לא יודעת לצורך מה הכתיבה נראה לי שרק לפריקה
נשואים כמעט עשור ויש לנו כמה ילדים
היום שלנו נראה בערך ככה:
בעלי קם ב4 לתפילה ולעבודה
אני קמה ב6 בערך עם הילדים, מפזרת למסגרות
אוספת מהמסגרות
בעלי חוזר ב5 אחר הצהריים
אוכל
נמצא קצת עם הילדים
הןלך לתפילה
אני מרדימה אותם
חוזר מהתפילה
אם נשאר כלים (שלא שטפתי כשהיה בתפילה) אז דןאגים לארגן את המטבח ומכינים משהו אם צריך
שותים יחד קפה ומתארגנים לשינה
ככה כל יום (עובד גם בשישי)
כבר שנים
בלי שום שינוי
לטענתו, לא חסר לו כלום וטוב לו בזוגיות ובחיים (היה רוצה לעבוד קצת פחות אבל זה לא אפשרי)
ולי? אוהו חסר הרבה חסר
חסר לי זמן עם בעלי וחסר לי להרגיש שאני נשואה ולא רק מגדלת ילדים ומקיימים יחסים כשאפשר (ולגמרי בכייף ומרצון)
חסרות לי מחוות קטנות במהלך החיים והרגשה שמישהו חשב עליי כשהיה בקניות וקנה לי משהו קטן ושזכר שיש לי משהו שדורש היום והשאיר לי פתק קטן עם שוקולד
כולן כאן נשים אז נראה לי שברור לגמרי מה החוסר שלי בלי שאסביר יותר מידי
ואין לי עוד מה לומר רק רציתי להניח את זה איפה שהוא בעולם כי אין לי שום מקום אחר
ובבקשה לא לדבר עליו בצורה תקופנית ורעה

נפלאה

).