ילד בן שנה ו9 זה לא גיל שיכול להסתדר לבד...

אם את לא יכולה לקום מהמיטה זה בלתי אפשרי, מי יחליף לו? מי ישטוף לו ידיים? אם חלילה נופל וצקסל מכה, חייב להרים אותו לפעמים.... לא הבנתי איך את מסתדרת 6 שעות עם פעוט בלי לקום... או שזה עם לקום?

אני לא יכולה באמת לשכב בלי לקום. שוכבת בסלון כשהןא באיזור וקמה כשהוא מתרחק

אבל כאבי בטן אן רטיבות בהתאם

ברור לרשום אותו למסגרת ולעשות חושבים מחדש איך ממנים את הדבר הזה.

מה השאלה?

תשמרי על עצמך.

אני לא יכולה להרוס לילדים שלי את הילדות בגלל שאבא במילואים עד לא ידע

אומר להוציא כסף.

קודם כל בבוקר תכניסי, זה דבר ראשון.

בצהריים אפשר להביא עזרה בתשלום, אפשר לוותר על מילואים כרגע למרות המחיר הכלכלי, זה לא הזמן להתחשבן.

אני חושבת שיעזור קצת לשנות טרמינולוגיה.

מכמה חודשים שאת פחות מתפקדת, הילדות של הילדים לא נהרסת.

זה פשוט חשוב לפרופורציות וגם ליכולת למצוא פתרון בלי המצפון שגם ככה מרחף מלמעלה כל הזמן.

מעבר לזה, טכנית - זה לא הגיוני בעיניי שהילד יהיה איתך בבית כשאת בהריון בסיכון.

אבל באמת, ממה שאת מעלה כאן, נשמע שיש כאן הרבה מעבר.

את כבר תקופה מתמודדת עם הריון בסיכון, בעל במילואים, ניהול של הבית ונראה שדי לבד.

אני לא מכירה אתכם, לא את הדינמיקה שלכם, וממש נזהרת מלהגיד משהו כולל בלי להכיר.

אבל חושבת שבאמת באמת ההתחלה של הפתרון של רוב הקשיים שאת מעלה, הם באיזשהו תהליך זוגי שלכם מול עצמכם.

כי מה שאת מתארת, לא אמור להיות בעיה שלך לבד

במצב תקין, את מעלה את השאלות האלו בשיח עם בעלך ואתם מוצאים פתרון יחד, מתוך הנחה שההריון והבריאות שלך חשובים לשניכם.

האם זה המצב?

האם את יכולה להעלות קושי ותוכלו לחשוב על פתרון יחד?

האם יש מקום לדעתך ולמה שאת חושבת?

אתם מתמודדים מול האתגרים האלו יחד או שכל אחד מכם בנפרד מנהל את הקשיים והעומסים שלו?

כי יכול להיות שיש כאן מקום לאיזשהו תהליך עמוק יותר טוב. של בירור המקום שלך בזוגיות, חיזוק ביטחון שלך ושיפור הדינמיקה והתקשורת בין שניכם.

אני אישית חושבת שטיפול אישי לפעמים עדיף, במיוחד במצב כמו שתיארת שיש מתח וקצת חוסר אמון מול בן הזוג.

כי זה משקף יותר את המצב ואז גם ההערות וההצעות שלך במקום.

בעקבות המילואים הכל נתקע ואני באמת נאלצת להתמודד לבד

אין באמת זמן לשבת על דברים ביישוב דעת.

רק בשבת הוא נוכח וגם אז אסור לתכנן ולדבר חולין.

אין ספק, ואני כותבת את זה בצער רב, שהמילואים האלה הרסו הרבה בקשר שלנו ובתקשורת.

וכרגע אנחנו בתהליך של חיפוש מעון לקטן כי זה חובה , לגבי הצהריים או המשך מילואים זה גם בתהליך אבל פחות דחוף. כי היום כמעט סיכנתי את ההריון בגלל מאמץ עם הקטן שיהיה בריא

מילואים לא נועדו לצורך פרנסה.מילואים נועדו להגנת המדינה.ממה שאת כותבת בעלך עובד כמורה ובוחר לעשות מילואים לצורך השלמת הכנסה, גם תשלום על הימים וגם כסף שנכנס לפינוקים כמו כרטיס פייטר וכו...הוא יכול למצוא השלמת הכנסה אחרת שבה הוא עובד אחר הצבריים ובלילות נמצא איתך.זה יכול קצת להקל.

לגבי ארוחות לנשות מילואים- אני חושבת שזה ניתן לנשים שהבעלים מגוייסים באופן רצוף.ממש לא חוזרים הביתה.ולמען האמת- זה גם הגיוני.

תנסי אולי להביא נערה בתשלום שתוכל להיות קמת עם התינוק.

לק"י

בכל מקום זה אחרת.

אם יש אצלם התארגנות של ארוחות, יכול להיות שכן יבשלו להם. אבל לא הייתי בונה על זה באופן קבוע.

שאלות קשות. לצערי הם 100% אחראייפ לעצמם - הריון ולידה

וכל הכנסה/עיסוק יש מטרה ויש אינטרס

גם להיות רופא- רוצים לחיות בהרגשה שאנחנו משמעותיים ומצילים חיים אבל בפועל גם הכסף מדבר לא פחות.. לא בטוחה שהיו הרבה רופאים אם היו מרוויחים כמו מורים, זו עבודה סזיפית ואינטנסיבית מאוד

שבעלך יחפש אפיקי פרנסה אחרים/ ירווח את המילואים

מה ז"א נחוץ לפרנסה? מה עשיתם עד לפני המילואים?

וגם - קראתי גם את השרשור השני. מחילה אבל לא הגיוני שהוא מרשה לעצמו לשלם על נהיגה באופנוע ואת מחפשת פתרונות כי אין פרנסה.

נשמע שבאמת יש פה עבודה זוגית לעשות. ולא רק. זו גם עבודה אישית שלך לראות את עצמך ולשים את עצמך במקום הראשון ולהנכיח את זה.

את בהריון בסיכון, אין שום שיקטל אחר בעיניי מלבד לעבור אותו בשלום ובמינימום מאמץ. תכתבי על דף מה הצרכים בעקבות המצב הרפואי שלך ותפעלי לשם כך. תהיי קצת יותר אקטיבית לגבי הצרכים שלך ואל תחפשי לקבל כל הזמן אישור ממנו וגם אל תתפקדי כי זה מה שיוצר את האפשרות של בעלך להפעיל שיקול דעת אם כן או לא. הוא לא יודע מה את עוברת עם כל הכבוד, הוא לא נוכח בכלל. את חיה את עצמך ואת השגרה שלך ואת הקשיים שלך. תדאגי לעצמך

• זה כמובן נכתב מתוך כוונה טובה♥️

בכל מקרה, הוא לא יהיה נוכח במהלך הבוקר לעזור לך עם הקטן,כי הוא גם מורה... וואו וזה ממש קשוח שהוא בלילה במלואים עד הבוקר ואז הוא מלמד??

הייתי נותנת לו להמשיך מילואים- לצורך הפרנסה, כפי שציינת

ואת הילד מכניסה למשפחתון או מעון, כי את מסכנת את עצמך.

מותר לך לבשל? כלומר אם הקטן במעון, את נחה מבשלת משהו מפנק לילדים, ואז הם באים והם עם הקטן, אבל יש להם ארוחה חמה וטעימה של אמא, ותסבירי להם שזו תקופה ובע"ה זה יעבור ואז תפצי אותם על הימים הללו (למרות שכשיראו את התינוק זו הפיצוי והנחמה הכי גדולה שיש, בטוחה שיבינו שהיה שווה להתאמץ בשביל עוד אח)

אם בכל מקרה אסור לך גם לבשל- אז מיי מבשל? מה הם אוכלים לצהריים? יש לכם עמותות של עזרה במקרים כאלו?

לפעמים מפנקת ומזמינה להם המבורגר או פיצה. אבל קרהה3 או 4 פעמים לא יותר

הם מכינים לעצמם חביתה, מלוואח

למדו את העצמאיות הזו עוד מההריון של הקטן שגם הייתי בשמירת הריון אבל אז בעלי היה נוכח בלי מילואים אז הקושי לא הורגש. רק אם היה יוצא סתם לחברים פעם ב.. אז הם היו מכינים לעצמם, לא היה מצפון בתמונה כמו עכשו שזה אינטנסיבי ויום יומי

אבל שמעתי היום שיש עמותו שעוזרות לנשות מילואים ושולחים אוכל חם למשפחה. צריכה לברר לעומק כי זה בירוקרטיה נראה לי

במקרה של הריון בסיכון וכל הסיטואציה מסביב?

זכור לי שאין להם קריטריונים ספציפיים אם אני לא טועה, הם בעיקר שולחים כשיש צורך גדול.

אבל וואו מטורף שהם ככה עצמאיים זה לא סטנדרט....

ותשמרי על עצמך!

בתקופה הקרובה עד אחרי הלידה (והייתי ממשיכה את העזרה גם חודש- חודשיים אחרי הלידה)

לגבי אוכל- את יכולה להזמין מבשלת בתשלום שתבשל פעם בחודש ארוחות ותקפיא מנות ארוזות ככה שהם רק צריכים לחמם, את יכולה לפנות ליד עזרה ושולמית- יש להם מועדונית עם ארוחת צהריים ועזרה בש"ב, ולעזר מציון יש אופציה של שליחת ארוחות בתשלום סמלי.

לגבי השהיה עם הילד- את יכולה לשלוח למעון/משפחתון? את יכולה לפנות למחלקת רווחה אצלכם ולבדוק אם אפשר להכיר בכם לתקופה הקרובה וככה לקבל עזרה בשמירה על הפעוט ונראה לי גם בנקיון הבית.

חוץ מזה- זה ממש כיף לילדים להכין אוכל. תקני להם ספר מתכונים של ילדים ו'תרשי' להם להכין אוכל, זה חוויה בשבילם. אל תסתכלי על זה כאל מסכנים...

ש.ב. הם יכולים לשבת איתך, לא? אם את שוכבת על הספה הם באים לספה עם שולחן קטן מתקפל בסגנון הזה https://www.amazon.com/dp/B0BW5C8W4N?lv=shuf&language=he&channelId=500&plpRedirect=mhFallback&th=1 ועושים איתך שיעורים

אמרת לצוות את המצב? שישימו עין ויהיו סלחנים יותר

תחפשי מתנדבות שיהיו בבית/ יקחו את הילדים בצהריים אפילו רק יום-יומיים בשבוע זה ישנה את התחושה שלך.

איזה אזור את גרה?

ושיהיה בשעה טובה, ידיים מלאות בריאות ונחת 🩷🩷🩷

את צריכה לתת מקום לצורך שלך, לראות דבר ראשון את עצמך, בלי השלב הזה שאנחנו רואות את עצמנו, אי אפשר לצפות שמישהו אחר יראה אותנו.

את לא צריכה לקבל אישור שהמצב לא הגיוני מאף אחת (גם לא מרב כמו שכתבת שם)

את יודעת את זה.

במקרה כזה דבר ראשון הצרכים שלך מתמלאים, נקודה.

הילד למעון, עזרה בתשלום.

תשאירי לו את הדרכים למצוא פתרונות

אחרים כדי לפרנס, זאת לא האחריות שלך.

האחריות שלך היא לדאוג לשלום העובר ולשלומך, כל המשחק הזה של למתוח גבולות עד לקצה היכולת מסוכן מאוד עד מסכן חיים.

הוא יסתדר, גברים מוצאים פיתרון כשאין להם ברירה, כנראה שאת נותנת לו ברירה.

(לא בשיפוטיות גם אני כזאת וממש לומדת ועוברת עכשיו תהליך דומה)

כאן העבודה שלך - להגן על הגבולות שלך,

כי אף אחד לא יעשה את זה במקומך, גם לא בן זוג אוהב.

השאלה אם צהריים עזרה מהבעל זה גם משהו שאני צריכה לדרוש

כי פה אפשר להעזר לילדים וה' יודע מה ההשלכות בין בנפש, בין בדברים שהם בעצמם יצטרכו עזרה כמו שיעורי בית וכו

שפך פה באמת מלא, והכל בצבע כחול עם חתיכות כחולות...

מצד אחד זה הדאיג אוצי יותר, מצד שני זה סימן טוב שהגוף שלו העיף את זה החוצה...

במוקד אחיות לא הצלחתי להשיג מענה כבר כמה דקות

הם המוקד המוסמך היחיד במקרים כאלה.

ניסיתי להתקשר למה שמצאתי ברשת והיה "המספר אליו חייגתם איננו מחובר"

תוודאי גם את הקידומת

ובדרך מתקשרת למרכז ברמבם כמו שהציעו פה.

לא משנה אם הוא הקיא וכאילו הוציא

זה יכול להיות גם תגובה לחומר ובינתיים חלק מהחומר גם יכול להיספג.

וקחי איתך את האריזה של החומר אם יש לך

לא יודע אם אני אישית הייתי ממהר למיון, אבל זו בוודאי לא עצה רעה.

דבר ראשון: מרכז הרעלות של רמב''ם! לא לוותר. לנסות לתפוס אותם. הם עונים תוך שניות, מניסיון

במיוחד שאת מתארת שהקיא.

יכול להיות שמרכז ההרעלות יגיד משהו אחר, אבל בגלל שאין לך מענה זמין כרגע, קודם להתחיל בנסיעה ואז לברר תוך כדי ומקסימום יגידו לך שאין צורך לנסוע.

שאף אחת כאן לא יודעת מה החומר שיש בסבון הזה, מה ההשפעות שלו, כמה זמן לוקח לחומר להשתחרר ועוד שאלות שאני אפילו לא יודעת להעלות כי אני לא מבינה בזה.

ובכל כל זה, חיוני ושמח עכשיו, לא אומר כלום על אפשרות לפגיעה קיימת ולא נראית, או לפגיעה חס וחלילה בהמשך.

לכן ממש חשוב ללכת בעיניי ולא לחכות

יש התווית חומרים רעילים.

לא מבינה את ההתלבטות. יש ספק, אין ספק. תפנו למיון.

רפואה שלמה!

וקרה לנו כל מיני דברים שאכלו

כמעט תמיד לא קורה כלום.

לא שאני מסכימה עם הסטטיסטיקה, מה זה אומר "כמעט תמיד"

מה האירועים שאת שואלת עליהם?

יש התוויות על חומרים ויש הוראות מה לעשות במקרה של בליעה.

הצד השני כשמתמהמהים זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הבליעה. זה לא סתם אכל משהו לא טוב ויש חשיבות לטיפול מהיר.

דווקא את מערכת הבליעה פחות אפשר להציל, אם בולעים משהו שמסוכן לה. כי החומר עובר שם פעם אחת וממשיך הלאה, זהו.

לעומת זאת אם הסכנה היא לקיבה או למה שיקרה בגוף אחרי ספיגת החומרים למחזור הדם, אז באמת האפשרות להציל קיימת אם מגיעים במהירות למיון

כמובן תלוי מה

אבל יש לא מעט דברים שיש משמעות לטיפול מיידי שיכול להיות מציל חיים לעומת מצב שלא טיפלו מיידית.

להתפנות להשגחה

ומזהירה שהם לא נעימים כל כך, לפעמים הם נוזפים בצורה מאוד מעליבה.

היה סיוט להשיג אותם, בסוף הצלחתי ואמרו שזה יכול לגרום לבחילות והקאות אבל לא מסוכן.

ברוך ה'!

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

עוגת תפוחים פירורים מטריפה פרווה | חן במטבח

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

אני די מאלתרת, אסל בעיקרון שמנת מתוקה, גבינה, שמנת חמוצה, פודינג.

שמה ביסקיוויט מפורר עם חמאה בתחתית הכוס, חצי כפית מלית אוכמניות, את הגבינה ושוב פרורים.

הכי נח בכוסות עם המכסה- גם לאחסון וגם להגשה.

מוסיפה כפיות קטנות ליד

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

זה סרטונים למתכונים קלים ממוצרים פשוטים שיש בבית. וזה פרווה.

הן מסבירות שיש הרבה קידושים ואירועים וצריך כאלה מתכונים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

בעייתי בפורום הריון ולידההההה

יאבלההההה באלי הכללללל

שזו לא הנאה זוגית

זו הנאה אישית שעושים אותה ביחד

צריך להגיע להבנה

מה בסיטואציה הזו יכול להיות הנאה עצמית ואז לתקשר אותה

אבל יש בזה גם הנאה זוגית בעיניי

בסוף זו פעולה זוגית שנותנת הנאה וקרבה

אבל זה קורה רק אם כל אחד חווה הנאה בפני עצמו

שבשקט בשקט יש הרבה כמונו.

גם אני מנסה להבין מה העניין הגדול שעושים מיחסי מין ולא מצליחה...

ברור

כי הרבה פעמים נשים עסוקות בלהיות בהריון ולטפל בילדים

ולא פנויות להקשיב לגוף שלהן

גם באופן כללי

זה בגילאים צעירים

ואז בגילאי 40+ הרבה נשים מגלות את העולם הזה

והוא לגמרי צועק אל תגעו בי

את מונעת הורמונלית? זה תמיד היה ככה?

וכן תמיד היה ככה

נראה לי יש אנשים שבאמת זה פחות כיף להם, זה הגיוני סך הכל

כי הן לא מצאו מה הן אוהבות

אולי גם לא חיפשו

אולי אין מקום בכלל בחיים שלהם לתת לזה מחשבה והתבוננות

אולי הן חוות את זה בצורה שלילית

גם באוכל כל אחד אוהב/ לא אוהב משהו אחר

אפשרות להנות מיחסים בכלל, אלא שאולי לא גילינו איך

או לא פתרנו את המחסומים בדרך לשם

מקווה שבכל אופן תמצאי את הדרך שכן ואם טוב לך להשלים עם זה אז גם טוב♥️

אבל זה בר שינוי

קודם להבין למה לא רוצים

אחכ להבין מה יכול לעשות טוב בסיטואציה מתאימה

אחכ לרצות ולתקשר את זה

לא רק בזוגיות, גם ברמה האישית, זה אנרגיה, כוח, עונג וחיבור.

חיבוק על זה.

נראה לי שבשלב כזה את צריכה למצוא מיניות עם עצמך, איך תוכלי לדעת מה חסר לך ומה לבקש ממנו כשאפילו את לא יודעת מה זה.

אפשר לקנות עזרים, והריון זה זמן בסדר להתחיל עם זה, למרות שיש כאלה שפחות מגורות.

בכל זאת, תנסי עם עזרים (יש אפילו בסופר פארם או באנונימיות דרך אתר ואהבתם למשל).

לאחר מכן אפשר להשתמש בעזרים גם בצורה זוגית.

בצורה פרטית יש סיכוי גבוה יותר שתסכימי להרפות ולהיפתח.

לפעמים בצורה זוגית נאטמים, במיוחד כשיש חוויות עבר לא מוצלחות ברמה האינטימית הזאת, הגוף זוכר ונאטם.

ואל תעשי את זה בשבילו, בשביל עצמך.

זה כמעט כמו לגלות שלאוכל יש טעם כשעד עכשיו הכל היה תפל ומריר. (לדעתי יותר מזה)

הייתי הולכת לייעוץ אישי. שיעזרו לך להבין מה נעים לך ואיך להביא את זה למרחב הזוגי.

וקצת אולי לנסות לשנות את התפיסה בכלל על מיניות כי מן הסתם זה גם הרבה על זה

(לא אשת מקצוע, מהניסיון שלי)

• אכילה חברתית. להושיב אותו לאכול יחד אתכם, בשבת וגם כל השבוע אם אפשר. שלא ירגיש שנותנים לו אוכל במיוחד אלא שהוא חלק מ"ארוע משפחתי"

• יש ילדים שאוכלים יותר טוב בעצמם, הייתה לי אחת כזו שכתינוקת אכלה לאט לאט, שעות, בקצב שלה... ואם לא אז היא לא אכלה. אי אפשר היה להאיץ בה.

  לעומת זאת יש ילדים שאם מאכילים אותם הם אוכלים יותר, תנסי ככה וככה או לשלב (לטווח הארוך ההרגל היותר טוב לאכול לבד, אבל כרגע את צריכה שבעיקר ייכנס יותר אוכל).

• להפתח לטעמים חדשים - אם את מתבלת את האוכל תנסי לתת לו אוכל עם מלח בלבד, אם נתת בלי תבלינים תנסי לתת פיקנטי. יש לי ילד שכתינוק הסכים לאכול רק מתובל!! ממש בשלב של הטעימות ראו שהוא נהנה מאוכל מתובל. מרק עם חוואייג', חומוס עם בשר טחון עם הרבה שום וכאלה... עד היום הווא זה שפחות אוהב מתוק אצלי.

• אם צריך נותנים מטרנה, גרבר, תוספי מזון- מה שהרופא ילדים ממליץ. ולא להרתע מזה, לי היה קשה בהתחלה והיה ילד שממש היה צריך את זה... עד שגדל ועבר את השלב. פשוט למצוא דמות מקצועית שאת סומכת עליה כמו רופא ילדים מנוסה או דיאטנית שאת מרגישה שהיא טובה, ולזרום איתם ובעז"ה הוא יגדל ותעברו את זה

• ויש משהו פחות בריא... אני נתתי לבררנית שלי וופלים וביסקוויטים כדי לעודד אותה לאכול מוצק. הרגשתי שהיא צריכה לעבור מחסום ואם היא תאכל בעצמה, כשהיא מחזיקה, זה יעודד אותה לאכול בהמשך יותר. אבל אם את מתחילה ייעוץ תזונתי אולי לא טוב לתת ג'אנק, תתייעצי איתם

היא יכולה לשמוע ממך מה הוא אוכל, ולנסות לבנות תפריט שיעשיר את התזונה שלו.

בדרך כלל ממליצים להוסיף לתזונה מאכלים עם שומנים בריאים, כמו טחינה, חמאת בוטנים, אבוקדו.

עושים מעקב של המשקל, בודקים באיזה קצב הוא עולה ובאיזה אחוזונים הוא נמצא.

יש לי ילד ממש כזה, בררן ממש משהיה תינוק. שלחו אותי לדיאטנית וזה לא עזר כלום. הציעה לי לשים למשל בדייסה חלב במקום מים, אז הוא לא אכל את זה... ועוד כל מיני עצות שלא היו ראליות. אבל תלכי בכל זאת כדי שיהיה במעקב. היום הוא בן חמש ואוכל ממש דברים ספציפיים.

אבל זו לא אשמתך בכלל. זה שלו. אני ממש ראיתי את זה שהצעתי לו אותם דברים כמו כל האחרים. הוא היה זה ששונה

ואני האמת הייתי מורידה בקבוק לגמרי, לא. דללת. גם מים סותם את התיאבון.

בהצלחה!

פגשת איש מקצוע לא טוב, אין זה מעיד על המקצוע או על ההתאמה לתחום.

יש גם רופאים ממש לא טובים ואני אישית נתקלתי בקלינאית תקשורת אחת הגרועות שיש.

בתחילה חשבתי שהתחום לא מתאים לילד עד שפגשתי מקצועית יותר.

אני מכירה משפחה שקיבלו סיוע מדיאטנית למקרה של בררנות והשתפר פלאים. אגב, היה מדובר בבעיה של וויסות חושי, כל שלדעתי ממש ממש שווה לבדוק.

של אי עליה במשקל וחוסר תיאבון אובחן צליאק, מציעה לך לבדוק.

יכול להיות גם טעויות בשקילה עצמה וגם אם הילד היה חולה בשבועות שלפני השקילה האחרונה אז הוא יכול להוריד במשקל מהמחלה.

אם עד גיל שנה הוא עלה ממש יפה ופתאום עכשיו הוא לא עלה אז שווה לבדוק את העניין הטכני של השקילה עצמה.

(הבן שלי בן עשרה חודשים, עלה ממש יפה עד גיל חצי שנה ובארבעה חודשים בין גיל חצי שנה לעשרה חודשים הוא ירד מלא באחוזונים ועלה סך הכל 80 גרם... אז גם אני (והאחות בטיפת חלב) מפקפקת בדיוק של השקילה הקודמת ומפקפקת בדיוק של השקילה הנוכחית ונוסיף על זה שבועיים של ילד משלשל וחולה שבטוח לא עזרו לו לעלות במשקל אז גם אני וגם האחות לא יותר מדי דאגנו)

אל תאשימי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך. יש ילדים בעייתיים באוכל, מכירה ילד בן 4 שממש לא אוכל כלום, הוא נראה בן שנתיים בגודל, זה ממש מפחיד.

לא חשבתי על זה🤦‍♀️

לקחתי לא מזמן

סובלת בטירוף

עם עצירות

הלחצת אותי שאולי זה בגלל זה

אבל הוא בן 5 חודשים

שלך בת שנתיים

הייתי לוקחת ולא מניקה כמה שעות אחרי

בלי אחריות כמובן

אולי אפילו שואבת וזורקת

ההשפעה היא ממש לאותן שעות

ולהרבה ילדים יש עצירות עכשיו בעונת מעבר

חלב חם עם סילאן ממש פותח

תודה

התכוונת חלב אם?

לא זוכרת אם לקחתי פעם בהנקה או לא.

תנסי פרטביוטיקה, בגדול עוזר מרוד לשלשולים, אבל נשמע שאצלך זה מעבר. אבל גם יעזור קצת מניחה שזה יקל עליך.

גם פרכיות אורז וקולה עוזרים.

הדבר היחיד שהסכים זה עם קליפ בפלאפון או סיפור

זה משהו שהוא מאוד אוהב

אולי יש משהו שהוא אוהב ויכול להסיח את דעתו?

בגלל הקיץ היה הפסקה קצת וחזרנו לא מזמן, פתאום השבוע הוא לא רוצה

הוא גדול ומבין ומביע את עצמו ואומר שזה לא טעים ועם ריח לא טוב, בכללי הוא מאוד אסטניסט ונקי אז עוד יותר מכביד עליו

שוקולד/סרט/ פתק/סוכריה לא עזר לשכנע

יצא שככה הלך בבוקר בלי כלום וברור לי שההתקף מתקרב הוא משתעל חזק וחייב טיפול לפי החמרה

עשינו טיפול מונע עי אינהלציות

הפכנו את זה להרגל נעים

תוך כדי פעילות משותפת

הבעיה זה לא רק בטיפול מונע,היום הוא מקבל 4 פעמים ביום- אמור לקבל כי השיעול החזק כבר התחיל ולחומר של האנהלציה - ארבונט הוא גם עם ריח לא טוב

בעצם לא ממש עשיתי פה כלום, ואם משאף זה 2 דק אנהלציה זה לפחות 10 דק איך עשוים את זה בלחץ של הבוקר? הילד בעצמו על קוצים וחסר סבלנות

מקדישים לזה זמן ואנרגיות

המניעה במחלות האלה מאד חשובה

כי אלה מחלות מתגלגלות

עוד ישן. את של הבוקר לפני שמתעורר ואת של הערב אחרי שנרדם.

את של אמצע היום אפשר לתת עם סרטונים בטלפון או עם טלוויזיה.

מאיפה קנית?

שזה קצת קר.

אני שמה בצד וחוזרת אחרי כמה דקות.

בשינה עמוקה לא התקבלו תלונות. קניתי בקופת חולים, אני רואה עכשיו שיש גם בסופר פארם.

לבן שלי עד לא מזמן הצלחתי לעשות כשהוא ישן (לא מיד אחרי שנרדם, אלא כשנכנס לשינה קצת יותר עמוקה).

לאחרונה איכשהו הוא מרגיש גם מתוך שינה ומהיר את הראש ברגע שאני נוגעת בו. אז אני גם לא כל כך מצליחה לעשות...

אבל אולי אצלכם זה כן יעבוד?

עם פטנט שלא ישפוך.

לא ניסיתי, אבל את יכולה לבדוק אם זה עונה על הצרכים שלך.

מצרפת קישור לדוגמה: Spill-Proof Biscuits Container Box Snacks Storage Box Baby Kids Plastic Snack Catcher Double Handle Snack Cup Jar Bowl קופסת אחסון חטיפים עמידה בנזילות לתינוקות וילדים, קופסת פלסטיק לתפיסת חטיפים עם ידית כפולה, כוס חטיפים וצנצנת - AliExpress 1501

יש כמו רוכסן שסוגר. הן יותר עמידות ואפשר להשתמש בהן כמה פעמים, במיוחד לדברים יבשים כמו קורנפלקס וכו'.

אישית אני לוקחת לעבודה הכל בתוך זיפר אחת (כריך, יוגורט, פרי, נשנוש, גרנולה) אבל אני שמה בפנים בתוך שקיות אוכל כל דבר.

הרבה יותר נוח לי מקופסת אוכל שתופסת מקום

וכמובן שזה לשימוש חוזר

פעם ראיתי שיש שקיות בד לכריכים

הילדים שלי שמים בכוסות כל הזמן

אני לוקחת להם ונותנת להם כשהם יושבים והכוסות לא מלאות

לחילופין יש קופסאות פלסטיק עגולות עם מכסה. שייכנסו לאוטו כשזה סגור (אם זה ישים מבחינתך)

קופסא זה נראה לי פחות נוח לתפוס בנסיעה לעומת שקית, חשבתי על זה גם

מספיקים להיות מוכנים ועוד לשחק זמן מכובד בבית לפני שיוצאים

ועדיין נהנים לנשנש באוטו בדרך לגן

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

המחיר שכתבתי זה מה ששילמתי לפני 3 שנים, יכול להיות שהמחיר קצת עלה מאז.

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.

עד 13:34 ללא צהריים

@אפונה @112233445566

עד 13:45/13:50 בשנה שעברה שילמנו 1700, השנה אני לא זוכרת אם עלה ל1800 או נשאר.

1600

מ8:00 עד 14:00

כשרשמתי חשבתי שזה כולל רק ארוחת בוקר

לשמחתי זה כולל גם ארוחת צהריים

כולל אוכל אבל לא ארוחת צהריים

מי שכתבה לי חרדית?

גרה באזור לא חרדי

ובאזורים החרדים משלמים פחות

לק"י

לא חרדי.

אצלנו זה עולה יותר...

לא יודעת להגיד בדיוק כמה, אבל מעון עד 16:00 עולה בערך 4000... אז לא מאמינה שעד 13:30 יעלה 1700...