ילדתי לפני חודש והבת הבכורה בת שנה ו7 ישנה בחדר נפרד בלול סגור
מאז הלידה התחיל לה התעוררויות בלילה ובעלי היה קם אליה כל פעם ושם מזרן בחדר שלה ונשאר לישון כבר בלילה שם
ביקשה כמה פעמים להירדם במזרן של אבא.
אני חושבת אם כדאי לקנות מיטת מעבר או מיטה רגילה לילדה
לא רוצה שיפגע בה כי היא בתקופה של אחות חדשה ושבוע הבא חוזרת לשגרה למשפתחון עם ילדים חדשים.
זה עדיף מזרן בחדר שלה מאשר שתתחיל לבוא אלינו לחדר לא? בעבר היינו בשינה משותפת בתקופת ההנקה..
אשמח לעצתכן מניסיון מה כדאי ואם כן איזה מיטה
גם אם זה היה בגיל ממש צעיר.
רק צריך לקחת בחשבון שיכול לקחת זמן הסתגלות של להשאר במיטה.
לא הבנתי למה זה עלול לפגוע. אצלנו זה תמיד ארוע מרגש ושמח (או לפחות ככה יחצנו את זה)
חדש
היא ממש זקוקה ליחס שלנו בתקופה הזו שאחרי הלידה ומקנאה
לכן מתלבטת אם כדאי זה עוד משהו שיהיה חדש עבורה
מבחינת גיל ודאי מתאים
אני העברתי את הקודם בגיל שנה ורבע
הקטנה בת כמעט שנתיים ועדיין לא...
אבל הם עברו ישר ממיטה זוגית (כלומר מיטת שלישיה) לא לול.
ואם היא לא יוצאת כרגע מהמיטה, זה עוד יותר מרגש שהיא יכולה להופיע אצלכם פתאום
אז אם אין לך פניות לזה - הייתי דוחה
אלא בסביבות גיל 3.
נשמע שזה לא בטוח הפתרון במצב שלך.
גם עם מיטת מעבר היא יכולה להתעורר ולרצות שיהיו לידה.
וככה היא גם יכולה לצאת לבד מהמיטה ולבוא אליכם לחדר.
איך ההרדמה שלה בתחילת הלילה?
העברה למיטה יכולה להקשות על ההרדמה, כי היא יכולה כל רגע לקום וללכת.
אם נח לכם הסידור שבעלך מגיע לישון לידה, אז אפשר להמשיך ככה.
תחכו שהיא תתחיל את המסגרת החדשה, אחר כך גם יש חגים, ואחר כך תהיה שיגרה.
אם אתם מחפשים פתרון אחר,
אפשר לשים לה מזרון בחדר שלכם,
אפשר לשכב לידה עד שהיא נרדמת ואז ללכת.
תראו מה הכי טוב לכם.
דייייייייי
הוא עוד שניה בן 7 זה כבר מגעיל אותי לבדוק לו שם אמאלה.
פעם אחרונה כל המשפחה קיבלה טיפול ב23.6.
אני מתחרפנת מזה.
כל חודשיים בול. פלוס מינוס. בד"כ מינוס.
היו לי כאלה בתקופות. השתדלתי לא לקחת קשה ולהפוך את הבית. לתת לילד שהיה צריך ורמוקס מתי שצריך, להעביר מגבון בוקר אחרי ולהחליף לו מגבת ושלום. גם לא הקפדתי על שתי המנות. לא ראיתי שזה משנה כי באמת גם ככה היה מתחיל מחדש. נתתי כשהיה צריך ודי.
רק אומרת- אלה לא ההנחיות הרפואיות.
כל חודשיים על השעון זה הזיה
אבל הילדים שלי כבר גדולים
וכל לילה משהו אחר.
אני מחכה במקום מסוים לדעת שכשמגיע לילה- הוא לילה. ישנים בו.
כל פעם אני דרוכה להפתעה חדשה.
יכול להיות שפשוט נשארות ביצים שבוקעות.
היתה מישהי פה פעם שאמרה שהרופא אמר לה לתת 3 מנות בהפרשים של שבועיים
וגם יש מלא רעיונות לשיטות טבעיות (שלפעמים עובדות ולפעמים לא)
לא לוקח להן לבקוע חודשיים
זו הדבקה חדשה כל פעם
הוא חאנג' הילד .
אמרתי לו היום בכעס שיפסיק ללטף פחים ולאכול מהרצפה
טרפת
אני ממש מבינה אותך.
איחס.
אף אחד לא הכין אותנו באמהות לגועל נפש הזה!
שיהיה בריא כפרה עליו.
שהורמוקס פותר את זה רק נקודתית וזה נמצא אצלם ומתפרץ, אבל זה לא מדע מדוייק, זה סתם מניסיוני (הכואב מאד) עם הנושא....
עד אז הן חיות בתוך המעיים ולא יוצאות להטיל.
לדעתי, אם רואים שזה חודשיים על השעון, זה בוודאות הביצים שלא מוגרו לחלוטין בפעם הקודמת.
מעורבב עם משהו. אצלנו גם היה סבבים של פעם בחודשיים ומאז השום כבר איזה חצי שנה לא היה כלום.
נניח עם גבינה בתוך לחם, ולהוסיף זיתים או משהו שיעולים קצת את הטעם
אפשר גם להוסיף פשוט לכל מאכל שאוכלים במשך כמה ימים כמות קטנה שלא תהיה מאוד מורגשת ואז הטעם לא מפריע להם והם עדיין אוכלים... (יכול להיות אבל שזה עובד רק בשום חי ולא מבושל/ מטוגן, אני לא יודעת...)
אבל כשיש התפרצות אז נניח יומיים- שלוש להביא כל פעם קצת, או בפעם אחת הרבה אם הם יזרמו...
אה ומי שאמרה לי את זה הציעה להביא להם הרבה בבת אחת מעורבב עם גבינה וכשזה יהיה להם חריף להביא מיד מים וכשהם ישתו הם כבר יבלעו את השום😂
אצל הילדה עם הנטיה לתולעים.
בכתה בלילה שכואב לה (הרגעתי עם משחה, לא ראיתי תולעים) ועכשיו ראיתי שברח לה פיפי (אצלנו זה סימן מובהק...).
הלכתי לבדוק מתי היתה פעם קודמת- 21.6. כן, גם פה כל חודשיים כמו שעון🤦🏼♀️🤦🏼♀️ וגם פה כל המשפחה קיבלה טיפול בפעם הקודמת. אבל הילדה יותר קטנה (בת 3.5), רק מקווה שיעבור לה יותר מהר...
תודה על השרשור והתגובות. בע"ה בבוקר אקנה שום, מקווה שהיא תזרום בתוך גבינה או משהו. ושוב צריכה לבקש ורמוקס🤦🏼♀️
אצלי הוא מזהה עוד לפני שהולך לישון
סיוט ולא הבנתי מתי זה אמור להיגמר אי פעם
בת שנתיים..
זה לא עושה לכם מצפון שזה בגלל מתוק?.....לאכול סוכר בבית?...
איך משיגים ורמקס ?והאם הוא מוצלח?
האם ההחזר אוטומטי או צריך לבקש? פשוט המשלוח לא הגיע ליישוב שלנו ועד שבאנו לאסוף כבר היא לא הייתה שם מסתבר שהיא הוחזרה אבל מה עושים במצב כזה?
ולא אספתי וקיבלתי הודעה שהחבילה נמסרה
מה זה יכול להיות?
תבדקי מול חברת השליחויות
גם אם עברו כבר חודשיים מאז?
או שיאללה נוותר וזהו?
סביר להניח שלא יזכרו מה היה האמת
רקאניאחרונההי לכן,
תוהה עד כמה להילחץ... בשבוע האחרון יש לי התקשויות כאלה בבטן. זה כן היה לי בהריונות קודמים אבל אני לא חושבת שבשלב כזה מוקדם. כרגע זה רק בבטן ללא הגב ולא בעוצמה מטרידה. בפעמים קודמות גם כשזה היה הרבה יותר מורגש וכולל גם בגב זה לא עשה שום דבר. תמיד צוואר ארוך ונצחי... לא הייתי נלחצת. אבל בפועל זה כן הריון אחרי 3 קיסרי עם רחם לא מאה, לכן קצת מוגדר בסיכון. אין לי באמת איפה להיבדק שזה לא נסיעה מטורללת למיון. מאמינה שלא ימצאו שום ממצא מדאיג בצואר הרחם. ושזה לא ברמה מסכנת. תוהה אבל עד כמה זה אחראי מצידי פשוט לחכות לסקירה בשבוע הבא ולרופאה בסוף החודש כדי לקבל הנחיות. תודה!
חשוב לשתות הרבה,
התקשויות שלא עוברות אחרי מנוחה דורשות בדיקה.
זה כן משתפר במנוחה מזגן וזה. אבל לא משהו מספיק עקבי. נגיד שיחקתי באולינג עדין התחיל הפסקתי. אבל יכול גם סתם בלי קשר כזה או עם פעילות שממש לא מאמצת. מצד שני זה לא כואב באמת. פשוט מתקשה לכמה רגעים ועובר. ברור שאם היה כאב משמעותי הייתי נוסעת.
בשלב מוקדם יותר. בכל פעם מחדש זה מלחיץ, אבל בסופו של דבר זה בסדר...
אז גם אני לא רוצה להיות האחראית לזה, אבל כל פניו נשמע לי שזה בסדר...
אין תורים וללכת על זה למיון מרגיש מוגזם.
אבל עם כאבי גב קלים שהגיעו בגלים וזה כן השפיע על אורך צוואר. אז נשמע שפה זה בלי כאב אז אולי שונה ?
פלוס באמת מניסיון העבר גם כאלה שראו אח''כ במוניטור כל עוד לא היה כאב משמעותי לא השפיעו כלום.
עזר לנסות כמה פעמים ביום לשכב ל10 דקות לפחות...
ולשתות המוןןןן
עם טיפה מאמץ, או עמידה טיפ טיפה ממושכת, או כשחם זה מאוד משפיע עליי. אם זה נרגע בשכיבה , מזגן ומים קרים לא הייתי רצה למיון...
לא בא לי שההורים של בעלי יגיעו לחדר לידה לאחר לידה או בכלל. כמה זמן לגיטימי לדחות את בואם?
לק"י
שלא היו פלאפונים זמינים להודיע על הלידה.
אבל גם הקמומילו עוזר.
אקמול למרוח על החניכיים
קוביות קרח בתוך נשכן של פירות (האלה מגומי לא רשת)
והכי עוזר בעייני- שרשרת ענברים
אני עם פצפון בן ארבעה חודשים ושתי שיניים וממש מתלבטת על השרשרת
בין חרוז לחרוז יש קשר.
ולא נתקלתי במקרה שהשרשרת הסתבכה בעצמה.
לא יודעת שרשרת מסביב לצוואר של תינוק
נשמע מלחיץ
והוא יסיים ב4, ואני לא אראה אותו כל היום.
ואני מתגעגעת כבר מעכשיו.
והוא קטן (ענק, אבל קטני שלי), ורגיש כל כך.
אני יודעת שזה ידרוש ממנו מלא משאבים, לתפקד ולהיות ממושמע.
אני יודעת שהוא יסתדר ויגדל ויצליח בעזה.
אבל מה איתי?
למה בגיל כזה מוקדם? למה אני לא עושה הום סקולינג?
למה אני מייחלת כל היום לקצת שקט ואז בוכה בלילה שהם ישנים ואני מתגעגעת?
ממש קשה ליצור זמן של אחד על אחד. כולם רוצים אותי כל הזמן. אז אני מרגישה שאני לא מספיקה אף אחד.
היו לנו את האחרי צהריים ששיחקנו קלפים ביחד. מתי אני אספיק? ב7 כבר במיטות, וערב זה הזמן שהקטנה הכי נקצית ולא נותנת לעשות כלום.
מחכים שיגדלו ואז בוכים שגדלו מהר מדי
זה עוזר להניח את זה כאן - תודה עליכן
מלווה גם בקושי שלנו…
לי יש קטנטנה שתלך לראשונה למשפחתון השנה. זה גם קשה מאוד.
רק שאלה - למה הוא יהיה במסגרת עד 16:00? אי אפשר שיחזור לפני? זה יכול להקל גם עליו וגם עלייך את השינוי.
זה לא צהרון או מסגרת בחירה. והמקום והצוות מדהימים, אני יודעת שיהיה לו טוב בעז"ה, הקושי הוא שלי, כמו שכתבת - קושי של מעברים.
בהצלחה גם לך עם הקטנטונת🙏
אצלינו גם מכיתה א גומרים בארבע )תלמוד תורה(
מבדיקב שלי כל הורה שיכול מוציא בכיתה א את הילדים מוקדם יום בשבוע.
זה ככה הרבםצה ס
בגלל ההסעות, והצוות מאד מכיל את האוורור הזה.
למרבית הילדים זה אויר לנשימה לצאת יום אד מוקדם.
אני אבדוק את זה, תודה
איזו אמא מקסימה את!מתואמתממש נגעת לי בלב, עם הרצון שלך להגיע לכל הילדים, עם הדאגה שלך לו ולעצמך...❤️
אז קודם כול - טוב שאת יודעת לזהות שהוא רגיש. וטוב שאת יודעת לשים לב למעבר החד שהוא הולך לחוות, הן מבחינת שינוי המערכת והן מבחינת השוני בשעות. תמשיכי תשים לב אליו, שהוא מתאקלם טוב, שהוא מסתדר, שטוב לו...
את מכירה את המחנך (מניחה שזה מחנך, לפי השעות שכתבת) שהולך להיות לו? אולי שווה לנהל איתו שיחה קצרה, לומר לו שהילד שלכם רגיש, שקצת ישים לב אליו יותר...
ועוד הצעה: אפשר פעם בכמה זמן להשאיר אותו באופן יזום בבית, לעשות לו יום כיף. אפשר גם עם שאר הילדים. זה יכול לתת להם ולך המון.
(ואני מצדיעה לך שבשבע הם כבר במיטות! לא מובן מאליו בכלל... אבל אולי אפשר, לרגל העלייה שלו לכיתה א', לאחר לו קצת את שעת השינה, לתת לו זמן אישי קצר? כמובן, אם התינוקת מאפשרת או אם יש מישהו שיכול להיות איתה בזמן הזה...)
נתת לי כח, ורעיונות
הקטנים בצהרונים עד 16:00 והגדולים יותר מרכע שיכולים לחזור עצמאית לא נשארים לצהרון ויש יון אחד ב13:00
ולפעמים במערכת יש ימים שאפשר לצאת יותר מוקדם.
ואז אפשר להיות בנחת עם הגיל ביניים הזה של א-ג.
יש לך אפשרות של עבודה מהבית? אצלי זה מתואם עם הימים הקצרים שלהם ואז יושבים לאכול צהריים יחד ויש זמנים שאני יכולה לעשות הפסקה קצת יותר ארוכה,
ולפעמים עצם זה שהם קוראים ספר או מכינים ש"ב לידי זה גם זמן איתם.
מהרגע שהקטנים חוזרים הביתה זה זמן טורבו.
בערב הקטנים והבינוניים ישנים מוקדם ואז הבית שלנו עם המתבגרים.
לפעמים אני משאירה בבית ילדים בימי שישי לסירוגין לפי מה שאני מרגישה שהילדים זקוקים יותר בנחת ונפרד משאר האחים.
העניין הוא שזה זמן לימודים, גם אם קלילים יותר.
אני אנסה לברר אם יש ימים שיותר "קל" להפסיד אותם.
או שאתגבר ואתבגר, ביחד איתו.
ולרוב זה בבוקר
עד 4 זה באמת ממש ארוך לילד קטן
אם יש אפשרות לשחרר מוקדם חלק מהימים זה נשמע לי מעולה
וב"ה היה נהדר כמובן לא אומר על כולם אבל מהחוויה שלי זה היה טוב
מבחינת רגילות לבית ספר זה אולי סוג של הדרגה אחרי הגן
וגם לפעמים אחרי הארוחת צהריים לא ממש לומדים ויש בלגן כי לכולם ארוך ועייפים...
שאומרת שחשוב האיוורור
אני גם יהיה בדילמה הזו
אני גם מרגישה שיהיה קשה לעולה לא שלי האינטנסיבית של ימים ארוכים ולדעתי באמת באסה שמסיימים מאוחר...
מצד שני יודעת שיש משמעות לזמנים של סוף יום שהם יותר קלילים כי חברתית הם מאוד משמעותיים.. ובכלל התחושה שלא מפספסים ונמצאים בחוץ...
מעניין, אצלנו אצל הבנות מסיימים בכיתה א' באחת ורבע... יותר קצר מהגן🤭 (אצל הבנים מסיימים מאוחר יותר, אבל בשלוש, לא בארבע)
יתרונות.. אני מרגישה שאצלנו לא פוגשת מספיק את הילדים.. מסיימים ב3 וקצת עד שמגיעים הביתה וזה כבר 4...
אבל באמת אם כל הילדים שלי היו גומרים בארבע - זה היה עצוב לי... (אם כי יש לי ילדים שמצוין שהם גומרים בארבע🙈)
בשנה הקרובה יש לי ילדים שלא יחזרו בכלל הביתה בסוף היום, וזה עצוב לי כבר מעכשיו...
בין בתוך בית ספר ובין מחוצה לה.
אם זה יום ושעה קבועים כבר מתרגלים לזה.
לפחות אצלנו זה ככה. שווה לבדוק.
מבחינה חברתית לדעצי עבור ילדים רגישים להחזיק כ"כ הרבה שעות בחברה זה מעמיס מדי ולא תורם.
כמובן שכל אחת תבחן את הסיטואציה אצלה,
ככה ראיתי אצלנו לפחות.
ועומס על ילד רגיש זה לא בריא.
אני חושבת שזה לא רק אינסטינקט שנובע מאובר גוננות שלך.
אין שום דבר שיותר חשוב מצב נפשי של ילד.
אם זה רק עניין שלך מול עצמך אז הזמן יעשה את שלו.
אבל אם הוא ילד רגיש כניסה למתחם עם ילדים שענקים ממנו לכ"כ הרבה שעות ועם אתגרים כאלה ואחרים- מהניסיון שלי זה באמת מאוד מציף.
בעיקרון חיפשתי טיפול רגשי לילד ואז הבנתי שאת הטיפול הרגשי אני אעשה לו בבית פשוט מזה שאני איתו בנחת בלי קטנים ובלי לחץ.
אף בית ספר לא זורם עם חיסורים והיעדרויות בשישי או בכלל.
אני לא מחפשת שיזרמו איתי,
מה שלטובת הילד שלי לא מחפשת אישורים והסכמות.
כן מחפשת את הדרך לעשות את זה באלגנטיות ובלי להילחם במערכת כדי שלא נפסיד מזה בדרך אחרת. אבל לא בדרך של להתייעץ או לבקש רשות, פשוט לעשות את זה חכם.
ובעקבות זה אני חושבת שאהיה דרוכה יותר לעקוב אחריו ולתת את הדעת על העומס ועל זמנים שאפשר אולי יותר לשחרר.
זהו, נמאס לי. אני לא באמת רוצה ללדת עכשיו. יודעת שזה עדיין לא הזמן.
אבל די, אני לא מסוגלת. קשה לי, כבד לי, חם לי, כואבבבב לי.
יש לי התקשויות וצירים משבוע 30 בערך. יש לחץ על שלפוחית השתן כל הזמן. קשה לי ללכת.
לפני שבועיים כבר נבדקתי במיון כי היה נראה לי שההתקשויות סדירות. היו צירים במוניטור אבל ב"ה לא היה קיצור צוואר או משהו.
נתנו לי נוזלים ושחררו. מאז משתדלת לשתות הרבה. לא ממש עוזר...
הלידות הקודמות שלי היו בין שבועות 37-39.
זהווווווווו. מבחינתי עוד 3 שבועות ללדת ובי. לא מסוגלת לחשוב על למשוך יותר. גם זה נראה לי כמו נצח....
החום הזה בלתי נסבל!! מצדיעה לך, באמת
גיבורה
זה כזה סיוטטטטטט
הצירים האלה זה הדבר הכי מתיש בעולם, זה שוחק את כח הסבל עד שלא נשאר כלום
מאחלת לך מלא דברים משמחים שיסיחו את דעתך
אז הכאבים מוציאים אותי מדעתי....
וואי חשבתי עלייך הרבה אז...
קשוח ממש
ממש
ממש
מתחננת אלייך שתשתי המון ואל תסתובבי ביום הזה, שמעתי על מקרה מאוד קשה שקרה בסוף הריון בגלל החום, שלא נדע!
וזה באמת קשוח
תנסי כל מה שייקל ילייל ואל תהיי בתכנונים ללדת מהר כי לפעמים זה מתעכב ואז ההמתנה בלתי נסבלת... תנסי ממש למצוא דרך להנות מהרגעים באמת כמה שיותר
ול תחזרי באמונה שהכל מלמעלה ולהכל יש תפקיד....
לשם שינוי ותודה להשם הפעם מאמצע ההריון אני כמעט לא מקיאה, בניגוד להריונות קודמים.
(לוקחת בונג'סטה כל ההריון..) אבל יש קשיים אחרים. ברוך השם על זה אבל ממש קשה לי.
זאת נראית לי תכונה נשית, לצפות לדבר הבא ולא "לשהות" במצב הנוכחי.
לפעמים הלידה קשה וההתאוששות קשה, לפעמים התינוק מאוד קשה וצורח כל הזמן...
בעז"ה שיהיה לידה קלה ותינוק קל,
אבל לזכור שלפעמים הקושי של סוף ההריון עדיין יותר קל מהאחרי... ; )
הכל אחרי יותר טוב מאשר לפני...
מניסיון של 5 הריונות ולידות קודמים.
בדיוק אתמול אמרתי לבעלי שאני לא מצליחה להבין איך נשים מביאות צפופים...
אצלי יש מרווחים גדולים, ההריונות שלי כאלו קשים שכל פעם זה סרטטטטט
אשמח להמלצות, מתלבטת על הגודל מה יתאים לקופסת אוכל ובקבוק..
יש להם דגמים ממש מתוקים🙂
עם ההיצע פה
גם באושר עד מוכרים ממותגים בזול
אני אחרי לידה, לא חושבת שאצליח להגיע לחנות פיזית.
תיק סופר מתוק!
ברוב התיקים אמורה להכנס קופסת אוכל ובקבוק.
הייתי מסתכלת בתגובות של אנשים שקנו
נהרס די מהר
חמוד cartoon פירות תרמיל ילדים בפלאש תרמיל בני והבנות מזדמן מיני תרמיל - AliExpress 1501
עכשיו סיימנו איתו שנה, מחזיק מעולה. כיבסתי אותו 5-6 פעמים במהלך השנה...
מבחינת גודל קופסת אוכל נכנסת, בקבוק גדול לא ייכנס
הם היו באחלה מחיר לפני 4 שנים
לא בדקתי עכשיו
חאקי נוטה לבז
רוצה אותם?
האדום במצב חדש ממש אבל עם שם בפנים, מבאס.
החאקי חדש לגמריייייי
איכות מעולה. מכבסת כל שבו כמעט ולא נהרס.
אני מאיזור עוטף ירושלים, ממש בשמחה.
קישור? חיפשתי לפני שבוע לגיסתי ופשוט לא מצאתי. יש שם כלכך הרבה שכבר לא יודעת מה באמת שלי.
