בישול לאירועלקראת אירוע

אשמח לעצותיכן ולשיתוף מנסיונכן:

אנחנו לקראת בר מצוה, וכדי לחסוך בעלויות חשבנו לבשל את האוכל לבד.

מדובר בכ130 אנשים, חלקם ילדים.

האם שייך לבשל לכזו כמות של אנשים במטבח ביתי? (יכולה להעזר במקרר של אחרים, אבל שואלת על התנור, כיריים, כלים). כמובן להתחיל הרבה מראש ולהקפיא.

אשמח לשמוע ממישהי שעשתה משהו כזה-האם מומלץ? סדר גודל של זמן (ניסיתי להתייעץ עם הצ'אט, אבל ההערכות שלו לא נראות לי נכונות), מה כדאי להכין ומה לא, והאם ניתן להגיע שפויים לארוע ככה. (יתכן ותהיה לי עזרה, אבל לא רוצה להתבסס על זה)

כל תובנה תעזור. אפשר גם בפרטי.

העתק: פורום מתכונים

האמת לא נשמע לי אפשרי לבשל לכמות כזו במטבח ביתיהשקט הזה

תחשבי נניח על עוף בתנור. את מכניסה בשני מגשים בערך 20 ירכיים? זה אומר שאת צריכה 6 נגלות בערך של התנור רק בשביל עוף

(סתם הלכתי על בשרי לא יודעת מה אופי האירוע)

אפשר אולי לנסות להכין חלק מהדברים כדי להוזיל- נגיד לא לקחת קינוחים. וזה אולי יותר אפשרי גפ להכין בבית כי נגיד בשביל קינוחי כוסות לא צריך תנור או כיריים.

קחי בחשבון את הזמןתהילה 4

גם הוא שווה כסף.

לא בטוח שהחיסכון יהיה באמת חיסכון- נסיעה לקניות, אחסון הדברים והפשרה אחר כך. וכמו שאמרת, צריך להגיע לאירוע בנחת.

אם אתם עושים הכל, גם באירוע של הבן שלכם אתם עלולים להיות בעמדת המפיקים במקום להנות מהאירוע עצמו.

הייתי מחפשת קייטרינג זול. עם רף נמוך יותר של מנות.

מנות ילדים של ציפס ושניצל, בלי מנה 4אשונה בכלל וקינוחים- לאפות כמה עוגות, אפ'ר לקנות אבטיחים,מלונים וקרטיבים.

אפשרי לקנות מקייטרינג עוף, בשריםבאתי מפעם

סלטים שלוקחים התעסקות כמו מטבוחה, חצילים מושקעים. ולהכין בבית אורז, תפוחי אדמה, שעועית ירוקה. אבל עדיין די מטורף והרבה מאוד כאב ראש ..

דוקא תפוחי אדמה נשמע לי הכי מסובךלקראת אירוע

קילוף, חיתוך, המון זמן בתנור

אני איתךשבעבום

הכנתי שניצלים ועוף לאירועים גדולים וגם חלבי

דווקא תפוחי אדמה וירקות הכי מסובך לי כי זה צריך להיות טרי ויפה

יש מי שיעזור לך? אני עשיתי באירוע הראשון חלק לבד והיה לנו ממש קשה כי לא היו ילדים גדולים שיעזרו. מהטראומה בשני האירועים שאחרי זה הזמנו הכל קומפלט... (קייטרינג מאד פשוט אבל כולל עריכה פינוי והכל...)

האירועים שהיו לאחר מכן חזרתי לבשל חלק מהאוכל וחלק להזמין ולערוך לבד וכו' ,אבל כבר היו ילדים גדולים שעזרו מאד ולא היו מאד קטנים....

יש גדוליםלקראת אירוע

לא מאד.

לא רואה אותם עומדים 10 שעות...

הרוב יהיה עלי

אנחנו לבת מצווה נגיד-הזמנו מקייטרינג את מהשם משתמשת חדשה

שלי מסובך להכין לבד

ואת התוספות, הסלטים החיים ,העוגות..אני עשיתי

לא היה קשה פשוט היתי מתוכננת מראש -עשיתי נגיד יום עוגות- העמדתי כמה נגלות של בצק אפיתי -הקפאתי.

יום דגים- כנ''ל הקפאתי..

יום פשטידות-כנ''ל

ואת מה שבהקפאה עשיתי מראש

בשבוע של הארוע השארתי רק מה שצריך לעשות סמוך ולא עובר הקפאה.

130 זה די הרבה

במקומך היתי מזמינה חלק מקייטרינג

וחלק עושה בעצמי

ואגב לנו זה בודאות יצא מממש חסכונישם משתמשת חדשה

כמה צוות אתם?דיאן ד.

יש לך בנות גדולות שיכולות לעזור? בעלך בקטע לעמוד במטבח?

במשפחה שלי מתחלקים לקראת אירועים כאלו: שבת שבע ברכות, בר מצווה וכדו'

וכל אחת מכינה חלק בביתה.

אז זה כמויות גדולות אבל זה לא שמישהי אחת מכינה את הכל.

אם את בטוחה שאת רוצה ללכת על זה,

תנסי לפרק כמה שאפשר.

יש דברים שאפשר להכין מראש: סלטים מבושלים, גלידה לקינוח

יש דברים שטעימים טריים אבל אפשר להכין יום מראש ולהכניס לתנור ביום האירוע כמו דגים או עוף (אפשר גם להקפיא אבל זה כמו טרי).

ויש דברים שחייבים להכין קרוב קרוב לאירוע כמו סלטים טריים.

לברית אצלי, אחותי הכינה הכל (אבל היינו בערך 30 איש) והיא אמרה שהיא לא ישנה כל הלילה....

חלבי או בשרי?חילזון 123

אפשרי אבל זה לא קל

זה הרבה אורחים יחסית

130 זה המון!יראת גאולה

הכנתי אירועים קטנים ל30-50 אנשים, ועדיין זה היה המון עבודה, ודרש הרבה נאגלות והרבה תמרון עם הסירים והכלים.

תחשבי לדוגמא כמה אורז את צריכה ל130 אנשים, כמה שניצלים...

בהחלט אפשר להוזיל עלויות באמצעות מאמץ אישי, אבל לדעתי את המנות המרכזיות כן עדיף לקנות מקייטרינג. אפשר להוסיף לבד מנה ראשונה, סלטים, קינוחים, עוגות, לקנות לבד לחמניות, שתיה, חד פעמי, עמדת שתיה חמה, ולעשות את העריכה לבד. לא תמיד זה יוצא חסכוני יותר, ולפעמים המאמץ לא שווה את ההשקעה המטורפת.

כמה זמן לקח לך להכין ל50 מנות?לקראת אירוע

קשה לי לכמת בצורה מדויקתיראת גאולה

ולא הכנתי לבד, אלא עזרו לי בחלק מהמנות. במה שאני הכנתי הייתה לי עזרה בקילוף, בהכנסה לתבניות וכזה. בישול עצמו בישלתי לבד. את כל הקניות בעלי עשה, חלקן ביום האירוע.

אני לא כל כך אוהבת להקפיא, הכנתי טרי יומיים מראש. אני חושבת שביום האירוע עבדתי בערך 10 שעות.

גם לארוז, לשנע, לחמם ולערוך זה זמן שצריך לקחת בחשבון. הופתעתי עד כמה לקח זמן כל הדברים מסביב.

מוכרחה להודות שהסיפוק אדיר. קיבלתי המון מחמאות. אבל מבחינה כלכלית נטו, אני מתלבטת עד כמה זה הצדיק את המאמץ. (וזה היה אירועים קטנים, שלא הייתי בהם כלת האירוע, לא הייתי צריכה לארגן את הילדים או יותר מדי להתאפר וכזה, שזה גם המון זמן ביום האירוע)

ההורים שלי בעשלו לכל האירועיםואילו פינו

שלנו חוץ מחתונות..

עם הזמן רכשו סירים גדולים כדי להקל

אבל בהתחלה הכל היה בכלים הבייתים

זה היה מאתגר, זה היה מבצעים משפחתיים

אבל זכור לי לטובה

בגדול קינוחים אפשר להכין מראש ולהקפיא

תודה על התגובהלקראת אירוע

התגובות הקודמות קצת היו מייאשות.

שמחה לשמוע שזה אפשרי.

כדאי כן להיערך עם סיריםואילו פינו

גדולים

לקנות תבניות חדפ בגודל של התבנית תנור שלך

ולתכנן אוכל שלא דורש הרבה התעסקות (כמו שניצלים להתחיל לצפות אחד אחד בפירורי לחם)

לחשוב על מנת ילדים קלילה

תודה. איזה מנת ילדים אפשר חוץ משניצל?לקראת אירוע

אפשר שניצלונים מוכנים שרק צריך לחמםואילו פינו

נקניקיות

ציפס בתנור (אם יש לך איך להשיג כמה נינג'ות ולהכין שם זה מקצר זמני עבודה)

אני בישלתי בר מצווה ל130 אישאמהלה

עושה עכשיו אאוטינג לעצמי.... אז אשמח אם מישהי זיהתה שתעדכן....

זה היה בפסח

אין קייטרינגים, או אין קייטרינג במחיר שאנשים נורמלים יכולים לעמוד בו.

אנחנו בפסח מקפידים במיוחד על כשרויות מסוימות, כל שהאפשרות היחידה היתה לבשל לבד

ועוד משהו- הייתי בתחילת הריון (שבוע 12 כזה)

אז בגלל שזה היה פסח לא יכולתי להתארגן מראש.

כן סיימתי נקיונות והכשרתי מטבח מוקדם.

מנות אחרונות ועוגות הכנתי מראש והקפאתי.

ניצלתי את ההזדמנות שהייתי צריכה וקנינו תנור חדש לפסח

אז יכלתי לאפות בטוסטר אובן+תנור חלבי+תנור בשרי

הכנתי מראש תפריט שפוי ולא מורכב

הכשרתי סירים ענקיים מוסדיים שיש לבעלי בישיבה

הכנתי בשר לפני החג והקפאתי

דגי סלומון- הכנתי יום מראש, תיבלתי והשריתי ברוטב ואז בלילה לפני הארוע רק הכנסתי לתנור

תוספות- הכנתי טרי, בלילה לפני הארוע, הילדים עמדו וקלפו כמה שקי תפוח"א ובטטה

שמתי כרובית/ברוקולי עם שמן זית ומלח בתנור- יצא מעדן

ערב החג שטפתי מלא חסות כך שיהיה גם למרור וגם לבר מצווה

הכנתי תוספות לסלט ורוטב

עשינו ארוע בוק"צ- אז הלילה שקדם לו היה ללא שינה.... אני ובעלי הוצאנו והכנסו לתנור ברוטינה, אח"כ העברנו הכל לאולם למקרר/פלטות

ויצא לי האוכל הכי טעים בתבל

זה היה מטורף

ואני הייתי השפית היחידה, הילדים עזרו בקילוף, בעלי עזר בסדר, אריזה ושינוע

לקח לי כמה ימים לחזור לשפיות אח"כ

אבל זו הייתה חוויה מיוחדת במינה.

ונ"ב- אני רגילה ואוהבת לבשל בגדול, מי שלא רגיל לזה, יהיה לו קשה יותר.

אמנם אף פעם לפני כן לא בשלתי לכזו כמות, אבל יצא לי לבשל ל60-70 איש כמה פעמים.

וואו, בפסח ובהריון. מדהים. תודה!לקראת אירוע

ממש ראויה למדליה

מקרר של אחרים לדעתי זו הבעיההמקורית

כמה מקום יש לך לאחסון? זה מעבר לעבודה ולקנייה.. זה החלק הכי חשוב אולי

האמת שאמא שלי מנוסה בהכנה מוסדית וכמות כזו זה לדעתי משו שאין אפשרןת להכין ולאחסן במקררים ביתיים, בהנחה והכל עלייך.

בנוסף קחי בחשבון שזה לא נחשב עם תעודת כשרות כגושפנקא למי שמקפיד על זה אצלכם (מעצבן אבל אמת)

אני באופן אישי הייתי מוותרת.. גם כמות האנרגיה שזה מצריך בעיניי גדולה מדי ביחס לחסכון

בכל מקרה החלטות טובות והרבה מזל טוב

תודה, 2 מקראים רגילים אמורים להספיק?לקראת אירוע

ותודה על ההערה לגבי תעודת כשרות, אבל מדובר על אנשים שבוודאות היו אוכלים אצלי בבית, ככה שמאמינה שזה בסדר

הם פנווים רק עבורך? זה כולל סלטים?המקורית

את צריכה לחשב כמה מנות עיקריות וכמה מכל אחת כדי לדעת

ויש גם שתייה לאחסן כמובן וקינוחים אם את מוסיפה

לדעתי ממש לאמתיכון ועד מעון

היינו לא מזמן בשבת משפחתית היו לנו 2 מקררים ונכמסו בערך 50 מנות.

את צריכה מקרר מוסדי בשביל כזו כמות

באמת? הייתי בטוחה שזה יספיקלקראת אירוע

היה ארוז בצורה חסכונית?

היה ארוז לא מאוד חסכונימתיכון ועד מעון

אבל את צריכה מעל פי 2 מקום.

לשבת שלמה? בשבת יש 3 סעודותיראת גאולה

והיא צריכה רק סעודה אחת

לשתי סעודותמתיכון ועד מעון

היו סך הכל 50 מנות, היינו 25 אנשים

כדאי לקנות תבניות חדפ, עבות, מוסדיות כאלהחילזון 123

תאפי בתבניות הרגילות של התנור ותעבירי לשם. ככה זה יהיה מאוחסן כבר במשהו אחד נח וגדול ולא מליון תבניות קטנות ודקות.

רק תראי שזה גודל שנכנס למקרר.

ממש צריך עזרה לא בבישול עצמו אלא בכל המסביב. השינוע, האיחסון, לדאוג לנהל את המטבח לפני (כשמתארגנים למשל) ובמהלך הארוע, להוציא בזמן לפלטות, לדאוג שלא ישרף וכו'.

אם זה בשרי ויש לכם מנגל גז אז יכול להיות ממש טעים וגם נח להכין עליו. נגיד יום קודם להכין פרגיות והמבורגרים בכמות גדולה. זה גם תפקיד שאת יכולה לתת למישהו אחר לעמוד ליד המנגל ולטפל בזה

שימי לב מתי את יכולה לקבל את המטבח והמקררים של האולם. אם נגיד יום קודם זה יותר הגיוני ואז אפשר לאחסן הכל יותר בנחת. אם לא, זה יוצא לחוץ.

הייתי בבר מצווה שהאוכל היה כמו שולחן שוק כזה שהם הכינו לבד.

טבעות בצל, המבורגרים, נקנקיות, פרגיות, ציפס.

הם הביאו לאולם כמה סירים חשמליים של טיגון ציפס ומישהו טיגן ממש לפני הארוע. את הבשר הכינו מראש. ירקות וחמוצים וכו. רטבים קנויים.

וההמבורגרים והפרגיות או הנקנקיות היו בתוך לחמניות כזה עטופות בנייר כזה יפה.

היה גם בשר מפורק שזה אפשר להכין גם כמה ימים מראש.

^^^ נכון, גסטרונומים זה מאסט. רק הם לא נכנסיםאמהלה

לתנורים ביתיים, אז כמו שכתבה לך @חילזון 123

קודם אופים בתבניות תנור (ויותר פשוט בתבנית ח"פ ענקית בגודל של תבנית תנור על התבנית) ואח"כ מעבירים לגסטרונום.

לרוב כל 2 תבניות תנור נכנסות לגסטרונום אחד.

תודה! יודעת להגיד לי כמה מקררים צריך?לקראת אירוע

נניח שניים יספיקו?

לי הספיק, מסייגת שבגלל העיתוי הרוב היה טרי וישראמהלה

לפלטה.

היה לי בנוסף עוד מקפיא.

ובקשר להגשה-

הזמנו טבח שיוציא את האוכל וגם מלצרים שיערכו ויגישו.

תודה על הטיפים החשוביםלקראת אירוע

באמת חשבתי להביא מישהו בתשלום שיהיה אחראי על החימום וההגשה, שלא אצטרך להתעסק בזה בשעת הארוע

שימי לב שזה לא רק חימום והגשהחילזון 123

אלא ממש להיות שם כמה שעות קודם ולהשגיח על הכל.כי אתם מן הסתם תהיו עסוקים בלהתלבש וכו'.

וצריך להשאיר הוראות מדוייקות כתובות שלא ישכחו כלום....

חוץ מזה אם תכיני 2-3 מרקים זה יכול לשדרג.

ובקשר לקינוחים - לקנות גלידוניות או גלידות אישיות במארז יכול לסגור את הפינה הזו.

או עוד רעיון שראיתי לקנות הרבה קופסאות גלידה וגביעים וכל אחד יקח לעצמו מה שהוא אוהב.

תודה. מספיק בן אדם אחד אחראי, נכון?לקראת אירוע

צודקת שכדאי לכתוב את ההוראות

באמת חשבתי על מנה אחרונה קנויה

ומי יגיש לשולחנות?המקורית

חשבתי על מזנוןלקראת אירוע

הבנתי. האמת שהייתי עושה קודםהמקורית

סקר שוק ואז חושבת מה מתאים לבד אם בכלל

וקחי בחשבון יום חופש מהעבודה אם צריך+ דלק+ זמן הכנה + סירים + תבניות. + המצרכים. וכמובן זמן התשה (אנרגיות)

יכול להיות שבכמויות כאלה גדולות בהנחה ואת מגישה בשרי זה לא הבדל גדול אם זה כולל גם סלטים שהם גם הכנה מייגעת

לא הבנתי את הסוףלקראת אירוע

גם למזנון צריך להגישטארקו

לבדוק מה חסר ולמלא

לפנות ולהוציא קינוח

לדאוג לשתיה

להביא למישהו כוס/צלחת/מזלג אם חסר..

ממש לא כדאי שזה יהיה עלייך.

אנחנו באירוע קטן יותר לקחנו 2 נערות וזה היה מצוין, לאירוע גדול יותר למזנון לדעתי כדאי 3

וממש לתת הוראות מה הן צריכות לעשות ולדאוג למישהו שמנהל אותם באולם.

לכצה שעות קודם אולי מספיק אחדחילזון 123

לארוע עצמו יש מצב שכן צריך שניים. אולי תלוי כמה אחראי הבן אדם.

להוציא מגשים, לסדר יפה על הבופה, תוך כדי לפנות כלים שהתרוקנו וצלחות משומשות שאנשים תקעו בשולחן, להוציא עוד שתיה, לארגן את המטבח

לפנות מקום לקינוחים

זה די הרבה בלאגן הכל יחד

לדעתי גם יותרהמקורית

בשבת חתן שלנו של החתונה היו 60 איש בערך ואדם אחד ממש לא הספיק בשביל זה

הייתה אןפרציה בתוך המטבח של נשות המשפחה - להעביר את האוכל מתבניות למגשים. צריך מי שיפנה גם ויבדוק שלא חסר

וגם - 130 איש בהגשה במזנון - צריך כמה שולחנות כאלה (אחרת יהיו תורים ארוכים ולדעתי פחות מתאים) אז צריך יותר אנשים, ואף אחד מהם לא יכול להיות בעלת האירוע לדעתי

מסכימה, תודהלקראת אירוע

מציעה רעיון אחראמאשוני

להזמין מקייטרינג מנות למבוגרים:

למשל בשר, פרגיות. יש קייטרינג ב55 למנה, כולל סלטים ותוספות.

לחברים ומנות ילדים אפשר להכין שניצלונים עוף, נקניקיות, וציפס מוכן בתנור, בתוך לחמניה.

בנוסף לחתוך מגשי ירקות.

בנוסף להכין דג סלמון שלם בתנור, אפשר עם שעועית ירוקה בצד למבוגרים- זה יפה ומרשים וסוגר פינה למי שלא אוכל בשרי או מי שרוצה עוד משהו נוסף לאכול.

שתיה ומנה אחרונה אפשר לקנות בנפרד. ילדים אוהבים את החמצוצים וגומים ונשיקות, מרשמלו וכו'

ואח"כ להוציא למבוגרים את הקינוחים היקרים יותר (למשל ביסקוטי)

אפשר להכין הכל בתנור באותו היום, כל הנגלות. הציפס לקח קצת זמן, לא נורא בכלל.

אפשר להשאיר חבילת שניצלונים ללא אפיה מקדימה, מקסימום מחממים על הפלטה תוך כדי האירוע אם חסר.

את הירקות משפחה עזרה לחתוך באולם עצמו.

תודה, אבל האמת לא רואה שאני מגישה לחצילקראת אירוע

שולחן קינוחים שווים ולחצי שולחן פשוטים.

כנ"ל לגבי האוכל.

נראה לי אעשה מזנון, עם אוכל שמותאם לילדים ואוכל למבוגרים, אבל אין לי שליטה מי יקח מה.

לגבי הקינוחיםאמאשוני

מה שעבד טוב זה מה מוציאים לפני מה, הילדים עפים על החמצוצים והמגשים של העוגות לא דיברו אליהם.

לא היה מצב להגיד למישהו אתה לוקח מפה, אתה משם.

לגבי האוכל,

אנחנו כן הפרדנו בופה לחברים ליד השולחנות שלהם, ובופה למשפחה.

אבל למשל במשפחה באמת לא הייתה כותרת "מנת ילדים" הכל הוגש באותו שולחן אבל זה מה שהילדים רצו באופן טבעי.

כן אמרתי לאמא שלי מראש שתשים לב לכוון את הגברים לבשר בהתחלה כבר כדי שלא יחסר כי אני יודעת שזה חשוב למשפחה שלי והם לא יאכלו שניצלונים..

אגב מבוגרים ספרתי מגיל 13 ומעלה. כלומר עבור בני נוער מהמשפחה כן הזמנתי מנות, בפועל חלקם העדיפו לקחת מהמנות ילדים. בעיקר התלהבו מהנקניקיות עם אורז וציפס בצלחת.

סלטים וירקות כולם לקחו חופשי, היה בשפע וטעים. (למרות שסלטים לא הוספתי על הכמות של הקייטרינג)

מבחינתי יצא מאוד מוצלח.

עשינו משהו דומה גם בבת מצווה אז יש לי ניסיון עם שני אירועים בסגנון.

אבל אולי זה משתנה ממשפחה למשפחה ומאוכלוסיה לאוכלוסיה.

כן כדאי להרים טלפון למורה של התלמידים ולשאול מהניסיון שלו מה הילדים אוהבים לאכול בהנחה ונותנים להם לבחור בין שנצלונים ונקניקיות לפרגית ובשר. ככה תדעי כיוון מה הם מעדיפים ולא תחת כותרת של לחסוך עליהם.

מדגישהאמאשוני

שמבחינת הילדים זה לא שמוגש להם אוכל פשוט לעומת משובח, אלא מה שהם אוהבים.

כל הקינוחים "השווים" הם אוכלים ביס וזורקים,

ממה שאני ראיתי באירועים ילדים לא מעריכים את זה בכלל.

פשוט כשאין את החמצוצים למיניהם, הם לוקחים, אוכלים מעט וזורקים.

כשיש נגיש את החמצוצים קודם הם לוקחים ומתעופפים לאכול בפינות בקבוצות ואז מוציאים את המגשים.

מי שרוצה לחזור לקחת יכול כמובן, לא ראיתי שזה קורה במסות. אולי כמה ילדים פה ושם. גם אחרי שהמבוגרים לקחו ונשאר עוד הילדים לא חזרו לקחת מהקינוחים אלא שאלו אם יש עוד מהחמצוצים.

גם לגבי האוכל, בד"כ ילדים מעדיפים את הסגנון הזה שהוא במקרה גם יותר זול ממנת קייטרינג מסודרת, זה לא שהאירוע מתנהל באווירת קמצנות, אלא מותאם להעדפה טבעית ולא נזרק אוכל יקר שילדים ממילא פחות אוהבים.

הדבר היחיד שהייתי בדיעבד מוסיפה זה יותר אורז ממה שהקייטריג נתן כי גם ילדים וגם מבוגרים אוהבים אורז.

אורז אגב אפשר להקפיא אז אם בא לך להכין קילו או שניים, להקפיא בנוסף על התבניות מהקייטרינג זה לגמרי סוגר פינה.

אם בא לך להוסיף מעצמך עוד משהו בשרי (אני הוספתי דג כאמור אבל אם בא לך משהו אחר)

זה בהחלט מאפשר לך להיות יותר מדוייקת עם הכמויות מהקייטרינג ולא להוסיף עוד מנות שלמות רק ליתר ביטחון (כלומר התוספת היא נקודתית ולא כמנה מלאה)

אם תרצי את שם הקייטרינג בשמחה.

שימי לב שיש המון הוצאות מסביב על מפות, חד"פ, קערות ותבניות הגשה, מגשים, שתיה, קינוחים ועוד.

אולי חלק אפשר להשיג מגמחים במחיר מוזל. תחפשי באיזורים חרדיים מניחה שיותר נפוץ שם.

בהחלט תלוי משפחהלקראת אירוע

אצלנו מניסיון בבריתות יש במשפחה העדפה מוחלטת לשניצלים.

תודה על מה שכתבת לגבי האורז, חשבתי שדוקא ילדים אוכלים יותר ציפס.

ותודה על הרעיון לגבי סדר ההגשה. אחשוב אם שייך. בכללי אני מעדיפה בלי חמצוצים וכאלו מבחינה בריאותית, אבל החתן כן רוצה.

עוד עניין לגבי מזנוןטארקו

צריך לקחת בחשבון שהרבה אנשים לוקחים כפול כשיש מזנון, אז להכין מנות קטנות יותר ויותר מכל דבר(למשל- עדיף מוקפץ מאשר חזה עוף שלם, עדיף שניצלונים ולא שניצלים גדולים, עדיף קציצות קטנות ולא בורקס גדול וכו...)

נכון מצד שני על שולחנותלקראת אירוע

תמיד נשאר הרבה עודפים

ככה שהיה נראה לי שמזנון יהיה יותר חסכוני

כן פשוט לחשב את האקסטרהטארקו

ובעיקר לדאוג לדברים שיאפשרו "טעימה" שזה נראה לי הטיפ הכי משמעותי שקיבלתי..

לקיטרינג דייויס מפתח תקווהטרכיאדה

יש גם אופציה של 42 שח למנה (כך בכל אופן אמרו לי לפני כחצי שנה)

וזה קיטרינג מעולה ומומלץ ממש

אפשר גם ללכת על רעיון של שולחן מתוקטרכיאדה

שזה מנות פרווה ואז זה אפילו פחות מ40 למנה

רק רוצה להאיר משהו-טכנית הכל אפשרי אבל יש לזה מחירשם משתמשת חדשה

המחיר הוא המצב צבירה איתו את מגיעה לארוע..הכוחות הנפשיים העומס העייפות העצבים

זה להכניס את עצמך לתדר מאוד עמוס ועסוק ולפעמים זה בהנעל חדבון הילדים

או על חשבון היכולת לבא לארוע בנינוחות ועם נוכחות ויכולת לחוות ולהרגיש את המהות של הארוע והשמחה

כן, בגלל זה שאלתי מראש האם אפשר להגיע שפויהלקראת אירוע

עוד מתלבטת...

אישית הייתי לוקחת גם קיטרינג זול ממשטרכיאדה

וגם מפחיתה במספר המוזמנים (אם זה רלוונטי לך)

כך שמבחינת עלויות תצאי לא הרבה יותר מהכנה לבד

אני חושבת שאם את לא רגילה לבישול בגדול, לא הייתיאמהלה

נכנסת לזה.

מסכימהטארקו

מסכימהמתיכון ועד מעון

עשיתי אירוע קטן בהרבה ובישלנו הכל, והייתי עזרה ועדיין הגעתי מותשת

רגילה ב"ה לבשל למשפחה ברוכהלקראת אירוע

ובדר"כ משתדלת לבשל יותר ולהקפיא

גם בישלתי בעבר לאירועים לכ30 איש,

יש לי סירים גדולים (עד 10 ליטר)

מאמינה שאצליח, אבל רציתי לשמוע עוד.

והטיפים פה ממש עזרו לי והראונלי שזה אפשרי.

שניצלים זה הרבה יותר עבודה מסיר בשר/מגש עופות.ביו

אני גם רגילה לבשל למשפחה יחסית ברוכהמתיכון ועד מעון

ועשיתי סדרים ל30 איש, ועדיין הטרחה נראית לי ממש גדולה.

מבינה אותך שאת רוצה לחסוך, לא בטוחה שהחיסכון כ''כ גדול בטח ביחס להשקעה הרבה שזה דורש

משתפת מהניסיון שלנו-קנמון

במשפחה שלי היו רגילים לבשל לבד (מסיבה כלכלית).

זה אפשרי

(אמא שלי לוותה סירים מאיזשהו מקום מוסדי ונעזרה גם בתנור של שכנים שמקפידים כמונו על כשרויות וגם נעזרה במקפיאים).

אבל-

זה המון זמן התעסקות. המון!

צריך לעשות לו''ז מדוקדק של הספקים.

אצלנו בישלו מראש והקפיאו (לא חושבת שיש סיכוי במטבח ביתי לבשל בכזו כמות רק ביום כדי שיהיה טרי לאירוע. אין מנוס מלבשל מראש והקפיאו)

ויש מחירים שצריך לקחת בחשבון.

למשל-

זוכרת סיר שלם של מנה עיקרית שהחמיץ בחימום ונזרק כולו (תחשבי- כל מנות העוף של האירוע או כל הקציצות)

וגם- הכוחות שלנו כמשפחה.

אולי בגלל שאנחנו גם היינו מפיקים לבד את האירוע- סחיבת ציוד, חימום, עריכה, הגשה, פינוי וכו'.. בסוף כאחות הייתי בתפקיד מלצרית ולא הייתי כל כך באירוע בפועל.

(יותר מפעם אחת האורחים כבר נכחו ואני רצתי למקלחת זריזה)

כתבת שהילדים לא כ''כ גדולים

אז זה בעיקר לגביך-שלא יצא שתפספסי את האירוע עצמו כי תהי עסוקה בתפעול שלו..

תודה על התגובה המפורטתלקראת אירוע

כן, ברור לי שלבשל הרבה מראש ולהקפיא.

לגבי הסיר שהחמיץ- נראה לי שזה לא קשור לבישול הביתי. יכול לקרות גם באוכל מקטרינג.

לאירוע עצמו כן אקח בע"ה עזרה.

החמיץ כי לא היה טרי וחומםקנמון

אפשרי!! בהחלט!!ממתקית

אבל

זה כולל כאב ראש אחד גדול של תכנון, ארגון, חשיבה, שינוע, הרבה על הרגליים, בישולים חוזרים(הרי תבשלי כל דבר כמה פעמים בסיר, כי אין לך סירי ענק) ודאגה לשימור המזון -את מסוגלת לזה?

מניסיון, לפעמים מרוב העומס הזה, בשביל לחסוך כסף, שוכחים את עיקר האירוע ואז גם פחות נהנים ממנו.

ולא יודעת כמה כבר זה חוסך בישול ביתי מול קייטרינג, כי זה לא מתחיל ונגמר בסיר זה לדאוג למלא דברים שהנסיעה, הדאגה, העבודה כבר לא שווה את החסכון הכספי מול הקייטרינג (חד"פ, מפות, שתיה, פינת קפה, קינוחים, שינוע, הגשה, פינוי, ניקיון

(משערת שאתם חוגגים באולם בית כנסת או משהו כזה, כי במקומות מסודרים לא מאשרים לבוא עם האוכל...אז קחי בחשבון גם את העריכה, סידור, עיצוב ניקיון בסוף.

והיום חד"פ עולה הרבה... בטח לא תיקנו את הזול.

מעבר לכל זהמנסה לענות

כדאי לחשוב על היום עצמו

אנחנו עשינו בת מצווה (ראשונה) לאחרונה

הזמנו קייטרינג עם מלצרים

ועדיין עבדנו מאוד מאוד קשה

צודקת. התלבטות קשה אם ללכת על זה.לקראת אירוע

בהצלחהמתיכון ועד מעון

אולי לנסות למצוא דברים אחרים שניתן לחסוך בהם, קייטרינג זול, אולי לצמצם בכמות המוזמנים, אולי בקייטרינג לעשות רק מנה עיקרית בלי מנה ראשונה, אולי לחפש איזה נער שיצלם במקום צלם מבוגר יותר או לבקש מבן משפחה שיש לו מצלמה איכותית.

אני סתם מעלה רעיונות לדברים שאפשר לחסוך בהם שרמת ההשקעה לא כ''כ דרמטית כמו בישול.

החלטות טובות

אנחנו פעם עשינו משהו בסגנון במשפחה של אמא שליסטודנטית אלופה

הזמנו מקטרינג עופות, שניצלים ואורז ועוד כמה סלטים בסגנון מטבוחה וחצילים (לא זוכרת בדיוק)

אנחנו הכנו פשטידות, תפודונים בתנור(ככה שזה רק לשטוף ולטבל) עשינו 3 גסטרונום, נכנו סלט חסה ענק לכל שולחן עם רוטב מעניין (חסה נבטים, שרי בצבעים ובצל סגול)

שני סוגים של כרוב וסלט מלפפונים לקטנטנים.

קינוחים הכינו המשפחה המורחבת

קנינו לחם שתייה, חומוס וכו

על ההכנות היינו אני, אמא שלי ודודה ובעלי (קניות)

בהצלחה ענקית!!!

ד.א היינו 115 איש מתוכם ילדים

לא ממליצה, נשמע לי מטורףאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך י' באלול תשפ"ו 22:08

הכי הרבה שהכנתי זה אירוע ל 40 אנשים וזה התיש אותי ממש, וא י רגילה לבשל למשפחה גדוחה, א,ל אין מה להשוות.. כן היו לנו אירועים שהזמנו אוכל מקיטרינג, והוספתי מרקים וקינוחים. גם בלי לבשל, יש המון עבודה לפני וביום האירוע.

אפשרי בטוח שכןבשורות משמחות

אבל בעיני לא שווה להכניס את הגוף למצב כזה שמתיש ומחליש...

בסוף זה פוגע בבריאות בגוף שניתן לי כדי להיות נוכחת עם הילד בבר המצווה זה המיקוד, זו חשיבות המאורע

מסכימהאורי8

כשבישלתי לאירוע של 40 איש, לקח לי כמה ימים להתאושש מזה, ממש הרגשתי חולשה כמה ימים . ומאז החלטתי שאני לא מבשלת לאירועים. רק מוסיפה קינוחים / מרקים. גם ככה זה המון עבודה, לסדר , לערוך וכו...

לא ממליצהקפצתי לבקר

היה לנו לא מזמן אירוע, של 100 איש, שהגענו לבד, לקחתי 2 בנות לתפעול בופה בזמן האירוע וסגירה. גם מהמשפחה עזרו לי בישולים.

לא אחזור על זה שוב..

קרענו את עצמנו בהכנות מראש, יום לפני בלתי בלי סוף, במהלך האירוע כל הזמן הייתי בלחץ על זה, ובסוף גם כלכלית לא היה שווה את הבלאגן והכאב ראש.

ההסקת מסקנות הראשונה שלנו היתה לקחת קייטרינג לאירוע הבא..

מוסיפה לעניין עזרה משפחהבשורות משמחות

אני מאוד בעד לתת עזרה אבל קודם כל אני אורחת..באתי לשמח במאורע ולא לעבוד קשה..

באירועים משפחתיים שהתבקשתי לעזור באירגון בסוף גם לא מאוד נהנתי כאורחת וחבל שהמטרה מתפספסת בסוף ההשקעה והמאמצים שהמארחים רוצים לתת עבור האורחים עם טעם נפגם(לא מכלילה יש שזה ברור להם שאירועים הם צריכים לעבוד ונותנים מכישוריהם, וגם נהנים)

ובסוף הם לא נהנים כדי לעזור בלוגיסטיקה..

מצטרפתדיאן ד.

אני בשמחה עוזרת בשמחות במשפחה לפני האירוע

יכולה להתנדב להכין עוגות או סלט

באמת בכייף ובאהבה

אבל ממש מבאס לבוא לאירוע כאורחת ולגלות שבעצם את גם המלצרית ובנו עלייך.

אז לתת יד בארגון בסוף לפנות וכו' דווקא סבבה מבחינתי

יותר מבאס אותי שצריך לעזור בהגשה במהלך האירוע.

מסכימה. אני לא בונה על המשפחה במהלך האירוע.לקראת אירוע

ממש לא נראה לי לעניין.

רק רוצה לכתובהריון ולידה

לכל אלו שכותבות שכלכלית זה לא משתלם וכל זה

שאין מצב בעולם שלבשל לבד יוצא קרוב למחיר של קייטרינג.

נכון שזה קשה, המון כאב ראש, המון פרטים לחשוב עליהם, הרבה לחץ לפני ותוך כדי, שלא בטוח שזה שווה את הטירחה, הכל נכון. אבל אותו מחיר מבחינת הוצאות? אין סיכוי.

בכל מקרה אני בישלתי לבת מצווה חלבית שהיתה בעיקר ל 60 ומשהו חברות ועוד איזה 20 בני משפחה בערך. זה היה באמת לא פשוט בעיקר מבחינת לוגיסטיקה.

בדיעבד כן הייתי מארגנת את זה אחרת ומקלה על עצמי יותר בדברים מסויימים.

מצד שני אני חושבת שבשרי קל יותר מבחינות מסויימות.

זה כן משתלם גם בישלתי חלבי לבת מצווה באותה כמותשם משתמשת חדשה

כמו שכתבת

אני כן הזמנתי כמה מגשים חלביים מקייטרינג

והכנתי לבד את השאר

יצא מממש זול בפער ענק

יחסית לאם היתי מזמינה הכל

אבל כן זאת טרחה ולא לכל אחד זה מתאים

אפילו שהתארגנותצנכונה עוזרת ומקלה מאוד

אבל 130 מוזמנים זה פי 2 כמעט והרבה יותר קשה

השאלה אם בתוך החישוב הכלכליהשקט הזה

מחשבים גם-

הוצאות דלק

זמן (אם מישהי לוקחת חופש מהעבודה בשביל זה אז לא בטוח שזה יוצא בהכרח חסכוני)

כלים והוצאות נלוות שצריך לקנות לטובת זה (אם למשל קונים עכשיו סיר גדול ב300 שח בשביל הבישולים, גם אם הוא נשאר אצלך אחכ זו עדיין הוצאה)

וגם שיש בקרבתך חומרי גלם במחירים זוליםשמעונהאחרונה

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !