תחשבי נניח על עוף בתנור. את מכניסה בשני מגשים בערך 20 ירכיים? זה אומר שאת צריכה 6 נגלות בערך של התנור רק בשביל עוף

(סתם הלכתי על בשרי לא יודעת מה אופי האירוע)

אפשר אולי לנסות להכין חלק מהדברים כדי להוזיל- נגיד לא לקחת קינוחים. וזה אולי יותר אפשרי גפ להכין בבית כי נגיד בשביל קינוחי כוסות לא צריך תנור או כיריים.

גם הוא שווה כסף.

לא בטוח שהחיסכון יהיה באמת חיסכון- נסיעה לקניות, אחסון הדברים והפשרה אחר כך. וכמו שאמרת, צריך להגיע לאירוע בנחת.

אם אתם עושים הכל, גם באירוע של הבן שלכם אתם עלולים להיות בעמדת המפיקים במקום להנות מהאירוע עצמו.

הייתי מחפשת קייטרינג זול. עם רף נמוך יותר של מנות.

מנות ילדים של ציפס ושניצל, בלי מנה 4אשונה בכלל וקינוחים- לאפות כמה עוגות, אפ'ר לקנות אבטיחים,מלונים וקרטיבים.

סלטים שלוקחים התעסקות כמו מטבוחה, חצילים מושקעים. ולהכין בבית אורז, תפוחי אדמה, שעועית ירוקה. אבל עדיין די מטורף והרבה מאוד כאב ראש ..

קילוף, חיתוך, המון זמן בתנור

הכנתי שניצלים ועוף לאירועים גדולים וגם חלבי

דווקא תפוחי אדמה וירקות הכי מסובך לי כי זה צריך להיות טרי ויפה

יש מי שיעזור לך? אני עשיתי באירוע הראשון חלק לבד והיה לנו ממש קשה כי לא היו ילדים גדולים שיעזרו. מהטראומה בשני האירועים שאחרי זה הזמנו הכל קומפלט... (קייטרינג מאד פשוט אבל כולל עריכה פינוי והכל...)

האירועים שהיו לאחר מכן חזרתי לבשל חלק מהאוכל וחלק להזמין ולערוך לבד וכו' ,אבל כבר היו ילדים גדולים שעזרו מאד ולא היו מאד קטנים....

לא מאד.

לא רואה אותם עומדים 10 שעות...

הרוב יהיה עלי

שלי מסובך להכין לבד

ואת התוספות, הסלטים החיים ,העוגות..אני עשיתי

לא היה קשה פשוט היתי מתוכננת מראש -עשיתי נגיד יום עוגות- העמדתי כמה נגלות של בצק אפיתי -הקפאתי.

יום דגים- כנ''ל הקפאתי..

יום פשטידות-כנ''ל

ואת מה שבהקפאה עשיתי מראש

בשבוע של הארוע השארתי רק מה שצריך לעשות סמוך ולא עובר הקפאה.

130 זה די הרבה

במקומך היתי מזמינה חלק מקייטרינג

וחלק עושה בעצמי

יש לך בנות גדולות שיכולות לעזור? בעלך בקטע לעמוד במטבח?

במשפחה שלי מתחלקים לקראת אירועים כאלו: שבת שבע ברכות, בר מצווה וכדו'

וכל אחת מכינה חלק בביתה.

אז זה כמויות גדולות אבל זה לא שמישהי אחת מכינה את הכל.

אם את בטוחה שאת רוצה ללכת על זה,

תנסי לפרק כמה שאפשר.

יש דברים שאפשר להכין מראש: סלטים מבושלים, גלידה לקינוח

יש דברים שטעימים טריים אבל אפשר להכין יום מראש ולהכניס לתנור ביום האירוע כמו דגים או עוף (אפשר גם להקפיא אבל זה כמו טרי).

ויש דברים שחייבים להכין קרוב קרוב לאירוע כמו סלטים טריים.

לברית אצלי, אחותי הכינה הכל (אבל היינו בערך 30 איש) והיא אמרה שהיא לא ישנה כל הלילה....

אפשרי אבל זה לא קל

זה הרבה אורחים יחסית

הכנתי אירועים קטנים ל30-50 אנשים, ועדיין זה היה המון עבודה, ודרש הרבה נאגלות והרבה תמרון עם הסירים והכלים.

תחשבי לדוגמא כמה אורז את צריכה ל130 אנשים, כמה שניצלים...

בהחלט אפשר להוזיל עלויות באמצעות מאמץ אישי, אבל לדעתי את המנות המרכזיות כן עדיף לקנות מקייטרינג. אפשר להוסיף לבד מנה ראשונה, סלטים, קינוחים, עוגות, לקנות לבד לחמניות, שתיה, חד פעמי, עמדת שתיה חמה, ולעשות את העריכה לבד. לא תמיד זה יוצא חסכוני יותר, ולפעמים המאמץ לא שווה את ההשקעה המטורפת.

ולא הכנתי לבד, אלא עזרו לי בחלק מהמנות. במה שאני הכנתי הייתה לי עזרה בקילוף, בהכנסה לתבניות וכזה. בישול עצמו בישלתי לבד. את כל הקניות בעלי עשה, חלקן ביום האירוע.

אני לא כל כך אוהבת להקפיא, הכנתי טרי יומיים מראש. אני חושבת שביום האירוע עבדתי בערך 10 שעות.

גם לארוז, לשנע, לחמם ולערוך זה זמן שצריך לקחת בחשבון. הופתעתי עד כמה לקח זמן כל הדברים מסביב.

מוכרחה להודות שהסיפוק אדיר. קיבלתי המון מחמאות. אבל מבחינה כלכלית נטו, אני מתלבטת עד כמה זה הצדיק את המאמץ. (וזה היה אירועים קטנים, שלא הייתי בהם כלת האירוע, לא הייתי צריכה לארגן את הילדים או יותר מדי להתאפר וכזה, שזה גם המון זמן ביום האירוע)

שלנו חוץ מחתונות..

עם הזמן רכשו סירים גדולים כדי להקל

אבל בהתחלה הכל היה בכלים הבייתים

זה היה מאתגר, זה היה מבצעים משפחתיים

אבל זכור לי לטובה

בגדול קינוחים אפשר להכין מראש ולהקפיא

התגובות הקודמות קצת היו מייאשות.

שמחה לשמוע שזה אפשרי.

גדולים

לקנות תבניות חדפ בגודל של התבנית תנור שלך

ולתכנן אוכל שלא דורש הרבה התעסקות (כמו שניצלים להתחיל לצפות אחד אחד בפירורי לחם)

לחשוב על מנת ילדים קלילה

נקניקיות

ציפס בתנור (אם יש לך איך להשיג כמה נינג'ות ולהכין שם זה מקצר זמני עבודה)

עושה עכשיו אאוטינג לעצמי.... אז אשמח אם מישהי זיהתה שתעדכן....

זה היה בפסח

אין קייטרינגים, או אין קייטרינג במחיר שאנשים נורמלים יכולים לעמוד בו.

אנחנו בפסח מקפידים במיוחד על כשרויות מסוימות, כל שהאפשרות היחידה היתה לבשל לבד

ועוד משהו- הייתי בתחילת הריון (שבוע 12 כזה)

אז בגלל שזה היה פסח לא יכולתי להתארגן מראש.

כן סיימתי נקיונות והכשרתי מטבח מוקדם.

מנות אחרונות ועוגות הכנתי מראש והקפאתי.

ניצלתי את ההזדמנות שהייתי צריכה וקנינו תנור חדש לפסח

אז יכלתי לאפות בטוסטר אובן+תנור חלבי+תנור בשרי

הכנתי מראש תפריט שפוי ולא מורכב

הכשרתי סירים ענקיים מוסדיים שיש לבעלי בישיבה

הכנתי בשר לפני החג והקפאתי

דגי סלומון- הכנתי יום מראש, תיבלתי והשריתי ברוטב ואז בלילה לפני הארוע רק הכנסתי לתנור

תוספות- הכנתי טרי, בלילה לפני הארוע, הילדים עמדו וקלפו כמה שקי תפוח"א ובטטה

שמתי כרובית/ברוקולי עם שמן זית ומלח בתנור- יצא מעדן

ערב החג שטפתי מלא חסות כך שיהיה גם למרור וגם לבר מצווה

הכנתי תוספות לסלט ורוטב

עשינו ארוע בוק"צ- אז הלילה שקדם לו היה ללא שינה.... אני ובעלי הוצאנו והכנסו לתנור ברוטינה, אח"כ העברנו הכל לאולם למקרר/פלטות

ויצא לי האוכל הכי טעים בתבל

זה היה מטורף

ואני הייתי השפית היחידה, הילדים עזרו בקילוף, בעלי עזר בסדר, אריזה ושינוע

לקח לי כמה ימים לחזור לשפיות אח"כ

אבל זו הייתה חוויה מיוחדת במינה.

ונ"ב- אני רגילה ואוהבת לבשל בגדול, מי שלא רגיל לזה, יהיה לו קשה יותר.

אמנם אף פעם לפני כן לא בשלתי לכזו כמות, אבל יצא לי לבשל ל60-70 איש כמה פעמים.

ממש ראויה למדליה

כמה מקום יש לך לאחסון? זה מעבר לעבודה ולקנייה.. זה החלק הכי חשוב אולי

האמת שאמא שלי מנוסה בהכנה מוסדית וכמות כזו זה לדעתי משו שאין אפשרןת להכין ולאחסן במקררים ביתיים, בהנחה והכל עלייך.

בנוסף קחי בחשבון שזה לא נחשב עם תעודת כשרות כגושפנקא למי שמקפיד על זה אצלכם (מעצבן אבל אמת)

אני באופן אישי הייתי מוותרת.. גם כמות האנרגיה שזה מצריך בעיניי גדולה מדי ביחס לחסכון

בכל מקרה החלטות טובות והרבה מזל טוב

ותודה על ההערה לגבי תעודת כשרות, אבל מדובר על אנשים שבוודאות היו אוכלים אצלי בבית, ככה שמאמינה שזה בסדר

את צריכה לחשב כמה מנות עיקריות וכמה מכל אחת כדי לדעת

ויש גם שתייה לאחסן כמובן וקינוחים אם את מוסיפה

היינו לא מזמן בשבת משפחתית היו לנו 2 מקררים ונכמסו בערך 50 מנות.

את צריכה מקרר מוסדי בשביל כזו כמות

היה ארוז בצורה חסכונית?

אבל את צריכה מעל פי 2 מקום.

והיא צריכה רק סעודה אחת

היו סך הכל 50 מנות, היינו 25 אנשים

תאפי בתבניות הרגילות של התנור ותעבירי לשם. ככה זה יהיה מאוחסן כבר במשהו אחד נח וגדול ולא מליון תבניות קטנות ודקות.

רק תראי שזה גודל שנכנס למקרר.

ממש צריך עזרה לא בבישול עצמו אלא בכל המסביב. השינוע, האיחסון, לדאוג לנהל את המטבח לפני (כשמתארגנים למשל) ובמהלך הארוע, להוציא בזמן לפלטות, לדאוג שלא ישרף וכו'.

אם זה בשרי ויש לכם מנגל גז אז יכול להיות ממש טעים וגם נח להכין עליו. נגיד יום קודם להכין פרגיות והמבורגרים בכמות גדולה. זה גם תפקיד שאת יכולה לתת למישהו אחר לעמוד ליד המנגל ולטפל בזה

שימי לב מתי את יכולה לקבל את המטבח והמקררים של האולם. אם נגיד יום קודם זה יותר הגיוני ואז אפשר לאחסן הכל יותר בנחת. אם לא, זה יוצא לחוץ.

הייתי בבר מצווה שהאוכל היה כמו שולחן שוק כזה שהם הכינו לבד.

טבעות בצל, המבורגרים, נקנקיות, פרגיות, ציפס.

הם הביאו לאולם כמה סירים חשמליים של טיגון ציפס ומישהו טיגן ממש לפני הארוע. את הבשר הכינו מראש. ירקות וחמוצים וכו. רטבים קנויים.

וההמבורגרים והפרגיות או הנקנקיות היו בתוך לחמניות כזה עטופות בנייר כזה יפה.

היה גם בשר מפורק שזה אפשר להכין גם כמה ימים מראש.

לתנורים ביתיים, אז כמו שכתבה לך @חילזון 123

קודם אופים בתבניות תנור (ויותר פשוט בתבנית ח"פ ענקית בגודל של תבנית תנור על התבנית) ואח"כ מעבירים לגסטרונום.

לרוב כל 2 תבניות תנור נכנסות לגסטרונום אחד.

נניח שניים יספיקו?

לפלטה.

היה לי בנוסף עוד מקפיא.

ובקשר להגשה-

הזמנו טבח שיוציא את האוכל וגם מלצרים שיערכו ויגישו.

באמת חשבתי להביא מישהו בתשלום שיהיה אחראי על החימום וההגשה, שלא אצטרך להתעסק בזה בשעת הארוע

אלא ממש להיות שם כמה שעות קודם ולהשגיח על הכל.כי אתם מן הסתם תהיו עסוקים בלהתלבש וכו'.

וצריך להשאיר הוראות מדוייקות כתובות שלא ישכחו כלום....

חוץ מזה אם תכיני 2-3 מרקים זה יכול לשדרג.

ובקשר לקינוחים - לקנות גלידוניות או גלידות אישיות במארז יכול לסגור את הפינה הזו.

או עוד רעיון שראיתי לקנות הרבה קופסאות גלידה וגביעים וכל אחד יקח לעצמו מה שהוא אוהב.

צודקת שכדאי לכתוב את ההוראות

באמת חשבתי על מנה אחרונה קנויה

סקר שוק ואז חושבת מה מתאים לבד אם בכלל

וקחי בחשבון יום חופש מהעבודה אם צריך+ דלק+ זמן הכנה + סירים + תבניות. + המצרכים. וכמובן זמן התשה (אנרגיות)

יכול להיות שבכמויות כאלה גדולות בהנחה ואת מגישה בשרי זה לא הבדל גדול אם זה כולל גם סלטים שהם גם הכנה מייגעת

לבדוק מה חסר ולמלא

לפנות ולהוציא קינוח

לדאוג לשתיה

להביא למישהו כוס/צלחת/מזלג אם חסר..

ממש לא כדאי שזה יהיה עלייך.

אנחנו באירוע קטן יותר לקחנו 2 נערות וזה היה מצוין, לאירוע גדול יותר למזנון לדעתי כדאי 3

וממש לתת הוראות מה הן צריכות לעשות ולדאוג למישהו שמנהל אותם באולם.

לארוע עצמו יש מצב שכן צריך שניים. אולי תלוי כמה אחראי הבן אדם.

להוציא מגשים, לסדר יפה על הבופה, תוך כדי לפנות כלים שהתרוקנו וצלחות משומשות שאנשים תקעו בשולחן, להוציא עוד שתיה, לארגן את המטבח

לפנות מקום לקינוחים

זה די הרבה בלאגן הכל יחד

בשבת חתן שלנו של החתונה היו 60 איש בערך ואדם אחד ממש לא הספיק בשביל זה

הייתה אןפרציה בתוך המטבח של נשות המשפחה - להעביר את האוכל מתבניות למגשים. צריך מי שיפנה גם ויבדוק שלא חסר

וגם - 130 איש בהגשה במזנון - צריך כמה שולחנות כאלה (אחרת יהיו תורים ארוכים ולדעתי פחות מתאים) אז צריך יותר אנשים, ואף אחד מהם לא יכול להיות בעלת האירוע לדעתי

להזמין מקייטרינג מנות למבוגרים:

למשל בשר, פרגיות. יש קייטרינג ב55 למנה, כולל סלטים ותוספות.

לחברים ומנות ילדים אפשר להכין שניצלונים עוף, נקניקיות, וציפס מוכן בתנור, בתוך לחמניה.

בנוסף לחתוך מגשי ירקות.

בנוסף להכין דג סלמון שלם בתנור, אפשר עם שעועית ירוקה בצד למבוגרים- זה יפה ומרשים וסוגר פינה למי שלא אוכל בשרי או מי שרוצה עוד משהו נוסף לאכול.

שתיה ומנה אחרונה אפשר לקנות בנפרד. ילדים אוהבים את החמצוצים וגומים ונשיקות, מרשמלו וכו'

ואח"כ להוציא למבוגרים את הקינוחים היקרים יותר (למשל ביסקוטי)

אפשר להכין הכל בתנור באותו היום, כל הנגלות. הציפס לקח קצת זמן, לא נורא בכלל.

אפשר להשאיר חבילת שניצלונים ללא אפיה מקדימה, מקסימום מחממים על הפלטה תוך כדי האירוע אם חסר.

את הירקות משפחה עזרה לחתוך באולם עצמו.

שולחן קינוחים שווים ולחצי שולחן פשוטים.

כנ"ל לגבי האוכל.

נראה לי אעשה מזנון, עם אוכל שמותאם לילדים ואוכל למבוגרים, אבל אין לי שליטה מי יקח מה.

מה שעבד טוב זה מה מוציאים לפני מה, הילדים עפים על החמצוצים והמגשים של העוגות לא דיברו אליהם.

לא היה מצב להגיד למישהו אתה לוקח מפה, אתה משם.

לגבי האוכל,

אנחנו כן הפרדנו בופה לחברים ליד השולחנות שלהם, ובופה למשפחה.

אבל למשל במשפחה באמת לא הייתה כותרת "מנת ילדים" הכל הוגש באותו שולחן אבל זה מה שהילדים רצו באופן טבעי.

כן אמרתי לאמא שלי מראש שתשים לב לכוון את הגברים לבשר בהתחלה כבר כדי שלא יחסר כי אני יודעת שזה חשוב למשפחה שלי והם לא יאכלו שניצלונים..

אגב מבוגרים ספרתי מגיל 13 ומעלה. כלומר עבור בני נוער מהמשפחה כן הזמנתי מנות, בפועל חלקם העדיפו לקחת מהמנות ילדים. בעיקר התלהבו מהנקניקיות עם אורז וציפס בצלחת.

סלטים וירקות כולם לקחו חופשי, היה בשפע וטעים. (למרות שסלטים לא הוספתי על הכמות של הקייטרינג)

מבחינתי יצא מאוד מוצלח.

עשינו משהו דומה גם בבת מצווה אז יש לי ניסיון עם שני אירועים בסגנון.

אבל אולי זה משתנה ממשפחה למשפחה ומאוכלוסיה לאוכלוסיה.

כן כדאי להרים טלפון למורה של התלמידים ולשאול מהניסיון שלו מה הילדים אוהבים לאכול בהנחה ונותנים להם לבחור בין שנצלונים ונקניקיות לפרגית ובשר. ככה תדעי כיוון מה הם מעדיפים ולא תחת כותרת של לחסוך עליהם.

שמבחינת הילדים זה לא שמוגש להם אוכל פשוט לעומת משובח, אלא מה שהם אוהבים.

כל הקינוחים "השווים" הם אוכלים ביס וזורקים,

ממה שאני ראיתי באירועים ילדים לא מעריכים את זה בכלל.

פשוט כשאין את החמצוצים למיניהם, הם לוקחים, אוכלים מעט וזורקים.

כשיש נגיש את החמצוצים קודם הם לוקחים ומתעופפים לאכול בפינות בקבוצות ואז מוציאים את המגשים.

מי שרוצה לחזור לקחת יכול כמובן, לא ראיתי שזה קורה במסות. אולי כמה ילדים פה ושם. גם אחרי שהמבוגרים לקחו ונשאר עוד הילדים לא חזרו לקחת מהקינוחים אלא שאלו אם יש עוד מהחמצוצים.

גם לגבי האוכל, בד"כ ילדים מעדיפים את הסגנון הזה שהוא במקרה גם יותר זול ממנת קייטרינג מסודרת, זה לא שהאירוע מתנהל באווירת קמצנות, אלא מותאם להעדפה טבעית ולא נזרק אוכל יקר שילדים ממילא פחות אוהבים.

הדבר היחיד שהייתי בדיעבד מוסיפה זה יותר אורז ממה שהקייטריג נתן כי גם ילדים וגם מבוגרים אוהבים אורז.

אורז אגב אפשר להקפיא אז אם בא לך להכין קילו או שניים, להקפיא בנוסף על התבניות מהקייטרינג זה לגמרי סוגר פינה.

אם בא לך להוסיף מעצמך עוד משהו בשרי (אני הוספתי דג כאמור אבל אם בא לך משהו אחר)

זה בהחלט מאפשר לך להיות יותר מדוייקת עם הכמויות מהקייטרינג ולא להוסיף עוד מנות שלמות רק ליתר ביטחון (כלומר התוספת היא נקודתית ולא כמנה מלאה)

אם תרצי את שם הקייטרינג בשמחה.

שימי לב שיש המון הוצאות מסביב על מפות, חד"פ, קערות ותבניות הגשה, מגשים, שתיה, קינוחים ועוד.

אולי חלק אפשר להשיג מגמחים במחיר מוזל. תחפשי באיזורים חרדיים מניחה שיותר נפוץ שם.

אצלנו מניסיון בבריתות יש במשפחה העדפה מוחלטת לשניצלים.

תודה על מה שכתבת לגבי האורז, חשבתי שדוקא ילדים אוכלים יותר ציפס.

ותודה על הרעיון לגבי סדר ההגשה. אחשוב אם שייך. בכללי אני מעדיפה בלי חמצוצים וכאלו מבחינה בריאותית, אבל החתן כן רוצה.

צריך לקחת בחשבון שהרבה אנשים לוקחים כפול כשיש מזנון, אז להכין מנות קטנות יותר ויותר מכל דבר(למשל- עדיף מוקפץ מאשר חזה עוף שלם, עדיף שניצלונים ולא שניצלים גדולים, עדיף קציצות קטנות ולא בורקס גדול וכו...)

תמיד נשאר הרבה עודפים

ככה שהיה נראה לי שמזנון יהיה יותר חסכוני

ובעיקר לדאוג לדברים שיאפשרו "טעימה" שזה נראה לי הטיפ הכי משמעותי שקיבלתי..

יש גם אופציה של 42 שח למנה (כך בכל אופן אמרו לי לפני כחצי שנה)

וזה קיטרינג מעולה ומומלץ ממש

שזה מנות פרווה ואז זה אפילו פחות מ40 למנה

המחיר הוא המצב צבירה איתו את מגיעה לארוע..הכוחות הנפשיים העומס העייפות העצבים

זה להכניס את עצמך לתדר מאוד עמוס ועסוק ולפעמים זה בהנעל חדבון הילדים

או על חשבון היכולת לבא לארוע בנינוחות ועם נוכחות ויכולת לחוות ולהרגיש את המהות של הארוע והשמחה

עוד מתלבטת...

וגם מפחיתה במספר המוזמנים (אם זה רלוונטי לך)

כך שמבחינת עלויות תצאי לא הרבה יותר מהכנה לבד

נכנסת לזה.

עשיתי אירוע קטן בהרבה ובישלנו הכל, והייתי עזרה ועדיין הגעתי מותשת

ובדר"כ משתדלת לבשל יותר ולהקפיא

גם בישלתי בעבר לאירועים לכ30 איש,

יש לי סירים גדולים (עד 10 ליטר)

מאמינה שאצליח, אבל רציתי לשמוע עוד.

והטיפים פה ממש עזרו לי והראונלי שזה אפשרי.

ועשיתי סדרים ל30 איש, ועדיין הטרחה נראית לי ממש גדולה.

מבינה אותך שאת רוצה לחסוך, לא בטוחה שהחיסכון כ''כ גדול בטח ביחס להשקעה הרבה שזה דורש

במשפחה שלי היו רגילים לבשל לבד (מסיבה כלכלית).

זה אפשרי

(אמא שלי לוותה סירים מאיזשהו מקום מוסדי ונעזרה גם בתנור של שכנים שמקפידים כמונו על כשרויות וגם נעזרה במקפיאים).

אבל-

זה המון זמן התעסקות. המון!

צריך לעשות לו''ז מדוקדק של הספקים.

אצלנו בישלו מראש והקפיאו (לא חושבת שיש סיכוי במטבח ביתי לבשל בכזו כמות רק ביום כדי שיהיה טרי לאירוע. אין מנוס מלבשל מראש והקפיאו)

ויש מחירים שצריך לקחת בחשבון.

למשל-

זוכרת סיר שלם של מנה עיקרית שהחמיץ בחימום ונזרק כולו (תחשבי- כל מנות העוף של האירוע או כל הקציצות)

וגם- הכוחות שלנו כמשפחה.

אולי בגלל שאנחנו גם היינו מפיקים לבד את האירוע- סחיבת ציוד, חימום, עריכה, הגשה, פינוי וכו'.. בסוף כאחות הייתי בתפקיד מלצרית ולא הייתי כל כך באירוע בפועל.

(יותר מפעם אחת האורחים כבר נכחו ואני רצתי למקלחת זריזה)

כתבת שהילדים לא כ''כ גדולים

אז זה בעיקר לגביך-שלא יצא שתפספסי את האירוע עצמו כי תהי עסוקה בתפעול שלו..

כן, ברור לי שלבשל הרבה מראש ולהקפיא.

לגבי הסיר שהחמיץ- נראה לי שזה לא קשור לבישול הביתי. יכול לקרות גם באוכל מקטרינג.

לאירוע עצמו כן אקח בע"ה עזרה.

אבל

זה כולל כאב ראש אחד גדול של תכנון, ארגון, חשיבה, שינוע, הרבה על הרגליים, בישולים חוזרים(הרי תבשלי כל דבר כמה פעמים בסיר, כי אין לך סירי ענק) ודאגה לשימור המזון -את מסוגלת לזה?

מניסיון, לפעמים מרוב העומס הזה, בשביל לחסוך כסף, שוכחים את עיקר האירוע ואז גם פחות נהנים ממנו.

ולא יודעת כמה כבר זה חוסך בישול ביתי מול קייטרינג, כי זה לא מתחיל ונגמר בסיר זה לדאוג למלא דברים שהנסיעה, הדאגה, העבודה כבר לא שווה את החסכון הכספי מול הקייטרינג (חד"פ, מפות, שתיה, פינת קפה, קינוחים, שינוע, הגשה, פינוי, ניקיון

(משערת שאתם חוגגים באולם בית כנסת או משהו כזה, כי במקומות מסודרים לא מאשרים לבוא עם האוכל...אז קחי בחשבון גם את העריכה, סידור, עיצוב ניקיון בסוף.

והיום חד"פ עולה הרבה... בטח לא תיקנו את הזול.

כדאי לחשוב על היום עצמו

אנחנו עשינו בת מצווה (ראשונה) לאחרונה

הזמנו קייטרינג עם מלצרים

ועדיין עבדנו מאוד מאוד קשה

אולי לנסות למצוא דברים אחרים שניתן לחסוך בהם, קייטרינג זול, אולי לצמצם בכמות המוזמנים, אולי בקייטרינג לעשות רק מנה עיקרית בלי מנה ראשונה, אולי לחפש איזה נער שיצלם במקום צלם מבוגר יותר או לבקש מבן משפחה שיש לו מצלמה איכותית.

אני סתם מעלה רעיונות לדברים שאפשר לחסוך בהם שרמת ההשקעה לא כ''כ דרמטית כמו בישול.

החלטות טובות

הזמנו מקטרינג עופות, שניצלים ואורז ועוד כמה סלטים בסגנון מטבוחה וחצילים (לא זוכרת בדיוק)

אנחנו הכנו פשטידות, תפודונים בתנור(ככה שזה רק לשטוף ולטבל) עשינו 3 גסטרונום, נכנו סלט חסה ענק לכל שולחן עם רוטב מעניין (חסה נבטים, שרי בצבעים ובצל סגול)

שני סוגים של כרוב וסלט מלפפונים לקטנטנים.

קינוחים הכינו המשפחה המורחבת

קנינו לחם שתייה, חומוס וכו

על ההכנות היינו אני, אמא שלי ודודה ובעלי (קניות)

בהצלחה ענקית!!!

ד.א היינו 115 איש מתוכם ילדים

הכי הרבה שהכנתי זה אירוע ל 40 אנשים וזה התיש אותי ממש, וא י רגילה לבשל למשפחה גדוחה, א,ל אין מה להשוות.. כן היו לנו אירועים שהזמנו אוכל מקיטרינג, והוספתי מרקים וקינוחים. גם בלי לבשל, יש המון עבודה לפני וביום האירוע.

אבל בעיני לא שווה להכניס את הגוף למצב כזה שמתיש ומחליש...

בסוף זה פוגע בבריאות בגוף שניתן לי כדי להיות נוכחת עם הילד בבר המצווה זה המיקוד, זו חשיבות המאורע

כשבישלתי לאירוע של 40 איש, לקח לי כמה ימים להתאושש מזה, ממש הרגשתי חולשה כמה ימים . ומאז החלטתי שאני לא מבשלת לאירועים. רק מוסיפה קינוחים / מרקים. גם ככה זה המון עבודה, לסדר , לערוך וכו...

היה לנו לא מזמן אירוע, של 100 איש, שהגענו לבד, לקחתי 2 בנות לתפעול בופה בזמן האירוע וסגירה. גם מהמשפחה עזרו לי בישולים.

לא אחזור על זה שוב..

קרענו את עצמנו בהכנות מראש, יום לפני בלתי בלי סוף, במהלך האירוע כל הזמן הייתי בלחץ על זה, ובסוף גם כלכלית לא היה שווה את הבלאגן והכאב ראש.

ההסקת מסקנות הראשונה שלנו היתה לקחת קייטרינג לאירוע הבא..

אני מאוד בעד לתת עזרה אבל קודם כל אני אורחת..באתי לשמח במאורע ולא לעבוד קשה..

באירועים משפחתיים שהתבקשתי לעזור באירגון בסוף גם לא מאוד נהנתי כאורחת וחבל שהמטרה מתפספסת בסוף ההשקעה והמאמצים שהמארחים רוצים לתת עבור האורחים עם טעם נפגם(לא מכלילה יש שזה ברור להם שאירועים הם צריכים לעבוד ונותנים מכישוריהם, וגם נהנים)

ובסוף הם לא נהנים כדי לעזור בלוגיסטיקה..

אני בשמחה עוזרת בשמחות במשפחה לפני האירוע

יכולה להתנדב להכין עוגות או סלט

באמת בכייף ובאהבה

אבל ממש מבאס לבוא לאירוע כאורחת ולגלות שבעצם את גם המלצרית ובנו עלייך.

אז לתת יד בארגון בסוף לפנות וכו' דווקא סבבה מבחינתי

יותר מבאס אותי שצריך לעזור בהגשה במהלך האירוע.

ממש לא נראה לי לעניין.

לכל אלו שכותבות שכלכלית זה לא משתלם וכל זה

שאין מצב בעולם שלבשל לבד יוצא קרוב למחיר של קייטרינג.

נכון שזה קשה, המון כאב ראש, המון פרטים לחשוב עליהם, הרבה לחץ לפני ותוך כדי, שלא בטוח שזה שווה את הטירחה, הכל נכון. אבל אותו מחיר מבחינת הוצאות? אין סיכוי.

בכל מקרה אני בישלתי לבת מצווה חלבית שהיתה בעיקר ל 60 ומשהו חברות ועוד איזה 20 בני משפחה בערך. זה היה באמת לא פשוט בעיקר מבחינת לוגיסטיקה.

בדיעבד כן הייתי מארגנת את זה אחרת ומקלה על עצמי יותר בדברים מסויימים.

מצד שני אני חושבת שבשרי קל יותר מבחינות מסויימות.

כמו שכתבת

אני כן הזמנתי כמה מגשים חלביים מקייטרינג

והכנתי לבד את השאר

יצא מממש זול בפער ענק

יחסית לאם היתי מזמינה הכל

אבל כן זאת טרחה ולא לכל אחד זה מתאים

אפילו שהתארגנותצנכונה עוזרת ומקלה מאוד

אבל 130 מוזמנים זה פי 2 כמעט והרבה יותר קשה

מחשבים גם-

הוצאות דלק

זמן (אם מישהי לוקחת חופש מהעבודה בשביל זה אז לא בטוח שזה יוצא בהכרח חסכוני)

כלים והוצאות נלוות שצריך לקנות לטובת זה (אם למשל קונים עכשיו סיר גדול ב300 שח בשביל הבישולים, גם אם הוא נשאר אצלך אחכ זו עדיין הוצאה)

אבל מהטקסט נשמע שכן

בשעה טובה וחיבוק

יש פס יקרה!

לא יודעת כמה זמן עבר נראה לי אוביטרל משפיע משהו כמו 12 ימים אז רק תבדקי שזה לא ההשפעה של זה. ואם לא אז אכן פס לגמרי...

כן??

תודה🩷

בשעה טובה!!!

נראה חיובי לגמרי

מרגש ממש!

שיהיה רק בבריאות וידיים מלאות

מרגשששששש ממשששששש!!

בע"ה שהכל יעבור בבריאות ובקלות! תינוק בריא ולידה קלה

יש שם פס חלש. אבל זה עדיין מוקדם...

מזל טוב בשעה טובה

אני השנה הצלחתי יחסית לשרוד ואף ליהנות רק בזכות זה שרוב הזמן לא כולם היו בבית (רק שבועיים כולם היו).

אנחנו עושים בתחילת החופש (יותר נכון, בתחילת בין הזמנים) ישיבה משפחתית שבה כל אחד בתורו אומר רעיון שהוא רוצה שנעשה בחופש (עורכים כמה סבבים), וכותבים את כ-ל הרעיונות. אח"כ (עם הילדים או בלעדיהם) משבצים את הרעיונות האפשריים בלוח הזמנים, ומשתדלים שכל יום יהיה משהו.

לזמנים שבהם רק חלק בחופש - מנסים לתת להם פרויקט מתמשך שירתק אותם.

זה לא שאין בכלל התברברות ומריבות ובלגן וחוסר סדר בזמנים... בטח בימים האחרונים של החופש, כשכבר אין כוח יותר ויש את השילוב של להעיר ילדים בבוקר והטיפול בילדים שבבית... (ואז בא לעזרה לא מעט גם מידידנו המסך)

אבל לפחות בחלק מהזמן מצליחים להגיע גם להנאה.

יש דברים שיכולים לגרום לחופש להיות יותר כיף כמו לשים לב לצרכים של הילדים ולתכנן את היום שהילדים יקבלו את הצרכים שלהם בצורה שמתאימה לי. והיו חופשים שעשיתי את זה וממש עבד.!

אבל יש גם הרבה שלא תלוי בי אלא לשלב הספציפי שהילדים נמצאים בו והאינטראקציות ביניהם וכו'

לדוג' קיץ שעבר אחד הילדים היה בשלב מאוד קשוח וכל היום הציק והיה לי ממש קשה להיות איתם.

לעומת זאת בשאגת הארי הילדים שיחקו כל כך יפה ביחד והיה ממש כיף. וזה לא קשור בכלל אליי.

נגיד הבכי של הקטנה נשמע כמו משהו שלא תלוי בך שמאוד מקשה. גם לדברים כאלה אפשר לחפש פתרונות, אולי להשאיר אותה עם בייביסיטר לפעמים, אבל זה באמת מורכב.

אני חושבת שאם ביומיום היית מגדלת את הילדים בבית, זה היה לך יותר קל. היציאה מהשגרה מאוד קשה לנו ולהם.

וגם דבר שאנחנו מאוד מאוד אוהבים מותר שיהיה קשה איתו ונמאס ממנו. זה לא אומר שאת לא אוהבת את הילדים שלך.

בסוף אני לא חושבת שיש אמא שמבחינתה החופש הגדול הוא רק אבל רק פרפרים ואושר ונחת, לכולם לדעתי מגיע בסוף המיצוי והקושי וה''נמאס מהילדים''. אני מניחה שיש כאלו שמתמודדות עם זה יותר או פחות טוב אבל לכולם זה קורה.

ועוד משהו- לא בטוח שכדאי להגיע בציפייה של ''הולך להיות נפלא''. יכול להיות שאם תגיעי בציפייה ריאלית יותר זה גם יקל על המציאות. כי יכול להיות שחלק מזה שאת מצפה שזה יהיה זמן נפלא ולך יהיה נהדר איתם יוצר חלק מהבעיה, ואם לא תצפי לזה יהיה לך קל יותר.

לתכנן מראש ארוחות מסודרות. להשאיר ימים בלי תוכניות מסודרות כדי לתת להם זמן להנות מהבית ולאפשר בלת"מים.

הכנתי לפני החופש לוח שמכיל את כל החופש. שיבצנו שם דברים שרצינו, כמו טיול משפחתי, סידור תיקים וכו'. דאגתי לשבץ 2-3 דברים בשבוע.

שאלתי אותם מראש מה הם רוצים ללמוד בחופש וקניתי דברים בהתאם. קניתי המון חומרי יצירה וכמה משחקים ששלפתי במקרים מיוחדים.

אבל שלי עוד קטנים (הגדולה עולה לא'), לא יודעת אם יעבוד גם עם בוגרים יותר.

לגבי סדר - שטיפת כלים אני עושה בזמן שאני מבשלת את הארוחה הבאה. סידור משחקים אני מבקשת כשיש משחק במקום בעייתי או כשקשה לעבור בחדר. הרבה אני משחררת ולפני שבת עובדים קשה יותר. ליצירות יש איזור מוגדר ואני אוכפת זאת גם בחופש. כנ"ל אוכל.

אני מאלו שנהנות מהחופש והלוואי שהיה ארוך יותר

באמת הקושי עם החופש עולה עם הגיל והנפרדות

אני לא מצפה מהחופש להיות מהנה, אני מצפה מהחיים להיות מהנים בכללי, בחוויה. ובתוך שגרה שהיא מ0 ל100 אני מצפה לרגעים של אור שיצבעו את החוויה באור חיובי. אבל יש גם רגעים קשים מאוד, כמו בחיים עצמם אצלנו למשל לבן שלי היתה הסתגלות קשה בחופש, יש לו דרישות ורצונות לאטרקציות מסוימות, לשעות יציאה שלא מתאימות לי, לשעות שינה שלא מתאימות לי. וכמובן שבתוך כל זה גם לעבוד וגם להאכיל ולתחזק את הבית וכן, אני מרשה לעצמי גם לצפות לזמן שלי עם עצמי שיהיה לי בו כיף ולא רק להיות כל היום בנתינה. כמו בשגרה אבל בקטן

להגיד לך שהוא היה רוב החופש שמח ומאושר? ממש לא. הוא היה מתוסכל הרבה פעמים ותסכל אותי מאוד גם כן. גם קשה לי לצאת בחום הזה ולעשות פרצוף של "כיף לי". וואלה לא כיף ככ 😅

אז בגלל שהוא בגיל שהוא יכול להבין עשיתי לו שיחת תיאום ציפיות, הכלתי את התסכול ונתתי לדברים לקרות. התאמצתי איפה שאפשר כדי לתת לו חוויות, ובזמנים שלא התאפשר אז לא וזה בסדר

בכללי אני חושבת שהציפייה מהחופש להיות חודשיים של האפי האפי היא מנותקת. את כל יום כל היום האפי האפי? אני לא. הלוואי כאילו, אבל אני משתדלת למצוא את הרגעים האלה שבהם אני יכולה להיות נוכחת, יכולה לתת את האקסטרא, לשמח, לתת, וזה מה שעושה את ההבדל, אם הפסגה של הפעמון שלך היא טוב/ תסכול. בחופש או בשגרה אותו דבר מבחינתי, השאיפה היא חוויות של טוב ולא הכל טוב. כי אחו החיים

יש לי בעיה לצד השני, קשה לי מאוד להתחיל את השנה , גם לי בתור אמא שקצת עובדת בחוץ וגם בשביל הילדים, הייתי ממשיכה בחופש עוד. וזה לא שהיה פה הכל מושלם ומוצלח, היו רגעים קשים וזמנים מעייפים ועוד, אבל בסך הכל הכללי נהנתי ברוך השם. אנחנו פחות אנשים של תכנונים מראש, ההיפך מעייף אותי לתכנן מראש, קובעים בדרכ כמה דברים מראש( עם המשפחה המורחבת וחברים) וכל השאר מה שבא ברוך הבא, מתכננים תוך כדי. מנסים לעשות הרבה דברים וחוויות ולא תמיד רחוק/ נסיעות ארוכות. והבית בחופש לא מושלם בסדר וניקיון מקבלים את זה ומשחררים..לא יודעת אם עזרתי במשהו

אמהות לא גידלו את הילדים שלהם לבד

את בטח מכירה את המשפט

דרוש כפר שלם....

אז נכון בעבר הילדים לא היו במסגרות אבל המשפחות חיו ביחד וככה אפשר היה לגדל את הילד גם עם הסבתא והדודה והבתדודה

חוצמזה יכולה לספר לך עלי- שעד אוגוסט הזה אני רק חיכיתי לחופשות (יש לי קטנים) ובאוגוסט הזה הם גדלו קצת והם רבים המון המון וגם פחות מקשיבים לי מפעם

וזאת פעם ראשונה שהיה לי גם קשה אוגוסט

הפעמים שעזרו לי והיה לי טוב זה

א. כשזרקתי את הפלאפון לאנשהוא והחלטתי בבוקר כבר שהיום מוקדש לילדים

ב. בהמשך לזה- כששחררתי ציפיות של בית מסודר ומשימות וכו' וגם ציפיות של זמן לעצמי...

ג. טיילנו הרבה. זה היה נהדר.

ד. חברה, משפחה, זה מרענן ונותן אוויר. וגם ערך אחר כך ללהיות לבד רק אתם

וגם הכי עזר לי לקראת הסוף, להיפרד מהמחשבה שלי על אמהות מושלמת. על ילדים מושלמים וכל זה שהכול הולך כמו שצריך. ולדעת שככה זה בכל בית ובית. לאחוז ברגעי המתיקות שלהם ולהגדיל אותם. כל יום שכיף יחד, או שעה שכיף יחד היא שעה שאפשר לאחסן בזכרון ולהתרפק עליה ובסוף זה מגדיל את הכיף החיבור והאהבה.

אבל גם הרבה התמודדות...

תכלס אמרתי לעצמי שראיתי בעבודה בחינוך שכל הילדים חוזרים אחרי החופש עם קפיצת גדילה כזו וברור לי שלא כל הבתים המצב טוב אבל עצם הזמן עם ההורים ההתנודדות עם משו אחר שהוא לא השגרה, החוויות המגוונות, הקשיים והאתגרים גם ממש מבגר ונותן להם הרבה. כמובן לא מדברת על נוער שמדרדר בחופש... אלא מי שבנורמה...

וואלה עזר לי להוריד את האסימון שלא צריך להיות מושלם...

אבל חייבת להגיד לך

שתינוקת שבוכה כל הזמן בחוץ זה ממש מקשה ומוריד הרבה מהאנרגיות...

אצלנו גם הקטני צרחן בנסיעות אז נסענו בתחבצ למקומות ותכלס גם שאר הילדים נהנים מהחוויה של האוטובוסים.. אבל זה מגביל קצת...

הייתה מגיעה לגן עם שמיכה ומוצץ (גם קטנה בשנתון ועלתה לגן קצת לפני גיל 3). לקח זמן עד שהיא למדה שהשמיכה נשארת בבית. רק לאחר מכן התחלנו להרגיל אותה שכשהיא באה לגן עם מוצץ הוא מיד היה נכנס לתיק/מגרה אישית ובמשך היום לא הייתה עם מוצץ.

אני לא יודעת מה תהיה מדיניות הצוות, אבל אם אפשר לא הייתי מפסיקה מיד עם המוצץ, והייתי ממתינה עם זה קצת שלפחות ייכנס לשגרה של הגן ותראי שהוא מסתדר.

ואת הקושי

ודי בטוח שהוא לא יהיה היחיד בגן עם מוצץ... בדרך כלל בהתחלה רוב הגננות זורמות עם מוצץ

אם היא מאפשרת לילדים להיות עם מוצץ.

שלא יהיה מצב שתתנו לו מוצץ ובכן לא ירדו לו להיות איתו.

גם הבן שלי עלה לכם לפני גיל 3.

כשהוא היה במעון היה לו מוצץ לשינה.

כשהוא התחיל את הגן קבעתי שהמוצץ רק בבית. לא לוקחים לגן, ולא לוקחים ביציאות מהבית.

זה היה לו בסדר.

בבית הוא היה הרבה עם מוצץ, וגם כשהייתי להגביל זה לא עבד.

בגיל 3.5 הוא נגמל מהמוצץ לגמרי.

כמה שיותר להקל על ההסתגלות

עד שהוא יסתגל בהתחלה. למרות הגיל..הצוות ידע לאט לאט להוריד ממנו

גם ככה קשה לו, לא חושבת שכדאי להעמיס עליו עוד קושי. החפץ מעבר זה מה שעוזר להם לווסת את עצמם

וכשירצה יוכל לקחת

אחר כך אפשר בהדרגה...

במיוחד אם הוא בגן שמעורב עם השנתון מעליו.

אם יש חפץ אחר, מעולה.

אם לא, אפשר לקשור בתוך התיק (קשר שהוא לא יכול לפתוח) ואם ירגיש צורך יוכל לגשת כמה דקות לתיק להשתמש במוצץ הקשור לתיק, ואז לחזור לפנים הגן.

אפשר גם לקנות חפץ במיוחד עבור ההסתגלות.

עלה לגן 3, בערך שליש מילדי הגן מסתובבים בחלק מהיום עם שמיכה ומוצץ.

הגננות אמרו שיתחילו כשבועיים אחרי ההתחלה לבקש לא להביא יותר.

נשמע לי הגיוני

ואם ארגיש שהוא עדיין זקוק לזה, נמצא דרך עם הצוות

אלא שאלות פשוטות ויש להן תשובות ברורות -

הפתח נמצא בין הרגליים

את התינוק אי אפשר לראות כי הבטן לא שקופה, אבל לרופאים יש מכשיר מיוחד שאפשר לראות בו תמונות לא מאד ברורות בשחור-לבן. (אם שמרת, את יכולה להראות להם צילומים שלהם משלב העוברות).

זה מתייששב לך או עדיין מרגיש לא בנח?

תראי לנו את זה )את הפתח)

אמרתי כל אחד מסתכל על הגוף שלו.

אז הם אמרו תראי לנו איפה זה עם הבגדים. 🫣

לא יודעת..

והם שאלו אם שהתינוק נולד ראיתי מה יש בתוך הבטן, הם כנראה הבינו שהפתח בבטן.

ושהם לא יכולים לראות, כי זה אזור פרטי.

ככה גם לא תהיה להם שאלה על הבטן.

את יכולה להסביר שזה פתח מאוד קטן, ורק כשהתינוק יוצא הוא גדל, ואז נהיה שוב קטן.

וכמו שכשפותחים את הפה לא רואים מה יש בתוך הגוף, ככה גם כשהתינוק נולד לא רואים מבפנים.

תחשבי על זה מראש של ילד

אין להם מושג

זה מאד מסקרן איך תינוק יוצא פתאום.

אם זה לא היה איבר פרטי, לא היית מראה להם?

ברור שכן

אבל זה פרטי אז אי אפשר...

וזה לא יגרום לבת לחפש את הפתח בין הרגליים שלה?

היא כבר שמה לב ל"חור" שלה, בניגוד לאחים.

להפך, מעולה.. שתכיר את הגוף שלה.

תסבירי לה יש שם שני פתחים - אחד שממנו יוצא הפיפי, ועוד פתח שמוביל לרחם ודרכו נולדים התינוקות.

שזה פד ששמים שמחליף צבע כשזה מי שפיר

לא יודעת אם מוכרים את זה עדיים שווה לבדוק

נראלי שכשמדובר בירידת מים אז לא יהיה לך ספק..זה פשוט גלונים של מים שיורדים כך שאין התלבטות..

ככה זה היה אצלי לפחות🙈

הייתה לי ירידת מים שלוש פעמים. פעם אחת הייתה כמו שאת מתארת, אבל בפעמיים הבאות זה לגמרי לא היה ברור... טפטופים קטנים בכל פעם...

וגם הם לא תמיד מצליחים לזהות בוודאות?

זה אכן מתסכל ומלחיץ

באיזה שבוע את?

כמו אחרי קיום יחסים.

ותנסי לשים פד ולראות אחרי שעתיים אם הוא באמת רטוב.

לפעמים יש תחושת לחלחות כזאת אבל אין באמת טפטוף.

בכל מקרה אם את מתלבטת תבדקי, מכירה מישהי שהיה לה מיעוט משמעותי אחרי שבוע של טפטופים שהיא לא ידעה שזה ירידת מים....

איך זה עבר בפעם הקודמת? אולי את יכולה להשתמש גם עכשיו באותם כלים שעזרו לך אז?

פעם שעברה ממש קרסתי, ואז היו לי כמה שיחות סוג של טיפול עם העוסית בקופה ובעלי התחיל לחזור הביתה כל יום בצהריים במשך שלושה חודשים להיות עם הילדים ואני גם לקחתי לי כמה ימי מחלה ושמתי המון פוקוס על מה יעשה לי טוב ומה הנפש שלי צריכה.

אז גם ידעתי מה הטריגר היה זה היה סוג של עומס יתר. עכשיו אני לא יודעת מה הטריגר ואני גם לא במצב כל כך גרוע אני לא קורסת רק אינלי כוח לכלום ואני במצב רוח נאכס כל היום ולא מחכה לשום דבר ולא מחכה אפילו לראשון לספטמבר, כאילו מן שורדים את העולם הזה ומחכים שהיום יגמר כדי שיגיע מחר שגם הוא יגמר שתיגמר השנה הזאת כדי שתגיע עוד שנה שגם בה אני אספור את הימים עד שהיא תיגמר. מן דכדוך כזה

ואם אפשרי שבעלך יהיה יותר נוכח אז מבורך ממש.

מאז ההפלה (לפני חודש וחצי) אני מרגישה שכל דבר קטן נראה לי קשה מדי

נגיד הקטע של הגמילה אני לוקחת ממש קשה וגם עוד דברים

לא שאני עצובה כל היום, אבל כאילו הרבה יותר חלשה ונשברת. סתם מעצבן

בטח אם את בתקופה עמוסה רגשית, אז פרגני לעצמך.

לי באופן קשה עם גמילה לכן ברגע שיש לי יותר פספוסים ממה שאני יכולה לשאת ולהיות נינוחה החזרתי חיתול.

מהניסיון שלי כשילד מוכן הוא מוכן, אז יהיו פיספוסים שהוא מתרגל או לא שם לב, אבל כמות שאת מתארת זה יותר ממה שהייתי יכולה לסבול.

אני כל כך לא רוצה לחזור אחורה

השאלה אם זה בדרך להשתפר בזמן הקרוב....

כמו שוקולד צ'יפס או משהו ברעיון על כל פעם שהוא עושה? אולי כדאי

והגיוני ממש שמעון יגרום לנסיגה... לא בטוחה שכדאי להחזיר טיטולים, בטח אם המטפלת זורמת לנסות להמשיך

וזה מאד הגיוני

אבל אני לא יודעת עד כמה המטפלת זורמת

היא נתנה לזה עוד שבוע מבחינתה

לא יודעת אם היא הבינה שזה נסיגה בגלל המעון

והדד ליין הזה מעצבן אותי

ואם אחרי שבוע תרצי להמשיך את יכולה להגיד שעוד שניה החגים, ובחגים הוא יהיה בבית ואת לא רוצה להחזיר לו טיטול עד אז כי זה יבלבל אותו...