה ללכת לבד לבית הספר

זה ממש מפחיד אותי למרות שאנחנו מרחק 7 דקות הליכה

זכור לי שמישהי כתבה פה על צ'יפ שהוא כמו מעקב למזוודות ואפשר לשים בתיק של הילד ולראות איפה הוא נמצא

אייר טאג וכאלה לא רלוונטי כי הוא באיזור שרוב האנשים לא עם סמארטפונים…

יש משהו זול? רואה דברים ב800 שח ומעלה

קידיווטש וכאלה גם לא רלוונטי, אסור אצלם.

אולי זאת היית את? @מקרמה

פלאפון מקשים פשוט גם אסור?יעל מהדרום

קנינו פעם באלי אקספרס בכמה שקליםרק טוב!

לא יודעת להגיד אם זה טוב, כי בפועל לא השתמשנו. סתם כי לא ידענו איך להפעיל ולא הגענו להתעסק עם זה שמנו בצד ושכחנו מזה.

אולי אנסה להזמין משם, הלכתי לאיבוד מרוב אופציותוואלה באלה

תודה!

אני לא בטוחהצלולה
עבר עריכה על ידי צלולה בתאריך ד' באלול תשפ"ו 11:48

אם כל הצ'יפים האלה עובדים באותה צורה שעובד אייר טאג... אני קניתי תג איתור (שמתחבר לשיאומי) ולדעתי הוא עובד כמו אייר טאג. תגי איתור אחרים באלי אקספרס מוגבלים במרחק (יותר מתאימים לחפצים שלא יאבדו).

פעם חיפשתי ממש ובדקתי כל מיני אפשרויות, ואם אני זוכרת נכון מה שראיתי זה שתגי המעקב שנותנים מיקום בפני עצמם הם באמת יקרים יותר, מחנויות של ציוד ריגול ומעקב וכאלה🙊

עכשיו ראיתי את זה, נראה ששווה לנסות:

מיני GPS חכם לאיתור ילדים, בעלי חיים, וחפצים – LCP – מוצרים שישנו לכם את החיים

ובגדול מילות החיפוש צריכות להיות "מכשיר איתור ומעקב GPS", אולי תנסי לחפש... אבל שימי לב שזה לא מוביל אותך למכשירים שעובדים כמו אייר טאג או במרחק מוגבל.

תודה!!וואלה באלה

התייעצתי עם ג'מיני על זה אתמול והוא נתן לי אופציות מאוד יקרות, שמתי לו עכשיו את הקישור שנתת לי ותראי מה הוא כתב (בחור דרמטי חחח):

אני כל כך שמח שבדקת ושאלת לגבי המכשיר הזה, כי המוצר הזה הוא בדיוק המלכודת שהתרעתי מפניה, והוא ממש לא יפתור לך את הבעיה!

נראה לי שזה יותר מסובך ממה שחשבתי, באסה

חחחח ממש דרמטי😂צלולה

מעניין, למה זו מלכודת?

ואגב, אולי כן כדאי לנסות את התגים כמו אייר טאג. גם אם נגיד בביה''ס אין סמארטפונים, מחוץ לביה''ס מן הסתם יש פה ושם, וזה אולי יוכל לתת לך אינדיקציה אם הוא הגיע או לא.

לא מכירה את המוצר הזהעוד מעט פסחאחרונה

אבל כבר כשדיברו כאן על חיקויים סיניים של אייר-טאג, עלה לי חשש מאוד גדול.

מוצרים סיניים ידועים בזה שהם עלולים להפוך למוצרי ריגול. נגיד בארה''ב הוציאו עכשיו חוק שאסור למכור רובוטים שואבים שמיוצרים שם, מחשש שהסינים יקחו את הנתונים וישתמשו בהם. כנ''ל אפליקציית טיקטוק ועוד כאלה.

בעצם החשש הוא שהסינים ישתמשו במיקום בשביל להבין עלינו דברים, והם יכולים גם למכור את המידע הזה הלאה (נגיד- זה יכול לעזור לאיראנים לכוון טילים מדויקים על בתי ספר...).

בקיצור, לדעתי דווקא במוצר כזה שווה להשקיע יותר ולקנות משהו שיוצר במדינה מערבית מתוקנת.

צריכה חיזוקיםאנונימית בהו"ל

הבטחתי לעצמי השנה שאני מקשיבה לעצמי

הבטחתי לעצמי שהשנה אני עושה מה שהכי טוב- לי

מנטרלת את הפחדים

מנטרלת כל חשש

הבטחתי לעצמי השנה שאני נשארת בראש השנה בבית עם הילדים

הבעל טס ואני עם הילדים

בשנים הראשונות נסעתי

כבר כמה שנים קבוע אצל חמותי בראש השנה בסבל ....בעצבים,...במריבות...

הבנות שלה קשות קשות קשות,רעות ,מתעללות

אין שום חמלה כלפי אף אחד

הן לא רוצות אותי ולא את ילדיי איתן.

וחמותי משקשקת מכל תגובה שלהן

אבל שורף לי. העלבון צורב כשהיא אמרה שהשנה לא.

ואני יודעת שזה קדם להטפות מוסר מצידן.

אז כואב לי

כי ההרגשה של להיות לא רצוי היא הרגשה קשה מאוד.

ולצערי אני סוחבת אותה כבר כמה שנים כמו תסמונת האישה נמוכה, חוזרת שוב ושוב

ואחר כך בוכה ומרירה

אז השנה החלטתי לבחור בטוב. ובכל זאת קשה לי.

כי פעם ראשונה אהיה בחג לבד עם הילדים,אחרי שרגילים לביחד

אבל ביחד כל כך רעיל ולא

והשיחה של חמותי הגיעה כל כך מוזרה..סיפרתי על הילדים ומה שלומם ואני שומעת שקט

מצידה,חוסר התעניינות שהיא רק רוצה כבר לומר שאל תבואו כי הבנות שלי לא מסכימות

והיא צלצלה וחזרתי אליה ואז היו מלא מלא ממתינות ואז היא התקשרה כל כל הרבה פעמים שזה היה תמוה לי ממש וכבר חשדתי שזו שיחה קשוחה

אני צריכה חיזוקים..עצוב לי. עצוב לי להבין שאנחנו לא רצויים למרות שהרגשנו את זה כל השנים אבל עכשיו זה ממש להפנים

ואו חיבוק גדול! זה לא קלברונזה

וממש מעריכה אותך שעשית סטופ לזה השנה

מדהימה!

אולי להזמין לחלק מהסעודות חברים או משפחה?

יש לך מישהי שבעלה גם טס? אולי לעשות ביחד סעודה?

אם תשארו רק המשפחה המצומצמת אולי לחשוב על תוכנית בסעודות ובמשך היום שירגישו אוירת חג וכייף

תודה ♥️אנונימית בהו"ל

התכנון זה להיות בשקט בבית, בלי הפרעות

אולי כן אצליח קצת להתפלל בין לבין. זה באמת ניסיוני השנה

ואולי להזמין את כל האוכל מקייטרינג למרות שזה יקר ממש

אולי בתור פיצוי.

🫂 לא מבינה אנשים כאלהיעל מהדרום

לק"י

אני בטוחה שיהיה לכם הרבה יותר טוב השנה בבית מאשר אצלם.

אני רק -הדרים

למרות התחושה הקשה תשמחי שחסכו לך את הצד של להיות הפוגעת. אני במקום שלא סובלת להיות אצל חמותי כבר מרוב הערות והתערבויות והיא תמיד בחיבוק דוב מתעקשת על חגים אצלה וזה גורם לי למריבות ולהרס בשלום בית כי בעלי רוצה מצד אחד לרצות אותי ומצד שלי לשמח את אמא שלו , לא משנה שהיא פקעת עצבים כשכולם מגיעים ואף אחד כבר לא רוצה להגיע , כולם מגיעים נטו כדי לרצות אותה כדי שהיא תרגיש שהיא אירחה למרות שהיא מחכה רק לשקט ורק מעירה . אז חיבוק גדול גדול אבל תראי את חצי הכוס המלאה יקרה בטוחה שאת לא צריכה קשר רעיל כזה עם הגיסות שלך ובע"ה יהיה לך ולילדים חג מהמם !!!

חיבוק חיבוק חיבוקמתיכון ועד מעון

תני לעצמך זמן להתאושש מהשיחה ומהחוויה.

דווקא נשמע שזה לטובה שלא תהיי במקום שלא טוב לך.

ועכשיו תחשבי מה ואיפה יהיה לך הכי טוב ומוצלח ותעשי את זה הכי נעים וטוב

אין דבר יותר כואב מלהרגיש דחיהבאתי מפעם

כמה שידעת שהן רעילות, ורעות ומתעללות המשכת להגיע ולסבול והנה, אמרו לך בפנים. אווצ'

מאמי, קחי את הנפילה הקשה הזאת רק לעלות למעלה גבוה, תעשי לכם את החג הכי כיף ומשמח ומפנק שיש.

הנה, היא חסכה לך את השיחה שאת היית אמורה לעשות בעצמך ולהגיד - לא נגיע כי סיוט לי. הבטחת לעצמך שתדאגי לעצמך השנה ולא עשית זאת אז הקב"ה דאג שתהיי במקום יותר נכון ומדויק לכם.

חיבוקתהילה 3>

נשמע כואב וצורב ממש❤️

בטכני אולי יש חברה שגם לבד בחג ותעשו יחד?

מי שאני מכירה שבעלה טס הרבה עושות ככה וזה עובר יותר בטוב..

מעבר לזה לגבי החויה הזאת של הדחיה ושלא רוצים אותך, נשמע כואב ממש.

בגדול, בכל אחת ואחד יש שריטות ופצעים בנפש, והנפש מבקשת להתרפא, ובעצם יוצאת עו ועוד הזדמנויית עבורנו לדעת אותם, כדי שנתרפא, ולכן חויות ותחושות כאלה חוזרות על עצמן שוב ושוב...

ממליצה ממש להשקיע עבודה פנימית בליווי בנושא הזה כדי להרגיש אהובה ורצויה בחיים שלך❤️

תודה אהובות ♥️אנונימית בהו"ל

מכירה את התחושה. לקח לי שנים של סבל להביןפלפלונתאחרונה

שעלי לדאוג לעצמי.

שיפוטיות בצל קשיי סמכות עם הילדיםאובדת חצות

היינו בשבת משפחתית עם הילדים

והם באמת היו קצת מציקים לכולם

עלו על ספות יפות בסלון, שמו בובה בפרצוף של המבוגרים שהיו שם, אמרו "דני אתה מציק" לאחים שלי בצורה לא נעימה ומציקה וגם שברו כוס שתיה כמו גביע זכוכית (בטעות אחד הילדים עשה תנועה לא נכונה אבל גם אמרו להם לא להשתמש בכוסות כאלו וויתרנו להם) ולא רצו לשים סנדלים כדי שהזכוכיות לא יכנסו להם לרגל

זה באמת נשמע המון

אבל הרגשתי ששפטו אותם בצורה שגרמה לי גם להתעצבן ולהיות חסרת סבלנות אליהם וזה ממש כאב לי.

פתאום המארחת קרובת משפחה שלי הייתה נראית לי נוקשה כזו ולא נעימה אליהם.

וזה הוריד לי מהמשפחה שלי

לא מרגישה שנהניתי

מצד שני היום עבדנו בגואש

ואחד הילדים שנהיה חצוף לאחרונה

שפך את הגואש בכיור במטבח ולא בשירותים לפי הכללים

מילא כוסות מים למכחול עד למעלה עד שהכל נשפך על השולחן

והכי גרוע לקח איצטרובל עם צבע לייבוש בחוץ כשהוא מטפטף כי הצבע לא התייבש על הספה והשטיח בסלון!!!

צעקתי וכעסתי והכנסתי אותו לחדר והוא לא הקשיב וניסה לצאת וזה יותר עצבן אותי

ונתתי לו עונש שאין ממתקים היום וגם אין סרטון

בסוף התפשרתי על דבר אחד

הוא נרגע ובקש סליחה אבל רק בסוף

אלו היו דקות ארוכות שפשוט התרוקנתי מכל הכוחות שלי

ועכשיו אני חושבת שהמשפחה צודקת והם באמת בלתי

לא ממושמעים ולא מקשיבים

יודעים לדרוש אבל מתנהגים לא יפה

ילד אחד עלה על צדף ושבר אותה (אבל גם אסף את הדברים לפח עם יאה מייד)

אבל למה הם כל הזמן בוחנים אותנו?

ומה אפשר לעשות עכשיו????

אני רואה דווקא הפוך ממה שכתבתרקלתשוהנ

בסיטואציה המשפחתית נשמע שהם בחנו אתכם, וגם אם לא בחנו היו צריכים גבול . נשמע שהמטרה של ההשתוללות היתה למתוח את הגבול.

יכול להיות ממלא סיבות, גם התרגשות חיובית ושמחה יכולות לגרום לילד להשתולל בצורה מוגזמת שצריך לעצור.

בסיטואציה של היצירה נשמע שהם עשו טעויות (מעצבנות) שילדים עושים, לא נשמע שזה דווקא.

כל מה שכתבת נשמע לי די נורמליריבוזום

המשפחה שלך אם אני זוכרת נכון כבר לא רגילים לקטנים, כלומר - האחים, הילדים שלהם כבר גדולים. יכול להיות שהקשיחות הזו מגיעה מזה? כבר "שכחו" מה זה ילדים...

גואש זה פוטנציאל לכלוך שדורש התארגנות מיוחדת, והסבר מאוד ברור לפני כן מה מותר ואיפה. ועדיין גם עם הסברים זה מועד לפורענות!

בקיצור, לא נעים שקורות תאונות, בטח אם זה בגלל שלא מקשיבים לכללים שהסברנו מראש, אבל לא קראתי פה משהו שנראה לי נורא או לא תואם גיל

כלומר, הם אני לא חושבת שהם כל הזמן בוחניםריבוזום

הם פשוט... ילדים.

ילדים עושים טעויות פשוט מחוסר מיומנות, יחד עם רצון בכל זאת להיות עצמאיים, ובנוסף עדיין לא רכשו אותה רמת שליטה עצמית כמו מבוגרים.

הציפיות שלנו כמבוגרים צריכות להיות תואמות, וזה אמנם דורש הרבה סבלנות ולא תמיד קל, אבל מצד שני שינוי ההסתכלות והתאמת הציפיה עוזר להגברת הסבלנות.

כל מה שאתן כותבותאובדת חצות

מעודד וחמוד

אבל עם כל הכבוד,

יודעות כמה גואש נשפך לכיור על כל הכלים ולקח לי זמן לנקות? הייתי בהלם והלכלוך ברצפה

זה לא מצריך תגובה?

ילד בן 6 לא שופך גואש בגן בכיור המטבח נכון? אז למה בבית הוא מרשה לעצמו ?הערתי מלא פעמים אבל הילד לא שפך את המים הגבוהים בכוס אלא המשיך לערבב גוונים ולהוסיף עוד מים

זה לא נקרא חוסר הקשבה???

או כשמבקשת מהם לאסוף משחק והילד לא מקשיב?

והכי דפוק שניסיתי להתמיד בלהבניס אותו לחדר שוב ושוב כשיצא, ונלחמתי בו כי רציתי להתמיד במה שאמרתי

סוף סוף ולהבהיר שהוא בחדר!

אני לא בטוחה שהייתי צריכה להכניס לחדר אבל הבית היה נראה כאוס!!!

והילד ממרה את פי ויוצא ומצפצף

הוא נלחם בי אז נהייתי יותר לוחמנית ונהיינו ראש בראש כי אצלו זה מחמיר כשכועסים עליו

אוף

אני לא יודעת איך להגיב לכל מצב

אבל בטוח השפיע עליי הכל פלוס המבט המשפחתי על הילדים והשובבות וכעסתי

איך הייתי אמורה להגיב?אובדת חצות

תנו לי איזה כלל אצבע איך ומה להגיב לכל תרחיש? או שאני רכה מדי או שאני נוקשה למרות שגם זה לא עוזר כי נלחמתי היום בתחנות רוח

ומה נותנים כעונש כשהילד עבר גבול?

ומה עושים אם הילד יוצא מהחדר ?

אוףף איזה באסה ליבי יוצא אלייךדיאן ד.

אני גם עשיתי עם הילדים גואש בחופש והתחרטתי ממש

כל הזמן הייתי בלחץ שלא ילכלכו שום דבר ולא היה כזה כייף היצירה שרצינו לעשות.

יש לי מחשבה שאולי יותר להראות להם רגש מצידך שאת מאוכזבת מההתנהגות שלהם

לא כועסת אלא מאוכזבת.

לשדר להם לפני (נגיד לפני היצירה בגואש) שאת מאמינה בהם שהם גדולים ובוגרים וכשהם לא עומדים בציפיה שלך אז לפני הכעס פשוט לשדר את האכזבה.

בלי הרבה מילים.

אצלי כשאני רוצה לתת עונש ולא יודעת מה לתת אז אני אומרת שהיום בערב אני אדבר עם אבא ונחשוב איזה עונש מגיע למי שהתנהג ככה...

זה מאוד מלחיץ את הילדים ונותן לי מרווח נשימה לחשוב יותר בשיקול דעת.

וואי, זה ממש מובןריבוזום

ברור שמשפיעות עלינו דעות של אחרים או מה שאנחנו חושבים שהם חושבים, ברור שקשה לשמור תמיד על אורך רוח כשהילדים מייצרים לכלוך ועבודה קשה נוספת "מיותרת", ברור שלא תמיד יודעים איך להגיב נכון. זה לגמרי לגמרי אנושי וכמובן.

אבל כל אלה הם עניינים נפרדים. אני הגבתי על ההתנהגות שלהם. את דיברת על ההתנהגות שלך.

זה בהחלט ייתכן שילד יתנהג כמו ילד, באופן נורמטיבי, והורה יגיב באופן שאפשר להבין בהתאם לכל הנסיבות, ועדיין למרות שזו תגובה נורמלית בסיטואציה, זו לא בהכרח התגובה המיטבית. אלו פשוט שתי שאלות שונות: האם אפשר להבין כעס בסיטואציה? לגמרי! האם זו התגובה הכי נכונה? זו כבר שאלה אחרת. אולי כן, אולי לא, אולי באופן ובמידה מסוימים?

ומכאן עולה השאלה - אם זו לא התגובה הכי נכונה, איך אפשר להגיע למצב שבדרך כלל (לא תמיד...) נדע וגם נצליח להגיב באופן הולם?

ואחד השלבים הראשונים הוא לשים לב לכך שמדובר בשני דברים נפרדים: ההתנהגות של הילד, ההתנהגות של ההורה. ולהבין שהתנהגות נורמטיבית של ילדים כוללת גם הרבה טעויות.

ומה מעבר להבנה הזו? באופן אישי אני ממש אהבתי את הספר "איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו".

גואש זה ממש מאתגר! מצדיעה לך שנתת להםיראת גאולה

אצלי אין גואש, אא"כ אני ממש במצב רוח טוב להכיל את כל הלכלוך, וכמובן רק בחצר.

אבל את משווה לגן, אז בגן הילדים ממש לא נגשים לשפוך בעצמם את הכוס מים. רק הסייעת עושה את זה. וגם לגבי גובה המים בכוס - גואש באמת הוא לא הזדמנות טובה לעצמאות. כשמשתמשים בגואש רק המבוגר מכין את מה שצריך, ומפנה את מה שצריך, זה באמת לא בשביל ילדים. אני כן מצפה מהילדים לא להסתובב עם הגואש אלא רק לצבוע ואח"כ מיד לגשת לשטוף היטב ידיים.

ילדים לא כל כך כתובת להערות מילוליות.

הערת לו מלא פעמים לשפוך את המים הגבוהים מהכוס. במקומך הייתי חוששת שיישפכו לו בדרך... לא שווה לי את התוצאה. אבל גם אם מבחינתך את מסוגלת להכיל את הנזק האפשרי, אחרי שפעם אחת הוא לא ביצע, פשוט תקחי את הכוס ותשפכי בעצמך.

מה שיותר מתאים לדעתי, זה לומר שיותר לא נוכל לצבוע בגואש עד חודש תשרי, ואז נבדוק אם כבר גדלו מספיק כדי להיות ממושמעים לכללי הצביעה בגואש. כי עכשיו הם לא מספיק גדולים ומבינים את הכללים של הגואש, וגואש מאוד מלכלך, ולכן צריך כללים מיוחדים של זהירות. אז בחודש הקרוב יוכלו לצבוע רק בצבעים רגילים, ונקווה שבעוד חודש כבר יהיו מספיק גדולים כדי להצליח לצבוע לפי כללי הזהירות.

לדעתי זה לא כ''כ בנורמהנעומית

להציק למבוגרים, לקפוץ על ספות בבית של אחרים, לא לנעול סנדלים כשמסוכן, לא להקשיב להוראות לגבי כוס שתיה, לדבר לאחרים באופן שלא נעים להם.

וכל זה, בשבת אחת.

כלומר כל ילד בן חמש עושה משהו מזה מידי פעם, אבל לא את כל זה יחד ב24 שעות.

ילדים שעולים לכיתה א'.

לדעתי, צריך טיפול מהשורש דרך הדרכת הורים, וזה לא תקין.

כתבת המון דברים.. אז מתיחסת רק לדבר אחדשם משתמשת חדשה

א.כתבח לך כמה וכמה פעמים ממש כדאי הדרכת הורים.. נשמע שיש פה אתגר שחוזר על עצמו וצריך ללמוד איך להתמקם מולו. ופגישה אחת לא תספיק כנראה..סוג לש ליווי לתקןפה.וזה שווה כל שקל.

ב. אקח רק דוגמא אחת ממה שכתבת- על האיצוטרובל שטבל בצבע.

דבר ראשון - אם נותנים להתעסק בצבעי גואש או צבעי מים - זה אומר שאת במצב רוח שיכל להכיל קצת לכלוך כי כמעט תמיד נשפכים מים והאזור מתלכלך. אם את לא במוד המתאים- אז פשוט לא.

ולגבי מה שקרה-. תראי מבינה למה הקפיץ אותך באמת מבאס שמלכלכים שטיח וספה!

אבל

פה התגובה שלך נבעה מהלחץ שלך. והיא ממש לא היתה אקט חינוכי מועיל

זה מובן. אבל אם את שואלת כדי לקבל כלים לאיך כדאי להגיב בסיטואציות כאלה-

הגיוני שכשאת רואה משהו כזה תגיבי ב- מה אתה עושה? אתה מלכלך את הספה אל תלך משם! הז הגיוני שזה יצא טבעי..

אבל אז אפשר להסביר את התגובה- שהיחד ילמד לתמלל רגשות- אויש אני רואה שהספה התלכלכה זה ממש מצער אותי כי היא חשובה לי וחבל שהיא תהרס"

ובכללי כשבאים 'לחנך' לחשןב לפני מה בעצם את רוצה ללמד את הילד.

אם המטרה פה היא ללמד אותו להיות זהיר יותר על הספה והשטיח וללמוד איך לעבוד עם צבעי מים באופן פחות מלכלך-

אז תנמשי רגע..תזכרי שזאת המטרה לשך.

זה לא משהו שהוא אמור לדעת מראש.

הוא טעה..ילד מרוכז במטרה שלו- לשים את היצירה להתייבש בחוץ. הוא לא עוצר לחושב על הספה. ושאולי יכל לטפטף.

כדי שזה יטמע בתוכו- את צריכה לחזור על הכללים-

כל פעם לפני שמוציאים צבעים- מזכירים את כללי ההתנהגות. גם תוך כדי אפשר.

אין טעם להכניס אותו לחדר לעונש. מה זה עוזר? מזה הוא ילמד להיות זהיר? לחפש שירגיש אשם זה לא חינוך.

זה רק מחליש.

הוא לא התכוון ללכלך הוא פשוט היה מרוכז במשהו אחר

זה טעות

אבל לא מצריכה עונש

רק שיתוף ברגשות שלך- שהספה היא יקרה וחושבה לך ולכל בני המשפחה ותזכורת על הכללים. זה הכל.

אפשר גם לשתף אותו מצד לקיחת אחריות בנקיון.

אבל המטרה היא לא להרגיע את הסערה או להפסיק את ההתנהגות השלילית אלא להעביר את המסר שאת באמת רוצה שילך איתם הלאה

אני מרגישה שבגלל שאנחנו מתעסקיםאובדת חצות

כל הזמן ההתנהגות והשתוללות והקשיים

נהיה לא כיף איתי ובכללי

אני לא רגועה ויותר עצבנית

את צודקתאפונה

אתם כל הזמן מפנים פצועים מתחת לגשר, זה באמת נורא מתיש וסיזיפי.

לכן אני מציעה הדרכת הוריםשם משתמשת חדשה

הדרכת הורים טובה אמורה לתת לך את הנקודת מבט הכללית, המהותית איך להבין כל ילד ומה ההתמודדות הרגשית שלו ומה האתגר שלו ומה הוא צריך ממך ומה את בוחרת לתת לו בכל סיטואציה.

וכשמבינים מהותית אז לאט לאט לומדים ליישם גם בכל הרגעים הקטנים והמשתנים.

נשמע שאת מנסה להבין דרך סיטואציות קטנות..בלי לקלוט את הנקודות מהות.

אבל זה לא נותן לך הבנה אלא סוג של ניסוי וטעיה אקראי

לדוגמא כשאנחנו הלכנו להדרכת הורים לגבי בת אחת עם סצנות בכי ומניפולציות רגשיות

המטפלת שמעה מאיתנו על הכל

ואז שאלה אותנו

הרי מה שאתם רוצים לומר לה -כבר אמרתם. היא חכמה ומבינה. אז למה היא לא מפנימה ומיישמת..?

מה בעצם לדעתכן היא צריכה מכם...? מה היא זקוקה לקבל שבגללו היא חוזרת על אותו הדפוס שוב ושוב?

ולא. התשובה היא לא רק- חום ואהבה. זה נכון תמיד

אבלהיא עזרה לנו לדייק את הנקודה הספציפית שלה.

ואז הבנו גם מה התפקיד שלנו בסיטואציה. ומה לומר. ומתוך איזה מקום פנימי.

וואלה זה עבד מדהיםםםם

מסתכלת אחורה..פעם זה היה קורה כמה פעמים ביום

היום פעם בכמה שבועות

ולזה אני מתכוונת

את כל הזמן בעמדת אני לא יודעת מה לומר איך לומר איך להגיב

את מנסה ליישם עצות מבחוץ

אבל בלי להבין

את הילד שלך

מה עובר עליו מבפנים ולמה הוא זקוק ממך

ובלי להבין את עצמך מבפנים-

את מדברת על מתי לתת עונש-למה בכלל לתת עונש?

החיפוש שלנו זה לא להראות לו הנה טעית התנהגת לא יפה.

המטרה בחינוך זה לתת לילד כלים לגדול ולהיות עצמאי רגשית- להבין את המציאות נכון, להגיב אליה באופן מתוקן. לדעת לעבוד עם הרגשות שלו ולווסת אותם לפעמים.

ולהבין מה הגבולות ומה לא מקדם אותו.

ברגע שיש הבנה מהותית

עסוקים בתיקון

במה אני רוצה ללמד אותו וילך איתו הלאה-דרך הסיטואציה שנוצרה. מה שקרה זה לא הנקודה.

אלא מה הוא ילמד ממנה.

עונש ומאבקי כח גורמים לילד לצאת ממצב לומד וקשוב למצב מתגונן ונאבק על שליטה.

גם אנחנו לא פנויים ללמוד כשמישהו מנסה ללמד אותנו משהו בכעס או ביקורת או אשמה.

הלב נחסם ומתגונן.

אם תביני לאן את רוצה לנווט את הספינה תלמדי לומר את אותו מסר באופן שלא חוסם.

נגיד בסיטואציה של הצבעי גואש-

מה עוזר לסגור בחדר עונש מאבקים

הוא לא ילמד להיות זהיר מזה. מבטיחה.

תביני שהם מתנהלים וחושבים על הכיף שלהם וזה הגיוני.

זה לא חוצפה שהוא מילא מים עד הסוף או הלך לבד למלא בכיור או לייבש איצטרובל בחוץ

הוא רק צריך הכוונה תומכת תוך כדי. לא באיומים.

לפני-הסברה של כללי הזהירות בגואש ולהסביר שזה חשוב כי אלו צבעים שלא יורדים בכביסה ועלולים להרוס בגדים וחפצים חשובים לנו.

לדבר בכבוד לפנות למקום הבוגר שלהם.

תוך כדי להזכיר. נגיד הוא בא למלא יותר מדי- להזכיר- ממלאים את הכוס רק לחצי.

הוא בכל זאת ממלא יותר?

''אויש איזה באסה אני רואה שאוד רצית למלא את הכוס ולא הצלחת להתגבר ולהקשיב לכלל שאמא הסבירה.. אבל בגואש מי שלא קשוב לכללים פשוט לא יכל לצייר...כי אחרת כולנו נצטער שנהרסו דברים חשובים .אז בוא נקח כוס חדשה ואני בטוחה שתמלא אותה רק עד החצי כי אתה בטוח רוצה לצבוע ולהנות..''

הרעיון זה לא לבא במתקפה.

אלא להיות מרוכזת במסר שאת רוצה שיעבור אליו

שימי לב שאת שופטת את ההתנהגות לפי התוצאות שלהקופצת רגע

ולא לפי הכוונה של הילדים...

כמו שכתבו לך, עניין הגואש שטפטף היה טעות, זו לא הייתה הכוונה של הילד, ועל זה החלטת להעניש בחומרה.

לעומת זאת, כשהילד מילא יותר מדי מים, לא הגבת בחומרה ולמעשה לא הגבת כמעט בכלל, חוץ מ'לבקש' ממנו לשפוך. את יודעת שהבקשות שלך לא כל כך מתקיימות, ולכן זו לא ממש תגובה.

במקרה הזה המשכת בפעילות עד שהמים נשפכו. הילד כנראה רצה להמשיך בפעילות ולא כל כך עניינו אותו הכללים שלך והבקשות שלך, מבחינתו סך הכל הגיוני. זה התפקיד שלך לאכוף את הכללים שאת קבעת, ולנהל את הפעילות בתנאים שלך. אם את רואה שעוברים על הכללים ולא מגיבה על כך, ומענישה רק על תוצאות, הילדים חווים עולם קצת כאוטי ולא צפוי: ילדים באופן כללי לא כל כך טובים בלהעריך תוצאות. מבחינתם אפשר להמשיך בפעילות בסבבה, למלא המון מים ולשפוך גואש באיזה כיור שרוצים והכל יהיה מעולה, הרי גם את ממשיכה את הפעילות. הם בכנות לא חושבים שהמים ישפכו או שהכלים יתלכלכו, וכשזה כן קורה זה מבחינתם לא כל כך צפוי, אבל כשזה קורה, בלי כוונה מבחינתם כי הם הרי לא תכננו לשפוך מים או ללכלך את הספה, אז הם נענשים בחומרה, לא על ההתנהגות אלא על התוצאה שלה. זה מבחינתם לא צפוי הרי אין להם באמת שליטה על מתי מים ישפכו ומתי לא, זה קורה בטעות גם למבוגרים. אז מבחינתם הם נענשים באופן אקראי.

את שואלת מה היית צריכה לעשות? ( אני כמובן ממש לא טוענת שאצלי או אצל כל אחד אחר כל כלל נאכף בצורה משולמת, אבל שאלת אז אני מנסה)

מראש כשמילאו יותר מדי מים, את בתור המבוגר האחראי היית אמורה לדעת שהמים עלולים להשפך, והיית צריכה לוודא שהמצב תוקן לפני שממשיכים בפעילות. אפשר לקחת את כל הצבעים והמכחולים ולא לאפשר להמשיך עד שהילדים עצמם לא שופכים את המים העודפים לכיור המתאים. ואפשר פשוט להצהיר בקול: 'ככה אני לא מרשה' , לקחת שניה את כוסות המים ולדאוג בעצמך לכמות מתאימה, ואז להחזיר לשולחן ולאפשר להמשיך בפעילות. יש שיחלקו עלי ואולי זה מתאים לילדים צעירים יותר, אבל זה תלוי גם במידת שיתוף הפעולה של הילדים ועד כמה הם כבר שקועים בפעילות וקשה להם להפסיק, אני חושבת שבהחלט במצב כזה של פעילות מלהיבה באוגוסט, עדיף לא להתקע על מי בדיוק יעשה ורק לוודא שהפעילות מתרחשת לפי הכללים שקבעת.

ולגבי השבת המשפחתית: עכשיו אוגוסט, לכולם חם ודביק ומעצבן מדי פעם, גם למי שהילדים שלו כבר גדולים( או רק גדולים בעיניך), ולאף אחד אין סבלנות לילדים שמפריעים וההורים שלהם חושבים שזה לא נורא או אפילו חמוד. בהחלט היה מקום להגיב לעניין הבובות בפרצוף (!) והקפיצה על הספות. אם הם לא מקשיבים (קורה לפעמים גם לילדים הכי רגועים ומחונכים) פשוט לקחת את הילדים משם ולהיות איתם במקום אחר, בחדר אחר או מחוץ לבית. והמסר הוא, שוב, שאפשר להמשיך בפעילות ( =להיות עם כולם) רק כשעומדים בכללים. לא צריך עונשים דרמטיים בדווקא, לפעמים העונש הוא באמת פשוט התוצאה הטבעית של ההתנהגות שלהם.

תראי, יש ילדים שיותר קל לגדל ואחרים שפחות. לי יש אחד מכל סוג 😅, ומהנסיון הזה אני אומרת לך, יש ילדים שגם אם לא תהיי עקבית ולא תדעי בדיוק מה את עושה, הם יגדלו מצויין ויסתדרו בכל מקום. ויש את הילדים הקשים יותר שלא יודעים לווסת את עצמם, ולא יודעים להעסיק את עצמם, והם מפעילים אותך בלי שאת מבינה למה וזה קשה אובייקטיבית. והם צריכים כל כך הרבה הכוונה ותיווך וכללים שקשה כבר לדעת במה להתמקד ומה כאן העיקר ומה הטפל. בהחלט ייתכן שהילדים שלך הם מהסוג הזה, וזו הסיבה שאומרים לך ללכת להדרכת הורים. כי זה באמת קשה ובאמת צריך את המבט החיצוני ו האובייקטיבי, כי את עצמך יותר מדי מופעלת מהם. זו לא בושה, גם אם יש כאלה שגידלו ילדים מצוין בלי זה. כשצריך זה עוזר ממש! וגם זה מנסיון.

זו לא ביקורת, זו עצה ממישהי שגם מגדלת ילד שלפעמים קשה לו וקשה איתו, לכי להדרכת הורים טובה 🙏

כתבת ממש יפהכל היופיאחרונה

אשמח לרעיון לכיסוי שיהיה פרטיות במרפסת ובחלונותפלפלונת

ואם יש המלצה איפה לקנות אני רוצה לסגור את המרפסת אבל עדיין להשאיר אפשרות להסתכל החוצה וגם שזה לא יראה כל כך סגור ומסוגר וגם בחדר שינה שאני אוכל לקום מהמיטה בלי מטפחת משהו בחלון לשים.

בחדר שינההשם שלי

הכי פשוט לשים וילון.

במרפסת- זאת מרפסת סגורה או שאת רוצה לסגור אותה?

אצל ההורים של בעלי הקירות של המרפסת הן זכוכיות אטומות. למעלה יש חלונות, שהם גם אטומים. אפר לפתוח את החלון ולהסתכל החוצה, אבל זה גבוה יחסית וכן נראה סגור.

הוילון נדבק לרשת וחוסם את האויר ולמרפסתפלפלונת

תוהה איך לחסום אך גם לאםשר לנו להביט החוצה.

לחדר שינה אולי רשת דמוי עלים. למרפסת קנים או בד. ענו לי מנסיונכן.

יש חיפויבשורות משמחות

לזכוכית שחורה

משהו כזה שמבפנים את יכולה לראות החוצה ומי שבחוץ לא יכול לראות אותך

אבל נראה לי שזה מכהה את אור השמש הטבעי שנכנס מהחלון

יש טפטים שמדביקים על הזגוגיותnik

כל מיני סוגים, כאלה גם ממש יפים!

מה עם תריס ונציאני? שמים את השלבים באלכסוןחילזון 123

ואז יש מעבר של אויר

תודה לכן על הרעיונות. לגבי התריס זה אומנםפלפלונת

פתרון אבל לא נוח לי כל כך תריסים כאלו לגבי המרפסת צבעים לשים תכנים או פשוט באמת טפט שמטשטש.

בחדר שינהעוד מעט פסחאחרונה

אפשר וילון גלילה- כזה שיורדת מלמעלה למטה ולא בד שמגיע מהצד.

מהניסיון שלי זה פחות נצמד לחלונות.

מה עושים בכותלעוד מעט פסח

כשאני רוצה ללכת לבד, בלי בעלי, אבל כן עם בנים בגילאי יסודי (שמצד אחד גדולים מדי לבוא איתי לעזרת נשים, מצד שני קטנים מדי ללכת לבד)?

הלוואי ויהיה לכן רעיונות.

שאלה טובה...מתואמת

האפשרות היחידה שעולה לי היא להישאר יחד ברחבה החיצונית, לפני החלוקה לגברים ונשים.

או למצוא אדם שנראה אמין ולבקש ממנו להשגיח עליהם, אבל זה נראה לי עדיין מלחיץ...

לענ"ד נכנסים לעזרת נשים אבל בחלק האחוריnik

גם אני חושבת ככהשואלת12

עדיין קיים הבית כנסת בחלק המקורה?טארקו

אם כן אפשר ללכת לשם שהגברים ונשים צמוד..

אפשר להיות בחלק המשותף לפני הכניסה לנפרדחילזון 123

האמת, אני לא חושבת שזו בעיה שיבואו איתךכתבתנו

זה לא שה'פעילות' בכותל היא כזו שלא מתאימה שבנים בגיל יסודי יראו אותה. אני הלכתי עם ילדים לבד או אפילו עם בעלי כשהבנים רצו להיות איתי ואף אחד לא אמר כלום מעולם. אני באופן אישי לא מרגישה שזה פוגע בצניעות (אפילו אם גבר מבוגר יכנס לעזרת הנשים כדי לקרוא למישהי באופן ענייני זה בסדר מבחינתי)

וואי, מענייןעוד מעט פסח

אשמח לדעת אם עוד נשים חושבות ככה.

אני אמורה להגיע רק עם ילד בן 8 (ובנות...).

לדעתכן זה בסדר?

כי לבוא עד הכותל ולהישאר רחוק יהיה לי באסה.

ילד בן 8 לגמרי הייתי מכניסה איתנו לעזרת נשיםטארקו

בגיל 10-12 הייתי כבר מתלבטת

אבל 8 ודאי שכן

זה לא בריכה או שירותים...

בדיוקשיפור

מסכימה גםיראת גאולה

נראה לי שזה בסדר...מתואמת

יכול להיות שזה היה מעט מפריע לי, אבל בסופו של דבר הוא די קטן.

ויש גם סדרנים שמסתובבים בעזרת הנשים - זה אם כבר יותר מפריע לי...

הייתי מכניסה חופשי לעזרת נשיםשיפור

בגיל 8 לגמרי שיכנס איתךרק טוב!

בגיל הזה הוא לא נכנס לעזרת נשים בביהכנ"ס?

ממש בסדראורי8

לא בעיה בכלל. הבן שלי בן 8, ונראה לי שהיתה סיטואציה שהוא היה איתי בעזרת. נשים בכותל, לא חשבתי בכלל שזה יכול להיות בעיתי.

ברור חופשי מהDoughnut

כן ברוראמאשוני

ילד בן 8 לגמרי צריך להיות צמוד לאמא שלו.

לא מזמן הייתי בכותל והיו בנים בגילאים האלו (היו גם גילאי 10 לדעתי)

גיל גבולי חשבתי 12-13

יש בנים שעדיין לא עצמאיים בגיל הזה.

ברורר ילד בן 8 מכתחילה תכניסי איתךSeven

לא רואה בעיה

גם אני חושבתאוהבת את השבת

אופס לאחרונה הכנסתי ילד בן כמעט 9צלולה

ואפילו לא חשבתי שזה עלול להיות בעייתי🫣

בעלי היה איתי אבל רצה להתפלל כמו שצריך בלי לדאוג לילדים...

זה לא עלול להיות בעייתיDoughnut

חשבתי ילד בן 12-13, עד אז לא רואה שום בעיה.

לדעתי כןממשיכה לחלום

זה לא אמור להפריע לטעמי

שייכנסו איתךמקקה

לא רואה מה הבעיה

מצטרפת לתגובות שבגיל הזה אפשר לקחת איתךהשם שלי

מוסיפה כשאני ואחותי היינו בגיל הזה, כן היינו הולכות לעזרת נשים כשאבא שלי ואחרי היו הולכים לגברים.

היינו מסכמים מקום ושעה למפגש בסוף התפילה.

אבל היינו שתיים, לא לבד.

וגם זה שונה להיות לבד בעזרת נשיםאוהבת את השבת

מאשר להיות לבד בעזרת גברים

וואי, תודה רבה!עוד מעט פסחאחרונה

האמת, הופתעתי מתמימות הדעים כאן שזה סבבה להכניס בגיל 8 לעזרת נשים.

אבל אכן פתרתן לי את הבעיה.

אולי יעניין אותך