גובה ילדיםממצולות

אז יש לי ילדה בת 12 שבשנה האחרונה כמעט לא גבהה

היא ממש נהיתה נמוכה לגילה

עשינו ב. דם והכל תקין ב"ה

מבחינה גנטית אני ובעלי גבוהים אבל המשפחות יש הרבה נמוכים ממש הייתי רוצה לנסות לעשות משהו שהיא תגבה לפני שתקבל מחזור

מבחינת אוכל היא באמת לא אוכלת הרבה ואין לי כל כך מה לעשות עם זה

למישהי יש המלצות מה לעשות

שמעתי על מישהי בקרית ספר שמביאה לעשות תרגילים שמגביהים

אשמח לשמוע עוד דברים חוץ מזה

אני לא מבינה בזה אבל אשמח לשאולKayom

מה נחשב גובה תקין לילדה בת 12?

ומה נחשב גובה סבבה או ממוצע לאישה בעצם?

כאילו מי שיזרום לה לשתף בגובה שהיא מכירה לילדות וגם לנשים שמכירה ואיך זה להן בחיים עם זה?

גובה נשים ממוצערקאני

זה 1.62 בערך

גובה ממוצע של ילדה בת 12 זה אזור 1.5

זה גם הגובה של הבן שלי, שהוא בן 11.6יעל מהדרום

לק"י

חשבתי שהוא די גבוה.

אני חושבתרקאני

שלבנים הממוצע הוא שונה...

אבל האמת פשוט בדקתי בגוגל...

כן. אבל מוזר שהממוצע לבנות זה הגובה שלו עכשיויעל מהדרום

לק"י

והוא נראה לי יחסית גבוה😂

זה ממש מעניין תראירקאני
בדיוק מה שראיתי גם. ממש מענייןיעל מהדרום

לק"י

נזכרתי שבאמת אומרים שהרבה פעמים בנים תופסים גובה אחרי בר המצווה.

בגיל 13 הממוצע לבנים באמת גדול יותריעל מהדרום
בנים צומחים יותר מאוחרהבוקר יעלה

נותנים קפיצה באיזור כיתה ח ט אפילו. מניסיון שרואה אצל תלמידים שלי. אז לא לדאוג

הבת שלי בגיל של הבן שלך ויותר גבוהה, אבל גם כי בנות מתפתחות יותר מוקדם וגם כי אנחנו גבוהים..

טוב, מצאתי מידע בנושא:יעל מהדרום
והקובץ השני:יעל מהדרום
את בטוחה?מתואמת

זה הגובה שלי... ויש לי ילדה בת 12, ממוצעת לגמרי, והיא עוד לא בגובה שלי...

אם זה עניין של אוכלהשם שלי

אולי אפשר ללכת לדיאטנית.

איך היא ישנה?

אני יודעת ששינה טובה משפיעה על הגובה.

מעלה כיווןSeven

אולי בגלל שאתם גבוהים הגובה שלה נראה לך חריג?

אני אישית בגיל 12 עוד הייתי נמוכה (1.48) ועד גיל 14-15 הגעתי ל1.61

איזה גובה היא?

האמת לא הייתי נלחצת, יש בנות שגובהות יותר מאוחרשיפור

יש סימנים שהמחזור מתקרב?על הנס

תכלס זה לא כזה משמעותי אבל היא יכולה בבת אחת לתת קפיצות גדילה משמעותיות.

היא עדיין קטנה יחסית .

זה נכון שהיום בנות מתבגרות מהר אבל גם אחרי שמקבלים מחזור ממשיכים לגבוה בקצב מסחרר חלקן,וחלקן לא.

הבת שלי עד גיל 16 עוד גבהה.

אם את באמת רוצה לדעת מה הגובה הפונטציאלי שלה אפשר לעשות רנטגן שורש כף יד ואז אנדוקרינולוג או רופא ילדים יכולים להעריך כמה נשאר לה עוד לגבוהה.

חוץ מיזה:

תתפללי .

תרגילים יגביהו אותה אם תתמיד רק בעוד 20 שנה ורק אם תתמיד וגם זה בסנטימרים ספורים,לא מאמינה שזה באמת יעזור.

מה שכן כדאי לבדוק אם אין לה עקמת,את יכולה פשוט להסתכל אם הכתפיים שלה באותו הגובה.זה בהחלט יכול להשפיע על הגובה שלה ובמקרה כזה תרגילים יעזרו מאד לגובה הסופי שלה אבל אם את רואה עקמת תרוצי לאוטופד ילדים כי עד,שיקבעו לך תור יכול לקחת המון זמן( זה יכול להיות משמעותי ברמה של 10 ס'מ )

למה שלא תעשי צילום כף יד?shiran30005

בצילןם ניתן לראות את גודל העצמןת ואת הפוטנציאל גדילה

מקווה שאני לא מטעה, אותנו שלחו עכשיו בגיל 3 וחצי לילד לוודא שלא מפספסים משהו כי הוא קטנציק

אם אני לא טועה עשינו לה צילום כף ידממצולות

ואז הרופאה אמרה שיש פעם של חצי שנה

או שאני כבר מבולבלת צריכה ברמת לבדוק את העניין

כמה היא נמוכה?שלומית.

אם היא לא נמוכה באופן בולט וחריג, לא הייתי עושה כלום, מקסימום היא תהיה אישה נמוכה.

אם זה כן ברמת החריג הייתי הולכת להתייעץ עם אנדוקרינולוג

הכתובת זה אנדוקרינולוגאורוש3

להקפיד על שינהעוד מעט פסח

שינה ממש ממש משפיעה על הגובה. לא פחות מאוכל.

אבל בגדול, מצטרפת למרגיעות.

הבת שלי היתה אחוזון 3 בכיתות ז-ח, בכל התמונות מהבת מצוות של החברות הן נראות כמו האמהות שלה.

היום היא 1.60.

ולא יקרה כלום אם הבת שלך לא תהיה גבוהה אלא רק ממוצעת.

תרגילי הגבההמבוגרת

הבת שלי בת 16.נמוכה מאוד.פחות מפוטנצייל הגובה שלה.היינו אצל אנדוקרינולוג.עשחנו בדיקת הורמונים וצילום כף יד.היא היתה מאוד קרובה למחזור שאז הגביהה נעצרת.היינו אצל המטפלת בקרית ספר, לא זוכרת את שמה, אמרה לה לאכול דברים עם סידן כמו גבינה צהובה ואו לשתות חלב.נדמה לי 200 גרם סידן גם כל מיני תרגילים כמו לקפוץ וכל מיני מתיחות, גם לעשות עיסוי בבוהן שמדרבן את הפרשת הורמון הגדילה.ולישון מוקדם.

לנו זה לא עזר.גם פחות הקפדנו. שווה אולי לקבוע איתה פגישה.גם שמעתי שיש מישי בבני ברק שמוכרת משקה שעוזר לגביהה.לא יודעת פרטים.ולבת שלי אני אומרת שדברים טובים באים באריזות קטנות.

ממתי הגביהה נעצרת במחזור?אוזן הפיל

אני וכל החברות שלי המשיכו לגבוה גם בשנים אחרי המחזור

הצעירים של היום תקועים במסכים ושכחו איך לגדול😜

זה נכון. זה אולי לא עוצר לגמרייעל מהדרום

לק"י

אבל כן מאט.

זה מה שידוע לי, אבל אין לי מקור.

ממה שאני קראתיבארץ אהבתי

בדרך כלל הגובה הסופי הוא כ-5-7 ס"מ מעל הגובה כשמתחילים לקבל מחזור. כן ממשיכים עוד קצת לגבוה אחרי המחזור, אבל באמת לא הרבה (וכמו כל דבר זה מן הסתם לא אחיד בין כולם, אבל זה הטווח פחות או יותר).

המשך גביההמבוגרת

הפסקת הגביהה היא שילוב של כמה גורמים.אם הילדה קבלה מחזור אבל צילום כף היד לא תואם את הגיל- נמוך מהגיל- הסיכוי לגבוה עוד גדול יותר.אם גיל כף היד תואם את הגיל הכרונולוגי והילדה קבלה מחזור- הסיכוי קטן מאוד.כך הסבירה לי הרופאה.

זה נכון, רופא ילדים אמרה לי את זההבוקר יעלה

וגם אני נעצרתי קצת אחרי

ממליצה להשתמש בהיגיוןמקקה

לפני שפונים לכל מיני שרלטנים עם תרגילים ומשקאות למיניהם

לא סתם זה לא הועיל לכםפשוט אני..

מדובר ברצף של הבלים חסרי בסיס,

הדבר היחיד כאן שאיכשהו קשור למציאות זה תזונה עם סידן, וגם זה לא באמת יעזור אלא אם כן יש מחסור חמור.

כלומר אם מבחינה גנטית יש עוד פוטנציאל צמיחה אבל לגוף יש חסרים תזונתיים משמעותיים, אז לא כל הפוטנציאל יתממש.

אבל אם אין חסכים קיצוניים אז תוספת של עוד סידן לא יכולה לנצח את הגנטיקה ולגרום לילדה לגבוה עוד יותר.

תרגילי כושר זה מעולה לבריאות, אבל אין שום קשר לצמיחה. עיסוי בבוהן יכול להיות מאוד נעים או מאוד מדגדג, תלוי למי, אבל הוא לא מעודד הפרשה של אף הורמון ולא יכול להצמיח אפילו במילימטר.

משקה שעוזר לגדילה - בעולם שבו אנשים משלמים אלפי שקלים לתרופות הרזיה, ניתוחים קוסמטיים, הסרת משקפיים, הסרת שיער... מעניין שאף חברת תרופות לא רוצה להתעשר ולמכור משקה מגביה.

אולי זה בגלל שזה פשוט חארטה?

אנדוקרינולוג דרך הקופה עולה 21 ש''ח לרבעון, אני מנחש שהגברת מקריית ספר לוקחת פי כמה עשרות או אף מאות.

לא כדאי לשלם פחות ולקבל טיפולים שאשכרה עובדים?

לא מדויק.מבוגרת

זה ממש לא רצף הבלים חסרי בסיס.

כמובן שהעיקר זה גנטיקה.וכל מה שנאמר זה במידה ונראה שהילד לא מנצל את מלוא הפוטנצייאל, ואז יש כמה דברים שאולי יכולים לסייע במידה.אין פה הבטחה אלא רק נסיון לעזור לגוף למקסם את היכולת הגנטית.

א.שינה.הורמון הגדילה מופרש בשינה.ולכן יש להקפיד על שעות שינה נכונות.

ב.עיסוי הבוהן- על פי תורת הרפלקסולוגיה, לחיצות באיזור מסויים בבוהן עוזרות להפרשת הורמון גדילה.כף הרגל היא מראה של הגוף.

ג.תזונה נכונה מרובת סידן.-סידן עוזר בחיזוק העצמות ומסייע הגדילה.המשקאות ותוספי התזונה יש בהם ריכוז של סידן.זה לא משקאות שהוכנו במכוון להגביה.

4.תרגילים מסויימים כמו מתיחות יכולות לסייע.

צריך לעשות את כל זה בצורה עקבית ולהתמיד.זה יכול לעזור להגיע לפוטנצייאל, אם יש כזה.ואפשר לדעת אם יש כזה לפי הגנטיקה, בדיקות דם, וצילום כף יד.

לגבי אנדוקרינולוג- הבדיקות נעשות אצל האנדקרינולוג שמפנה במידת הצורך לבדיקה של הורמון גדילה שזו בדיקה מורכבת ונעשית בבית חולים.אם יש הורמון גדילה במידה רגילה, אין טיפול רפואי שאפשר לתת, ולכן אפשר להעזר בכל הדברים האחרים.אם זה לא עוזר- לא מזיק.

לגבי האישה מקרית ספר- אני באופן אישי הגעתי אליה אחרי שעשיתי את כל הבדיקות בקופת חולים.בתשלום של 25 ש"ח לרבעון.

ובכל אופן כדי לדעת שניסיתי גם בדרך אחרת נפגשתי איתה.בסופו של דבר , אם הייתה גובהת-אי אפשר היה לדעת בוודאות האם זה ממה שעשינו או שככה היה בכל מקרה..

היא אומנם לוקחת סכום נכבד כמו אצל רופא פרטי, אבל זה סכום חד פעמי.היא לא מוכרת שום כדורים או משקאות, רק נותנת הדרכה.ואם יש צורך במעקב- זה ללא עלות נוספת.

לסיכום- את הגובה קובע הקב"ה.אנחנו עושים השתדלות סבירה.

מקווה שהובנתי...

תשובותפשוט אני..

א. כן, חשוב לישון, זה ברור.

בשביל זה לא צריך לשלם אלפי שקלים לגורואית חסרת השכלה רלוונטית, כל רופא ילדים שסיים אתמול את הלימודים יוכל להגיד לך את זה בחינם.

ב. אפשר לבדוק הורמון גדילה בבדיקת דם פשוטה. IGF1 מיוצר בכבד וכל בדיקת דם פשוטה של קופת חולים יכולה להראות את הכמות שלו בדם.

אין, לא היה ולא יהיה אף מחקר לפיו אפשר לשלוט בכמות של ההורמון הזה על ידי מגע בכף הרגל או בכל מקום אחר.

וזה הרי דבר שכאמור כ''כ קל לבדוק.

זה כמו שאני אגיד לך שאחרי מגע בכף הרגל צבע השיער של בלונדינים יהפוך לשחור, או להפך. ואז אחרי טיפול של חודשים אנחנו נראה שצבע השיער לא השתנה, ואת תגידי לי ''אבל לפי תורת הרפלקסולוגיה זה עובד''.

יש לנו עיניים, אנחנו יכולים לראות בהן את השיער ולראות שזה לא עובד.

באותה המידה, יש מעבדה שיכולה לזהות את כמות הורמון הגדילה בדם, וכך רואים בקלות שזה לא עובד.

ג. עודף סידן לא עוזר בגדילה נקודה. רק כאשר יש מחסור חריף, שגם אותו אפשר לבדוק בבדיקת דם, אז צריך להוסיף סידן. אם אין מחסור אז אין שום תועלת בצריכה עודפת.

ד. כתבת שיש תרגילים שיכולים לסייע. יש לכך מקור?

ה. היא לוקחת כמו רופא פרטי, רק שהיא לא רופאה ולא אחות ולא פרמדיקית ולא חובשת ולא מרפאה בעיסוק ולא פיזיותרפיסטית ולא רוקחת. אין לה תואר בשום דבר, היא בעצמה מודה שהיא זאת שפיתחה את השיטה שלה, וכמובן אין לה שום מחקר להציג שמראה שהשיטה עובדת.

כשיש למישהו שיטה שיכולה להגביה אנשים, הוא לא שומר על זה בסוד כדי להרוויח כמה אלפי שקלים ביום. הוא מוציא מחקרים שיוכיחו את השיטה, רושם פטנט והופך למולטי מיליונר. הסיבה היחידה שהיא לא עושה זאת, זה כי... השיטה לא עובדת. נקודה.

מי שמחזיקה במפתח להוספת סנטימטרים לגובה האנושי מחזיקה באחת התגליות הרפואיות הרווחיות בהיסטוריה (מיליוני אנשים היו משלמים הון בשביל עוד כמה ס''מ), ולא פותחת קליניקה מקומית כדי לחלק עצות על עיסוי בבוהן תמורת כמה אלפי שקלים ליום עבודה.

לדעתי יש כאן אשה שמנצלת בצורה צינית מצוקה של הורים, גובה מהם סכומים שערורייתים עבור עצות שחלקן ניתנות בחינם על ידי רופא ילדים ו/או חיפוש פשוט באינטרנט, וחלקן הבלים גמורים חסרי כל בסיס עובדתי.

בגלל שהייתה כאן המלצה בשרשור הזה, ללכת אל האישה הזאת - היה חשוב לי לשים את הדברים על השולחן.

אני חלילה לא בא בתלונה אלייך על כך שבחרת ללכת אליה.

אני רוצה לכתוב דבר נוסףפשוט אני..

את כתבת שאם זה לא יעזור, זה לא יזיק.

לצערי זה לא נכון.

אני רואה כמעט יום יום, איך אנשים שרואים הטבה מסוימת אחרי טיפולים אלטרנטיביים, מחליטים לזנוח את הרפואה מבוססת הראיות שאכזבה אותם.

אולי הבת שלך לא גבהה אחרי הטיפולים של הגברת הנ''ל, אבל בת של מישהי אחרת כן תגבה. ואותה מישהי תאמין שזה בזכות הטיפולים, ומאותו הרגע היא תאמין שלחיצה בבוהן עדיפה על תרופות, שאשה חסרת השכלה ממודיעין עילית עדיפה על רופא מאיכילוב.

בגלל זה אנשים מסוימים מוותרים על תרופות, על תרגילים, על דברים מוכחים. אבל בסוף כשהם מאבדים הכרה או מרגישים לחץ בחזה, או אז הם מגיעים לחדרי המיון של הרופאים, ולא לחדרים של מדקרים סיניים. לפעמים זה כבר מאוחר מדי.

את כותבת שזה לא מסוכן, אבל יש כאן שינוי תפיסה. תפיסה לפיה עצות של גורו חסר השכלה יכולות להועיל יותר מעצות של מי שלמד וחקר ונסמך על מחקרים של אחרים. ברגע ששינוי התפיסה הזה מתרחש, הנזק בוודאות יגיע.

היה מיליארדר חביב בשם סטיב ג'ובס, מייסד אפל, שהודה בעצמו שזאת הייתה טעות לנסות טיפולים אלטרנטיביים לסרטן במקום טיפולים מבוססי ראיות. הוא הודה בזה כשהיה מאוחר מדי, והסרטן הכריע אותו.

נכון, לא תמיד לרפואה יש בשורות טובות. לפעמים אנשים מבינים שהרפואה מציעה להם טיפולים עם תופעות לוואי קשות, אז הם בוחרים בדיקור. או שהרפואה אומרת להם שאין דרך לרפא אותם אלא רק לנהל את המחלה, אז הם פונים לרפלקסולוג.

אבל בסופו של דבר, דיקור לא יכול לגרום לסרטן לסגת, ורפלקסולוגיה לא יכולה לרפא דמנציה.

אני חושבתרקאני

שיש הבדל בין לנסות לגבוה

לבין לטפל בסרטן בטיפול אלטרנטיבי

לא לוקחים סיכון על החיים

אבל לא יקרה כלום אם ישארו נמוכים כי ניסו משהו אלטרנטיבי

אישית אני לא אוהבת כאלה דברים שמרגישים שזה שרלטנות נטו

(למרות ששיאצו ודיקור סיני די מוכח שזה יעיל לדברים מסוימים)

אבל לא צריך להשוות בין מישהו שהלך כי אם לא יועיל לא יזיק

לבין מישהו שסיכן את החיים שלו ולא הלך לטיפול רפואי מציל חיים

אבל זאת בדיוק הנקודהפשוט אני..

אחרי שאנשים בטוחים פעם אחת ששרלטנות עזרה להם,

הם כבר לא יקראו לזה שרלטנות,

ולא ירגישו חסרי אחריות כשהם יוותרו על כימו תמורת לחיצות בזרת.

אני בכלל לא מסכימה איתךמסע של החיים

אם מדובר באנשים עם היגיון ושכל ישר, הם ידעו לעשות את ההפרדה מתי זה סבבה לנסות טיפולים אלטרנטיביים ומתי לא לשחק עם זה ולקבל את כל מה שהרפואה הקונבנציונלית מציעה.

מניסיון.

אגב, לרוב, השילוב של שניהם עובד יותר טוב מאשר או או.

אם מדובר באנשים בלי היגיון ושכל ישר, הם אפילו לא ינסו להתייעץ, בדרך כלל ברור להם מה הם לא יעשו לעולם.

לסטיב ג'ובס היה הרבה היגיון והרבה שכלפשוט אני..

הוא לא נהיה מולטי מיליארדר בעקבות זכייה בלוטו, אלא בעקבות מוחו החריף והייחודי שיש לאחד בדור.

ובכל זאת, הוא התנסה בעבר ברפואה אלטרנטיבית והיה מרוצה מההרגשה שלו אחרי שעשה תפריטים קיצוניים בהמלצת ''מטפלים'', וכך בדיוק הוא הגיע למצב שהוא חשב שאותם מטפלים יעזרו לו לנצח את סרטן הלבלב.

הוא לא מקרה ייחודי, אני מכיר אישית עוד סיפורים דומים שנחפשתי אליהם בעבודה.

ופתאום נזכרתי שהכתב המשפטי של מקור ראשון, יהודה יפרח, ביקש להימנע מניתוח שהומלץ לו כשסבל מאבנים בכליות.

הוא פנה ליובל אשרוב שנתן לו תפריט וטיפולים וכיוצ''ב, תוך הבטחה שאין שום צורך בניתוח והרופאים סתם ממהרים לנתח.

זה נגמר בהחמרה אקוטית של המצב, סכנת חיים של ממש, ובניתוח שהיה הרבה יותר קשה ממה שהיה אמור להיות.

בעצם למה שאני אספר? הנה המילים שכתב בעצמו:

יהודה יפרח

להתייצב מול הרב אשרוב ולצעוק המלך עירום

התלבטתי אם לכתוב על הנושא הזה. אני לא שש לשלוף חומרים מהתיק הרפואי הפרטי שלי, אבל במקום של פיקוח נפש דרבים אני חש שמוטלת עליי החובה לעשות גם דברים פחות נעימים. המפגש הראשון שלי עם הרב יובל אשרוב היה דווקא חיובי. זה היה ימים ספורים אחרי תשעה באב תשס"ו, ישראל הייתה שקועה עמוק בתוך מלחמת לבנון השנייה, ואנחנו היינו בשטחי הכינוס. לאחר ימים ארוכים ומייגעים של המתנה, הגיעה סוף סוף פקודת ההפעלה ללילה. תוך כדי סגירות אחרונות של הכלים והציוד, התחלתי לחוש כאבים גוברים והולכים במותן. הכרתי את הממזרים. היו אלה ה"רולינג סטונס", האבנים המתגלגלות מהכליה וחוסמות את דרכי השתן בהתקף של כאבים מהגיהינום.

לאחר כשעה החריף הכאב, ואיתו הדילמה. מצד אחד, אין סיכוי שאוכל לתפקד כך בארץ הארזים. מאידך גיסא, איכה אשא פניי לחבריי בשעת המבחן האולטימטיבית של כל לוחם באשר הוא. קרובת משפחה שאליה טלפנתי ייעצה לי לנסות טיפול חירום אצל הרב אשרוב. הוא הסכים לקבל אותי, קפצתי על הג'יפ הצה"לי ודהרתי אליו ליישוב אור־הגנוז. הוא נעץ לי כמה מחטים ברקה, והפטיר, זו עזרה ראשונה, בוא אחרי המלחמה ונעשה טיפול מסודר. מה שקרה לי שעתיים לאחר מכן היה כמעט בגדר נס. חמש אבנים קטנות נפלטו, החיוך חזר אליי והייתי אסיר תודה.

אחרי המלחמה הכאבים חזרו, והפעם קבעתי פגישה מסודרת בתשלום מלא. הגעתי אליו, ובעקבות החוויה הקודמת שמתי בו מבטחי והייתי פתוח לכל מה שהוא יציע. הרב אשרוב היה נחרץ: אסור לך ללכת לבית החולים לניתוח של ריסוק האבנים בלייזר, כי הניתוחים הללו עלולים להרוס לך את הכליות. הדרך היחידה לפתור את הבעיה מהשורש היא ניקוי טבעי עמוק. הוא רשם לי תפריט טבעוני: פירות וירקות חיים בלבד במשך שישה שבועות, פחות שליש מסוגי הפירות והירקות שנפסלו והוצאו מהרשימה. במהלך התקופה הזאת השלתי מספר קילוגרמים דו־ספרתי מהמשקל, אולם הכאבים לא פסקו. הגעתי אליו לביקור נוסף בשבוע השישי.

דיווחתי לו שבכל יום אני סובל כשלוש־ארבע שעות מכאבים עמומים שמרתקים אותי למיטה, ושאלתי אם לא כדאי בכל זאת ללכת לבית החולים. לא, הוא השיב בהחלטיות, אל תלך. הוא נתן לי מרשם לתמיסה חריפה במיוחד של ירקות שורש, ועל זה הוסיף הנחיות לצום רפואי של שבוע: שלושה ימים על מים בלבד, ועוד ארבעה ימים על מיצים טבעיים. סיימתי את הצום. שבוע לאחר מכן, כשהכאבים הפכו בלתי נסבלים, נסעתי לבית החולים.

אני זוכר שהתמוטטתי בכניסה בהכרה מעורפלת, מישהו הביא כיסא גלגלים והכניס אותי. צילום הסי־טי הראה שהכליה התנפחה בשל חסימה באורטר המקשר בין הכליה לשלפוחית. היה זה יום שישי והכירורג התורן, בחור עם פתיל קצר, צעק לי במבטא רוסי "אל תשאל למה, אין היום רופא מרדים בכל הדסה עין־כרם". הוא הציב לי שתי ברירות: להמתין לניתוח ביום ראשון, לקבל בינתיים מורפיום ולהתפלל שהכליה תשרוד עד אז. אפשרות שנייה - להסכים להחדיר נקז אל הכליה דרך הגב ללא הרדמה. בחרתי באפשרות השנייה.

"הרסת 400 שקל", צעק עליי הכירורג אחרי הניסיון הראשון. התברר ששרירי הגב התכווצו מהכאב ועיקמו את הצינור המתכתי לפני שהגיע לכליה. זה היה רגע של ייאוש, אבל גם של נפילת אסימון. אם אין אני לי מי לי. "תן לי כמה דקות להיכנס למדיטציה עמוקה, וכשאסמן לך עם האצבע תכניס", הצעתי לו. כעבור חמש דקות הנקז השני נכנס, והשקית המחוברת אליו התמלאה בתוך רגע. הכליה ניצלה.

אחרי האירוע הזה הרמתי טלפון לרב אשרוב, וסיפרתי לו שה"טיפול" שלו סיכן את חיי. מה שהפתיע אותי בתגובתו היה מה שנעדר ממנה: שום התנצלות, שום הסתייגות, שום סימני שאלה, אפילו לא בקשת סליחה.

עד כאן לשונו.

שימי לב שזה בדיוק המנגנון שעליו דיברתי: בהתחלה הוא הרגיש הקלה אחרי טיפול, הקלה שאין לה שום קשר לטיפול. ואז כשהמצב נהיה הרבה יותר חמור, הוא עדיין זכר איך הטיפולים האלטרנטיביים הצילו אותו ולכן הוא לא הרגיש חוסר אחריות לוותר על ניתוח ובמקום זה להקשיב לאדם חסר כל השכלה רלוונטית.

המנגנון הזה קורה שוב שוב, אצל אנשים רבים מדי. הוא ממש לא המצאה שלי.

ולא במקרה גם אצל סטיב ג'ובס וגם אצל יהודה יפרח, זה היה כאשר הרפואה מבוססת הראיות הציעה להם טיפולים פולשניים ובהחלט לא נעימים, לעומת השרלטנים שהציעו להם לשתות מיץ או משהו כזה.

כשאדם ממילא חושב שהשרלטנים יכולים לסייע לו, והוא רואה מולו אפשרות של מיץ עשבים מול אפשרות של ניתוחים וטיפולים ואשפוזים וכיוצ''ב, ברור למה יש כאלה שיעדיפו את האפשרות הפחות מפחידה.

אוקיי. וכמה מקרים הזכרת פה? 2 מקרים?מסע של החיים

אני בכוונה מרשה לעצמי לכתוב, כי אני לא קיצונית לכאן או לכאן,

ויש לי ניסיון אישי מכלי ראשון עם טיפולים אלטרנטיביים מאוד מוצלחים שמנעו ניתוחים,

ויש לי גם ניסיון מכלי ראשון עם טיפול במחלה קשה שמראש ידעתי שאין סיכוי לנסות אלטרנטיבות, וישר רצתי לרפואה אלטרנטיבית.

סך הכל דיברו על תרגילים שיכולים לעודד גדילה, את רצת לזעוק נגד הדרך האלטרנטיבית כולה.

עובדה, יש לה גם הצלחות לפעמים,

ולפעמים בהחלט לא, אפשר ורצוי להזכיר ולהזהיר יתרונות וחסרונות, אבל אי אפשר לבטל לגמרי ולהחליט שכל אדם שפונה לרפואה מסוג כזה הוא לא אחראי..

כתבת שזאת עובדה שיש לה הצלחותפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י' באלול תשפ"ו 22:51

אבל אין לכך מקור, כי מעולם לא בוצע מחקר כלשהו על השיטה שהיא המציאה, שיטה שקל מאוד מאוד להפריך (ע''ע בדיקת דם לגילוי הורמון גדילה, לפני ואחרי לחיצות על הבוהן).

אם היה מחקר שאומר שהיא מצליחה להגביה אפילו 5% מהלקוחות שלה, היא כבר הייתה מיליארדרית.

וכן, הזכרתי 2 מקרים, זה לא שיש לי מחברת עם שמות כל האנשים המפורסמים שמתו בגלל מטפלים אלטרנטיביים, ועל אנשים שאינם מפורסמים מן הסתם אין מידע ציבורי גלוי.

אבל בגלל שזה הפריע לך, שאלתי את הצ'אט על עוד מפורסמים שבחרו בטיפול אלטרנטיבי. מודה שלא כהרגלי, לא בדקתי את התשובה ולא אימתתי אותה עם מקורות אמינים יותר, אבל זה מספיק טוב בשביל לקבל מושג על התופעה גם אם לא כל משפט מדויק:

דחיית טיפולים קונבנציונליים לטובת רפואה אלטרנטיבית הובילה במספר מקרים מפורסמים להחמרה חמורה במצב הרפואי ואף למוות הניתן למניעה.

* סטיב ג'ובס (Steve Jobs): מייסד אפל אובחן ב-2003 עם סוג נדיר ויחסית בר-טיפול של סרטן הלבלב (גידול נוירואנדוקריני). במקום לעבור ניתוח מיידי, ג'ובס ניסה במשך כ-9 חודשים טיפולים אלטרנטיביים שכללו דיאטות טבעוניות מחמירות, צמחי מרפא, דיקור וטיהור רעלים. כשהסכים לבסוף לניתוח, הגידול כבר שלח גרורות, מה שפגע משמעותית בסיכויי ההחלמה והוביל לפטירתו ב-2011.

* סטיב מקווין (Steve McQueen): כוכב הקולנוע האמריקאי אובחן ב-1979 עם מזותליומה (סרטן הקשור לחשיפה לאסבסט). הוא נסע למקסיקו כדי לקבל טיפול אלטרנטיבי שנוי במחלוקת מרופא השיניים לשעבר ויליאם קלי, שכלל חוקני קפה, אנזימי לבלב והזרקות לטריל (Laetrile). הטיפולים לא הועילו, ומצבו הידרדר עד מותו ב-1980.

* ג'סיקה איינסקו (Jessica Ainscough): בלוגרית בריאות אוסטרלית שנודעה בכינוי "The Wellness Warrior". לאחר שאובחנה בסרקומה בזרועה, דחתה המלצות רפואיות לקטיעה וכימותרפיה, ובחרה ב"שיטת גרסון" (Gerson Therapy) הכוללת שתיית עשרות כוסות מיץ ביום וחוקני קפה. איינסקו שיווקה את השיטה כריפוי טבעי, אך הסרטן התפשט והיא נפטרה בשנת 2015 בגיל 30.

* ג'ודי מרוויטה (Jodie Gravita / Jodie): נשים רבות ברחבי העולם, כולל משפיעניות רשת דומות, פנו לטיפולי הומאופתיה וצמחי מרפא עבור סרטן שד בשלבים ראשוניים (שלב 1-2 הניתן לריפוי גבוה), מה שהוביל להתקדמות המחלה לשלב 4 גרורתי וסופני.

* גלוריה תומאס (Gloria Thomas): תינוקת אוסטרלית בת 9 חודשים שסבלה מאקזמה חמורה. הוריה, שהיו חסידי הומאופתיה אדוקים, סירבו לתת לה משחות סטרואידיות ואנטיביוטיקה וטיפלו בה רק ברפואה אלטרנטיבית. כתוצאה מכך, זיהום עורי חמור חדר למחזור הדם והוביל למותה מספסיס ותת-תזונה ב-2002; ההורים הורשעו בהריגה ברשלנות.

* פיטר דוסברג וחסידיו (כריסטין מג'ורה): כריסטין מג'ורה הייתה פעילה בולטת להכחשת איידס שאובחנה כנשאית HIV אך סירבה לקבל טיפול תרופתי או לתת טיפול מונע לילדיה. בתה בת ה-3 נפטרה מדלקת ריאות חריפה כתוצאה מאיידס לא מטופל ב-2005, ומג'ורה עצמה נפטרה מסיבוכי המחלה בשנת 2008.

* בוב מארלי (Bob Marley): בשנת 1977 אובחן עם מלנומה ממאירה מתחת לציפורן הבוהן. הרופאים המליצו על קטיעה מלאה של הבוהן כדי למנוע את התפשטות הסרטן, אך משיקולים אישיים ואמונות תרבותיות-דתיות הוא סירב לקטיעה מלאה והסתפק בהסרת רקמה חלקית. בהמשך, כשהסרטן הפך גרורתי, פנה למרפאה של ד"ר יוזף איסלס בגרמניה לקבלת טיפול אלטרנטיבי (דיאטות מיוחדות, זריקות וטיפולי חום). הטיפול נכשל והוא נפטר ב-1981 בגיל 36.

* אנדי קאופמן (Andy Kaufman): הקומיקאי והשחקן הנודע אובחן ב-1983 עם סרטן ריאות נדיר מסוג תאים גדולים. לאחר שטיפולי הקרנות לא הועילו, פנה לטיפולים אלטרנטיביים כולל דיאטות מיוחדות ומסע לפיליפינים לעבור "ניתוח פסיכי" (Psychic Surgery – תרמית ידועה שבה נטען שמוציאים גידולים ללא חתך). מצבו הידרדר במהירות והוא נפטר ב-1984 בגיל 35.

* פנלופה דלטון (Penelope Dingle): אשתו של מדען אוסטרלי מוכר שאובחנה עם סרטן המעי הגס בשנת 2003. במקום ניתוח בעל סיכויי החלמה גבוהים, היא בחרה בטיפול הומאופתי בלבד שכלל תמציות צמחים ודיאטות. הסרטן התפשט ויצר חסימת מעיים חמורה, וכאשר פנתה לבסוף לרפואה קונבנציונלית זה היה מאוחר מדי; היא נפטרה בשנת 2005. חקירת מקרה המוות באוסטרליה הובילה לביקורת משפטית וציבורית חריפה נגד המטפל ההומאופתי.

* הילרוס קלארק (Hilarous Clark / מקרים דומים של סוכרת נעורים): מספר מקרים מתועדים של הורים או חולים שהפסיקו שימוש באינסולין (הטיפול היחיד המציל חיים בסוכרת מסוג 1) לטובת "ריפוי טבעי", תפילות, שינויי תזונה או דיקור, מה שהוביל תוך ימים ספורים לחמצת קטוטית סוכרתית (DKA) קטלנית

ולמוות.

קורטה סקוט קינג (Coretta Scott King) פעילת זכויות האזרח הבולטת ואלמנתו של מרטין לותר קינג. לאחר שלקתה בשבץ מוחי ואובחנה עם סרטן שחלות מתקדם, משפחתה העבירה אותה בחשאי בתחילת 2006 למרפאה אלטרנטיבית שנויה במחלוקת במקסיקו בשם "מרפאת אואזיס" (Oasis Hospital / Hospital Santa Monica), המנוהלת בידי קורט דונסבך. המרפאה הציעה טיפולים לא מוכחים כגון עירויים של מי חמצן וטיפולי "טיהור רעלים". היא נפטרה במרפאה ימים ספורים לאחר הגעתה, והרשויות במקסיקו סגרו את המוסד זמן קצר לאחר מכן בעקבות פעילות ללא רישיון.

מייקל לנדון (Michael Landon) כוכב סדרות הטלוויזיה "בית קטן בערבה" ו"בוננזה". בשנת 1991 אובחן עם סרטן לבלב בלתי נתיח. לצד טיפול כימותרפי מוגבל, פנה לנדון באופן אינטנסיבי למגוון שיטות אלטרנטיביות שכללו את שיטת גרסון (Gerson Therapy), צריכת כמויות ענק של מיצי גזר, חוקני קפה יומיים וטיפול באנזימים. ההידרדרות במצבו הייתה מהירה והוא נפטר כשלושה חודשים בלבד לאחר האבחון.

סוזן סומרס (Suzanne Somers) השחקנית האמריקאית אובחנה עם סרטן השד בשלב 2 בשנת 2000. לאחר שעברה ניתוח להסרת הגידול, היא סירבה באופן פומבי להמשך הטיפול הכימותרפי המומלץ, ובחרה תחת זאת בהזרקות יומיומיות של תמצית דבקון (Iscador / Mistletoe extract) – טיפול פופולרי ברפואה האנתרופוסופית שאינו מגובה בראיות קליניות. בהמשך הפכה לאחת הדוברות הבולטות נגד כימותרפיה וקידמה טיפולים אלטרנטיביים והורמונים "ביו-זהים", מה שגרר גינויים חריפים מאיגודי האונקולוגיה. לאחר מאבק ממושך היא עצמה נפטרה מהמחלה.

קלי טרנל (Kelli Trenkle / מקרים מפורסמים של נטישת אינסולין בסוכרת) במקרים רבים של חולי סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים), משפיענים ומטפלים אלטרנטיביים שכנעו מטופלים או את הוריהם כי "הגוף יכול לרפא את עצמו" באמצעות תזונה טבעונית דלת שומן, תוספי כרום או צמחי מרפא. הפסקת האינסולין במקרים אלה מובילה באופן ודאי לחמצת קטוטית (DKA) – מצב חירום רפואי חריף הגורם לקריסת מערכות, תרדמת ומוות בתוך 48–72 שעות.

* פטרישיה הרשקוביץ (Patricia Herskovic) / בלוגרים בשיטת גרסון: חולי סרטן רבים שתיעדו את עצמם עוברים לתזונה טבעית בלבד, כמו מיכאלה יקובצ'וק (Michaela Jakubczyk), חולת סרטן שד גרמנייה שפעלה לפי שיטת "הרפואה הגרמנית החדשה" (של ריקה חמר, ששלל טיפולים רפואיים וטען שסרטן נובע מטראומה נפשית בלבד) ונפטרה לאחר שהגידול התפשט ללא כל טיפול רפואי.

אין לי עניין להילחם או לריבמסע של החיים

והאמת שאין לי שום ניסיון עם מעקבי גדילה ותרגילים כאלה ואחרים. ואין לי שמץ גם מי המטפלת המדוברת.

האם במקרה של סרטן יש סיכון לרפואה אלטרנטיבית? בהחלט!!

האם במקרה שרוצים לעזור לילד לגבוה כל עוד המצב לא אקוטי וחריג- יש סיכון ממשי בלנסות?

ממש לא!

גם בלי מחקרים, לא נראה שהתרגילים האלה יכולים להזיק, לא צריך לפסול ולהשמיץ את כל עולם הרפואה האלטרנטיבית בגלל זה.

בכללי אני מסכימה עם הגישה, אבל דווקא הפעםהשקט הזה

מסכימה עם פשוט אני כי כבר מההודעה הראשונה זה פשוט נשמע שרלטנות וגזל אחד גדול. זו מישהי שאשכרה עושה כסף על זה שהיא מוכרת הבלים.

אני הייתי אצלה פעם אחת וזה הספיק ליפרח חדש

להבין שהכל שטויות

מעניין מתי יעשו עליה כתבה עם ההבלים שהיא מוכרת וכמה כסף אנשים הוציאו על זה

איזה כיף לעבוד עם שמאלניםפשוט אני..

מסתבר שלחצי מהקולגות שלי יש מנוי 🤣

רינה פליישמן ,רפלקסולוגית שגרה במודיעין עילית, היא כוכבת עולה בעולם הבריאות של החברה החרדית.

היא מבטיחה כי תוביל "מהפך" ותסייע לילדים לגבוה "בשיטה ייחודית וטבעית". גם חילונים נוהרים אליה.

"מדובר בשיטה שטיפלה בעשרות אלפי ילדים מכל העולם, גם במקרים הקשים ביותר", אומר לי בעלה, צבי,

בשיחתנו. לדבריו, במפגש ראשון מלמדת פליישמן את ההורה "כיצד ללחוץ חצי דקה על נקודה ברגל של

הילד לפני השינה. זה לא מזיק ולא כואב. מדובר בטיפול פשוט דרך כף הרגל שמגרה את הורמון הגדילה

הטבעי של הילד. חשוב מאוד להגיע אחרי הפעם הראשונה בכל שלושה חודשים, כי הנקודה הזו נחלשת

וצריך לגרות אותה מחדש."

צבי פליישמן מתפלא כשאני שואלת על הכשרתה של אשתו )"היא רפלקסולוגית עם תעודה בינלאומית"( או

על מחקרים שמוכיחים שהשיטה שהמציאה אכן עובדת. לדבריו, אשתו )וכיום גם ביתו( עוסקים בתחום

עשרות שנים וזה מספיק. עוד הוא טוען ש"רופאים ופרופסורים" שולחים אליהם ילדים שסובלים מבעיות

גובה, אך כשאני מבקשת המלצות או שמות - הוא מסרב למסור. "זו שיטה שלנו, שאנחנו פיתחנו, למה אני

צריך המלצות מרופאים?" הוא שואל וכעבור זמן קצר נסוג מהטענה שלאשתו יש תואר אקדמי

ברפלקסולוגיה. "יש לה סוג של תואר בטיפול אלטרנטיבי", הוא מחדד.

שיטוט בין אתרי הורים שבהם דנים בשיטה מעלה שוב ושוב את אותו תיאור פשוט: כדי לפתור בעיות גובה,

פליישמן, שגם אינה תזונאית, ממליצה על דיאטה מרובת חלבונים כמו גם על "שינה של 11-12 שעות בחושך

מוחלט" והכי חשוב: "לחיצה על הבוהן לפני השינה". לפי תגובות של הורים באותם אתרים, יש להתמיד

ולבצע 100 קפיצות כל ערב.

פלשיימן מקבלת ילדים, לעתים בני ארבע-שש, זה שנים רבות. ההורים, חלקם, מדווחים כי הילדים, הפתעה

הפתעה, באמת צומחים לגובה בעקבות הטיפול ובעזרת השם. מה שמעניין לא פחות ב"שיטה" של פליישמן

הוא שבניגוד למטפלים אלטרנטיביים שקורעים את הכיס של הלקוחות, הרי שהיא גובה סכום צנוע יחסית:

490 שקל למפגש הראשון וגם אותו "אפשר לחלק לשלושה צ'קים". המפגשים הנוספים, אלה שמטרתם

"לחזק את הנקודה החלשה", אינם כרוכים בתשלום נוסף.

מנהל היחידה לאנדוקרינולוגיה- ילדים בבית החולים הדסה, פרופ' דוד צנגן, מספר כי שמע על פליישמן

מלקוחותיו החרדים. לדבריו, 99.9% מהילדים יגבהו עם פליישמן או בלעדיה. "באותה מידה היא יכולה

היתה להגיד אברא קדברא", הוא אומר, "אין אף מחקר בעולם שמראה שלחיצה על הבוהן, או על שום

מקום אחר ברגל, עוזרת לגבוה."

צנגן אינו מבטל את התחום האלטרנטיבי באופן גורף, אך מדגיש כי היה מצפה שטיפול שכזה יגובה במחקר

מדעי. "יש לקחת קבוצה של מאה ילדים באותו גיל וגובה ועוד קבוצה של מאה ילדים באותו גיל וגובה,

ולערוך מחקר רציני שיבהיר אם הלחיצה על הבוהן עובדת. כמובן שזה לא קורה כי מדובר במחקר יקר

שלאיש אין ענין להוציא אותו לדרך. לילדים יש מנגנון גדילה טבעי. לרוב אין סיבה להתערב בו, ואם כן -

קפיצות או לחיצות הן לא הפתרון". לגבי המלצותיה של פליישמן בעניין התזונה והשינה, מוסיף צנגן:

"תזונה בריאה היא חלק בלתי נפרד ממנגנון גדילה בריא, אך ההצעה לשינה בת 12 שעות בחושך מוחלט

אינה מחוברת למחקר או ידע רפואי. די בשמונה שעות של שינה טובה ."

את הצלחתה של פליישמן מסביר צנגן בעובדה שהורים במצוקה ינסו הכל. גם העובדה שהיא גובה תשלום

נמוך יחסית מסייעת. הבשורה הטובה, כך לדבריו, היא תשומת הלב שנותנים הורים לנושא, עצם המעקב

אחרי גדילת הילד, היא דבר חשוב. היא גם הביע פליאה על כך שאישה חרדית לוקחת לעצמה קרדיט על

סיוע למנגנון, שעל פי תפיסת לקוחותיה, נוצר בידי אלוהים.

יואווווו. מי כתב את זה? התגלגלתי מצחוקשושנושי

עכשיו רואה. נקרעתי.שושנושי

אני לא חסידהנ של הכתבות שלהםפרח חדש

אבל עם זה אני ממש מסכימה

וואלה לא מכירה אותהמסע של החיים

רחוקה מאוד מהאיזור שלה ורחוקה מאוד מהאיזור של לטפל בבעיות גדילה ב"ה.

כתבתי באופן כללי כי היו כאן הכללות גורפות על כל התחום.

ברור שיש שרלטנים והמון מהם, ויש גם שלא.

הגיון בריא.מבוגרת

מסכימה עם כל מה שכתבת.אני כתבתי את מה שכתבתי בשם עצמי בלבד.ולא שהמלצתי ללכת אליה.אני מחזיקה מעצמי כבעלת הגיון בריא.וממש ממש לא נמנעת מטיפול רפואי רגיל בגלל כל מיני שיטות טיפוליות אלטרנטביות.ויודעת בוודאות מתי משהו טבעי יכול להיות מסוכן מאוד.שוקלת כל דבר לגופו.במקרה של הבחורה מקרית ספר,ידעתי מראש שזה לא משהו שנחקר ומוכח מדעית וכו...אבל בחרתי בכל אופן ללכת לשמוע.וכמובן כמובן שהייתי במעקב של אנדוקרינולוג.וכך לגבי כל ענין אלטרנטיבי.

אם אין חוסר בהורמון גדילה, ויש צפי לגובה נמוך,אשתו שלו

כן יש אישור לטיפול רפואי בהורמון גדילה.

זה מאושר על בסיס אחר ע"י הקופה

תגובהגיטי

סיפרתי אתמול לבן בן 21 שקראתי ואמרו שהשיטה הזו שטויות...

הוא היה במרפאה הזו ועשה באדיקות כל מה שאמרו.

היום הוא בגובה מצויין ב"ה.

הוא ביקש למסור שזה לא שטויות ואצלו זה עזר מאוד.

(עכשיו אנחנו עם עוד בן...מקווה להאמין שזה עובד... מחכה מאוד שיגבה)

ואיך את יודעת מה היה קורההשם שלי

אם הוא לא היה עושה את הדברים האלה?

אולי הוא בכל מקרה היה גובה?

האם הוא אכל שוקולד בילדותו?פשוט אני..

אם כן, מן הסתם השוקולד הוא זה שעשה אותו גבוה.

זה בהחלט לא פחות סביר מאשר לחיצות ברגל...

הוא גבה כי ככה הגוף שלו תוכנת לעשות,

לחיצות על הרגל לא הועילו יותר מאשר אכילת שוקולד.

האמת שאני פחות מוטרדת מהשיטה והאם זה עובד או לאפרח חדש

מצידי שכל הורה ינסה את זה על הילדים שלו אולי יעזור אולי לא

אלא יותר מהאופן שבו היא משווקת את עצמה, וכנראה לגבי ההצהרות שלה על הכשרתה

ועל האופן שבו היא עושה על זה כסף

ובגלל שזה דבר שקצת קשה למדוד הצלחה

אז אנשים מאמינים שזה עוזר ומשלמים על זה הון תועפות וזה דבר שלא הוגן ולא אתי

מה לגבי פנייה לאנדוקרינולוג לבדיקה?מתיכון ועד מעון

ובהחלט חוסר אכילה משפיע מאוד על גבוה.

אולי שווה לקחת אותה למפגש עם דיאטנית לבנות ביחד תפריט שיהיה לה טעים ומשמין

אף פעם לא שמעתי שיש קשר בין קבלת מחזורנעמי28

לזמן הגביהה.

אני המשכתי לגבוה הרבה אחרי.

אני יודעת שזה קשורפרח חדש

לא סתם לפעמים מנסים לדחות את ההתבגרות של ילדות וקבלת המחזור כי זה בהחלט משפיע

מענייןנעמי28

הכתובת זה אנדוקרינולוג ודיאטנית.אשתו שלואחרונה

מומלצת אנדו' רופאה אישה כי גם בודקים את ההתפתחות הפיזית שלה.

זה גיל קצת מאוחר לבדיקה,אבל עדיין כדאי ללכת כדי להבין מה האופציות שלכם.

לגבי תזונה, אני כן חושבת שיש מה לעשות, יש לי סרבן רציני שעשינו תהליך עם דיאטנית,תהליך מותאם אצל מומחית, וקודם כל הכל היה בליווי של בדיקות דם והתפתחות, ובדיקה שהוא צורך את כל מה שהוא זקוק לו. (השלמת החוסרים נעשית ע"י תזונה שמתאימה לו/ויטמינים ספציפים שצריך).

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדש

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

החשש שלי הוא מהדימומים שיש עכשיוהריון ולידה

גם לזה כדאי לשאול רבטארקו

כי יש בזה פסיקות שונות ושוב, יש במה לתלות, ולכן לפחות לפי חלק מהפסיקות זה לא יהיה דימום אוסר

אבל אנחנו לא יכולות לדעת מהפורום מה הפסיקה שלכם..

תודה. אני פשוט מיואשתהריון ולידהאחרונה

אין לי כוח לסבול ולא לבזבז את כל היום שלי

ואין לי כוח להתעסק עם מה ששווק לי כשגר ושכח

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^

קרה לי בשני הריונות~מרמלדהאחרונה

בשקיפות אמרו שרוב הסיכויים בן, ואח"כ בסקירות כבר אמרו שזו בת.

ואני מהצד השני - אמא לכמה בנות ב"ה😅

שיהיה בשמחה ובידיים מלאות❤️