כי ככאב לגוף כך סובלים שריריי
אפופוני חבלי מוות, מצרי שטול מצאוני,
איככה אמצא מנוחה ופלט, מוקשי מוות קידמוני,
כי ככאב לגוף כך סובלים שריריי
אפופוני חבלי מוות, מצרי שטול מצאוני,
איככה אמצא מנוחה ופלט, מוקשי מוות קידמוני,
הוא היה כל כך צעיר 😢
אה, וגם תגידו מה כל אחד מכם רוצה מהירושה, אני מקצה לכל אחד פריט אחד חוץ מלמ"ה, חייל שלי בדם.
יש משהו נחמד בימים אלו?
אבל בסוף היום הכל מטומטם וחסר טעם
"היהפך כושי עורו, נמר חברבורותיו?"
לא,
אבל הוא יכול להיות פחות נבזי ופחות להשפריץ את התסכול התהומי שלו על אנשים אחרים
תרגום: אנחנו אוהבים אותך ועדיין ההתנהגות שלך רעילה ומעצבנת
קפוץ לי
אוי ואבוי, ירחם המרם על נשמתך האומללה.
בהמצאת הבירוקרטיה
פשוט תעלול מעל לכל סבירות. לא מחשבותיי מחשבותיכם ולית מחשבה תפיסה ביה כלל
את בריאת העולם הוא סגר ב-6 ימים. היום בשביל לאשר חלון היה צריך לחכות לוועדה מחוזית 1000 שנים…
את הבירוקרטיה הוא ברא בסוף היום השישי ויצא ליום חופשי
בזכות הבירוקרטיה
"הוועדה החליטה אך צריך חתימה של המנהל, תתקשר עוד 10 ימים"
"הוא חתם אבל עדיין לא רשם את הפתק לתת למבצעי גזר הדין, זה יקרה רק אחרי חול המועד".
"הוא כבר רשם את הפתק אבל רק מחר ימסור אותו לפקיד האחראי, תתקשר מחר"
לפני פתיחת הדלתות?
האשכנזים מגיעים ברגע האחרון ..
אנימהאחרונההחיים הם דבר מפליא
אי אז אמרת לנו משהו על סיפור של קאמבק
ואז חזרנו
תנו לי בדיחות חזקות לשים בעלון של חודש שבת ארגון
בתודה. השבט החדש
ולכן אנחנו נעביר את התמונות מהמצלמה ונתחיל לערוך אותם?
עוד משימה: לגבות את הקטלוג ולהעביר לכונן גיבוי. אני דוחה את זה יותר מדי זמן
זה בטוח דבר יעיל לעשות
(אין לכם מושג כמה זה הדבר הכי פחות יעיל שאפשר לחשוב עליו. בתשעה באב זה היה נורא כיף. אבל היום?)
מוטיבציה?
אנימה
קפיץאחרונהשיש לי nikon D610
כמה אבק יש עליה
היא כבר הייתה רוצחת אותי.
איזה מזל שאין לה מושג
גם יוצא בערך 8 שנים
זה כיתה ו' בערך...

משהמשהו כזה. כן. טוב זה קצת לא מקורי כי זה התקנה של windows 95 שיש לי פה איפשהו. האמת כשחושבים על זה יש אפילו קבצים יותר ישנים.
משהבמחשב
היה חור? (או בטלכרט או בכרטיסיית אוטובוס)
והשיר "אבא נהייתי דוס" היה באופנה?
אלא אם כן שבכ חיברו אותו כבר...
אפשר לערוך תמונות (ברמה גבוהה יחסית? לא ניסיתי לשחק עם זה) ישר מהמצלמה
זה מגניב!
רחל לא זכתה להגיע לירושלים.
בנימין לא זכה להכיר ולהרגיש את אמא שלו.
המקדש בירושלים בחלקו של בנימין. "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנוחמו".
יש משפט חסידי "מי שלא טעם אהבת אישה לא יכול להרגיש אהבת ה'",
אבל אפשר גם לומר "מי שלא טעם אהבת אם, הכי יכול להרגיש את עומק הצורך באהבת ה'".
(יש עוד סיבות, כתבתי משהו פשוט ברובד ה"נפש" שחשבתי עליו הערב)
הבהירה והניסוח המוקפד
בעלי הפתרונות והמהלכים ברוח
היא שאין מקום לכאב שלהם. הם מחזיקים ולא מוחזקים, עונים ולא שואלים, מניחים את הדעת ולא מתפרקים.
צער השכינה שהיא גם אמא
יכול להיות שהם בשלב של אחרי מה שאתה מתאר.
כלומר אחרי הרבה כאב הם הגיעו להשלמה עם חוסר היכולת לנצח את הכאב, והם כבר לא נלחמים איתו, לא כי טוב להם אלא כי הם רוצים הרבה יותר מאשר כואבים.
ואז ממילא הניסוח שלהם הוא לא הדחקה של הכאב אלא זיקוק, כמו קרן לייזר ממוקדת שמכוונת נכון.
של השיר עונות של אביב גפן
שילוב מיוחד בין קצב לעצב
איני מאמין בזה
ההוא בדברי תורה כתיב
אבל ברור שיש כוונה שונה בין אדם לא מאמין שאומר את זה לבין אדם מאמין, שיודע שזה המסלול שלו בעולם וה' איתו שם ומוליך אותו אל עבר הטוב המיועד, ולכן הבסיס שלו בחיים זה שמחה.
חסידים שוטים