אז מי שזוכרת את השרשורים שלי על עבודה כבר יודעת שהבוס שלי הוא לא טיפוס פשוט, מאוד לחוץ, מאוד מעורב בקטע רע, חייב שהכל ילך בדיוק בדרכו גם אם זו לא בהכרח הדרך הכי יעילה, יש לו חוסר הערכה לתוצאות וכמובן לא מאמין כשאומרים לו כמה זמן לוקחת משימה.
בקיצור לפני שבועיים בערך קצתי בזה והתחלתי לחפש מקום חדש, ומאז אני פשוט על קוצים אני לא מסוגלת לסבול את העבודה לרגע. אני נכנסת כמה פעמים ביום לאתרי דרושים ואפליקציות, וכמובן שום דבר לא משתנה, גם אוגוסט עכשיו אז בכלל למי יש כח לגייס עובדים.
ומזל שגם אני קצת בחופש עם הילדים, אבל כל יום שאני כן מגיעה לעבודה הבוס שלי פשוט לוחץ עליי ולא מרוצה ואני מרגישה שאני מתפוצצת. הוא דוחס עבודה של שבוע ביום אחד, כי אני בחופש הרי אז כל מה שאני לא עובדת צריך להספיק (אה כן אני עובדת יחידה כל שאר העובדים במשך השנים הוא העיף או ברחו ממנו), ואם אני מבצעת הכל בצורה מושלמת חוץ ממשהו קטן שלא היה לי זמן אליו, כמובן שהוא מתייחס רק לזה.
וזה פשוט הורס לי את החופש.
שמרתי את הימי חופש היקרים שלי לאוגוסט, באתי בשאגת הארי כל יום בשביל זה, והוא פשוט הורס לי את החופש. אני לא מפסיקה לחשוב על העבודה ועל חיפוש עבודה. מרגישה שאם לא אמצא משהו חדש אשתגע.
ואני גם תוהה אם לשלוח הודעות לאנשים מהעבר ולשלוח להם את הקורות חיים שלי אולי יהיה להם רעיון בשבילי.. אנשים שהיה לי איתם שיח של שלום שלום כזה לא מעבר, ואם זה יפה פתאום לקפוץ עליהם..
ואם יש למישהי רעיונות איך למצוא שלוות נפש בכל התהליך הזה..
בטח חשבתם על זה... פשוט לקנות חדש