מחרפן אותי הקטע הזה של הבניםאורי ציון

לפסול בחורה רק בגלל שהיא טסה לחו"ל.

זה לא אומר כלום חוץ מזה שהיא סקרנית ואוהבת להנות מהחיים.

אני בחורה דוסית מבית דוס, ההלכה היא נר לרגלי, ובכל זאת כל כך הרבה בחורים פוסלים אותי עוד בשלב ההצעה רק בגלל ששמעו שאני טסה לחול. ביקשתי מחברות שלי להפסיק להגיד את זה בבירורים, אך אחרי דייט אחד, אחרי שביררו את העניין הם חותכים בגלל הנקודה הזאת. מבחינתי זה אחלה סינון לאיזה בחור יש שכל ישר והגיוני ולמי אין. אבל עדיין זה מחרפן אותי.

מה אתם חושבים, לגיטימי שבחורים יפסלו על זה בלי לברר מאיפה זה נובע ולמה, או לא?

עדיף להגיד בבירורים ולהסתכן שזה יגרום לבחור מראש לדחות את ההצעה, או לא להגיד ואם הוא שואל בדייט אז לספר ולקוות שהדייט לא היה לשוא כי גם ככה יחתוך על זה.

מה אומרים?

מן הסתם מדובר בבחורי ישיבה?פתית שלג

בדרך כלל זאת התקופה שהם בונים את עולם הערכים שלהם ולכן המבט שלהם יותר דיכוטומי

אבל מתוך גנותם למדנו שבחם שהם באמת אידיאולוגים ומחוברים למה שהם מקבלים בישיבה.

גם אני פעם לא הייתי מסוגל להכיל את זה.

לא הבנתי למה זה פרט כל כך משמעותי בשביל להיכנס לבירורים. אם לא מדובר בפרט מהותי על החיים שלך בהחלט אפשר לחכות לדייט בשביל לדבר על זה.

אני גם לא חשבתי שזה משהו מהותי להגיד בבירוראורי ציון

אבל אחרי שראיתי שהם חותכים אחרי דייט אחד מהסיבה הזאת אז חשבתי שאולי כן עדיף להגיד כדי לחסוך לשנינו דייט מיותר.

זה לא אפילו שטסתי למזרח או משהו, כולה פעמיים, הכי בקטנה שיש, אבל זה הספיק להם..

וחס וחלילה לא באתי להגיד בגנותם, רק לנסות להבין מאיפה זה נובע, למה זה כל כך מפריע להם ואיך אפשר לגשר על זה.

עונהקל"ת

את צריכה להרגיש טבעי.

מזדמן לך לספר את זה - תספרי. לא הזדמן- תספרי בהמשך. זה לא צריך להרגיש לך "תיק" כשאת מספרת את זה, זה צריך לבוא מהלב לשתף את בן הזוג בחוויות באופן טבעי.

בחור שיראה את זה באור שלילי הוא כנראה לא בשבילך.

אגב, סתם מעניין- איך את יודעת שהם פוסלים על זה ספציפי? הם אומרים לך?

צודקת לגמריאורי ציון

בדרך כלל מדברים על טיולים וכזה ואז הם שואלים כבדרך אגב אם אני טסה לחול, אומרת שכן וישר ממשיכים בשיחה. אח"כ מי ששידך אומר שזאת הסיבה. אז בחיאת, אם זה משהו שכל כך מפריע לך תשאל, תרחיב, תעמיק, תברר איך ולמה וכמה. אל תשאל כבדרך אגב ואז תחתוך. זה קרה לי כבר פעמיים.

בנוסף לזה יש כמו שאמרתי את הבחורים שחותכים עוד לפני, אני מאוד דוסית אבל כן יש בי פתיחות מסוימת אז זאת אחת מהדוגמאות שנותנים, והבחורים פוסלים על זה, זה מה שאמרה לי השדכנית.

הכל תלוי בתעדוף של כל צדארץ השוקולד

אם לך קריטי להמשיך לטייל בחו"ל ויש גבר שבחיים לא מוכן לצאת מהארץ ולא תרצו לטייל בנפרד הגיוני לא לצאת וממילא עדיף שיעלה בבירורים, אם זה לא קריטי לך ואת מוכנה לוותר אז אין סיבה להעלות את זה.

קריטי לי להמשיך לטייל בחו"לאורי ציון

אבל לא דווקא איתו.

והנושא עולה לבד.

דוגמא קטנה, למישהו היה רעיון בשבילי לבחור ואמר שידבר איתי עוד שבוע. אמרתי לו שבדיוק לא אהיה בארץ אז זה לא יתאפשר בהודעות. שאל אם זה לטיול, אמרתי שכן, כתב לי בחזרה שאם כך ההצעה לא רלוונטית ונעלם. באסה שזה ככה.

וואוקל"ת

איזה בוטות, לא יאמן..

למה באסה שלא יוצאים אם מי שאין סיכוי להתאים?ארץ השוקולד

אולי הפיתרון הוא שאת צריכה לחפש איפה שתהיה התאמה?

כי מי אמר שאין סיכוי?אורי ציון

בסוף כשמכירים את המכלול של הבנאדם הכל מקבל פרופורציות.

הבחור אמר שאין סיכויאריק מהדרום

הבחור, מבחינתו זה מספיק חשובארץ השוקולד

וגם את אומרת שלא תוותרי על זה.

לחתונה צריך ששני הצדדים ירצו, מכיוון שזה תלוי בשני הצדדים, יכול להיות דברום שמבחינתך פחות קריטיים ולו כן קריטיין. אם בשבילו זה תנאי סף, למה להכיר ואז לסנן לפי תנאי סף.

ברור שיש ויתורים שנקבל, אבל לכל אחד מאיתנו יש ויתורים שלא נרצה ונסנן לפיהם.

אם זה חוזר על עצמו שוב ושוב, הבעיה היא לא בבחור ולא בך, אלא שההצעות מגיעות ממקום שלא מתאים למי שאת כנראה וכדאי להבין איך לדייק את המקום המתאים.

בסופו של דבר, ברור לנו שיכול להיות שחשוב לך רק אוכל מהדרין ותפסלי מישהו שלא מקפיד על מהדרין וזה לגיטימי ואם כך עדיף לפסול בהתחלה, באותה מידה גם זה יכול להיות תנאי.

אישית, אני יוצא לחו"ל לטייל ולא הייתי פוסל על זה, אבל מבין שלאנשים שונים יש דברים אחרים שחשובים להם.

חד משמעית, מבינה ומכבדת את ההחלטה שלהםאורי ציון

אדייק את עצמי ואגיד ששני דברים מפריעים לי בתופעה:

  1. אני חושבת שמה שבאמת מפריע להם זה לא עצם הטיול, אלא שהם משליכים את זה לתחומים נוספים. כלומר אם היא טסה לחול = היא פחות דוסית, פחות מקפידה על ההלכה ולכן לא מתאים. כשבפועל זה בכלל לא המצב ולכן מתסכל.

  2. אם כבר נפגשנו, הנושא הזה עלה וזה מפריע לך, אולי תעמיק בו קצת? תבין עד כמה זה מהותי, אם זה חלק בלתי נפרד מחיי או משהו צדדי שאפשר לוותר עליו. אל תפסול ישר באוטומט בלי לשאול להבין באמת על מה אתה פוסל.

    אשתמש בדוגמא שלך על מהדרין, אם למשל מתברר שאני לא מקפידה על מהדרין והבחור כן וזה מהותי לו, הייתי מצפה שיחפור קצת בנושא, שישאל אם אהיה מוכנה כן להקפיד על זה בהמשך, שיבין מאיפה זה נובע ולא שיפסול באוטומט. קצת מחשבה ותקשורת, זה כל מה שאני מבקשת. לא מבקשת מאף אחד ללכת נגד האמונות וההשקפות שלו, רק לתקשר את מה שמפריע לו ולרדת לעומקם של דברים.

אז כמי שבעצמו כזה ומכיר רבים כאלוהסטורי

זה כן מפריע בעצמו ולא כי אני משליך מזה על שאלות אחרות.

כמי שגם במשפחה הקרובה שלי העניין רלוונטיפ.א.

דודה שלי - דתית לאומית דוסית שלא יוצאת לחו"ל ובעלה חרדי מרקע חסידי שכן נוסע לחו"ל, והמשפחה חיה באורח חיים חרדי, מוסדות החינוך של הילדים חרדיים, גרים בעיר חרדית) >> ברור שהפער הוא אמוני/השקפתי ולא הלכתי.

זה בדיוק כמו שכל אחד מבני הזוג יבחר ללכת בקו של רב אחר. ההבדלים הם הרי לא בהלכה אלא במנהגים, בהנהגות, בחומרות.

ביחס ל2, מסכים, ביחס ל1 יכול להיות אבל לא מחויבארץ השוקולד

הרי יש דעות שאסור, זה לא סתם שהקבלתי למהדרין.

וברגע שלו זה חשוב, כנראה שאין התאמהארץ השוקולד

זה לא אומר שאת לא טובה מספיק, אלא שפשוט ביניכם לא תהיה התאמה, ואם כך עדיף לחסוך לשניכם את האנרגיות בדייט מיותר לדעתי

אם הוא היה מברראורי ציון

היה יודע שהלכתי לרב שלי ושאלתי אותו על העניין וכמובן שלא הייתי טסה אם היה אומר לי לא לטוס.

אם אני מבין נכון,intuscrepidam

מפריע לך שמסתכלים עלייך בצורה חיצונית שלא מייצגת את הפנימיות שלך, ומתוך כך הקלות שבה חותכים קשר.

בהנחה שאני צודק, הייתי בודק האם זה עניין נקודתי ביציאה לחו"ל או צורך שעשוי גם להשפיע על טיב הקשר.

לכאורה, מתבקש שמה שתעשי זה למצוא בחור דוס שזה לא מפריע לו. אבל אם זה עניין פנימי יותר אז איני בטוח שזה הפתרון.

לא הבנתיארץ השוקולד

היית רוצה להתחתן עם מישהו שמתנגד לטיסות לחו"ל לכיף?

אם כן, אז כדאי להוסיף הערה כשמבררים לומר שזה גמיש מבחינתך.

אם לא, זה בסדר גם, ופשוט ברור שאין התאמה אם לשניכם חשוב

ברור שהרבה רבנים מתירים

כותב כי גם בי הנקודה הזאת נוגעת..ישי2

אותי גם כמה בנות פסלו ממש מהסיבה הזאת של יציאה לחו"ל,

וזה חבל שזה ככה.

(במקרה שלי זה שיצאתי לאומן לפעם אחת)

באמת לא מובן זה לא מי שאני ומה שאני מייצג יש הרבה מעבר..

נו, לאומן זה לא נקרא לטוב לחו"ל, זה כמעט כמו לנסוענחלת

לכותל......

אומן זה כמו הכותל?חושבת בקופסא

חייבת למחות על עצם ההשוואה.

גם לפי אלו שמתירים לטוס לצורך כזה, שזה ממש לא מובן מאליו, חייבת להישמר ההבנה שארץ ישראל קדושה ונעלה מכל הארצות. אי אפשר להשוות קבר, שזה מקום טמא ביהדות, במיוחד קבר על אדמה טמאה, לשריד בית מקדשנו. (שגם הוא רק שריד חיצוני ולא הדבר האמיתי).

נו, זו היתה בדיחה, אבל בכל זאת יש בזה משהו...נחלת

אני חושבתקל"ת

שזה לא מכבד אחרי שכבר זוג החליף מספרים לבטל ולחתוך ללא פגישה. בשביל הכבוד היה צריך להיפגש איתה למרות זאת ולהיפרד אחר כך כידידים, גם לא צריך להיות שקוף ובוטה בהסבר לפרידה אחרי פגישה אחת

נראה לי שזה בזבוז זמן לשני הצדדיםארץ השוקולד

בסופו של דבר, אם אין סיכוי חבל סתם להיפגש.

דווקא שקיפות זה טוב, ככה היא תדע שזה לא בגלל שהיא התנהלה לא טוב או מראה או משהו אחר, אלא פשוט תפיסות אחרות.

מקסימוםקל"ת

העביר ערב עם בחורה נחמדה, ומי יודע אולי היא תתאים לחבר שלו

אבל מה היתרון בכך?ארץ השוקולד

לא יצאתי עם בנות לטובת מציאת שדכנית אלא כי חשבתי שבינינו יכולה להיות התאמה, אם ברור לאחד הצדדים שאין, חבל על ההשקעה.

זה לא מחיר גדול, אבל זה עדיין הפסד של ערב ועלויות הדייט, מה התועלת שמצדיקה את זה?

אבל מצד שני, אולי שני הצדדים מפספסים כאןנחלת

בכל זאת איזו הזדמנות? בכלל, עדיף לדעתי לא להגיד את זה לשדכן, כי אז זה באמת

עושה רושם שזה כמעט בראש מעייניך, אם הוא מציין זאת לבחור. בשביל מה?

השאלה היא מה המטרה?ארץ השוקולד

להשיג כמה שיותר דייטים או למצוא דייט מתאים?

אם יש לה חוסר בדייטים אז שתעלה את זה בהמשך, אם יש לה הרבה והשאלה על התאמה אין סיבה לחכות עם זה.

(בכל מקרה, לדעתי אם יש המון פסילות על פער ערכי, כנראה שהחיפוש במקום הלא נכון)

למה להיפגש אם התברר שיש פער שמשמעותו חוסר התאמה?דורש טוב לעמי

עונהקל"ת

שוב, מדברת רק על מקרה בו קובעים כבר להיפגש ואז מבטלים. אני פשוט רואה סיטואציה כזו כלא מכבדת. אבל יכול להיות שיש בחורות שלא אכפת להן, זה אינדבדואלי..זו דעתי

אבל מה היתרון בדייט אם ברור שאין סיכוי?ארץ השוקולד

אין יתרון לדייט בנושא של בן זוג פוטנציאליקל"ת

אבל יש יתרון בכך שלא פוגעים בצד השני, זה לא פחות חשוב בעיני

אבל למה זה חוסך פגיעה לחתוך אחרי דייטארץ השוקולד

בלי הסבר אמיתי וכנה על פני לחתוך לפני הדייט כשיש כבר את הסיבה ולתת את הסיבה האמיתית?

כי לדעתיקל"ת

ככה מקובל..אחרי שכבר החליפו מספרים וקבעו להיפגש.

זה כמו שבעבר בחור סיים איתי קשר ישירות בסוף פגישה ולא חיכה לטלפון למחרת. עכשיו אפשר לשאול, למה שיחכה למחרת אם כבר החליט שלא מתאים? והתשובה היא- כי ככה מקובל חברתית, זה פוגע לחתוך בפרצוף בפגישה הראשונה

יש הבדל בין הדבריםארץ השוקולד

לחתוך בסוף פגישה או למחרת רק נותן את התחושה כמה חשבנו על זה.

כאן, אם יש משהו מוגדר, בפרט אם זה משהו שפוסלים לפני, זה כנראה לא מעיד על כמה האדם טוב אלא על התאמה.

לחתוך לפני כשזה המצב מעיד על הערכה לזמן של הזולת כי אני מבין שאין סיבה שישקיעו את המאמץ לדייט אם אין סיכוי מבחינתי.

(לי קרה בעבר שבחורה שיצאתי איתה החליטה בצהריים לפני הדייט השני לחתוך כי לא התאים מבחינתה, אני שמח שהיא חסכה לי את ההשקעה להגיע לדייט כשברור לה שאין סיכוי.)

ממש ממש.נחלת

לא הבנתי מדוע מבטלים אחרי שקובעים להיפגשנחלת

אם הוא מבטל רק כי שמע את הידיעה הנוראה הזו, אז, חברה יקרה, לא נשמע שזה הבשארט שלך....

אם זה קריטי לו- למה להפגש סתם?יעל מהדרום

לק"י

חסך זמן לו ולה.

האמת, גם את זה אני לא כל כך מביןהסטורי

כלומר על עצם החו"ל - הגבתי למטה.

אבל בעייני (ואני יודע שגם בזה יש שחולקים עלי) המחשבה על נופש של כמה ימים בלי בן/בת הזוג, היא הזויה.

כלומר, כמובן - יש מקום לנפרדות. לגיטימי לצאת לערב לבד, לגיטימי שאישה תלך עם חברות למשהו, או בעל ילך עם חברים למשהו. אבל לכמה ימים רצופים - רק אם אין שום ברירה (מילואים ובקושי רב - צרכי עבודה). חלק מלהיות נשואים, זו שותפות בכל רבדי החיים.

האמת שאני מסכימה עם זההמקורית

חופשהoo

של כמה ימים או יותר

היא מתנה לנפש

שאין לה הרבה תחליפים

לעשות את זה באופן זוגי

לא תמיד אפשרי לוגיסטית וזה לא תמיד מוצלח

וגם אם כן אפשרי/ מוצלח

לפעמים רוצים גיוון

לגיטימי לוותר על זה

אבל להסתכל על זה כהזייה/ לחשוב שזה נוגד את מהות השותפות בחיים

נו שויין

בחורים מהסוג הזה אולי באמת לא שלךנחלת

דווקא נורא הגיוניאריק מהדרום

אם בחור מקפיד שלא לצאת מהארץ וזה עקרוני אצלו והוא מבין שאם הוא יקים איתך בית או שהוא יצטרך להתפשר על זה או שאת תצטרכי לוותר על כך כל החיים והוא לא רוצה להיות נטל בחייך ושתפסיקי לטייל בחו"ל אז הגיוני שירצה להפסיק את הקשר ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.

אם זה כל כך קריטי לואורי ציון

הוא ממש מוזמן לפתוח את הנושא ולרדת לשורש העניין. לא להעביר הלאה ואחכ פשוט לחתוך על זה.

חוץ מזה זה פרט כל כך שולי בחיי, שאני באמת לא רואה מה הבעיה. לטוס פעם בשנתיים לשבוע זה באמת לא ביג דיל בעיני.

למה לפתוח את הנושא?נפשי תערוג

זה לא מתאים לו.

סתם אתן לך דוגמה,

שהייתי רווק, אם היו מציעים לי מישהי שמעשנת.

הייתי אומר תודה אבל לא מתאים.

לא היה לי צורך לפתוח את העניין.

כי עישון מבחינתי לא היה רלוונטי בשום צורה.

כך גם אלה שפסלו אותך

מבחינתם יציאה לחו"ל (בטח שלצורל טיול) לא רלוונטית בשום צורה.

אז למה להם לנסות להפגש?

מה יתן להם?

לנסות להשתנות בעצמם, לא רוצים

לשנות אותך עוד יותר לא כדאי

אז על מה לדון?

ולדעתך זה לא ביג דיל.

יש כאלה שזה מאוד ביג דיל מבחינתם.

בבירורים סבבה, אם זה אישיו מבחינתם אז בייאורי ציון

מדברת על הסיטואציה שאנחנו כבר בפגישה והנושא עלה. דווקא אם זה ביג דיל מבחינתם אז שיראו את זה, שיתווכחו איתי אפילו, שיגידו שבשבילם טיסה לחול זה לא משהו בדיבור אפילו. לא שיגידו סבבה ויעברו לנושא הבא.

נסי לא להניח לנושא ונראה אם הוא מוכן לכך.נחלת

לא חשבתי להתווכח עם בחורים בדייטיעל מהדרום

כי זה לא שוליאריק מהדרום

ייתכן ומאוד שולי בהתייחס לנתח הדתיים שענייןפ.א.

הנסיעות לחו"ל נחשב טאבו מבחינתם. מיעוט שבמיעוט מכלל הפלגים והזרמים הדתיים.

כאישה נשואההמקורית

זה כן ביג דיל

אם תעשי פה סקר בין כל מי שכן נשוי - זה לא מאוד שכיח שאישה טסה לבד לשבוע בקביעות. או בכלל.

אני באופן אישי לא נגד התאווררות לבד, (לא ברמה של טיסה לשבוע או טיסה בכלל האמת) וגם לא נגד תחביבים, רק צריך למצוא מי שזה יתאים לו התחביב הזה שלך אם יש לו השפעה על הבית. ואישה רעייה ואמא שנעדרת לשבוע בקביעות x, מראש, זה משו שצריך לחשוב עליו אם הוא מתאים או לא כמו על כל דבר דומה שהוא לא המסגרת הרגילה (נניח אחות שעובדת שבתות וחגים) וזה עוד בלי העניין האידאולוגי

בכנות אם הייתי פוגשת גישה כמוך רק הפוך, בגבר, גמני לא הייתי ממשיכה לעוד פגישה. בלי להעליב, ובלי קשר לעניין הרוחני ולאישיות של הבנאדם שמולי. פשוט כי כמו כל קריטריון אחר שםוסלים עליו, זה לא היה מתאים לי

בטח ששכיחoo

צאי לטייל ותפגשי אותן/ אותם

מכל המגזרים

ידעתי שתגיבי המקורית

לא שכיח - בסקטור שאליו משויכים רוב אנשי הפורום וכנראה גם פותחת השרשור

יש לי חברות שטסות לבד. בעבודה שלי היום יש גיבוש נשים בחו"ל. אחיות שלי טסו לבד (הן לא דתיות) . כל הנל נשואות עם ילדים. בתוך עמי אנוכי יושבת.

בסקטור הדתי זה פחות נפוץ. ולכן כתבתי על סקר פה בפורום ולא בחוץ 🤭

בהכללהoo

דתיים/ חרדים טסים פחות

אז מין הסתם שגם טסים פחות בלי בן/ בת זוג

תלוי מה ההגדרה שלך לנפוץ

הרוב טסים באופן זוגי

אבל עדין יש הרבה שטסים גם באופן לא זוגי

ראיתי לא מעט דתיים/ חרדים בטיולים כאלה

וגם מכירה באופן אישי

כן. גם אני לא אוהבת את זה כפי שציינתינחלת

לא חושבת שזו דוגמא טובה עבור הילדים.

כאישה רווקהאורי ציון

חייבת להגיד שמכירה כל כך הרבה נשים שיוצאות לחופשה עם חברות, שכנות וכו' והבעל נשאר לשמור על הילדים.

שוב, לא מדברת על קבוע ועל חוסר התחשבות בשאר הגורמים.

מותר גם לפתח אישיות עצמאית ואף כדאי.

נכון. אחת מכלותי עושה זאת עם חברהנחלת

ובני היקר, נוסע לחופש עם חבר. אני קצת מרחמת על הילדים

ולא שמחה עם זה שההורים נוסעים לחו" (טיפה לא כל כך מתאים

לאידישקייט בעיני), אבל זה טוב להם כך ומי אני שאתערב.....

אם כבר, בעסה לילדים ששני ההורים שלהם נוסעיםיעל מהדרום

לק"י

ומשאירים אותם בלעדיהם לכמה לילות....

(אני יודעת שזה תלוי בילדים, אבל הגבתי לך באותו סגנון שאת כתבת).

כנראה מאגר שאת מקבלת את ההצעות לא מתאים לךחושבת בקופסא

זה כמו שהיית נתקלת שוב ושוב בפסילות על כך שיש לך סמארטפון או אין אין לך גרביים. בשלב מסויים זה עצם ההצעה כשיש פער כזה גדול היא הבעיה.

יש הרבה אנשים דוסים ומקפידים על ההלכה שהתפיסה שלהם על הנושא אחרת, או לפחות לא קיצונית לפסילה מיידית.

אולי את מחפשת דווקא באזורים יותר "קווניקים" באופן יחסי, וזה לא מתאים לך?

העניין הוא שזה פוגש אותי בכל כך הרבה כיווניםאורי ציון

שאני מבינה שזה בהחלט תופעה.

כנראה התופעה נובעת מכך שאת מחפשת במקום לא מתאיםארץ השוקולד

למי שאת, עדיף לחפש במקום בו יהיו גברים שיתאימו לך ואת להם

לא טוב, אל תפגשיבחור עצוב

בטח עדיף על פני מישהו שידחה אותך על צורת האף או צבע השיער שלך.

זו פשוט אי-התאמה, נורמלית, של השקפה ואורח חייםפ.א.

מה ההבדל בין השקפה דוסית שלא יוצאים מהארץ לעומת כל פער אחר באורח החיים וההשקפה הדתית בין אנשים, פערים שכנראה גדולים מידי מכדי להביא להקמת זוגיות ומשפחה ביחד?

הגיוני מאודשבורת,לב

הבדלים גדולים בהשקפה, תרבות, רצונות, מחשבות שונות על הבית וחינוך ילדים.

זאת בדיוק הנקודהאורי ציון
עבר עריכה על ידי אורי ציון בתאריך כ"ה באלול תשפ"ו 16:47

בעיני אי אפשר להשליך מדבר אחד ספציפי על כל האישיות של הבנאדם השני, ההשקפות שלו, הדעות והאמונות שלו. אנחנו יצורים מורכבים, החיים זה לא שחור ולבן.

אף אחד לא אמר לך שזה משליך בהכרחהמקורית

על כל האישיות שלך

הדבר היחיד שזה אומר - זה לא מתאים לבחור להתנהל כאיש משפחה / בעל / בן זוג עם מישהי שלגיטימי בעיניה לטוס לחול כי הוא לא מעונין בזה. נקודה.

לא רוצה קונפליקטים והתמודדות עם העניין ותו לא

ישoo

אנשים שכן חושבים שהחיים שחור לבן

או לפחות חלק מהנושאים הם כאלה שאין מה לדון בהם/ להתבונן במורכבות

ואם זה לא מתאים לך

(וזה לגיטימי לגמרי

גם לי לא מתאים אנשים שלא מבינים מורכבויות)

אז בשבילך זה טוב שהם פוסלים

כי זה סינון טבעי עבורך

למי שלא מסוגל לשאת מורכבות

זה מעבר להלכהשבורת,לב

הרבה בחורי ישיבות מחפשים חיי פשטות וצניעות חומרית ולא ראוותנות או נהנתנות. ובעינהם חופשות בחו"ל זה קו של נהנתנות. תרבות חיצונית.

זה סגנון חיים שונה. זה השקפה זה מהות.

לא חופשות בחו"ל, סקי, קרוזים, קניונים, שופינג בטי ג'יי מקס וספורה.

ככה הם רוצים שהבית שלהם יראה וחינוך הילדים בהתאמה.

וזה לגיטימי.

האמת שעצם זה שאת לא מבינה את זה מעיד על פער ואולי כדאי יותר לדייק מה מתאים לך.

רק טוב יקרה🩷

אני לא הדובר ולא היחצ"ן של @אורי ציוןפ.א.

אבל כנראה בדיוק על הנקודה הזו היא מתרעמת - שיש אנשים שמחזיקים בהשקפה שעצם הנסיעה לחו"ל היא נהנתנות וראוותנות, בלי לבחון ולהשקיע טיפת מחשבה בהצדקה והסבירות של דיעה כזו.

הרי נופש קצר בחו"ל בטיסות low cost, למקום כשר בחו"ל, עשוי לעלות הרבה פחות מנופש מקביל בבתי מלון בישראל.

לא כתבתי את דעתי האישיתשבורת,לב

אבל יודעת שיש ציבור תורני שלם יותר שמרן אולי גם יותר סגפן, שגם לא הולך לבתי מלון.

נסיעות לחו"ל זה ממש לא הסגנון וזה ערכים שונים לגמרי.

בשבילם זה נחשב "פתוח".

לא מבינה מה הויכוח,

לה זה חשוב וזה לגיטימי.

מי שלא מתאים לו נסיעות לחו"ל כנראה לא מתאים לה וזה סינון מצוין.

ממש לא כדאי להכנס לנישואים עם אובר פערים והתאמות על גבי התאמות בדיעבד. גם ככה יהיו.

זה לא ויכוח מי צודק.

זה לא העניין של העלות. זה חו"ל, על כל המשתמע מכךנחלת

זה לא "בתוך עמי אני יושבת". אני חושבת.

כן. אני מסכימה עם זה. זה לא כל כך.....יהודי.נחלת

אבל שוב אותה נקודהאורי ציון

למה לפתח אישיות שלמה של בנאדם ממקרה אחד ספציפי? ועוד לשפוט לפי זה על חינוך הילדים? זה עוול נוראי.

אני אישית לא זוכרת בכלל מתי היתה הפעם האחרונה שעשיתי שופינג בקניון. אין לי מושג אפילו מה זה הטי ג'יי מקס שהזכרת.

אפשר להיות ראוותן ולהשאר בארץ, ואפשר להיות צנוע ולטוס לחול לחופשה צנועה.

אולי את צודקת. אם זה נופש קצר ובמקומות סבירים.נחלת

הכל עניין של מנטליותאביעד מילוא

יש אנשים שזה עניין אצלם ויש כאלה שפחות

(אני אישית לא בעד ולא נגד אני עצמי לא אצא מהארץ אבל כל אחד שיעשה הישר בעיניי ה' ובעיניו)

בעיניי הגיוני לדחות על זההמקורית

בשבילך זה בסהכ טיול לחול. את אוהבת וזה אחלה

בחור שמסתכל קדימה חושב על זה שהוא לא רוצה להיות בחול

אולי לא מעלה על דעתו שתהיה לך חופשה בחול נפרדת ממנו/ לא מעונין בדבר כזה

חושב על מה הוא מעביר לילדים נניח. אמא טסה ואבא לא. מתנגש לו עם עולם הערכים שלו

בקיצור הגיוני

חפשי אנשים יותר בראש שלך

מסכימהנחלת

יציאה לטיולים בחו"ל זה קו אדום עבור רביםדורש טוב לעמי

מהדוסים. זה נושא שמצד עצמו מעיד על חוסר התאמה בעיניהם, לאו דווקא מצד הסקת מסקנות לגבי נושאים אחרים. (סיבה ולא רק סימן). גם לבחורים שפוסלים רק כי רואים בנקודה הזאת סימן לדרך חיים שלא תואמת את שלהם - יש סיבה טובה להניח כך. אם זה נושא שאת לא מתכוונת לוותר עליו - כדאי לחשוף את הקלפים על ההתחלה, ולסנן את מי שלא מתאים לך, ולא את מתאימה לו.

שאלה לי אלייךאביעד מילוא

@אורי ציון האם בעינייך זה שאת מטיילת בחו"ל זה עניין גם שאת רוצה אצלך בבית לצאת לטיול בחו"ל עם הילדים ועם בעלך? ברור לי שלא צריך לפסול רק כי טיילת בחו"ל אבל אם זה משהו חלק מאורח החיים שלך יכול להיות שכאן יש התנגשות

לא, אני בכלל לא בעד תרבות הטיסות כל חופשאורי ציון

ולסגוד לזה בכל מחיר. זה גם בכלל לא משהו שמאפיין אותי. מי שמכיר אותי אישית יודע שאני הכי אוהבת את הארץ והכי מחוברת אליה. הייתי שותפה בהקמה של כמה וכמה ישובים, מטיילת בארץ בכל הזדמנות ובאמת הכי הכי קשורה אליה. לא סותר את זה שאם יהיה לי חופש ואמצא דיל שווה ליעד מעניין בחול אני אטוס עם חברה. כרגע אני רווקה ויש לי זמן אז למה לא. בעתיד כשאתחתן, מי יודע מה יהיה, אם זה לא יתאים מכל בחינה שיש אני לא אטוס, לא מקדשת את זה בשום צורה, אבל אם יש הזדמנות ומתאפשר, אז כן אני אנצל אותה.

אמרת את זה בצורה מאוד יפהאביעד מילוא

ושווה לתווך את זה כמו שאמרת. יכול להיות שככה זה דווקא יקרב ולא ירחיק

אז תגידי את זה לבחור. תסבירי. למרות שהוא מעבירנחלת

נושא.

אבלאורי ציון

לא רוצה לעשות מזה עניין כי אולי באמת הפעם לא אכפת לו. אם אתחיל לתרץ את עצמי בלי שבכלל שאל ואכפת לו זה יעשה ההפך.

ורוב המקרים זה נפסל בכלל בהצעה אז אין אפילו את האופציה לדבר על זה.

וואלה ממש מבין אותךמה כבר ביקשתי

לי קריטי הקטע של לצאת מהארץ, לא יוצא בכלל וגם בבית שאקים בעז"ה אני רוצה שזה יהיה ערך בסיסי. למרות זאת, אני ממש לא פוסל בחורה כי היא טסה לחו"ל לפעמים, אלא משתדל לברר מאיפה זה מגיע. כלומר, אם זה עניין תרבותי שחשוב לה לצאת "להתאוורר" כל שנה בקיץ עם המשפחה שלה, אז החלום הזוגי שלה לא תואם לשלי וחבל להיפגש. אבל אם היא לא הקדישה לזה יותר מדי מחשבה בחיים, פשוט ככה הסביבה שלה מתנהלת ולכן זה לגיטימי בעיניה, אבל אין לה עניין מיוחד לטוס לחו"ל, והיא מבינה שאם לבחור שהיא נפגשת איתו זה דווקא כן קריטי אז אין לה בעיה לוותר על זה בצורה כזו או אחרת, בלי שיפגע בערכים של הבית ובלי שימחק את מי שהיא באמת, אז אדרבה...

קיצור, אני מבין את הכאב שלך, זה באמת מבאס, אולי כדאי באמת, כמו שכתבו לפניי, לשנות כיוון של שדכנים וכדו', ואולי גם כדאי לדבר עם החברות של הבירורים שיסבירו בהרחבה על זה, ואז תדעי שמי שפוסל באמת פשוט לא מתאים לך...

האמת, לא מבין, זכותך לטייל, זכותם שזה לא יתאים להםהסטורי

יש רבים, בתוכם אני שלדעתם ההלכתית והערכית, טיול לחו"ל (ללא נסיבות ספציפיות מאוד) הוא פסול לחלוטין. ככה אני חי, ככה אני מחנך את ילדי.

אני יודע שיש שסוברים אחרת הן הלכתית והן ערכית - אבל היות שאצלי זה מהותי, לא הייתי מתחתן עם מישהי שמתנהלת אחרת, כמו שלא הייתי מתחתן עם מישהי שרוצה טלויזיה בבית, או עם מישהי שרוצה חינוך אחר באופן מהותי ממה שאני רוצה.

כמובן - אחרי החתונה תמיד מתגלים פערים אלו ואחרים, או נוצרים פערים אלו ואחרים, חלק מהיכולת לנהל זוגיות - זו היכולת לגשר על הפערים אט להתנהל באהבה ואחווה למרות הפערים. אבל להכנס למערכת עם פער ערכי משמעותי, זה ממש לא כדאי.

מחרפן אותי הקטע של הבנותבחור עצוב

לפסול אותי כי אני שומע מוזיקה לועזית.

אני לא פסלתיכל היופי

למרות שיש היה בעיניי טרן אוף משמעותי.

אני שמעתי רק חסידי.

אמרתי לעצמי מה פתאום לפסול בגלל שירים.

ובדיעבד התגלו פערים דתיים ותרבותיים משמעותיים.

אני שמחה מאוד שהתחתנתי איתו והיום אנחנו נשואים באושר הרבה שנים, רק אומרת שזה לא כזה מופרך, אם זה מעיד, בקצה, על עולם תרבותי שלם.

בחור עצוב! אני רוצה להזכיר לך משהו................נחלת

אגיד לך מאיפה זה נובעintuscrepidam

מעבר לעניין התורני - הלכתי, יש בזה עניין תרבותי ואישיותי.

אישית אני לא יוצא לחו"ל, כשבחורה כותבת על עצמה שהיא טסה לחו"ל אז זה נראה תחביב או עניין מרכזי אצלה שאני לא אקח בו חלק ולכן נראה לי שלא יתאים מצידה.

אמנם, אם נראה שזה יכול להתאים למרות זאת, בין אם כמו שכתבת, לא אכפת לה לטוס עם חברות, או שזה לא קריטי לה, אז אין בעיה עקרונית מבחינתי, ולכן אני מסתכל על עניינים שיותר חשובים לי.

באופן כללי, כשיש התאמה ורצון אחד בשנייה אז אפשר להתגבר ביחד על הרבה פערים. זה עניין של גישה כללית שרלוונטית להרבה תחומים בזוגיות.

…….פ.א.

זה לגיטימי לחלוטין, כמו שאמרתי,intuscrepidam

אין לי בעיה ערכית עם זה. אפילו אין לי בעיה עם סגנון חיים כזה. פשוט לי לא מתאים לצאת לחו"ל

מסכים איתך - לא מתאים לחבר ביחד בחור ובחורה בעליפ.א.

השקפות דתיות שלא הולכות בקנה אחד משותף.

אם תעיין בתגובותיי הקודמות תראה שזה לא עניין דתיintuscrepidam

מבחינתי.

מי שרואה בזה בעיה עקרונית פחות רלוונטי גם ככה לפי מה שפותחת השרשור כתבה.

אני מדבר על מי שזה מפריע לו מטעמים אחרים, שמה כן ניתן לגשר על הפער. אבל צריך להכיל את המקום של כל אחד.

ומבחינה אידיאלית, גם אם הפערים חלוקים בנושא מבחינת השקפה דתית, אין שום סיבה לא לגשר על הפער אם הצדדים בוגרים רוחנית.

לא מתאים לך לצאת לחו"ל מנימוקים שאינם דתיים?פ.א.

מעניין…

לא יצא לי להכיר המנעות מנסיעות לחו"ל שלא מסיבות של השקפה דתית.

תגדיר סיבות של השקפה דתית?intuscrepidam

לא נראה לי שזה כזה נדיר. כמו שניתן להיות דוסית שטסה לחו"ל, ניתן להיות לא דוס שלא טס לחו"ל. ( לא שאני לא דוס, אני מדבר כרגע על המניע)

מי שמחמיר עם עצמו ולא נוסע לחו"ל - נוהג כך לפיפ.א.

הגמרא, שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ מלבד שלושה דברים שבהם התירו לצאת, בשביל לימוד תורה, נישואין ומסחר.

יש גם מאמר מוכר של הרב קוק זצ"ל - בספר משפט כהן.

פניני הלכה מפרט בסוגיה:

https://www.yeshiva.org.il/ask/18886

כיוון שאין מה להשוות את תנאי הנסיעה ואמצעי התחבורה והסכנות בדרכים בין ארצות בעולם העתיק של אז לעומת התנאים היום - האיסור הזה לדעת רוב הציבור שומר ההלכה לא רלוונטי כיום.

דעת רוב הציבור היא ה'לא רלוונטית' מבחינה הלכתיתדורש טוב לעמי

מה שקובע הוא דעת חכמי התורה. אכן יש מחלוקת, ומי שמיקל יש לו על מי לסמוך, אך דרך המלך בהלכה היא שאסור לצאת סתם לטייל.

יש לו על מי לסמוך…. פ.א.

נראה לי שהפוך - למחמיר יש על מי לסמוך…

https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/14469210

Google Search

זו אמירה ממש לא נכונהintuscrepidam

לקבלת הלכה מסוימת ע"י הציבור הרחב יש חשיבות רבה ולא נכון לזלזל בכך.

הלשון במקור שהבאת, היא שיש ללמד זכות על המקלהסטורי

ולא 'מי שמחמיר...'.

הוא כותב בפירוש שהדין הפשוט הוא שאסור לצאת לטיול. כל המהלך שמביא, כפי שמפורש בלשונו, הוא ללמד זכות על המקלים.

אם כך הסיבות האלה פחות עומדות במרכז מבחינתיintuscrepidam

עיקר המניעים שלי הם לאומיים ואישיים.

בטח שישקל"ת

חרדת טיסות

כתבה יפה שראיתי עכשיויניבא
באמת חבללאחדשה

כשנפגשנו, אני הייתי טסה ובעלי ממש לא באופן נחרץ.

היום הוא טס לאומן לר"ה ולא אכפת לו אם אטוס עם חברות לטיול

יש ככ הרבה דברים יותר קריטיים חבל שאין להורים הדרכה מתאימה בנושא...

עדיף לטוס לנופש מלטוס לאומןintuscrepidam

חו"ל...?! ה' ירחםבנות רבות עלי

בושה וחרפה... תכלס.. לא אשקר.

וואוזיויק

ממש שאלה מעניינת כי מצד אחד זה עיקרון ומצד שני אפשר לדבר על זה ולגמרי כדאי לבחור לא לפסול ישר

העלה לי את השיר שלום לך ארץ נהדרתנוגע, לא נוגע
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 11:52

לדעתי, משהו באינטואיציה הרוחנית של הבנים אומר להם שיש פה בעיה מהותית, אחרי שכל כך מדברים אצלנו על חשיבותה של ארץ ישראל.

יציאה מארץ ישראל זו לא רק שאלה הלכתית, זו בראש ובראשונה שאלה זוגית. פשוט רובנו לא מרגישים את עומק הזוגיות הזו.

לעזוב את ארץ ישראל לטיול בחו"ל זה כמו לעזוב את אשתך לשבוע בשביל זמן של שקט או סתם בילוי עם חברים. אפשר להגיד שזה לא כזה ביג דיל, אבל לדעתי זה לא ככה.

האיסור לצאת מארץ ישראל זו לא בעיה שצריך להתגבר עליה אלא קריאת כיוון (כמו כל התורה בעצם).

אחד משבעים הפנים של התורה זה א"י (אין לי מקור לזה).

וכששלמה המלך, האוניברסלי, אומר "באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים"- הוא בעצם פונה ל"אחותי כלה" ואומר לה שכיוון שהוא כאן בגן, בא"י (ומזכיר דבש וחלב כנגד ארץ זבת חלב ודבש) הם יכולים להגיע לאכלו רעים- הדרגה הכי גבוהה של הזוגיות, רעים אהובים, הדרגה של גן עדן מקדם. עד רמת חיבור זוגי של שתייה ושכרות, כלומר חיבור טבעי חזק שקיים גם בלי קשר לרובד השכלי הבחירי המברר האידיאליסטי. וזה גם סוג החיבור לארץ ישראל. והעניינים קשורים אחד בשני.

מבין אותם לחלוטין. כנראה שהייתי נוהג כמותם.יהודי שואף לטוב

ארץ ישראל בהשקפה עליה חונכתי מרחם אימי ודרך כל בתי המדרש בהם גדלתי, ובה אני מאמין באמונה שלימה, היא שארץ ישראל אינה רק 'אנקדוטה הלכתית' של מצוות התלויות בארץ, ובטח שאינה רק אנקדוטה של איסור יציאה ממנה, אלא היא דבר מהותי ('אינה קניין חיצוני לאומה' וכו'), וגם אם ימצאו היתרים ליציאה ממנה (מבחינה הלכתית אני מפקפק מאד בהיתרים הנפוצים, אבל זה לא העניין, כי כפי שכתבת את דוסית, ע"פ התייעצות עם רב), מזעזעת אותי המחשבה של יציאה מ"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה" למקום הקליפות, ומורת שום הנאה כזו או אחרת לא אהיה מוכן לכך (ושלא יביאנו לידי נסיון, ואם יביאנו, שלא לידי בזיון חלילה).

יציאה מהארץ לטיול היא טאבו מבחינתי.

יש לי חברים שטסים. מעריך אותם מאד על הרבה דברים אחרים. אבל זה מזעזע אותי. וזה מאפיין משמעותי בזהות שלי ובאמונה שלי.

מבחינתי יציאה מהארץ דומה לזנות. רעייה בשדות זרים. דברים שלא עולים במחשבה.

אינני רואה שום טעם לנסות להתחיל קשר ע"י פער עצום שכזה.

נכון. את אוהבת את הארץ. את פעילה בבניינה. מעריך. אני מבין שאת לא יוצאת מזלזול חלילה בארץ ישראל, אבל את מסוגלת להסתכל על ארץ אחרת. ואולי בכל זאת יש פה איזה חוסר גם ביחס לארץ. לי זה עושה להקיא (לא להיפגע. לא אישי).

זה לא מאפיין מרכזי בחייך, זה שעשוע 'מהצד', אבל זה בהחלט משהו משמעותי אצלי ואצל נוספים, וזה פער שאני לא אתחיל איתו קשר.

לצערי אני לא חי את כל מה שכתבתי ב'שוטף', כלומר אינני קם בבוקר, נזכר מיד שאני בארץ ישראל, ומכח זה שש ושמח כל הימים. אבל כשזה עולה במחשבה, זו בהחלט דעתי.

אז למה להשקיע מאמץ כשלא יצא מזה כלום?

אם הקשר כבר מתקדם, ואז זה מתברר, הייתי מברר יותר על מה זה יושב. אבל בהנחת היסוד זה לא רלוונטי בכלל.

מתנצל על הבלאגן בכתיבה. בדרך כלל אני כותב פה סדור יותר. זה פשוט באמת 'הפעיל' אותי.

מה יקרה אם תתחתן עם מישהיshindov

ורחמנא ליצלן היא פתאום תרצה לטוס לחוץ לארץ, תתן לה גט? דברים שיכולים לקרות. יש מצבים שאחד מבני הזוג טס. או רחמנא ליצלן שבן שלך יטוס, תגרש אותו מהבית? וגם אל תתחתן עם חוצניקית שיש לה קרובים בחו"ל, גזירה שמא תרצה לנסוע אליהם לבקר. אני רוצה להבין. משוגעים רדו מהגג. יגאל הורביץ ז"ל.

ממש לאיהודי שואף לטוב

אבל זה ערך כ"כ בסיסי בעייני, ערך שזכיתי להסתכן למענו כה רבות, ואף להקיז מעט מדמי עליו, שלא אנסה לבנות קשר עם פער כזה מראש.

פגישות נועדו למצוא חן ולבנות הערכה ורגש. מלא כל הארץ לפניך, למה לנסות לבנות את זה עם מישהי שבמובן מסויים (לא לקחת לקיצוניות בבקשה. יודע להעריך ולהפריד, אבל ממש כך) 'דוחה אותי'?

אחרי חתונה, ואפילו לפנייה, בקשר קצת יותר מתקדם, יכולים לצוץ פערים, בהם יהיה לי עניין להשקיע בהבנה וגישור. אבל להתחיל ככה? לא חבל על הזמן של שנינו?

חבר אתה מערבב דברים רחוקים כרחוק מזרח ממערבהסטורי

לא נותנים גט מהר, עושים כל מה שאפשר כדי לעשות שלום בין איש לאשתו. חלק מלהיות זוג זה להיות מסוגלים לחיות עם פערים שעולים במשך החיים.

אבל, וזה אבל גדול - יש הבדל בין לכתחילא לדיעבד. זוג נשוי, שכרתו ברית וכעת יש פער, אכן יעשו הכל להתגבר למרות הפער. שניים שעדיין אינם זוג, מומלץ מאוד לא להכנס לפערים ערכיים משמעותיים, במיוחד בדברים שנוגעים לחינוך הילדים.

אני כן מסננת בחורים לפי זהעַלְמָה

ולדעתי לגיטימי ממש

אין גבול לטירלולshindov

מי שפוסל על זה, אין לו שום מושג בנפתולי החיים.

מה שלך נראה שולי לאחר נראה כמו פצצהPaslash

אולי זה עצמו מפריע בלי קשר למה המניעמבקש אמונה

או האידיאל לא לצאת מהארץ, או זה שהיא תרצה לטוס והוא לא.

אני פעם פגשתי מישהי שאמרה שהיא מתכננת לטוס לחו"ל כמעט כל חג או חופש.

ואני אמרתי, שאני לא אחד כזה שטס לחו"ל (חוץ מלטוס לאומן). אז אמרה: "אין בעיה, תישאר בארץ אני אטוס לבד"

לא המשכתי איתה.

זה לא נשמע לי כמו קשר שאני רוצה להיות בו...

טוב זה אחרתישי2

באמת קשה להיות בקשר כזה וגם אני הייתי כן בוחר לסיים אבל מה שהיא הציגה זאת לא הסיטואציה..יש הבדל מהותי בסיפור

מאמין שככה.מבקש אמונה

אבל הם לא יודעים כמה פעמים יתחשק לה לטוס, והם לא יוכלו להצטרף.

ואולי גם פעם אחת מפריעה להם

בוודאי שזה עילה לפסילהחזק וברוך

זה עוון חמור, אלא אם זה לפקוח נפש..

אני חושבת שפשוט בבירורים לא מכירים את האדםתפוחית 1

אז בןחרים קריטריונים קבועים שאותם שואלים.

וכן בציבור הדוס השמרן איסור יציאה מהארץ מתקשר לרמה תורנית..

לכן הגיוני שלבחור ממש דוס זה יפריע.

בסוף צריך אחד בעז"ה שהאחד שלך יגיע מהר

אין פה אפילו אחד שחושב שיש בזה יתרון?אורי ציון

אם כבר אתם טוענים שטיסה לחול אומרת דברים על מי שטס, למה אף אחד לא מדבר על הדברים הטובים שזה אומר?

בחורה עצמאית, סקרנית, שאוהבת לפגוש תרבויות חדשות ופתוחה להרפתקאות. לא מפחדת לצאת מאזור הנוחות, מהבועה, יודעת להסתדר, לארגן, עובדת וחוסכת. כל כך הרבה דברים טובים.

לא בזה עסקנו. את צודקת שיש הרבה יתרונות למי שטסההסטורי

אבל כשמתחתנים לא מתחתנים אם יש פער ערכי משמעותי, גם אם יש לבחור/ה הרבה יתרונות אחרים.

הכוונה שלי היאאורי ציון

כולם מדברים על האם לפסול או לא לפסול בגלל טיסה לחו"ל. אבל היי, למה לא לאשר בגלל טיסה לחו"ל? אין מצב שכוווולם חושבים שלטוס לחו"ל זה בבחינת דבר כל כך חמור שהשאלה היא אם לפסול ישר או להתעלם מהנקודה הספציפית הזאת ולהסתכל על שאר התמונה.

יש אנשים שזה נגע בבחורה בשבילם, אבל אף אחד לא חושב שזה נקודת חן?

לא 'כולם'הסטורי

שאלת על בחורים מסויימים, הסבירו לך מה אותם בחורים רואים בזה. (אישית לא פגשתי את השאלה הזאת לא אצל אשתי ולא עם המעט שפגשתי לפניה, אבל כנרכה שגם הייתי אומר שזה לא מתאים).

אם היית פותחת שרשור, ששואל על יתרונות וחסרונות מסתבר שהיית מקבלת תשובות יותר מגוונות.

כי שאלת על הלגיטימיות לפסול, לא מה מחפשיםארץ השוקולד

אני חושב שאם היית עושה סקר אפילו כאן בנושא, רבים היו אומרים שזה יתרון כי סיכוי סביר יותר שתתאים להם מישהי כזו ויש מקומות עם עולם ערכי שונה מפה.

לא מעט מאיתנו שטסים לחו"ל לכיף גם הגיבו כאן שזה לגיטימי כי אנחנו מבינים שיש אנשים עם עולם ערכי ותעדוף שונה.

בסוף, אם משהו נראה לך טוב ונכון והרבה פוסלים על זה, כנראה שהחיפוש מתבצע במקום הלא נכון.

ברור שיש הרבה שעבורם זה יתרוןארץ השוקולד

אני שמח שארוסתי אוהבת לנסוע לטייל בארץ ובעולם,

אבל אני יכול להבין שאחרים מסננים שונה ממני.

בחיפוש בת זוג לא חיפשתי את זו שהכי שווה אלא חיפשתי את זו שמתאימה לי. ממליץ גם לך, זה לא עניין של יתרון או חיסרון, אלא שאלה מה מתאים

לך זה טוב לטייל והיית רוצה להמשיך בכך, כדאי לחפש מישהו עם ראש דומה

זה הסגנון בנים שאת מחפשת או שאת מחפשת סגנון פתוחתפוחית 1

יותר?

כתבצ שזה קורה פעם בהרבה זמן, אולי תתייעצי (עם רב? מאמנת יראת שמיים?) במידה וזה לא עולה בבירןרים אז מתי לשתף על זה

וכשאת משתפת תצייני את זה בנעימות. אל תעשי מזה אישיו גדול כי אז זה ירתיע (אישית אני לא יוצאת מהארץ ויפריע לי בחור שיוצא אבל עדיין חושבת שאם מציגים משהו כ"נושא" זה מרתיע.)

ואיך את יודעת שדווקא על זה כולם מסיימים את הקשר?

רבותי, בטח תזרקו אותי מהפורוםנחלת

וכפי שציינתי, איני רואה בעין יפה משפחה שהחופשה שלה היא חו"ל וכו',

אבל אין לכם מושג כמה נעים לנחות במקום בו האוויר לא טעון כל הזמן

מצב בטחוני מאיים, עצבנות, לפעמים לא עוצרים במעבר חצייה,

הגינה מלאה עטיפות ממתקים ולפעמים (אם יש לך זכות מיוחדת,

גם טיטולים...)

נכון שיש אנטישמיות, עכשיו בודאי, אבל אתה זר. אף אחד

לא מכיר אותך. אתה לא חושש שאו ט וטו ידרסו אותך,

שפתאום תישמע אזעקה, שרק מלשמוע חדשות,

פוליטיקה וכזה, בא לך לברוח על נפשך חת ושתיים...

לים צלול, טורקיזי, נינוח, שלוו, חוף נורמלי (אני מודה,

החול בארץ בחוף זהוב ורך ושם - זיפזיפי וחורק)

ולא איזו פיסת חוף עלובה, כלואה בין גדרות -

לפעמים אוניה עוגנת כל כך קרוב שאתה יכול להושיט

את היד ולגעת בה (כמעט כמו בת פרעה.....)

המון ילדים קטנים וחמודים

אבל רועשים..... וצפוף וכדי למצוא איזה מים פנויים

אתה צריך להרחיק שחות ומי שהוא כמוני, הפוחד

פחד מוות מכרישים (לכן אני לא הולכת לבריכה), נשאר תקוע

אין אונים.... מבקש כל רגע סליחה

כי נתקלים זה בזה, ונמצאים בכזו קרבה משפחתית

שזה ממש מביך לפעמים....

כן. להתאוורר כזה מהכאוס הישראלי הזה.,

קצת.... לנשום קצת....

ואני אוהבת את ארצי והיא יפה בעיני

ומאוד מאוד מגוונת ומעניינת....

אבל בצפון - חיבאללה, בדרום - חמאס

במרכז, שמאלנים הזויים.....

קצת לנשום רבותי, קצת לנשום, זה כל כך נורא?

לא להרבה זמן. אפילו לא מספיקים להתגעגע

וכבר חוזרים...

מה לעשות.

ועכשיו....לטרוף!

זה לא קשור. יש מנהג של לא לצאת מהארץיעל מהדרום

לק"י

ומותר לצאת רק לדברים מאוד ספציפיים.

לא מנהג שהוא מעבר להלכה. אלא מנהג הלכתי שנוהגים בו חלק מהאנשים.

אני יצאתי פעם אחת ויחידה כדי לבקר את סבא וסבתא של בעלי, שהיום מאוד מבוגרים ולא יכלו לבוא לבקר בארץ.

ואין לי כוונה לצאת שוב מהארץ (הם נפטרו).

אם אני אפתח פה את הסוגיה הזו זה לא ייגמראביעד מילוא

אבל בגדול רק כדי לסבר את האוזן:

זה דינא דגמרא בכתובות

והרמב"ם מתיר לצאת רק לשלושה דברים (פרנסה, נישואין, ת"ת)

והשו"ע מזכיר את זה והרמ"א גם

באחרונים יש דעות חלוקות

המשנ"ב סובר רק לצורך מצווה מותר לצאת

הרבה רבנים כמו הרב וואזנר מתירים כל עוד יש דירה בא"י

הרב מלמד מתיר רק אם יש כרטיס טיסה חזור

אבל זו לא הנקודה המרכזית פה בדיון זה נטו עניין של מנטליות, יש הרבה דוסים שיוצאים לחו"ל לקבר"צים וכו'...

הגבתי למישהי ספציפיתיעל מהדרום

לק"י

ובעיני זה גם מעבר למנטליות.

בואי נסכים שצ"עאביעד מילוא

דעת הרב ליכטנשטייןאריק מהדרום

יציאה מארץ ישראל לחוץ לארץ | תורת הר עציון

נראה לומר כי לגבי דברים שיש בהם ערך מסוים, ואין בהם מצווה – למשל, לראות תרבות בחוץ לארץ או לראות נופים שאי אפשר לראותם בארץ – גם יהיה מותר. שהרי אם כשאדם נוסע להרוויח כסף, אנו מתירים לו לצאת לשם כך מארץ ישראל אפילו אם אינו במצב שהוא גווע ברעב (כלומר: לשם מותרות), לא יעלה על הדעת שלא נתיר לאדם הנוסע לצורך תרבותי לצאת לשם כך לחוץ לארץ

אוסיף את הגר"א אומר שזה איסור רק לכהניםארץ השוקולד

וברור שרוב מוחלט של הטסים כיום עם כרטיס חזור.

עריכה: הבנתי כעת שבאת לפרט בקצרה את הסוגיה, אז הייתי רק תניא דמסייע לך

גם לגר"א מדובר באיסור לכולם, לא רק לכהנים.דורש טוב לעמי

מה שהגר"א כתב (באו"ח תקלא) לחלק בין כהן לישראל זה לפי ביאורו בירושלמי, אך הוא עצמו כותב שלא משמע כך לפי הבבלי, ונראה ברור שלא התכוון לרגע להתיר נגד השולחן ערוך וכל הפוסקים. אכן מוסכם שלכהנים עקרונית יש איסור נוסף מצד טומאת ארץ העמים, וכך גם נפסק למעשה בשולחן ערוך, אם כי יש חולקים ומתירים גם לכהנים.

מה??? ברור שהגר"א לא חולק על השולחן ערוך?ארץ השוקולד

זה טענה של בורות אחר המחילה, הגר"א לא חשש לחלוק על השולחן ערוך.

תודה על פקפוקך בחכמתידורש טוב לעמי

לא טענתי שהגר"א נרתע מלחלוק על השולחן ערוך, הוא בהחלט לא נרתע מכך. טענתי שנקודתית כאן הוא לא התכוון לחלוק על השולחן ערוך, ועל ראשונים ופוסקים אחרים שהבינו שהאיסור בגמרא על יציאה מהארץ תקף גם לישראל, ולא לכהן בלבד. הוא רק ציין שבירושלמי נראה אחרת. ובעצמו הציע שזו מחלוקת בבלי וירושלמי. ועל זה כתבתי שנראה ברור שלא התכוון הגר"א לחלוק על כולם מכח הירושלמי שנסתר מהבבלי, אלא שגם לדעתו אסור.

תסבירו לי איך אתם מתעלמים בפלפולים על יציאה מהארץפ.א.

מול גמרא, ראשונים ואחרונים - כאשר כל אותם פוסקים חיו במציאות אחרת לגמרי מאשר אנו חיים כיום, והפסיקות שלהם היו על רקע תנאי החיים והדרכים של אז?

אז לא היו טיסות וקלות כזו לנסוע מארץ לארץ, ואפשר לנסוע ולחזור באותו יום גם מארצות רחוקות?

וכמו אינספור הלכות אחרות שהשתנו מול מציאות החיים לאורך הדורות ….

לאחרונה חשבתי על זה גם אנינקדימון

בימיהם היציאה מהארץ היתה מעשה שכברירת מחדל הוא בלתי-הפיך, כי זה אומר שאתה הולך להשתקע. ירידה לחו"ל היתה כרוכה בהפסקת עבודה, הפסקת שכירות או מכירת הבית, לקיחת החסכונות וההון, דאגה להורים הזקנים שיישארו לבד, היחלשות או ניתוק של הקשר לארץ (לך תמצא שד"ר שבדיוק מגיע מבבל לכפר שאתה גר בו) וכדומה.

בימינו אפשר וצריך לדבר כמובן על מעלתה של ארץ ישראל, ובזה לא חל שינוי מימיהם לימינו - אבל ברמת הפסיקה באמת לכאורה הדינים אינם שווים.

זה תלוי בגדר ה'יציאה' האסורהדורש טוב לעמי

האם עצם האיסור הוא הגירה מהארץ, ויש מעין הרחבה שלו במצבים בהם לא ברור שהאדם יחזור ארצה, יש מקום להתחשב בשינוי המציאות.

אך אם עצם האיסור הוא היציאה מהארץ - אז מה זה משנה שאפשר לחזור בקלות תוך זמן קצר? בכל אופן אסור לצאת.

למה שיהיה איסור של עצם היציאה לישראל?ארץ השוקולד

כי חז"ל גזרו. למה גזרו? אולי משום שדורש טוב לעמי

א. הייעוד של יהודי הוא לעבוד את ה' בארץ ישראל, מי שיוצא אינו מגשים את ייעודו בזמן שהוא מחוצה לה.

ב. משום שראו בכך פגיעה בכבודהּ וחיבתהּ של ארץ חמדה.

ג. משום מצוות ישיבת ארץ ישראל שמתקיימת בשלמות דווקא כשמי שמתגורר בה גם נמצא בה.

ד. סייג כנגד החשש מפני ירידה מהארץ.

ה. כל התשובות נכונות.

אנחנו לא באמת יודעים בוודאות את טעם הגזרה. הוא לא מפורש בתלמוד. אך ניתן לשער ולהציע הסברים שנכונים מצד עצמם.

אולי ואולי היה מציאות שדחפה לכךארץ השוקולד

החשש לירידה לא שייך לטיסה לתענוג. (יש כאטיס חזור, אי אפשר לא לחזור)

יש הרבה גזירות חז"ל שאנחנו נוהגים להתייחס אליהם שבוטלו כי הטעם בטל, אתן שתי דוגמאות שהתוספות מביאים ועם ישראל נוהג:

  1. נטילת מים אחרונים, חז"ל גזרו ליטול בשביל מלח סדומית, אתה נוטל?

  2. ריקודים ומחיאת כפיים בשבת, חז"ל גזרו לאסור שמא יתקן כלי שיר, רבים בישיבות נוהגים לרקוד בשבת, אבל חז"ל אסרו.

מענייןרקאני

אנחנו נוטלים מים אחרונים

ולא מוחאים כפיים בשבת

לא יודעת לגבי ריקוד לא יצא לי

וגם לא יוצאים מהארץ...

בפועל, חוץ מאשר בציוניות הדתיותנקדימון

בכל עם ישראל, כולל אדמורים ורבנים ויראים, אנשים יוצאים וחוזרים גם רק בשביל הרחבת הנפש.

שלא לדבר על כך שאין שום דחיפה שהיראים יעלו לארץ מסיבות דתיות אלא תמיד זה מסיבות ציוניות.

גם הדוגמאות שהבאת הן מאד לא משכנעותדורש טוב לעמי

החשש לירידה בהחלט קיים. אדם שטס ורואה בארץ אחרת מציאות שקורצת לו יותר, עלול בהמשך להתפתות ולרדת. אני מכיר משפחה דתית שירדה מחמת היכרות קודמת עם ארץ זרה. אמנן החשש רחוק, אך בעניינים חמורים חז"ל גזרו גם גזרות רחוקות. בכל אופן אני עצמי לא חושב שזה הנימוק העיקרי לגזרה.

החשש קיים בשליחות או בדברים ארוכיםארץ השוקולד

לא בטיול של שבוע/שבועיים

כי המקום של כל התורה והמצוות הוא ארץ ישראלהסטורי

כל קיום המצוות בחו"ל הוא (שוודאי שלהלכה מחוייבים בהן) רק 'ציונים', שלא יהיו חדשים כשנחזור.

אדם שיוצא מהארץ, במהות מפקיע את עצמו מכל התורה והמצוות. ממילא מובן שהדרכת חז"ל היא לא לעשות זאת בלי צורך גדול.

מסכים עם הטענהארץ השוקולד

וזו בדיוק הסיבה שהתייחסתי לאיסור לכהנים, כי זה הטענה היחידה שמתאימה למציאות ימינו, עניין טומאת ארץ העמים

ממש לא מבין מה אתה רוצההסטורי

ההלכה הפשוטה בגמרא ובכל הראשונים אומרת שאסור לצאת, חוץ מלצרכים ספציפיים וגם אז - על מנת לחזור. בעצם כבר בתורה פשוט שהמקום שצריך להיות בו - הוא ארץ ישראל.

הם לא תלו זאת בסברא שאתה טוען. יש מקום לומר חילוק כזה, ולכן חלק מהאחרונים הרחיבו את ההיתר. אחרונים אחרים לא חילקו. אפשר להבין שבמקום צורך משמעותי, כמו שאחרת סבא וסבתא לא יכירו את הנכדים - אפשר לסמוך על זה. אבל לטעון שזה הדבר הפשוט - זה מופרך.

נ.ב.

היעב"ץ ב'סולם בית אל' - הקדמה לסידור שלו, מוכיח מהנוסח של תפילת שלמה, שכל התועלת בכיוון התפילה לארץ ישראל, זה רק לאנוס, אבל מי שיכול להיות בארץ ובוחר בחו"ל, הכיוון לא מועיל לו.

כמובן, דבריו שם אינם הלכה, להלכה גם מטייל צריך לכוון, אבל זה בהחלט נותן פרופורציה.

לא הבנת, אז אסביר אחרת - הנהגה, הלכה, תקנה,פ.א.

שרובו המוחלט של הציבור הדתי, החרדי, דתי לאומי, ספרדים ואשכנזים לגוניהם ושיוכתם הדתי, לא מקיימים- היא מהסוג ש-"אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד בה"

הזמנים והתנאים השתנו, וזו כיום הלכה שרוב מוחלט של שומרי ההלכה לא מקיים.

מדוע חכמים לא ביטלו את ההלכה באופן פורמלי, מהטעם הפשוט של "אין גוזרין גזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה"?

זו כבר סוגיה נפרדת וגדולה בפני עצמה - המוכרת ורלוונטית בעוד הרבה דברים הנושקים להלכה מול המציאות המודרנית, או גם היחס לנוסחים בני מאות שנים בתפילה שממשיכים לומר (לְמָרָנָן וְרַבָּנָן חֲבוּרָתָא קַדִּישָׁתָא … וְדִּי בְּבָבֶל, תפילת נחם ב-ט' באב)

אני באמת לא מבין את מי שעוד אומר די בבבלדורש טוב לעמי

די פשוט שמאז עליית יהדות עיראק בראשית שנות המדינה כבר אין טעם לומר זאת. אני אומר "די בארעא דישראל ודי לא בארעא דישראל".

מסכים איתךארץ השוקולד

אם כי אומר די בארעא בישראל ודי בכל גלותא

תגידוהפי

למה כל הודעה שאתם עורכים זה נותן לי התראה

נראה לי שזה כמו כתיבת הודעה שמתריעארץ השוקולד

על זה.

@משה ידע

שנה טובה של קיום משאלות לטובה לך ולכל באי ובאות הפורום

תודה!נחלת

יפה! מקור שלא הכרתי, יש גם של"ה מבהילדורש טוב לעמי

ראיתי בדברי השל"ה (פרשת ויצא) על כך שאפילו תפילת צדיקים בחוץ לארץ זה כמו לעבוד עבודה זרה בשיתוף. ושהעצה שבכל זאת אולי התפילה איכשהו תתקבל היא לכוון לארץ ישראל, לירושלים, ולקדש הקדשים.

כך שהדברים מקבלים משנה תוקף.

כמה יש להצר על יהודים שעוזבים את הארץ בדווקא על מנת להתפלל חלק מהתפילות החשובות ביותר בשנה בטומאת חוץ לארץ. כמה תועלת עם ישראל מפספס מכל התפילות שאולי הולכות לאיבוד בדרך.

(דברים בסגנון שמעתי ממו פיו של אחד מגדולי זקני ראשי ישיבותנו).

סליחה שפגעתיארץ השוקולד

הבנתי את הניסוח שלך לא נכון.

שאלה טובה מה פסק הגר"א

מחול מראש אח יקר.דורש טוב לעמי

רק פעם הבאה, אנא אל תמהר להאשים בבורות, יש אנשים שבאמת נפגעים בקלות. (אני לא מהם, כסח חפשי). 😅

תודה, צודקארץ השוקולד

אבל איך אפשר לנשום בחוץ לארץ?דורש טוב לעמי

את האוויר הטמא? אולי אני קיצוני, אבל באמת שאם חלילה הייתי נאלץ, אפילו לזמן קצר, לעזוב את אווריא דארץ ישראל לחוץ לארץ הייתי כנראה פשוט נחנק מבכי, ומרגיש מועקה נוראית. (ולא אני לא אדם שבוכה).

יש מקומות בחו"ל עם אוויר נקי יותרנפשי תערוג

עם נופים יפים יותר וכו'

מה אין שם?

קדושה.

אבל לא כולם נמצאים בדרגה רוחנית שמצליחים להרגיש קדושה.

אז אנשים מצליחים לצאת לחו"ל ואפילו נהנים מזה.

אכן למי שמצליח להרגיש קדושה יהיה יותר קשה לצאת

כשנסעתינחלת

פעם לחו"ל (שמחה של משפחה קרובה), הרגשתי שאני עוזבת משהו חשוב, מיוחד, מקום

חשוב, שונה....ושם הרגשתי כמו השמים היו אטומים, סגורים; היה לי קשה להתפלל...

זה היה בארה"ב.

אבל מאז הייתי בסביבות יוון ובאנגליה, וכבר לא היתה לי תחושה כזו. איני יודעת

מדוע. כנראה שאז הייתי ברמה רוחנית גבוהה יותר.... או אולי כי ארה"ב רחוקה

הרבה יותר....

מעניין היה, שאז, בשדה התעופה, ישבה קבוצה גדולה של נערים ונערות

על הרצפה ושרה "ציון תמתי..." (אם אינני טועה). וזה היה כל כך יפה

וסמלי..

זו היתה מקהלה שנסעה אף היא לארה"ב, כיצד לשיר בבתי כנסת....

רפורמים.

הקונפליקט היהודי-ישראלי הזה....

אולי קל לי לנסוע עכשיו יותרנחלת

בגלל החנק הזה שאני מרגישה בארץ; אי אפשר לטייל לשום מקום כמעט,

דיווחי אימים כל שני וחמישי.... עייפתי.

לא זורקים מהפורום, אבל זה לא נושא השרשורהסטורי

כמו שעניתי לפותחת כאן:

לא בזה עסקנו. את צודקת שיש הרבה יתרונות למי שטסה - לקראת נישואין וזוגיות

אם השאלה היא של יתרונות וחסרונות - יש יתרונות ויש חסרונות.

היא שאלה למה בחורים פוסלים על זה, על זה ענו לה שרבים וטובים תופסים כפשט הגמרא והפוסקים - שאסור לצאת מהארץ למעט נסיבות מאוד ספציפיות ש'סתם' טיול אינו אחד מהן.

אני יודע שבחלקים מהציבור החרדי הנושא הזה מאוד פרוץ, אבל בציבור הדתי לאומי מי ש'דוס' באופן כללי - לא נוסע לטיול בחו"ל. רבים לא נוסעים בכלל, ואם מתירים לצאת זה רק לצורך: קברי צדיקים (גם מחלוקת), שמירה על קשר עם המשפחה וכד'.

זכותה לסמוך על המקלים, אבל אי אפשר לא להבין את הבחורים שמבחינתם זה לא רלוונטי.

אוסיף על דבריךארץ השוקולד

בגדול, לא מחפשים גוון אחיד בפורום ולכן לא זורקים

חלקנו לא רואים בעיה ביציאה לחו"ל, אבל הבענו הבנה למי שמסנן על כך כי יש עולם ערכי שונה והגיוני לבחור מישהי עם עולם ערכי דומה.

בסוף אני דוסית ואני כן רוצה דוס.אורי ציון

בחור אחד אמר לי בשיחה. בחור אחר הבנתי דרך מי ששידך.

שאר הבחורים ששללו מראש אז גם נודע לי דרך השדכנים.

היה איזה שדכן שמעצמו ניסה להחזיר אותי בתשובה בעקבות זה ועשה לי שיחת מוסר במשך חצי שעה על למה הם בעצם צודקים. דווקא אברך של ישיבה לא דוסית בהקצנה.

לא נעיםישי2

זה בטח לא הדרך לעשות את זה ככה,

ולגופו של עניין אם הם פוסלים אותך זה כבר לא עניינך!

..הפסד שלהם וגם להתרחק קצת ולא להיקבע על ישיבה ספציפית אם כבר מדברים על זה..

לענ"ד זה "אם כל חטאת"

בנות וגם בנים בטוחים שה"אחת" שלהם נמצאת רק במוסד כזה או אחר זה פשוט עצוב שזה ככה כי זה סטיגמות בסופו של דבר..

אין מי שחושבת שהאחד נמצא אך ורק במוסד מסוייםדורש טוב לעמי
עבר עריכה על ידי דורש טוב לעמי בתאריך כ"ח באלול תשפ"ו 12:08

אך יש מי שבצדק רב, קולטת את הסגנון שהיא מחפשת, ולכן בוחרת מראש להתמקד דווקא בג'אנר מסויים מאד של ישיבות. למה לחפש בחוץ כשאפשר ללכת על בטוח?

אכן אם באמת מתברר שזו אסטרטגיה שמונעת הצעות מספיקות, כדאי לשקול מחדש. אך לפחות בתור התחלה, זו דרך נהדרת למקד ולדייק את ההצעות, כמובן בתנאי שזה נעשה אחר התבוננות מעמיקה של מי שיודעת מ. היא מחפשת, ולא על פי השערות מדומיינות או סטיגמה רדודה.

להתרשמותי מוסדות של בנות פחות מעידות על אופי התלמידות, (מלבד אולי אלה שיש להם אופי קיצוני ומובהק), אך ישיבות ומכינות מעידות הרבה על מי שבחר להישאר בהן זמן ממושך. אם כי זו לעולם לא ערובה מוחלטת.

אני מבין אותך ממשאביעד מילוא

יש לך שאיפה לבית מסוים ואת שלמה עם המקום שלך והחיפוש שלך ב"ה וזה טוב.

גם העולם הדוסי הוא מאוד רחב ויש ז'אנר של דוסים שהוא באותה הסתכלות כמוך על אותה סוגיה

זה לא קשור כנראה לדוסים או לאיעל מהדרום

"דוסיות" זה ספקטרום רחבנפשי תערוג

וכנראה את צריכה מישהו שהוא דוס ויותר קרוב להשקפה שלך.

זה לא אומר שהוא פחות דוס

פשוט חושב בצורה שיותר דומה להשקפה שלך

האמת שזה מה שלמדתי בתהליך הדייטים ובפרטארץ השוקולד

מההצלחה עם ארוסתי.

שזה לא למצוא מישהי ברמה דתית דומה לי, אלא מישהי עם התנהלות דתית דומה לי.

לצורך העניין,

אם הייתי מקפיד להוציא שבת לפי רבינו תם ולא אוכל מהדרין, לא מספיק למצוא מישהי שיש מצוות שהיא מחמירה ויש מעיקר הדין כך שהיא מקפידה על מהדרין ומוציאה שבת בזמן הרגיל, אלא עדיף שהיא תהיה כמוני ותוציא שבת כמו רבינו תם ולא תאכל מהדרין כדי שנתאים.

כמובן שלא צריך כל פרט, אבל ככלל לדעתי השאיפה צריכה להיות התאמה בעולם הדתי ולא שוויון ברמה הדתית.

גיליתי שזה משמעותי

לעזוב את ארץ ישראל אליבא רוב המגיביםנחלת

נשמע מזעזע כמו בגידה באיש או באשה. נכון?

לא. זה משהו אחריעל מהדרום

לארקאני

זה כמו לעבור על ההלכה

למשל לאכול לחם בלי נטילת ידיים

אני משתדלת להקפיד על ההלכה בכל התחומים

בעיניי כן. לא אגיד שאני מרגיש ככה במאה אחוזנוגע, לא נוגע

אבל ברור שלי שזה המבט הנכון ואני שואף אליו.

יש נושאים שיש ביניהם פער בין התורה לחז"ל, לפעמים אפילו פער גדול (שנובע מהפסקת הנבואה), אבל לגבי א"י זה פשוט גם בתנ"ך וגם ברוב מוחלט של האזכורים בחז"ל שזה משהו מהותי, ולא רק עניין הלכתי.

ישנם שלושה דברים חיוביים שהתורה משתמשת לגבי החיבור שלהם בלשון דבקות: הקשר עם ה', הקשר הזוגי, והקשר עם ארץ ישראל.

וכמו שלא שייך בקשר עם ה' או בקשר הזוגי לעזוב אותם רק לשבוע, ככה גם עם א"י.

לצאת לחו"ל על סמך מה רבו מעשיך ה', זה בעצם להסתכל מבחוץ על כל העניין (אגב, דוד שאמר את זה, אמר מתוך ראייה של א"י בלבד), ולא מסתדר לא עם רוח התנ"ך (שהרגישו את קדושת הארץ) ולא עם חז"ל (שהיו פרומרים ביחס ליציאה מא"י).

לדעתי אם היה בית מקדש, כמעט כולם היו מרגישים את זה. אבל כשהלב פועם חלושות, ממילא הגוף פחות חיוני.

זה אירוני שיש כאלו שמקפידים להיות כמה שיותר בסוכה ומביאים מדרשים ודברי סוד על מעלתה, אבל יוצאים לנופש לחו"ל.

והרי זה בדיוק אותו עניין, של קדושת המקום ושל ציווי לגור שם.

לא נראה לי שזה הקטענעמי28

של הטיול עצמו ואיך והאם הוא יתאפשר, כמו העניין שזה מצביע על אידיאולוגיה שונה.

לטוס אפשר גם לבד, והרבה משפחות שכן טסות לא מגיעות לזה בכלל עד אחרי שהילדים גדלים.

לדעתי זה מצביע יותר על שוני תפיסתי מאשר בעיה פרקטית.

לא כל דבר צריך לנתח ולדבר עליו, אם הייתם בקשר היתה סיבה לנתח ולעבוד על זה, אבל עדיין לא התחלתם, די מובן שהוא לא רוצה להיכנס לזה.

חוץ מזה, כשהילדים יגדלו הפער הזה יצוף מאוד.

המון פנסיונרים מטיילים בעולם ונהנים יחד.

יש כלכך הרבה קריטריונים ללמה לא שעדיףהפי

להתרכז בלמה כן ..

תגידי לו אני לא טסההפי

ואז תארזי אותו בטרולי במטוס

ואז הוא עלול לרצות שוב לטוס, אחרי הטעימה, יבואפ.א.

התיאבון…

אפשר גם לאמר לו אם כבר שאת לא טסה, את הולכתנחלת

או רצה או מדלגת או זוחלת או מתאיידת לשם....אולי זה ישמע פחות מרוחק וקר וניכר.....

רצון לצאת לחו"ל אומר הרבה....נתנאל26

אני אגיד , בתור גבר , הרצונות שלנו אומרים הרבה עלינו .

אין ספק שהרצון שלך לטייל הוא מדהים , וחשוב , ומלא חיים .

אבל בחור ישיבה , אחד שלומד על ארץ ישראל , ומצד שני על טומאת הארצות האחרות , סולד מזה .

כי הרצון לצאת לטייל בחו"ל זה לא רק מעשה , יש גם מחשבות מאחורי זה . למה שאצה כל כך לצאת לחו"ל ? למה אני לא נהנה מהארץ שהקב"ה נתן ?

זה שאת מקיימת מצוות זה מדהים , ואני לא אומר את זה בציניות .

אבל שיוצאים עם משהי , בוחנים מה השאיפות שלה , ומה הכיף שלה , ואם הכיף שלה הוא טיולים בחו"ל אז אני מעדיף לא להתחיל עם זה

א. כי למה שאכנס למקום שכל כך מהותי לי

ב. למה שאשב בבית לבד בזמן שאשתי יוצאת לטייל עם חברות , ובמקומות שעל פי הפנימיות של היהדות מדרדרות את המידות ?

אני יודע שזה נשמע דוסי , אבל זו האמת .

אגב , לא חסר בחורים שיצאו עם בחורות שיוצאות לחו"ל ... אבל מי שטובל בקודש של הישיבה סולד מזה , כי בישיבה לומדים כמה המעשה הזה הוא לא טוב .

אז תביני אותם , למרות שאת כנראה אחלה אדם , אבל בסופו של דבר שבוחרים אשה , בוחרים לפי השאיפות שלה .

בהצלחה !

אתה מודע לכך שיש עוד בתי מדרש וישיבות?חושבת בקופסא

אין בעיה עם המסקנה הסופית, אני בעצמי מקפידה לא לצאת מארץ, אבל מפריע לי הניסוח הזה שכל מי ש"טובל בקודש של הישיבה" מגיע למסקנה אחת ויחידה כאילו אין עוד דרכים לדון על הסוגיה. לפחות המסקנה הרגשית שעולה לך לא מחייבת, גם אם נסכים מבחינה הלכתית.

הדבר האחרון שאפשר לומר על ביינישים זה שהם מוח כוורת שחושב ומרגיש אותו דבר בכל נושא. זו מסקנה של בית מדרש מאוד מסויים שלא מכיר באף אחד אחר כלגיטימי.

גם לא ברור למה רוב האנשים בשרשור הגיעו למסקנה שהסיטואציה תהיה שהיא תיסע עם חברות אחרי החתונה ותשאיר את בעלה לבד בבית. אולי אם היא תתחתן עם מישהו שאין לו בעיה לנסוע, או אם כן יש לו בעיה תוותר על זה. נראה שבאמת הבחורה לא תופסת את הנושא כמשהו חקוק באבן שחייב לקרות והיא לא מבינה למה מתיחסים לזה ככה.

יש כמות מצערת מ"טובלי הקודש של הישיבה" שלא מבינים שהרבה בנות באמת לא למדו מספיק ברצינות, חלק מזה אומר שאין להן משנה מסודרת ולא תהיה להן בעיה לשנות הרבה מההנהגות וגם מההשקפות שלהן אחרי החתונה. בהנחה שזה לא פער מאוד קיצוני מאיך שהן היו רגילות לפני. הרבה מהן די גמישות ויכולות לצאת עם ספקטרום יחסית רחב של ישיבות ובסוף לאמץ את מנהגי הבעל שלהן, גם מחשבתית, וזה כולל לוותר על דברים מסויימים שהן היו רגילות לפני. אם הן משוכנעות שיש סיבה לוותר עליהם.

כל זה בהנחה שהבנים לא יהיו טהרנים על קוצו יוד ויפסלו כל בחורה שסבא שלה לא למד ספצפית בישיבה שלהם בדיוק בספספל הימני בשורה השלישית ולא מטר אחד יותר.

מהקצת שראיתי בעולם הזהמשה

לרוב נשים עם דעה תורנית מגובשת (היי מדרשת נשמת) נוטות להתחתן עם גברים שהם דתיים ואפילו מקפידים באופן כללי אבל לא תמיד יש להם שיטה ספציפית מהסוג הזה.

כלומר, נדיר יחסית שתראי מישהי שמשהו ממש אכפת לה עם מישהו של הר המור. זה כמעט ולא קורה.

בעיקר כשהמגזר הדתי מחולק לתתי קבוצותאביעד מילוא

יש גם הבדל בין חרד"לים לבין קבוצות יותר פתוחות השקפתית

זה שאלה מעניינתמשה

כי אין קורלציה בהחלט בין מידת ההקפדה על שמירת מצוות לבין השתייכות קבוצתית.

לרוב זה כן בא ביחדאביעד מילוא

ברור שמשפחות הר -המורניקיות לצורך העניין מקפידות יותר מאשר קבוצות אחרות וברור שישיבת הר עציון ההווי שלה ושל הקהילה מוליד רמת הקפדה אחרת

לא בהכרחחושבת בקופסא

וגם מה זה "להקפיד יותר" אם הרבנים שלך פסקו שמשהו אסור/ מותר? אתה פשוט מקיים את ההלכה כמו שהורו לך.

קל מאוד לקווניקים לחשוב שהם היחידים שמקיימים את ההלכה וכל השאר כופרים מסריחים, אבל זה פשוט לא נכון.

מקובלת התפיסה שם שבכל מצב שיש מחלוקת הלכתית, צריך להחמיר כמה שיותר. אבל לשפוט ככה ציבורים שלמים שבמיוחד אצל בנות, יכול להיות שלא היה להם זמן או יכולת לעיין בסוגייה כמו שצריך, ואין להם כלים להבדיל בין חומרה רצינית להגזמה שלא קשורה להלכה, ולכן הם נוטה לעשות מה שמקובל בציבור שלהם, ויש להם על מי לסמוך. בסוף השיטה של עשה לך רב היא מקובלת והגיונית.

בעלי שמע סיפור מחבר שבטירונות שלו היו ביחד כמה חברה מישיבות "ליברליות" יותר כמו מחניים וכו', יחד עם עותניאלניקים ומכינת עלי. ברור שהאחרונים נוטים להיות קווניקים , אבל באותו מקרה דווקא ה"ליברלים" הקפידו הרבה יותר על עירוב ובאופן כללי על ההלכה, מכאלו עם "ההשקפה הנכונה", אבל בפועל לא ידעו ולא היה להם אכפת מההלכה.

יש הרבה דקויות וניואנסיםאביעד מילוא

אבל בגדול מהכרות קצת עם 2 הקבוצות אני יודע לומר שיש משהו ברמת ההקפדה ששונה וזה לא רק ההקפדה בפועל על השו"ע אלא גם מה רוח הדברים ושם טמון ההבדל האם התורה היא תבלין לחים או שהיא החיים שבחור בהר המור יקפיד וישים דגש יותר גול ובחור ממחוזות יותר ליברלים יקפיד פחות כי הם תופסים את התורה בצורה קצת שונה

זה שלא יצאת נגד מה שכתבתיחושבת בקופסא

שהר המור חושבים שכל השאר כופרים מסריחים, כבר אומר הרבה.

התלבטתי אם זה קיצוני מידי לכתוב את זה, אבל אני רואה שזה כן משקף את הלך המחשבה הזה.

ברור שהבדלים בתפיסה ישפיעו על קיום ההלכה, אבל יש הבדל בין להסביר שהבדלים נשענים על א' ב' ג', ההבדלים האלו יתבטאו גם בהנהגות מעשיות, לבין להגיד אנחנו מקפידים כי אנחנו חושבים נכון והם לא ולכן הם מקפידים פחות.

שוב, מה זה להקפיד יותר או פחות אם אתה פשוט עושה מה שהרב שלך אמר? אם יש רב שאומר שמותר לבנות ללכת עם מכנסיים וזה הרב שהבחורה מקשיבה לו, מבחינתה היא עושה משהו שלגמרי מותר הלכתית. אותו דבר לבחור מהר המור שאוכל רק כשרות מסוימת כי הרב שלו אמר שכל השאר נבלות וטריפות. מבחינתו הוא עושה את המינימום האפשרי כי מתחת לזה זה לעבור על איסור. זו לא הקפדה.

זה לא שיש רק שתי קבוצות, הציבור הדתי מורכב מהמון תתי קבוצות והמון גוונים שונים. קל מאוד לאותה חשיבה שחור לבן להגיד שיש שתי קבוצות של הטועים והצודקים, ובזה סגרנו את הדיון. אגב, אני ממש לא חושבת שהגושניקים הם הצודקים והנכונים בכל נושא, ממש לא, אבל לפחות הם לא שוללים לגיטימיות מכל מי שרחוק מהם בחצי ס"מ.

טוב, כנראה שמהר המור חלקם כן שוללים לגיטימיות, אבל שוב, כי אלו שני קצוות רחוקים אחד מהשני בכל כך הרבה נושאים. יש כל הרבה נקודות על הספקטרום בין לבין עד שזה מגוחך לגמרי לכלול את הכל כ"אנחנו נגד כל הטועים".

ואם נחזור לנושא, כנראה שהפותחת באמת לא תופסת יציאה מחו"ל כדבר עקרוני ומהותני, ונראה שהיא בהחלט מוכנה לדבר ולדון על זה, יכול להיות שהיא תסדר מצויין עם בחור קצת יותר "סגור/ מקפיד" מהבית שהיא גדלה בו, בתנאי שהוא לא הר המורניק קיצוני שפסל אותה על הסף ומצייר כל חריגה ממה שהוא רגיל אליו כעוון חמור במידות ובהשקפות הנכונות בתור מי שלמד בישיבה היחידה שבה יודעים את האמת האמיתית על העולם ואין בילתה.

את פשוט בדיחהבחור עצוב

מדמיינת לעצמך מה קבוצה מסויימת חושבת, טוענת שהם פוסלים הכל, ואז פוסלת אותם על סמך הדמיונות ההזויים שלך.

אולי תדבר עניינית מה הקבוצה הזו חושבתחושבת בקופסא

במקום לתקוף באופן אישי?

בתור אחד שמכיר את 2 הצדדים אני אהיה יכול לנסותאביעד מילוא

בהר המור א שורפים את כולם, יודעים לתת כבוד והרב טאו שליט"א התן כבוד רב והערכה לרב עמיטל שהיה הרב שלו בישיבת הדרום, אלא שהוא חלק עליו אידיאולוגית ועל הכיוון שהנהיג את תלמידיו אחר כלך בהר עציון, היו אמירות חריפות על כך שהכיוון ההשקפתי שהתפתח בהר עציון ושלוחותיה עד היום הוא כיוון שיש בו סיכון או איוולת. ויצאו על זה הרבה חוברות בזמנו. כמו בכל מחלוקת לשם שמים היו אמירות חריפות מאוד מ2 בתי המדr. לומר שהר המור חושביםשכולם כופרים מסריחים זה לשון הרע חמור וגם הוצאת שם רע. הם סוברים שמי שמפריד בין ממלכתיות לבין התרה זה בעייתי וגורם לאיוולת וקיצוץ בנטיעות והם סוברים שלבירליזם הוא דבר רע שפוגע בערכך של סגולת ישראל וםהם נלחמים נגד הפוגרס והתרבות שלו בכל מניני מישורים (לדוגמא הכנס "לעורר ליבי" שהיה שנה שעברה נגד פגעי הטכנולוגיה הייתה בו נוכחות רבה מאוד מישיבת הר המור ולכנס לבנות שנערך הרב טאו בא באופן אישי להשתתף בו)

ובאותה מידה אני יכול לומר על הצד השני של הר עציון שתוקפים את ישיבות הקו ואת הציבור החרד"לי בכללל על כל מיני דברים שהוציאו ואתם מההקשר זה פשוט איסור חמור גם כן ש הוצאת שם רע

מקבלתחושבת בקופסא

ברור שאין מה בכלל לנסות לפתור את הנושא הסבוך הזה כאן. בסך הכל רציתי לראות שיש הכרה שבכך שיש לגיטימיות גם מחוץ למעגל מהמצומצם של ישיבה כזו או אחרת.

אגב, מעניין אותי במה מסתכמת ההיכרות שלך עם "הצד השני", כשברור כל כך שאתה נוטה לצד מסוים (ושוב, יש כל כך הרבה קבוצות שנמצאות בין לבין ולא נכנסות בדיוק לאף קטגוריה)

ושוב, אם נחזור לנושא, כמו מה שכתבתי מההתחלה, כנראה כדאי לפותחת לחפש במעגלים אחרים בחור דוס ורציני שהיא תדון איתו על הנושא ותוכל להתגמש במידת הצורך, וגם הוא יוכל להתגמש במידת הצורך בהתאם להוראת רבותיהם והבית ששניהם רוצים להקים.

סליחה לפותחת על הניצלו"ש.

את הכרותי עם הליברליזם הדתיאביעד מילוא

צברתי מהישיבה התיכונית שלמדתי בה ולא נפתח את זה פה לדיון.

הציבור הדתי היום ניתן לחלק ל2 קבוצות שמרנים לעומת ליברלים ונראה לי שזו ההכללה גסה ג"כ

הר המור במידה רבה לקחו את הרעיון הזה מהעולם החרדימשה

פעם על מדים נסעתי בקו 402 לבני ברק. היה לידי אברך חמוד שהסביר בצורה יפה. אתה מאמין שהרב שלי הוא רועה עיזים ושלך קדוש, ואני מאמין ששלי קדוש ושלך רועה עיזים.

אני אף פעם לא החזקתי מזה. כלומר, אני יכול לקרוא אדם גם כשאני לא מסכים איתו. אני אוהב מאוד מאמרים מקצועיים של אנשים שבחיים הפרטיים והפוליטים שלהם כותבים בעיניי שטויות מוחלטות. שאחד מגדולי הדור (תסלחו לי, בבקשה בלי שם) כתב מאמר שהוא כתב בו שטויות מוחלטות בנושא שאני מתפרנס ממנו, זה חבל אבל זה לא גרם לי לזלזל בו מעבר לידיעה שבנושא הזה הוא פשוט טועה.

תמיד יהיו מחלוקותאביעד מילוא

וצריך לדעת לגשר על הפערים

מחלוקת זה בסדר.משה

זלזול, פחות.

שמע זה משני הצדדיםאביעד מילוא

כאחד שהוא יותר בהשקפה של הר המור שמעתי ממכרים גושניקים כינויים וזלזול שהיו בשפה מאוד בוטה וגם מעבר לכך קריאות שגובלות בעברה פלילית

תלוי מה הוא כתבנפשי תערוג

אם הוא כתב את זה כפסיקת הלכה זה גרוע מאוד.

אם הוא כתב את זה סתם ללא קשר הלכתי (לא מצליח לדמיין את זה שרב גדול כותב משהו שהוא לא הלכתי) אפשר עוד לבלוע את זה

ברור שיותר קל כשלשניהם יש את אותה השקפהחושבת בקופסא

אגב, הסטריוטיפ שאני מכירה זה שבנות מנשמת מתחתנות עם בנים ממעלה אדומים.

(ואגב, יש הבדל גדול בין נשמת למגדל עוז או במיוחד לידנבאום. אי אפשר לזרוק לסל אחד את כל מי שטיפה יותר פתוח מהר המור.)

ברור שהר המור יכול להתחתן רק עם מישהי שאבא שלה וכל האחים שלה מהר המור. אולי אולי הוא יתפשר על כך שחלק מהמשפחה יהיו ממצפה רמון או אלי אולי ממרכז. אבל רק אולי.

(מזכיר לי ששמעתי שיחה מאיזו רבנית ממרכז שהתחילה להציג את כל תשעת הילדים שלה "א' לומד במרכז" "ב' לומד במרכז" " ג' התחנה עם בחור ממרכז" "ד' לומד במרכז" ויש את ... שהוא לא בישיבה. עצרתי אותה ושאלתי מה הוא עושה, והיא אמרה שהוא לומד במצפה רמון. כאילו הוא איזה כבשה שחורה במשפחה שלא מדברים עליו.)

אני מתכוונת על כל שאר הישיבות בציבור הדתי, אותה בחורה יכולה לצאת עם בחור מקריית שמונה, מעלה אדומים, שלעבים, או כרם דיבנה. ישיבות שנעות על הקו בין פתיחות לסגירות ויש בניהם הבדלים ואפילו משמעותיים, אבל הם לא רחוקים עד כדי כך אחד מהשני כמו הר המור והגוש.

יש הרבה בנות שיש להן השקפה ואידאולוגיה, אבל הן לא נסחו אותה לעצמן בצורה מדוייקת, ולכן הן יכולות לצאת עם מנעד רחב יחסית ובסוף לדייק לעצמן יותר לפי מי שבסוף יתחתנו איתו כי יש לו יותר כלים לנסח את הדברים האלו.

אין טומאה בארץ ישראל? כלומר, היא לא נדבקתנחלת

בטומאה שיש בה (אין צורך לפרט, אני מקווה), זו רק מן שכבה דביקה, מסריחה (סליחה) ומתועבת

שמן למעלה כזה והארץ אינה באמת מושפעת ממנה? רוחנית? פיסית? האדמה, העצים, האוויר?

שואלת. זה לא בציניות. מעניין איך מחשיבים את זה. כתוב שהארץ מקיאה אותנו כשאיננו מתנהגים

יפה, זאת אומרת (אני מבהירה לעצמי) שהיא נשארת באמת טהורה וקדושה ומקיאה את הסחי

והמיאוס החוצה. כן?

במצב הרוח הנוכחי שלי (מקדימה בזהירות לנוכח חלק מהתגובות שמן הסתם תבאנה), לא

נראה לי שזה קורה.

אם מישהו נפגע מזה זה דווקא רוב האנשים שומרי המצוות. לא? בצבא, בפיגועים, במעיין

כשטובלים לכבוד יום הכיפורים....סליחה. זה כל כך עצוב לי. כל כך עצוב וכואב.

אולי זה נשמע כפירה. כן. כשקורה דבר כזה, יש לי הרהורים מהסוג שצריך להתוודות

עליהם ביום כיפור. למרות ששכלית אני מבינה ומכירה ויודעת.

ועדיין.....

עד מתי. השם.

אז את מי היא בדיוק מקיאה? נראה לי שדוקא אלה שצריכים להיות מוקאים (ומוקעים)

דווקא נאחזים בה חזק והיטב. לא כך?

שני הצדדים לגיטימיים בעיני, מדהה יותר עם הצד שלךadvfb

יש הרבה אנשים שתופסים את הדת כעניין טכני.

עשית א' ב' ג' - אתה דתי.

לא עשית - אתה לא.

עשית ד' ה' ו' - אתה זוכה גם לטייטל "תורני"

לא עשית - אתה לא.

אממ יש בזה צדק מסויים וברור שאיפשהו עובר הגבול.

מזדהה מאוד עם הלך הרוח שאת מביאה - המוטיבציה לעשיית פעולות היא לא פחות חשובה מהעשייה עצמה. היא ה"נשמה" שנותנת משמעות לעשייה.

בכל מקרה, לגופו של עניין

אם ככה אדם מגדיר את הדת מבחינתו - זכותו המליאה. מי יגיד לו לא לעשות את זה? יש בחירה חופשית בעולם.

ובאותה מידה - זכותך לבקש מאנשים להציג אותך כפי שאת חושבת. יש לך עולם ערכים ואת רוצה שיציגו אותך לפי עולם הערכים שלך, בדגש על להגיד את מה שנראה לך עיקרי ולא את מה שנראה לך טפל. יש יותר פשוט מזה?

יש מן אשליה כזאת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו לאיזה מילון מושגים דמיוני ביחס לאיך רמה דתית נשקפת אבל כל זה עורבא פרח

דורש בגרות, אני דווקא כן מנסה להביןועלהו לא יבול

מה עומד מאחורי זה,

האם מצופה שאצא גם על בסיס קבוע וכו'.

בתור אחד שלא יצא מהארץ, וקשר קרוב עם הקב"ה משמח אותי, מי שחולמת על שליחות 3-5 שנים בחו"ל אשריה, אבל החלום שלי אחר מדי.

חשבתי לתומי שיש צד לנסוע לחו"ל לראות בפלאי ה' כחלק מעבודת ה'... זה ידוע למי שהתעניין בסוגיה... לכן לא לברר מניע נשמע טעות

רבותי!נחלת

התחלתי לספור את שמות הישיבות וכו' שהזכרתם ועד מהרה נגמרו ל י האצבעות......

התבלבלתי לגמרי....

לא הבנתי מי נגד מי, מתי ואיך.... או ההיפך. ועדיין לא הגעתי לדקויות.......

אז ברשותכם, אם היו לי אי אילו מחשבות להתמזג השקפתית בפורום,

אני חוזרת בי.

זה פשוט לא ילך.

יש לי מספיק בלבולים משלי וכל המוסיף, כידוע, גורע....

30 סוגי ישיבות וכולן 99% אחוז אותו דברנפשי תערוג

בואי נגיד שההבדל בין שני סוגי הישיבות הדת"ל

פחות דרמטי מאשר ההבדל בין ברסלב לחב"ד

אני לא יודע אם זה משפט נכוןאביעד מילוא

חושב שזה טעות להבין לפי ישיבות, כל אדם בפני עצמוועלהו לא יבולאחרונה

במקום, אפשר להקשיב לטענות, נראה לי יותר מהותי.

חזרתי אשר ברא

ברוך ה' שמחה מאוד על המקום שנמצאת בו, מרגישה שהצלחתי ליישם כל מיני דיבורי שהיו לי כאן בשרשורים קודמים..

וזה דווקא מאוד יפה בעיניי, להיות מונחת במקום הזה-

מרגיש טבעי.

וממשיכה להתקדם.

אז גם רציתי להגיד לכם תודה על זה!

והשאלה הנוכחית:

אולי טיפים מאנשים בשטח.

וודאי שכל אחד עבר סיפורים בחיים שלו, או עובר וכו'

מה אתם מרגישים שעוזר לכם להביא בכנות את הדברים שעברתם (עד כמה ששייך) מול החצי השני?

ואיך מתמודדים עם הפחד שישפטו?

זהoo

אמנם לא נעים ששופטים אותך

אבל זה מידע ברור על האדם מולך

אם כדאי להיות לידו או לא

ככל שחווים פידבק מכיל ולא שיפוטי משיתוף כנה ופתוח

וגם ככל שמתרחקים מאנשים שכן שופטים

הפחד יורד

זה אגב תקף לכל סוג קשר

ואם רוצים לעבוד על זה

כדאי להתחיל מקשרים רגילים ולאו דווקא בקשר זוגי

למה את מרגישה שאת בבית משפט?משה

את יוצאת לדייט. את באה לשם בכיף כמו שאת. אם מישהו שופט אותך אז הוא פשוט לא מתאים. את לא צריכה "שהוא ירצה אותך". את לא במבחן.

חריג:

אם כן את שופטת את עצמך והאנרגיה הזו רק עוברת החוצה, זה יכול לקרות וזה משהו אחר לגמרי. אם את שופטת את עצמך על מי היית פעם זה טבעי שהאנרגיה הזו תהיה שם בפגישה.

מדייקתאשר ברא

מדברת שנגיד וחוויתי חוויה כזאת, איך לחזק את עצמי אחכ.

גם אם הצד השני כבר לא חלק בסיפור?

חוויה של שפיטה?משה

להביןoo

שהפחד מוצדק

כי זו חוויה קשה

והיא בהחלט יכולה לחזור על עצמה

אני חושבת שמה שהכי עוזר להתרפא מזה

זה לחוות חוויה הפוכה

של הכלה וקבלה

לאו דווקא בקשר זוגי

ואולי לפני זה לבדוק כמה קבלה ואהבה עצמית יש

כי התחושות מגיעות מבפנים החוצה

לקבל את עצמך קודם כלהמקורית

ולהבין שבאמת כנראה שלא כולם יסתכלו עלייך כמו שאת רוצה. וזה בסדר. את לא צריכה שכולם לא ישפטו אותך וזה לא תלוי בך בכלל, את צריכה שהבנאדם היחיד שיהיה לך טוב איתו ותרצי איתו יהיה כזה

ואגב זה נכון גם לאחרי תקופת השידוכים. ביקורת יש גם בתוך זוגיות שהתחילה כמקבלת ומכילה. ויותר מצד מי שלא מקבל את עצמו כי זה נובע החוצה

ביקורת זו לא שיפוטיותoo

ביקורת יכולה להיות עניינית בונה ומאפשרת

שיפוטיות מטרתה להקטין ולגרום לשני לפעול בניגוד לרצונו

וקשרoo

שהוא באמת מכיל ונטול שיפוטיות

לא יכול להפוך את עורו

כי זה לא תלוי סיטואציה

זו התנהלות עם מודעות ויכולת יישום גבוהה שלא יכולה להעלם מחר בבוקר

לא מסכימה עם זההמקורית

בנאדם שלא טוב לו עם עצמו יכול להיות מאוד מריר כלפי חוץ וביקורתי גם אם בהתחלה הוא לא היה כזה כי עוברים עלינו דברים

ולא כולם מודעים לעצמם

הרבה נשים בעיקר

מי שלא מודע לעצמוoo

לא יכול להיות מכיל ומקבל בהתחלה

אפשרי בהחלט לדעתיהמקורית

אנשים עוברים דברים כאמור, לא תמיד יודעים לגעת ב-מה עובר עליהם אבל ייתכן שינוי כזה

מודעות לפעמים נבלעת בקשיי החיים

אז בעיניי ביקורת אף פעם איננה חיוביתהמקורית

ותמיד מגיעה עם שיפוטיות

אז מה עושיםoo

כשרוצים להגיד למישהו משהו שזקוק לתיקון?

לא מעבירים ביקורת, אומרים מה זה גורם ליהמקורית

להרגיש

כשהשיח עובר מאיתנו החוצה להתעסקות באדם השני, לרוב זה ביקורת. לרוב זה שיפוטי. לרוב זה : הבעיה שלך היא, את/ה עושה דברים שלא מקובלים עליי ותשנה/י, תמיד את/ה עושה כך וכך

מה זה אם לא שיפוטיות?

אמoo

לא תמיד מספיק להגיד מה זה גורם להרגיש

כי זה לא מספיק ברור מה הבעיה

זה שיש לאדם בעיה/ חיסרון

זה לא צריך להיות רע

כולנו בעלי חסרונות

זו עובדה

הבעיה בשיפוטיות היא לא הביקורת אלא הכוונה מאחוריה

(במקצועי אני צריכה לתת הרבה ביקורות

בעיקר מקצועיות

אבל חלקן גם עם השפעה אישית

זה לא גורם לי לשפוט אנשים/ לנסות לגרום להם לעשות משהו שהם לא רוצים

אני משתדלת להתנסח נקי

להבהיר את הבעיה

להציע עזרה/ פתרונות

ולתת מרחב לפעולה

זה רחוק מאד משיפוטיות

ואני גם נזהרת שזה לא יהיה קרוב

כי זה נושא חשוב אצלי)

זה שלכולם יש בעיותהמקורית

לא אומר שהתפקיד שלך להצביע עליהם, בחיים הכוונה כן? לא בעבודה בכובע של מנהלת כי זה קצת שונה בעיניי

אז אותו דבר בזוגיות. אין הבדל בעיניי

אני מאמינה שקודם כל בנאדם צריך לבדוק באיזו נקודה פנימית זה לוחץ לו כי הרבה פעמים זה בכלל לא קשור לאדם שמולנו אלא משו אצלנו שמטרגר אותנו והוא משקף

אחרי שאנחנו יודעים איפה זה לוחץ אפשר להגיד איך זה גורם לנו להרגיש מתוך אמון שבן הזוג שלנו רוצה בטובתנו ושלא תהיה לנו תחושה לא נעימה. אבל לא כל דהר ולא בכל מחיר כי לא כל דבר שמפריע לך הוא בעיה. אולי זו לא בעיה בעצם עבורו ולך זו בעיה כי זה מטרגר אותך אבל מותר לו להיות הוא, את מבינה?

דווקא פה אפשר לזהות כל מיני בעיות, אצלנו דווקא.

זה לא נכון לכל סיטואציה מן הסתם אבל רוב הבעיות הזוגיות לדעתי נמצאות שם. אנחנו תולים את הבעיה בבן הזוג ומבקרים אותו כדי שישתנה כשלמעשה אולי השינוי צריך לקרות אצלנו ובן הזוג הוא שולי לעניין ורק לוחץ לנו על נקודות רגישות, ולכן ביקורת לא מועילה.. כי היא הופכת לאישיו תקשורתי בפני עצמו (ולדעתי זו צורת תקשורת רעילה אם לא עושים עבודה פנימית קודם כי תמיד השני הוא אשם ואני בסדר. וביקורת לדעתי היא תמיד מה אני מרגישה מול הסיטואציה ומה זה הפעיל אצלי ולא מה הוא לא בסדר) ואז הדברים האמיתיים שצריכים לצוף זזים הצידה כי נוצר אנטי ויש פגיעה כי אף אחד לא אוהב ביקורת וזה נהיה לופ שלא יוצאים ממנו וזה דופק את התקשורת הבריאה שצריכה להיות בינינו לבין עצמנו וגם מול בן הזוג

לעשותoo

את העבודה הפנימית שלנו

זה שלב אחד בחיים

כדי לחיות בזוגיות (או בכל קשר קרוב אחר)

חייבים לתת ביקורת לפעמים

כדי להתאים את המרחב אחד לשני

לתקשר רצונות מול קשיים

לנסות למצוא דרך ביניים

אם כל אחד עושה רק את העבודה שלו בלי להיות חלק בעבודה אחד של השני

התקשורת והקשר יהיו חסרים

שלא לדבר על מצבים שרק אחד עושה עבודה

כדי להתאים מרחב לא צריך ביקורתהמקורית

אפשר להגיד מה מתאים לי ומה פחות ומה עושה לי הרגשה לא טובה יותר טובה

ביקורת לרוב היא האשמה. האשמה לא מקדמת יצירת שום מרחב היא יותר מכווצת וגורמת לרצות לברוח, ורוב האנשים לא עובדים על עצמם מספיק ומי שכן יודע שזו עבודת חיים, לא רק שלב אחד. זה לא נגמר אף פעם.

אפשר לא להסכים איתי כמובן אבל זו דעתי

חוויתיoo

מספיק סיטואציות של האשמה שהביאו דברים חיוביים

ומספיק סיטואציות של אנשים שלא אומרים ביקורת ומביאים על עצמם דברים שליליים

אגב בעיניי זה גם מדד לטיב הקשר

אם אפשר להאשים ולא רק להישאר בחיים

אלא להתפתח מזה

לא רק ביקורת מביאה דבריםהמקוריתאחרונה

שליליים ויש אנשים ש'מתקדמים' מהאשמה כי יש להם רגשי נחיתות והם מאוד מרצים (לא מדברת עלייך כן? ) או שהם מרגישים ששמו סכין על צווארם בדמות אולטימטום ולטווח הרחוק הבעיה לא באמת נפתרה ויש בקשר הזה פגם ככל הנראה

(אם זה סיטואציה שמגיעה מעולם התעסוקה אז שוב, דעתי היא שזה לא מהווה שיקוף לחיי זוגיות)

אפשר להאשים ולצאת מזה בחיים. השאלה היא מה הדרך שעוברים עד אז, כמה הקשר הזוגי נבנה מזה ומה מידת ההתבוננות הפנימית שלנו שם.

כמו שאמרתי מה שכתבתי לא נכון לכל סיטואציה אבל נכון להרבה סיטואציות זוגיות. אולי לרובן. לדעתי לפחות

אני יכולה לתת הרבה דוגמאות אבל מפאת קוצר הזמן אחסוך וזה גם חתיכת ניצלוש רציני לפותחת שבטח לא חשבה שהדברים יתגלגלו עד פה😅

ויש המון גישות לכל דבר. אני לא יודעת הכל מן סתם. אבל מה שכן נראה לי כתבתי בכל זאת

פה ושם נתקלתי גם בביקורות שנוסחו בצורה חיוביתמשה

ובעיקר כאלה שהיו עם בקשת רשות לפניהן.

הנוסח לא משנה מאודהמקורית

כל עוד המטרה בסוף היא להצביע על השני כאשם

לדעתי זה שיח לא מקדם ולא נכון (בגלל התגובה הארוכה שכתבתי למעלה)

גם אם הבנאדם בסיטואציה ההיא נתן רשות קשה לי להאמין שזה "בא לו טוב" ושיצא מזה משו בסוף

הדבר שהכי יקדם בעולם זוגיות בעיניי זה להגיד לצד השני תמיד מה טוב בו מצד אחד, ומצד שני - עם מה קשה לי ואיך אני מרגיש/ה כשקורה x y z וזה חייב לבוא ביחד עם עבודה פנימית תמידית

כי בסוף התכנסנו כדי לעשות טוב אחד לשני הרי לא? ביקורת לא עושה טוב ולדעתי לא ייצא ממנה שום טוב

בהתחלה, חשבתם שזה יקח זמן רב?advfb

כןעיונית

אבל טעיתי

כמה זמן לקח לך?advfb

שלושה חודשיםעיונית

ישועת ה' כהרף עין

לא שמתי לב שיצאתי לדייט ראשון וכבר הייתי מתחת לחופה ב"ה

לא, אבל זה כן לוקח זמןאביעד מילוא

אני במסע הזה כבר כמעט שנה וחציאביעד מילוא

לא קל כל יום מתאמצים להתמלא

ובאמת יכול להיות לא פשוט, חזק ואמץ!advfb

ממש לאהפי

הייתי בטוחה שזה תלוי בי ספק גאווה ספק תמימות

בכלל לאשימושית

חשבתי שייקח גג חצי שנה, לקח בסוף מעל 5 שנים...

האמת היא שבהתחלה לא רציתי שזה יהיה מהרפתית שלג

וואלה לאניצן*

זה נהיה ארוך כמו שרוך

ממש כולנו באותה סירהאביעד מילוא

ושרוך שהסתבך עם עצמונוגע, לא נוגע

הפרשנות שלי אחרתניצן*אחרונה

עם ממשיכים עם הדימוי, אולי היה פעם מסובך וזה היה נראה "קצר", עם הזמן הכל מתבהר והקשרים בו מותרים ואז הוא נהיה ארוך.

??נחלת

מה יקח יותר זמן: לימוד אסקימוסית? נקיון הבית? (רצינו שתי קומות...), סיום התואר?

הספר שהמליצו עליו? החיים?....... נא לדייק בשאלה.......

חחחחadvfb

אנחנו רובנו אנשים שמחכים לזוגיות יציבה ועדיין לא מצאנו את זה, אז על זה היתה השאלה חח

אהה!! תודה על ההבהרה.....נחלת

אם תרצו, אין זו אגדה! באמת. הרצון עושה את התפילהנחלת

הנכונה והראויה והמתקבלת. אני מאמינה בזה.

ולא להיפגע מזה; ברור שאתם ואתן רוצים. התכוונתי שאם יש רצון,

הכל יבוא על מקומו בשלום, בעזרת השם. אני מאמינה בזה.

וכמובן (כסבתא, מותר לי להגיד את זה) - להיות כנים וישרים עם

עצמנו; לבדוק אם אנו מוכנים לוותר על כך וכך או לא מוכנים

לוותר על כך וכך. האם אנו קצת...תקועים? האם זה קשור

אלינו, איכשהו? כן. לפעמים כדאי לחפש חברותא בנושא -

דהיינו, מישהו המכיר אותי מספיק טוב, לא חושש להיות

כן איתי, מעודד אותי ללכת בדרך הנכונה ומחזק את ידי

בדרך שלי, ו/או יכול להעיר לי בכנות על נקודה או נקודות

מסויימות שאני, בלי לשים לב, שם קצת לנגף בדרכי....

אני גם מאמינה די פאנאטית ביעוץ.

חורף טוב ושמח ובשורות טובות לכולכם, ואל תשכחו

לצלם לי את ההזמנה לחתונה!

תודה על התזכורת advfb

ואחרי כל היעוץ

ואחרי כל הוויתורים

לפעמים

מה שנותר זה

לחכות

ולחיות בתקופת המתנה יש לזה איכות

אבל זה לא פשוט.

וכן ששומעים אנשים הרבה יותר מבוגרים מאיתנו (סבתות)

אז באמת כיף לשמוע שיש פרספקטיבה רחבה

ויום יבוא ונסתכל גם אנחנו מלמעלה

אמתאביעד מילוא

רק שלפעמים קשה להסתכל ככה על תקופת המתנה של שנה פלוס

ומה איתי??advfb

אני מסתכל על תקופה של למעלה מ7 שנים שעדיין נמשכת

ויש כאלה שמסתכלים על תקופה יותר ארוכה

אז תן לי ברירה אחרת יותר טובה ואני אלך עליההה

העצה הכי טובה שנתנו ליאביעד מילוא

היא לנסות למצוא את המתנות של התקופה הזו לנסות קצת לקבל חיות מהטוב שהיה

"אשר אנוכי מצווך *היום*"advfb

בתור מיריבוזום

שחיפשה במשך תקופה כזו (שבע שנים), אני יכולה לומר שהגעתי אל הנישואין הרבה יותר בוגרת ומוכנה מבתחילת המסע. גם עם יכולות יותר טובות לבנות קשר, שנבנו עם הזמן, וגם עם הרבה הערכה לאיש ולקשר המדויקים שמצאתי אחרי הרבה חיפושים ונסיונות.

כמובן זה לא סותר קשיים שהיו בדרך.

בע"ה בקרוב... חזק ואמץ!

מרגיש שהתחושה שלי ביחס לכך יחסית ייחודיתadvfb

אם לא - אשמח אם תשתפו גם.

ככל שהזמן עובר יש לי יותר אורך רוח ביחס להמתנה. לפחות בינתיים. טפו טפו טפו חמסה חמסה.

מה הכוונה? איך זה בא לידי ביטוי?אשר ברא

הגישה שלי:אשר ברא

יגעת ומצאת- תאמין.

ידעתי שזה יקח זמן. ועדיין.

דווקא הזמן הזה מאוד מדייקא אותי ואת מי שאני, גורם לי להעריך מאוד את מה שאני מביאה מעצמי.

בשבילי נברא העולם

כן. ולקח...לגיטימי?

למה?

בגלל האופי שלי, הצורה שבה אני מקבלת החלטות בחיים וכו'.

קיוותי שברגע שאפגוש את האדם הנכון, התהליך שנעשה יהיה פשוט, קל ומהיר.

זה לא קרה. גם זה לקח לי זמן, דרך ומאמץ.

בשלב הזה אני לא מתחרטת על הזמן שלקח, למדנו ועבדנו יחד.

על כל השנים בדרך עד שם, כל הקשרים שלא הבשילו -

כן, אני מתבאסת עליהם. לא יכולה להגיד שמכל קשר למדתי, שמכל קשר צמחתי - יש הרבה שהרגשתי שהיו בזבוז זמן.

כן, רציתי להתחתן צעירה יותר.

לא קרה.

באסה.

שמחה במה שיש לי עכשיו, שמחה בנקודה שהגעתי אליה - אבל עדיין יש תחושה של החמצה.

ובמבט לאחור על הדרך - מבחינת הקשרים שהסתיימו מצידי, לא רואה איך מבין האנשים שפגשתי דברים היו מתנהלים אחרת.

ייתכן שבדיעבד מתוך הקשרים המשמעותיים שהיו לי, אם היינו חוזרים ועושים עבודה - הייתי יכולה 'לחסוך' לעצמי די הרבה שנים. אבל לא חזרנו ולא עשינו את העבודה, אז לא קרה.

לא טוב היות האדם לבדולגיטימי?

אתם בטח שמעתם על זה מלא וורטים.

שמעתי שיעור לפ"ש, והרב שם הציג רעיון של המנחם ציון, והוסיף הערת ביניים (שאני מאמינה שהגיע ממנו), וחשבתי שראוי להביא את זה פה.

בתיאור הבריאה כתוב על דברים שהקב"ה בורא, ורואה שהם טובים. זה בולט שבבריאת האדם לא רק שהקב"ה לא רואה כי טוב - אלא "לא טוב היות האדם לבדו".

וורט ידוע שהטוב נמצא במציאת אישה - "מצא אישה מצא טוב".

אדם לבד אינו שלם, הוא לא מממש את הפוטנציאל שגלום בו, שמופיע מתוך מציאת האישה.

וכאן החידוש -

זה לא שרווק הוא לא שלם. יש רווקים שהם הרבה יותר שלמים, מפותחים, בוגרים, קדושים, טובים, נותנים מאשר נשואים. זה לא הסטטוס הזוגי שקובע את שלמות המידות שלך. אתה יכול להיות רווק בעל מידות, ולהפך.

התורה מנסה להגיד לנו שאנחנו לא אמורים לחיות לבד בעולם הזה. אנחנו לא לוקחים, אנחנו נותנים. נישואין זה פלטפורמה שבאמצעות אפשר לתת,ללמוד להעניק, לוותר, לדאוג לאחר, להעדיף טובה של האחר על פני טובתך האישית.

אבל אפשר ללמוד את המידות האלה גם בפלטפורמות אחרות. אפשר לבטא את הנתינה כלפי בני משפחה, שכנים, חברים וכו'.

וכשהאדם לומד להיות נותן ולא רק מקבל - במקרה של בראשית דרך נישואין, ויש דרכים נוספות - אז הקב"ה לא רואה כי טוב, אלא - טוב מאוד.

(מי שמעוניין במקור - שיחה בע"פ באנגלית, אפשר לפנות אליי).

זה יפה, אבל לעצם הענין, זו קריאה בתר תנכי"תנוגע, לא נוגעאחרונה

שהופכת את הנישואין ממהות לאמצעי.

פשוט בתיאור הבריאה של אדם וחווה, שהם מהות אחת. וממילא החיבור ביניהם הוא לא אמצעי למישהו אחר, אלא פשוט חזרה למהות שלהם, ולכן זה טוב מאוד. לכן גם כל כך קשה להיות רווק וזה לא טוב.

כשפסקה הנבואה והתמעטה השראת השכינה לאחר ימי התנ"ך, כשאין לאנשים את ההרגשה של "צלם אלהים" שממילא רוצה להידבק לשורשו, נותר לפחות הרצון הזוגי כמשל וכנגזרת של זה. צריך לשמור על זה מכל משמר, אחרת במקום אחדות מהותית שהנישואין אמורים ליצור, הם הופכים לפונקציונליים ולאחדות סביב משהו, בין אם ערכי בין אם לא.

מחשבה עמוקה מאוד. זוגיות אמיתית היא לא רק שותפות לaibrainora

מחשבה עמוקה מאוד. זוגיות אמיתית היא לא רק שותפות למען מטרה משותפת, אלא חיבור מהותי בין שני אנשים, שבונים יחד שלמות מתוך אהבה וקרבה. ❤️

בנות מה דעתכן? הציעו לי לצאת עם רועה צאןשובי-השולמית

...

אני לא בת אבלאביעד מילוא

זה נשמע מאוד נועז

מה מבין אלו?שובי-השולמית

שאני מתלבטת על זה?

או שהוא רועה צאן?

שהציעו כזו הצעהאביעד מילוא

אני מנסה לדמיין את המוחין של המציע מה עמד מאחורי זה

לא אמרתי שזה רעאביעד מילוא

אמרתי שזה נועז. כן הצגת את זה כאילו זה קצת מנותק או מעניין איך קישרו לך כזו הצעה

אממ אין לי זמן לפתוח את זה אבל מעניין אותי דעתכשובי-השולמית

הוא רועה צאן אבל הוא עושה עוד דברים

מעניין אותי אם יש פה נסיון למישהי או מישהו

אז אשמח לשמוע

האמת אני מכירה מדהי שזה החלום שלה😅Shandy

היא עצמה לומדת ביורפואה וחולמת לגור בהתנחלות ושבעלה יהיה רועה צאן😅 אז לא זה לא כזה נורא השאלה מה את חושבת על זה לא אחרים והוא לא בטוח ירעה על החיים את אמרת בעצמך שזה לא העיסוק שלו וחיץ מזה האישיות יותר חשובה עבודה משתנה ברגע.

תבדקי מה מציק לך

וגם שהוא בא אלייך מקולח ולא עם ריח של כבשים זה חשוב כן?

ושתדעי שזה מעיד עליו דברים

קודם כל הוא אחראי וכנראה אכפתי. למה לו לעבוד עם חיות ועוד כאלה עדינות אם הוא לא כזה? זה נק לזכותו

ויש עוד כמה

תעשי רשימה של מה מציק מה חשוב לך מה פחות

אני הייתי אומרת לנסות פעם אחת ואז להחליט אל תשללי סתם.

בהחלט מסכימה. וגם עם ריח של כבשים, לא נורא...נחלת

אגב, אם הוא משתף ברעייה גם עיזים.... הרבה יותר בריא מחלב של תנובה במכולת.....!

תלוי מי את כמובן! מחוברת לטבע? לדבר כזה? מי את?נחלת

לא מכירה אותךתוהה לעצמי

אבל היום עם כל התנופה של החוות ביוש, יש לא מעט בחורים מקסימים ומתוקים מאוד שמתעסקים ברעיית צאן. זו חלוציות מדהימה. מכירה כמה מהם באופן אישי, ולגמרי חושבת שהאשה שלהם תזכה. וכן, הם אנשים רגילים לגמרי שיש להם אופי רגיל, תחביבים רגילים, בגדים רגילים והתנהלות נורמטיבית לגמרי בחיים.

^^פתית שלג

אגב אם הוא נער גבעות אז זה פרט הרבה יותר דומיננטי מאשר רעיית צאן גרידא

נכון. יש לשער שהוא לא יבוא לפגישה עם אדרת כבשיםנחלת

חליל, וגדי קטן וחמוד מתחת לזרוע.......

אנחנו לא מכירים אותךפצל"פ

ולא יודעים מי את

אם את נערת גבעות אז זה לא כזה מוזר...

מה את בעצם שואלת?

מה מפריע לך?

נראה לי שזה מאוד תלוי בךאשר ברא

בין בהשקפה, אידיאולוגיה ורצונות בחיים.

בעיניי זה לא משהו "נועז" וכו', כי יש משודכים שממש מחפשים את זה.

זה פשוט תלוי בסגנון

למה לא?ניגון🌿

אם אוהבת בכללי כמובן...

כי הם אנשים טובים של עמל

יודעים לעבוד קשה מתמסרים ולא מוותרים

אני מאוד מעריכה את אנשים האלו

(:

בכללי לגבי כל הצעה אפשר לשאול מי שהציע למה חשבצתפוחית 1

שזה מתאים

ואז זה יכול לשכנע לכאן או לכאן

למה לא?advfb

אם הוא נשמע חמוד

מה זה אומר על אופי?שובי-השולמית
עבר עריכה על ידי שובי-השולמית בתאריך כ"ו בתשרי תשפ"ז 1:13

לא יצא לי להיות הרבה בשומרון

אמרה שהוא סובלן ומאוד מכיל

חוששת מה יגידו המשפחה

זה לא אומר כלום על האופי שלועיונית

אנחנו לא מכירים אותו, זה יכול להעיד על אלף ואחד דברים אבל אין עניין לנחש ולהמציא מה זה אומר או לא אומר עליו.

תנסי לברר עם המציע על תכונות אופי שלו, וגם למה הוא חשב שזה יכול להתאים.

תבקשי מספר של חבר/רב/ מישהו שמכיר אותו שאת יכולה לברר עליו עוד מכיוון אחר

ותחשבי עם עצמך האם זה מתאים לך בכלל.

את אומרת שלא יצא לך להיות בשומרון. יכול להיות שהוא מתכנן לחיות בחווה? זה משהו שאת רואה את עצמך עושה בעתיד? אבל שוב, אין עניין לנחש את התוכניות שלו לעתיד - זה דברים שאת צריכה לשאול ולבדוק

בדיוק בדיוק.נחלת

כלוםרקאני

זה כמו שתשמעי שמישהו מתנדב בארגון כלשהו

ותשאלי מה זה אומר על האופי

זה אומר שהוא אוהב את ארץ ישראל כנראה

על האופי עצמו זה לא אומר כלום

הכרתי כמה רועי צאן אף אחד מהם לא דומה לשני

מה הסגנון שלך?רקאני

הגיוני שהוא ירצה לגור בחווה בהמשך

לא מחייב

הרבה בחורים מתנדבים בחוות רק בתור רווקים

זה לא אומר עליו כלום

לא כל כך מבין את השאלה / התלבטותהשמיים הם הגבול

לפי הכותרת, היא הפנתה את השאלה לבנות 👧פ.א.

היא תשמח לדעה טובה - לא משנה מה מגדר היועץ....השמיים הם הגבול

ובכלל מנסיון - בנות נוטות לפנות בנקבה כאשר מדובר בפניה כללית - גם כאשר יש קהל מעורב.

למשל בשולחן שבת בנות מדברות כאילו כל השולחן בנות ובנים מדברים כאילו כל השולחן בנים .... התרגלתי

אופס עכשיו מבין - משום מה ההודעה שלי מופיעה פעמיםהשמיים הם הגבול

עם ובלי תוכן

בהערה עם התוכן יש המשך לכותרת עם תוכן ....

תתפלא - אגב - גם גבר יכול לפעמים להבין בנות

לא מתפלא בכלל (הסיפא שלך) - אבל הגבר הזה צריךפ.א.

להיות במודעות עצמית גבוהה מאוד להבדלים בין המוח הגברי למוח הנשי, לאופן החשיבה הנשית מול הגברית

לא כל כך מבין את השאלה / התלבטותהשמיים הם הגבול

למה את חושבת פעמיים ? בגלל כל הסטיגמות ? בגלל שאת מנסה לנמחש איך יהיו החיים של שלכם בעתיד ?

אז בואי תתחילי בכך שתשאלי את מי שהציע למה חשב שאתם מתאימים.

עיסוק זה דבר חשוב בחיים אבל הוא משני. משתנה וגם לא תמיד מעיד על האופי של העוסק.

אני מכיר מספיק אנשים שעובדים שמקצוע כל כך שונה מהאופי שלהם.

ובכלל אני בגישה תמיד לנסות - מכסימום לעשות שיחה קטנה מקדימה

דיברנו עכשיו..שובי-השולמית

נשמע מותק של בנאדם

טיפוס של רועה צאן מצטייר כאדם סבלני, מתון, רגיש,אלישבע999

אכפתיות כלפי הזולת

להיות רועה צאן זה מעיד גם על האופי והאופק של החיים. חיים פשוטים, צנועים.

יש משהו יפה ברעיון שחיים פשוטים וצנועים יכולים לטפaibrainora

יש משהו יפה ברעיון שחיים פשוטים וצנועים יכולים לטפח אכפתיות, סבלנות ואחריות כלפי הזולת. לפעמים דווקא אורח חיים פשוט מלמד אותנו לראות את הדברים החשובים באמת.

כלפי כבשים, בעיקר.... (זו בדיחה)נחלת

בדימיון שלי - אדם שחי בשאנטי… הכל באיזי…פ.א.

הבן שלי למשל היה רועה כבשים שנתיים. שאנטי? לא ממשהשמיים הם הגבול

חובב אופנועי שטח

מפקד בחי"ר

היום עובד בבניה...

זה עניין גם של תקופות בחיים.

בגלל זה הכי חשוב - לא להתקבע לסטיגמות ודעות קדומות - להפגש ולדבר

דוד המלך גם היה רועה, נכון? אי אפשר לאמר עליונחלת

שחי באיזי....ועוד הסתדר לא רע בכלל עם איזה אריה וראם.....

גם דוד אחר (בן גוריון) היה רועה צאן לתקופה מסוימתפ.א.

להבדיל אלפי אלפי הבדלות!!!!!נחלת

כשהייתי ילד בבית הספר היסודיפשוט אני..אחרונה

המורה שאלה אם יש כאן ילד שיכול להביא את ההורים שלו, שיספרו על המקצוע שלהם.

אחד הילדים צעק: אבא שלי רועה צאן! אבא שלי רועה צאן!

כל הכיתה התלהבה, בשביל עירוניסטיים כמונו זה באמת מקצוע מאוד חריג שלא פוגשים מחוץ לשיעור תנ''ך.

המורה קבעה עם האבא שיבוא אלינו ביום שישי אחד, לספר על המקצוע המיוחד שלו.

כשהוא הגיע ישבנו כולנו נרגשים, מחכים לשמוע סיפורים מעניינים מהמרעה. לשמוע על איך זה להיות רועה צאן, מקצוע כ''כ עתיק, בתקופה המודרנית שלנו.

ואז האבא התחיל לדבר, והוא סיפר לנו על הדוחות שהוא צריך להכין בשביל שלמדינה יהיה כסף ממיסים, ועל כך שהוא עוזר לאנשים לשלם פחות אבל כמובן רק בדרכים חוקיות...

בקיצור הוא רואה חשבון! חשבון! והילד השוקיסט שלו חשב שהוא רועה צאן 🤣

שידוךנוףילדות
עבר עריכה על ידי נוףילדות בתאריך כ"ג בתשרי תשפ"ז 0:42

מטורף מבחינתי שכל אחד צריך למצוא את אשתו/בעלה לעתיד לבד. חברים משותפים או טרמפ בהשגחה, אלו דברים מאוד ספציפיים.

זה נראה לי גורם להרגשה של בדידות ולחץ.

לא?

בשונה מהמגזר החרדי ששם ההורים מנהלים את התהליך

מה זה משנה המגזר?אביעד מילוא

כולנו יהודים וכולנו רוצים להקים בית נאמן בישראל. נכון יש ניואנסים שונים אבל העיקרון הכללי הוא לעשות הרבה השתדלויות ללכת לשדכנים לבקש מחברים נשואים קרובי משפחה כל מי שיכול לסייע ולעזור. ולצד זה הרבה השתדלות ותפילות

לפי מה שכתוב שם זה לא רקנוגע, לא נוגעאחרונה

שערי שמים פתחאביעד מילוא

שערי שמים פתח ואוצרך הטוב לנו תפתח

תפילה זו אנחנו נושאים למרומים

כבר זמן מה השערים נעולים

באנו לפניך מחכים ומקווים

כעת הבריח נעול המנעול חתום

על הדלת דופקים מחפשים מבט רחום

כבר חלפה לה שנה מלאה בהמתנה לא קלה

בפינו נשאנו כל יום את קולנו בתפילה

ועכשיו בחלוף הזמן נעמדים שוב על הפתח

ידינו פשוטות עיננו מייחלות ליבנו קרוע ומרותח

ורק רוצים שאת אוצרך הטוב לנו תפתח

רק תפילה אחת לפניך היושב במרומים

שעוד השנה נעמוד ונזכה להיות כלות וחתנים

במהרה עוד השנה המצא לנו פתח וישועה

לנו בניך צאן מרעיתך תביא גאולה ותשועה

אמן!אני:)))))אחרונה

ניסיון לחזור לקשר- דילמה.אנונימי לשאלה

במצב של קשר של מס פגישות (כמעט חודש) שאני זו שסיימתי, לאחר התלבטות, גם לו היה התלבטויות.

לאחר תקופה של כמה חודשים התחדדו לי הבנות עלי בהקשר לדינמיקה שהיתה בקשר (שכיום בעיני יכלה להיות שונה), ולעניינים שעליהם התלבטתי שבמחשבה מחודשת נראו לי שהיה חבל לסיים את הקשר עליהם.

פניתי למי שהציעה (בבקשה שתבדוק אפשרות לחזור, היה נראה לי שעדיף דרך צד שלישי ולא ישירות, לא פירטתי סיבות) והבחור לא חשב שנכון לו לחזור.

כאן לשחרר נכון?

משום מה עדיין מרגישה החמצה. אבל אין לי ככ מה לעשות, לא רוצה לצאת נואשת ולהביך את עצמי.

נשמע שאין דילמהנעמי28

כי אין לך מה לעשות.

לשחרר, כנראה גם הוא הבין כמה דברים במהלך הזמן והתקדם, כנראה זה לא בשבילך, כנראה זה לא סתם לא הלך חלק,

תסמכי על האלוקים/ היקום/ הבחירות שעשית בעבר/ הבחירות שלו - שמה שנכון לך יהיה הדדי ויגיע בזמן הנכון.

קחי את עצמך לשיחהמשה

למה את 'מחזיקה אותו'

בלב רך. לנסות להבין בשכל למה את רוצה אותו ולא משחררת.

השאר, @נעמי28 כתבה לפניי.

כנראה עשית את שלך אם הוא לא רוצהזיויק

אאכ יש לך צעד מעשי נוסף

באסה אבל כאן נכון לשחרר לדעתיארץ השוקולד

כנראה שהוא גם ביצע חשיבה והבין למה מצידו לא מתאים

מסכימה עם מה שכתבו לךברוקולי

רק כן מעלה נקודה קטנה שאפשרית -

אם באופן קונקרטי דברים השתנו יש לך הסברים לתת שהם מעבר לתחושה

( אז היה X היום Y ולכן Z )

והשדכנית לא הבהירה את הדברים כמו שצריך לדעתך

כן יש לשקול במקרים מסוימים אולי לפנות באופן ישיר לבחור ולהסביר את עצמך וכמובן בטאקט ובכבוד למה שכבר אמר.

רק תזכרי שכמו שכתבו לך -

עבר זמן ויש מצב שגם אצלו דברים התבהרו והתחדדו.

קודם כלהפי

לדבר עם בחור שיצאת אותו זה ממש לא נואשות

אני מבינה שחשבת לדבר עם צד ג אבל לדעתי כאן זה היה מיותר היית פונה אליו ישירות מאחר והיה בניכם קשר , קל וחומר אם סיימת את את הקשר .

אם ממש חשוב לך הייתי פונה אליו עם טאקט.

מקסימום יגיד לא .. אפשר לחשוב. לא להבנות ולא לפחד מזה.

מה שכן אם את פונה אליו שזה יהיה רק אם הוא מגיב מתקשר מעוניין מביע רגש כלשהו אם לא חבל על הזמן .

תמיד יש מה לעשותאיש ישראל

תתפללי. התפילה עושה הכל. העולם במה ואנחנו שחקנים, אבל שחקנים שיש להם קו ישיר לבמאי, ואפשר לבקש ממנו תפקיד אחר, מילים אחרות, מחשבות אחרות, שיבוצים אחרים וכו'. הנמשל ברור. חשוב להפנים שהתפילה היא פרקטיקה מעשית, וכל החיפושים וה"השתדלויות"- עומדים כאין וכאפס לעומת עוצמת התפילה ופעולתה הוודאית, וכבר אמרו חז"ל: אם ראה אדם שאין תפילתו נענית- ישוב ויתפלל, שנאמר "קוה אל ד' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ד'".

התמימות היא חלק מהותי מבניין האדם, ויסוד התמימות- להבין שרצון ד' שאהיה נתון כעת במצב בו אני נמצא, ומהרגע שמבינים שזהו רצון ד'- כי כך המציאות והמציאות היא רצונו וחפצו, אז כבר אין מקום לתחושות 'החמצה' ו'פספוס', רק בטחון מלא בוודאות ההשגחה האלהית וחפצה, 'תמים תהיה עם ד' אלוהיך'. אין מה לדאוג, המיועד לך מחכה לך בדיוק כמו שאת מחכה ומצפה לו.

ולעצם הפניה לבחור- למרות מה שהשיב לך דרך גורם שלישי, אני חושב שעדיין את יכולה לפנות אליו ישירות ולכתוב לו: שלום, זאת פלונית אלמונית, חשבתי קצת על הקשר שהיה, והייתי שמחה לנסות שוב" כל אחת והסגנון שלו. תנצלי את היותך בחורה, פניה דרך גורם שלישי נהוגה בדרך כלל דווקא על ידי הבחור, בגלל החשש שיווצר אצל הבחורה תחושת לחץ, רכושנות, כוחניות, שתלטנות (תמשיכו לחשוב על עוד מילים הזויות שנולדו מתנועות הפרוגרוס ותנועת ה'מי טו') ואז היא תגיב שלא. כשהבחורה פונה (גם לאחר הנסיון דרך גורם שלישי) בעצמה זה מראה על בגרות מצידך, מראה על נוחות שלך איתו (כשמראים לבחור שנוח לו לפנות אליו באופן ישיר זה מעורר אצלו משהו, לא יודע מה אבל משהו), מראה על יוזמתיות, שאת מאמינה בקשר שהיה ולמרות התגובה שלו את מוכנה לשלוח לו הודעה. כשבחור מקבל הודעה כזו לאחר שהעביר את המסר דרך גורם שלישי- הוא לא מרגיש מאוים, בלחץ מאי השחרור שלך, הדבר משמח אותו שאת רוצה בקשר ושאת מאמינה בו. אם הוא יגיב שלא מתאים, מותר לך לדעתי להציב אותו עם השאלה- למה, בניסוח כעין: הבנתי, מעניין אותי לדעת מדוע, כי יש דברים בהם השתניתי מאז הקשר האחרון, ולאור השינוי/מיקוד/דיוק (מילה של בנות) הייתי מציעה לך לבחון את הדברים מחדש. הכי קל בעולם להגיד "כן" או "לא"- את תעשי לו טובה גדולה מאוד אם תואילי בטובך להוציא אותו מאיזור הנוחות שלו בו הוא לא צריך לספק תשובות, הרבה פעמים התשובות שאנו משיבים לעצמנו הן אינן תשובות מספקות ואמיתיות, חסרות מכנות ויושר פנימי, מבוססות על רגשות נמוכים ולא על השכל. אם את מאמינה בקשר ואת חושבת שהבחור מפסיד קשר (לא מפסיד אותך, כי אם את הקשר ביניכם) שיכול להוביל להקמת בית בישראל- תעשי הטוב והישר, ובהחלט ניתן לענ"ד לפנות אליו ישירות גם לאחר הכשל על ידי השדכנית, קחי אחריות על החיים שלך ועל הרצונות שלך. זו איננה נואשות, פשוט מאחר ואנו צנועים מסתתרת לנו בתת מודע המחשבה שאנחנו חייבים למעט בפניות ישירות לבחור או לבחורה בגלל שעצם הפניה היא חוסר צניעות, והרי כאשר אנו מגיעים לגיל בו אנו רוצים וצריכים להקים בית- שתיקה בין המינים איננה צניעות כי אם בורות בצניעות, בורות במה הוא קשר בין איש לאישה, וכי אם תרצי להציע לבחור הצעה אחרת שאינך את- לא תפני אליו? לכן- אם פונים לבחור אין שום סיבה להרגיש 'נואשות', הנואשות הזו נוצרת רק בגלל תקלה בהבנת הנקרא של המציאות, את אינך נואשת- את רוצה, אנחנו חיים בעולם בו אנשים אמורים וחייבים לדבר אחד עם השני כדי להתקדם בחיים, לדבר ולפנות לבחור זו איננה נואשות!

אין חכם כבעל נסיון, מעשה שהיה כך היה- נפגשתי עם בחורה שלוש פגישות ארוכות (במצטבר בערך 18 שעות, וזה היה יום אחרי יום, את להזכירך נפגשת כמעט חודש), חתכתי, ובמהלך החודשים הבאים השדכן פימפם לי מספר פעמים על אותה גברת וכל פעם אמרתי לא. למעשה, לאחר מספר חודשים היא שלחה לי הודעה- יש לי הצעה בשבילך, פנוי? והשבתי בחיוב, ואז היא כתבה לי- חשבתי להציע את עצמי שוב, מה אתה אומר? לקח לי יום שלם לענות, ואז היא אפילו שאלה אותי שהיא תשמח להבין יותר את ההתלבטות והיא יכולה לעזור בזה, דיברנו וכו', נפגשנו עוד ארבע פעמים ועוד הפעם חתכתי. למעשה- אחרי כמה חודשים הצעתי אותה לחבר שלי, והם אמורים להתארס עוד מעט , אבל רק אומר שדברים כאלו קורים כל הזמן, וגם אם לא הצליח, תציעי אותו לחברותייך- זה המעשה הכי אצילי שאפשר לעשות בתקופת השידוכים.

ב"הצלחה!

גם אני הייתי במצב הזההתלמיד העייף

בדיוק מה שאת מתארת גם אני הייתי

ואפילו ניסיתי שוב פעם אחרי כמה חודשים בהודעה ישירה וקיבלתי ממנה שזה לא מתאים

ואז פשוט מה שעשיתי היה לשחרר

להגיד די זה לא היה מתאים

להתחיל להתרפות

להפסיק לקוות שנחזור כי זה לא יקרה

ווואלה לקח זמן חודש ומשהו בערך אבל הכאב התחיל להתרפות הרבה כאב עצמי נרפא

אני עדיין סוחב

אבל אני מתחיל לסלוח לעצמי על הטעויות וכו' (אם תרצי אוכל לפרט עוד על הדרך שלי להתמודד עם הפרידה ולהמשיך הלאה)

בקיצור פשוט להגיד הוא לא רוצה להפסיק לקוות ולהתחיל לשחרר ולהתרפות...

לשחרר, הוא לא שווה את זהadvfbאחרונה

מלכה שכמוך לא צריכה לדאוג

יבוא טוב כפול באלפי אלפים

אולי יעניין אותך