הבת שלי (בת 4.5) כבר תקופה משתעלתמתואמת

בעיקר בלילות - שיעול שממש מעיר אותה משינה (ואז היא נהיית עצבנית נורא ומתקשה לחזור לישון😵‍💫)

היינו אצל הרופא, והוא לא ראה כלום. הפתרון שנתן - להגביה לה את הראש. (אבל היא לא תסכים כנראה. ישנה על כרית מסוימת שאהובה עליה, ולא מוכנה לקבל שינויים.)

שאלתי גם את הצ'אט על זה, והוא אמר שיכול להיות שזה קשור באנדואידים מוגדלים וכדומה, אבל הרופא שלל את זה. (האמת כשהייתה קטנה רופאת אא"ג אמרה שיש לה אנדואידים מוגדלים, ושנהיה במעקב אחרי זה. נדמה לי שבפעם האחרונה שהיינו אצל רופאת אא"ג היא אמרה שכבר אין לה. השאלה - יכול להיות שזה שוב גדל?)

בקיצור, נראה לכן שכדאי ללכת בכ"ז לרופא אא"ג, כדי לבדוק את זה?

זה די מתסכל שהיא ככה, גם אם מבחינה רפואית אין לה משהו שדורש טיפול...

אולי יש איזה פתרון טבעי לשיעולים האלו?

הייתי הולכת לאאג.מוריה

זאת ההתמחות שלו.

אגב, זה יכול להיות גם אלרגי או משהו כזה.

אלרגיה זה כיוון מענייןמתואמת

איך אפשר לבדוק את זה בכלל?

נקבע בינתיים תור לרופא אא"ג, ואולי עד אז יקרה הנס והשיעול יעבור...

ארלרולוג. הוא עושה טסט בעורניק חדש2

אחרי שהבן שלי התחיל להשמיע קולות בשינה כבר חששתי

לקחתי לאף אוזן גרון הוא הפנה לארלרולוג ליד.

גילו אלרגיה לקרדית אבק. ולכן הוא כל השנה מצונן למות. משתעל נוחר

רופא אלרגיה. בד"כ צריך הפנייה מרופא ילדים.מוריה

תודה לשתיכןמתואמת

ואם הרופא לא העלה את החשד לאלרגיה - עדיין יש סיכוי שזה זה?... (תוהה אם הוא בכלל ייתן לי הפניה)

אבל טוב, נתחיל באא"ג, ואולי כבר הוא ייתן את ההפניה הלאה...

@ניק חדש2 - מה עושים עם אלרגיה לקרדיל האבק?? לכאורה יש אבק בכל מקום, בטח אצלנו בבית... אבל נשמע ממך שזה עונתי - לאיזו עונה זה קשור?

לקרדית האבק אפשר להמנע משטיחים/ שמיכות צמריעל מהדרום

לק"י

וכדו'.

אצל בעלי זה מופיע בעונות מעבר.

אין לנו שטיחיםמתואמת

ושמיכות צמר בעיקרון זה רק בחורף, ועכשיו דווקא קיץ...

אבל טוב, יכול להיות שזו בכלל אלרגיה למשהו אחר, אולי משהו ששקשור לקיץ🤷‍♀️

אצל הבן שלי זה כל השנה בגדולניק חדש2

אבל יש זמנים שיותר ויש זמנים שפחות

הוא תמיד מלא נזלת שקופה מסכן שלי.

ולא הבנתי למה אצל הרופאת שיניים הוא ממש סובל- הוא פשוט נושם מהפה והגז צחוק לא משפיע עליו.

בכל מקרה כמו שכתבו- בלי וילונות/שטיחים.

בלי כרית או שמיכת נוצות. רק סינתטי.

החלפנו לו מזרון חדש וזה דיי שיפר את המצב.

ובגדול קיבלנו טיפול קבוע של סטרואידים.

התחלתי רק לאחרונה כי חששתי מזה.

פשוט יש לו בקרוב רופאת שיניים ואני לא רוצה שיסבול.

דווקא נזלת אין להמתואמת

וב"ה היא מסתדרת אצל רופאת השיניים.

אלה רק השיעולים האלה בלילה, שמעירים אותה...

אז סיכוי שזה קרדית אבק יורד לדעתיניק חדש2

אנשים שונים חווים תסמינים שוניםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' באלול תשפ"ו 6:33

גם לי אין נזלת אלרגית,

אבל קנה הנשימה שלי נסתם בכל כמה שניות ואני חייב להשתעל בשביל לפתוח אותו מחדש. אם אני מנסה בכוח לא להשתעל כי כבר אין לי כוח, אני פשוט מתחיל לצפצף בנשימה, עד שכבר אין ברירה ואני מרשה לעצמי להשתעל. או שאני פשוט לוקח כדור אלרגיה ☺️

העובדה שזה קורה דווקא בלילה, כשהראש תקוע בתוך הכרית, דווקא מחזקת בעייני את הסיכוי שזה אלרגיה. המיטה היא מקום אהוב מאוד על קרדית האבק, ושנוא מאוד על האנשים שאלרגים אליה.

הבן שלי עם כדור כל יום לפני השינה...אורוש3

אבל הוא גדול. שאלה מה נותנים לילדים קטנים...

בכל מקרה, להקפיד על ניקיון, אוורור, להוציא בובות, שמיכות מיותרות, שטיחים, וילונות, החלפה תדירה של מצעים....

אבל תבדקי קודם מה מכל האופציות. אדנואידים, אלרגיה או דלקת ריאות, הכל יכול להיות.... תרגישו טוב

זו בעיה, כי היא אוהבת להכמיס על המיטה שלה חפצים🤭מתואמת

לפחות היא כבר לא מסדרת אותם בשורות כמו פעם... אבל אוהבת שכל הדברים האהובים עליה (גם אם זה ציור של שני פסים שציירה בדיוק היום ומחר יהיה בפח) נמצאים לידה...

יש כנראהבשורות משמחות

גורם חיצוני לפעילות הזו באדנואידים

צריך להיות יצירתיים אבל קודם תתחילי בדברים שהיא נושמת כמו רטיבות מקירות, קרמים, בישום עליה או בבית בכלל, מרכך/אבקת כביסה, עישון וכד'-בפי הרפואה זה תגובה אלרגית

העניין הוא להפסיק את הגורם

בנוסף להוריד מוצרי חלב לגמרי ולראות אם משתפר בדרכ זה כבר עוזר להעלים את הסמפטומים כי זה נחשב אלרגן הכי חזק אבל ייתכן שלא מספיק וצריך ממש להוריד קמחים לבנים, וסוכר לבן, ואוכל מתועש ואוכל מעובד על שלל גווניו

לשתות יותר נוזלים כדי לדלל ריכוזיות של החומרים המגרים שהצטברו בגוף גם יכול להועיל מאוד

וכמובן נפשי-נסי לדבב אותה ממתי זה התחיל ומה היה ברקע קצת לפני שהתחילו ההתקפים

וואי-וואי, אלה הרבה ניסויים...מתואמת

הדבר היחיד ש*אולי* אוכל לעשות מכל אלה הוא להוריד מוצרי חלב (וזה גם נשמע הכי הגיוני) - למרות שגם זה יהיה קשה, כי אנחנו אוכלים בבית הרבה מוצרי חלב...

אין דרך לדעת בוודאות מה הגורם, בלי כל הניסויים האלה?

בקשר לקטע הנפשי - אין סיכוי להצליח לדובב אותה... (היא בת 4.5 ועל הרצף האוטיסטי. כשהיא יודעת לתמלל שהיא כועסת או עצובה או שמחה באותו רגע - זה כבר הישג גדול...)

😂 האמת שקראתי את ההודעה שלה הגבתיעל מהדרום

לק"י

וחשבתי כמה זה לא יתאים לך.

😅 את כבר מכירה אותי🙈🤭מתואמת

😅 ואני גם מבינה אותך בענייני האוכליעל מהדרום

תקשיבי אני בלי קשר מזמן מביאה להםניק חדש2

סויה במקום חלב ניגר.

החלב פשוט עושה להם זוועה מבחינת הסינוסים.!!!!! לכל הילדים שלי.

קוטג וגבינה הם כן אוכלים. אבל זה לא משהו שככה מטרגר.

חלב ניגר אמאלה ואבאלה.

אבל היא אומרת שאין נזלת, רק שיעולים בלילה...טארקו

אז זה פחות נשמע לי קשור האמת

נכון נכוןניק חדש2

תתחיליבשורות משמחות

בחלב להוריד מוצרי חלב ותנסי תחליפים תשאיריי רק קוטג כי זה סוג של התססה אז יותר קל לגוף לעכל

את יכולה לעבוד איתה על נשימה מעגלית?

זה מצב טריקי כי היא על הרצף או בכלל לנשום מהאף ולא מהפה

את יכולה עם שמן קצח לעסות את האף לצדדים למתוח-לכיוון האזניים

רצוי להיחשף לשמש כל יום לזמן של 20 דק )אפשר בפרקי זמן קצרים) או לתסף ויטמין די

גם משהו שאת יכולה לעשות שיועיל זה במבער שמנים לשים שמן אקליפטוס ושמן קצח ביחד עם מים

בעיקרון לגבי רטיבות/עובש בבית ה לא חייב דווקא להיות בחדר שלה

אצלי גיליתי מקור במקלחת שהתפשט והילדים שלי ישר חוו סימפטומים בעור ובנשימה

כדאי לעשות בדק בית לא רק בשבילה אלא לכולם

וכל שאר הדברים שאמרתי זה עניין של הבנה שחומרים סינטטים מרעילים וכן עד לרמות כאלו זה פוגע בגוף ואפילו יש מקרים שגרוע מזה

אז שווה לחשוב על הכיוון הזה לא כניסוי נוריד/נחליף כשיפסיקו התסמינים נחזיר... אלא כלממה שאת יכולה כרגע להחליף תחליפי לעולמים במקום אבקת כביסה ג'ל, ואז אם אפשר להוריד לגמרי את המרכך כביסה כי הרי גם בלעדיו הכביסה נקייה ומריחה טוב)מניסיון(, עוד צעד קטן, את יכולה במקום לשנות תזונה לתסף בתזונה עוד ירקות ופירות ובמגוון התקדמת עוד צעד, לשתות יותר לאכול פחות עוד שיפור קטן במצב

בסוף כל הדברים הקטנים שתרגילי מעכשיו יתחברו לדבר גדול וישפיעו לטובה על הגוף

אם מורכב לשנות עכשיו את כל הסביבה בבת אחת אז תהליך ארוך טווח

בנפש-אם את לא יכולה לדובב אותה את בהחלט יכולה להתפלל עליה, לחשוב עליה מחשבות טובות, לדבר עליה/איתה בטוב

להשפיע עליה חיות דרכך זה כבר יעשה טוב גם במימד הבריאותי פיזי שלה

זה נשמע הזוי אבל באמת שזו המציאות האמיתית-עולם הפוך ראיתי

תודה יקרה!!מתואמת

מודה שגדול עליי להתחיל לעשות את כל זה (חוץ מתפילות, שזה כמובן אני עושה❤️).

מעדיפה לקבל מיקוד כלשהו מרופא מה כדאי לבדוק...

(אולי אני אמא עצלנית... או פשוט אמא עמוסה)

תגובה מוגזמת ומסוכנתפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' באלול תשפ"ו 6:18

כשאדם סובל מבעיה רפואית הוא צריך להבין למה זה קרה, ובהתאם לדעת איך לטפל וממה להימנע אם זה רלוונטי.

לא אומרים לכל אדם שמשתעל ''תימנע מכל מה שיש בעולם'', כמו שלא הורגים זבוב עם פגז של טנק.

סיכוי סביר מאוד מאוד ששום דבר ממה שכתבת לא יעזור, את בכלל לא יודעת מה הבעיה ובכל זאת ממליצה לה על הליך קיצוני מאוד.

קיצוני?בשורות משמחות

ממש לא

ההודעה מסתכמת בהימנעות ממוצרי חלב מלבד קוטג (מחקר סין רצוי לקרוא כדי להבין)

לאכול *כרגיל* ולתסף יותר פירות וירקות מגוונים

לשתות יותר מים זה נראה לך מזיק... את צריכה להבין מה התכלית של נוזלים בגוף בנוגע לדילול חומרים מרוכזים זה גורם להחומר הבעייתי להתפנות לאט לאט ולא בכמות גדולה שאז הסימטומים קלים יותר עד נרגעים, לא מדובר פה בכמות של הרעלת נוזלים!

החלפות ושינויים-זו דרך חיים.. כל החיים, ומי שהתעורר על עצמו כבר יודע, שכיום למרות הפיתוחים אנחנו יחד עם זאת מוצפים בכל מקום ובכל רגע בחומרים רעילים שנספגים בגוף, אז כל פעם לשנות הרגל קטן זה לא להפוך את האדם ב180 מעלות זה תהליך שיכול להיות גם עשרות שנים! יש עליות וירידות בדרך וזה בסדר.

ולשורה הראשונה שלך-אדם צריך להבין למה זה קרה

כבר כתבתי לה בהודעה אחרת שצריך ראש יצירתי למצוא את הגורם ואני כותבת את זה מניסיון אישי, מול מערכבת הבריאות המערבית(א.א.ג, ואלרגולוג ועוד) במקביל לרפואה טבעית

זה לא סותר אחד את השני!

אדם מפחד? יכול לקחת ריפוי מערבי אבל ברור לך שאם לא ישנה הרגלים בחייו הבעיה תתעורר שוב, לכן בהחלט הנכון למצוא את הגורם המזיק ולהעיף אותו גם אם זה ניסיון של ניסוי וטעייה

אבל מה שברור רעיל לכתחילה אין על זה וויכוח באנשים רגישים גם אם זה לא הגורם המעורר תגובה חיסונית זה גורם יותר להתלקחות הסימנים שמופיעים.

בעיניי מתאים לשיעול כרוני, לא 3 שבועותשיפור

כן, קיצוניפשוט אני..

לא נכנס לוויכוח על רפואה אלטרנטיבית לעומת רפואה מבוססת ראיות,

רק לגבי ההמלצה שלך להפסיק עם חלב, סוכר, קמח לבן, כלומר לשנות לחלוטין את התפריט של ילדה קטנה בת 4 ולהמליץ לה להוריד מהתפריט כ''כ הרבה דברים בסיסיים בתזונה - זה מאוד קיצוני, ויותר גרוע - זה אפילו לא יעזור.

רק להביןאפונה

על חלב אפשר להתווכח

אבל באיזה תרחיש מישהו יכול להינזק מזה שסוכר וקמח לבן ירדו לו מהתפריט?

(למעט מקרים של מחלות מעיים דלקתיות שזה מן הסתם לא המקרה)

איפה כתבתי שזה מזיק?פשוט אני..

אם ילדה קטנה תאכל לארוחת עשר כריך מקמח מלא עם טחינה, ולא כריך מקמח לבן עם שוקולד, ברור שיש לזה יתרונות בריאותיים ברורים.

בבית שלי אין קטשופ, הילדים אוכלים טוסטים עם רסק עגבניות 100% (כזה שאנשים קונים לבישולים), ואין בבית שלי שתייה מתוקה כלל.

האם אי פעם המלצתי לקחת קמח לבן או סוכר?

אבל זה לא אומר שצריך לתת המלצה באופן גורף להוריד את המוצרים האלה מהתפריט, למעט כאשר יש סכנה בריאותית ברורה בצריכתם, למשל תזונה שצריכה התאמות לסוכרת או צליאק.

לקרוא פוסט על ילדה שמשתעלת ומזה להסיק שהיא צריכה לשנות בצורה קיצונית את התזונה שלה, זה קיצוני ולא אחראי. לא כתבתי שזה לא בריא.

גם עצות בריאוֹת צריך לדעת מתי לתת ואיך לתת.

הבת שלי השתעלה גם תקופה ארוכהטרכיאדה

והרופאה לא ראתה כלום בראות, ליתר ביטחון שלחה לצילום ראות וראו דלקת ראות קלה,

לאחר שלשה ימי אנטיביוטיקה השיעול עבר כלא היה

וואו!מתואמת

אז אם הרופא לא שלח לצילום ריאות - זה אומר שהוא לא חשב שיש בכלל חשש או שהוא פשוט פספס?...

יכול לפספסיעל מהדרום

האמת שאצלי הרופאה ממש לא חשבה בכיוון של דלקת ראותטרכיאדה

אבל אני בדיוק הייתי בעיצומה של דלקת ראות שהתסמין היחיד שלה היה שיעולים בלתי פוסקים, אז סיפרתי את זה לרופאה

וביקשתי מעצמי שתתן לה צילום ראות. אם לא הייתי מספרת על עצמי, בודאי לא הייתה שולחת לצילום

אה, וואו...מתואמת

אצלנו לכאורה אין מישהו עם דלקת ריאות עכשיו (למרות שעוד ילד התחיל להשתעל בלילות האחרונים), וזה גם בערך שלושה שבועות שהיא ככה...

מתלבטת אם לחזור לרופא ולבקש צילום בכל זאת... או שנחכה לרופא אא"ג.

אם זה 3 שבועות פחות הייתי חושבת לכיוון אלרגיהשיפור

הייתי מבקשת צילום, גם אצלינו קרה פעם מקרה דומה.

מסכימה, גם לי מצלצל יותר הכיוון הזהטארקו

אם זו אלרגיה אז עדיין יש טעם לצילום?מתואמת

הצילום יכול לשלול דלקת ראות124816

ואז יעזור להבין שכנראה זו אלרגיה.

ואם זאת כן דלקת אז יתנו טיפול מתאים (אנטיביוטיקה).

(וגם אם זה כן דלקת, לא סותר אלרגיה בנוסף)

אצלי הפוך🤦🏻‍♀️Doughnut

גם משתעלת בלילות, הרופאה שמעה משהו שנשמע כמו דלקת ריאות והפנתה לצילום, והצילום יצא נקי. הביאה לעשות קצת עם משאף שלא מאד עוזר.

טוב, מצאתי תור לרופא אא"ג בעוד שבוע וחצימתואמת

(רופא שאני לא מכירה, אז מקווה שיהיה טוב. פשוט רציתי תור מהיר ובשעות שהיא לא בגן)

מקווה שהוא ייתן לנו כיוון כלשהו...

אנחנו מכתתבות ב2 שרשורים שונים חחחניק חדש2

מי הרופא?

ד"ר רומן נודלמן, בכללית ירושלים.מתואמת

וכן, באמת מצחיק🤭

אה יופיניק חדש2

לא מכירה אותו.

האחרון שהייתי אצלו דיבר אלי מאד לא יפה

אה, וואי...❤️❤️מתואמת

פתרון טבעירק טוב!

תנסי רליף. תגגלי איפה אפשר לקנות באזורכם. נמכר גם דרך משווקות פרטיות וגם אולי בחנויות טבע.

מורחים על החזה והגב כמה טיפות. יש לזה ריח קצת חזק.

הבת שלי בת 2.5shiran30005

עשתה לא מזמן שקד שלישי ושקדים, בעיקר בגלל נשימה מהפה ושיעול ליילי. בצילום ראו הגדלה לא משהו רציני, בבדיקה ראו שקדים קצת מוגדלים גם לא רציני

בפועל בניתוח היה חסימה של 90% בשקד השלישי, ובשקדים חסימה של 95% דרגה הכי גבוהה. הרופאים היו בהלם מהגודל של הכל כי לא ראו בצילום ובבדיקה חיצונית.

מאז 0 שיעולים ב"ה

אז שווה לבדוק

וואו! טוב, אז באמת נבדוק אצל רופא אא"ג...מתואמת

זה לא לבדיקה בעיןאורוש3

זה או סיב להכניס דרך האף להסתכל, או צילום.

סיב לא הסכמתי, צילום ראו שיש משהוshiran30005

אבל לא כהגדלה שחוסמת. שקדים זה בדיקה בהסתכלות וגם אמר יש לה אולי קצת מוגדלים

החלטנו כן ללכת על ניתוח בגלל השיעול הזה שהיה בלילות והיתה נושמת.קבוע מהפה. וטוב שעשינו הרופא יצא אלינו במהלך הניתוח והסביר שהחסימה הייתה מלאה בהכל ומוזר שלא ראו בצילום ובהסתכלות בפה

היום אנחנו כחודשיים אחרי ואין זכר לשיעול ב"ה

ברוך ה'!! ממש טוב שעשיתם. הגבתיאורוש3

למתואמת האמת רק שתדע שלא תהיה תשובה חד משמעית רק מפגש עם הרופא.

האמת שהרופאה ההיא שראתה את האנדואידים המוגדליםמתואמת

הפנתה אותנו לצילום כזה, כמדומני. אבל בסוף לא עשינו אותו - הרופאה הזו (שהייתה מצוינת) בדיוק עזבה את הקופה, ולקח זמן עד שמצאנו רופאה טובה אחרת, והיא כבר אמרה שלא רואה כלום...

רואים את השקדיםאורוש3

לא את השקד השלישי.

אדנואידים זה השם האמיתי של שלושתם... זה דבר קצת תנודתי, אם כבר היה מוגדל בעבר ויש שיעול מתמשך יש סיכוי... היא נוחרת? פה פתוח במשך היום?

באמת כשהייתה קטנה היא נחרהמתואמת

עכשיו נראה לי שלא, אבל לא בטוחה.

הפה שלה בסדר במהלך היום...

ב''ה.. תבדקי, בתכלס לפעמיםאורוש3

זה כן רק שאריות מצינון...

ואז להגביה ראש, בצל חתוך ליד המיטה וסבלנות... אבל כן כדאי לשלול אחרי 3 שבועות ואם היא כרגע ללא צינון.

וואו....אורוש3

סלחי לי שאני אומר לך את זהפשוט אני..

אבל לדעתי הרופא שלך עצלן, או סתם לא מספיק מקצועי.

אם היה מדובר בשיעול של יום יומיים, מילא. אבל אם כבר תקופה ארוכה היא משתעלת, אז לנסות להביא פתרון בשקל כמו הרמת הראש במקום לנסות להבין מה מקור הבעיה בשביל לקבל טיפול יעיל, זה בעייני ההפך ממה שהרפואה אמורה לייצג ולעשות.

תודה על חוות הדעתמתואמת

זה מעצבן, כי זה רופא שנחשב טוב, רופא הילדים המיתולוגי של המרפאה שלנו. אבל באמת עם הילדה הזו ספציפית כבר הייתה לי בעבר תחושה שהוא לא מקצועי מספיק (היא הייתה בוכה בלי סוף כתינוקת, ורק אחרי הרבה חודשים בעזרת יועצת הנקה, ולא בזכות הרופא, גילינו שיש לה לשון קשורה).

אבל כבר לא יודעת...

טוב, נקווה שרופא האא"ג יהיה טוב יותר...

אם יש משהו שאני שונאפשוט אני..

זה שרופא גורם לי להרגיש שאני סתם היסטרי, שאני צריך להרגיש כמו קבצן בשביל לבקש בדיקות או הפניות.

הכלל מבחינתי הוא שאם אני לא מרוצה מהתשובה, אני הולך לעוד רופא ולעוד אחד אם צריך, בלי להתנצל ובלי לדפוק חשבון.

למדתי את זה כשהבן שלי היה בן יומיים, ואחר כך חטפתי ניסיון כואב מאוד כשהוא היה בן 7.

תודה! צריכה לאזור אומץ כדי לעשות כך גם כן...מתואמת

ממליצה להקליט את השיעולגלסגולכהה

ולהשמיע לרופא.

אצלנו הרופאה חשדה בשעלת ושללה ב"ה לאחר בדיקה.

האם היא "סמרטוטית" ועייפה יותר מהרגיל? כי זה תסמין נוסף של דלקת ריאות.

לגבי ההגבהה לראש אני הנחתי קלסר מתחת למזרון, כך אין שינוי מבחינת הכרית.

רפואה שלמה!

תודה רבה! אולי באמת אנסה להקליטמתואמת

למרות שבדרך כלל אני עפוצה מעייפות מכדי להצליח בזה...

ואנסה גם את הפתרון עם הקלסר, אם היא תסכים.

ב"ה היא מרגישה מצוין במשך היום...

פתרון טבעי-עוד מעט פסח

טימין (קונים כתבלין מיובש מחנות טבע).

להרתיח בתה, לסנן ולשתות-.

עובד כמו קסם!

תודה! זה טעים? או שזה בלי טעם?מתואמת

וצריך לבדוק את זה מחרקים?

מקפיצה כדי לעדכן ולהמשיך לשאולמתואמת

היינו אצל רופא אא"ג (הדרך הייתה הרפתקה בפני עצמה), וגם הוא לא ראה כלום... אמר שכדאי שהיא תימנע מאוכל חם מדי או קר מדי או חמוץ מדי או חריף מדי, כי נראה שכאילו יש לה שם גירוי, כי היא משתעלת בכחכוח כזה מדי פעם (שאלתי מה קרה פתאום שהאוכל הזה מציק לה, לא הייתה לו תשובה), וזהו.

[הוא כן ראה שעווה באוזן ורשם טיפול לזה ואמר לחזור אליו בעוד שבועיים. האמת שאין לי כוח... ההשקעה לתור היום, שבו היינו שלוש דקות בערך בשביל שהוא לא יראה כלום, גזלה ממני הרבה כוחות וגם ממנה, בעצם...]

בקיצור, להמשיך ולברר? או שפשוט לוותר ולקבל את זה שמדי פעם היא מתעוררת ככה בלילה, חצי נחנקת?...

חצי נחנקת? לא לוותר...אורוש3

הייתי בודקת את הכיוון של דלקת ריאותשיפור

או צילום חזה או בדיקת דם לראות אם יש מדדי דלקת

אבל איך נקבל הפניה? הרופא הרי לא שמע כלום...מתואמת

לחזור לרופא משפחה124816

עבר כבר הרבה זמן, שישמע שוב את הריאות וגם אם נשמע תקין, נראה לי שזה מספיק זמן כדי לשלוח בכל אופן לצילום, לוודא שהריאות נקיות.

יש סוגים של דלקת ריאות שפחות שומעים אותם.

בדיוק, גם אצלינו לא שמעו כלום והייתה דלקת ראותשיפור

נראה לך שמספיק תור טלפוני? אין לי חשק לגרור אותהמתואמת

שוב לרופא...

שיכתוב לך הפניה באפליקציהאורוש3

תצייני שלא שומעים בכל מקרה...

אז אקבע תור טלפונימתואמת

האמת שאני רוצה גם להתייעץ על הקטנה, שלאחרונה יש לה יחסית הרבה יציאות רכות (ואני תוהה אם זה קשור לאטופיק שיש לה).

לגבי הקטנה124816

לא יודעת אם זה קשור מבחינה רפואית אבל אצלנו כשהבן עם האטופיק היה קטן החמרות של האטופיק תמיד באו באותו זמן עם יציאות רכות.

ולמשתעלת תור טלפוני תלוי רופא, יש רופאים שעושים כמעט הכל בתור טלפוני ויש רופאים שלא עושים כלום בלי לראות בעיניים.

קבעתי תור טלפונימתואמתאחרונה

אם יגיד שאי אפשר אז אקבע תור פיזי...

ואת מרגיעה אותי בקשר לקטנה, תודה!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!