השלב הראשון זה לעשות מיון בארונות. גם אצלנו 8 ילדים ב"ה והוצאתי 4 שקיות אשפה מפוצצות!! בבגדים שהם לא אוהבים, דהויים, בלי מכנסיים/ חמאית מתאימים... וכו'... ועדיין נשארו להם די והותר בגדים

אחרי זה- התחלתי להוריד כביסה בגיגיות לפי חדרים

בנות קטנות, בנות גדולות, בנים והורים סהכ 4 גיגיות.

מצעים ומגבות משתדלת לקפל מיד כי זה המון מקום ויחסית קיפול מהיר, אם לא אז עושה להם גם גיגית😄

אני לפעמים מקפלת בחדר שלהם ואז גם יותר מהר לי להכניס לארונות

לפעמים מקפלת בסלון אבל עוברת על גיגית ועד שלא מסיימת עוברת הלאה

אם יש לך אפשרות- לעשות לגדולים סל והם לוקחים את הסל לחדר ומסדרים בעצמם זה מעולה.

מצעים- הייתי מציעה לך להכניס סלסלאות גדולות ולקפל ממש פשוט ל2 וסוג של לגלגל את הקיפול ולהעמיד אותם בתוך הסלסלה

(אולי גם שם יש מקום לסינון?)

כביסה מלוכלכת- גם אצלנו יש 2 סלים שמתמלאים בסוף היום וכל יום אני מאוד משתדלת להפעיל 2 מכונות- אחת שחורה והשניה בהירה כדי שלא יצטבר ויהיה לי עומס

מקווה שיעזור❤️❤️

אני מורידה כביסה על הכורסא, אח''כ ממיינת בערימות על הספה , כל ערימה זה ארון/מדף של מישהו (נגיד ערימה אבא ואמא, ערימה מצעים, ערימה של הילדה..).

ואז אני יושבת לקפל ערימה ומיד מפנה אותה לארון לפני שתתפרק על הספה מאיזה זאטוט.

היתרונות-

-אפשר לתת לילדים למיין (למען האמת הם שונאים את זה, אבל זאת עזרה גדולה).

-זה מאוד מדרבן אותי לקפל כשהכל ככה בערימות ממויין.

-ואפשר לעצור בין ערימה לערימה בלי שיתפרק הקיפולים .

מיון הוא באמת דבר שאני צריכה לעשות (עשיתי לפני כמה שנים וזה באמת הקל נורא), אבל אין לי את הכוחות לזה... במיוחד שהמתבגרים כל הזמן טוענים שאין להם בגדים וקונים עוד, ומן הצד השני יש סבתא שאוהבת לקנות בגדים לקטנים וכך גם אצלם מצטבר הרבה... (וגם צריך למיין מה הולך לגמ"ח ומה לא, וזה פשןט הרבה עבודה, בעיקר מחשבתית. ואז להביא לגמ"ח, שזה גם לוקח מלא זמן, ובינתיים השקיות נתקעות בבית ומתפזרות...)

בכל אופן, עדיין יישארו הרבה בגדים, ואצטרך למצוא להם דרך אחסון נוחה.

לפני שהכנתי במסדרון את עמדת המיון הזו באמת מיינתי את הבגדים לסל של בנים וסל של בנות, אבל זה פשוט נערם ונערם, ולבקש מהם להכניס לארונות זה סיוט בפני עצמו

בקיצור, מחפשת דרך לניהול הכביסה שלא תדרוש כמעט שלבים, וחדר ארונות ליד מכונת הכביסה זה הי טוב בעיניי, רק שאין לזה הרבה מקום אצלנו... (אם נעבור דירה - זה הדבר הראשון בערך שאני רוצה שיהיה לנו!)

כוורת של 8 שזה קטן יחסית או 9 שזה ממדים קצת שונים - כל תא עם סלסלה בפנים, מיועד לילד אחד,אץ מוציאה מהמייבש וזורקת את הפריטים לסלסלות הנכונות, ומעל תשימי אחת עם פריטים כלליים - מצעים מגבות וכו.

הרבה יותר קל לקפל ולפזר כביסה בכמויות קטנות מאשר הר שלא נגמר

אני מוציאה מהמייבש למיטה כלשהי או ספה וממיינת לסלים.

בזמני החופשי מקפלת למדפים (שזה קורה לעיתים רחוקות... 🫣)

אז כשהילדים צריכים בגד הם בדכ לוקחים מהסל שלהם...

בעיקרון כל סל אמור להיות בחדר של כל ילד

אבל בפועל הם מתנקזים בד''כ למסדרון ועומדים שם בשורה.

ואם מישהו מהגדולים לא בבית אז המיטה/החדר שלו הופך להיות חדר מיון כביסה והסלים נתקעים שם...

בחדרים של הילדים הנחתי קופסאות קטנות על גלגלים מאיקאה והם מפנים בעצמם את הכביסה לסלי הכביסה הכלליים.

שלב שני יש לי עמדת לגבוה שמחולקת לתאים כמו שיש בחנויות סטוקים ושם מארגנים לפי קטגוריות, ולהכניס ישירות לכביסה מכל תא

סבב קיפול-

אני אוגרת בסלי כביסה(שנקראו בפינו בשם 'הסעות') עם תאים לגובה(נפרדים ועומדים אחד על השני)

כשמתאפשר (בדרכ יומיים בשבוע) מקפלים וממיינים לתאים לפי חדרים, ואז עושים הסעות לחדרים המיועדים-הילדים הגדולים ובעלי מסדרים לעצמם בארונות והילדים הקטנים אני מפנה לארונות וגם לארון שלי, וגם מפנה דברים ספציפיים כמו מגבות, מפות, מצעים וכד.

כל הלבנים מפרידה מה ששלנו ומה של הילדים הם צריכים העצמם להכניס לסלסילאות שלהם

היא לא מקפלת בכלל כביסה

רק ממיינת

היא קנתה לכל ילד כמו סלסלה כזאת אבל נסגרת

וזה עומד בתוך הארונות והיא ממיינת לבפנים

כשפותחים את הארון הוא נראה מסודר

עומדות במדפים הסלסלאות האלה (זה לא בדיוק סלסלה אולי יותר קופסא)

ולכל ילד יש שם את הבגדים שלו

את המצעים היא מגלגלת כל סט בתוך הציפית של הכרית שלו

וכל הציפיות במדף בארון

זה שזה אלכסון זה כזה נוח להכניס את הבגדים לבפנים

ואפשר להניח אחד מעל השני ועדיין יש פתח

קוראים לזה כביסל

מה עם השיטה של קיפול חפיף ולהכניס לתוך הציפית? עוזר גם לשמור על סטים

לגבי הכביסה אני גם מורידה מהמתלה לפי חדרים ומשתדלת לתלות גם לפי חדרים (ובחלום אם הילדים היו מסודרים, הייתי שמחה שהיה לכל חדר סל כביסה משלו, במקלחת, ואז כל הסרט נע היה קל יותר)

ומצטרפת להמלצה לקצץ בכמויות, מה שאפשר. אפילו עשרה בגדים זה פחות עשרה בגדים שעושים את כל התהליך של כביסה-תליה-קיפול-פיזור, וואו כמה זמן זה חוסך. יש דימוי מספר שאהבתי (לא אומרת איזה כי אאוטינג גמור) שככל שיש יותר כביסה בבית זה כמו עומס תנועה על הכביש (זה נכון גם לגבי עומס חפצים) פחות בגדים, הכביסה נוסעת מהר יותר

וגם אני חולמת על חדר ארונות

אני כבר אחרי הרבה ניסיונות של למצוא פתרון טוב בשבילי לתמרון הכביסה (הפתרון היחיד שנשאר איתי הוא הוויתור על הקיפול. רק הבת הגדולה מקפלת בגדים בבית, את הבגדים שלה).

כרגע נראה לי שחדר ארונות הוא הכי יעיל בשבילי.

אולי באמת כוורת תהיה פתרון טוב (למרות שהמסדרון צפוף ככה, אבל כן אפשר לעבור). מתלבטת רק אם להוציא על זה כסף עכשיו... (יד שנייה קצת מגעיל אותי)

גם התמונה שהעלתה @רקאני נראית פתרון טוב. השאלה אם לא יתפוס יותר מקום במסדרון. איך זה נקרא?

(בקשר לסטים של מצעים - כבר מזמן ויתרתי על זה🙈 רק לגדולה ולנו יש... אבל כן יש בי מחשבה לפעמים - להוציא את כל המצעים שיש לנו בבית, לקנות לכל אחד שני סטים שיהיו שלו, וזהו...)

בטח עכשיו בעונת מעברי הדירות. תבדקי באמהות לא אוגרות באזור שלך או באגורה. אפשר גם לכתוב שאת מחפשת ולספר לאנשיפ ותראי מה יעלה בחכתך

לי יש ארבע סלי כביסה. אחד של הורים, אחד של גדולים , אחד של קטנים ועוד אחד לתינוק או לבגדים עדינים או ללבן - תלוי מה הצורך.

בשנה אחרונה מתבגרות גם קנו כל אחת לעצמה סל כביסה קטן שהוא בחדר שלהן.

כך שאני מוציאה ממייבש , מביאה לחדר הרלוונתי ושמה בארון. לא מקפלת כמו בחנות, קיפול קליל

ובמקומו לשים עמודון מתכת כזה, כמו של חנויות השקל, או מגירוני כביסה,

הרעיון הוא שזה ממש מנצל את הגובה. וככה תוכלי להוציא את הכביסה ומיד למיין או להניח בסל הנכון.

גם במקום סלי הכביסה אפשר לעשות סלים נערמים לגובה.מה שמנצל את המקום בצורה טובה יותר.

כי זה גם יהיה לי קל יותר למיין לשם את הבגדים, כי זה ממש צמוד למכונת הכביסה.

אני רק חוששת שהילדים יתעצבנו שהם צריכים ליטול ידיים בכל פעם שהם צריכים לקחת בגדים, כי זה בשירותים (אם כי גם ככה לכאורה צריך ליטול ידיים אחרי שמתלבשים🤔)

אבל למיטב ידיעתי אם יש בשירוצים פונקציות נוספות (כגון כיור לצחצוח שיניים, מכונת כביסה וכד')

לא צריך ליטול ידיים אם סתם נכנסים לשם.

כי האמת זו אחת הסיבות שאני לא אוהבת לעשות כביסה, כי זה דורש ממני ליטול ידיים אחר כך...

ולא רק בירור תיאורטי

יש להתנהלות היומיומית השפעה על הפסיקות הרבה פעמים.

הוא הרב שלנו (לפחות לדברים קטנים).

הוא יברר בספרים. אבל באמת צריכה להבהיר לו כמה קשה לי בכל פעם ליטול ידיים...

יש מקור?

לק"י

אם נוגעים באזורים מוצנעים.

לילה מאד עזר חהוריד את המייבש ליד המכונה

וליצור משטח לקיפול/ אחסון מעליהם. על הקיר בגובה תלינו ארונות לאחסון. מצרפת תמונה מפינטרסט, אצלי זה פחות פוטוגני אבל עדיין מאד פרקטי בשביל.

האמת שאני די נמוכה, ואני חוששת שלא אגיע בקלות למדפים העליונים... אבל אולי כן שווה לי לנסות למשהו כזה.

עם קרש גיהוץ,עמדת קיפול וסלסלאות תואמות.

במציאות ממיינת רק צבעוני לבן וכהה.

אנחנו 10 נפשות בבית.

אבל עושה כל יום 2 מכונות ומיד מקפלת כשמתייבש

ומפזרת בארונות באותו רגע לא נצבר לי ולא מורכב לחלק ככה לארונות,

ממש ברוטינה כמו כלים ובישול וסידור של הבית.

לקח לי שנים להכניס את זה לסדר יום שלי אבל כשזה קרה זה שינה לי את החיים

הבעיה מתחילה בזה שלא תמיד יש זמן מיד לפזר לארונות... (והאמת שאני לא מחבבת עבודות בית, אז מנסה למצוא כמה שיותר קיצורי דרך...)

ביום ראשון יכול להגיע לשש שבע בכיף.

משתמשת המון בתליה-חוסך קיפול

משתדלת לקנות בגדים שלא זקוקים לגיהוץ.

מצעים מכבסת ומחזירה לאותה מיטה באותו יום.

ממש חוסך ים של עבודה.

'אם תעזבני יום- יומיים אעזבך...'

לכלים יש מדיח

לרצפה שואב שוטף

לקניות יש און ליין

לכביסה אין שום בררה פשוט להתמיד....

אז בכל יום כמעט אני צריכה להשקיע זמן בשביל זה (עושה את זה בבת אחת, בלילה, עם אוזניות כדי להקל עליי את הבאסה שבניקיונות).

כביסות אני עושה במהלך היום. לפחות שלוש-ארבע מכונות ביום, וגם זה לא משתלט על הכול... (טוב, עכשיו בחופש אף יותר גרוע, כי יש ימים שלמים שאנחנו לא בבית...)

איזו מכונה יש לכם? אולי שווה לנו לקנות... (אבל אני לא תולה כביסה - זו עוד התעסקות וגם רוב הסיכויים שהמתקנים ייפלו והבגדים יתלכלכו. אז צריך גם מייבש גדול...)

משתמשת רצוף במייבש

וחופש אצלי זה יותר מגבות לכבס.

הם פחות מחליפים בגדים אז יותר קל לי מהבחינה הזו.

ואני ממש לא מסכימה להח להחליף בגדים בלי סוף.

רק בעלי ואני פחות, ולאחרונה גם התאומים. (השאר - או שרוצות לגוון או שלא יודעים לשמור על הבגדים נקיים לשימוש חוזר...)

‏Israelim 🇮🇱 ישראלים‏ באינסטגרם ‏: "חברה אמריקאית בשם Weave חשפה הבוקר את אייזק 1: רובוט מהפכני חדש שנועד לסייע בניקיון הבית. לטענת החברה, אייזק מסוגל להחליף מצעים, לקפל כביסה ולבצע עוד מגוון רחב של משימות מורכבות. הרובוט זמין לרכישה במחיר חד-פעמי של 8,000 דולרים - או לחילופין בדמי מנוי חודשיים של 450 דולרים. ההזמנות פתוחות לפי שעה רק לתושבי ארצות הברית - ובחברה מבטיחים למסור את היחידות הראשונות של הרובוט כבר בסתיו הקרוב."‏

באמת היה נחמד משהו כזה (בתנאי שהוא לא מרעיש🤭)

רק שאני לא בטוחה שאסמוך על רובוט בסדר כללי בבית - כי מן הסתם הוא לא ידע להבחין בין דפים שדינם פח לבין דפים שמקומם בגניזה לבין דף חשוב מאוד-מאוד-מאוד שבו ילד כתב לעצמו נוסחאות סודיות בעניין לא ברור😉

הקצב שלו היה מחרפן אותי!!!!

הזמן שהוא מסדר כרית לא שווה את זה שהוא יסתובב לי בין הרגליים

לא תודה...

אחרי תשעת הימים היו לי בערך 6 מכונות של 9 קילו (אמנם היו פה כמה שיותר מדי החמירו...🙂) ולא היו מצעים. ואנחנו אשכנזים....

קשה לי להבין מה יש לשים ב5 מכונות ביום...

הרוב מחליפים בגדים כל יום, פיג'מות לא. מגבות אישיות פעם בכמה זמן מכבסת את כולם(לכל אחד יש מתלה..)

אולי הכיוון לנסות לצמצם קצת הכביסה?

מציעה לא לחלק לפי ילדים אלא לפי חדרים. מצמצם משמעותית את כמות הסלים ומקל על המיון. נניח בין הבנים לא צריך לחשוב של מי זה או איזה מידה. ישר לסל של חדר בנים.

בנוסף אצלנו יש תורן שבועי שצריך להוריד את הכביסה הנקיה ולמיין לחדרים ולשים כל סל בחדר המיועד.

הם לא אוהבים את זה. ואני צריכה לפעמים להזכיר לתורן כמה פעמים שהכביסה מחכה לו. אבל בעייני זה חלק מהחינוך לשותפות. אני טורחת לא מעט סביב הכביסות. זה המעט שהם יכולים לעשות.

התורנות היא בין 4 הגדולים (מתוך 7). בת ה7 לא בסבב התורנות כי היא אחראית לסדר את הבלאגן שהאח הקטן מבלגן אצלם בחדר...

לגבי קיפול אני מקפלת לנו ההורים ולקטנים. הבנות לעצמן (לפעמים צוברות הרים..) והבן הגדול לו ולבן שאיתו בחדר.

בלי שאצטרך להעסיק את הילדים בשביל זה. ניסיתי את זה כבר לא מעט פעמים, וזה היה מתכון לעצבים מכל הצדדים... מעדיפה לשמור את העזרה שלהם לדברים אחרים.

בין שותפות כללית בבית, לבין לקחת אחריות על הדברים הפרטיים שלך.

לצפות שיקפלו לעצמם את הבגדים מדי פעם זה אחרת מלדאוג לכביסה של כל בני הבית

מה שאני עושה זה פשוט שופכת להם את הכביסה הנקייה על המיטה. והמתבגרות אפילו אומרות לי על זה תודה. כי זה לא בא ב'קחי, תקפלי', אלא ב'תראי, כיבסתי לך מלא בגדים!'.

ומשם זה שלהם אם לקפל או להשאיר ערימת באלגן בקצה המיטה.)

אבל בשביל זה אני צריכה למיין מראש לפי הילדים את הבגדים, כדי שבאמת כל אחד יצטרך לקפל רק את הבגדים שלו... (ויש לי תאומים, שביחד בבגדים, אז שם עדיין עלולות להיות מריבות...)

עלולה ליפול לרצפה ומשם להגיע לכביסה המלוכלכת אפילו בלי להלבש באמצע...

אולי פעם ב... אבל די נדיר.

אולי כי הילדים שלי נמוכים והמיטות גדולות. אולי סתם כי הם קנאים לבגדים שלהם ולרוב שמחים ש'סוף סוף כיבסתי לי את השמלה החומה!'.

שני פתרונות.

אחד לפני הכביסה - יש סל כביסה מלוכלכת שכבר מחולק לפני צבעים, שחור, לבן, צבעוני וכו'.

אם נדרשים כמה סלים, שלפחות יהיו מסודרים כמה שאפשר ויחסכו זמן.

השני ביציאה מהמיבש/תליה - עגלת סלסות שבנויה לגובה וממיינים ישירות לכל אדם לתוך הסלסה.

הבוגרים לוקחים משם ומקפלים בעצמם ונשאר לטפל רק בקטנים.

אבל בעיקר מחפשת איך למקם אותו במרחב הקיים...

יכול להיות גם בחדרים וכשמוציאים מהמייבש מגלגלים לחדר כביסה וחזרה לחדרים, שכל אחד יקח מהסלסלה שלו

ולגבי חדר ארונות זה לא מחייב בניה או עלויות מטורפות, כן יצירתיות ותכנון שונה.

אם יש לך מקום בבית שאת חושבת שאפשר לשים בו את פינת הארונות הזו, שזה יכול אגב להיות 2-3 ארונות, ויש לך שם חשמל, את יכולה להעביר לשם את המייבש, ולהעמיד את הארונות סביבו. זה אפילו לא חייב להיות סביב קירות אלא יכול ליצור מיני חדר בתוך חדר, אם הגב של הארונות כלפי חלל החדר הגדול. זה כן אומר שהם לא מקובעים לקיר ויכול להיות בעיה, אבל לא לכל אחד זה יפריע.

הטירחה שנדרשה כדי להעביר כביסה ממקום אחד למייבש במקום אחר, היא מועטה בהרבה מהטירחה של להעביר בגדים מקופלים מהמייבש לכל שאר הבית, מנסיון

הרי צריך גם חיבור של מים בשביל מכונת הכביסה...

אבל אנסה לחשוב אם הפינה שליד מכונת הכביסה יכולה להכיל משהו כזה, אולי באמת בעזרת כביסל.

היתה לנו דירה כזו שהמכונה באמבטיה והמייבש היה במטבח. לא אידאלי אבל לא היתה אפשרות אחרת וזה היה בסדר

אל המייבש... לא מלבב...😉 (היה לנו ככה בבית הקודם במשך תקופה, וזה היה ךא נוח בעליל...)

היה לנו גם ככה והייתי שמה הכל בסל ומעבירה. לי היה נוח ממש, אבל אם לך זה לא נוח אז באמת אין טעם

לבעלי נמאס מהכביסה המפוזרת בחדר העבודה שלו ואף אחד פה לא עוזר לי אז אמרתי לו שימצא פתרון בעצמו כי אני עמוסה

מפה לשם - הוא החליט שהוא מזמין סלים על גלגלים. הוא מתכנן כמה כי אמרתי לו שאחד לי ולו לא יספיק כי יש גם מצעים ושמיכות

הכביסה הנקייה תהיה שם, עם הגלגלים נזיז אותה מחדר הכביסה לחלל הבית. הוא ראה באמזון לדעתי, משם הוא גם הזמין לי סלים לכביסה המלוכלכת.

אבל השאלה היא - כמה כביסה יש לכל ילד?

לי סל אחד לילדים כנראה יספיק (לא כולל מתעחם כמובן)

לדעתי חדר ארונות לא בטוח ייתן מענה כי מה ההבדל בין המצב עכשיו לחדר ארונות? אין להם מקום מסודר לבגדים שלהם בארונות שלהם זאפשר להניח בלי לקפל?

שאפשר ישירות לקפל לשם, וכשהילדים צריכים בגדים - הם באים לשם כדי לקחת.

אולי באמת אחפש באמזון, למרות שבטח דמי המשלוח של דבר כזה יהיו גדולים...

אם יש קיר פנוי, שאפשר לבנות עליו ארון או מדפים, יש המון מערכות מידוף זמינות, באיקאה וגם בהום סנטר וכו'

(חוץ מהפתרון של לעבןר דירה, שזה בכל מקרה משהו שאני רוצה🤭)

אבל כנראה באמת אני לא יכולה לבקש רעיונות פה, כי אתן לא יודעות איך בדיוק הבית שלי בנוי...

והמיבש?

בדרכ חדרי ארונות ממוקמים בתוך הבית/ בחדר הורים בבנייה סטנדרטית. כדי ליצור דבר כזה צריך להרים אותו מאפס

לגבי הסלים זה במשלוח חינם מה שהגזמנו אז. זה רביעייה על גלגלים מחוברת לברזל חזק

ואני שואלת את עצמי כמה להשקיע עכשיו בבנייה של דברים מאפס, בהנחה שאולי-אולי נעבור דירה...

בערך

אבל אני מאמינה שאם תעשי חיפוש תמצאי משו

זה מיועד לכל הילדים, הם צריכים לבוא לקחת ואז להתלבש בחדר שלהם?

תמיד יש פריטים שישארו מבולגנים פה או שם..נשמע לי הכי טוב ארון בכל חדר.

זה נוח בעיניי רק לפיזור

או שידת מדפים ואז מדף לכל ילד/חדר.

אצלי המיון הוא לא לפי נפשות אלא לפי חדרים.

אפשר גם לפי בנים/בנות וכו'.

ויש לי קופסא נפרדת לגרביים ששם אני שמה את של כולם וכל אחד מחפש לעצמו ישר ממנה.

למבצעים יש שלי סל כביסה ענק (כמו סל של כביסה מלוכלכת) שאני זורקת אליו הכל ובד''כ גם לוקחים ישר ממנו. רק כשהוא מפוצץ אני טורחת לקפל לארון מצעים הרשמי.

זה יוצר פחות סלסלאות ומקל עלי את המיון.

אבל אני כן מקפלת כביסה לקטנים ולעצמנו. הגדולים (חוץ מאחת) מקפלים לעצמם.

אצלי המיון הוא לתוך גיגיות שעומדות בספריה רגילה (ונמצאת ליד המייבש).

יש לי שני גדלים שונים של גיגיות, והתאמתי את הגודל לכמות הבגדים הרלוונטית (נגיד- לחדר של המתבגרות גיגית גדולה, לקטנים גיגית קטנה כי הבגדים שלהם יותר קטנים).

ומי שהסל שלו מתמלאת אני לוקחת, שופכת את הסל על המיטה שלו אצלו בחדר (שזה אומר- הגיע הזמן לקפל...), ומחזירה לחדר כביסה.

אם אני מבינה נכון את התיאור שלך- אולי יעזור לך להחליף את ארון המצעים לארון המיון. כי למיין במסדרון נשמע באמת מאוד לא נוח. וזה קריטי שיהיה נוח בזמן המיון (לי יש שם אפילו שרפרף לישיבה בזמן המיון).

ולמצוא מקום אחר למצעים (אצלנו הם בכוורת בעומק 30. אז אולי אפשר אפילו להכניס את זה למסדרון). כי ממילא הארון מצעים שלך לא טוב לך...

זה תמיד נערם עד שהצדיק התורן מהחדר הסכים לקפל קצת...

אבל נראה לי שבאמת הכיוון הוא להפוך את הארון באמבטיה לארון מיון הבגדים לפי ילדים, ואת המצעים להעביר איכשהו למקום אחר.

מקווה שיהיה לי זמן לזה בימים הקרובים...

לי יש דוקא חדר כביסה וחשבתי כמה פעמים לשים מדפים מתקפלים לסלסילות כביסה נקיה ולקפל שם

א ב ל

אני לא יודעת איך הילדים שלך

שלי לא נוטים לבזבז אנרגיה על להכניס בגדים מלוכלכים לסל

הכביסה המלוכלכת בד"כ נערמת על הרצפה.

ולשים באותו חדר סלסילות כביסה נקיה נשמע לי כמו מתכון לכבס שוב ושוב את אותם בגדים סתם...

וזה באמת שיקול חשוב... אני בונה על זה שאם הבגדים יהיו בסלסילות הם פחות ייפלו, אבל עד שלא אנסה לא אדע🤷‍♀️

איפשהו בשרשור, שאצלי כשסל של מישהו מתמלא אני שופכת להם על המיטה ומחזירה את הסל לארון הכביסה הנקייה. בחדרים המשותפים- שופכת על השולחן/הפוף (תלוי בחדר).

ומה הם יעשו אח''כ עם הבגדים (האם יקפלו או ישאירו בבאלגן) - זה כבר שלהם.

אולי אפשר גם לקנות סלים נוספים- ואז פשוט להכניס את הסל של הכביסה הנקייה לחדר (אולי אפילו בתוך ארון?) ולשים סל אחר בארון של הכביסה הנקייה.

רק שהרבה פעמים זה מגיע לרצפה

וכשמישהו מסדר את החדר הוא מרים הכל לכביסה...

יש סל לכביסה המלוכלכת. אם יהיה בחדר גם סל לכביסה הנקייה - מהר מאוד הוא יהפוך לכביסה מלוכלכת

אצלי יש סל לכביסה מלוכלכת רק בחדר אמבטיה, ובחדר כביסה.

לא בחדרים האישיים.

במילא בגדים מלוכלכים לרוב מורידים רגע לפני מקלחת.

אם יש סל למלוכלך אז סל לנקי באמת נשמע כמו מתכון להתבלבלות.

אז גם בחדר מתלבשים לפעמים...

ואם אני רוצה שלפחות לפעמים הרצפה לא תהיה זרועה בבגדים - כדאי שיהיה סל לבגדים מלוכלכים בחדר...

אני מחפשת לקנות לכביסה המלוכלכת סלי כביסה בערימה- ראיתי אצל משפחות אבל לא יודעת מאיפה.

אם יש משהו שיהיה גם יפה בעין אז אדרבה..

https://d3m9l0v76dty0.cloudfront.net/system/photos/1045153/original/22e002566a94f13a23c05226ec41857e.jpg

אז במשנת מוכרים מדי פעם.

חפשי בגוגל 'סל כביסה נערם'

מאד נוח, יש גם מדף להוסיף למעלה.

JONAXEL מערכת אחסון, לבן, ‎50x51x104 ס"מ‏ - IKEA

לי זה ממש עוזר למיון מהיר של הכביסה

והיא קטנה ולא תופסת הרבה מקום

וגם אפשר לגרור בקלות לחדר להכניס לארון

או ליד המתקן כביסה

או לסלון אם מתלבשים שם...

את לוקחת את העגלה מהמייבש לארונות ואז מפזרת את הבגדים?

מקפלת על הספה בסלון ומשם כל ילד אחראי לאסוף את שלו

זה מתכון בטוח למחזור בגדים ישיר לכביסה🤭

@שם משתמשת חדשה גם אצלנו רוב הילדים יודעים לקפל כביסה. אבל המרחק בין ידע לבין רצון הוא גדול מאוד

אני מסבירה להם שאני לא עומדת בקצב ואם מבאס להם כל בוקר לחפש בערימות שמצטברות אז הם צריכים גם לעזור

י ש פעמים שנגיד הבן לשי רוצה ללכת לחבור אחה''צ אני אומרת בכיך מתוק אבל רק אחרי תשקפל סל כביסה.. אין לך מושג כמה זריז הוא נהיה מקפל בדקות..

לפעמים מתגמלת בפרס 3טן אחרי

ולפעמים פשוט אומרת מראש שהיום כל אחד מקפל סל. גם אם זה בזמנו הפנוי אבל ידע מראש שזה חלק מהמשימות שלו ושאין מצב לא.

ולפעמים אין לי כח לכל אלה ובאמת יש סלי כביסה מחכים

אנ י לא מגיעה כמעט לקיפולים

רק קצת

מדי פעם אני מכריזה על מבצע כל ילד מקפל סל כביסה. כולם אצלי יודעים לקפל..החל מהבת בגיל 4.5

וכל אחד מחזיר את הסל למקום

מביאה להם צ'ופר קטן על זה ומבחי תי זה עזר. מממש חשובה ומועילה

לא קורה כל שבוע.. אבל בסוף הם מקפלים יחד 5-6 סלים וזה משמעותי

ויש לנו פחות כביסות.

יש לי שתי גיגיות לכביסה נקייה, לחדר הורים ולחדר ילדים.

אני מוציאה את הבגדים, ממיינת לפי חדרים לוקחת כל גיגית לחדר המתאים.

בחדר של הילדים יש לי גם סל כביסה גדול מבד, וכשאני צריכה שוב את החגיגית אני מעבירה את הבגדים לשם.

כל כמה ימים אני עושה מיון לארונות.

אני יושבת על המיטות של הילדים. מה שנגיש לי אני שמה ישר במקום, ומה שלא אני שמה בארצות על המיטה, ובסוף מפזרת בארון.

יש שאני מסדרת את הכביסה, לוקחים בגדים לפי הצורך מהגיגית/ הסל/ המייבש.

לפעמים יותר קל כשיש פחות בגדים, ומכבסים בתדירות גבוהה. ככה לא מצטברות ערמות יותר מידי גדולות.

תגגלי תראי, יכול להיות שיתאים לך

בינתיים התחלתי בתהליך של פינוי הבגדים הקיימים. זה לוקח זמן...

זה עוזר

להחליט מה צריך ומה לא - גוזל ממני שאריות חשיבה שאמורות להיות מופנות לעבודה... (שגם ככה אני לא מצליחה להתרכז בה בימים אלו)

אתמול

עם הבן אין סיכוי ככ🤭

לפחות בדברים שאני רוצה כרגע למיין - דרושה מחשבה של מבוגר...

היא יודעת הכי טוב מה היא לא לובשת כבר

אני לא מתווכחת לרוב

יותר מזה אפילו לא הסתכלתי אתמול על השקית הענקית שהוציאה מהארון

לא מעניין אותי בכלל

היו דברים שהיא הראתה לי שהיא לא לובשת אמרתי טוב וביי

לדעתי לגמרי בכלים של ילדה בת 7, לפחות שלי, וזה חוסך לי

רוב הסיכויים שהם ישאירו הרבה מהבגדים הישנים והמוכתמים🤭

לרוב

כבר לפני שהוא נכנס למכונה הוא מגיע לפח. עוד דרך לסנן😅

ובכל מקרה, אם תבקשי לפחות שיוציאו מה שקטן? לא יעזור ויקל?

(רגע, זה כתם שירד בכביסה או לא ירד בכביסה? ואם לא ירד - אולי בכל זאת אפשר ללבוש את החולצה הזו מתחת לסרפן? רגע, יש סרפן שמתאים לחולצה הזו או לא?)

בקיצור, זו הרבה עבודה בשבילי🤭 אני אוהבת לכבס בלי לחשוב הרבה...

אבל האמת - אני כן זוכרת בגדים שניסיתי להוריד להם כתם ולא עבד

או בגד שכבר לא נראה משו

ואני גם אוהבת לחדש, קונה פעמיים לפחות בכל עונה

על 2 זה עובד🙃

בכל אופן, אני לא יודעת אם זו כמות הבגדים הגדולה, או העצלות/העייפות שלי...

אם אני רואה ילד לובש בגד עם חור או כתם, אני אומרת לו לזרוק לפח בערב במקום לכביסה. אבל לרוב הם שוכחים מזה...

איזה תכשיט ואיזה נעליים 😭

יש שאלון אונליין של 12 צעדים לבדוק האם אתה מכור.

דבר ראשון תבדקו האם מדובר בהתמכרות או שמדובר בהרגל שיש לו שליטה עליו.

כי הטיפול והיחס שונים לגמרי.

אבל יש משהו באופי שלו שמתמכר ( אימפולסיבי כזה ) מהר

ב"ה לא מעשן או שותה

אבל אני מחורפנת

הוא קם לשירותים הולך לישון

בא לי לצרח עליו, באמת

ואני מנסה להשאר שמחה בשביל הילדים

יש התמכרויות ספציפיות, משחקי מחשב זה לגמרי אחד מהם.

יש תוכנית ייעודית למכורי משחקי מחשב.

אפשר לבדוק את זה בקלות, כדאי באמת אחרי החג.

אם מדובר במכור, תדעי שכל עוד הוא לא מטופל אין לו שליטה על עצמו, כמו מכור לסמים.

זה לא אמור להוריד מהכעס שלך, מהפגיעה בך ומלקיחת אחריות שלו

אבל כן יתן לכם כלים אחרים כי זאת התמודדות אחרת לגמרי, מניסיון❤️

כנסי לחדר

תשתי קפה עם שוקולד, תדאגי רגע לעצמך, את לגמרי צודקת, זה מעצבן וחייב להיפסק.

תעשי את זה בשבילך, לא בשבילו, כדי לשמור על האנרגיה שלך ולדאוג לעצמך.

יש תקופות ( אחרי שאני ממש נשברת וניההית היסטרית ) שהוא מפסיק

אז זה לא שהוא לא יכול לשלוט על עצמו זה פשוט כיף לו

שאלון 20 השאלות של מכורי גיימינג אנונימיים (GAA - Gaming Addicts Anonymous) הוא כלי לבדיקה עצמית שנועד לעזור לך להבין אם הרגלי המשחק שלך חצו את הגבול להתנהגות כפייתית או להתמכרות. [1]

להלן השאלון המלא, מתורגם ומאורגן בצורה מסודרת לפי קטגוריות: [1, 2]

שליטה וניסיונות הפסקה

• הצבת גבולות: האם אי פעם קבעת לעצמך כללים או מגבלות זמן לגבי משחק, ואז הפרת אותם ושיחקת זמן רב מהמתוכנן?

• ניסיונות פרישה: האם אי פעם נשבעת להפסיק לשחק, מחקת משחק, אך חזרת אליו מאוחר יותר?

• החלפת משחקים: האם ניסית להגביל את זמן המשחק שלך על ידי מעבר למשחקים אחרים?

• חוסר שליטה: האם היה לך רגע שבו באמת רצית להפסיק לשחק כדי לעשות משהו אחר, אך פשוט לא הצלחת?

• חזרה חסרת שליטה: האם לקחת אי פעם הפסקה מגיימינג, וכשחזרת שיחקת בבולמוס חסר שליטה? [1, 2]

השפעה על הבריאות ואורח החיים

• הזנחה עצמית: האם השימוש במשחקים מוביל אותך להזניח את ההיגיינה האישית, התזונה, הבריאות הפיזית או מטלות יומיות חשובות אחרות?

• חוסר שינה: האם אתה מפסיד שעות שינה רבות בגלל גיימינג?

• כאבים פיזיים: האם סבלת מכאבים פיזיים כלשהם (כמו כאבי גב, עיניים או פרקי כפות הידיים) בעקבות משחק אינטנסיבי?

• שינויי משקל: האם עלית או ירדת במשקל באופן משמעותי מאז שהפכת לגיימר? [1, 2]

רגשות ומצב נפשי

• זהות וירטואלית: האם אתה מעדיף את הזהות של הדמות שלך במשחק על פני הזהות שלך בחיים האמיתיים?

• בריחה מהמציאות: כשאשר אתה עצוב, חרד או מדוכא, האם אתה מרגיע את עצמך באמצעות משחקים או תוכניות לשחק?

• אשמה ובושה: האם אתה מרגיש אשמה, חרטה או בושה לאחר בולמוס משחק?

• שעמום מהחיים: האם אתה מוצא את עצמך משועמם מכמעט כל דבר אחר בחיים שאינו קשור לגיימינג?

• תסמיני גמילה: האם אתה מרגיש עצבני, חסר מנוחה או מוסח כאשר אתה רחוק מהמשחקים למשך זמן מה? [1, 2, 3]

מערכות יחסים, חברה ותפקוד

• פגיעה במחויבויות: האם אתה שוכח או מזניח פגישות, משימות או דדליינים בעבודה, בלימודים או במשפחה בגלל הגיימינג?

• הסתרה ושקרים: האם אתה מסתיר או משקר לגבי כמות הזמן שאתה מבלה במשחקים?

• התרחקות חברתית: האם הקשר שלך עם חברים ובני משפחה מהחיים האמיתיים הצטמצם באופן משמעותי מאז שהתחלת לשחק?

• ויתור על תוכניות: האם ביטלת או פספסת תוכניות חברתיות בחיים האמיתיים שציפית להן, רק כדי להמשיך לשחק?

• דאגת הסביבה: האם האנשים הקרובים בחייך הביעו דאגה לגבי כמות המשחק שלך?

• משחק במצבים לא מתאימים: האם שיחקת במצבים לא מתאימים או לא בטוחים (במהלך שיעור, בזמן עבודה, או בזמן נהיגה)? [1, 2, 3]

על חלק מהשאלות כדי להיחשב למכור (כדאי לעשות את זה עם איש מקצוע)

העניין עם מכור זה - שזה כפייתי.

הוא יכול מאוד לרצות לעזור לך, לשנוא את עצמו שהוא משחק שעות, לשנוא את עצמו שהוא מכאיב לך ולא מצליח לעזור לך ועדיין באופן כפייתי לא להצליח להפסיק.

התוכנית מלמדת לשלוט על המנגנונים האלה.

זה אומר שמבעד לניתוק התגובה הקיצונית שלך כן מצליחה לבקוע שם משהו ולגרום לו להתחבר לכאן ועכשיו.

כמו ששיכור שנוהג גם אם קריאת הסכנות בדרך מטושטשת, עדיין יכול לקלוט שני פנסי משאית דוהרים לקראתו ולהגיב לפני שיש תאונה חזיתית.

זה לא אומר שהוא לא נוהג בשכרות וזה לא אומר שכיף לו "לטייל" בכביש ולנהוג בחוסר זהירות.

הבעיה עם החרפת התגובות הקיצוניות של הסביבה (שלך במקרה הזה)

זה שהוא לומד להסתגל מחדש לתגובה הזאת ואז צריך להעלות ולהעלות את התגובה כדי שתצליח לבקוע מחדש

ואין לזה סוף.

רק שיהיה ברור שאת לשניה לא אשמה במשהו, זה לא פשוט וצריך עזרה. כדאי לך אחרי החג להתייעץ בצורה מסודרת עם אנשי מקצוע איך לגשת לזה.

זה מרגיש כאילו כיף לו

אבל האמת היא שהמשחק הוא הדרך שלו לווסת את עצמו ממשהו במציאות שגדול עליו להרגיש.

הזמן לשיחות עומק עם כל העומס שיש. אם אין זה אחלה

אני כן חושבת אבל שאת צריכה להגיד לו שאת פגועה ממנו ושאת רוצה לדבר על זה אחרי החג

אל תצפי שיבין אותך רק מההתנהגות שלך או שיזכור הבטחות. דברי ברחל בתך הקטנה

חסר לי הזמן איתך. אני רוצה שיהיה לנו זמן רק שלנו בערב בלי מפריעים. אני רוצה מתנה לחג בערב החג ולא אחרי כי זו לא אותה חוויה ואני לא רוצה לרדוף אחרי זה, אני רוצה שזה יבוא ממך

לא פשוט

חיבוק♥️

אני פשוט לא מסוגלת

זה פשוט קשה לי שהוא ידע שזה מה שיקרה

ובכל זאת בחר

וגם אמרתי לו, חשוב לי שהלך לישון ביחד, חשוב לי שהיום תחוה עם הילדים בבוקר

זה לא ניחושים

רק שהמשחק ניצח במקומי

חגי שיקום ודברי איתו ותגידי לו שאת מאוכזבת ופגועה

שאת מרגישה שאת לא חשובה לו אחרי שתיאמת איתו ציפיות וביקשת שיהיה איתך כדי לקחת חלק בהכנות והוא בכל זאת המשיך. שרצית שיקום ויהיה איתך כי זה חלק מהשותפות בזוגיות.

לחילופין את יכולה לבקש ממנו לקום לעזור

אגב זה נשמע קלאסי לקשב. גם לבעלי היה קושי בלראות קדימה/ לאמוד השלכות. אימפולסיביות. משיכה אינסופית למסך. גם הוא פרפר לילה

כי לא הייתי חושבת קשב אבל שאר הדברים דומים לפי מה שאמרת

הוא לא פרפר לילה. זה רק הזמן שהוא בבית ויכול לשחק

אם יש לו זמן בבוקר זה שם

בלילות הוא גמור ולא עושה כלום זה לא שיש לו אנרגיות

אבל מסכים יוצרים פעילות מוחית כמו של קשב לפי מחקרים

מכל מקום אני לא חושבת שהתפקיד שלך לאבחן, אלא להציף מה את מרגישה ולבקש ממנו שיטפל בעצמו ויעשה מה שצריך כדי שיהיה לך בעל מתפקד בבית

ואז תביני שהפרשנות שלך שגויה

ואז לא תתעצבני על הדברים הלא נכונים

ואז לא תעשי טעויות שיחריפו את המצב

ואז תוכלו לגשת לטיפול מסודר

ואז אולי זה יצליח ואולי לא

אבל תהיה לך וודאות ובהירות בחיים.

ההתמכרות הזאת לא אומרת שאת בעדיפות תחתונה, זה אומר שהוא חייב את זה בשביל להשיג שקט נפשי.

זה מורעב ולא באמת אפשר להסביר (וגם לא חושבת אני מבינה מספיק בשביל להסביר)

אבל תדמייני שיש לו לחץ פנימי, או מחשבות טורדניות או משהו בתוך הראש שלו שלא מאפשר לו להיות נוכח.

צריך לפרק את זה בזהירות ובהדרגה.

כרגע את פועלת כדי לעצור את הדבר היחיד שנותן לו שקט.

נכון הוא לא רואה אותך ולא מתנה, ולא הכנות לחג.

תארי לך שהיית סובלת מבחילות איומות, והייתה לך תרופה בהישג יד רק שהייתה גורמת לך לא להיות נוכחת 4 שעות, ובעלך היה מנסה לדבר לשכל שלך ומדבר על ההשלכות (ספויילר הוא יודע הכל, את לא מחדשת לו כלום)

כשהדבר היחיד שאת רואה זה את הגוף שלו שחוסם אותך מלהגיע לתרופה שאת זקוקה לה בכאן ועכשיו.

אל תהיי במקום המטיף הזה, אל תתפוצצי עליו, הוא לא יקשיב לך הוא רק יראה בך מפלצת שמפריעה לו בדרכו.

לא כי הוא לא אוהב אותך, לא כי הוא חושב שהוא צודק, אלא כי הוא לא מצליח לנהל את זה.

אני בטוחה שהוא אדם טוב. ויש לו מצפון שהוא פוגע בך ובמדפחה ובגללו דברים נדפקים, המצפון הזה לא עוזר לו להתגבר. הוא צריך כלים להתמודד וזה לא פשוט.

במקום לבזבז על זה אנרגיות,

תתמקדי במה שאת יכולה לעשות ולהכין. מה שאת יכולה, מצויין.

מה שלא, להרפות.

מה היית עושה אם היה מחליק ומתפנה באמבולנס? תעשי אותו דבר.

זה שאין ביטוי פיזי לקושי לא אומר שהוא לא קיים.

קחי בחשבון שיומיים חג בלי מחשב עלולים לגרום לו ליותר עצבנות.

זה יכול מצד שני להיות הזמן להתקרבות. אי אפשר לדעת.

תחבקי ותפנקי את עצמך על המקום הזה שנשארת לד במערכה על ההכנות לחג!

את מלכה וזו התמודדות סופר לא פשוטה!

❤️❤️

אחרי שהוא הודה לפני כמה שנים שהיה צופה בפורנו שהיינו בטיפול

המטפל טען שהוא לא מכור וזה פשוט דחף וכו'

מרגישה שזה אותו דבר כאן

ואני יודעת שברגע שאני יעלה את זה אני מתפוצץ

יצאתי מהבית עם הילדים

מאתמול בבוקר חשבתי על מכתב לכתוב לו לראש השנה על הדברים שאני מעריכה בו ואיך שהוא המשענת שלי ואני פשוט לא מסוגלת

וזה עצוב לי

ואני גם כועסת

חוץ מזה שאני על גלולות שנראה לי עושים לי רע ומסלימים את התגובה שלי

ואני לא מושלמת

וגם נשאבת למסך אבל לא באות צורה בכלל

יש לי את הבעיות שלי ואני מודעת והייתי בטיפול

אבל אני עצבנית

ואחרי הרבה עוגמת נפש של שניםם והרבה כסף ואנרגיה שהלכו למטפלים שונים שלא ידעו לאבחן.

לכו למטפל שמתמחה במכורים!

אם הוא מכור, הוא לא חייב להיות מכור לעוד דברים כמו פורנו, כמו שמכור לסמים לא בהכרח מכור לאלכוהול.

קשה לפעמים לקבל את זה כי זה "מסיר מעליו אחריות " כי זה לא הם זאת ההתמכרות.

ולנפגעים יותר קל להישאר בעמדת המאשים והקורבן ולא לקבל את זה שגם הוא קורבן וחולה (זה באמת מעצבן בטירוף, שהוא גם הפוגע וגם הקורבן)

אבל אם הוא מכור ונשמע ככה (אבל מי אני, תבדקו באופן מבוקר)

תהיו חייבים לעשות סוויצ' בראש ולהסתכל על התמונה אחרת.

זה לא מסיר מעליו אחריות בשום שלב ולא מצמצם את הפגיעה בך בשום שלב.

לאבחן כדי לדייק את הטיפול.

בעיני זה לא משנה אם זה התמכרות או דחף,

בשניהם יש קושי עצום להתגבר (תקראי לזה יצר הרע אם זה יותר מקובל בעינייך)

זה לא עוזר להגיד לבן אדם שעושה פעם אחר פעם את אותה הטעות שהוא טועה.

צריך להבין מה מניע אותו, איך לטפל בזה מבפנים.

ובשביל זה צריך טיפול.

אם זה היה משהו שבידיים שלך לשנות, זה היה קורה מזמן.

גם אם צריך לעבוד על קבלת אחריות ובחירה, זה מול מטפל.

תראי גם בכל נושא של אשה מוכה או כתות וכד'

יש את האבחנה המקצועית אבל יש גם סקאלה של איפה אדם מונח והאם יש לו באמת בחירה חופשית בכל רגע נתון או שלא, וצריך לעזור לו לקחת שליטה על הנושא.

למשל בטיפול באשה שסובלת מאלימות ברמה כזו או אחרת, עושים איתה המון סימולציות אז על איך להגיב.

יכול להיות שהוא צריך תרגול איך להתגבר.

מאוד קשה לי להאמין שהוא עושה את זה שוב ושוב ושוב כי לא אכפת לו או כי הוא לא מודע להשלכות או חושב שיהיה בסדר.

ויודעת מה, גם אם זה זה, עדיין עדיף שתשמעו את זה ממישהו מקצועי מאשר נקודת ההנחה שזה רק זה וסה"כ רק אם נסביר ונדבר על זה, ההתנהגות תשתנה.

אבל ברור שרק את מכירה את המצב אצלכם, אולי זה לא כמו שנשמע.

בכל אופן הרבה כוחות 🤗

נכון שאנחנו לא רוצות לכעוס בערב ראש השנה, ובטח שלא בחג, תנסי לנשום עמוק כמה שאפשר, מה שעוזר לי במצבים כאלה לדמיין שאני לבד בבית והוא במילואים/ בעבודה/ בטיול או ווטאבר , שלמעשה זה עוזר לי כי אז אני לא מצפה לכלום ממש.

גם אם לא יהיה ממש נקי ולא ממש מאכלים, תנשמי עמוק.

אבל כשיהיה לך זמן פנוי, אני אגיד לך את האמת לפעמים צריך בזוגיות לשתוק ולוותר אבל יש מצבים, כמו זה למשל, לדעתי, שאת ממש לא אמורה להבליג. לא צריך לצרוח עליו, אבל תחשבי טוב מה יכול להניע אותו לפעולה להתעורר על עצמו כי זה ממש אבל ממש לא לעניין להתנהג ככה כשיש לך אישה, בית, ילדים. לא מגיע לך חיים כאלו ולא יחס כזה. אני בטוחה שהוא לא עושה זאת מכוונה רעה , אבל את חייבת לעשות צעד שיאלץ לעשות סטופ. את מכירה אותו ואת חכמה מספיק לחשוב מה יעזור, להכנס לשתיקה ולהתעלמות זה כלי אכזרי אבל תשקלי לפעמים צריך להשתמש בכלי הזה. או להעמיד אותו בגבול שאו שהוא מוחק את המשחקים או שנרשם לטיפול ועד אז... כך וכך.

שולחת לך ים כוחות, זה ניסיון קשה מאוד בערב חג ומעליב ביותר, אני איתך❤️

חזרתי לבית והוא היה ער אמרתי לו שאני הולכת לנוח

נכנסתי לחדר ופשוט התפרקתי והוא נכנס אחרי

הוא אמר שהוא לא הלך לישון ב3 רק ב1:30 ואז קם שוב לשעה כי לא הצליח להירדם אז זה לא ששיחק עד 3 בלה בלה ( זה דפוס חוסר שלפעמים קשה לו להרדם אחר 20 דק' קם לשחק ואז ברור שלא יירדם, לא הבנתי )

הוא אמר שהוא מבקש סליחה והאם אני עדיין עצבנית

אמרתי לו אני, עצבנית ? למה ? בגלל שחשבתי שאני יקום מאוחר יותר הולך לקנות תכשיט ובמקום זה הייתי ערה מ5 ותפעלתי את כולם כשאני מנסה להשאר חזקה ושמחה ( טוב, לא הצלחתי להשאר שמחה אבל לפחות הייתי רגועה עם הילדים )

אמרתי לו שאני רוצה שאחרי החג הוא יילך לאבחון. הרי הוא בן אדם טוב יודע כמה המשחקים פוגעים בי ובזוגיות שלנו ואני חוששת שזה התמכרות כי אם לא למה הוא היה ממשיך

הוא ממש התנצל ואמר שאם זה מה שאני רוצה זה בסדר ואני יכולה להשים סיסמא למחשב כדי שאני אצטרך לאשר ( לא תודה, יש לי ילדים אני לא אמא שלך )

הציע ששבוע הבא נקנה משהו

אבל אני עדיין פגועה

והבית מסריח ואני השלמתי עם זה

יש לי אשכרה ערמות של בגדים על הרצפה,שירותים מלוכלכים וכיורות מלאים ואין בי טיפת אנרגיה

לפחות אני שומעת אותו עושה כלים עכשיו

הוא בעל טוב עוזר עם הילדים, בישולים וכו' אבל הדבר הזה גומר אותי

תזכרי במשך החג שהחיים ימשיכו אחרי

לא נגמר העולם היום.

ואחרי החג הוא יעשה איבחון ובעז''ה תגיע ישועה.

ותהיי גאה בעצמך שהובלת לזה.

ותמשיכי להיות קשובה לעצמך. זה באמת לא נעים בכלל

זה נשמע ממש התמכרות

ודבר החשוב בעיני

זה להבין

שהוא לא אוהב את זה. לא עף על זה.

יותר נשמע כמו לא ממש שולט בזה.

אז בעז''ה ילמד לשלוט.

חג שמח יקרה ♥️

הלוואי שהצער והבדידות שאת חווה יהיו לכפרת עוונות, תחל שנה וברכותיה.

אתם נמצאים בלופ שבו לכל אחד מכם יש תפקיד קבוע, הסוף ידוע מראש ומסבב לסבב המצב מסלים.

משחקי המחשב ומטלות הבית הם רק טריגר, הסיפור האמיתי הוא שלכל אחד מכם יש אסטרטגיה הפוכה להתמודדות עם הטריגר - שבאופן טרגי דוחקת את בן הזוג עמוק יותר לאסטרגיית ההתגוננות שלו.

בעלך בתפקיד הנמנע (נסוג) - כשהוא מוצף הוא נסוג מהסיטואציה לתוך משחקי המחשב, וזה עוזר לו לווסת את עצמו. הוא רגיש מאד לביקורת ממך, וכשהוא מרגיש שאת מצפה ממנו או כל דבר אחר שמטרגר אותו הוא חייב לווסת את עצמו - כמובן דרך התרחקות (ונסיגה לתוך משחקי המחשב). הוא לא כל כך טוב בלהבין את מצב הרוח שלך או מה את מרגישה וצריכה.

את בתפקיד הרודפת - רגישה מאד להתקרבות והתרחקות שלו, ולמצבי הרוח שלו. כשאת מרגישה שהוא לא איתך את חייבת לרדוף אחריו כדי להחזיר אותו שלא תישארי לבד.

יכול להיות שהוא כבר מכור בהגדרה, אני לא יודעת ובעיני זה לא מאד משנה. בעיני המפתח לשבור את הלופ הוא להתחיל להבין באיזה צורה כל אחד מאיתנו מטורגר ומדוע, ולתקשר דרך הלב ולא דרך ההתנהגות.

זה להפסיק להתייחס להתנהגות הבלתי נסבלת שלו - להעז לדבר על הבדידות שאת חווה. אבל רק מעומק הלב, מהמקום העמוק והפגיע ביותר, לא מהרציונל - מה שישר יקבל גוון של ביקורת ויחזיר אתכם ללופ.

מאד קשה ואפילו בלתי אפשרי בתוך קשר לא מספיק בטוח לפתוח את העומק הזה, שהרבה פעמים אפילו לעצמי אין מערכת יחסים איתו..

לכן ממליצה מאד על טיפול זוגי EFT.

אם הוא מכור זה משנה את כל התמונה.

למכור באופן נוירולוגי אין שליטה. מי שחווה יבין.

טיפולים למיניהם רק יגבירו את התסכול.

בדיוק כמו ילד עם קושי פיזי או מוחי שמכריחים אותו לבצע משהו שאין לו את היכולת הזאת.

כמובן אין מה לרתום את הסוסים לפני העגלה יכול להיות שהוא בכלל לא.

אבל כתבת שזה לא משנה בעינייך.

אז זה משנה מאוד.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

איך היה?

אני מקווה שעכשיו אתם אחרי.

חג שמח!

אחי וגיסתי נקלטו בהזרעה ראשונה

הבעיה היתה לא ידועה אצלהם הכל היה תקין 😊 בקרוב אצלך שהשנה החדשה תביא לך הריון תקין 🙏

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

זה הרבה פעמים, אולי ברוב מוחלט של המקרים, תסמין של מערכת עצבים שתקועה בבהלה גבוהה.

הבהלה לא מתבטאת כפי שהיא אמורה להתבטא - ולכן אינה מורגשת, אבל התפקוד של הגוף תקוע במצב הישרדותי וכישורי ארגון וניהול וכמובן קשב נמצאים בתחתית הרשימה, כי הגוף כרגע מצפה לתקיפת אריה בג'ונגל ולא פנוי להתרכז בכתיבת קוד..

הרבה פעמים אפשר לזהות עוד דרכים שבהן המח מנסה לשחרר את הסטרס: כסיסת ציפרניים, תנועות חוזרניות (למשל התעסקות בשיער), טיקים, תנועתיות מוגברת, הידוק לסתות ועוד ועוד.

זה מתחבר לחוויית החיים שלך?

אם כן, הפתרון לא יהיה בכיוונים התנהגותיים (ללמוד מיומנויות, להתחיל בקטן וכו'),

אלא ביצירת סביבת חיים בטוחה שתאפשר למח לאט לאט להוריד בהלה: להפחית עומס, להשקיע ביצירת מערכות יחסים בטוחות, להוסיף הנאה פעילה לחיים שלך, הרבה יציאה לטבע.

לשים לב למצב של הגוף, מתי הוא מתוח ואיפה, ולהרפות במודע. לשים לב מה בחיים שלך מעורר מתח ולנקות אותו.

מיינדפולנס מאד עוזר!

כל אלה יכולים מאד לעזור, ואולי תרצי גם לשקול טיפול טוב שיעזור לך לרדת לשורש הבהלה התקועה ולשחרר אותה.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

אני מאוד מזדהה עם מה שאת כותבת כי גם אני נאלצתי לפתח הרגלי "ניהול עצמי" רק כבוגרת וזה מאוד לא פשוט.

אז כאן בעיניי הדבר הנכון הוא להתחיל מצעדים קטנים, קטנטנים, בוני אמון בינך לבין עצמך.

מה אני מתכוונת?

היום כשאת מחליטה לעשות משהו, זה לא ממש קורה.

נכון?

נניח את מחליטה לעשות משימה של העבודה ובפועל נמרחת ואת עושה את זה ברגע האחרון.

כלומר כשאת אומרת לעצמך "אני אעשה כך וכך, יש בך איסה קול, מודע או לא, שמגחך לעצמו ויודע שזה לא יקרה בזמן שקבעת לעצמך (אם בכלל קבעת וזה לא נשאר באוויר).

ולכן אני קוראת לזה "צעדים בוני אמון", את צריכה להאמין לעצמך שאת תצליחי להגשים את מה שאת מבטיחה לעצמך, וזה לא משנה אם את מבטיחה לעצמך לסדר את החדר או להתקשר לקולגה מהעבודה.

ההתחלה היא בצעדים ממש ממש קטנים.

את אומרת לעצמך "עוד 2 דקות אני אקום מהספה" ובאמת לקום מהספה.

לא אחרי חמש דקות אלא שתי דקות, כי זה מה שאת החלטת.

על כל ניצחון קטנטן כזה, תרימי לעצמך.

משימות גדולות פרקי למשימות קטנות, שימי לעצמך זמן לביצוע ותתלהבי מבפנים על כל צעד קטן שקבעת לעצמ לעשות ועשית.

במשימות "גדולות" שמורכבןת מהרבה משימות קטנות אבל אפשר לעשות הכול בפרק זמן קצר, אני אוהבת לשים לעצמי טיימר, על כל המשימה או חלקים ממנה.

זה עוזר לי להתמקד ולהתעודד שזה רק עוד איקס זמן

ואני מבטיחה לעצמי שאחרי הטיימר ניקח הפסקה (ובאמת לחזור מההפסקה למשימה הבאה! אבל זה לאט לאט אחרי הרבה צעדים בוני אמון)

ותהיי גאה בעצמך על הצלחות.

אם את רוצה עזרה מקצועית, בעיניי אימון אישי יכול להתאים פה מאוד.

אה ועוד משהו, שדי סותר את השרשור הזה אבל בכל זאת... תתנתקי מכל הפורומים, הרשתות החברתיות וכו', זה שואב ברמות.

גם לזה את יכולה לקבוע לעצמך דד ליין ולעמוד בו, נגיד עד יום שני ב14:00 להתנתק מהרשתות החברתיות, בערב יום כיפור ב16:00 להתנתק מפורומים, סתם דוגמה ללו"ז כזה.

רק כותבת שאני מצאתי פודקאסט שקצת התכתב עם זה, קוראים לו אנשי הקשב ..

ועוד משהו קטן, אני רואה את זה על עצמי כמו התמכרות, ואני יודעת שלהתנקות מהדופמין שזה מייצר לוקח לפחןת שבועיים, אני גם במאבק תמידי על זה , ומחפשת פתרון. מחזקת אותך!! ושתדעי שהאשמה זה חלק מהמעגל הזה ... בזבוז זמן, אשמה ,חוסר הצלחה

הדחיינות הזאת מתבטאת בעוד נושאים בחיים?

ושרשרת אליי בטעות?

מה שעזר לי -

להיות סלחנית כלפי עצמך. זו את כרגע, רגשי אשמה ויסורי מצפון על כל יום ויום לא מקדמים. מותר לפעמים להימרח ולהיות פחות יעילים. מותר לטעות ומותר להודות שאנחנו לא יודעים משהו. זו עבודה בשינוי החשיבה, אבל זה אפשרי.

למצוא מה הזמנים היעילים שלך. כשאת כן יעילה, באיזו שעה ביום זה קורה? אצלי זה ב10-15. אני מראש לא מתחילה לשבת על דברים קשים לפני וברגע שאני רואה שעברתי את שלב היעילות אני נותנת לעצמי הפסקה ארוכה. אחר כך לפעמים יש עוד זמן יעיל, אם נחים מספיק.

לכתוב על דף את המשימות שצריך לעשות היום ולהרים לעצמך על כל משימה שסיימת. גם אם היו 20 משימות וסיימת 5, זו הצלחה. לאט לאט תלמדי את עצמך לסיים יותר משימות וגם להיות ריאלית בכמות שאפשר להספיק ביום.

לזהות מתי הגלישה היא התחמקות ממשימה, לנשום עמוק ולהגיד לעצמך "אני מתחמקת מלהתקשר לשמוליק ולכן מוסחת" ולבצע את המשימה שהתחמקת ממנה. אפילו דבר קטן כמו לנסח טיוטה לבקשה משמוליק. העיקר להפסיק להתחמק

לא מכניסה את זה הביתה בשיגרה ולכן תקוע לי בראש שזה ממש ממש לא בריא

מכירה הרבה שבהריון לא מסתדרות עם מים ומיץ כן עובד להם. נכון שזה לא בריא אבל בהריון זורמים עם מה שהגוף דורש🙂

שתיתי כל יום 3 ליטר פטל,

ואחרי תקופה נהיו לי שיניים ורודות....

יתן לך ויטמין סי

אפשר גם סודה, חלב, בירה שחורה

חליטות של תה ללא קפאין (לואיזה, אפרסק, תפוח מה שאת אוהבת) ולשתות קר.

אפשר גם לקנות תפוזים סחוט

או סיידר תפוחים - תרכיז טבעי ללא תוספת סוכר

אפ אין סכרת הריון עדיף לשתות ממותק, זה מסוכן להתייבש!

כדאי למצות עוד אפשרויות -

תה קר

חליטות

מים עם לימון

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈