והאם קשה לך בכללי עם שינויים?

אני שמה לב שמעברים (מכל סוג) מאוד קשים לי לפני מעשה, אבל לאחר זמן אני שמחה שהם נעשו.

הוא קצת פחות קשור לדירה הנוכחית וסנטימנטלי. ויותר רוצה כבר להיות בלי בעל בית על הראש...

שינויים גדולים בחיים כמו עבודה קשה וכו' קשים לי מאד וגם פרידות

ובמקרה הזה אני גם לא מרגישה שזה היה לחלוטין מיוזמה וצורך שלי, כי מבחינתי היינו ממשיכים בשכירות... כאילו השינוי הזה חצי נכפה עלי.

היא זאת שעוזרת.

את יכולה להבין שהקושי שלך קיים בכל שינוי גדול ולא בהכרח מצביע שהמעבר עצמו רע או הדירה פחות טובה.

נשמע שלדירה החדשה יש יתרונות גדולים והיא פשוט חדשה לך.

לקבל את זה שקשה לך במעברים (גם לי)

מבלי להשליך על הדירה הבאה או על מי שיותר דחף למעבר.

את קו החשיבה שלך

שבאמת כנראה זו הדירה המתאימה לכם בהשגחה פרטית ואין מקום להשוואות בעיקר כי היתרונות הדירה הם לפי מה שאתם היום אבל לא ניתן לצפות את השינויים העתידיים ולראות למה בעצם שהדירה הזו מתאימה לכם לגבי דברים שעוד יתעצבו/ יתווספו בהמשך הדרך ושכרכע אין להם משמעות או שעדיין לא קיימים ודווקא הדירה הזו היא תהיה הדבר הנכון לגבי הדברים האלו

אני באמת רוצה לזכור שאין לי מושג מה ההשגחה הפרטית ושיש הרבה דברים נסתרים גם בעתיד כמובן וגם בהווה

הרי בסוף גם בדירה שרציתי ביקרנו פעמיים ואני לא באמת יכולה לדעת איך היה לנו שם. זו גם הייתה דירה עם מדרגות( דו מפלסית) שזו הסיבה שבעצם וויתרנו והדירה שלקחנו מפלס אחד... והמדרגות האלו הדאיגו אותי גם כי זה מעייף וגם חשש מנפילות שלנו או חלילה של קרובי משפחה מבוגרים/אורחים

אבל שאר הדברים היו ( לכאורה!) מושלמים

חברה אמרה לי פעם שבגיהנום עוברים דירות...

ההצפה הרגשית יחד עם העומס הפיזי מעצימים את כל הקושי.

בטוחה שככל שתתרגלי לדירה החדשה, תראי בה את היתרונות ותשמחי בה. (ואל תשכחי שהכל הפיך. אם תראי שקשה ואת לא מתרגלת תוכלו לעבור / לשפץ).

יכולה לשתף שפעם התלבטנו מאוד בין שתי דירות (בשכירות), ואחרי שסגרנו במשך תקופה ארוכה מאוד הייתי בחרטות ותהיות. אני חושבת שלקח לי איזה שנה אחרי המעבר להשלים עם זה באופן סופי. אבל היום אני יודעת שבעלת הדירה היתה הרבה יותר טובה וזה היה סופר משמעותי, וגם פרקטית לא יודעת איך היינו מסתדרים בדירה השניה מבחינת גודל.

האמת כנראה יש דברים שמבינים בדיעבד. ואני עוד לא שם אז לא יודעת איך יהיה לי

דווקא בגלל שמעבר זה כל כך קשה אני מאד לא רוצה להגיע למצב שאנחנו עוברים שוב

אני רוצה לתת צ'אנס אמיתי, בלי השוואות

אבל את צודקת שזה יכול לקחת זמן.

תודה לך!

וגם אנחנו בדקנו דירה אחרת שלדעתי היתה יכולה להיות טובה יותר מהדירה שקנינו בסוף.

כשבדקנו אותה היו כמה שיקולים למה לא לקנות. אחד מהם היה המחיר, ובסופו של דבר הדירה שקנינו היתה אמנם זולה יותר, אבל היתה צריכה שיפוץ די משמעותי, שבסה"כ ביחד עם מחיר הדירה כבר יצא בערך אותו דבר...

(חוץ מזה לבעלי קצת הפריע משהו אחר. אבל היו לה יתרונות שאין בדירה הנוכחית, וזה מבאס אותי לפעמים לחשוב על זה שהפסדנו אותה).

אבל אני באמת מחזקת את עצמי במחשבה שזה מה שהיה צריך להיות... זה ממש מבחן באמונה בעיני. ואני משתדלת לא לשקוע במחשבות על העבר אלא לשמוח מהבחירה שלנו ולהאמין שזה נכון לנו. (וזה גם בר שינוי אם נראה בהמשך שזה באמת לא מתאים. גם אם זה מבאס, עדיין הכסף שלנו לא ילך עכשיו 'לפח' כמו בשכירות. ואם בהמשך נרצה לעבור, נוכל למכור את הדירה הנוכחית, במחיר שמן הסתם יהיה כבר גבוה יותר ממה שקנינו, לסגור את מה שעוד לא החזרנו מהמשכנתא, ובשאר להשתמש בתור הון עצמי לקניה של דירה חדשה).

באמונה את יודעת שהכסף לא בך ממך אלא הוא עובר דרכך למילוי הצורך של בניית עולם של החסד מבורא עולם אז אין בעיקרון עניין להשתמש במילים רווח והפסד

זה גם ככ מקטין להשתמש בזה כי כמות הכסף שיש לך לא באמת משקף את כל הערך שאת.. הערך שלך בנוי מכ'כ הרבה דברים שהם לא כסף... ואז העיסוק סביב זה לחשוב מה הפסדתי מה הרווחתי מתגמד

ועדיין אני כותבת לך לא משיפוטיות חלילה רק מלהאיר את המציאות באור יותר רחב להתבונן ביש ולא שאין, ומה שלי נראה כמו נמלה לך יכול להיראות כמו פיל כך שאי אפשר בכלל לשפוט ולהבין כמה זה מטריד אותך... את אלופה על עצם ההתמודדות בניסיון בכלל

זה לא העניין של ההפסד הכספי.

זה יותר הנקודה שאז חשבנו שזה קצת יקר מידי עבורנו. ובסוף הוצאנו את אותו סכום על הדירה שקנינו (וב"ה הסתבר שאנחנו כן יכולים להוציא את הסכום הזה).

אבל אז זה ביאס אותי, כי שם היה ממ"ד, מטבח גדול ומשופץ, ופחות מדרגות לעלות לדירה. וזה דברים שכן היו יכולים להוסיף לנו בנוחות של הדירה. (מה שהפריע לבעלי היה משהו שבעיני הוא ממש זניח לעומת היתרונות שהיו שם. אבל בשבילו זה כן משמעותי).

בכל מקרה כרגע זה לא באמת נתון לדיון. אנחנו כבר עומדים לעבור בקרוב, ואני מאמינה ומקווה שנאהב את הדירה שקנינו ונתחבר אליה, והיא תענה על הצרכים שלנו...

קודם כל שיהיה לך מעבר קל וטוב, ושתגלי שהבחירה נכונה וטובה.

אני גם מבינה את ההשוואה בין היתרונות של הדירות וההתבאסות... מבינה ממש ממש.

ואני גם שומרת לעצמי תכנית ב' כזו דומה למה שכתבת. וזה באמת טוב לזכור שהערך של הדירה יעלה אז מקסימום נמכור ולא בהפסד.

(אני קצת מתבאסת על המחיר של ההובלה הנוספת, אם תהיה, אבל זה באמת בקטנה ומקווה שלא נצטרך. אבל רוצה גם לזכור שזה אפשרי ושום דבר לא חקוק בסלע.)

אצלנו לפחות אני פחות חווה קושי לעזוב את הדירה הנוכחית. מאז שאנחנו יודעים שבקרוב נעבור, אני עוד יותר מרגישה את החסרונות של הדירה הנוכחית (בעיקר שהיא כבר קטנה בשבילנו). אז מקווה שהמעבר ייתן תחושת רווחה ואני אתחבר לבית החדש.

זה גם עוזר שאנחנו עושים שיפוץ ואז אני יכולה לבחור את הדברים שיקבעו את המראה של הדירה לפי הטעם שלי, ולא לקבל את הדברים שנעשו לפי בחירה של אחרים.

מקווה שגם לכם יהיה מעבר מוצלח וטוב.

ושהמחדבה על מעבר תישאר רק בגדר מחשבה מרגיעה, אבל בסוף לא יהיה בה צורך כי תתחברו לדירה ותאהבו אותה...

אני בטוחה שתהני מהשיפוץ וזה שהכל חדש ונקי ולפי טעמך!

ואת תתחברי לדירה, במיוחד שאת בוחרת מה שאת אוהבת וכשהחפצים שלך יהיו שם

ותתחילי לבשל ולהכניס ריחות של בית והאוכל שלכם, הילדים יתחילו לשחק שם (אומרת את זה גם לעצמי... )

אני מרגישה שכל הסיפור הזה גרם לי ממש לחקור את כל הנושא של השגחה פרטית, גורל, בחירה...

וכמובן אני עדיין לא יודעת אפילו על קצה המזלג

אבל אמרתי המון המון תהילים ותפילות כל התקופה הזו

עברנו דירה לפני שנה, רצינו לעבור כבר כמה שנים ולקח הרבה זמן למצוא את הדירה המתאימה, היה לנו כבר מאוד צפוף בדירה הקודמת, הכל היה ישן ורק רציתי לעוף משם כבר ושמחתי והתרגשתי לעבור לדירה גדולה ומרווחת. כל כך רציתי לשם משם שאפילו לא "נפרדתי'' מהדירה הקודמת, יצאתי בלי להעיף מבט, היה לי כל כך חנוק שם שלא רציתי לראות אותה יותר.

להפתעתי בשבוע-שבועיים הראשונים בדירה החדשה היה לי ממש ממש קשה! כל כך חיכיתי לעבור, לא הבנתי מה עובר עלי, אבל הרגשתי מנותקת, בלי בית, ועוד לא הרגשתי בבית בדירה החדשה, הכל היה חדש וזר.

משתפת מהצד שלי כדי להראות שאפילו כשזה כן נעשה מרצון ולא אוהבים את הדירה שיוצאים ממנה, זה עדיין יכול להיות מאוד קשה, כי בסוף זה שינוי גדול, מעבר מתקופה אחת לתקופה אחרת, זה לא קל גם אם זה בסוף שינוי מבורך בע"ה. בהצלחה ענקית!

תודה על השיתוף הזה.

מזכיר לי שאפילו בדירה הנוכחית שאני מאד אוהבת, היה לי קשה בהתחלה...

מנות עיקריות- עופות, בשרים

סלטים אם את מכינה- חצילים, מטבוחה עוברים טוב הקפאה

סימנים תלוי מה וכמה את מכינה אבל יש הרבה שאפשר להקפיא

אורז גם אפשר להקפיא

חלות גם כן

תכלס כמעט הכל חוץ מתפו"א וכאלה..

תקפידי לאטום טוב ויהיה מעולה בעז"ה

ובכללי אני לא מהטובות בהקפאה, הרבה דברים יוצאים לי עם טעם של מקפיא, או במרקם פחות מוצלח.

אפשר להכין שניצלים עם ביצה ופרורים להקפיא ואז נשאר רק לטגן או לאפות בתנור

תתחילי מאפייה וקינוחים, זה יוצא מעולה.

בשר גם, חלק מהסלטים המבושלים, תוספות כמו פשטידות גם אפשרי.

אני לא אופה ולא מכינה סלטים בלחץ הזה

חחח אני מגזימה

אבל באמת כשבעלי לא נמצא מכינה הכי בסיסי ומינימלי.

שמה ערמות של כרעיים בתנור

דגים ישר על הפלטה עם רוטב מוכן.

סלטים קנויים עוגות קנויות

מכינה אורז תפוחי אדמה ועוד איזה מרק ואיכשהו מחלקת בין הסעודות.

(יוצא לי גם שבתות הרבה לבד כי בעלי רב קהילה באיזה מקום.

לטפל בעניין הלחץ😅

זה רק את והילדים

ומותר לבשל בחג.

חלק גדול את קונה ויש עוד המון זמן להספיק שאר הדברים.

השנה ראש השנה יוצא בשבת...

סתם לתשומת לב

גם לא יוצא עומס של סעודות עם עוד שבת, וגם ביום השני האוכל טרי יותר.

ממליצה לך גם. זה קלי קלות וחוסך כל כך הרבה לחץ בערב החג, מקום במקרר ושאריות שנזרקות כי בושלו מזמן ועברו חימום.

תכיני שניצלים, קוסקוס משקית, אורז,

ירקות סנפרוסט שזה שניה לסדר בתבנית ולשגר לתנור.

בשר אם אתם אוהבים ואם לא אז קציצות.

דג אפשר סלמון לבשל על הפלטה או לבשל מראש ולחמם.

מה התוכנית לגבי התפילות? יש לך בנים גדולים שמתפללים במניין ף או מדובר בילדים קטנים? זה משמעותי..

אין קשר בין הדברים

את יכולה להיות רגועה בקשר לזה אבל אולי כדאי לפנות להתייעצות ולקבל מדחה שתקל

מזל טוב!

אבל עדיין..

השאלה שלי בעיקר אם הכמויות דם זה נורמלי או שכדאי להבדק

מתמשך

1. זה בסדר קקי ירוק. למה זה מפריע לך?

2. מה היה לך סיוט? איזו משאבה ניסית?. תנסי להשאיל מחברות ולבדוק עם איזו משאבה הכי נח לך. טיפ שעובד טוב- במשך הלילה להניק רק מצד אחד ואז בבוקר לשאוב מהצד השני

3. אין שום קשר לטהרה, אבל זה באמת לא נעים. ניסית לשים משחות? לשתות הרבה מים ולא להתאמץ בשירותים..

בהצלחה! שפע טוב!!!

2. יש לי משאבה מתלבשת. היא נראה לי בסדר עיקר הסיוט זה לשבת בלי לעשות כלום (היא מתלבשת אבל אם אני עושה דברים תוך כדי זה שואב פחות) ולתזמן את השאיבות שלא יחסר חלב ושגם לא יהיה יותר מידי.. המסביב בקיצור

את לא צריכה לשאוב הרבה.

אפשר לנצל כל מיני הזדמנויות, אם פתאום הוא ישן יותר או שנהיה קצת גודש.

או שאפשר לשאוב כל פעם קצת, ולאחד למנה.

תדאגי שתהיה לך תעסוקה בזמן השאיבה. לקרוא משהו, לדבר בטלפון וכד'.

מעתיקה לך פה קובץ שכתבתי, מתאים לפיסורה אבל הטיפול הוא דומה לטחורים. ויתכן ובכלל הדימום זה פיסורה....

ראשית, אם זה אכן פיסורה אז המשחה המתאימה זה אנטרולין. משחה מעולה וקצת יקרה, חייבת מרשם רופא

מכילה ניפדיפין. גם מרפאה את הפיסורה וגם מכווצת את הטחורים.

לא ניתן לטפל בטחורים ופיסורה מבחינה רפואית בלי הטיפול הבסיסי שזה מניעת יציאת קשות.

1. לשתות מלא מלא מלא מים.

2. לאכול תזונה עשירה בסיבים תזונתיים להמעיט קמח לבן וסוכר לבן.

במצב אקוטי מומלץ להוסיף סיבים ע"י נורמלקס וכד'

3. למניעת הכאב בזמן היציאה- למרוח עזרקאין (משחה מרדימה)/ווזלין(מסכך ולדעתי הכי טוב)/פרוקטגליבנול(גם מטפל) לפני כל יציאה

4. לא להתאפק! ברגע שמרגישים צורך ללכת  לשירותים. לשבת זקוף עם רגליים לפנים.

5. אמבטיות ישיבה חמות. ניתן לשים לבנדר וכד' במים לשיכוך הכאב והרגעה.

6. טיפול תרופתי מתאים- המשחה הנ"ל הכי מומלצת. יש גם רקטצורין או פרוקטוגליבנול שזה לטיפול בעיקר בטחורים.

7. לכוון היטב בברכת אשר יצר, ולהשתדל לברך מתוך הכתוב- אני הרגשתי שאחרי הכל ולפני הכל זה הכי עזר!

לגבי טהרה, בתור מתמודדת בתחום הזה, יצא לי כמה פעמים שאלות בגלל דימום מפיסורה

ברגע שהרב שמע שיש לי פיסורה מדממת מיד התיר... כמובן לקבל פסק שמתאים למצב שלך. אבל זה לא אמור להפריע לטהרה....

איישם בהחלט!

לי היה פריטין 7 וברזל 13 בהריןן ולא הייתי חלשה בכלל

המוגלובין 11

לי היה המוגלובין 12 ופרטין 2 והייתי סמרטוט, מסוחררת על הזמן

אחרי שלקחתי עירויים זה השתפר ב"ה

ולפותחת - ממש ממליצה על עירוי ברזל - הציל אותי

בהריון אחרי שבוע 12-13 אני ממש פורחת ומקבלת כוחות שאפילו ברגיל אין לי

אין לי הסבר לזה.. והפריטין שלי תמיד מאוד נמוך מתחת לרף התחתון

ההמוגלובין לעומת זאת גבוהה מאוד

לא בהריון זה מגיע ל16 לפעמים

עכשיו אני עם 15.5

אני בשלב הזה בהיריונות פשוט חצי בן אדם..

ברגיל אפילו עם המוגלובין 14 ואני צמחונית

אפשר עקרונית לבקש עירוי ברזל (לא בטוח שיסכימו), ועקרונית זה אמור להעלות מהר יותר את הברזל (לי אישית זה לא מאוד עזר).

אגב, B12 בדקו לך? (לי מחסור בזה גרם לחולשה נוראית, זריקות הועילו)

וכן, לפעמים זו תקוםה קשה שבה אי אפשר לעשות כמעט כלום...

11, Iron לא בדקו

בי12 אני יודעת שחסר ומשתדלת לקחת (עכשיו יותר מקפידה. קשה לי להתמיד עם תרופות). אני צמחונית..

בהיריון הקודם ביקשתי עירוי ברזל והרופא ממש לא שש לתת

ואיזה ברזל את לוקחת? צריך לעשות ניסוי וטעייה כדי לראות איזה ברזל נספג אצלך טוב...

אני לא יודעת

נראה לי שבדקתי לפני ההיריון

זו בדיקה יקרה, לא אוהבים לתת אותה.. פשוט עד עכשיו לא התמדתי..

לוקחת ברזל באבקה של אלטמן

מסוג מתילקובאלמין

אצלי הברזל לא נספג אם אני לא לוקחת

ואם יש עודף בי12 זה פשוט מופרש בשתן

אז פשוט לקחת ולראות אם עוזר

תול יום יומיים תראי השפעה בע"ה

לא לוקחת בי 12 הברזל לא נספג? אצלי למשל יש בבדיקות מספחק בי 12 ולוקחת רק ברזל של אלומן ואת מחשישה אותי.... 🫣

תכלס פשוט לקנות ולנסות

להחזיר בשתיים זה לא כזה מוקדם. אפילו נחמד שיש משהו שמאלץ אותנו להיות יותר עם הילדים.

עד מתי את צריכה לעבוד? כמה היא יודעת להעסיק את עצמה?

ואם הבעל גם בבית בשעות האלה אז בכלל פחות בעיה.

הוא פעיל לגמרי בבית, יבשל ידאג שתוכלי לעבוד בשקט או שזה נופל עליך?

אם האחריות נופלת לגמרי עליך זאת החלטה שלך ומה שהוא מעדיף פחות רלוונטי.

הייתי מבינה אם יש שיקולים חינוכיים, אבל בגלל שיקול כספי, שעוד עול יפול עליך עם הריון ולידה, כשהוא אפילו לא עובד יום שלם, אני לא בעד זה בלשון המעטה.

את או בעלך?

אני בדעה שמי שזה נופל עליו, המילה האחרונה שלו.

מהנסיון שלי עם ובלי, מצד אחד זה לא פער מהותי השעתיים האלה בזמן אחהצ, אבל זה פער ענק בבוקר. לאסוף ב4 זה אומר שיש לך זמן לעשות דברים. לאסוף ב2, בטח אם היא לא ילדה יחידה זה אומר שבקושי יש לך זמן בבוקר לבד.. אם זה משמעותי לך להתאוששות הזמן הזה ואת זו שאמורה להיות איתה הייתי משאירה בצהרון.

ארוחת צהריים זה שטויות, תכיני פסטה ושניצל של מאמא עוף עם מלפפון חתוך ותירס מקופסה. לא צריך להעמיד סיר קציצות דווקא

וזה יפול עליך, זה לא שייך.

אם אלו שעות עבודה שלך, את לא יכולה גם להעסיק ילדה באופן קבוע. אפשר ככה לתמרן פה ושם, בחופשים, אבל באופן קבוע אי אפשר לעבוד עם ילדה לידך. זה יפגע בתפוקת העבודה שלך ובמילא גם במצב רוח, בעומס המטלות ועוד.

אבל אם הוא יכול להשגיח עליה בזמן הזה, נהדר. כמה טוב לילדה לבלות עם אבא במקום להיות בגן.

הוא שותף אבל לא בלעדי

הוא כנראה יחזיר הביתה ונעסיק ביחד כזה חצי פה חצי שם

תחשבי שרק ארוחת צהרים זה לפחות חצי מהסכום של הצהרון.

אז בשביל 700₪ תסתבכי עם כל המסביב?

קשה לעבוד קבוע כשיש ילדים ברקע בבית סביבך. גם להם וגם לך. חופשת לידה עם עוד כמה שעות שקט.

אבל כן הייתי עוקבת ומקפידה לשתות מלא

מתי יש לך תור הבא לרופא?

לא נראה לי שהייתי הולכת להיבדק במיוחד אם יש לי תור קרוב יחסית לרופא.

כן כדאי להקפיד מאוד על שתיה מרובה ומנוחה.

במהלך השעות זה קצת השתנה מבחינת מרחק בין ציר לציר

וקיבלתי הנחיה מרופאת נשים לקחת אקמול ולראות אם נרגע

חוששת שאולי היתה לזה השפעה על צוואר הרחם

בגלל שהם היו סדירים למשך כמה שעות

ויש סיכון בלא ללכת להיבדק

לדעתי צירים סדירים כ"כ כזה הרבה זמן אז כן כדאי ללכת לראות שלא היתה לזה השפעה..

רוצה לומר לך תודה אישית

הלכתי להיבדק והתגלה שאני עם צוואר מחוק ופתיחה 2

תודה לך שהיית חלק מהנס שאני מתפללת אליו

איך את?

נס שלא הקשבת לי

מתפללת לנס

בשורות טובות, תעדכני איך את

תעדכני. ה' איתך! חיבוק

הייתי מס פעמים בסרט הזה, הצליחו להרגיע את הצירים ,וסחבתי עד שבוע 36

ותינוק ויולדת בריאים!!

מאד קריטי בשלב הזה.

יש שם גם את חוף גיל וגם את פארק הפיראטים

בשניהם היינו ונהנינו ולא היה חוסר צניעות

ויש חניה

ככה מהניסיון שלנו

של נחל שמתחבר לים. בפעמיים שהייתי שם לא היה שם אף אחד בחוף

לא יודעת איך הגענו לשם אבל זה היה חוף שהגיעו לשם רק משפחות חרדיות כשהיינו שם היה ממש צנוע..