אני אחרי בדיקת דם של תחילת הריון. צום מוחלט.
אחרי הבדיקה אכלתי כריך, ואחרי רבע שעה בערך הרגשתי רע ממש
נפלתי לרצפה, לא הצלחתי להחזיק את עצמי,גלי חום, זיעה
הקאתי הכל. ורק אז עבר
ממש נבהלתי מההרגשה. הרגשה מפחידה והייתי לבד
אני אחרי בדיקת דם של תחילת הריון. צום מוחלט.
אחרי הבדיקה אכלתי כריך, ואחרי רבע שעה בערך הרגשתי רע ממש
נפלתי לרצפה, לא הצלחתי להחזיק את עצמי,גלי חום, זיעה
הקאתי הכל. ורק אז עבר
ממש נבהלתי מההרגשה. הרגשה מפחידה והייתי לבד
אבל נשמע כמו משהו שיכול לקרות.
היית בצום לגמרי כולל שתייה?
בדרך כלל לפני בדיקת דם מותר וכדאי לשתות מים.
את עם בחילות והקאות?
זה יכול להתגבר בצום.
בהפניות של הבדיקות שלי גם כתוב בצום (8 שעות) וכששאלתי את הרופאה היא אמרה לי שאין צורך למעט בדיקות מסוימות. אז אולי כדאי לברר להבא מול הרופא שלך אולי את לא בטוח צריכה לצום וזה יקל עלייך להבא (לא יודעת להשליך על כל הבדיקות דם של ההריון, אצלי זה ככה היה)
תרגישי טוב!
בדרך כלל בבדיקה של גלוקוז בדם צריך צום.
בדיקה של מאגרי ברזל בעיקרון כתוב צום, אבל לי אמרו כמה פעמים שלא חייבים.
ותודה רבה
ואני עם בחילות והקאות אבל כמה ימים שרגוע ב"ה
פתאום זה תקף אותי שוב אחרי הכריך
גם בלי צום או היריון. אחרי הפעם הראשונה כבר ידעתי מיד לשכב ברגע שהתחלתי להרגיש רע. היום אני מבקשת מהאחות לשכב עשרים דקות אחרי כל בדיקת דם.
אחרי פעם אחת שהרגשתי מסוחררת ועל סף עילפון בעקבות בדיקת דם (אחרי שחזרתי הביתה), מאז אני עושה את כל הבדיקות דם והחיסונים בשכיבה. בכל חדר אחות יש מיטה או כורסא נשכבת, רק צריך לבקש.
יכול להיות מכל מיני סיבות..
הורמונים של ההריון משתנים
וירוס זמני
וגם חוסר איזון של בלוטת התריס יכול לגרום לזה וזה בדרכ נובע מתקוה לחוצה או מתוחה...
לפחות מה שאני יודעת מהניסיון שלי
והכל הגיוני חחח
זה נובע מתקופה של מתח ולחץ וכשהמצב נרגע גם הבלוטה חוזרת לתפקוד נורמלי יש איך לתמוך תזונתית
אבל זה שכיח והרופאים לפעמים בכלל לא נלחצים מזה וטיפול תרופתי כנראה נותנים אם לאורך זמן אין איזון או שממש יש תופעות
לא עם האוכל אבל נשמע שזה לא קשור פשוט.
קמתי גם ישר מהאחות ויצאתי,
התעלפתי במדרכה אחרי הליכה של 2 דקות כזה.
החזירו אותי למרפאה להירגע..
חום?
אפשר לדעתכן להביא אותו היום אפילו רק לרבע שעה ביחד איתי ושיישאר צמוד אליי, רק כדי שיתחיל להתרגל?
אם הוא מרגיש רע אז לבוא סתם יעשה לו רע
הייתי מתייעצת עם המנהלת מעון.
לגמרי.
אמהלהכלומר בסוף אוגוסט כדי שהיום הראשון יהיה יום מלא, ואז לוקחים את היום הזה חזרה באחד החופשים
איך זה מסתדר עם שנה מעוברת?
אם הולכים לפי הלועזי, אז הלימודים והחופשה זהים בכל שנה.
אבל אם הולכים לפי העברי, יוצא שבשנה רגילה יש פחות ימי לימודים, ובשנה מעוברת יש חודש יותר מהשנים האחרות.
איך זה הולך מבחינת התשלום?
יש הבדל בין שנה מעוברת לרגילה?
או שמשלמים רגיל ובונים על זה שבסך הכללי זה מתקזז? (למרות שזה לא יוצא דווקא על אותו ילד/ משפחה).
והסכום הוא כמו של מעונות תמ"ל אחרים?
כי חודש עברי יותר קצר מחודש לועזי.
אצלנו גם משלמים על ראש חודש, אז בשנה מעוברת משלמים על 13 חודשים.
מוסיפה שאצלנו המחיר זול יותר ממעון תמ"ת, זה גנון פרטי.
מעניין אותי איך זה עובד במעון תמ"ת, שאמור להיות כמו שאר המעונות, אבל החופשים שונים.
שנה עברית ולועזית בכל מקרה לא שוות באורך שלהן.
בשנים לא מעוברות, שנה לועזית היא 11 יום יותר.
אורך החופש הגדול והחופשים במהלך השנה הם זהים, ככה שבעצם כל שנתיים שלוש המעונות במגזר החרדי "מחזירים" להורים את הימים האלה בשנים המעוברות
ובאמת יש שנים שוות יותר או פחות.
לפני כמה שנים היה לי ילד והייתי בשנה הכי פחות שווה.
עכשיו יש לי שוב ילד וזו השנה הכי שווה.
החשבון הוא שלכאורה כל ילד אמור להיות 3 שנים, למרות שאני למשל לא שלחתי אף ילד למעון בגיל קטן, רק לשנה השלישית שזה מרגיש לי הטרמה טובה לגן עיריה
זה רק עושה יותר חשש
ואם את יכולה לבא איתו כשיבריא בבוקר אחר
בעיני זה הכי נכון
וגם כדי שלא ידביק...לפעמים הוירוסים החום עולה בלילה ויורד בבוקר
שנה שעברה לא הבאתי את הבת שלי ליום הראשון והתחלנו הסתגלות ביום השני והכל היה בסדר גמור
כשאני רוצה ללכת לבד, בלי בעלי, אבל כן עם בנים בגילאי יסודי (שמצד אחד גדולים מדי לבוא איתי לעזרת נשים, מצד שני קטנים מדי ללכת לבד)?
הלוואי ויהיה לכן רעיונות.
האפשרות היחידה שעולה לי היא להישאר יחד ברחבה החיצונית, לפני החלוקה לגברים ונשים.
או למצוא אדם שנראה אמין ולבקש ממנו להשגיח עליהם, אבל זה נראה לי עדיין מלחיץ...
אם כן אפשר ללכת לשם שהגברים ונשים צמוד..
זה לא שה'פעילות' בכותל היא כזו שלא מתאימה שבנים בגיל יסודי יראו אותה. אני הלכתי עם ילדים לבד או אפילו עם בעלי כשהבנים רצו להיות איתי ואף אחד לא אמר כלום מעולם. אני באופן אישי לא מרגישה שזה פוגע בצניעות (אפילו אם גבר מבוגר יכנס לעזרת הנשים כדי לקרוא למישהי באופן ענייני זה בסדר מבחינתי)
אשמח לדעת אם עוד נשים חושבות ככה.
אני אמורה להגיע רק עם ילד בן 8 (ובנות...).
לדעתכן זה בסדר?
כי לבוא עד הכותל ולהישאר רחוק יהיה לי באסה.
בגיל 10-12 הייתי כבר מתלבטת
אבל 8 ודאי שכן
זה לא בריכה או שירותים...
יכול להיות שזה היה מעט מפריע לי, אבל בסופו של דבר הוא די קטן.
ויש גם סדרנים שמסתובבים בעזרת הנשים - זה אם כבר יותר מפריע לי...
בגיל הזה הוא לא נכנס לעזרת נשים בביהכנ"ס?
לא בעיה בכלל. הבן שלי בן 8, ונראה לי שהיתה סיטואציה שהוא היה איתי בעזרת. נשים בכותל, לא חשבתי בכלל שזה יכול להיות בעיתי.
ילד בן 8 לגמרי צריך להיות צמוד לאמא שלו.
לא מזמן הייתי בכותל והיו בנים בגילאים האלו (היו גם גילאי 10 לדעתי)
גיל גבולי חשבתי 12-13
יש בנים שעדיין לא עצמאיים בגיל הזה.
לא רואה בעיה
ואפילו לא חשבתי שזה עלול להיות בעייתי🫣
בעלי היה איתי אבל רצה להתפלל כמו שצריך בלי לדאוג לילדים...
חשבתי ילד בן 12-13, עד אז לא רואה שום בעיה.
זה לא אמור להפריע לטעמי
לא רואה מה הבעיה
מוסיפה כשאני ואחותי היינו בגיל הזה, כן היינו הולכות לעזרת נשים כשאבא שלי ואחרי היו הולכים לגברים.
היינו מסכמים מקום ושעה למפגש בסוף התפילה.
אבל היינו שתיים, לא לבד.
הזיהה
אני לא הרגשתי אותו... הייתי בבית הממוזג
לא זוכרת את הגשם הקודם
היא גדלה מאוד בחודשים האחרונים
התלהבה בטירוף
לא הפסיקה לצעוק מים מים
בת ה(כמעט) שנתיים שלי יצאה יחפה לגשם וחזרה סחוטה כולה... לפחות היא נהנתה, גם אם מהחלפת הבגדים אח"כ היא לא נהנתה🤭
בדיוק היו באמצע ויכוח. התחיל הגשם, יצאו יחד החוצה לרקוד מאושרים עד הגג. שכחו הכל חוץ מזה
ובת השש אמרה שזה סימן שעדיין אביב 😂
אלא אם היה גשם יותר מוקדם, כשהיינו בבית והתריס היה סגור, ועד שיצאנו הכל התייבש.
החלון בחדר ילדים היה פתוח
וכל המיטה של הילדה התרטבה
כולל הרצפה
עם האוחות שהיה פה הגשם בא במאוזן
פשוט הזיה
הקטן שאל אותי אם אפשר להחסיר את הגשם לשמים
והגדול שאל אם זה יורה או מלקוש...
אנחנו רוצים לבוא עם הילדים לטייל כמה ימים
מה מזג האוויר במהלך היום? צריך ארוך?
בינתיים אצלנו מדבר סהרה חח
וגם לא ככ אמור להמשיך להיות גשום
אבל בכל מקרה זה חם לגמרי, בערב אם ממש רגישים אצלכם אולי יהיה טיפה קריר אבל לא קר.
הגשם היה בטעות🤭
נדמה לע שלא צפוי עוד גשם בקרוב...
בכל אופן, למי שרוצה לדעת את מזג האוויר בירושלים - יש אתר בשם ירושמיים. אתר חמוד עם קריצות הומור, שלא רק אומר מה התחזית אלא גם אומר מה אפשר לעשות ביום הזה ומה לא מומלץ (נגיד פיקניק, הליכה, נסיעה באופניים) וגם איזה לבוש כדאי ללבוש.
אז זה אומר שאי אפשר לתכנן יציאות לאחה"צ🤭
בלילה, אחת לכמה דקות יש משב רוח
אני בלילה לוקחת קרדיגן סוודר דק לילדים, לעצמי לא צריכה.
תבדקי גם באתר ירושמיים, אוהבת להתעדכן שם.
יצאנו מיד אחרי הגשם
והיה חם
הייתי לובשת ארוך דק ומביאה קפוצ'ון ליתר ביטחון
אולי זה היה טעות
הרגשתי מידי מוזר להלביש קצר שניה אחרי מבול 🤭
בארצות אחרות יורד גשם גם כשחם.
אתמול היה חם גם בגשם 
מיון - הכוונה מיון לפי בני המשפחה.
מחפשת השראה בשבילנו...
אם זה משהו שיצרתם בלי תנאים סביבתיים נוחים - עדיף...
[לנו כרגע יש פינת כביסה בתוך האמבטיה. המכונה והמייבש זה מעל זה, ליד יש ארון שבו יש מצעים - שכל הזמן נופלים, כי אני לא מקפלת טוב - ובצד השני יש סלי כביסה מלוכלכת שכל הזמן מתפוצצים. ובמסדרון ליד יש מגירונים וסלסילות מעליהם למיון הכביסה לשמונה ילדים - לנו ולגדולה יש ארון בחדר וסל כביסה אישי. וגם שם אין מקום וכל הזמן הבגדים נופלים... מצד שני גדול עליי לקפל כביסה לחדרים...)
ויש לנו פחות כביסות.
יש לי שתי גיגיות לכביסה נקייה, לחדר הורים ולחדר ילדים.
אני מוציאה את הבגדים, ממיינת לפי חדרים לוקחת כל גיגית לחדר המתאים.
בחדר של הילדים יש לי גם סל כביסה גדול מבד, וכשאני צריכה שוב את החגיגית אני מעבירה את הבגדים לשם.
כל כמה ימים אני עושה מיון לארונות.
אני יושבת על המיטות של הילדים. מה שנגיש לי אני שמה ישר במקום, ומה שלא אני שמה בארצות על המיטה, ובסוף מפזרת בארון.
יש שאני מסדרת את הכביסה, לוקחים בגדים לפי הצורך מהגיגית/ הסל/ המייבש.
לפעמים יותר קל כשיש פחות בגדים, ומכבסים בתדירות גבוהה. ככה לא מצטברות ערמות יותר מידי גדולות.
בעיקר בלילות - שיעול שממש מעיר אותה משינה (ואז היא נהיית עצבנית נורא ומתקשה לחזור לישון😵💫)
היינו אצל הרופא, והוא לא ראה כלום. הפתרון שנתן - להגביה לה את הראש. (אבל היא לא תסכים כנראה. ישנה על כרית מסוימת שאהובה עליה, ולא מוכנה לקבל שינויים.)
שאלתי גם את הצ'אט על זה, והוא אמר שיכול להיות שזה קשור באנדואידים מוגדלים וכדומה, אבל הרופא שלל את זה. (האמת כשהייתה קטנה רופאת אא"ג אמרה שיש לה אנדואידים מוגדלים, ושנהיה במעקב אחרי זה. נדמה לי שבפעם האחרונה שהיינו אצל רופאת אא"ג היא אמרה שכבר אין לה. השאלה - יכול להיות שזה שוב גדל?)
בקיצור, נראה לכן שכדאי ללכת בכ"ז לרופא אא"ג, כדי לבדוק את זה?
זה די מתסכל שהיא ככה, גם אם מבחינה רפואית אין לה משהו שדורש טיפול...
אולי יש איזה פתרון טבעי לשיעולים האלו?
וצריך לבדוק את זה מחרקים?
אני לקראת לידה רביעית...
בשתי לידות, היו לי שתי מרדימים ערבים שונים, כל אחד מהם היה נראה שהוא לא יודע מה הוא עושה, ואפידורל שהם הזריקו הכאיב באופן קיצוני וגם לא עבד בגלל הזרקה לא טובה )ליטרלי קמתי והתהלכתי מייד אחרי הלידה, לא היה שום נימול(.
בלידה השניה שלי, היה לי מרדים יהודי, הוא נכנס בביטחון, הזריק לי בזריזות והיה נראה מיומן. וזה היה האפידורל היחיד שעבד כמו שצריך, וגם הזריקה עצמה לא כאבה.
מסתבר ששתי המרדימים הערבים האחרים היו גם בלידה של אחותי, וגם לה קרה לה אותו דבר איתם )כאב באופן קיצוני, הזריקוצלא נכון והאפידורל לא עבד(, ומאז היא מפחדת לקחת אפידורל ועושה לידות בלי.
אני כל כך מפחדת מהלידה הרביעית. הבנתי שאי אפשר לבחור מרדים דרך שירות פרטי.
עוד מישהי שחוותה הזרקת אפידורל על ידי רופאים ערבים, והיה לה לא טוב??
זה ממש לא בקטע הגזעני, אלא מניסיון אישי, שגורם לי לחשוש מאד אם ייפול עליי מרדים ערבי בלידה...
יש אפשרות לעשות אפידורל בלי שהרגליים ירדמו לגמרי.
היה לי ככה בלידה האחרונה.
המרדים בירר איתי לפני לגבי האפידורל.
אם לא היית צריכה בלאד פאצ' אחרי האפידורל, כנראה זה היה בסדר. אבל אולי המינון לא היה מתאים.
צנח לי הלחץ דם ל70/30 כמעט התעלפתי עד שהתייצב
השפיע לשעה
ו...נעלמה ההשפעה לחלוטין והרגשתי הכל כרגיל.. הרגליים זזות ויכלתי אפילו לעבור מיטה לבד אחרי הלידה
לא יודעת אם זה קשור לזה שערביה
לא חושבת שיש דרך להוכיח דבר כזה
לק"י
גם יכולתי להזיז את הרגליים, ולקום מהר אחרי האפידוראל.
זה כנראה סוג חדש או משהו דומה.
דוקא נוח.
באפידוראלים הקודמים לפני 8+ שנים, הרגליים אכן היו רדומות.
תשובה גם לפותחת השרשור.
וליבי איתך- סיוט שזה כואב מאוד, וסיוט שזה לא נכנס טוב.
אולי אפשר בלידה לשאול מי הרופא המרדים, ולהחליט לפי השם שלו אם לקחת או לא.
הלחיצות הצירים הכלל
לק"י
את צירי הלחץ גם עם אפידוראל.
כנראה שמורידים או משהו דומה.
אבל אם הרגשת כמו לפני האפידוראל, אז זה באמת מוזר🤦♀️
אצלי בלידה הראשונה האפידורל השפיע רק על הבטן אבל בכלל לא על האגן ומטה, הרגשתי הכל והמיילדת לא נתנה לי אפילו להתהפך במיטה. היה נורא.
(לא כתבתי את זה כי אני ממש לא זוכרת מה היה המוצא של המרדים, אם זה בכלל רלוונטי)
לק"י
אגב, בפעם האחרונה שעשיתי אפידוראל, לפני פחות משנה, זה כנראה משהו חדש- זה לא משתק את הרגליים. רק את מה שצריך.
קמתי די מהר אחרי הלידה.
בראשון היתה מרדימה, יהודייה, רוסיה, ממה שזכור לי.
לא זוכרת בלידה השנייה, אבל לא חושבת שהיה ערבי....
עם אפידורל
בראשונה הייתה מרדימה רוסיה
לא הזריקה טוב וזה הפסיק להשפיע ואז הגיע מרדים רוסי והרדים שוב וזה עבד
בלידה השניה הזריקו טוב ועבד מצויין
ואפילו היה לי התקף חרדה תוך כדי מהטראומה מהלידה הקודמת
וזה היה מרדים רוסי גם כן
לדעתי יש מרדימים טובים ויש כאלה שפחות
לא קשור לערבים או לא....
ולא היה מוצלח לא היחס ולא ברור לי שהתוצאה..
הם היו מרושעים ממש.
אז זה לא קשור לדת/עדה בהכרח...
שעשה עבודה מצוינת
כל השרשור הזה קצת הזוי בעיני
ויהודיה אחת היה גרוע, לא הצליחה פעמיים
לא זוכרת את המוצא של המרדימים פרט ללידה האחרונה
בלידה הראשונה האפידורל לא עבד טוב
וב2 אחרות כן
כשדברתי על זה עם המרדים בלידה האחרונה
הוא אמר שזה עלול לפעמים לא לעבוד כמו שצריך
וזה לא תלוי רק במיומנות
ואפילו עדין... (אני לא אוהבת להגיד את זה, כי זה כמו לא תחונם, אבל זו העובדה...)
אבל מבינה את ההרגשה שלך... ובאמת אי אפשר לבחור מרדים פרטי, אבל אם לוקחים רופא פרטי - אז אפשר לבקש ממנו שיבחר מרדים, כל עוד הוא נמצא במשמרת. (אבל גם זה מוגבל... באמת עם רופאה אחת היא דאגה שתהיה לי רופאה מרדימה לפי בקשתי, אבל רופאה אחרת הביאה לי רופא מרדים, ואמרה שהוא הכי טוב, אבל אני קצת התאכזבתי כי העדפתי אישה...)
שלא הצליחה לתת את האפידורל. היה נוראי. ואז הגיע ערבי ועשה את העבודה בצורה זריזה ומושלמת.
באחת השפיע טוב ובאחת לא השפיע בכלל.
לא זוכרת בכלל את זהות המרדימים (חוץ מזה שזה היה גבר בשתי הפעמים)
לא חושבת שזה קשור למוצא כמו לניסיון, מיומנות וכו'
אפידורל שהוזרק לא טוב והתפשט בכל הגוף... הרגשתי איך לאט לאט אני מאבדת את התחושה מהרגליים ועד שזה הגיע לראש ואז הקאתי ונרשמתי לאיזה חצי שעה... בעלי היה בלחץ שהוא מאבד אותי. ואחרי שהתעוררתי התברר שהאפידורל לא עובד בכלל.
אחכ הגיע מישהו מבוגר ומקצועי ועשה לי שוב
בעיניי יש קשר.
כי הרבה ערבים מתקבלים לתחום הרפואה לא על סמך יכולות אלא בגלל אפליה מתקנת. מעתיקים מלא בבחינות ולא יודעים לטפל נכון.
אמרה לי פעם חברה שעובדת בבית חולים- שזה פשוט נס שרוב מי שנכנס לבית חולים יוצא משם חי. כי כמות הטעויות והפאשלות שהיא ראתה אצל הרופאים הערבים- זה לא נתפס...
ברור שיש גם כמה טובים ומקצועיים, אבל בחתך רוחב- זה המצב..
באוניברסיטאות סוג ג'
למיטב היכרותי עם מערך הקבלה לרפואה בארץ- לא מכירה אפליה מתקנת (יש משהו קטן אולי, שפשוט זכאים לו כל מיני כאלו שמרקע תיכוני לא משהו. אבל גם זה לא נותן יתרון משמעותי)
אחוז הסטודנטים לרפואה הערבים די נמוך
רובם הולכים ללמוד בחו"ל, ורק בשנים הממש אחרונות עשו רפורמה שבמסגרתה החליטו על אוניברסיטאות בחול שלא יתנו רישיון רפואה בארץ (בעיקר ממדינות גרועות במזרח אירופה)
באוניברסיטאות בארץ המצב אחר מאשר בבתי החולים... בדיוק מהסיבה הזו
לא רוצה לעשות לי אַאוטינג אבל פוגשת את הסטודנטים לרפואה מאחת האוניברסיטאות כל שנה
ההחלט יש שם האבה ערבים שלפי הרמה לא ברור איך התקבלו
ויש פער מאוד ברור בינם לבין היהודים, כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה
שמאםשרת להם להתקבל על סמך ציונים נמוכים יותר ממה שנדרש מיהודי.
לכאורה אחכ נדרשים לעמוד בכל הסטנדרטים כמו כל סטודנט
היתה יהודיה. אבל אולי חדשה. לקח המון זמן עד שהצליחה. בסוף ילדתי בלי האפידורל
על גבול הפנסיה
שהכניס לי 3 פעמים-
פעם פגע בכלי דם
פעם בעצם
ובפעם השלישית הגיע למקום הנכון.
אשכרה חורר לי 3 חוליות עוקבות...
קורה...
איך הסכמת שישימו לך פעם שלישית?
וואי, השרשור הזה מחדד לי כמה צריך להתפלל על שליחים טובים.
גם לי פעם היה סרט עם אפידורל שבטעות נכנס לכלי הדם ופתאום הרגשתי נמלול בשפתיים ולחץ חזק באוזן וכאילו תחושה שהולכת למות, זה היה ממש מפחיד.
ובכללי התלבטתי הרבה לגבי האפידורל כי היה לי נסיון גרוע עם אפידורל בלידה הראשונה, ונסיון מעולה בלי אפידורל בשלושת הלידות שאחריה.
אבל הלידה ההיא היתה בזירוז (הפסקת היריון) ולא ידעתי איך זה יהיה.
בסופו של דבר החלטנו, המיילדת ואני, שהמרדים יכניס לי את האינסטלציה של האפידורל בלי חומר, וככה אם ארצה בהמשך היא תוסיף לי.
(בסוף כן השתמשתי באפידורל והיה טוב).
לק"י
כי מהסיפור שלך זה לא נשמע ככה🙈
(אני מבינה שזה לא קשור רק למיומנות, אבל עדיין).
יילדה אותי חברה שלי והיא אמרה לי.
לי אאבע פעמים היה אפידורל מצוין
בהזרקה ראשונה
האחרון היה רוסי
השאר לא זוכרת
לק"י
בראשון היה מרדים אתיופי. הוא ראה אותי אחר כך במחלקה ושאל לשלומי. נחמד מצידו.
באחרון אני חושבת שהיתה מרדימה, אבל לא בטוחה.
מה יהיה עם הזיכרון הזה?🤦♀️
או חוסר הזיכרון...
לידה ראשונה הייתי ממש כאובה מצירים, והמרדים עשה את זה מאוד מהיר, לא כאב כמעט, עבד מצוין, והמיילדת (דתייה) אמרה לי שהוא תמיד זריז אבל היא אף פעם לא ראתה אותו עד כדי כך מהיר ונראה שהיה אכפת לו שככה כאב לי....
לידה שניה הייתה ערבייה, כן התייחסה מגעיל חיכיתי לה מעל שעה וגם אז היא הגיעה כולה צוחקת עם השאריות של הקפה ושכחה דברים הלכה וחזרה וכו' ואמרה מה הגזמת לא צריך לצעוק מה כזה כואב כבר.... אני חושבת שכן טיפה יותר כאב כי היא עבדה יותר לאט אבל זה עבד מצוין ולא הרגשתי כלום. הפריע לי מאוד היחס שלה אבל מבחינת מקצועיות כן היה סבבה אז לא נראה לי שיש לך מה לדאוג אלא אם כן את הולכת לאותו בית חולים שהיית עם אותם שני ערבים...
לידה ראשונה עשה לי ערבי תאפידורל הוא עשה לי לא טוב פעם ראשונה ואז הוציא ובפעם השניה זה לא ממש עבד הרגשתי הכל בלידה
ואחרי הלידה עברתי כאבי ראש קיצוניים חזרתי לבית חולים אחרי יומיים אמרו לי שבגלל שיש חור בעמוד השדרה אני צריכה מנוחה מלאה כמה ימים זה באמת עזר בסוף אבל נהיתה לי טראומה משמעותית!!!
לידות הבאות הלכתי לבית חולים אחר זה מה שעזר לי בגדול מרדים אחר שהאפידורל היה מטורף הרדים לי הכל תענוגגגג ועברתי חוויות מתקנות אפשר לומר 😄
אני צורחת כבר מפתיחה 3 רק רציתי שיפסיקו לי תכאב חחח
מרדים ערבי
וזה עבד מעולה
וחיבוק לך על החוויות
הסיפור הזה שהיה בביח רמב"ם...
הם מתקבלים לרפואה וממש לא הייתי רוצה להתקל בהם
איזה בי"ח זה היה?
שאדע לא ללכת לשם
גם בגלל הדקירה
לא מסוגלת
רוסיה פעמיים לא טוב
רוסיה אחרת הרדימה מצויין.
מה זה בא לומר? שזה עניין של מזל. תתפללי לה' שישלח לך שליחים טובים.
אסייג ואומר שאני גם חוששת מאנשי רפואה ערבים,ככה שמבינה אותך. רק שהחווייה שלי היה בסדר
לא יודעת מוסלמי או לא
הכניסו בסדר. חמש דקות אחרי שהוא יצא מהחדר , נפל לי לחץ דם. הוא חזר , הוציא , הכניס עם מינון נמוך אם אני לא טועה והיה בסדר. לא הרגשתי כאבים , כן יכולתי להזיז רגלים . אחרי לידה יכולתי לקום למקלחת . הייתי קצת פחות יציבה מלידות בלי אבל היה סביר.
עבורי בגלל דכאון מתמשך, אני בטיפול פסיכולוגי והמטפלת המליצה ללכת לפסיכיאטר להעזר גם בכדורים.
עבור הבן שלי להשלמת אבחון תקשורת.
מרגישה שבכל תחום רפואה אחר יש עם מי להתיעץ חברות מכרים יש ארגוני ייעוץ והכוונה
ורק בתחום הנפש שבו הכיייי חשוב לי ללכת למישהו טוב
לא אכפת לי מרחק או עלות, כי באמת זה חשוב לי וכבר נפתלי בפח עם פסיכיאטר שאני הלכתי אליו בלי לברר מדי, כי לא מצאתי איך.
גם פה מניחה שנ
מי שתגיב תגיב מאנונימי וזה קשה לי, אולי יש עמותות שמבינות בזה, כמו היעוץ הרפואי של הרב פירר למשל? לא ניצה זה לא בתחום שלהם.
שבוע 11
יש לי מהבוקר כאב בטן וראש
בבוקר קצת שילשתי
רק צריך לשים לב לא להתייבש.
שתית מספיק היום? אולי כאב הראש הוא ממחסור בשתייה?
(אני לא בטוחה, אבל זכור לי שאין חשש לרעלת היריון בשלב כזה. כאב ראש הוא אחד התסמינים לרעלת)
תרגישי טוב!
כן יש מצב אתמול הייתי המון בשמש למרות שהייתי עם כובע.
היו לי מקודם גם סחרחורות. בקיצור ממש מרגישה זוועה ופוחדת שזה בגלל שאכלתי משהו לא טוב ושזה יכול להשפיע על העובר
הכי חשוב לשתות הרבה וגם לנוח. אם לא תתייבשי - הכול יהיה בסדר בע"ה...
קורה שאנחנו חולות בהריון וזה לא מסוכן להריון
הסכנה בשלשולים ממושכים זה התייבושת והתייבשות עלולה לכווץ את הרחם
אז חשוב לשתות
ותנוחי ויעבור..בעז'ה!
ואם אין התכווצויות חריגות או משהו חריג אז כנראה הכל בסדר..
אז לא מיובשים.
יכול להיות התייבשות או וירוס...