לדבר על מה שלא מדברים - סידרה חדשה להורים - מילה טובה

לקחתי את הקורס שלה ובעיני זה משנה חיים. מדברת מדהים על איך לדבר עם ילדים על תכנים כאלה בצורה בריאה.

הביצית מבשילה בתוך הגוף של האשה, והזרע נוצר בגוף של הגבר.

יש חיבור מיוחד ונעים של האיש והאשה, שעושים אותו רק בפרטיות ורק אחרי החתונה, ובחיבור המיוחד הזה האיברים שלהם מצחברים כמו פאזל ואז הזרעונים נכנסים לגוף של האשה, ומצחרים ביניהם מי יגיע ראשון אל הביצית ויזכה להפרות אותה.

עם בת ה11.5 לשי כן עישתי גמה שיחות וכן פרטתי יותר והסברתי הכל.כמעט..

אבל בגיל 8 לא היתי מפרטת הכל.

היתי עונה תשובה אמיתית אבל כללית יותר.

לא היתי מלכתחילה נכנסת למושגי זרע מהגבר וביצית מהאיהש

אלא מסבירה את האיך מתפתח תינוק רק משלב הביצית המיוחדת שמגיעה לרחם ואז מתפתח ממנה תינוק ובזה לא אכפת לי לפרט..

אבל

י שבנות יותר בוגרות וחושבות

ומניחה שצריך להתאים לבת

הבת לשי בת 9 ויש לי עוד שקט ות ממנה

היא לא שואלת ולא מתעניינת בכלל ומרגישה שזה מממש לא מתאים לה לשלב כל הידע הזה כי זה האופי שלה.

לגדולה עישתי ישחת הכנה למחזור בגיל 10.5 בערך

מה לענות?

ותודה נשמע לי מתאים

איך זה נשמע סבבה להעביר לילדה

או שאני תקועה ממש בפעם???

או שלקחו אותן לשיחה לפני החתונה.

אז מהטראומה אנחנו מחפשות תיקון.

אני עצמי חקרתי את הנושא כמה שיכולתי.

הנקודות שמנחות אותי - אפשר לדבר איתי על הכל, אפשר להרגיש הכל, אין סודות והכי הכי - אין שקרים.

לכן אני מאד מתאמצת לענות אמת. מדויקת. בלי להסתיר מידע.

אני לא מציפה סתם מידע לא תואם גיל, אבל מטפטפת מגיל צעיר מאד - שמות האיברים המדויקים, מתי ואיפה אפשר לומר מילים מסוימות. כשהם שואלים אני זורעת זרעים לעתיד ופותחת פתח לשאלות. וזה יכול להיות גם שאלות על מוצרי הגיינה למשל.

להגיד איך שזה בפשטות

אני גיליתי לבד בגיל יחסית מאוחר

היה למ מאוד קשה להשלים עם זה זה לא נתפס לי אז

שהיא תקרא באינטרנט? בקיצור שולחן ערוך כמו שאני עשיתי?

האמת שעכשיו דיברתי איתה והיא ממש לא לקחה את זה קשה. הסברתי שיוצא מהפין ונכנס לפות וזה קשור למבוגרים בלבד והיא לא בתעמקה יותר מזה

גיפיטי/ גימיני / אחרים

מסבירים נהדר כל דבר

הורים אף פעם לא היו מקור ידע

והיום זה פשוט מיותר

הורים צריכים להיות מקור בטחון/ אמפתיה/ הכלה/ דוגמא אישית

כן לענות על שאלות בפשטות ובכנות

אבל לא חייבים להסתבך עם תיאורים מדויקים שלא באמת מעניינים בגיל צעיר

ובגיל מבוגר יותר

AI הוא מקור מעולה

אלא ההרגשה שאי אפשר לדבר על זה עם ההורה. הרגשת הסודיות סביב העניין, שזה נושא אסור שבודקים לבד ולא מדברים עליו עם אחרים.

כשאני נותנת את המידע אני נותנת את הביטחון.

לענות על שאלות בפשטות ובכנות

לא להפוך את זה לנושא סודי

אבל גם לא צריך להגיע לפירוט שלא באמת מעניין אותם

וכשזה מעניין אותם

הם לא רוצים לדסקס על זה עם ההורה ואז לקרוא על זה באופן פרטי ולשאול מה שבא להם

יותר נעים

מעולה.

בפועל לדעתי- אם ההורה לא יוזם את האמירות, הילד מבין שזה נושא אסור. יהיו ילדים שלא יפתחו בכלל מול ההורה (מנסיון אישי...). אבל גם אם הילד כן שואל, יכול להיות שכבר הנושא נקשר אצלו למשהו סודי ואסור.

כולם שאלו שאלות סביב הנושא

ועניתי בצורה פשוטה ומותאמת

מהניסיון שלי

נושא לא הופך סודי/ אסור סתם

זה קורה שהורה מגיב בצורה לא טובה לשאלות/ אמירות

בנושא הזה או בנושאים אחרים

(אצלי אין נושאים אסורים/ סודיים

כולל דיבור על כסף/ אמונה/ רגשות/ קשיים/ הריון לידה/ מחזור וכו)

שהם יבחרו. יש טובים יותר וטובים פחות, וכדאי שלא יקבלו את המידע שלהם מכל מיני אתרים עם אג'נדות שאת לא יודעת מה הן.

בכל מקרה, כתבת שאת עונה על השאלות בכנות, בלי בושה, ונותנת מידע ופרטים שנראים לך תואמי גיל - זה בדיוק מה שפותחת השרשור מנסה לעשות... הרבה אנשים מרגישים צורך לחשוב מראש איך להציג את הדברים.

אגב, כתבת שכשזה מעניין את הילדים הם לא רוצים לדבר על זה עם ההורים, מהנסיון שלי זה כנראה אינדיבידואלי, הילדים שלי למשל, הגדול בן עשר, מאוד רוצים לדבר איתי גם על הנושא הזה של איך תינוקות באים לעולם, מאז שהם קטנטנים ועד עכשיו, תמיד קיבלו תשובות אמיתיות ו( בעיני) תואמות גיל.

לא יודעת מה יהיה בגיל ההתבגרות, אשמח אם עדיין יראו בי כתובת לקבל מידע/ לברר מידע שנחשפו אליו.

אג'נדות יש על איך מתרחש הריון?

אני חושבת שכשילד בגיל עשר שואל על הריון

הוא לא צריך פרטים טכניים

הוא שואל כי זה דבר נסתר

ההריון והתינוק אח"כ נראים לעין

אבל האופן בו זה קרה

ההריון והלידה

נסתרים ממנו

ולכן התשובות צריכות להיות מענה טכני פשוט

ואם השיחה מעמיקה אז הסבר על למה זה נסתר

אני שתפתי את הילד שגם אני הייתי סקרנית לגבי דברים שלא ידעתי איך הם עובדים

ושיש דברים שצריך לחוות בגיל המתאים כדי להבין

ועל שאלות טכניות

תשובות פשוטות

'איך מונעים הריון?'

'יש גלולות ויש אמצעים חוסמים אחרים'

'איך התינוק יוצא?'

'מלמטה נפתח פתח'

'מה זה (על פדים)?'

'לנשים בשביל מחזור/ דימום'

וכן הלאה

מה הגיל המתאים למיניות, שלב בחיים, נאמנות, מה נכון שיתרחש, עם מי, מגדר...

לגבי הילד בן העשר( או הרבה פחות) ששואל, תלוי עד מתי הוא ממשיך את השיחה.

בעיני אין צורך להעמיס בפרטים מיותרים, כן כדאי לענות תשובות נכונות, ללא מבוכה, ולסיים את השיחה כשהילד מסיים אותה, ולא לפני. יש ילדים שכן מתעניינים בפרטים הטכניים ושואלים שאלות הבהרה.

לגבי ה ai, הרבה פעמים הוא מציע הצעות משל עצמו או שאלות הכוונה. כך שהוא מציע כיוונים שאפילו לא חשבת לבדוק. ברור בעיני שאפשר להגיע איתו בקלות למחוזות זרים ומוזרים.

ואגב גם ל ai יש אג'נדות. בעבר, לא זוכרת מתי, כשביקשתי ממנו בדיחה על יהודי, הוא ניסה לספק לי אחת, ואז בדיחה על אפרו אמריקאי, והוא אמר לי בפסקנות שהוא נמנע מגזענות, ואחרי זה הסביר לי, באדיבות רבה כמובן, למה בדיחות על יהודים זה סבבה ועל שחורים זה גזענות.

לא מעניינות ילדים

נערים/ות שרוצים מידע

ימצאו אותו

בין אם הורה נתן איזשהו מידע ובין אם לא

זה קשור למצבם הנפשי/ חברתי

הAI אמנם נותן שאלות הכוונה ורעיונות אבל בוויב שמתכתבים איתו

שיחה אירוטית לא תתרחש אם לא יכוונו אותו לשם

וכן הוא לא נטול בעיות

אבל ספציפית לגבי מידע ותקשורת איתו

בעיניי הוא עדיף על אנשים זרים ברשת

אבל בעיני עדיף בהרבה לקבל את המידע הזה מההורים.

וזה אפשרי, זה לא איזה מדע בדיוני.

ואם סומכים על כך שנערים יחפשו את המידע בעצמם , נראה לי שעדיף לצייד את הילד, או את מדפי הספרים בבית, בספרים מתאימים, גם זה עדיף על אינטרנט ועל בינה מלאכותית.

שיש איך לעצור נער מהתכתבות עם AI

אם אין לו בבית

הוא ימצא בחוץ

זה מקור מידע מדי אטרקטיבי

גם אם הורה נתן את מלוא המידע מבחינתו

זה אף פעם לא מלוא המידע

כי התהיות הן על החוויה/ התחושות ולא רק על העניין הטכני

ואת המידע הזה נער כנראה לא ירצה לקבל מההורים

וגם אם כן

לא בטוח שזה יותר טוב מAI

בעידן הזה

הכיוון בעיניי צריך להיות

הכוונה ודוגמא אישית

איך להשתמש עם AI

איך להפיק ממנו תועלת

איך לזהות טעויות

והבנה שהוא כבר חלק בלתי נפרד מהחיים

כמו גוגל לפני 20 שנה אבל על סטרואידים

כי אז יש אנשים אמיתיים לבוא לבדוק איתם.

שהורה יכול להיות כתובת

אם הוא מתנהל נכון

אבל לא כתובת בלעדית

כי יש עולם מעבר להורים

(גם ילדים בני 6 יכולים להיתרם ממקורות מידע חיצוניים

אני רואה את החשיבה והשפה הרגשית הגבוהה של בן ה6 שלי

שמגיעה גם מסרטוני יוטיוב שהוא ראה)

כשהייתי ילדה, אני זוכרת איזה ערב שממש רציתי למצוא מידע על איך מגיעים ילדים לעולם. הלכתי למילון אבן שושן אחר כך לאנציקלופדיה ואחר כך אפילו לקיצור שולחן ערוך.

זו הייתה חוויה מסעירה בשבילי אבל בסופו של דבר, מקורות המידע שלי היו מוגבלים וסטטיים. חיפשתי תשובה, מצאתי אותה — המשכתי הלאה .

אחר כך הגיעו גוגל ויוטיוב. המידע הפך אינסופי, מהיר ולא תמיד אמין. הילדים שלנו מחפשים, מוצאים, גוללים. האתגר הוא ללמוד לבחור: על מה ללחוץ, למי להאמין, ממה להיזהר.

היום ילדים ומתבגרים מחפשים תשובות ב-AI. זה כבר שינוי מסוג אחר.

כי AI לא רק נותן לך מידע. הוא מדבר איתך בחזרה.

הוא שואל, ממשיך, מתאים את עצמו אליך, מגיב בלי שיפוטיות ובלי מבוכה. השיחה יכולה להגיע למקומות שהילד בכלל לא התכוון להגיע אליהם.

בשבועות האחרונים קיבלתי הודעות מבנות שסיפרו שנחשפו במהלך שיחות AI לתכנים שלא חיפשו ולא תכננו לראות. מישהי אחרת תיארה קושי להפסיק שיחות אינטימיות או ארוטיות עם הבוט.

וזה בעיניי האתגר החדש.

באנציקלופדיה חיפשנו מידע. בגוגל חיפשנו בתוך ים של מידע. אבל ב-AI — המידע מתחיל לנהל איתנו מערכת יחסים.

וכשמדובר בילדים ובני נוער, אנחנו עדיין רחוקים מלהבין מה זה עושה להם.

זה מזמין אותנו לחינוך מיני מסוג ממש אחר. חינוך מיני שיש בו ביקורתיות על קשר אבחנה בין אשליה לממשות בין קשר וירטואלי לקשר ממשי בין מקור מידע אמין ובין גבולות האמינות. הAI לא מחנך דווקא לערכים שאנחנו מאמינים בהם... אז איך מפתחים ביקורת ליצור כל כך אמפתי ונגיש? בשיח כנה, מכוון ומאמין!

ד"ר מאור קפלן

שאלות מיניות

שימוש בai כעריכת טקסט הוא לא משהו שהיא יצאה כנגדו

וזה מה שיפה, להשתמש בכלי ולדעת להיזהר במה הוא לא טוב

ולא לברוח ממנו באופן גורף

אבל אין לו/ ה הבנה מספיקה בAI כדי לכתוב דעה על זה

AI לא מושך שיחה לשום כיוון ובוודאי לא לכיוון אירוטי

הוא כן מאפשר שיחה נטולת שיפוט ומבוכה

בוויב ובכיוון שאליו מכוון מי שמתכתב איתו

נער/ה שמחפשים את זה ומתחילים שיח עם בוט בנושא

זה הרבה יותר טוב משיח עם אדם זר

והנער הזה לא יעשה שיחה כזו עם ההורים שלו

גם אם הם הסבירו לו פעם באופן טכני איך יחסי מין קורים

ברור שכן. ונראה לי שבנושא הזה הכי חשוב שהורים יהיו מקור הידע. ככה זה יכול להגיע מתווך, עם קונטקסט נכון.

אולי אנחנו גדלנו בדור שהורים לא היו כתובת לדבר הזה אבל העיוות הוא שם לא במה שאנחנו עושות עכשיו.

ובאינטרנט אין לך שליטה על איך המיגע מועבר ומאיפה הוא מגיע. ואם בעקבות חיפוש תמים הילד יגיע לתוכן פורנוגרפי? (גם אם יש סינון, בסוף הכל אפשרי)

לספר לה בגיל מבוגר או לא לספר בכלל?

אם אופציה א, אז תדעי שהרבה יתר קל לתת מידע כזה לילדים צעירים מאד מאשר למתבגרים

לא חושבת שילדים יכולים לתפוס ולהבין את הרעיון של מפגש 2 אנשים עירומים יחד ולהבין שזה גם אבא ואמא

אולי אני טועה, גם אני עוד לא החלטתי על דרך

ונכון גם להרחיק את זה מהם. שימי לב שכתבתי "איש ואשה" ולא "אמא ואבא".

מן הסתם

אבל המח שלה ינסה לדחוק את זה, כי ילדים לא תופסים את ההורים שלהם כיצורים מיניים.

אבל אם את עונה לה כל פעם בהתאם לגיל שלה אז הפאזל ייבנה לאט לאט

למשל הבנות שלי היום בנות 5 ו-3 יודעות לגמרי להגיד שלהן יש פות ולאח שלהן הקטן יש פין.

באיזשהו שלב אחת מהן שאלה אם לאבא גם יש פין כי הוא בן ואמרתי שכן. וזהו, זה לא העסיק אותה יותר מידי והיא לא אובבסיבית למידע הזה. אבל יום אחד כשהיא תגדל, יהיה כבר בסיס לדבר על יותר מזה.

כשהייתי בהריון הבת שלי שאלה אותי איך התינוק נכנס לתוך הבטן. אז אמרתי לה שהוא לא נכנס לתוך הבטן, הוא גדל שם בפנים.

ואז היא הלכה ואמרה שיש לאמא אוצר של תינוקות בבטן, וכשה' מחליט אז אחד התינוקות מתחיל לגדול. עכשיו זה כבר לגמרי הקשה שהיא עשתה אבל כשאני ארצה לספר לה על ביציות אני אוכל להשתמש בשפה שלה שזה מעין אוצר של תינוקות.

ככה כשזה כל פעם טיפין טיפין יכול להיות שזה אפילו לא יגיע למצב של "ה-שיחה" כי יכול להיות שהיא תעשה את החיבורים בעצמה בצורה מסויימת.

זה "מיוחד ונעים",

זה מפורט, זה לא טכני, מביך , נראה לי ילדים לא בנויים לתפוס את זה בתור נעים...

אם זה מטריד אותם ושואלים, אין בעיה לענות.

אבל זה לא בראש של ילדים בכלל, אז אין סיבה להוסיף את התיאור של נעים בגיל הזה.

בעיני "נעים" זה ממש לא "מענג",

אלא המקבילה המרגיעה ל"חיבוק" במקום "חיבור".

הזרע יוצא מהגוף של האבא, ונכנס לאמא דרך חור מיוחד שיש לנשים בגוף (בגיל קטן אני קוראת לו 'חור של תינוקות').

יספק אותה?

אבל למילה "חור" יש קונוטציה לא משהו, כמו איזה תקלה או משהו בלוי... הייתי מחליפה ב"פתח".

את זה היא כבר יודעת. היא גם יודעת איפה הפתח נמצא. היא צריכה הסבר על איך זה קורה

אבל אני מצדדת בלהסביר הכי פשוט, הכי אמיתי, הכי עם שם לכל דבר. שם אמיתי, "מדעי" לא כינוי.

בצורה כללית, לא אבא ואמא, אלא כל בן אדם בעולם נולד מ...

זה לא קל. אני מסמיקה מבפנים וכנראה גם מבחוץ.

אבל אני חושבת שזה חשוב ומוכנה להסביר את עצמי ולהלחם על עמדתי.

חשוב להיות כנים, לא להסתיר מידע. אפשר כמובן להסביר בגדול ולרדת לרזולוציות ככל שהגיל מתקדם.

יצא לי קצת מעורבב

אבל המטרה שלי היא שהילדים ידעו שאין דבר שהם לא יכולים לשאול, אני יוצאת מנקודת הנחה שהם יתקלו בעצמם במישהו או במשהו שיסביר להם. ואני רוצה להראות להם שאני לא פוחדת ולא מסתירה שום דבר.

וממליצה שהתהליך יהיה מלווה בשאלות אליה, למה היא מתכוונת כשהיא שואלת, מה היא חושבת שהתשובה יכולה להיות וכולי

רק רוצה רעיונות איך ממש להתנסח

ממש לתאר

לאיש ואישה נשואים יש חיבוק מיוחד. בחיבוק הזה הפין נכנס לתוך הפות ואז עובר הזרע.

(זה בהנחה שהיא יודעת שבפות יש פתח נוסף שממנו יוצא התינוק. אם היא לא יודעת כדאי לומר גם את זה).

ושלום על ישראל🙃

אני קראתי את זה מיועצת למיניות בגיל הילדות, דתיה. הגישה שלה היתה שכשנחשפים בגיל צעיר, זה פשוט וטבעי ולא מביך ומרתיע.

מחבק אותי ואולי זה יגרום לי להריןן?

וחברה?

מה זה החיבוק הזה?

שמעתי ממדריכת מיניות בכירה במכון שאמרה לא להשתמש במושג הזה

יותר מתאימה המילה חיבור לדעתי.

לא משאירים את זה ככה. וזה מוסיף בעיני את מימד האהבה.

אבל תכלס לא נשמע לי קריטי אם חיבוק או חיבור או משהו אחר...

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

וואלה

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

גם אם הוא יותר משנתיים.. חשבתי שזה ברור אבל אולי לא חח כנראה תלוי פסיקה

אצלי יש גם פוסט טראומה ובעיתיות לצום בגלל העבר בהריון אבל זה לא קשור כל עוד אני מניקה גם ככה אמרו לנו שלא צריכה ושכשאני אפסיק אז לפרט ולקבל פסיקה ספיציפית..

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אם אני לא מניקה ולא בהריון

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

עבדתי עם סוגים שונים של חסידות וכולל לא צמו, גם רווקות

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

לא פשוט...

לפני כיפור נערכים מראש, הרבה מים, ענבים, הכנה נפשית...

נשים לא צמות צומות קלים...

לא משנה מה הסטטוס שלהם

אני השנה פעם ראשונה מזההרבה זמן שאני לא מניקה/הריון... אבל החצי במילואים

אז הולכת לפי מנהג אמא...

מישהי ממש דתיה שעבדתי איתה בעבר

שאלתי אותה אם צמה, באיזה צום (לא כיפור או 9 באב)

אמרה לי אני אמא, אימהות לא צמות

מעניין אם זה מבוסס על משהו (הלוואי...)

למה מרגיש מוזר ולא שייך לצום?

האמת שאני תמיד מרגישה שאני אחת הנשים הבודדות שצמות ולא מבינה למה זה. אם אני לא בהריון או מניקה למה שלא אצום?

זוכרת תמיד את אמא שלי צמה בכל הצומות ואת כל הנשים שהכרתי. אני חושבת שכל עוד לא הוחלט לבטל את הצומות הקלים אין סיבה שמי שיכולה לא תצום.

כמובן שכל אחת תעשה את המנהג שלה, נראה לי שבציבור החרדי מאוד רווח שנשים לא צמות צומות קלים.

בילדות שלי אמא שלי מעולם לא צמה צומות קלים,

חמותי לא תמיד צמה, היה לי מורות שנהגו לא לצום.

אז לא כזה טבעי לי כמו שלך.

וכמובן אפקט ההשפעה של הצום.

הדרך היחידה שלי לצום זה למות בערך. לא מסוגלת לעשות את זה על צום קל. התאומות הלא קלים זה מסירות נפש בשבילי.

מיום כיפור!

יצא לי לצום בחודש שביעי, שמיני, בהנקה מלאה וגם כמה ימים אחרי לידה ולא פחדתי כ"כ מהצום כמו עכשיו... כעת בתחילת הריון והבחילות זה נוראי! אם אני רעבה אני כאילו חייבת מיד לאכול, איך אצום עם הבחילות? אני גם מקיאה ואז....עעע... אי אפשר לשטוף את הפה . זה נורא.

אני לא רב ואין לי מושג, רק זוכרת שבאמת ממש ממש קשה צום בתחילת הריון

שלא יתרגל..

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

כבר הרבה זמן מחפשת

למזרן

הם ילדים, הרשרוש לא מפריע להם לישון...

רק לגדולים שלא מפספסים בכלל אני שמה מגן מזרן עם בד למעלה.

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

ככה שגם קל להציע את המיטות וגם זה משהו אחד לכבס במקום 2.

יש הרבה צבעוניים ועם ציורים חמודים.

מאז שעברנו לזה, הרבה יותר קל. ושמיכות בקיץ מכבסים..

קופה-פוליאסטר 360 ° גיליון מותאם אישית עמיד למים רק (ללא ציפה) סרט אלסטי סביב מזרנים כיסוי מיטת גודל מלך - AliExpress 15

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תפני לחריגים

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

ומשתנה בין קבוצות גיל

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

ואם זאת תקינה מורחבת

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

משפחתון או מעון פרטי עולה בערך 3,000

ויש גם באיזור ה2,000

ויש חצי יום ב1,000+ לא יודעת מה המטפלת נותנת שם שזה הסכום שהיא מבקשת

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

מבאס ממש

משתדלת להאמין שהכל משמים לטובה אבל קשוח

אצלנו עושים ש"ב בצהרון (לפחות אמורים. לא תמיד זה קורה. וזה בכל אופן לא כולל דפי קריאה שצריך להקריא להורים).

בעיניי ילדים שחוזרים בארבע וחצי - חמש מהמסגרות, לא צריכים חוגים ולא צריכים גינה, אלא רק בית..

במיוחד שעוד מעט יהיה חורף, וקצת אחרי זה כבר חושך.

אם חשוב לך לצאת איתם עוד, אני מציעה שתצאו לגינה רק בימים שאין חוג. אל תעמיסי עליהם ועלייך יותר מדי, יהיה לשלושתיכם יותר קל.

בהצלחה ♥️

מיותר גם לדעתי חוג. לא צריך. זה ממש מאוחר ולחוץ.

ש.ב גם אצלנו היו עושים בצהרון. בכל מקרה בגיל הזה זה לא אמור לקחת יותר מ 10-15 דק'. ואם זה יותר לעשות רק חלק ולכתוב פתק למורה.

בעיני עדיף לא להיות לחוצים מדי משיעורי בית, אם יש לך כוח וזמן צאו לגינה, ותנסו להקדים ארוחת ערב ומקלחות, להכנס מוקדם למיטה, ולהאריך קצת את הזמן שיושבים איתם לפני השינה, זה הזמן שפתאום הם רוצים לספר מה היה היום.

אוורור זה יכול להיות זמן נחת בבית עם סיפור, חומרי יצירה או משחקי דימיון, ויכול להיות יציאה לגינה.

ביום של חוג לא הייתי הולכת לגינה.

מה התוכנית, ומתי כדאי לאסוף אותם.

וגם לראות אם הילדים נהנים רוצים להישאר, או שהם רוצים לחזור מוקדם.

לפעמים יש בצהרון- חוג/ פעילות, ואולי הם לא ירצו להפסיד.

אצלינו בצהרונים עד 16:00 ולא יותר.

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

הכל היה בסדר

רק לא ידעו לחשב גיל הריון לפי ווסת אחרון...

מחשבים לפי הוסת הקודם, היא התחילה לקחת את הפרימולוט הרבה אחרי הוסת וגם אחרי הביוץ, זה לא אמור להשפיע...

( חוץ מזה שמן הסתם היא גילתה את ההריון יותר מאוחר)

לקחת

פרימולוט נור והריון - יש סכנה להריון? - המרכז הרפואי מעיני הישועה

שאלות ותשובות בנושא פרימולוט נור - מעיני הישועה

(השאלה והתשובה הרלוונטית, בתגובה השלישית בקישור הזה).

ההורמון של הגלולה הוא בעצם אפילו תומך הריון

לי קרה שניכנסתי להריון עם פרימולט נור ואחרי שהפסקתי כי גיליתי הריון הפלתי

הרופאים אמרו שזה בגלל הכדור וכשמנסים להיכנס להריון לדחות מחזור על ידי דופסטון

ומאז הרבה שנים לא העזתי לגעת בכדור הזה

כמובן שלא יודעת אם זה באמת בגלל זה אבל מניחה שהרופאים ראו כמה מקרים שזה קרה.

במידה ומגלים הריון

להפסיק אותו בזהירות

ואולי להתייעץ עם רופא

כי הכדור בעצם מכיל פרוגסטרון שתומך בהריון

ויתכן וזה לא טוב להפסיק אותו בבת אחת

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

אשמח למספר אם יש לך

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

באיזור ירושלים

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

תכתבי לי האישי אשלח לך מספר. ממש תותחית.

היתי אצלה אני, עברתי תהליך מהמם ב''ה.

דתיה ומתחשבת בדת בתהליך הטיפול, עמוקה ומהירה וממש טובה.

וגם מקבלת בזום.

קיצור שלחי לי האישי.

מקווה שבאמת יהיה לה זמינות

מעולה, שלחי חי באישי

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

ובמקום ממוזג אבל לא קר- 2 שכבות למעלה ואחד למטה

אם אין מזגן, או חם מאוד, אז קצר.

אם יש מזגן חזק, ארוך דק.

ובעיקר להרגיש את התינוק.

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.