תלוי כמובן כמה אנרגטי, ושזאת באמת הבעיה
אבל בשביל ילד שלא מוצא פורקן וזה מתבטא בשבירת חפצים (ולא בטעות מתוך סקרנות או חוסר זהירות, אלא מעצבים)
הייתי מחפשת יותר מזה.
אם אתם באיזור חילוני תחפשי משחקיה בפעלטון
אם באיזור חרדי אז יש בהרבה מקומות משחקיות מסובסדות שמופורסמות בערוצים רלוונטים לחרדים ובכוונה לא מפורסם לציבור הכללי.
משחקיה הכוונה טרמפולינות, בריכות כדורים (לא לפעוטות) טיםוס על קיר, אגרוף ועוד.
כדאי גם לרשום אותו לחוג ספורטיבי. יש חוגים שגם עובדים בהם חזק על משמעת וגבולות יחד עם פורקן.
בריכות שחיה (שחיה ממש לא הבריכות המתנפחות הביתיות) כדאי חוג שחיה אם יש באיזור. מתקני נינגה לילדים.
אם זה עוזר, מה טוב.
אם לא, ממשיכה לבדוק הלאה מה עוד חסר שם. מה עוד הוא מספר באמצעות ההתנהגות הזו.
שימי לב שחופש גדול ובכללי יציאה מהשגרה זה לא מדד לבדוק אם יש בעיה, זה כן יכול להציף יותר למודעות בעיות שבמובן מסויים שמת לב אליהם עוד קודם ועכשיו מתבטאת ביתר שאת.
עוד כיוון לבדוק, כתבת שהוא גם חכם. האם הוא מאותגר מספיק קוגניטיבית?
תנסי לעשות איתו ניסויים של מכון דוידסון (זה של מכון ויצמן)
אפשר אחרי הניסוי להראות לו את ההסבר (מותאם לילדים)
אם הוא נביע עניין ושמחה, ואת רואה שזה מפחית את ההתנגשויות, שווה להשקיע בזה.
אפשר גם ללמד אותו לקרוא (השקעה לטווח ארוך)
תנסי לשים לו פרקים על מדע או על ידע כללי בפודקסט (תנסי את של יובל מלחי)
אם מרגיע אותו להקשיב לפרק בהחלט יכול להיות שזה מה שחסר לו וההשתוללות זו הבעה של תסכול משיעמום וחוסר עניין.
ילדים חכמים שרגילים לגירויים וחקירה ולמידה והתפתחות מחוץ לבית יכולים למצות מהר מאוד שהייה בבית אם לא מביאים את הגירוי לתוך הבית.
בזמן שאת איתו תנסי לעשות איתו דברים שהוא יותר אקטיבי ומביע את עצמו מאשר קריאת ספרים (שיש לזה גם חשיבות רבה)
למשל בניה בלגו, יצירה בקליי/ פלסטלינה,
אפילו בנית פאזל, ותוך כדי לדבר על מיומנויות חשובות בחיים ולראות תוך כדי הנאה ועשיה מה עולה אצלו.
איך הוא מתמודד למשל אם משהו נהרס לו?
