שתים עשרה שנים
חודשים של לימודים
שבועות של מבחנים
ימים של לימוד
שעות של תסכול
דקות של הצלחה
שניות של משמעות
ועכשיו הכל לפח, מה נשאר?🤦🤦🤦
שתים עשרה שנים
חודשים של לימודים
שבועות של מבחנים
ימים של לימוד
שעות של תסכול
דקות של הצלחה
שניות של משמעות
ועכשיו הכל לפח, מה נשאר?🤦🤦🤦
ונשאר המון - לאו דווקא הידע הפורמלי, אלא הרבה כישורי חיים
אבל גם הרבה ידע כללי ואוריינות שכל בן תרבות
חייב שיהיו לו
מה שנשאר זה מה שתבחרי להישאר איתו,
מה ש@פ.א. אמר
ללמוד לעשות גם את מה שלא בא לך
לעבוד קשה
להסתדר מול סמכות, גם כשהיא טפשית להחריד
כישורים חברתיים
ללמוד איך ללמוד
לא יודעת אם באמת הפנמת את כל זה, אבל זה מיומנויות קריטיות מבית הספר לחיים האמיתיים בעבודה ומשפחה.
וגם כתיבה, קריאה, חשבון לקניות בסופר וכדומה זה מיומנויות שמן הסתם יועילו לך בהמשך החיים.
אבל זהו, זה מאחורייך. איזה כיף להיות אחרי
זה הזמן להגשים חלומות, לפתח תחביבים, ללמוד את מה שמעניין אותך, לפגוש אנשים.
להסתכל קדימה ולסלול את החיים שלך, לממש את היכולות והבחירה שלך כדי ליצור לעצמך את המציאות שאת רוצה לחיות בה.
זה אחריות אבל כיף שאין כמוהו
בתקופה ההיא הייתי מוציא כל שנה 'ספירת הגומר' מעוצבת ומושקעת. יותר זמן חיכיתי לחופש הגדול מאשר חוויתי אותו.
חבל שלא מקבלים כובעים מרובעים
יש כאן אנשים??
לא המשוגע היחידיאולי אפילו תרתי משמע
לא המשוגע היחידיאבל אולי הישיבה יותר עושה ממני חיל מאשר שאני עושה בה
לא המשוגע היחידיכרגע
בכל צחוק יש טיפת אמתלא המשוגע היחידיאבל לעת עתה נשאיר אותה בצד
אנימהמה שלומך?
ב"ה מעולה!
מה איתך?
איזה כיף שמחר שבת
תמיד כיף שמגיע שבת
תפנה אתה את גבך אליהם חזרה
אם לא קופצים למים, נשארים יבשים
צריך להחליט לעשות את זה, וכדי להחליט חשבתי שצריך שצריך להיות בטוחים,
ואז הבנתי שלפעמים צריך להחליט ורק אחר כך להבין שגם אם התחרטת, רק התקדמת.
יוצא לי עכשיו כל המסקנות לחיים שמקוננות בראשי
בעיקר בדברים שחשבת שהם הכרחיים לחיים, ואם תפנה להם את הגב, תגלה עולם שלא הכרת שקיים.
עכשיו כשאתה מציג את זה ככה זה גם ממש התהליך שאני עברתי וזה פשוט תפיסת מציאות אחרת לחלוטין
זה לא חפירה, אולי הייתי אומר סיעור מוחותלא המשוגע היחידייש כאלה שמגדירים את זה התבגרות,
(עוד משהו שצריך, לא לפחד להגיד שאתה מתבגר גם אחרי שהסביבה הפסיקה לכאורה
)
אני חושבת ששיכלול האישיות שלנו זה משהו שצריך לקרות כל הזמן עד 120 , ומי שלא משתכלל נשאר מצומצם...
השאלה זה ההגדרה והפחד מהלא נודע.
ההגדרה זה התפיסה שלנו כלפי השינויים,
והפחד מהלא נודע זה כלפי השינויי עצמו.
בבקשה שאף אחד לא ינסה לבחון את זה
ועכשיו אני קולטת כמה זה לא בא לי בטבעי וכמה זה מתיש ומרוקן אותי.
מה איתך?
או שפשוט אנשים מתחו את גבול הנחמדות שלך ואז הם הבעיה
אנימהלפעמים כן ולפעמים לא, תלוי בסגנון האנשים ותלוי במצב רוח והכוחות שיש לי.
האנשים היו סבבה לגמרי, זה אני שהייתי מעדיפה באותו זמן להיות יותר בבועה שלי עם תקשורת קרה ומינימלית.
הגיוני, יש גם זמנים כאלה..
אם זה מאולץ, אז פשוט אפשר לעשות סוויץ ולהיות נחמד אמיתי
אוהבים שמשתפים אותם במרמור בכנות והם אוזן קשבת
במקרה הספציפי זה היה מרוקן כי עשיתי את זה כי החלטתי ש"צריך". הייתי מעדיפה להשאר בבועה שלי, אבל ידעתי שלהיות נחמדה לאנשים יתן להם תחושה טובה ולכן זה מה שהחלטתי לעשות.
זה היה אינטרקציה שהוציאה ממני אנרגיות.
(אני לא חושבת שכל מה שהוא מרוקן זה רע בהכרח וצריך להמנע, זו רק הבחנה שיש לי)
מאיך שאני יכול להיתפס בפורום, לעומת איך שאני במציאות,
פלא גדול פלא גדול
ופה זה תלוי איך כל אחד רואה אותי...
אין לי כוח לזה אף פעם, מעדיף לטייל בשטח לבד פשוט
וברוך השב
חשבתי שתבוא לבקר כאן רק כדי להודיע שאתה מתארס או מתגייס
אבל הכי קרוב שזה יקרה זה גיוס מרץ, אז יש זמן.
ברוכה הנמצאת
נראה לי יהיה לך טוב ללכת לעשות משהו עם עצמך, במסגרת קשוחה
זה נכון להרבה אנשים
ולחם חמים ינעם
זה בשבילך אדוני המלך, לחם מלא טרי
או מיץ תפוזים
או מיץ אחר, כל דבר שהוא לא מים רגילים
אגב לפי גימיני היקים לא אמצו 6 שעות, כדי לשתות תה עם חלב אחר הצהרים