איזו כתיבה משובחת. אהבתי

וכן, גם אני כבר מבינה שהגיע הזמן להוציא את הבונבון מחדר שינה

רק קשה לי.....

במיוחד שמיום ליום אני מבינה שבעלי לא מוכן לוותר על הרעיון שהבונבון הזה ישאר המז'יניק שלנו........

העברנו אותה לחדר הבנות כשהייתה בת חמישה חודשים, ואז החזרנו אלינו אחרי שהיא נפלה והייתה מאושפזת וחששנו עליה. אבל אחרי חודשיים-שלושה שוב הוצאנו אותה מהחדר שלנו... (ובמקביל העברנו שתיים מהבנות לחדר האורחים. ועכשיו יש בי התלבטות אם לשנות את ההרכב בחדרי הבנות, כדי ששתי הקטנות יהיו יחד בחדר. מצד אחד קל יותר להרדים אותן כך, מצד שני - הילדונת הגדולה יותר עלולה לקרקף את הקטנה גם בלילות🫢)

אם היה מקום - היית מצליחה לשחרר אותו?

בדרך כלל זה הפוך...

מוכשרת שהצליחה לצאת מלול קמפינג ועוד באופן אלגנטי...

לא בטוח שחייב להעביר למיטת מעבר עכשיו אם זה בלגן. אולי אפשר להצמיד את המיטה לרהיט אחר בצורה שתאפשר לצאת ולהיכנס באופן בטיחותי.

ולגבי הטיטול- נראה לי הייתי מאפשרת להתנסות בשירותים, ומסבירה שמורידים טיטול רק כדי לעשות בשירותים, אבל אם לא מתאים לך גמילה מלאה עכשיו- אז לא.

אולי רק כיסא.

ובכל מקרה, נראה שהיא מצליחה לצאת בצורה בטוחה גם ככה🤭 (היא עשתה את זה עוד פעם אתמול. בסוף נעלתי את דלת החדר שלהן, והיא כנראה הבינה שלא משתלם לה לצאת מהמיטה ובסוף נרדמה...)

ובקשר לגמילה - אולי באמת ננסה להושיב אותה בסיר או בשירותים רק לפני מקלחת. נראה אם יהיה לי כוח...

אני רק אגיד - אולי הגדולה שמעליה לא חייבת לוותר על המיטת מעבר שלה? יכול להיות שיהיה יותר פשוט ונכון בשבילכם בשלב זה לקנות/להשיג מיטת מעבר נוספת (אולי עדיף לחפש מישהו שמוסר, או ביד שניה, ואז יהיה פחות מבאס להיפרד ממנה בהמשך).

ולגבי הגמילה - לא יודעת.. אם לך זה לא מתאים, אז לא יודעת אם הייתי מתחילה עם זה עכשיו. רק מקווה שהיא לא תשגע אתכם יותר מידי עם הורדת טיטולים עצמאית...

לא מתחשק לי להתחיל להעמיס על הבית רהיטים שלא נצטרך אחר כך... אבל אולי לא נעביר כבר עכשיו את המיטות, אלא נעשה קודם הכנה הדרגתית. (ואולי עדיף שקודם שנת הלימודים תתחיל כמו שצריך, כי היא שינוי בפני עצמו...)

ובאשר לטיטולים - כנראה צריך לחזור לפתרון העבר שלנו, ולהדביק היטב בסלוטייפ מכל הכיוונים את הטיטול כדי שלא תמליח להוריד...

לא מורכב להשיג ממסירה ולמסור אחכ..

אבל אולי בכל זאת תרצי

מיטות מעבר מוסרים כל הזמן.

כבר השתמשתי בשתי מיטות מעבר ממסירה מעולות ממש (אחת מהן גם הגיעה עם מזרן איכותי שאין סיכוי שהייתי משקיעה ככה בעצמי🤭). ככה לא כואב הלב כשמסיימים את השימוש בהן.

כשהכנסנו אותה הביתה פשוט ישבתי עם אקונומיקה וקירצפתי מכל הכיוונים. שטפתי טוב כמובן...

וגם לנקות משהו יד שנייה קשה לי🙈

גם ככה הילדה תצטרך לעבור מתישהו למיטה של גדולים, אז אולי עכשיו זו ההזדמנות...

לרוב המזרונים עדיין כמו של תינוקות עם ציפוי. אז אין שום דבר שסופח משהו שלא ניתן לנקות ממש בקלות. שבעלך או אחד הילדים ינקו. באמת שזה באמת פריט שקל למצוא. ואפשר להיות במיטת מעבר לעוד הרבה זמן... אז חבל להקשות על הילדונת.

אולי פשוט נשכיב אותה על מזרן על הרצפה...

אני מאוד מקפידה לא להעביר ילד מהמיטה שלו למיטה אחרת בשביל הילד הבא אלא שזה יהיה עם רווח משמעותי בינהם שלגדול יותר כבר תהיה מיטה שירגיש שהיא שלו ולא שלקחו לו את המיטה בשביל הקטן.

הייתי לוקחת מיד 2 (אולי אם זה משפחה שתכירי יהיה לך יותר קל?) וכשנגמר השימוש מוסרת חזרה

או אם יש לך מיטה רגילה עם מעקה? אפשר גם לשם וללמד אותה לרדת בבטחה, למרות שנראה שהיא תדע לעשות את זה גם בלי שילמדו אותה ;)

בכל אופן, נראה לי שכרגע דווקא נשאיר אותה במיטה הנוכחית שלה, כי נראה שהיא מצליחה לצאת ממנה בצורה בטוחה (היא לא נופלת, כנראה, כי לא בוכה. לא ראינו עדיין בזמן אמת איך היא בדיוק עושה את זה🤭).

אבל זה סיוט... אתמול למשל הייתי גמורה מעייפות, ולא הצלחתי להשכיב אותה כי היא כל הזמן יצאה. וחברתה לחדר כעסה כשניסיתי לנעול אותו ובכתה בקולי קולות שלא אפשרו לקטנה להירדם גם אם הייתה מנסה...

אז בסוף השארתי אותן להסתובב בבית עד שבעלי חזר, והוא פשוט השכיב אותה קשורה בעגלה מול סרט במחשב ורק כך היא נרדמה

גם לנו היו פעם שתי מיטות תינוק, אבל בשביל התאומים מעבר לזה לא היינו צריכים...

כדי שלא יהיה לך שינוי לשתיים במקביל?

אני אישית לא כ"כ אוהבת מיטות מעבר ומגיל ממש קטן שמה במיטה רגילה - היירייזר

את הקטנים על המיטה הנמוכה כדי שלא יקרה כלום אם יפלו ובהמשך על המיטה העליונה.

לא חושבת שזה שהיא הורידה את הטיטול זה סימן שהיא מוכנה לגמילה

אפשר לנסות אבל לא בטוח שיש קשר.

אפשר גם לחפש פיג'מות שהפתיחה שלהן היא רק מאחורה (רוכסן אחורי)

כדי שלא תצליח לפתוח.

בהצלחה רבה ואני מתה על הראייה ההומוריסטית הזאת!! מאמצת גם לעצמי.

(לא סותר את זה שאני אחר כך מסוגלת להתעצבן עליהם, כן?🙈)

ובאמת נראה לי שנתחיל לאבטח את הטיטול מפני הורדה. כבר עשינו את כמה פעמים בעבר... (עונה גם לך @טארקו )

אם מיטת המעבר של הגדולה יותר עוד מתאימה לה.

ולא חושבת שהייתי גומלת, הייתי קודם מנסה לאבטח את הטיטול יותר(וכן לחשוף לשירותים לפני מקלחת וכד' ולגשש אם זה בכיוון.. אבל פעם אחת של הורדת טיטול לא אומר בהכרח בשלות)

נראה לי ממש מוקדם לגמילה

הבת שלי בגיל שלה

גם היא אומרת לי כשהטיטול שלה מלא

אבל היא ממש קטנטונת

אצלינו שני ילדים בגילאי 3 ו5 ישנים במיטות מעבר, שתיהן יד שניה וכשלא נצטרך נעביר אותן הלאה, באמת זה דבר שהרבה מוסרים... וזה יותר נוח ממיטה בבית צפוף כי זה קטן יותר. שנתיים זה לא מוקדם מדי למיטת מעבר, זה בדיוק הגיל...

ולגבי הגמילה, היא לא הראשונה שלך שמורידה טיטול גם בלי להיות גמולה, אז את בעלת נסיון (זה את עם הסלוטייפ על הפיג'מה?) אבל יכול להיות שהיא בשלה עוד לפני גיל שנתיים, אם את לא בשלה לגמול אותה אז אל תגמלי, היא תחכה...

יפה שאת זוכרת😅

וכן, כנראה שהגיע הזמן שוב לפתרון הזה...

אני חושבת שאתחיל לגשש אצל הילדונת הגדולה יותר על הרעיון של מעבר למיטה של גדולים. אם יהיה לה ממש קשה - אז נחשוב על משהו אחר...

וזאת שמעליה תשאר במיטת מעבר. מה יכול להיות?

נשמע לי פחות מעברים ויותר פרקטי מאשר להעביר 2 ילדות

אצלי עברו למיטה רגילה עם מגן, שלא יתגלגלו בלילה

יש לנו מיטת קומתיים עם שתי נפתחות, ויש גם מעקה למיטה התחתונה שאנחנו לא משתמשים בו. אז אפשר להעביר את הקטנה לנפתחת הנמוכה ולשים בה את המעקה (בתקווה שזה מתאים).

רק צריך לראות שיש לנו מקום לזה (אני רוצה שזה יישאר פתוח כל הזמן), וגם איכשהו לקבע את הגלגלים של המיטה כדי שהיא לא תגלגל בהשתללויות שלה.

תודה!

הבן שנתיים שלי גם למד לצאת, עשינו את זה איתו כמה פעמים עד שווידאתי שיודע לצאת בצורה בטוחה (הנמכתי קצת את הדופן). ככה שהוא ממשיך לישון במיטת תינוק.. לא יכולה לדמיין על מעבר למיטה (אין לי מיטת מעבר, יש הרייזר שלישיה)

היא מבלבלת אותי כל הזמן מחדש... מצד אחד - כבר הצליחה לצאת מהמיטה וכשאנחנו הולכים איתה לגן שעשועים היא מטפסת בלי פחד ובצורה מפתיעה גם על מתקנים מסובכים. ומצד שני - היא רגישה וביישנית, ועל מתנפחים למשל לא הסכימה לקפוץ וגם לא בבריכת כדורים במשחקייה...

רגישה רגישה ושובבה ממש. אנשים מתקשים להכיל את הפער הזה, לרוב יותר קל להם לשים עליה את התיוג של השובבה. זה באמת שני דברים שנדיר שבאים יחד אבל זה לא סותר וצריך לזכור לתת מקום לשני הדברים

ואיך את מכילה את הפער הזה?🤭

(כל הזמן יש לי חששות שהפערים האלה אצלה הקטנה נובעים מתחושת חוסר הביטחון שהיא חווה בבית מאחותה...)

זה באמת מורכב ובכנות לא מפתיע אותי שאת מעלה את החשש שלך, כי אצלנו הרגישות הגבוהה זה לא משהו שראיתי בעבר כל כך, זה היה ברמה נמוכה יותר, והיא מאד התגברה בעקבות אירועים מסויימים. לא מפרטת פה כי אאוטינג אבל בכיף בפרטי אם מענין אותך.

אני משתדלת להגיב לכל התנהגות לפי המניע, כפי שאני מבינה אותו. איפה שאני רואה משהו שנובע מחרדה/חוסר ביטחון אני אגיב יותר בהכלה, איפה שאני חושבת שזה נובע מהשתוללות יותר אציב גבול. גם אם מדובר באותה התנהגות..

אני כן רואה שקשיחות זה בעייתי מולה. היא צריכה אסרטיביות מאד רכה, ודמויות סמכות שהן מאד נעימות ועדינות בבסיס שלהן. זה שילוב מאד קשה למצוא, אבל כשאין אני רואה שהיא לרוב מוצאת איזו דרך "לשרוד".

לצערי הרב מאד אני לא כזאת.. אני מתקשה יותר עם הצבת גבולות וגם קשוחה יותר, שזה בדיוק השילוב שקשה לה. בעלי יותר סמכותי ומציב גבולות וגם יותר רך ממני ויש לו באמת דיבור קרוב יותר איתה שאני לא מצליחה ליצור. אז שמחה שלפחות יש לה אותו..

היא לא בהרבה גדולה מהבת שלי, למעשה.

ואני חושבת שהבת שלי כן יכול להיות שהייתה רגישה מההתחלה (נגיד, היא לא הצליחה לינוק בנחת. למרות שיש לי ילדה רגישה שכבר גדולה, והיא ינקה מצוין, אז לא יודעת...)

בקיצור, זה באמת מורכב. אשרייך שאת מודעת לזה ומנסה לכוון את עצמך בהתאם לה❤️

נינג'ה אבל רגישונת וביישנית מאוד

היא כן מאוד זקוקה לאישורים

ונעלבת נורא כשהיא עושה משהו אסור וכועסים עליה...

והיא כן זהירה מאוד

אבל מצד שני היא בת שנתיים וחצי ומטפסת לבד למגלשות הכי גבוהות

עולה במתקני חבלים כאלה עד למעלה ואז יורדת וקופצת לפני הסוף

מאוד אוהבת לעשות מתח..

מאוד אוהבת דברים כמו בריכת כדורים או מתנפחים אבל אם יש שם הרבה ילדים גדולים ממנה או סתם אסרטיביים יותר ממנה, היא הרבה פעמים תיבהל ותתרחק...

מעניין לאן היא תתפתח. נראה לי שיש לה יכולות מאוד גדולות, היא ילדה מדהימה.

באמת מעניין לאן ואיך היא תגיע...

וגם הבת שלי...

אני לא סתם אומרת

היא ילדת קסם והרגישות היא חלק מהקסם שלה

היא רגישה גם כלפי הסביבה🥰

וזה פרוידיאני או שהתכוונת באמת לכתוב-

'לוודא שאין נשארות במיטה'

כי זה ממש טוב, אצלי הם לגמרי מקיימים את זה ואין נשארים במיטה עד שממש מתעייפים חחח

עורכת הלשון שבי מסמיקה🤭 אבל תכל'ס זה באמת יצא הולם😅

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

ביסגליצינאט דווקא.

תמציות צמחים

עלי השפיע והרגיע מאוד.

אני חושבת שיש גם לילדים

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

לא ניסיתי

לא עשה לי בכלל עצירות ובעיות..