איך יודעים להיות אמאראשונית

זה הולך להיות ארוך

הגבר הקטן שלי כבר תכף בן שנה ואני מרגישה כל כך לא יודעת במלא תחומים

למה אני לא יודעת לשלב לו ארוחות נורמליות, הוא בהנקה מלאה ובקושי נותנת לו לטעום מעצלנות (והוא ממש לא בררן, אוכל הכל), בקושי נותנת לו יוגורט וביסקוויט, מעדיפה להניק (גם לא כ''כ מבשלת ארוחות בבית, כי הולכים הרבה לאכול אצל אמא שלי בערב)

ואני הרבה בפלאפון במקום לבלות איתו, פשוט זה כל כך מושך והבייבי שואב כל כך הרבה אנרגיות אז לא כל הזמן שאני איתו אני לגמרי איתו (הוא איתי בבית כרגע)

ואין לי מושג איך להעסיק אותו, הוא מפותח מאוד ומשועמם בבית (אחרי שמשחק במשחקים ובספרי תינוקות שלו ומתעסק בכל מוצר בבית אז הוא ממצה את הבית) ברמה שלפעמים אני פותחת לו את המקרר כי הוא אוהב לדעת בדברים במדף התחתון אז שמתי לו כמה שקיות תבלינים סגורות שמרשרשות לו, וגם חם אימים בחוץ, במיוחד כשאני מניקה ובעלי מתאושש ממשהו רפואי אז פחות מתאים שיצא איתו בחום.

קיצר מרגיש לי שלא יודעת איך להאכיל אותו נכון ולפתח אותו, מרגישה אמא חסרת ניסיון ואינסטיקטים. אוףףףף

תבחרי צעדים קטניםשמשית123

לא צריך להתחיל לבשל ארוחות 3 מנות, אבל תחליטי שפעם פעמיים בשבוע מכינה סיר מרק שיאכל כמה ימים. או אם יותר קל ארוחה אחת ביום שהיא חביתה מקושקשת עם גבינה.

בקשר פלאפון, גם להציב לעצמך את הגבולות גזרה, כשאת איתו על השטיח הטלפון על שקט במשך, אבל כשאת נחה והוא משחק ברצפה תשחררו.

בקיצור, לא ללכת בכל או כלום אלא צעדים קטנים.

בהצלחה רבה

קודם כל זה מאד קשהכורסא ירוקה.

נשמע שאת דוקא אמא מעולה. את יודעת למה? כי את איתו בבית ימים שלמים ומה שקשה לך זה שאת לא יודעת איך לקדם אותו יותר מזה. אם אני הייתי במצבך השרשור שהייתי פותחת היה - אני עם תינוק בבית ויוצאות לי קרניים, מה עושים?

אז נשמע שיש לך סבלנות וכוח להראות אהבה וזה המון!!!

ובטח שאת בפלאפון. בניגוד למה שהרגילו את הדור שלנו לחשוב, מעולם נשים לא היו בבית לבד עם הילדים בצורה טבעית. כשחיו בחברה שבטית תמיד היו שם עוד מבוגרים שעזרו בתפעול, היו ברי שיח שפויים ובאופן כללי נתנו עוד תחושת עולם-חיצון שלא משאירה אותך לבד לטבוע בין חיתולים, בכי כי קילפת את הבננה בדיוק כמו שהם רצו ועכשיו התחרטו, והשמדה מוחלטת של כל נסיון להשליט סדר בבית. אז זה הגיוני שאת מרגישה שאת צריכה עוד משהו לברוח אליו.

ממליצה לך לבחור זמן מסויים שבו את בהגדרה בלי פלאפון. לא 3 שעות - רבע שעה, אפילו חצי שעה במקסימום. בשבילו זה עולם ומלואו של תשומת לב. אל תקפצי מעל היכולת שלך כי זה לא יתן לך להתמיד.

מצד שני אם את ערה כשהוא ישן תני לעצמך בזמן הזה לגלול במסך כמה שבא לך.

בשאר הזמן תזרמי עם מה שקורה ואל תלקי את עצמך..

לגבי האוכל הייתי מחלקת את זה לשני נושאים - את לא רגילה להכין אוכל והוא לא מצליח לטעום הרבה. את החלק השני קל יותר לפתור - אם אתם הרבה אצל אמא שלך, תקפידי שיאכל שם מהאוכל שלה. החלק הראשון זה הרגל ויותר קשה לשינוי, אבל תנסי כל יום להכין משהו קטן. לא ארוחה שלמה ולא מאכל מורכב. משהו בקטנה.

מבחינת תעסוקה בגיל הזה במעון הם משחקים עם

חבילות מגבונים ריקות

קופסות מסטיקים/תבלינים ריקות

השחלות - קופסת סימילאק שעושים בה חור למעלה למקלות ארטיק או פונפונים גדולים (אפשר לקנות בחנות חומרי יצירה)

קצת לתת לו ללעוס ספרי אמבטיה או ספרים מקרטון

מגדל קוביות

בריכת כדורים

כדור - אני אוהבת את כדור הבד של איקאה. נותן תחושה של כדור אבל לא בורח להם כל הזמן

משחקי מים אם יש לך מרפסת וכוח

בימבה קטנה זה מעולה

מתקני פעוטות בגן שעשועים

עכשיו עוד גדול עליו אבל בהמשך הוא יגיע לגיל של מטבח

זהו בערך וקחי בחשבון שרבע שעה של התעסקות זה המון בשבילו, והתעסוקה הכי כיפית היא להסתובב לך בין הרגליים 🧡

הייתי מוסיפהעל הנס

מגנטים על המקרר

ולפתוח מגירות ולרוקן את התכולה שבהן.

בגיל הזה התחלתי ללמד אותם לשחק בלוטו

ופאזלים של 2 חלקים של חיות.

אבל את באמת נשמעת אמא מהממת,זה דורש המון להיות יום שלם עם תינוק לבד בבית,זה באמת קשוח במיוחד שאין לו שום חברה אחרת חוץ ממך.

מקפיצה לישמעונה

חח צחקתי בקולAvigailh1אחרונה

על הקטע של הבננה 🤣🤣חשבתי שזה רק הילדים שלי

לגבי האוכל- אני כמעט ולא מתאמצת על זהיעל מהדרום

לק"י

שלי בן 9 חודשים, ויש דברים שקל לי לתת לו לאכול:

*חתיכת בננה שלמה, שופכים עליה טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה, ומאכילים עם כפית ביסים קטנים.

*פירות רכים שלמים או חתוכים לרצועות- הוא מחזיק ביד ואוכל (לא תפוחים. הם קשים מידי).

*פירות רכים חתוכים לקוביות (אפשר עם טחינה וכדו').

*כשאני מבשלת מרק לשבת, אז יש לו לתחילת שבוע. אפשר להרים לו מראש כמה מנות.

*חתיכות לחם עם מה שיש (טחינה, חמאת בוטנים, גבינה).

נראה לי שכל עוד יונקים/ שותים תמ"ל זה משלים את מה שצריך.

אבל אני לא בקיאה בנושא.

טעימות זה כזה שלב מעצבן..לפניו ברננה!

אני משתדלת לדלג עליו.

כמה שיותר לתת לו עצמאות מגיל צעיר...

אם הילד מסתדר עם אוכל - שמה לו על המגש מהאוכל של כל המשפחה.

לפעמים אוכל טוב יותר ולפעמים פחות, סומכת על ההנקה שתשלים..

בן 11 חודשים

בגדול הארוחות שלו בשגרה (מאוד משתנה ואני זורמת... אם נגיד הכנו פסטה לארוחת ערב הוא יקבל ממנה גם)

בוקר - כריך וחביתה וירקות/פרי ולחם (היום נגיד בוא אכל רק פרי)

צהריים - כמו כל המשפחה פשוט חותכת לו לחתיכות קטנות. הוא אוהב לאכול לבד. מעדיף את זה על פני כפית..

ערב - דייסה עם פרי מרוסק לתוכה.

אם צריך בין הארוחות פרי או בייגלה או פריכית...

בנסיעות קונה לו גרבר הרבה פעמים.

מעדיפה את הלכלוך שנוצר על פני לרסק ולהאכיל כפית כפית.

לגבי הלכלוך: אם יש שואב שוטף - זה קל 🙂

אם לא, אפשר לשים ניילון שולחן מתחת לכסא אוכל ובסוף הארוחה להרים וזהו..

אם בכל זאת צריך לטאטא אורז נגיד אז אפשר לפזר מלח וזה ממש עוזר לייבש את האוכל הרטוב ולהפוך אותו לקל לטאטוא. מבחינת הילד סוף ארוחה ישר לכיור.

לגבי תעסוקה - בעיני חשוב לתת לו לצאת קצת החוצה.. אפילו 10 דקות פעמיים ביום. ושיהיה פעיל.. לא בעגלה. חשוב גם לשינה איכותית יותר שלו

אצלנו ארון חדפ זו האטרקציה בה' הידיעה..

הוא נרדם אז אולי אמשיך לך בהמשך.. יש לי עוד מה להגיד.. בהצלחה 🩷🩷

רעיונות נוספים לתעסוקה.. כותבת קצת מבולגן.. סליחהלפניו ברננה!

להקריא לו סיפור או אפילו רק סםר תמונות שמראים לו ואומרים איך זה נקרא

ללמד אותו למחוא כפיים, משחקי אצבעות..

להביא משהו שמתפזר כמו קוביות, מכוניות, לשחק בלהכניס ולהוציא מהקופסה לפזר, להתעסק.. ובשלב מתקדם יותר לשחק בהשחלות.

סדר יום כללי עוזר לי מאוד. גם אם לא משהו מדי מדוייק אלא גמיש..

אם את בונה את זה נכון זה גם נותן לך.זמני התאווררות בתוך היום.

לבשל איתו ביחד ארוחות (את מבשלת והוא מתעסק בתפוחי אדמה שלמים/בחבילות תבלינים ששמת לו במקרר/קערה גדולה וכף - ללמד אותו לדפוק..

לקבוע עם עוד חברה שיש לה ילד איתה. או אחהצ לצאת לחברות ולמתקנים. סביבה חדשה ועוד ילדים - התינוק עסוק ושמח..

לא צריך להילחץ מאוד מהתפקיד ולהרגיש שאת חוטאת לו.. אמא לא יכולה כל כל היום להיות פנויה לילד. עוד יותר כשיהיו עוד ילדים... ולתת לו קצת להשתעמם זה גם חשוב ובריא;)

רק לגבי התבלינים- לא לתת לו כורכום ופלפל שחוריעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך י"ח באב תשפ"ו 23:49

לק"י

כי אם הוא שופך, זו חגיגה של לכלוך עקשן ועיטושים🤣

כשאני הייתי עם הילדה בביתאיזמרגד1

גם ממש הרגשתי ככה, שאני לא מפתחת אותה וכו'... ואז הבנתי שעצם זה שאני איתה בבית, עוד לפני שאני משחקת איתה מטפלת בה והכל זה כבר מפתח אותה ובריא לה...

לגבי אוכל- פשוט תני לו ממה שאת אוכלת כל פעם. את אוכלת לחם תביאי לו טעימה, מבושל תביאי לו טעימה... ואגב גם לתעסוקה אפשר להביא לו פרי חתוך או בטעימון וזה תעסוקה נהדרת להרבה זמן...

קודם כול חיבוקמתואמת

שתדעי שגם אחרי הרבה שנות הורות אפשר להרגיש ככה לפעמים, ושזה נורמלי ולא אומר עלייך כלום

בכל אופן, נסי להפוך את החשיבה  להסתכל על הדברים החיוביים שאת נותנת לו:

* את מיניקה אותו הרבה אפילו בגיל שנה! הנקה זה דבר חשוב מאוד לילד וגם לקשר ביניכם.

* את נמצאת איתו בבית, ולא "זורקת" אותו אצל מטפלת זרה!

* את נותנת לו להשתעשע בדברים לא רגילים, שאימהות בדרך כלל לא מסכימות כי זה עושה להן בלגן, ובכך את מפתחת את הסקרנות ואת ההתנסות שלו! (בסוף הוא ידע לעזור לך להוציא דברים מהמקרר כשאת מבשלת)

* את שומרת עליו (וגם על בעלך) ולא נגררת איתו החוצה בחום הזה שעלול להיות מסוכן!

את רואה איזו אמא טובה את?😘


ופרקטית:

טעימות זה השלב הכי מעצבן בערך בגידול ילד. (טוב, גם גמילה מחיתולים עלולה להיות מעצבנת נורא...) אני גם תמיד הסתבכתי בזה, במיוחד שהיו לי גם בררניים.

הפתרון שמצאתי: לתת אוכל אצבעות. רק אוכל שהילד יכול להחזיק ביד ולאכול בעצמו. ככה מושיבים אותו בכיסא, שמים לו על השולחן מגוון של אוכל, והוא אוכל לבד. מרוויחים מכך גם חוסר התעסקות, גם זמן שקט מצידו וגם התנסות שלו באחיזה ובמרקמים.

משחקים: אפשר לנסות לקנות משחקים שמתאימים לגיל גדול יותר. אבל בכל אופן בגיל הזה זמן הקשב שלהם קצר והם לא מתעסקים במשחק אחד הרבה זמן. בכל אופן, אני באמת חושבת שטוב שהוא דווקא ישחק בכל מיני דברים שהם לא משחקים - זו התנסות בחיים עצמם...

טלפון - זו מכת הדור... אני מודה לה' שכשאני הייתי אמא צעירה לא היו סמרטפונים (אבל אני משלימה הכול היום🙈) זו עבודה עצמית גדולה... 

מתואמת את מהממת!כורסא ירוקה.

ומסכימה ממש עם המון ממש שכתבת.

אם זכור לי נכון גם את שולחת למטפלת וברור לי שלא כתבת מזלזול. אבל יש אמהות לילד ראשון ששולחות למטפלת גם ככה בכאב, חוסר ביטחון ותחושת אשמה, ואני לא בטוחה שיעשה להן טוב לראות שכותבים שלעשות את זה זה "זריקה" של הילד אצל אישה זרה

את צודקת, באמת התלבטתי אם לכתוב הסתייגותמתואמת

שהניסוח הזה מיועד לפותחת בלבד ולא לאחרות...

ברור לי שיש מצבים שאין ברירה ואולי אפילו טוב לשלוח למטפלת בגיל שנה (אני עצמי מצטערת שלא עשיתי את זה אצל ילדים מסוימים), ובאמתאני לא רוצה שאף אחת תצא בתחושה רעה ממה שכתבתי...

פשוט רציתי להראות לפותחת את נקודות החיוב באימהות שלה ספציפית...

ברור לי ובאמת זה נכון שזו השקעה גדולהכורסא ירוקה.

מאד מצידה כאמא להיות עם הילד בבית וזה דבר מדהים!

מסכימה מאוד לגבי הטלפוןלפניו ברננה!

וזה בעייתי לנו כשלעצמנו גם אם הילדים לא היו באזור 😏

שלום אמא יקרהאחת מאיתנו🌹

לפני כ--ל העצות הפרקטיות וה'מושלמות' לכאורה שתקבלי, אני שומעת ממך הרבה רגשות אשם, ורציתי שנייה שתשימי לב לזה, שהבן שלך צריך אמא שמחה, אמא שאוהבת את עצמה ומקבלת את עצמה כי ככה היא תאהב ותקבל אותו, אמא שיודעת שהיא עושה מה שהיא יכולה למענו וזה בסדררר!!!!!! זה בסדררר!!! אמא טובה ככל שהיא יכולה עם האופי שלה המגבלות שלה והכלים שלה, ככה את פותחת לו את הנתיב להיות כשיגדל אוהב את עצמו, שמח, מסופק, ומקבל את עצמו שזה סופר סופר חשוב להתפתחות הרגשית שלו, לקשר הזוגי בעתיד ולכל תחומי החיים.

לגבי הארוחות

אז תמיד יש לנו את הבינה המלאכותית, יוטיוב, או סתם חברות שאינן ביקורתיות מידי, כדי להתרענן ולקבל רעיונות. בא לי לספר לך שעם הקטנה שלי הייתי באותו מצב כמוך ואף קיבלתי הערות ממי שאינם מספיק אמפתיים ולא מבינים שכל אמא עושה כמיטב יכולתה. הייתי פשוט מוצפת בהמון תחומים וזה מה שהצלחתי לעשות, ולילדה שלום. היום היא בת שנתיים כבר והתפתחה יפה גם פיזית וגם קוגניטיבית. לפעמים יש הרבה חומרים בחלב אם. אבל בכל זאת תוכלי לנסות לראות מה הוא אוהב לאכול. אולי פסטרמה הודו - זה קל ולא דורש הכנה. אולי שניצלים, עוף, דג. מבחינת פחמימות יש לך את החטיף צ'יפס קידס שהוא יחסית מחומרים בריאים, פריכיות עם משהו שמורחים, או אפילו לחמנייה לתת לו לכרסם. תפוח או בננה אם אין זמן לקלף ולחתוך תפוח.

מבחינת השעמום שלו - זה באמת מאוד מתיש להיות עם תינוק בבית!! בקושי עושות את זה בדורנו. בעיני המפתח הוא עיסוקים שיעניינו גם אותו וגם אותך. אולי מפגש של אימהות בחינוך ביתי, ג'ימבורי ממוזג שהוא מתרוצץ ואת יכולה לפגוש גם אימהות אחרות שהן בשלב שלך (אפשר לקנות כרטיסייה זה חוסך). אולי לצאת איתו בלילה, כשנעים, לאיזה פארק - הרבה פעמים אני מגלה עוד משפחות כמונו שנהנים לצאת אחרי החום. אולי סידורים בקניון הממוזג אם הוא לא ילד שצורח בקלות וסתם יכביד. אולי לקנות כמה יצירות כאלה בכמה שקלים שיש בסטוקים. להתנדנד יחד איתו בערסל או נדנדה גדולה. אמבטיית קצף- משחקים ארוכה כמה שבא לו ואז את יכולה להיות לסירוגין בפלאפון ולא להשתעמם ואני יודעת שהנושא של מסכים שנוי במחלוקת אבל ככל שהגיל עולה זה פחות מזיק, אם זה נותן לך אוויר שאת זקוקה לו שהוא יראה ערוץ לולי או בייבי אז הייתי מנסה ורואה אם זה מועיל לי לשמחת החיים שמשפיע באופן ישיר עליו. זהו לבינתיים מקווה שעזרתי!

הערה קטנה לגבי שימוש במסכיםמתיכון ועד מעון

כתבת שהנושא שנוי במחלוקת, וזה לא מדויק.

עד גיל שנתיים כל גוף רפואי ממליץ להימנע לחלוטין, באמת שברור שכל אמא צעירה עם ילד קטן צריכה מנוחה אבל מסכים בזה הרבה הרבה פחות מומלץ

פריכיות עלולות להיות חונקות. לא?יעל מהדרום

לק"י

ולגבי האמבטיה, קצת מסוכן להתעסק עם פלאפון בזמן שהילד באמבטיה.

הוא עוד קטן...

אלא אם כן, האמבטיה ריקה ממים.

(הבן שלי בן 9 חודשים, והוא מנסה לעמוד במקלחת ועלול להחליק, וצריך להיות ממש איתו כל הזמן).

את נשמעת אמא ממש נורמאליתבאתי מפעם

תדעי שאני עם חמישה ילדים תמיד מוצאת את עצמי בשלב המעבר למוצקים מאוד מבולבלת, מאוד נח לי ההנקות וההתעסקות עם להכין מוצק שבסוף גם ככה לא נאכל אלא נמרח על הבגדים מאוד מקשה ומעמיס, ולשבןר את הראש מה להביא לתינוק ובסוף למצוא את עצמי שוב מניקה.... אני מבטיחה לך שבסוף כולם עברו למוצקים לחלוטין 😉 אל תלקי את עצמך. יש גם ילדים יותר אוהבים מוצקים ויש פחות..

וזה שאת איתו כל היום זה וואו אחד גדול.

וזה שאת פותחת לו מקרר שיתעסק זה מוכר, ואת מהממת שיש לך פתרונות יצירתיים, כי באמת משעמם לבד בבית כל היום.

נסי לצאת איתו ולפגוש חברה.

בהמשך למה שכתבו , ממליצה לקנות מגנטיםמנגואית

אולי פליימוביל אוטובוס 1-2-3

או צבעים/טושים

מדבקות פשוטות גדולות יחסית

דברים שלא ישעממו אותך

אני אוהבת לבנות דברים במגנטים יחד עם הקטן שלי, ללמד אותו לבנות מגדל

להדביק מדבקות על דף , מדביקה על גב כף יד שלו מדבקה גדולה והוא מוריד ומדביק על הדף

תודה על הנרמול!ראשונית

אני איתו בבית כי אני מורה בחופש הגדול, הלוואי שכלכלית היה לי אפשרי גם ביום יום.

תודה על הרעיונות!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידהאחרונה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^אחרונה

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

39. כבד וקשוח!מסע של החיים

אני בשבוע 32השם שלי

מרגישה בסדר

37אהבה.

מצד אחד בשלב שמחכה כבר

מצד שני סופסוף בחופש מהעבודה ובלי לחץ נפשי של אם יהיו צירים וחרדות נוספות. מרגישה שמתחילה להנות מההריון עכשיו, סופסוף. אבל אם כבדד וצרבות ונדודי שינה

הפעם זה לא היריון ראשון אז אני גם ממש מחכה לאחרי (בהיריון הראשון פחדתי מהתינוק ואיך זה יהיה..)

יא גם אני🥳 37+?הרמה

שבוע 7חושבת בקופסא

הריון ראשון ברוך ה'.

בחילות בוקר וערב, כמעט כל דבר מסריח לי, ואם אני לא אוכלת כל שעתיים לפחות משהו קטן יש לי צרבות וגם בחילות יותר חזקות.

מצד שני, כשיותר מידי זמן רצוף אני מרגישה בסדר, אני מתחילה לדאוג שמשהו לא תקין...

מקווה שהתקופה הזו של ההתחלה תעבור בשלום.

13שאלה גנים

חשבתי שבשלב הזה כבר אהיה אחרי הפיכס של הבחילות

אבל עדיין לא 🙄

שבוע 4 פלוס 5אנונימית בהו"ל

אנונימית כי זה סופר ראשוני ולא מעכלת בעצמי (אני מהשרשור של הבדיקת הריון)

בעלי מסרב בכלל להתרגש עד הבטא...

חוגגת את זה שעדיין אין תסמינים ומכינה את עצמי לבחילות

שבוע 32דיאן ד.

ב"ה מרגישה מצוין

שבוע 25אםאני

בחדר לידה🙄

כבר יומיים,

שומרים עלי ונתנו כל מה שאפשר

אבל רק מתפללת שיישאר עוד בפנים, עוד מספיק זמן וכמה שיותר

אני בהלם לגמרי,

ומזכירה לכולם לא להתעלם משום דבר מחשיד!

לכן להיבדק!! אל תתפדחו לשגע את כל העולם, עדיף 5 שעות במיון לחינם מאשר להצטער על זה אחר כך…

סליחה אם הלחצתי🫣

וואו לא פשוטראשונית

הרבה כוחות! ♥️

וואורקאני

מתפללות עלייך

תעדכני💕

מצטערת לשמוע ושולחת חיבוק גדול!!!!אמהלה

חשבתי עלייך הרבה אחרי השרשור הקודם.....

בשורות טובות יקרה

וואו🙏🙏 הלוואי ויצליחו לעצור את ההתפתחות🙏הרמה

וואי חשבתי עלייךשמ"פ

מתפללת עלייך ועל העובר

בשורות טובות !

בע"ה שהכל יסתדר בשלום!באתי מפעם

איך זה קרה? מה הרגשת?

יקרה הייתי בדיוק במצבך לפני שלושה חודשיםתותית11

מבינה אותך אחד לאחד!

הייתי שלושה ימים בחדר לידה

ואח"כ באשפוז ארוך

וברוך ה' אני בשבוע 38 והעובר שלי אצלי בבטן

אז תדעי שניסים יכולים לקרות

מתפללת עבורך

שתבשרי טוב מיום ליום!

שולחת הרבה כוחות

12מבורכת

ב"ה מתחילה להרגיש יותר טוב, אבל מדי פעם באה איזו הקאה הזויה או בחילה קשה שמזכירה לי שזה עוד לא נגמר

22באתי מפעם

ההתחלה (עד 19 בערך) היתה מזעזעת בגדול,

עכשיו יש בטן יפה ואידאלית , לא גדולה מידי 😄

צרבות,

מאחר הצהריים עד הערב אין אותי בגדול, ממש חסרת כוחות, גמורה, נרדמת עם בגדים , שפוכההה.

תודה לה' שבבוקר אני עם כוחות יחסית.

התנועות כבר ממש נוכחות וזה מרגש ❤️

40בת מלך =)

חחח אבל ב"ה כבר שבועיים+ אחרי הלידה(;

מרגישה מעולה

שבוע 10מטילדה

בעיקר עייפה ברמות קשות

ומחכה כבר לספרררר חחח

אה, מריחה כל הזמן ריח מסריח למרות שאחרי שכתבתי כאן קצת נרגע אז מקווה שזה בדרך להיעלם

שבוע 36שוב חוזר הניגוןאחרונה

עייפה מאד. מחכה להיות אחרי..