טוב הכותרת אומרת הכל
עוברים לדירה משלנו, אחרי שנים בדירות שכורות.
ההורים שלי עזרו ממש כלכלית, בעצם דחפו את כל המהלך (גם מסיבות שלהם של השקעת הכסף וגם מרצון לעזור לנו להתיישב... אבל הם קצת שתלטנים אז זה מסובך).
אני מאד מאד אוהבת את הדירה השכורה הנוכחית שלנו, מרגישה הכי בבית ואוהבת אותה ממש, גם מבחינת היתרונות שלה היא ממש מצויינת.
אנחנו כרגע ב-4 חדרים ועוברים ל-5 + מרפסת (שכרגע אין...) באותה שכונה, ממש קרוב.
אבל ממש קשה לי, גם כי אני מאד מחוברת לדירה הנוכחית (בעל הבית לא רצה למכור... לצערי)
וגם כי במהלך החיפוש דירות, ראינו דירה אחת שממש התלבטנו עליה ובסוף לא לקחנו, ובדיעבד אני נורא נורא מצטערת על זה.
הדירה ההיא נמצאת באותו הרחוב כמו הדירה שכן קנינו.
ואני מנסה להתחזק באמונה, לחשוב שזו הייתה השגחה פרטית, שאני לא יודעת למה באמת כל זה יצא ככה. ואולי יש סיבות שאני לא מבינה שהדירה ההיא לא הייתה בשבילנו.
אבל על הנייר אני רואה הרבה יותר יתרונות בה, מאשר הדירה שקנינו.
ואני רוצה לשמוח במעבר ולהתרגש אבל זה מאד קשה לי. וגם כשאני עוברת ליד הבית עם הדירה שלא קנינו, קשה לי. אני כל הזמן בהשוואות.
חבל לי שזה יהיה ככה, אני ממש רוצה לראות את הטוב ובאמת מנסה לחשוב על היתרונות בדירה העתידית שלנו (ויש! היא מאד חמודה ומיוחדת)
אבל אני לא שמחה. כל הלוגיסטיקה של המעבר עוד יותר קשה כי אין לי מוטיבציה ואני עצובה כל הזמן
אשמח מאד לשמוע דעות או משהו שיחזק ויעודד...
וגם... פרקטית
איך לקלח ילדה קטנה במקלחון (אין שם אמבטיה...)?
לצערי זו חיה נדירה.....