יש אפשרות לעשות אפידורל בלי שהרגליים ירדמו לגמרי.

היה לי ככה בלידה האחרונה.

המרדים בירר איתי לפני לגבי האפידורל.

אם לא היית צריכה בלאד פאצ' אחרי האפידורל, כנראה זה היה בסדר. אבל אולי המינון לא היה מתאים.

צנח לי הלחץ דם ל70/30 כמעט התעלפתי עד שהתייצב

השפיע לשעה

ו...נעלמה ההשפעה לחלוטין והרגשתי הכל כרגיל.. הרגליים זזות ויכלתי אפילו לעבור מיטה לבד אחרי הלידה

לא יודעת אם זה קשור לזה שערביה

לא חושבת שיש דרך להוכיח דבר כזה

לק"י

גם יכולתי להזיז את הרגליים, ולקום מהר אחרי האפידוראל.

זה כנראה סוג חדש או משהו דומה.

דוקא נוח.

באפידוראלים הקודמים לפני 8+ שנים, הרגליים אכן היו רדומות.

תשובה גם לפותחת השרשור.

וליבי איתך- סיוט שזה כואב מאוד, וסיוט שזה לא נכנס טוב.

אולי אפשר בלידה לשאול מי הרופא המרדים, ולהחליט לפי השם שלו אם לקחת או לא.

הלחיצות הצירים הכלל

לק"י

את צירי הלחץ גם עם אפידוראל.

כנראה שמורידים או משהו דומה.

אבל אם הרגשת כמו לפני האפידוראל, אז זה באמת מוזר🤦‍♀️

אצלי בלידה הראשונה האפידורל השפיע רק על הבטן אבל בכלל לא על האגן ומטה, הרגשתי הכל והמיילדת לא נתנה לי אפילו להתהפך במיטה. היה נורא.

(לא כתבתי את זה כי אני ממש לא זוכרת מה היה המוצא של המרדים, אם זה בכלל רלוונטי)

לק"י

אגב, בפעם האחרונה שעשיתי אפידוראל, לפני פחות משנה, זה כנראה משהו חדש- זה לא משתק את הרגליים. רק את מה שצריך.

קמתי די מהר אחרי הלידה.

מספר שעות (בין שלוש לחמש נראה לי). זה נחשב דיי מהר? לא זכרתי אחרת מהלידות הקודמות אז לא ידעתי להעריך חח

בראשון היתה מרדימה, יהודייה, רוסיה, ממה שזכור לי.

לא זוכרת בלידה השנייה, אבל לא חושבת שהיה ערבי....

עם אפידורל

בראשונה הייתה מרדימה רוסיה

לא הזריקה טוב וזה הפסיק להשפיע ואז הגיע מרדים רוסי והרדים שוב וזה עבד

בלידה השניה הזריקו טוב ועבד מצויין

ואפילו היה לי התקף חרדה תוך כדי מהטראומה מהלידה הקודמת

וזה היה מרדים רוסי גם כן

לדעתי יש מרדימים טובים ויש כאלה שפחות

לא קשור לערבים או לא....

ולא היה מוצלח לא היחס ולא ברור לי שהתוצאה..

הם היו מרושעים ממש.

אז זה לא קשור לדת/עדה בהכרח...

שעשה עבודה מצוינת

כל השרשור הזה קצת הזוי בעיני

ויהודיה אחת היה גרוע, לא הצליחה פעמיים

לא זוכרת את המוצא של המרדימים פרט ללידה האחרונה

בלידה הראשונה האפידורל לא עבד טוב

וב2 אחרות כן

כשדברתי על זה עם המרדים בלידה האחרונה

הוא אמר שזה עלול לפעמים לא לעבוד כמו שצריך

וזה לא תלוי רק במיומנות

ואפילו עדין... (אני לא אוהבת להגיד את זה, כי זה כמו לא תחונם, אבל זו העובדה...)

אבל מבינה את ההרגשה שלך... ובאמת אי אפשר לבחור מרדים פרטי, אבל אם לוקחים רופא פרטי - אז אפשר לבקש ממנו שיבחר מרדים, כל עוד הוא נמצא במשמרת. (אבל גם זה מוגבל... באמת עם רופאה אחת היא דאגה שתהיה לי רופאה מרדימה לפי בקשתי, אבל רופאה אחרת הביאה לי רופא מרדים, ואמרה שהוא הכי טוב, אבל אני קצת התאכזבתי כי העדפתי אישה...)

שלא הצליחה לתת את האפידורל. היה נוראי. ואז הגיע ערבי ועשה את העבודה בצורה זריזה ומושלמת.

באחת השפיע טוב ובאחת לא השפיע בכלל.

לא זוכרת בכלל את זהות המרדימים (חוץ מזה שזה היה גבר בשתי הפעמים)

לא חושבת שזה קשור למוצא כמו לניסיון, מיומנות וכו'

אפידורל שהוזרק לא טוב והתפשט בכל הגוף... הרגשתי איך לאט לאט אני מאבדת את התחושה מהרגליים ועד שזה הגיע לראש ואז הקאתי ונרשמתי לאיזה חצי שעה... בעלי היה בלחץ שהוא מאבד אותי. ואחרי שהתעוררתי התברר שהאפידורל לא עובד בכלל.

אחכ הגיע מישהו מבוגר ומקצועי ועשה לי שוב

בעיניי יש קשר.

כי הרבה ערבים מתקבלים לתחום הרפואה לא על סמך יכולות אלא בגלל אפליה מתקנת. מעתיקים מלא בבחינות ולא יודעים לטפל נכון.

אמרה לי פעם חברה שעובדת בבית חולים- שזה פשוט נס שרוב מי שנכנס לבית חולים יוצא משם חי. כי כמות הטעויות והפאשלות שהיא ראתה אצל הרופאים הערבים- זה לא נתפס...

ברור שיש גם כמה טובים ומקצועיים, אבל בחתך רוחב- זה המצב..

באוניברסיטאות סוג ג'

למיטב היכרותי עם מערך הקבלה לרפואה בארץ- לא מכירה אפליה מתקנת (יש משהו קטן אולי, שפשוט זכאים לו כל מיני כאלו שמרקע תיכוני לא משהו. אבל גם זה לא נותן יתרון משמעותי)

אחוז הסטודנטים לרפואה הערבים די נמוך

רובם הולכים ללמוד בחו"ל, ורק בשנים הממש אחרונות עשו רפורמה שבמסגרתה החליטו על אוניברסיטאות בחול שלא יתנו רישיון רפואה בארץ (בעיקר ממדינות גרועות במזרח אירופה)

באוניברסיטאות בארץ המצב אחר מאשר בבתי החולים... בדיוק מהסיבה הזו

לא רוצה לעשות לי אַאוטינג אבל פוגשת את הסטודנטים לרפואה מאחת האוניברסיטאות כל שנה

ההחלט יש שם האבה ערבים שלפי הרמה לא ברור איך התקבלו

ויש פער מאוד ברור בינם לבין היהודים, כמה שזה לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה

שמאםשרת להם להתקבל על סמך ציונים נמוכים יותר ממה שנדרש מיהודי.

לכאורה אחכ נדרשים לעמוד בכל הסטנדרטים כמו כל סטודנט

אבל בהחלט אחרי שמתקבלים לא קשה להישאר (לכולם, ובתוכם מי שלא ככ משקיע בלימודים)

ומה שמצאתי הוא שלכל מוסד יש אפשרות לקבל אחוז מסויים בתנאי קבלה נמוכים יותר שמגיעים מאוכלוסיות 'חריגות' (חרדים/ ערבים/ אתיופים) ומפריפריה חברתית או גאוגרפית.

אין רף אחיד לכל המוסדות ואין נתונים רשמיים כמה מתקבלים ככה

אבל זה קיים.

ובנוסף באוניברסיטת בן גוריון כן באופן רשמי יש הקלות בתנאי קבלה לבדואים תושבי הנגב

לק"י

יש לי אפילו ח' ו-ע'. אולי ישתכנעו שאני בדואית🤦‍♀️

לפחות בת"א, טכניון והעברית (3 מהותיקות בישראל, בן גוריון היא הותיקה הנוספת), הם משתמשים בציון חיצוני בשביל לאמוד את ה"חריגות" ולמי שעומד בציו x ומעלה יש טיפה הקלות.

עם זאת, לא מעט אנשים זכאים לחריגות הזו, כך שלמשל באוניברסיטאות האלו, זה יקל עליך ותוכלי להתקבל (אולי) אפילו עם פסיכומטרי 710 (געוואלד, איינשטיין מזיל דמעה)

אפשר לדבר הרבה על אפליה/העדפה מתקנת ואם זה לגיטימי ורצוי או לא; אבל ברפואה תנאי הקבלה חצו כל קו של נורמליות, בעיקר מהיעדר מושבים. אז אם הרופא הערבי קיבל רק 710? לא דרמטי לי.

(אסייג שכל זה לא תקף לבן גוריון, שם מראש אפשר להתקבל אפילו עם 680 לא עלינו, ואני לא יודעת כמה העדפה מתקנת יש שם, אבל כל שיטת הקבלה שלהם שונה ויותר פנימית)

שוב, מה שרואים בבתי החולים, זה הרבה רופאים ערבים שלמדו באוניברסיטאות מעפנות בחו"ל, כאלו שהיום לא מקנות רישיון. (יש כמובן גם כאלו שלא, אבל רוב מי שלמדו באוניברסיטאות הנ"ל הם ערבים)

היתה יהודיה. אבל אולי חדשה. לקח המון זמן עד שהצליחה. בסוף ילדתי בלי האפידורל

על גבול הפנסיה

שהכניס לי 3 פעמים-

פעם פגע בכלי דם

פעם בעצם

ובפעם השלישית הגיע למקום הנכון.

אשכרה חורר לי 3 חוליות עוקבות...

קורה...

איך הסכמת שישימו לך פעם שלישית?

וואי, השרשור הזה מחדד לי כמה צריך להתפלל על שליחים טובים.

גם לי פעם היה סרט עם אפידורל שבטעות נכנס לכלי הדם ופתאום הרגשתי נמלול בשפתיים ולחץ חזק באוזן וכאילו תחושה שהולכת למות, זה היה ממש מפחיד.

ובכללי התלבטתי הרבה לגבי האפידורל כי היה לי נסיון גרוע עם אפידורל בלידה הראשונה, ונסיון מעולה בלי אפידורל בשלושת הלידות שאחריה.

אבל הלידה ההיא היתה בזירוז (הפסקת היריון) ולא ידעתי איך זה יהיה.

בסופו של דבר החלטנו, המיילדת ואני, שהמרדים יכניס לי את האינסטלציה של האפידורל בלי חומר, וככה אם ארצה בהמשך היא תוסיף לי.

(בסוף כן השתמשתי באפידורל והיה טוב).

לק"י

כי מהסיפור שלך זה לא נשמע ככה🙈

(אני מבינה שזה לא קשור רק למיומנות, אבל עדיין).

יילדה אותי חברה שלי והיא אמרה לי.

לי אאבע פעמים היה אפידורל מצוין

בהזרקה ראשונה

האחרון היה רוסי

השאר לא זוכרת

לק"י

בראשון היה מרדים אתיופי. הוא ראה אותי אחר כך במחלקה ושאל לשלומי. נחמד מצידו.

באחרון אני חושבת שהיתה מרדימה, אבל לא בטוחה.

מה יהיה עם הזיכרון הזה?🤦‍♀️

או חוסר הזיכרון...

לידה ראשונה הייתי ממש כאובה מצירים, והמרדים עשה את זה מאוד מהיר, לא כאב כמעט, עבד מצוין, והמיילדת (דתייה) אמרה לי שהוא תמיד זריז אבל היא אף פעם לא ראתה אותו עד כדי כך מהיר ונראה שהיה אכפת לו שככה כאב לי....

לידה שניה הייתה ערבייה, כן התייחסה מגעיל חיכיתי לה מעל שעה וגם אז היא הגיעה כולה צוחקת עם השאריות של הקפה ושכחה דברים הלכה וחזרה וכו' ואמרה מה הגזמת לא צריך לצעוק מה כזה כואב כבר.... אני חושבת שכן טיפה יותר כאב כי היא עבדה יותר לאט אבל זה עבד מצוין ולא הרגשתי כלום. הפריע לי מאוד היחס שלה אבל מבחינת מקצועיות כן היה סבבה אז לא נראה לי שיש לך מה לדאוג אלא אם כן את הולכת לאותו בית חולים שהיית עם אותם שני ערבים...

לידה ראשונה עשה לי ערבי תאפידורל הוא עשה לי לא טוב פעם ראשונה ואז הוציא ובפעם השניה זה לא ממש עבד הרגשתי הכל בלידה

ואחרי הלידה עברתי כאבי ראש קיצוניים חזרתי לבית חולים אחרי יומיים אמרו לי שבגלל שיש חור בעמוד השדרה אני צריכה מנוחה מלאה כמה ימים זה באמת עזר בסוף אבל נהיתה לי טראומה משמעותית!!!

לידות הבאות הלכתי לבית חולים אחר זה מה שעזר לי בגדול מרדים אחר שהאפידורל היה מטורף הרדים לי הכל תענוגגגג ועברתי חוויות מתקנות אפשר לומר 😄

אני צורחת כבר מפתיחה 3 רק רציתי שיפסיקו לי תכאב חחח

ואף אחד מהם לא היה ערבי.

זה לא בהיכרח קשור למוצא.

אלא למיומנות של הרופא.

מרדים ערבי

וזה עבד מעולה

וחיבוק לך על החוויות

הסיפור הזה שהיה בביח רמב"ם...

הם מתקבלים לרפואה וממש לא הייתי רוצה להתקל בהם

איזה בי"ח זה היה?

שאדע לא ללכת לשם

גם בגלל הדקירה

לא מסוגלת

רוסיה פעמיים לא טוב

רוסיה אחרת הרדימה מצויין.

מה זה בא לומר? שזה עניין של מזל. תתפללי לה' שישלח לך שליחים טובים.

אסייג ואומר שאני גם חוששת מאנשי רפואה ערבים,ככה שמבינה אותך. רק שהחווייה שלי היה בסדר

לא יודעת מוסלמי או לא

הכניסו בסדר. חמש דקות אחרי שהוא יצא מהחדר , נפל לי לחץ דם. הוא חזר , הוציא , הכניס עם מינון נמוך אם אני לא טועה והיה בסדר. לא הרגשתי כאבים , כן יכולתי להזיז רגלים . אחרי לידה יכולתי לקום למקלחת . הייתי קצת פחות יציבה מלידות בלי אבל היה סביר.

זה ממש כן בקטע גזעני..

אני מבינה את החששות האישיים שלך, ומקוה ממש בשבילך שיהיו לך שליחים טובים

זאת בדיוק גזענות, לעשות הכללה לפי מוצא

ורק תראי מה הולך פה בשרשור.. ערבי/רוסי וכו'. מה זה משנה??

אפשר להגיד שלערבים יש העדפה מתקנת בקבלה אז הסיכוי ליפול על אחד פחות מוכשר גבוה יותר, אם זה באמת נכון (מישהי פה כתבה שלא)

כמו שכל אחת כאן יודעת וגם אפשר לראות בשרשור תמיד יש כאלה וכאלה

היה לי קשה לקרוא את השרשור ואני לא כזאת צדקנית.. סורי

להגיד רןסי, צרפתי, זה בהחלט עלול להיות גזענות.

אבל להגיד ערבי, סורי, זה לא גזענות, זה לעצום עיניים.

כן, אני יודעת שיש רופאים ערביים מדהימים, ואני לוקחת את ילדיי רק לרופאת שיניים ערביה שהיא אלופה ויש לה גישה מיוחדת לילדים.

אבל, ויש פה אבל גדול, אי אפשר לעצום עיניים ולהתיפיף כאילו זו גזענות לשמה , יש פה עם שלם שהוא אויב שלנו והטרור שלו לא פוסח גם על בתי חולים, הנה רק לפני כמה ימים התפרסם סיפור מזעזע בבית חולים רמב"ם שאנשי רפואה ערבים התעללו בחייל פצוע. ויש בלי סוף מקרים בהם רופאים וסטודנטים ערביים קראו קריאות נרגשות בעד טרור וכד'.

אז כן, לתת את גופי לידיים של רופא ערבי זה הרבה פעמים מאוד מפחיד, אתה לא באמת יודע אם אפשר לסמוך עליו וכמה הוא ישאר מקצועי וכמה הוא יחליט להכניס את האג'נדות שלו לטיפול.

חשבתי פעמיים אם לכתוב רוסיה

אבל ערבי??? גזענות?

את חיה בישראל? יודעת מי הם ומה הם מסוגלים?

היא לא כתבה שהיא חוששת שהוא יפגע בה בכוונה בגלל כוונות כלשהם אלא על חוסר מקצועיות..

אם הפותחת התכוונה שהיא חוששת שיפגעו בה על קטע לאומני אולי זה שונה, לא הבנתי ככה בכלל.

יש היום כמה גישות למה קוראים גזענות.

יש כאלה שאומרים שכל הבחנה על סמך הגזע של האדם היא גזענות. ואם ככה את מגדירה גזענות- אז אכן יש כאן גזענות.

ויש כאלה שאומרים שכל עוד יש סיבה להבחנה (שאינה קשורה בהכרח לגזע) אז זה לא נחשב גזענות, כמו שעלה פה בשרשור שלא סומכים על רופאים ערבים בגלל לימודים במסגרות פחות איכותיות או העדפה מתקנת, או דעות של אנשים רפואה ערבים שפורסמו אחרי ה-7.10 ועוד. לפי ההגדרה הזאת הפותחת לא דיברה מגזענות אלא מחוויה אישית.

על פי החוק הישראלי, ממה שאני מבינה גזענות היא רק אם יש פגיעה באחר על רקע הגזע. ואז כמובן שאין פה גזענות.

דרך אגב, האם זה כזה נורא להיות גזען? האם היית מוכנה שילד שלך יתחתן עם גויה ח''ו? וזאת כמובן גזענות לפי שתי ההגדרות הראשונות שכתבתי...

לא כתבתי בכלל על גזענות

הגבתי לשקדי מרק ועל תת השרשור שעלה כאן.

השתמשתי בדוגמא שגם את נתת (אמנם לא כתבת גזענות אבל יש שיקראו לזה גזענות... בעיני ההגדרה לא באמת משנה, ואני לא אומרת שגזענות היא משהו רע בהכרח).

זה משהו אחר.

וכן להגיד שמישהו ממוצא מסוים הוא גרוע יותר בלי לפרט סיבה אובייקטיבית כמו שמישהו פה ציינה על האוניברסיטה זה גזענות.. וגם זה סטטיסטי

להגיד שערבים הם לרוב תומכי טרור זה שונה.. וזה לא מה שהפותחת כתבה.

כל עוד יש סיבה.

האם הסיבה היא שהם לומדים באוניברסיטאות פחות טובות

או שהם מקבלים העדפה מתקנת

או שהם תומכי טרור

או שיש לה חוויה אישית גרועה ממרדימים ערבים (שזה מה שהפותחת כתבה).

אם מבחינתך כאשר יש סיבה אז זה לא נחשב גזענות- אז גם בהודעה הפותחת לא היתה גזענות.

אם לדעתך גם כשיש סיבה זה גזענות- אז בהודעה הפותחת יש גזענות.

את הסיבה הדתית הכנסתי כי היה נשמע מדברייך שגזענות היא שלילית בהכרח... אבל אולי הבנתי לא נכון.

פשוט גם הם גזעניים ולא מתביישים בזה. ולכן רוצחים, הורגים, שורפים אותנו.

ורוב הרופאים הערבים לא מקצועיים. נקודה.

יש גם כמה שכן, אבל הרבה מהם סנדלרים.

ממני, הגזענית

לק"י

מקצועיים או לא. לא רוצה טובות שלהם.

אבל את לא יכולה לנמק את זה שאת לא מתביישת בזה בכך שהם לא מתביישים בזה.

אל תיקחי מהם דוגמא.

אם את בוחרת להתגאות או להתבייש בזה זה שלך, אבל הנימוק לדעתי בלבד, צריך להיות פנימי, לא חיצוני.

זה כמו להגיד שאם ישחררו מחבל יהודי באיזו עסקה (אני אפילו לא זוכרת שם כי בסוף מחבלים יהודים זה דבר נדיר ועסקה זה דבר שלא מדובר בכלל) את תחלקי בקלאוות כי גם הם מחלקים.

המעשה או המחשבה הם צריכים להיות אובייקטיביים לתפיסת עולמך.

לדעתי.

1. לגבי השום- זה באמת לא מומלץ, עלול לגרום לכוויה ממש. אבל יש לקנות היום כמוסות שום שיעילותם שווה, והן בטוחות לגמרי לשימוש. הן ממש קטנות, אפילו יותר קטנות מפתילה. וזה עוזר לדחות עוד קצת את ההתפרצות הבאה. בנוסף- לתת להם לאכול גרעיני דלעת- מאד עוזר.

2. גם אני תמיד אומרת שזה הרבה יותר גרוע מכינים, ומעניין מאד שהבנות שלי נדבקו קבוע בתולעים ואף פעם לא בכינים....

3. זה עובר כשהם גדלים..... מנסיון בערך מגיל 11/12 כבר הפסיקו להתלונן. אבל כשאני עושה טיפול בורמוקס, בעצת הרופא אני עושה טיפול משפחתי- מביאה לכולם, גם לגדולים כדורים ואפילו אני לקחתי, וזה באמת עוזר לרווח את ההתפרצויות....

4. חיבוק ענק ענק ענק לא יאומן עד כמה זה יכול לשבש את החיים שלך ושלהם

יתכן שזה גם יעזור.

אבל בדברים האלו- אין כמו המקור, במיוחד שהמקור טעים וזמין...

תודה... פשוט הילדה לא מסכימה לאכול את הגרעינים (את החמאה טרם ניסיתי)

את ההתפרצות הבאה אחרי חודשיים.

אצלינו זה הרבה פעמים בא ביחד, או שבוע תולעים ואז שבוע כינים...

ולנו אמרו 3 מנות ברציפות ואז מנה רביעית שבוע אחרי.

זה סיוט, מזדהה

השתמשתי לעצמי כילדה ותמיד עבד

ישבתי לקרוא מלא עכשיו וראיתי שממליצים גם על שמן אורגנו זה אותו דבר?

ויכול לשרוף אז שימי לב

אני לא בטוחה שמתאים לילדים האמת

ואם את קונה אז רק אחד שמהול עם שמן נשא כמו שמן זית. והוא יקר אם זה משנה לך.

אם תמצאי פתרון אשמח לשמוע.

בעלי היום שם לו וזלין בפי הטבעת לפחות שלא יצרח.

הרגיע לן קצת

והבאתי ורמוקס. למרות שלא ראיתי שום תולעת.לא יכולתי כבר.

אצל רויטל ויטלזון.

כמה צחקתי.

אולי אני מסגירה את עצמי כי שיתפתי כמה חברות

אבל ניחא

זה סיפור חיי.

אחרי הלידה האחרונה נדבקתי, סיוט.

זה נראה לי שאלה לרופא. ילד שמתעורר כל לילה הצרחות זה משהו שצריך לטפל בו, כנראה עם סותר חומציות מאיזשהו סוג...

אבל כצפוי אין תורים בימים הקרובים, אז מתלבטת מה לעשות בינתיים.

Eo EQuiz | E&E Israel - EOE/EGID Community

ובכל מקרה גם אם אין קשר, גסטרו זה הכתובת באמת... וזה תורים רחוקים...

בול צרבות.

השאלה היא איך אני יכולה לעזור לו לפני הגסטרו, כי הוא ממש סובל כבר הרבה זמן...

אבל אולי זה קצת בעיה כי זה בעצם יכול למסך בעיה שאז הגסטרו לא יראה. הייתי מתייעצת עם הרופא מה דעתו בינתיים

ואגב הוא מקבל תוספי תזונה כלשהם?

תרופה לילדים ומבוגרים, עוזר תוך כמה דקות אבל ההשפעה היא לכמה שעות

(הרופא אמר לנו לנסות את זה במקרה של ריפלוקס עם תינוק. עזר כל כך שבסוף לא המשכנו לתרופה חזקה יותר)

נראה לי שזה קשור לסטרס תזונה משקל

הילד שלך עם עודף משקל?

כדאי להתייעץ עם גסטרו תבקשו בדיקת אליקובקטור וכו

לדאוג שהמזרון יהיה קצת באלכסון עם הטיה

תתיעצו עם רופא בקשר לתרופה

מזרון באלכסון זה רעיון מצוין, תודה!

ולעשות את כל הבדיקות

צליאק בדקתם?

אבל עד שתמצאי תור, תקלי עליו כמו שמקלים על צרבת בהריון.

ארוחות קטנות לאורך היום, לא שומניות, לא לשכב לפחות חצי שעה אחרי האוכל, לישון עם הגבהה של הראש, להפריד נוזלים מאוכל, וכל מה שעוזר בהריון.

אומפרזול

מציל חיים

המליץ לתת אומפרזול לנסיון במשך חודש על רקע כאבי בטן והתפתלויות במשך כל היום.

טען שכנראה זה השלכה של הפגות שלהן

כי ראה שאצל פגים יש נטיה גדולה יותר לחומציות בקיבה

(בנות כמעט 8)

זכור לי שלבטרם יש רשימת מתקינים מומלצים חלקם עצמאיים (את קונה כסאות ובאה אליהם) וחלקם בחנויות ואז את יכולה לבחור את החנות הרלוונטית ורק לוודא דהמתקין נמצא שם

יש להם מתקין , לא יודעצ אם כל הזמן יש מתקין, שראה את הרכב והמליץ על כסאות בתקציב והתקין ביחד עם כיסא שכבר היה לנו ,הוא התקין מחדש גם אותו

אחכ פחדתי לנתק את הכסאות ונמנעתי מזה חודשים חחח

ואז גם מתקינים את הכיסא במקום

קשה אבל אפשרי. הקורולה רחבה יותר.

צריך 3 שהם או סלים פיט או הבוסטר הקל של הילדים הגדולים יותר - עם/בלי גב

אמנם לא ניסינו להכניס בה שלושה כיסאות (קנינו אותה רק לפני שנתיים וחצי), אבל היא רחבה למדי, אז מניחה שייכנס.

תנסי מים חמים במקלחת לפעמים זה משחרר.

ואני לא יודעת באיזה שלב את אבל זה קצת מזכיר לי צירי לחץ 😅

היה לי ככה בערך בפתיחה 5-6.

בצירי לחץ הרגשתי לחץ אחר, מאין לחץ לדחוף החוצה..

איזה כיף נשמע שזה מתקרב.

לידה קלה ובידיים מלאות

נשמע כמו כניסת התינוק לאגן, שימי לב לא למשוך יותר מדי בבית

בבריאות ובידיים מלאות

הכל נעלם פשוט

ואני עצבנית כמו שור זועם כל היום צועקת

זה ככ מתסכל

תנסי אולי לצאת קצת היום, לנשום אויר/קפה ומאפה/נוף גשום

זה כבר ממש קרוב

והגוף שלך מאותת לך שהוא מתכונן

קחי בחשבון שזה עלול להיות בשבת ותתארגנו על מקום לילידם ותיק ארוז וכו'

לידה קלה, בבריאות, בשמחה ובשלווה

חיבוק ענק

כולם סביבי מדברות כמו דודות

ככה זה

כשיהיו לך צירים לא תתלבטי

אם ככה את נשמעת אין לך כלום

כאילו אני לידה ראשונה…

זה זמן שלא מדברים עם אנשים....

הלידה לא מגיעה כשהגוף מזהה סכנה

מסכנים הילדים…

יואו את עוד כאן? זהו אני אומרץ לך היום היום.

בסוף משהו צודק תמיד.

שיהיה בקלות.

מקווה בשבילךצשלא שבת.

ורק עצה קטנה, כי אני כמובן דוד כבידה ולא בחודש תשיעי, אז תברחי לחדר ואל תצעקי...

חחח תרגיעי! יואו! הכי עוזר להגיד לך את זה נכון? ידעתי.

אצלי זה לאאאאא יש לך זמןןןן

תודההההה איך כיף לשמועעעעעעע

שעשיתם.

שניה תעצרי רק כדי לנשום ולהבין איפה הייתם ואיפה אתם עכשיו

הם כבר לא מרטיבים

ההשכבה קלה יותר

יש יותר סמכות הורית

יש יותר סדר יום מובנה

יש יותר הקשבה

אפילו יש אלבום לופה מדהים (חוץ מתמונה אחת, נו נו נו )

ולו"ז צפוף של עבודה/לימודים

ואת הולכת לישון מוקדם- שזה פשוט מעולה!!!

אני ממש מתפעלת ממך, ממכם

זה שרשור העומס הכי מדהים שהעלית עד כה

כ"כ הרבה טוב, כ"כ הרבה התקדמות

אני מצדיעה לך!!!!!!

ושניה נדבר נקודתית על העומס שלך- דבר אחד את חייבת להכניס ללו"ז, זמן אישי לעצמך/זמן זוגי

תורידו שיעור ספורט אחד לבעלך אם זה יפתור את עניין הזמן

אם תתני לעצמך מעט מרווח נשימה, לעשות משהו שעושה לך טוב ונעים

הכל יראה טוב יותר

ויהיה לך כח להמשיך לתת ולבנות ולהתקדם

אלופה!!!!

אין כמוך!!!!

שיהיה הרבה נחת, המשך גידול קל בבריאות, בשמחה, בשלווה ובאהבה

את נשמעת פשוט מדהימה!!! וואו איזה תהליך ואילו הישגים ב''ה.

באמת כל מה שאת עושה נשמע עמוס מאוד, אולי כדאי להוריד מעצמך קצת ציפיות...

אני חושבת שזוגיות טובה זה נכס

ולא כדאי לערב בו דברים שעלולים להעכיר את האווירה ולהשפיע על איכות הקשר.

חוץ מזה

מגיע לך כל הכבוד! על הכל!

עם בעלך היה יוצא עכשיו למילואים/ עבודה בחול

או חלילה בלתמים אחרים וכו'?

כמובן רק בשמחות בע"ה.

העניין הוא שרק כשהחיים מזמנים לנו עומס שהוא לא יומיומי אלא משהו קיצוני שהופך את החיים-

אז מבינים בדיעבד כמה הרבה היה לנו בחיים.

מה שנראה ביומיום כהכרח הופך למותרות בזמני משבר.

לא שצריך לחיות בתועדת משבר, אבל כן צריך להיות בתודעת דירוג עדיפויות ושליטה על הקצב.

אנחנו לא בוחרים עם מה להתמודד. אנחנו בוחרים איך להתמודד.

והכי חשוב לוודא שקצב החיים מותאם ליכולות ושאת לא מצפה ליותר מהמסוגלות.

לגבי הלימודים של הילדים, אפשר במוצ"ש לשבת איתם מרוכז להיות עם יד על הדופק, אבל בלי לחץ.

קריאה אפשר בשבת.

זה יוריד ממך את המרדף האינסופי במהלך השבוע.

אם את חוששת שפעם בשבוע לא מספיק, אפשר להוסיף עוד יום סטטוס כשאין חוגים וכולם מרוכזים בבית.

עם הבנות שלי למשל ביום שאני עובדת מהבית היה מוגדר ליום איפוס. בלי חברים. יותר בישולים, מטלות לימודיות ובדיקת ראשים וכל הדברים האלו שצריך לעשות יישור קו.

ואז בימים אחרים אפשר לשחרר ולהיות יותר בזרימה בלי המועקה שאולי זה לא בסדר להיות על הדברים.

ואכן להעלות בכור לא' זה ציון דרך מטורף, אז אצלך זה עם שניים במקביל בבת אחת מאמא לילדי גן, לאמא לילדי יסודי זה שינוי עצום!

את כותבת שאת מרגישה דמות משמעותית יותר בבית וזה משפיע על הילדים.

גם בהקשר של עומס. כשאת תהיי באיזון, כל הבית יהיה באיזון.

אם את מגיעה כל סופש למצב גופני קשה,הגוף והנפש שלך זועקים לעצור.

יכול להיות שזו תקופת הסתגלות וזה יעבור,

אבל הכי חשוב שתהיי בקשב עם עצמך, ושתחזירי את הבחירה על המשימות בחיים לידיים שלך.

תזכרי כשאת בטוב- לכל המשפחה יהיה טוב.

תרגישי טוב!

2 רבדים בהתמודדות עם עומס

טכני

ורגשי

הדרך שלי להתמודד עם העניין הטכני

זה תיעדוף מתמיד

להבין בכל זמן נתון מהי המשימה הכי חשובה לעכשיו/ לשעות/ לימים הקרובים

ברובד הרגשי יש הרבה דרכים

מדיטציה/ לצאת לטבע/ עוגנים של הרגלים טובים/ לקחת הפסקות יזומות/ לדבר עם אנשים שעושים טוב ועוד