לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל לכתוב
לא יודעת איך לתמצת את כל מה שאני מרגישה
אני בפירוק
עברתי כמה שנים מאוד מורכבות ואני אמורה להיות בתקופת התאוששות
אבל אני לא מצליחה להתאושש
כי אחרי המורכבות שהייתה צצו עוד הרבה הרבה מורכבויות אחרות דחופות
אמנם לא ברמה של המורכבות ההיא אבל קשה לי
מרגישה שנחנקת
צורחת על הילדים כל הזמן
לא מסוגלת להיות איתם לבד כי אני נגמרתת
והם כמובן רוכבים על זה שאני ככה
אין לי שניה אחת של פשוט להיות לבד, מחכה ללילה כדי שנייה לשבת בשקט
ואני מטורפת עליהם
אבל אמא צריכה משהו לעצמה גם
ואני עמוק עמוק בתחתית, כך שלא מצליחה בכלל לעשות משהו לבד
מרגישה בלי כוחות בכלל
טיפול רגשי אני לא מסוגלת ללכת כי נכוויתי קשות בטיפול אחרון אחרי אינספור טיפולים
מצאתי מישהי נורמלית וזה פשוט פגע בי בורה כלשהי
איך אני מתרוממת מהמצב הזה? ועוד בחופש
איך?
כבר חושבת על טיפול תרופתי אבל אפילו לזה אין לי כוח
כי את כל הכוחות שלי אני מנסה לתת לבית ולילדים ונגמרת
אמרתי לבעלי שזה פשוט פשע מה שהוא עושה שמשאיר אותי איתם כי אין בי מסוגלות לטפל בהם לבד אין פשוט אין והוא אומר שאני צריכה לעזור לעצמי לצאת מזה
אבל אין הוא לא מסתדר איתם בכלום
ניסיתי פעם אחת ללכת להורים שלי עם התינוק ליום שלם ולנוח
והוא היה עצבני וכעוס שהכל נופל עליו
אז איך אני אעזור לעצמי אם אתה לא מאפשר לי???


