שבאופן אירוני יכול לעבוד טוב מול fomo

וזהו נגמרו לי המונחים הלועזים :/

בכולופן נשמע מתכון לאסון מעניין

וחוץ מזה שגם הוא צריך לרצות.

אבל אין ספק שזה מעמיד אותה אוטומטית במקום אחר, שמקפיץ בבת אחת עין טובה על הבחור שממול, מוכנות להכיל מורכבויות, ורצינות מצידה.

חתונה היא היא האמצעי.

יש דרך שלמה של זוגיות, חיים משותפים, ויתוריים שינויים והתסגלות שמתחילים אחרי.מי שמתחתן לא סימן וי על משימה. לכן זה משפט שאני יכולה להבין אותו מאוד ממקום של כאב, תסכול אולי אפילו ייאוש,אבל זה רחוק מלהיות חכם ונכון.בטח שלא לקחת החלטת הרת גורל ומשמעותית כזאת מהמקום הזה.

ראיתי אנשים שהצליחו להתעשר מתחומים שבחיים לא הייתי מאמין שיש בהם כסף.

קופאית יכולה להיות מנהלת סופר אחרי כמה שנות נסיון. מאבטח יכול להיות מדריך טיולים עצמאי. מורה שנמאס לה יכולה לעבוד דרך גפ"ן כעצמאית.

גננת יכולה להיות מנהלת גן פרטי.

צריך לרצות. כמובן.

גבוה יותר את העבודה והשכר

(וההיפך … 🙃)

ולכן יש משכורת יפה מאוד בכל מיני מקצועות פשוטים.

בבקעה אחרי 7.10 רצו להעיף את הערבים מהעבודה בזבל. אז הציעו לנוער המקומי במקום שכר מינימום בפיצה, לעבוד בזבל ב90₪ לשעה "תוספת בושה".

נחשו מה? הכל התמלא תוך חמש דקות והחבר'ה גאים ברמת השכר שהם השיגו.

איננו כלכלי כאשר מדובר במסות, בצורה נרחבת.

לכן, למשל, בכל הסופרמרקטים מוצאים היום עובדים זרים מחו"ל, שעובדים במשרות שלא מצריכות לדעת עברית, מסדרים את המדפים, פורקים סחורה.

(לא "גבוה"). פשוט המציאות תצטרך להתאים את עצמה. עלויות המחיה למשל והדיור יכולות לרדת פלאים ואז גם שכר נמוך יותר יעשה את העבודה שלו.

90₪ לשעה, זה לא רק בושה, לא? זה גם שזו עבודה של שעתיים ביום, כן, אפשר לקחת עוד עבודה, אבל אם אתה יישוב בשום מקום ואין יותר מדי, אז זה צריך בכל מקרה להיות יותר מעבודות של משמרות שלמות.

גם בפחות, כבר שמעתי תיכוניסטים באיזה מקום רבים על מי קם לחליבה ב-5 בבוקר בשבוע שאין בית ספר (כי הקיבוץ משלם להם יפה)

ואחרי 7.10 אני ראיתי בעיקר כתבות על "איך הוצאנו את הנוער מהמסכים וגרמנו להם להתנדב", שזה סתם ניצול, ומובן מאוד למה המקומות האלו "לא מוצאים" עובדים

"קו" של משאית אשפה יכול להיות גם 4-5 שעות עבודה. זה לא רק יישוב בודד אלא כל יישובי המועצה האזורית.

לגבי הניצול - כן זה בעיה. מכל הכיוונים. בעיקר חקלאות שזה עבודה בשמש שאנשים לא רוצים להתמיד בה כי עדיף במזגן.

בדיוק כמו שהיא. המראה רק הולך ודועך עם השנים, אישה בפרט עוברת הריונות, מעגלי הורמונים, גיל המעבר מכה בעוצמה (אגב גם בגברים). כך שעליך להבין שזה המראה שאיתו היא נבראה ושהוא יהיה מושלם לגבר אחר.

לגביי עניין המשפט שהיא אמרה על העורבים, ובכן אני מצד אחד מבינה אותה שזו יכולה להיות התעסקות בחולין בענייני דיומא. מנגד אנחנו בגוף חומרי ודרך החומר מקדשים את הרוח כל אחד לפי רמתו ודרגתו הרוחנית, נפשית, שכלית. לך תדע מדוע הם צילמו את העורבים? אולי מקצועם עוסק בצילום ודרך הצילום הם מעניקים שלוות נפש וריפוי לאחרים? מה שאני באה לומר זה שזה מעט יומרני להגיע מלמעלה ולשפוט מעשה או תחביב של האחר.

*נקודה רוחנית - כולנו חלקיקים של אותה נשמת אדם, כך שאתה בעצם מסתכל על עצמך.

עוד עניין, תבחן היטב מדוע אתה חושב שאתה רוצה אותה. ציינת דירה ועסק משלה. כלומר אלו דברים נחמדים ומקלים על החיים אבל לא על פי זה מקימים בית.

אתה יכול לגשש ולנסות לברר לגביה שוב אבל רק אם מתוך באמת רצון אמיתי לפגוש את כולה על כך המכלול.

אם הקשר איתה יגרום לך להרגיש שאתה אוהב יותר את עצמך מי שאתה ושהקשר מעודד אותך להיות אדם יותר טוב. כלומר ההסתכלות היא על איך הקשר גורם לך להרגיש. זה סימן ענקי לפחות מצדך שזה מתאים.

מהשם איך לראות נכון. בהצלוחה!

אבל עכשיו אתה לא דביל כי אתה לומד מטעויות.

אם הבחורה מצאה חן בעיניך ממש כמו שכתבת, מה בכלל ההתבלטות?

אתה מתחבר לפנימיות שלה? אתה נמשך אליה פיזית? היא גם רוצה אותך?

אז למה לא להתחתן?

אתה מפחד מה יהיה בעתיד? אז תדאג לא להגיע לעתיד כזה. תחיה בחברה לא חומרית מדי, וגם תעצים בראש שלך את הטוב שבאשתך ובחיים איתה.

קודם כל יפה שידעת להעריך אותה ולמצוא בה את הטוב ואת העומק האישיותי, ע''פ החיצוניות השולית. זה מראה שאתה אדם ערכי ולא בררן שפוסל על שטויות.

אז אני רוצה להרגיע אותך, יש מלא זוגות שבמהלך ההיכרות עברו גלגולים רצוא ושוב. זאת לא בושה להציע לה שוב לחדש את הקשר במידה ורלוונטי. יכול לצאת מזה טוב גדול.

השאלה הגדולה, והיא יותר חשובה בעיניי, באיזה גישה מגיעים לזה. אמרת שאתה חושש מההיגררות אחרי הסביבה החומרית. וזה מתחבר לי לנקודה חשובה: אדם וגבר בעמיו צריך להביא יציבות לחייו, ולנווט אותם כרצונו. כל היגררות אינה טובה בשלב זה של חיים בוגרים. כשמנסים להיכנס לקשר עם בחורה חשוב לבוא בבטחון וודאות על אורח חיינו. אחרת זה מוסיף בלבול וקשיים במערכות יחסים.

אתה אדם בוגר ולא צריך לחשוש מן הסביבה, תמצא את המקום שאתה רוצה להיות בו בחייך. עשה סדר בשגרת יומך ובמשך השבוע, מה מחבר אותך לזהות שלך ולקודש. זאת מתוך בחינה אישית האם אתה אכן מזדהה עם אותם ערכים או סתם נאמן לחברה.

כל זאת יעזור לך מאוד גם בקשרים זוגיים תוכל להרגיש בנוח לפנות מחדש לבחורה בה אתה רוצה ומעריך, ותזכו לחדש את הקשר. כך תהיה שלם עם עצמך ולא תרגיש רגשי נחיתות כלפיה. כי זה אף פעם לא עוזר...

לאחר שאתה מרגיש שלם יותר, אל תחשוש לפנות! זה אפשרי ויכול לעבוד מצויין! רק לא לבוא ממקום נזקק ומסכן, אלא מתוך הבעת הערכה ועניין אבל עם יציבות עצמית. אתה לא זקוק דווקא לה בחיים.

אגב, יצא לי גם פעם להחזיר מדוייטת על אף שבסוף זה התמסמס.. החזיק לנו דייט אחד... זה מה שנקרא סיכון-סיכוי.

ודבר אחרון: שים פס על מה שאומרים לך אחרים!!! אם היא יפה בעיניך אז היא מצויינת. אתה החתן בסיפור לא הם. שהם יחפשו את עצמם

כתבה במוצש (של מקור ראשון) בשישי האחרון - הוצגו פערי רווח של אפילו 300%….

אבל אני גבר, סביר להניח שאני לא מבין את הסיפור

נראה לי המטפחות הכי יקרות שלי עלו 50₪, והרוב עלו 20₪. אני ממש לא מבינה למה לשלם על חתיכת בד כל כך הרבה, במיוחד כשהמטפחות היקרות נראות כאילו את לובשת על הראש כדור דיסקו מנצנץ בחמישה צבעים.

הכלכלה עובדת

השוק הכלכלי יודע שנשים מוכנות לשלם הרבה יותר מהשווי הכלכלי של המוצר >> ותוקעים מחירים גבוהים.

כל פריט לבוש ואופנה של נשים, לרוב יעלה הרבה הרבה יותר יקר מהמקבילה הגברית.

דוגמא אחרת מאשר מטפחת - חצאית, שהייצור שלה הרבה יותר פשוט מלייצר מכנסיים, מתומחרת יקר יותר ממכנסיים.

גברים פשוט לא מוכנים לשלם את המחירים האלה, אז אין.

כואב מאוד.

ליבי איתך.

הכאב הוא על התהליך שעברת, התחושה שאתה בגג העולם ומסתבר שהכל אשליה🫂

עולם הדייטים לא נורא לדעתי, זה תהליך מעייף אבל לא סבל ויש בו הרבה כיף, קח את הזמן ובהמשך אם תרצה תלך לזה

בתור אחת שעברה את זה גם, ובצורה הרבה יותר מסובכת ומגעילה, אני מבינה אותך ממש. זו סיטואציה שקשה מאד לעכל ולהתמודד איתה.

שים לב שיכול להיות שזה מה שהיא אמרה לך בשביל שההוצאות לא יהיו עליה אלא על שניכם...

המון הצלחה!

כואב מאד מאד.

לצערי מכיר כמה חברים שעברו את זה.

לשמחתי הייתי שבוע שעבר בחתונה של עוד אחד מהם, שקם מהאפר והתקדם.

לא.

זה לא קל.

וזו גם לא נחמה.

זו תקווה.

אבל אולי עוד לא הגיע זמנה של התקווה.

קודם כל הזמן לאבל.

כן.

אבל.

אבדן.

כי מבחינתך היא באמת היתה שלך.

וגם אבדן זהות,

כי מבחינתך אתה באמת היית שלה.

צריך לנשום עמוק,

ולעכל.

קח את הזמן.

תבכה.

מותר לך.

רצוי אפילו.

אפשר גם בנוכחות אחרים.

לגמרי מותר ומובן.

אבל לא חייב.

אפשר גם מאחורי הדלת.

אפשר גם מאחורי פרצוף ה'פוקר'.

אף שלדעתי אפשר לזרוק רגע את הפאסון.

מותר להיות חלש.

שוב, לא חייב להראות חלש,

אבל צער מוכרח.

הוא חלק מהעיכול.

ובשביל להתקדם צריך. לעכל, להיגמל, לדחוק (לא להדחיק! לדחוק), לפנות מקום.

ועכשיו אני רוצה להביא את ראשיתם וסופם של הדברים שכתבתי לך בשרשור הראשון שלך (שאגב, עזר גם לי. אף שכתבתי כבעל נסיון מסויים, עדיין השתמשתי כמה פעמים בדברים כדי להירגע, לעשות סדר ולהתמקד, ותודה לך על שגרמת לי לכתוב אותם)

"תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים"

תעשה לזה קצת התאמות,

אבל הכוונה ברורה.

תדבר עם אבא. הוא מקשיב.

"ועוד נקודה חשובה.

פתחתי בתפילה. אסיים בעניין קרוב.

אתה עושה את ההשתדלות שלך, אתה רוצה להקים בית לכבודו, עוסק במצווה הזו, אולי הכשר מצווה (או הכשר להכשר, מחלוקת ראשונים ואכמ"ל), אתה מבקש לבנות לו דירה בתחתונים, וה' הטוב בעיניו יעשה, וישלח לך בסייעתא דשמייא את המיועדת לך מששת ימי בראשית בקלות ובמהירות, בנחת, בשמחה ובבהירות.

אבל הוא לא חייב לך כלום. הדרך יכולה להיות מורכבת, פחות או יותר חלילה. יכולות להיות התדנדויות, אכזבות וכאבים. אתה רוצה לעשות רצונו. היא לא רוצה להמשיך? לא בזבזת את הזמן. עשית השתדלות. זה רצונו ממך"

לצערי הדרך הסתבכה. אכזבה וכאב. אבל המטרה נותרה ללא שינוי.

לעשות רצונך אלקי חפצתי.

ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך.

אז תנוח, תעכל, תרכוש חזרה את האמון באדם.

לכתוב?

זה עלול להלחיץ, להכעיס, לנתק מכל מה שכתבתי. 'הוא לא באמת מבין אותי'. נכון. איך אפשר בכלל להבין?

לא לכתוב?

איך אפשר שלא? אם לא זה אז בשביל מה?

לבט.

כותב.

וצא לדרך.

דרך צלחה.

אח לדרך, שכואב איתך, גם בלי להבין באמת. באמת.

כמו בסיפור של עקיבא החכמים בכו כשראו את השועל יוצא מן המקדש נחרב ועקיבא מצחק...

זוגיות חד צדדית היא לא זוגיות!! מגיע לך יותר מחוזה זוגי בצורת הכתובה. מגיע לך אהבת אמת הדדית! מישהי שתאהב אותך כמו שאתה על מעלותיך וחסרונותיך. איך בכלל אפשר לחיות יחד בלי זה??

הדרך שגילית את זה כאבה ופגעה מאוד, אבל לפחות גילית לפני שהיה מאוחר מדי..

ועוד דבר, אולי בפנים אתה מאשים את עצמך מה השתנה פתאום מה יכולת לעשות אחרת ולמה אתה לא מספיק בשבילה.. והתשובה ככל הנראה בכלל לא קשורה אילך!

יש מושג בפסיכלוגיה שנקרא דפוס היקשרות נמנע. כלומר אדם שמתקשה להתחבר וליצור אינטימיות רגשית עם אנשים, הוא מרגיש לא בנוח בסביבה קרובה ומעדיף להיות לבדו לעיתים קרובות.

סביר מאוד שזה מה שקיים אצלה.. ייתכן שהיא לא ידעה לזהות מה היא מרגישה ופשוט זרמה עם הקשר.. לא כי אתה הבעיה, אלא כי היא לא יודעת מה היא מחפשת ואמורה להרגיש.. או שהיא מתקשה עם מחוייבות לזוגיות. בטח שהקשר לא היה ארוך כל כך, חודשיים וחצי קצת מהיר (כמובן תלוי מי אתם).

בכל אופן אני לא רוצה לבטל את הכאב ותחושת ה'בגידה' והפספוס ממישהי שכבר הרגשת קרבה גדולה וראיתי את החיים יחד. מקווה שמה שכתבתי הוסיף רגיעה וקבלה.

כי זוגיות היא דו צדדית, ואתה אינך אחראי לאיך שהדברים התגלגלו. ואפילו ייתכן ייתכן שזה דווקא יצא הכי לטובה. ועוד תזכה לזוגיות טובה ואמיתית יותר שתגרום לך לשכוח ממה שקרה, בעז''ה בקרוב אמן!

בעז"ה שתקום מזה במהירות, וחזק יותר, ותמצא את האישה האמיתית שלך

ששמרנים נשארים שמרנים

אבל הסיכוי שהשמרנות תפסיק מתישהו גדולה

במיוחד ברווקות

ואז יש שיטות אפקטיביות יותר להיכרות חוץ מדייטים

כנראה שהן לא כ"כ אפקטיביות.

נניח בציבור החרדי

הסיכוי להשאר רווק/ ה לנצח

קטן מאד

וגם שם יש רווקות מאוחרת ושמרנות

שנשארים בישיבה עד זקנה ושיבה.

תמיד היו רווקים נצחיים

ותמיד יהיו

זו בחירה לגיטימית

אז בציבור החרדי זה לא קורה בגלל השמרנות או למרות השמרנות?

ואני לא חושב שזו בחירה.

גם שם השמרנות בסיכוי לרדת עם הגיל

במבט שלי

יש לאדם הרבה אחריות ויכולת השפעה על חייו

וכנראה אפשר להשיג מה שרוצים

אחריות/ השפעה/ להשיג דברים

לרוב זה לא פשוט

יש כאלה שהתיאורים נכונים לגביהם ויש כאלו שלא. הכרתי אישית כמה וכמה שהתחתנו בסביבות גיל 40. נכון, יש כאלו שלא הצליחו, אבל אין שום סיבה לחשוב שזה בגלל הגיל, יותר פשוט להניח שמה שתקע אותם בגיל 24, זה גם מה שתוקע אותם בגיל 44...

אגב, אני מכיר כמה רווקים מבוגרים, שלא עצרו את החיים. הם המשיכו להתקדם, למדו מקצוע, עובדים ומלמדים.

כמובן, הקהילה צריכה להכיל אותם, צריך שיהיה להם מקום בחברה. אגב, ככל שהקהילה יותר נפרדת - זה יותר פשוט. כשלכל דבר מגיעים בזוגות - הרווק/גרוש/אלמן מחוץ למעגל.

בקהילה שבה הפעילויות, המסיבות והמפגשים הם לגברים בנפרד ולנשים בנפרד - הרווק או הרווקה יכולים להשתתף כמי כולם, בלי שזה מאוד בולט.

בגיל 24 זה מה שתוקע אותם בגיל 44.

אני מניח שהתחתנת צעיר ואין לך מושג איך נשרט מוח של רווק או רווקה מבלי רצונם ובחירתם כשאין להם את הדבר הכי בסיסי מבחינה רגשית, בפרט אם אין שום דבר מהותי שהם התעכבו בגללו (כגון בררנות או חוסר הבנה שאתה מתחתן עם אדם שונה).

בדיוק צפיתי בסרט לעבור את הקיר. מי שלא ראה זה על רווקה מאוחרת שחתן שלה מבטל חתונה באמצע הכנות ( ודי מהר מוצא מישהי אחרת) והיא במקום לבטל מחליטה להשאיר את האולם ולהמשיך להתארגן בתפילה שחתן יבוא אם היא תאמין מספיק חזק.

אז ברגע שהיא עושה את זה , די ברור למה היא רווקה. כי היא לא מעוניינת להכיר איש אמיתי ובנות איתו קשר , היא רוצה סטטוס של נשואה , חתונה יפה ושמישהו ישיר לה אשת חיל. באמצע הסרט מכירים לה גבר מאותו רקע, כזה שמעוניין להמשיך אבל היא רוצה שיחתנו איתה תוך חודש באולם שהיא בחרה באירוע שאירגנה. והיא כל הזמן בפוזה של להיות שונה, לא כמו כולם , להתנהג מוזר. רואים שזו פוזה.

אני גם קוראת מכתבים של רווקים שאבינועם הירש מפרסם בפייסבוק. וגם מהם די ברור למה הם רווקים.

רבים כאילו נכתבו על ידי ילדים בני עשר. הם אומנם בני ארבעים אבל בתודעה של בני עשר. רווקה אחת מצפה שהשכנים שלה עם ילדים קטנים ידאגו לה באזעקות, גבר אחר כותב שהוא יפה אבל נשים הדייט מסתכלות בפחד , איך זה מסתדר? אנשים מצד אחד לא רוצים שיחרפנו להם ויציעו להם הצעות ומצד שני בוכים שלא מציעים להם. חלקם מחזיקים ברשימת דרישות שלא ניתנת למילוי.

רואים את זה גם בסדרת סרוגים , מי שרוצה ,מתחתן . מי שלא רוצה , תמיד ימצא למה לא.

עכשיו , למה באמת רווקים לא רוצים להתחתן? לא רוצים ילדים, לא רוצים מחויבות , לא רוצים עוד מישהו להתחשב איתו כל הזמן , פוחדים מאינטימיות, לא רוצים מחויבות כספית , יש להם הורים מקבלים מדי וכיף להם להישאר ילדים, דרישות מוגזמות מבן אדם מודרני ומהורות מודרנית , רוצים לבנות קריירה בנחת , לא בנויים למשפחה

מה גורם לאנשים להיות שיפוטיים ככ

וכנראה על נושא שהם לא חוו אישית

לא שיש לי ניסיון גדול בתחום, אבל פגשתי רווקים גם בתיאור הנ"ל שמ5 דקות שיחה איתם אפשר להבין למה הם רווקים, וגם אנשים סך הכל נורמליים וחברותיים שפשוט לא הולך להם.

אני לא חושבת שאפשר לשפוט לכאן או לכאן כשמדברים על תופעת הרווקות. מצד אחד כל השיח של "הציבור כולו אשם" בהחלט בכייני ולא מקדם (סיכוי סביר שמי שמסרב לקחת אחריות על חייו שייך למחנה הרווקים הראשון) אבל מצד שני יש בעיה לגיטימית שצריך למצוא לה פיתרון (וחבל שרוב המענה לרווקים פונה לרווקות בנות 22 שרק צריכה כמה שיחות מוטיבציה עם מורת אולפנא שלוקחת סכומים מופקעים).

מעניינת הפרשנות שלך לסרט הזה. אף פעם לא אהבתי אותו, מבחינת המסר האמוני שמעודד לסמוך על הנס. כנראה ביחס לתופעת הרווקות דווקא יכול להיות בו מסר שיוצרי הסרט לא התכוונו אליו.

והרבה פעמים מה שנראה כמו תודעה של בני עשר זה שריון לכאב רגשי של ילד בן עשר ולא תודעה כזו.

ולא על בסיס היכרות אישית. ב"ה שזכית לבנות בית ללא עיכובים, זה לא הופך אותך לאדם טוב וצודק יותר ולא נותן לך זכות לפצוע אחרים ולהתנשא עליהם בצורה כזאת. היית רוצה שכך יתייחסו להתמודדויות שלך בחיים? כי כל התמודדות אפשר לנתח בצורה שיפוטית ורדודה כזו, זו באמת לא חוכמה גדולה.

בתפילה לזיווג הגון וקל לכל רווקי עם ישראל

מקשיבה בשקט , מתפללת בהדלקת נרות. אבל כל עוד בן אדם לא מבין מה תוקע אותו , הוא לא יכול לצאת מזה. ולא כולם פסיכולוג מדופלם כדי להגיד את זה גם בצורה רגישה וגם להביא את הנקודה.

דווקא חברים קרובים הרבה פעמים יודעים מה תוקע כי כן יש להם היכרות עמוקה .

נגיד , חברה שלי גדלה במשפחה פטריארכלית והיא מאוד פחדה שבעל ימנע ממנה התפתחות אישית וישתלט עליה. כך שאת גברים חזקים היא פסלה כי פחדה ואת חלשים היא גם פסלה כי הם לא נראו לה גבריים מספיק. עד שהיא לא פתרה את זה בגיל ארבעים כשהיא בתפקיד בכיר , היא לא יכלה להתחתן. ולא משנה כמה בחורים היו מציעים לה.

חבר של בעלי לא ידע לתקשר עם בנות, לא ידע להתלבש נורמלי , היו לו שיניים עקומות, הוא היה גר עם אמא. בגיל 35 הוא התחיל לטפל בכל זה , בגיל 37 הוא התחתן. עד אז נשים הסתכלו עליו וברחו. אם הוא לא היה מטפל בעצמו, היה נשאר רווק.

אנשים רוצים פתרון או הבנת הקושי?

גם כשהייתי רווקה בגיל עשרים ולמדתי במדרשה ידעתי לנחש מי לא תתחתן בשנה הקרובה לפי השיחות שלה בנושא השידוכים. כמובן לא אמרתי .

אבל יש עוד נקודות שמפריעות. בן אדם מחפש לא מה שמתאים לו או מושך אותו אלא התאמה לפי טופס. נגיד לחפש לפי רקע בגיל יסודי או אפילו תיכון בגיל שלושים זה טעות. לבדוק מערכת יחסים אצל הורים של מעמד גם טעות. צריך לבדוק רק אותו. או חברה שלי רצתה אברך אבל לא הייתה לה שום יכולת לפרנס אברך. בסוף היא הסכימה להיפגש עם מישהו שהיא פסלה אותו על זה. הם נשואים חמש עשרה שנים באושר , הוא עובד משרה מלאה , היא עקרת בית. בעצם היא הפסידה חמש שנים בחיפוש אחרי משהו שלא התאים לה לכתחילה.

פעם ראיתי עצה הזויה באתר לרווקים מבוגרים להיפגש במקביל עם כמה בנות. ברור שזה לא מביא לשום מקום. כי מחפשים פה לבנות קשר רגשי עמוק.

השקעה מוגזמת בבירורים היא גם טעות. הציעו לך , תצא , תבלה , אם לא מתאים אז לא מתאים.

את לעולם לא יכולה ולא תוכלי להבין למה אדם לא מתחתן. אילו שיעורים עליו לעבור, על איזה חטאים מכפר מגלגול קודם. בינינו זה מעין חטא היוהרה לבוא מלמעלה ולהצהיר שאת יודעת. בואי את לא. נפש האדם מורכבת ויש הרבה גורמים מגוונים שמשפיעים על הדבר הזה שנקרא זוגיות,עבודה זוגית, הקמת משפחה ובית.

שאלתי מתי התחתנת כי מי שמתחתן מאוחר מבין בראייה יותר מחכימה את הדברים שכתבתי לעלי. עם הגיל מגיע יותר ניסיון ובשלות מטבע הדברים.

הנשואים ובכל זאת לא הצליחו להתחתן עדיין. ובואי... יש מספיק נשואים שרוטים ...

זה מרגיע את המצפון להגיד : הם שרוטים, במקום : אולי לא התאמצנו להכיר להם יותר

אמנם פחות אבל זה גם קיים שם

וחדמש שזה אחד האסונות הגדולים

יש לזה מליון סיבות

בדרך לשם

זתאומרת שאתה סגור על במה אתה רוצה לעסוק/לומד עכשיו

תכלס אם הייתי בת גם היה ממש חשוב לי גבר עם עבודה מסודרת/מוסר עבודה טוב

אחרת מתעופפים ברוח

מודה שכרגע פחות חשוב לי _עבודה_ מסודרת

א) ב"ה יש רקע כלכלי..

ב) יש משימות כרגע מעט חשובות יותר מכסף

אז אני מרשה לעצמי לעבוד פעמיים שלוש בשבוע

ולעסוק בדברים שמקדמים אותי לכיוון העתיד שלי

אגב אני לא אמרתי תדברים כלפיך רק אמרתי באופן כללי.

דווקא ממה ששיתפת נשמע שאתה כן בחור יציב

אין מה להיכנס לתסביכים מכל בחורה

הרבה פעמים הן בעצמן לא יודעות צמה הן מתכוונות

חחח.. הרגת אותי מצחוק 😂😂

לא היא הייתה מהממת... ב"ה

הנקודה היא שהיא כתבה :

שהיא _הרגישה_ בעיקר ממה שאני אמרתי ש"לא יציב" כביכול

תמבין??

שבנאדם או

1) עובד 5 פעמים - שזה "כסף" + "עוגן מסגרתי"

2) שואף למה שהוא רוצה לעשות - שזה "איזה פנטזיה שלו" +

אם הוא יודע למסגר את זה כמו שצריך בחיים שלו גם "עוגן מסגרתי נזיל"

זה עם פירוש רש"י למה שאמרת

עכשיו אני מודה שמה שתאומר השתקף לי

ז"א הרגשתי לא נעים עם העובדה שאני לא עובד 5 בשבוע

(וגם השבוע שנטי הזה)

בטכלס נראה לי שהסיפור הוא איך שהצגתי את זה

ז"א שאמרתי באלו המילים שאני כרגע נע ונד בין שתי מקומות

בצורה מוזרה כזו

שאתה לא יציב.

זה לא אומר שהדרך שלך רעה אלא שאתם לא מתאימים כנראה.

אין מה לעשות. איך שמציגים דברים - זה חשוב.

נע ונד נשמע לא יציב

לעומת זאת, אני עובד 3 פעמים בשבוע כי אני אני רוצה איזון בחיים ויכול להרשות לעצמי / בונה במקביל התפתחות עתידית משמעותית- נשמע אחרת

ולא צריך להתנצל על זה.

נקסט

בסוף זה עניין של דינמיקה

נראה לי משפט הזוי להגיד רק על סמך שיחת טלפון.

דור קשוח להתחתן בו 🤦🏼‍♀️

אובר מודעות אובר דרישות

רוצים להקדים את הזמן.

אין מקום לתהליכים רוצים רק מוצר מוגמר.

די הגיוני שבחור צעיר לפי חתונה עוד לא במקום הכי יציב שלו תעסוקתית, זה תהליך שלרוב עוברים יחד כזוג.

ואתה אומר שדווקא יש לך כיוון.

תסנן בקיצור, תעבוד על עצמך בשביל עצמך ולא בגלל שפיטה של בחורה מהיכרות שטחית.

וזה אומר שאתה במסלול הלא נכון.

זה גם אומר שאתה במאמץ בדייט, והיא רואה את זה והולכת משם בלי שהיא יודעת להגיד למה.

שווה להתבונן (עם איש מקצוע או אפילו לבד) על איך אתה פועל כשאתה בפגישות. מה אתה מרגיש שם? מה מפעיל אותך?

זה יועיל יותר מאשר לפגוש עוד אחת ולעשות איתה את אותן טעויות שכבר עשית עד עכשיו.

(בנוסף, בעולם החילוני יש לא מעט כלים לגברים, שעובדים לא רע בכלל.. שווה לקרוא שם, עם הסינון וההתאמה לצורך של בחור דתי).

היא שאני ממש מודע לעצמי. אני לא מגיע לחוץ או בלח לדייטים, אני בא משוחרר וכיפי ועם רצון להכיר. פשוט ההצעות האחרונות שקיבלתי היו ממש לא מתאימות מבחינת אופי או יופי לטעמי.

הקושי שלי הוא עם ההתמודדות הזו בחיי היום יום. קשה לי ממש להמשיך לחייך כל היום כשבפנים אני שבור ומת כבר למצוא את אהבת חיי.

או במקום אחר או שאתה מציג את עצמך בצורה שונה ממי שאתה או שאתה מציג מה שאתה מחפש שונה ממה שאתה מחפש.

יש קבוצות וצורות שונות של שידוכים, כדאי לחשוב על זה.

אישית, יצאתי בערך שש שנים עד שמצאתי את האחת (חלק מהשש כבר היה איתה) ומה שעזר היה חיפוש במקומות נוספים ודיוק טוב יותר בהצגה מי אני.

אם תרצה שאלות מכווינות, תחשוב על כותרות קלאסיות שיש אצל הרבה -

מקפיד על ההלכה - תפרט מה זה אומר.

חשוב לי אישה יראת שמיים - איפה זה מתבטא באישה שאתה מחפש?

פתוח - מה זה אומר? מה אתה מוכן לקרוא/לראות/לדון ב?

שתהיה נשית - במה תרצה שזה יתבטא?

מראה - איזה מראה חשוב לך.

חיים של שליחות - האם יש כיוון שמתאים לך או שלא מתאים לך.

מוזמן גם לאישי אם תעדיף (אם כי זמין פה בתדירות משתנה, כך שיכול לקחת זמן.

לנשים אני זמין רק בשעות סבירות לשם הזהירות)

המצב שלא חשבת שתגיע אליו באמת יכול להפחיד. לכולנו הייתה איזו תמונה בראש של איך החיים ייראו, וכשהמציאות אחרת זה כואב.. לגמרי .

גם לי כואב

ועדיין אני מאמינה שאין טעויות בחיים, אין דבר כזה ואתה נמצא איפה שאתה צריך להיות כרגע, גם אם קשה להבין למה.

גם רשמת זה שאתה מדגיש שאתה בחור טוב ומדהים כאילו זה אמור להסביר למה היית צריך כבר להתחתן. ?

אין קשר סורי(: זוגיות היא לא פרס על היותך אדם טוב ורווקות לא אומרת שמשהו בך לא בסדר.

המטרה היא לא לעשות וי על חתונה אלא לחיות יום יום בזוגיות בריאה, נכונה ויפה.

גם אצלי רובן נשואות, ועדיין אני מזכירה לעצמי שהמטרה שלי היא שאני אהיה מאושרת באמת.

ולא רק למצוא חתן

אף אחת ואף אחד אחר לא רלוונטיים. תעשה לך חוק לא להסתכל על אחרים, כי אתה לא באמת יודע מה קורה אצלם.

וזה נכון לגבי הכול רווקות נישואין, ילדים, בית, קריירה. לכל אחד יש את המסלול והזמן שלו. השוואה לאחרים לא באמת מספרת לך שום דבר על החיים שלך.

אל תרחם על עצמך. קום, תתאפס, נקה את הדמעות ותזכור שהכול מדויק פה, אל תתבלבל.

אני רואה סביבי זוגות נשואים ואפילו גברים שיצאתי איתם בעבר חלק כבר המשיכו הלאה

אישב ילדים. נו, ו? זה לא אומר עליי כלום.

אם אתה אדם לא מאמין הכל אתה אשם יכולת להיות יותר בסדר יותר ויותר .. אם אתה בעל אמונה שב תגיד מזמור לתודה , תזכור שה' יודע דברים שאנחנו לא

וגם תדע מה אתה שווה ולא כהמלצה נשמה כחובה.

אחי היקר!

דבר ראשון חיבוק גדול ממני (ממי? מאח שלך. אחד מהאחים.. מה זה משנה ממי מהם? (; )

זה באמת לא פשוט לחיות בתסכול הזה.. מבין אותך לגמרי.

לכן בוא תנסה פשוט לצאת ממנו; הלוואי והטיפים הללו יעזרו לך לזה:

א. המון המון לעבוד על אמונה וביטחון. לא למחוא כפיים וללחוש תפילות מיואשות כאלה תוך כדי שאתה מסתכל לשמיים. אלא ללמוד שער הביטחון בחובת הלבבות, ללמוד מאמרים בחסידות על אמונה וביטחון. לחיות את זה.

ב. לחיות מתוך תודעה חזקה שאין ספק שיש מטרה לעיכוב הזה. אולי היא עוד צעירה פשוט? אולי אני צריך להיות אדם יותר מתוקן? אולי ה' רוצה ממני משהו לפני?

ולא רק להעלות סתם תיאוריות ורעיונות ולשאול לאוויר שאלות, אלא לענות לעצמך עליהן -לברר עם עצמי גם: האם יש משהו שאני צריך לעבוד עליו יותר לפני שהאחת והיחידה שלי תפגוש אותי? : אולי להרזות קצת? אולי לשמור יותר על העיניים וכו'? אולי להרוויח קצת יותר כסף, לבסס מקור פרנסה? אולי ללמוד יותר תורה? אולי אני צריך לעשות רישיון נהיגה? אולי להיות פחות \יותר רגיש? אולי ללמוד ולהבין יותר מהם חיי נישואין? להפסיק לעשן? ואולי כלום -אולי פשוט סתם אמונה? כן, אולי חסר לי אמונה וזה מה שה' רוצה ממני. אני הולך להחזיק זוגיות, משפחה; אולי ה' רוצה שאני אפסיק לחשוב כל הזמן ופשוט אסמוך קצת עליו -ואז היא תגיע.

וגם לא לחיות בהלקאה עצמית. אלא לחכווווות, בנ-ח-ת. לזכור שיש מהלכים בעלום הזה.. לאלוקים יש הרבה סבלנות ואנחנו חלק ממנו ממש - אז כנראה שגם לנו יש קצת כזו, אז בא נשתמש בה...

ג. לחיות ת'חיים. ושהם יהיו תותתים. איך אמרתי לחבר שלי נשואי (אני לע"ע רווק) כשהצלחתי להבריח אותו מהבית ל"טשולנט ליל שישי": "יש מושג "לנצל את הרווקות".. -היום למדת שיש מושג חדש: "לנצל את זה שיש עוד חברים רווקים" ".

אחייי אתה רווק.. זה לא האידיאל, אבל זה ידוע שאידיאליות תמיד דורשת מאמץ; אחי, תחיה את החיים. תלמד המון המון תורה. שיעורי תורה. תעשה הרבה הליכות. תצא קצת עם חברים. לך למכון כושר. תלמד מקצוע, תואר. תעשה תחביבים ,דברים שאתה אוהב.

ד. "קנה לך חבר" (אפילו מישהו שלא הכרת לפני). פעם ב.. אבל לא הרבה מדי פעמים - לחלוק רגשות עם חבר רווק שגם במצב שלך.. זה ממש עוזר..

ה. לחשוב על זה שהיא גם מחכה לך היכן שהוא בעולם. חולמת עליך.. ואולי גם יותר ממה שאתה מחכה לה.. ("אל אישך תשוקתך".. תשוקה!). אחי, תתפלל עליה, שיהיה לה טוב. שהיא תהיה בריאה, שמחה. להגיד בברכת המזון או לפחות לחשוב בהרהור (לשאול רב מה מותר-) "הרחמן הוא יברך את אשתי לעתיד...". לשגר לה מחשבות -"אל תדאגי, אנחנו עוד ניפגש" תתחיל להיות כבר עכשיו הגבר המרגיע, התומך, במחשבות שתשלח לה מהלב...

ואם אתה ממש רגשן, ונשמע שאתה כן - לכתוב לה כבר מכתבים: יש בך אהבה. היא שייכת לה -לאשתך לעתיד. זה דבר שכבר קיים בתוכך -גם כי היא חלק ממך -מנשמתך, אז תכתוב לה מדי פעם מכתב אהבה... וכשתפגוש אותה, תיתן לה את המכתבים האלה (או שלא. מה שיבוא לכם בטוב..)

ו. לא להיכנס ללופ. לחיות את הרווקות לא כמצב ף"וואי.. אני רווק בן 24". אלא מהרגע להרגע. זאת אומרת: חייבים מסגרת חיים אינטנסיבית של סדר יום-יומי, חייבים. אבל לזכור שכשזה מגיע -זה מגיע, ופתאום. אתה פשוט פתאום תמצא את עצמך אחרי כל זה. יחד עם האחת שלך.

כשתהיה נשואי אתה לא תקלל את השנים הללו שהיית רווק. או שממש תבין למה היית צריך לחכות, או שזה לא יענין אותך כי היהיה לך בעז"ה כל -כך טוב.. - אז למה סתם לסבול כרגע אם אפשר לשמוח ולהנות..

ז. להתפלל הרבה לה'. ולהגיד לו שאתה ממש ממש רוצה... (כשאתה מדבר אתו -להיות קצת בכיין ונודניק... לא לוותר לו "ואתחנן אל ה' בעת ההיא"...)

ברכה והצלחה! ובעז"ה שנמצא כל מי שצריך במהירות בקלותו ובשמחה את חציו משורש נשמתו!

------------

נשמע שאתה צריך טיפה הדרכה.. כדאי מאוד..

ממליץ בטירוף על סדרת השיעורים של הרב אליקים לבנון -איתי מלבנון. קצת ארוך אבל יש שם הרבה דברים שעזרו לי בהבנת התהליך וכו'...

אולי אתה צריך מישהי נדירה... לא ברור כמה נדירות יש.

24 זה יופי של גיל. לא זקן, לא מזדקן, גם לא רווק מבוגר. 24 זה פחות מזמן מחצית החיים של הרבה רווקים (גם אם במקרה כולם סביבך כבר נשואים). אז ראשית, אל תילחץ. אתה בסדר גמור. הרבה יותר מבסדר. אתה נורמלי.

אני מבוגר ממך בהרבה ועוד לא מצאתי את שלי.

אולי אני לא כל כך נדיר, אבל ברור שאישתי לעתיד תרוויח 🙂 כך או כך, בגיל שלך זה בוודאי לא אומר עליך כלום. אז עוד לא מצאת אותה וגם היא עוד לא מצאה אותך, קורה... זה לא יהיה מצב נצחי, תסיר דאגה מליבך

שדכנים זה יתרון וחיסרון. זה חיסרון כאשר הם סתם מעבירים כרטיס מאחד לשני ועושים שידוכי מכנס חצאית, אבל זה יתרון אם תצליח למצוא אדם רציני. לדעתי שווה גם לשלם למישהו שבאמת יושב ומדבר. אני לא זוכר כרגע את השם, אבל המליצו כאן ממש לא מזמן על שדכנית שיושבת איתך לפגישה לפני שמתחילה בחיפושים. לא יודע איפה שמור לי, אני הייתי ממליץ לבדוק ובעצמי אעשה את זה בעז"ה כשאחזור ל"מעגל".

ההרכב הבסיסי (4 נגנים וזמר) זה באזור 11-12 אלף לרוב

יש להקות טיפה יותר זולות, למשל אומרים שהראל טל או להקות שבהם הזמר הוא אחד מה4 נגנים, אבל צריך לבדוק שזה להקה שמתאימה לסגנון שלכם

בעיניי התועלת של להקה על דיג'יי זה שהנגינה חיה

זה לא איזה מחרוזת שנמצאת ביוטיוב כולם כבר מכירים יודעים בדיוק איך היא הולכת

היא גם מותאמת למה שקורה באולם ולריקודים

וכמובן זה שאתה יכול לבחור את השירים שאתה רוצה ובסגנון שאתה רוצה

דיג'יי בסוף לוקח שירים או מחרוזות שמישהו אחר הקליט ורק משחק איתם

ובעיניי זה מורגש שזה לא נגינה

אתה מגביל את עצמך לביצועים שכבר יצאו

ואין שום דבר אישי שלך

היתרון של דיג'יי זה כמובן המחיר

בסוף לשלם לאדם אחד במקום לחמישה זה הבדל משמעותי במחיר

לנסות לשאול אותו אפשר תמיד

כשאנחנו בדקנו להקות לפני שנתיים המחירים היו סביב ה8,000₪ וזה גם מה שזכור לי ששלמנו.

קבלנו רשימת להקות שמסתובבת בין חברים. אולי אלו היו להקות זולות במיוחד?

היינו מרוצים מהלהקה שבחרנו, חוץ מפשאלה קטנה. סימנו באופציות בבחירת סגנון השירים גם "מחזורת שירי אלול", מסתבר הכוונה שלהם הייתה להתחיל מעגל שירי נשמה של 20 דקות רצוף בסוף הריקודים כשכולם כבר מזיעים ועייפים.

חוץ מהסיפור הזה, שזו בעיקר חוסר הבנה שלנו, הם לא נראו מתחילים או לא מנוסים, וראיתי אותם בעוד כמה וכמה חתונות מאז.

עוד נקודות שכדאי לדעת שלא בהכרח חושבים עליהם?

אני מתלבט אם זה באמת הזמן שעבר

או סגנון להקות שונה

כי נגיד הניגון שבלב נחשבים להקה פחות אנרגטית וצעירה אז אולי זה קשור

הלהקה שלקחנו היא להקת "לב אבות". נראים לי מספיק "צעירים ואנרגטיים", לא חשבתי אף פעם למדוד לפי הקריטריון הזה. לא בדקתי את הגילאים של חברי הלהקה, נראו בסביבות גיל 30? לא כזה משנה לי.

אני יכולה גם לחפש את רשימת הלהקות שקיבלנו. כל הלהקות האלו הזה כנראה באותו סגנון גם מבחינת המחיר. שנתיים לא נראה לי מספיק כדי לעבור שינוי כזה קיצוני במחיר.

אין לי מושג

אני נתתי לך כבר את ההמלצה שלי

להקת הניגון שבלב זו הלהקה הכי זולה שמצאתי (ובפער), והיא ותיקה וטובה. לדעתי הם היו מעולים, והם לא שמים פלייליסט ביוטיוב אלא שרים.

מי שרוצה יותר פרטים אפשר בפרטי

אמת

בס"ד

זמר שגם מנגן + שני נגנים ואיש הגברה. זה היה דרך מישהו (הזמר) שמרכיב בעצמו כל פעם, לא להקה מסודרת ממש. הוא כן עושה גם הרבה הופעות באולפנות ודברים דומים אז יש לו נגנים שהוא בקשר קבוע איתם, אבל בגדול הם עוד לא להקה מאורגנת עם שם. זה לא הפריע להם להיות מצוינים והיינו מאוד מאוד מרוצים ממנו. אם תרצה אשלח את המספר.

להקות מסודרות בד"כ יעלו 9,000-14,000 ש"ח (מניחה שיש יותר וכאמור - יש פחות, אבל זה הרוב). אישית אני לא רואה סיבה לקחת להקה יקרה אם אין מישהו מבני הזוג שחלם ספציפית על להקה מסוימת וזה מה שיעשה לו את החתונה.

בעבר דיג'יי היה יותר זול מלהקות, גם היום יש דיג'יי שהם יותר זולים, אבל יש גם כאלה שכבר מגיעים לעלות של להקה. אישית אני יותר אוהבת להקות, עושה מבחינתי אווירה טובה יותר. דיג'יי זה יותר אפקטים ופלייליסט, לא שירה חיה ו"נקייה". יש כאלה שזה לא אכפת להם ויש כאלה שגם מעדיפים את זה. בעיניי זה יותר אווירת מסיבה מאווירת חתונה, אבל יש כאלה שאוהבים את זה.

אם זה לא באמת החלק שהכי חשוב לכם אז הייתי הולכת על משהו זול יחסית, כמובן מומלץ, שמכיר גם חתונות של הציבור הדתי (בעיניי קריטי, בטח אם זה דיג'יי) ושאתם מרגישים שמבין יחסית את הראש שלכם ואת הלך הרוח.

זהו, מנסים להבין גם מה רצוי מבחינתנו מהאופי גם

קחו להקה שראיתם בחתונה של חברים ואהבתם, זה כל הסיפור. לא צריך לעשות דרמה, אף אחד לא יזכור כלום בבוקר שאחרי.

היתרון של להקה: חיים ונושמים את העולם, מלווים את אשתך בכסא כלה, מלווים בחופה, יש משהו סוחף בלראות את הזמר משתגע על הבמה בהרקדה.

יתרון של DJ: אתה נהנה מעשרות זמרים בערב אחד ולא רק זמר אחד,

וכל אחד מהזמרים האלה הרבה הרבה יותר טוב מהזמר של הלהקה (הם ממלאים אצטדיונים במאות שקלים לכרטיס, הוא צריך לעבוד בעשרות/מאות חתונות בשביל להרוויח מה שהם עושים בערב אחד...).

ועדיין כאמור אני מעדיף להקה.

אהבתי את ההערה של לא לעשות מזה סיפור

באולם יש סיפור מעבר ללהקה מההיבט הכספי, זה הפרשים של עשרות אלפי שקלים, בלהקות הפער קטן בהרבה

כתבתי שהם חיים ונושמים את העולם,

התכוונתי לאולם

בכמה חתונות היית בעשר השנים האחרונות?

בכמה מתוכן זכרת את הלהקה שבוע אחרי החתונה?

בסוף זה ערב אחד ולא כדאי להשתגע ממנו. אנחנו סגרנו אולם וצלם ולהקה וכל מה שצריך בכמה שעות ספורות, לא ייחסנו לזה חשיבות.

והחתונה הייתה מהממת ומרגשת וטעימה ושמחה

התועלת היא מה אתם אוהבים.

דיג'יי אדר לפאיר או martin garixx

ואולי עדיף כמה חברים שמנגנים בשקט ונעימי.

יש אינספור סגנונות

הכל הכל תלוי בכם, מה טוב לכם.

היתרונות שזו נגינה חיה, ואוטנטי. מצד המחיר יש לך תווך מחירים גדול, יש להקות שלוקחות 4000 (להקות פחות מוכרות בדרך כלל) ויש להקות שלוקחות יותר. אישית אני ממליץ על אהללה גם מצד הנגינה שהם מנגנים יפה ושווים לכל נפש וגם מצד המחיר שהוא מחיר סביר בשוק היום.

לק"י

אבל היתה להקה טובה. לא יודעת כמה מוכרת.

זמר וחמישה נגנים. זה גם חלק מהמחיר נראה לי....

הגיוני

אנחנו התחתנו בשנה האחרונה ושילמנו 6,500 על להקה טובה ואיכותית,

איך עשינו את זה?

זו הייתה החתונה הראשונה שהם ניגנו.... אבל אכן הם היו טובים, וביררנו והחלטנו שהם טובים לנו.

לא כולם כמונו.

המחיר הרגיל הוא בכיף 11-12 אלף, וזה ממש מתייקר כל הזמן (מי שלקחנו לוקח לחתונה שבוע הבא 8000)

יש כן כמה להקות (טובות מקצעויות ומנוסות!) שלוקחות פחות מעשרת אלפים, יכול לציין את אזמרה ואת נכספה.

בסוף זה גם מאוד תלוי בסגנון, במה מחפשים, וכמה ועל מה רוצים להשקיע את הכסף.

ממליצה ממש! היינו מאוד מרוצים ואפילו חודשים אח"כ זכרו אותם לטובה האורחים.

והמחיר אני לא ממש זוכרת אבל נראה לי היה באזור ה8000 אבל עברו כמה שנים מאז..

בהחלט היה מדהים. והיה לנו קהל שצריך להרים, לא בחורי ישיבה וכאלה והם ידעו לעשות את זה מעולה.

כאשר האישה היא יפת תואר ועדיין אין להם ילדים

צריך עכשיו להיות נקי לביתו שנה אחת?