שמעתי היום בבוקר פרק חדש של הפודקאסט "חיות כיס" (פודקאסט שבדרך כלל מאוד מעניין אותי, גם אם הרבה פעמים אני לא מסכים איתו).
בפרק היום דיברו על הקשיים של יצרני מזון קטנים לחדור לשוק, והביאו "מומחית" שתסביר למה עדיף לנו לרכוש תוצרת של יצרנים קטנים ולא של החברות הגדולות.
אמאל'ה ואבאל'ה, בשני משפטים היא הצליחה להכניס כ"כ הרבה טעויות בסיסיות... ואני לא מדבר על דעות כלכליות או העדפות קולינריות, אלא נטו מדע. ולא מדע מסובך, כן? דברים שגם ילד בבית הספר היסודי יודע.
קודם כל, היא אמרה שמשרד הבריאות מקשה מאוד על יצרנים קטנים, עם יותר מדי רגולציה, ואז היא ניפקה את הפנינה הבאה:
יש לנו חוש טעם וחוש ריח וכך נדע לבד לזהות אם האוכל מקולקל, ומקסימום אם נראה נקודה לבנה מגעילה (עובש) אז נוציא אותה ונאכל את השאר. אציין שהיא נתנה כדוגמה ריבות בייצור ביתי, אבל הכוונה שלה היא להרחיב את הכלל הזה לכל סוגי המזון.
ובכן, הרי החדשות ועיקרן תחילה:
העובש הזה שרואים בתוך המזון? הוא רק קצה הקרחון! אם העין כבר מסוגלת לראות בעצמה הצטברות של תאים מיקרוסקופיים, סימן שבוודאות יש עוד מיליוני תאים כאלה בתוך הריבה שעוד לא צמחו מספיק בשביל שהעין תוכל לזהות אותם.
בנוסף, יש עובשים שמייצרים רעלנים מסוכנים מאוד, שנמצא קשר ישיר בין צריכה שלהם לבין סרטן הכבד, ובמקרה הקל - סתם קלקול קיבה עם הקאות ושלשולים.
באיזו קלות היא פשוט אומרת "יאללה, מקסימום נוציא עם כפית". איזה חוסר הבנה. ואיזו בושה שהמגיש לא תיקן אותה בשביל להזהיר את הציבור.
וזה עוד לפני שנכנסנו ל"יש לנו חוש טעם ויש לנו חוש ריח". כן, גברת? בואי תגידי לי מה הטעם ומה הריח של בוטולינום למשל, רעלן שמיוצר על ידי חיידקים באוכל שלא עוקר כראוי, והוא (כמו גם החיידק שמפיק אותו) לחלוטין חסר טעם וריח. את יכולה ליהנות מריבה טעימה ולסיים בבית חולים עם מחלה קשה. גם לסלמונלה, אי קולי וליסטריה אין טעם ואין ריח.
הטענה הבאה שלה הייתה שצריך לרכוש ריבות מיצרים קטנים מקומיים, כי הם מכינים את הריבות מפירות טריים בדיוק בעונה שבה הפירות האלה גדלים, ולטענתה זה הופך את הריבה ליותר בריאה:
"הגוף יודע מה הוא צריך בכל רגע. זה לא סתם שפירות הדר מבשילים בחורף בתקופה שאנחנו צריכים ויטמין C, זה לא סתם שבקיץ בא לנו פרי עסיסי כמו משמש או אבטיח שאלה פירות עם ריכוז של מים"
המשפט הזה הוא כמו לכתוב נוח ב-7 שגיאות. משפט כל כך קצר, רומנטי והגיוני, ששגוי מכל בחינה שבודקים אותו.
א. נניח, רק נניח, שהגוף צריך יותר ויטמין C בחורף (זה לא נכון!). בנוסף, רק נניח שבאמת יש הרבה ויטמין C בפירות הדר שגדלים בחורף (גם זה לא נכון! בפלפל אדום למשל יש הרבה יותר, בערך פי 3).
גברתי היקרה, את יודעת כמה ויטמין C יש בריבות?
גורנישט מיט גורנישט! פשוט כלום! (טוב אולי במעבדה טובה יצליחו למצוא עקבות מזעריים, אבל זה לא משהו שהגוף באמת יכול להשתמש בו).
הבישול הארוך מאוד של הפרי שהוא תנאי הכרחי להכנת ריבה, פשוט ממוסס את כל ויטמין ה-C שאי פעם היה בתוך הפרי הזה.
ב. עדיף לצרוך ריבה של משמש בקיץ כי הגוף צריך נוזלים שיש במשמש? כפרה עלייך, תהליך הכנת הריבה מייבש את הפרי וכמעט ולא נשארים בו נוזלים אחרי תהליך ההכנה.
ג. פירות הדר מבשילים בחורף בגלל תנאים אקלימיים שמתאימים להם, לא כדי לספק את צורכי הבריאות של בני האדם. הפירות לא יודעים שבני האדם צריכים ויטמין מסוים בעונה מסוימת, זה לא אכפת להם, ולא גורם להם להתרבות. יותר מזה: פירות ההדר הגיעו לישראל מאזורים שבהם יש מזג אוויר טרופי, עם עונות שנה שונות לחלוטין ממה שאנחנו מכירים כאן.
זה שבמקרה בחלקת אלוקים הקטנה שלנו, הפירות האלה צומחים בחורף - ממש לא אומר שזה כך בשאר אזורי העולם. אז כל הגנטיקה של פירות ההדר בעולם, התאימה את עצמה בשביל 10 מיליון האזרחים שחיים בישראל?
ד. עכשיו קצת יותר באריכות על מה שכתבתי בדרך אגב בסעיף א': ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. כן כן, ויטמין C בחורף לא מונע מחלות. תקראו את זה שוב אם אתם צריכים.
ויטמין C חשוב לנו לאורך כל השנה, והוא חשוב גם למערכת החיסונית. אדם ממוצע שאוכל מזון ממוצע מחזיק בגוף שלו כמויות גדולות מאוד של ויטמין C, ותוספת של הוויטמין הזה בחורף או בכל עונה אחרת לא תמנע ממנו לחטוף וירוסים.
חברות שמכרו תוספי ויטמין C והבטיחו שזה ישפר את הבריאות - נתבעו שוב ושוב, והם תמיד הפסידו. לכן בכל התוספים האלה כבר אין שום הבטחה לכלום, ככה אי אפשר לתבוע אותם...
מי כן צריך לדאוג לצריכה שוטפת של ויטמין C? ימאים שנמצאים חודשים ארוכים על הספינה, ללא אוכל טרי בכלל.
אז כל עוד אתם לא חיילים בנייבי שמוצבים עכשיו ליד איראן, תפסיקו לחשוב שיש עניין באכילה של ויטמין C.
אז לא, העולם לא רומנטי כמו שאנחנו רוצים שהוא יהיה, תפוזים לא גדלים בחורף בשביל להגן עלינו משפעת, וריבות מכילות ויטמין C מהפרי בדיוק כמו שאני מכיל קריפטונייט.





