איזה תכשיט ואיזה נעליים 😭

יש שאלון אונליין של 12 צעדים לבדוק האם אתה מכור.

דבר ראשון תבדקו האם מדובר בהתמכרות או שמדובר בהרגל שיש לו שליטה עליו.

כי הטיפול והיחס שונים לגמרי.

אבל יש משהו באופי שלו שמתמכר ( אימפולסיבי כזה ) מהר

ב"ה לא מעשן או שותה

אבל אני מחורפנת

הוא קם לשירותים הולך לישון

בא לי לצרח עליו, באמת

ואני מנסה להשאר שמחה בשביל הילדים

יש התמכרויות ספציפיות, משחקי מחשב זה לגמרי אחד מהם.

יש תוכנית ייעודית למכורי משחקי מחשב.

אפשר לבדוק את זה בקלות, כדאי באמת אחרי החג.

אם מדובר במכור, תדעי שכל עוד הוא לא מטופל אין לו שליטה על עצמו, כמו מכור לסמים.

זה לא אמור להוריד מהכעס שלך, מהפגיעה בך ומלקיחת אחריות שלו

אבל כן יתן לכם כלים אחרים כי זאת התמודדות אחרת לגמרי, מניסיון❤️

כנסי לחדר

תשתי קפה עם שוקולד, תדאגי רגע לעצמך, את לגמרי צודקת, זה מעצבן וחייב להיפסק.

תעשי את זה בשבילך, לא בשבילו, כדי לשמור על האנרגיה שלך ולדאוג לעצמך.

יש תקופות ( אחרי שאני ממש נשברת וניההית היסטרית ) שהוא מפסיק

אז זה לא שהוא לא יכול לשלוט על עצמו זה פשוט כיף לו

שאלון 20 השאלות של מכורי גיימינג אנונימיים (GAA - Gaming Addicts Anonymous) הוא כלי לבדיקה עצמית שנועד לעזור לך להבין אם הרגלי המשחק שלך חצו את הגבול להתנהגות כפייתית או להתמכרות. [1]

להלן השאלון המלא, מתורגם ומאורגן בצורה מסודרת לפי קטגוריות: [1, 2]

שליטה וניסיונות הפסקה

• הצבת גבולות: האם אי פעם קבעת לעצמך כללים או מגבלות זמן לגבי משחק, ואז הפרת אותם ושיחקת זמן רב מהמתוכנן?

• ניסיונות פרישה: האם אי פעם נשבעת להפסיק לשחק, מחקת משחק, אך חזרת אליו מאוחר יותר?

• החלפת משחקים: האם ניסית להגביל את זמן המשחק שלך על ידי מעבר למשחקים אחרים?

• חוסר שליטה: האם היה לך רגע שבו באמת רצית להפסיק לשחק כדי לעשות משהו אחר, אך פשוט לא הצלחת?

• חזרה חסרת שליטה: האם לקחת אי פעם הפסקה מגיימינג, וכשחזרת שיחקת בבולמוס חסר שליטה? [1, 2]

השפעה על הבריאות ואורח החיים

• הזנחה עצמית: האם השימוש במשחקים מוביל אותך להזניח את ההיגיינה האישית, התזונה, הבריאות הפיזית או מטלות יומיות חשובות אחרות?

• חוסר שינה: האם אתה מפסיד שעות שינה רבות בגלל גיימינג?

• כאבים פיזיים: האם סבלת מכאבים פיזיים כלשהם (כמו כאבי גב, עיניים או פרקי כפות הידיים) בעקבות משחק אינטנסיבי?

• שינויי משקל: האם עלית או ירדת במשקל באופן משמעותי מאז שהפכת לגיימר? [1, 2]

רגשות ומצב נפשי

• זהות וירטואלית: האם אתה מעדיף את הזהות של הדמות שלך במשחק על פני הזהות שלך בחיים האמיתיים?

• בריחה מהמציאות: כשאשר אתה עצוב, חרד או מדוכא, האם אתה מרגיע את עצמך באמצעות משחקים או תוכניות לשחק?

• אשמה ובושה: האם אתה מרגיש אשמה, חרטה או בושה לאחר בולמוס משחק?

• שעמום מהחיים: האם אתה מוצא את עצמך משועמם מכמעט כל דבר אחר בחיים שאינו קשור לגיימינג?

• תסמיני גמילה: האם אתה מרגיש עצבני, חסר מנוחה או מוסח כאשר אתה רחוק מהמשחקים למשך זמן מה? [1, 2, 3]

מערכות יחסים, חברה ותפקוד

• פגיעה במחויבויות: האם אתה שוכח או מזניח פגישות, משימות או דדליינים בעבודה, בלימודים או במשפחה בגלל הגיימינג?

• הסתרה ושקרים: האם אתה מסתיר או משקר לגבי כמות הזמן שאתה מבלה במשחקים?

• התרחקות חברתית: האם הקשר שלך עם חברים ובני משפחה מהחיים האמיתיים הצטמצם באופן משמעותי מאז שהתחלת לשחק?

• ויתור על תוכניות: האם ביטלת או פספסת תוכניות חברתיות בחיים האמיתיים שציפית להן, רק כדי להמשיך לשחק?

• דאגת הסביבה: האם האנשים הקרובים בחייך הביעו דאגה לגבי כמות המשחק שלך?

• משחק במצבים לא מתאימים: האם שיחקת במצבים לא מתאימים או לא בטוחים (במהלך שיעור, בזמן עבודה, או בזמן נהיגה)? [1, 2, 3]

על חלק מהשאלות כדי להיחשב למכור (כדאי לעשות את זה עם איש מקצוע)

העניין עם מכור זה - שזה כפייתי.

הוא יכול מאוד לרצות לעזור לך, לשנוא את עצמו שהוא משחק שעות, לשנוא את עצמו שהוא מכאיב לך ולא מצליח לעזור לך ועדיין באופן כפייתי לא להצליח להפסיק.

התוכנית מלמדת לשלוט על המנגנונים האלה.

זה אומר שמבעד לניתוק התגובה הקיצונית שלך כן מצליחה לבקוע שם משהו ולגרום לו להתחבר לכאן ועכשיו.

כמו ששיכור שנוהג גם אם קריאת הסכנות בדרך מטושטשת, עדיין יכול לקלוט שני פנסי משאית דוהרים לקראתו ולהגיב לפני שיש תאונה חזיתית.

זה לא אומר שהוא לא נוהג בשכרות וזה לא אומר שכיף לו "לטייל" בכביש ולנהוג בחוסר זהירות.

הבעיה עם החרפת התגובות הקיצוניות של הסביבה (שלך במקרה הזה)

זה שהוא לומד להסתגל מחדש לתגובה הזאת ואז צריך להעלות ולהעלות את התגובה כדי שתצליח לבקוע מחדש

ואין לזה סוף.

רק שיהיה ברור שאת לשניה לא אשמה במשהו, זה לא פשוט וצריך עזרה. כדאי לך אחרי החג להתייעץ בצורה מסודרת עם אנשי מקצוע איך לגשת לזה.

זה מרגיש כאילו כיף לו

אבל האמת היא שהמשחק הוא הדרך שלו לווסת את עצמו ממשהו במציאות שגדול עליו להרגיש.

הזמן לשיחות עומק עם כל העומס שיש. אם אין זה אחלה

אני כן חושבת אבל שאת צריכה להגיד לו שאת פגועה ממנו ושאת רוצה לדבר על זה אחרי החג

אל תצפי שיבין אותך רק מההתנהגות שלך או שיזכור הבטחות. דברי ברחל בתך הקטנה

חסר לי הזמן איתך. אני רוצה שיהיה לנו זמן רק שלנו בערב בלי מפריעים. אני רוצה מתנה לחג בערב החג ולא אחרי כי זו לא אותה חוויה ואני לא רוצה לרדוף אחרי זה, אני רוצה שזה יבוא ממך

לא פשוט

חיבוק♥️

אני פשוט לא מסוגלת

זה פשוט קשה לי שהוא ידע שזה מה שיקרה

ובכל זאת בחר

וגם אמרתי לו, חשוב לי שהלך לישון ביחד, חשוב לי שהיום תחוה עם הילדים בבוקר

זה לא ניחושים

רק שהמשחק ניצח במקומי

חגי שיקום ודברי איתו ותגידי לו שאת מאוכזבת ופגועה

שאת מרגישה שאת לא חשובה לו אחרי שתיאמת איתו ציפיות וביקשת שיהיה איתך כדי לקחת חלק בהכנות והוא בכל זאת המשיך. שרצית שיקום ויהיה איתך כי זה חלק מהשותפות בזוגיות.

לחילופין את יכולה לבקש ממנו לקום לעזור

אגב זה נשמע קלאסי לקשב. גם לבעלי היה קושי בלראות קדימה/ לאמוד השלכות. אימפולסיביות. משיכה אינסופית למסך. גם הוא פרפר לילה

כי לא הייתי חושבת קשב אבל שאר הדברים דומים לפי מה שאמרת

הוא לא פרפר לילה. זה רק הזמן שהוא בבית ויכול לשחק

אם יש לו זמן בבוקר זה שם

בלילות הוא גמור ולא עושה כלום זה לא שיש לו אנרגיות

אבל מסכים יוצרים פעילות מוחית כמו של קשב לפי מחקרים

מכל מקום אני לא חושבת שהתפקיד שלך לאבחן, אלא להציף מה את מרגישה ולבקש ממנו שיטפל בעצמו ויעשה מה שצריך כדי שיהיה לך בעל מתפקד בבית

ואז תביני שהפרשנות שלך שגויה

ואז לא תתעצבני על הדברים הלא נכונים

ואז לא תעשי טעויות שיחריפו את המצב

ואז תוכלו לגשת לטיפול מסודר

ואז אולי זה יצליח ואולי לא

אבל תהיה לך וודאות ובהירות בחיים.

ההתמכרות הזאת לא אומרת שאת בעדיפות תחתונה, זה אומר שהוא חייב את זה בשביל להשיג שקט נפשי.

זה מורעב ולא באמת אפשר להסביר (וגם לא חושבת אני מבינה מספיק בשביל להסביר)

אבל תדמייני שיש לו לחץ פנימי, או מחשבות טורדניות או משהו בתוך הראש שלו שלא מאפשר לו להיות נוכח.

צריך לפרק את זה בזהירות ובהדרגה.

כרגע את פועלת כדי לעצור את הדבר היחיד שנותן לו שקט.

נכון הוא לא רואה אותך ולא מתנה, ולא הכנות לחג.

תארי לך שהיית סובלת מבחילות איומות, והייתה לך תרופה בהישג יד רק שהייתה גורמת לך לא להיות נוכחת 4 שעות, ובעלך היה מנסה לדבר לשכל שלך ומדבר על ההשלכות (ספויילר הוא יודע הכל, את לא מחדשת לו כלום)

כשהדבר היחיד שאת רואה זה את הגוף שלו שחוסם אותך מלהגיע לתרופה שאת זקוקה לה בכאן ועכשיו.

אל תהיי במקום המטיף הזה, אל תתפוצצי עליו, הוא לא יקשיב לך הוא רק יראה בך מפלצת שמפריעה לו בדרכו.

לא כי הוא לא אוהב אותך, לא כי הוא חושב שהוא צודק, אלא כי הוא לא מצליח לנהל את זה.

אני בטוחה שהוא אדם טוב. ויש לו מצפון שהוא פוגע בך ובמדפחה ובגללו דברים נדפקים, המצפון הזה לא עוזר לו להתגבר. הוא צריך כלים להתמודד וזה לא פשוט.

במקום לבזבז על זה אנרגיות,

תתמקדי במה שאת יכולה לעשות ולהכין. מה שאת יכולה, מצויין.

מה שלא, להרפות.

מה היית עושה אם היה מחליק ומתפנה באמבולנס? תעשי אותו דבר.

זה שאין ביטוי פיזי לקושי לא אומר שהוא לא קיים.

קחי בחשבון שיומיים חג בלי מחשב עלולים לגרום לו ליותר עצבנות.

זה יכול מצד שני להיות הזמן להתקרבות. אי אפשר לדעת.

תחבקי ותפנקי את עצמך על המקום הזה שנשארת לד במערכה על ההכנות לחג!

את מלכה וזו התמודדות סופר לא פשוטה!

❤️❤️

אחרי שהוא הודה לפני כמה שנים שהיה צופה בפורנו שהיינו בטיפול

המטפל טען שהוא לא מכור וזה פשוט דחף וכו'

מרגישה שזה אותו דבר כאן

ואני יודעת שברגע שאני יעלה את זה אני מתפוצץ

יצאתי מהבית עם הילדים

מאתמול בבוקר חשבתי על מכתב לכתוב לו לראש השנה על הדברים שאני מעריכה בו ואיך שהוא המשענת שלי ואני פשוט לא מסוגלת

וזה עצוב לי

ואני גם כועסת

חוץ מזה שאני על גלולות שנראה לי עושים לי רע ומסלימים את התגובה שלי

ואני לא מושלמת

וגם נשאבת למסך אבל לא באות צורה בכלל

יש לי את הבעיות שלי ואני מודעת והייתי בטיפול

אבל אני עצבנית

ואחרי הרבה עוגמת נפש של שניםם והרבה כסף ואנרגיה שהלכו למטפלים שונים שלא ידעו לאבחן.

לכו למטפל שמתמחה במכורים!

אם הוא מכור, הוא לא חייב להיות מכור לעוד דברים כמו פורנו, כמו שמכור לסמים לא בהכרח מכור לאלכוהול.

קשה לפעמים לקבל את זה כי זה "מסיר מעליו אחריות " כי זה לא הם זאת ההתמכרות.

ולנפגעים יותר קל להישאר בעמדת המאשים והקורבן ולא לקבל את זה שגם הוא קורבן וחולה (זה באמת מעצבן בטירוף, שהוא גם הפוגע וגם הקורבן)

אבל אם הוא מכור ונשמע ככה (אבל מי אני, תבדקו באופן מבוקר)

תהיו חייבים לעשות סוויצ' בראש ולהסתכל על התמונה אחרת.

זה לא מסיר מעליו אחריות בשום שלב ולא מצמצם את הפגיעה בך בשום שלב.

לאבחן כדי לדייק את הטיפול.

בעיני זה לא משנה אם זה התמכרות או דחף,

בשניהם יש קושי עצום להתגבר (תקראי לזה יצר הרע אם זה יותר מקובל בעינייך)

זה לא עוזר להגיד לבן אדם שעושה פעם אחר פעם את אותה הטעות שהוא טועה.

צריך להבין מה מניע אותו, איך לטפל בזה מבפנים.

ובשביל זה צריך טיפול.

אם זה היה משהו שבידיים שלך לשנות, זה היה קורה מזמן.

גם אם צריך לעבוד על קבלת אחריות ובחירה, זה מול מטפל.

תראי גם בכל נושא של אשה מוכה או כתות וכד'

יש את האבחנה המקצועית אבל יש גם סקאלה של איפה אדם מונח והאם יש לו באמת בחירה חופשית בכל רגע נתון או שלא, וצריך לעזור לו לקחת שליטה על הנושא.

למשל בטיפול באשה שסובלת מאלימות ברמה כזו או אחרת, עושים איתה המון סימולציות אז על איך להגיב.

יכול להיות שהוא צריך תרגול איך להתגבר.

מאוד קשה לי להאמין שהוא עושה את זה שוב ושוב ושוב כי לא אכפת לו או כי הוא לא מודע להשלכות או חושב שיהיה בסדר.

ויודעת מה, גם אם זה זה, עדיין עדיף שתשמעו את זה ממישהו מקצועי מאשר נקודת ההנחה שזה רק זה וסה"כ רק אם נסביר ונדבר על זה, ההתנהגות תשתנה.

אבל ברור שרק את מכירה את המצב אצלכם, אולי זה לא כמו שנשמע.

בכל אופן הרבה כוחות 🤗

נכון שאנחנו לא רוצות לכעוס בערב ראש השנה, ובטח שלא בחג, תנסי לנשום עמוק כמה שאפשר, מה שעוזר לי במצבים כאלה לדמיין שאני לבד בבית והוא במילואים/ בעבודה/ בטיול או ווטאבר , שלמעשה זה עוזר לי כי אז אני לא מצפה לכלום ממש.

גם אם לא יהיה ממש נקי ולא ממש מאכלים, תנשמי עמוק.

אבל כשיהיה לך זמן פנוי, אני אגיד לך את האמת לפעמים צריך בזוגיות לשתוק ולוותר אבל יש מצבים, כמו זה למשל, לדעתי, שאת ממש לא אמורה להבליג. לא צריך לצרוח עליו, אבל תחשבי טוב מה יכול להניע אותו לפעולה להתעורר על עצמו כי זה ממש אבל ממש לא לעניין להתנהג ככה כשיש לך אישה, בית, ילדים. לא מגיע לך חיים כאלו ולא יחס כזה. אני בטוחה שהוא לא עושה זאת מכוונה רעה , אבל את חייבת לעשות צעד שיאלץ לעשות סטופ. את מכירה אותו ואת חכמה מספיק לחשוב מה יעזור, להכנס לשתיקה ולהתעלמות זה כלי אכזרי אבל תשקלי לפעמים צריך להשתמש בכלי הזה. או להעמיד אותו בגבול שאו שהוא מוחק את המשחקים או שנרשם לטיפול ועד אז... כך וכך.

שולחת לך ים כוחות, זה ניסיון קשה מאוד בערב חג ומעליב ביותר, אני איתך❤️

חזרתי לבית והוא היה ער אמרתי לו שאני הולכת לנוח

נכנסתי לחדר ופשוט התפרקתי והוא נכנס אחרי

הוא אמר שהוא לא הלך לישון ב3 רק ב1:30 ואז קם שוב לשעה כי לא הצליח להירדם אז זה לא ששיחק עד 3 בלה בלה ( זה דפוס חוסר שלפעמים קשה לו להרדם אחר 20 דק' קם לשחק ואז ברור שלא יירדם, לא הבנתי )

הוא אמר שהוא מבקש סליחה והאם אני עדיין עצבנית

אמרתי לו אני, עצבנית ? למה ? בגלל שחשבתי שאני יקום מאוחר יותר הולך לקנות תכשיט ובמקום זה הייתי ערה מ5 ותפעלתי את כולם כשאני מנסה להשאר חזקה ושמחה ( טוב, לא הצלחתי להשאר שמחה אבל לפחות הייתי רגועה עם הילדים )

אמרתי לו שאני רוצה שאחרי החג הוא יילך לאבחון. הרי הוא בן אדם טוב יודע כמה המשחקים פוגעים בי ובזוגיות שלנו ואני חוששת שזה התמכרות כי אם לא למה הוא היה ממשיך

הוא ממש התנצל ואמר שאם זה מה שאני רוצה זה בסדר ואני יכולה להשים סיסמא למחשב כדי שאני אצטרך לאשר ( לא תודה, יש לי ילדים אני לא אמא שלך )

הציע ששבוע הבא נקנה משהו

אבל אני עדיין פגועה

והבית מסריח ואני השלמתי עם זה

יש לי אשכרה ערמות של בגדים על הרצפה,שירותים מלוכלכים וכיורות מלאים ואין בי טיפת אנרגיה

לפחות אני שומעת אותו עושה כלים עכשיו

הוא בעל טוב עוזר עם הילדים, בישולים וכו' אבל הדבר הזה גומר אותי

תזכרי במשך החג שהחיים ימשיכו אחרי

לא נגמר העולם היום.

ואחרי החג הוא יעשה איבחון ובעז''ה תגיע ישועה.

ותהיי גאה בעצמך שהובלת לזה.

ותמשיכי להיות קשובה לעצמך. זה באמת לא נעים בכלל

זה נשמע ממש התמכרות

ודבר החשוב בעיני

זה להבין

שהוא לא אוהב את זה. לא עף על זה.

יותר נשמע כמו לא ממש שולט בזה.

אז בעז''ה ילמד לשלוט.

חג שמח יקרה ♥️

נשמע שחשוב שהדבר הזה יהיה בשיח, שתשתפי במה שאת זקוקה או פגועה. ובמקביל, אם הוא רואה שזקוק לעזרה חיצונית שיקח אחריות לקבל אותה.

לרוב אנשים לא סתם בורחים למציאויות מקבילות, הוא צריך לעשות תהליך להבין לאן וממה הוא בורח

הלוואי שהצער והבדידות שאת חווה יהיו לכפרת עוונות, תחל שנה וברכותיה.

אתם נמצאים בלופ שבו לכל אחד מכם יש תפקיד קבוע, הסוף ידוע מראש ומסבב לסבב המצב מסלים.

משחקי המחשב ומטלות הבית הם רק טריגר, הסיפור האמיתי הוא שלכל אחד מכם יש אסטרטגיה הפוכה להתמודדות עם הטריגר - שבאופן טרגי דוחקת את בן הזוג עמוק יותר לאסטרגיית ההתגוננות שלו.

בעלך בתפקיד הנמנע (נסוג) - כשהוא מוצף הוא נסוג מהסיטואציה לתוך משחקי המחשב, וזה עוזר לו לווסת את עצמו. הוא רגיש מאד לביקורת ממך, וכשהוא מרגיש שאת מצפה ממנו או כל דבר אחר שמטרגר אותו הוא חייב לווסת את עצמו - כמובן דרך התרחקות (ונסיגה לתוך משחקי המחשב). הוא לא כל כך טוב בלהבין את מצב הרוח שלך או מה את מרגישה וצריכה.

את בתפקיד הרודפת - רגישה מאד להתקרבות והתרחקות שלו, ולמצבי הרוח שלו. כשאת מרגישה שהוא לא איתך את חייבת לרדוף אחריו כדי להחזיר אותו שלא תישארי לבד.

יכול להיות שהוא כבר מכור בהגדרה, אני לא יודעת ובעיני זה לא מאד משנה. בעיני המפתח לשבור את הלופ הוא להתחיל להבין באיזה צורה כל אחד מאיתנו מטורגר ומדוע, ולתקשר דרך הלב ולא דרך ההתנהגות.

זה להפסיק להתייחס להתנהגות הבלתי נסבלת שלו - להעז לדבר על הבדידות שאת חווה. אבל רק מעומק הלב, מהמקום העמוק והפגיע ביותר, לא מהרציונל - מה שישר יקבל גוון של ביקורת ויחזיר אתכם ללופ.

מאד קשה ואפילו בלתי אפשרי בתוך קשר לא מספיק בטוח לפתוח את העומק הזה, שהרבה פעמים אפילו לעצמי אין מערכת יחסים איתו..

לכן ממליצה מאד על טיפול זוגי EFT.

אם הוא מכור זה משנה את כל התמונה.

למכור באופן נוירולוגי אין שליטה. מי שחווה יבין.

טיפולים למיניהם רק יגבירו את התסכול.

בדיוק כמו ילד עם קושי פיזי או מוחי שמכריחים אותו לבצע משהו שאין לו את היכולת הזאת.

כמובן יכול להיות שהוא בכלל לא.

אבל כתבת שזה לא משנה בעינייך.

אז זה משנה מאוד.

אני בטוחה שלא היה קל לעבור דרך הנסיון הזה.

האם טיפול בגמילה מהתמכרויות היה מספק במקרה שלכם?

התמכרות היא ברוב המקרים דרך של המח לווסת את עצמו. דרך מאד לא אדפטיבית כמובן, אבל יש בה צורך. ולקחת אותה בלי להבין מה הצורך שעומד מתחתיה ולתת לו מענה - יכול בחלק מהמקרים לא לעבוד ובמקרים אחרים להוביל למציאת פתרון לא אדפטיבי אחר.

האם היה תהליך כזה במקרה שלכם? אם מתאים לך, ממש אשמח לשמוע על זה יותר.

שבמידה ואכן הגבר מכור או עם הפרעת קשב קשה או עם קושי אחר (לא יודעת מה יש ואם יש לא אבחנתי) עדיף לטפל בטיפול ממוקד בהתמכרות לפני שפונים לאפיק זוגי, זה אולי שלב ב', אבל לא לפני טיפול עבורו במידת הצורך, ואני חושבת שזה כן מאוד משנה כי להתמכרויות וגם להפרעות אחרות יש מנגנון נוירולוגי שצריך לתת לו מענה, לפני שעובדים על נקודות אחרות, ויכול להיות שטיפול ממוקד יקדם את הקשר הרבה מאוד ומהר מאוד לפני שעוברים לטיפול זוגי

בעיני זה רצף.

בכל אופן כל עוד הטיפול יורד להבנת הדפוס ומתן מענה מהותי לצורך, ולא רק מטפל בהכחדת ההתנהגות השלילית - זה טיפול טוב.

ב"ה נרגעתי

אנחנו נשב ומדבר על זה ברצינות

עכשיו הוא ראה כמה אני נסערת הוריד את המשחק מהמחשב אבל אני יודעת שזה עניין של זמן ( עד שזה או משחק חדש חוזר)

לוקחת את מה שאמרתן ובע"ה נתקדם מכאן

שפך פה באמת מלא, והכל בצבע כחול עם חתיכות כחולות...

מצד אחד זה הדאיג אוצי יותר, מצד שני זה סימן טוב שהגוף שלו העיף את זה החוצה...

במוקד אחיות לא הצלחתי להשיג מענה כבר כמה דקות

הם המוקד המוסמך היחיד במקרים כאלה.

ניסיתי להתקשר למה שמצאתי ברשת והיה "המספר אליו חייגתם איננו מחובר"

תוודאי גם את הקידומת

ובדרך מתקשרת למרכז ברמבם כמו שהציעו פה.

לא משנה אם הוא הקיא וכאילו הוציא

זה יכול להיות גם תגובה לחומר ובינתיים חלק מהחומר גם יכול להיספג.

וקחי איתך את האריזה של החומר אם יש לך

לא יודע אם אני אישית הייתי ממהר למיון, אבל זו בוודאי לא עצה רעה.

דבר ראשון: מרכז הרעלות של רמב''ם! לא לוותר. לנסות לתפוס אותם. הם עונים תוך שניות, מניסיון

במיוחד שאת מתארת שהקיא.

יכול להיות שמרכז ההרעלות יגיד משהו אחר, אבל בגלל שאין לך מענה זמין כרגע, קודם להתחיל בנסיעה ואז לברר תוך כדי ומקסימום יגידו לך שאין צורך לנסוע.

שאף אחת כאן לא יודעת מה החומר שיש בסבון הזה, מה ההשפעות שלו, כמה זמן לוקח לחומר להשתחרר ועוד שאלות שאני אפילו לא יודעת להעלות כי אני לא מבינה בזה.

ובכל כל זה, חיוני ושמח עכשיו, לא אומר כלום על אפשרות לפגיעה קיימת ולא נראית, או לפגיעה חס וחלילה בהמשך.

לכן ממש חשוב ללכת בעיניי ולא לחכות

יש התווית חומרים רעילים.

לא מבינה את ההתלבטות. יש ספק, אין ספק. תפנו למיון.

רפואה שלמה!

וקרה לנו כל מיני דברים שאכלו

כמעט תמיד לא קורה כלום.

לא שאני מסכימה עם הסטטיסטיקה, מה זה אומר "כמעט תמיד"

מה האירועים שאת שואלת עליהם?

יש התוויות על חומרים ויש הוראות מה לעשות במקרה של בליעה.

הצד השני כשמתמהמהים זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך למערכת הבליעה. זה לא סתם אכל משהו לא טוב ויש חשיבות לטיפול מהיר.

דווקא את מערכת הבליעה פחות אפשר להציל, אם בולעים משהו שמסוכן לה. כי החומר עובר שם פעם אחת וממשיך הלאה, זהו.

לעומת זאת אם הסכנה היא לקיבה או למה שיקרה בגוף אחרי ספיגת החומרים למחזור הדם, אז באמת האפשרות להציל קיימת אם מגיעים במהירות למיון

כמובן תלוי מה

אבל יש לא מעט דברים שיש משמעות לטיפול מיידי שיכול להיות מציל חיים לעומת מצב שלא טיפלו מיידית.

להתפנות להשגחה

ומזהירה שהם לא נעימים כל כך, לפעמים הם נוזפים בצורה מאוד מעליבה.

היה סיוט להשיג אותם, בסוף הצלחתי ואמרו שזה יכול לגרום לבחילות והקאות אבל לא מסוכן.

ברוך ה'!

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

עוגת תפוחים פירורים מטריפה פרווה | חן במטבח

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

אני די מאלתרת, אסל בעיקרון שמנת מתוקה, גבינה, שמנת חמוצה, פודינג.

שמה ביסקיוויט מפורר עם חמאה בתחתית הכוס, חצי כפית מלית אוכמניות, את הגבינה ושוב פרורים.

הכי נח בכוסות עם המכסה- גם לאחסון וגם להגשה.

מוסיפה כפיות קטנות ליד

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

זה סרטונים למתכונים קלים ממוצרים פשוטים שיש בבית. וזה פרווה.

הן מסבירות שיש הרבה קידושים ואירועים וצריך כאלה מתכונים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

בעייתי בפורום הריון ולידההההה

יאבלההההה באלי הכללללל

שזו לא הנאה זוגית

זו הנאה אישית שעושים אותה ביחד

צריך להגיע להבנה

מה בסיטואציה הזו יכול להיות הנאה עצמית ואז לתקשר אותה

אבל יש בזה גם הנאה זוגית בעיניי

בסוף זו פעולה זוגית שנותנת הנאה וקרבה

אבל זה קורה רק אם כל אחד חווה הנאה בפני עצמו

שבשקט בשקט יש הרבה כמונו.

גם אני מנסה להבין מה העניין הגדול שעושים מיחסי מין ולא מצליחה...

ברור

כי הרבה פעמים נשים עסוקות בלהיות בהריון ולטפל בילדים

ולא פנויות להקשיב לגוף שלהן

גם באופן כללי

זה בגילאים צעירים

ואז בגילאי 40+ הרבה נשים מגלות את העולם הזה

והוא לגמרי צועק אל תגעו בי

את מונעת הורמונלית? זה תמיד היה ככה?

וכן תמיד היה ככה

נראה לי יש אנשים שבאמת זה פחות כיף להם, זה הגיוני סך הכל

כי הן לא מצאו מה הן אוהבות

אולי גם לא חיפשו

אולי אין מקום בכלל בחיים שלהם לתת לזה מחשבה והתבוננות

אולי הן חוות את זה בצורה שלילית

גם באוכל כל אחד אוהב/ לא אוהב משהו אחר

אפשרות להנות מיחסים בכלל, אלא שאולי לא גילינו איך

או לא פתרנו את המחסומים בדרך לשם

מקווה שבכל אופן תמצאי את הדרך שכן ואם טוב לך להשלים עם זה אז גם טוב♥️

אבל זה בר שינוי

קודם להבין למה לא רוצים

אחכ להבין מה יכול לעשות טוב בסיטואציה מתאימה

אחכ לרצות ולתקשר את זה

לא רק בזוגיות, גם ברמה האישית, זה אנרגיה, כוח, עונג וחיבור.

חיבוק על זה.

נראה לי שבשלב כזה את צריכה למצוא מיניות עם עצמך, איך תוכלי לדעת מה חסר לך ומה לבקש ממנו כשאפילו את לא יודעת מה זה.

אפשר לקנות עזרים, והריון זה זמן בסדר להתחיל עם זה, למרות שיש כאלה שפחות מגורות.

בכל זאת, תנסי עם עזרים (יש אפילו בסופר פארם או באנונימיות דרך אתר ואהבתם למשל).

לאחר מכן אפשר להשתמש בעזרים גם בצורה זוגית.

בצורה פרטית יש סיכוי גבוה יותר שתסכימי להרפות ולהיפתח.

לפעמים בצורה זוגית נאטמים, במיוחד כשיש חוויות עבר לא מוצלחות ברמה האינטימית הזאת, הגוף זוכר ונאטם.

ואל תעשי את זה בשבילו, בשביל עצמך.

זה כמעט כמו לגלות שלאוכל יש טעם כשעד עכשיו הכל היה תפל ומריר. (לדעתי יותר מזה)

הייתי הולכת לייעוץ אישי. שיעזרו לך להבין מה נעים לך ואיך להביא את זה למרחב הזוגי.

וקצת אולי לנסות לשנות את התפיסה בכלל על מיניות כי מן הסתם זה גם הרבה על זה

(לא אשת מקצוע, מהניסיון שלי)

• אכילה חברתית. להושיב אותו לאכול יחד אתכם, בשבת וגם כל השבוע אם אפשר. שלא ירגיש שנותנים לו אוכל במיוחד אלא שהוא חלק מ"ארוע משפחתי"

• יש ילדים שאוכלים יותר טוב בעצמם, הייתה לי אחת כזו שכתינוקת אכלה לאט לאט, שעות, בקצב שלה... ואם לא אז היא לא אכלה. אי אפשר היה להאיץ בה.

  לעומת זאת יש ילדים שאם מאכילים אותם הם אוכלים יותר, תנסי ככה וככה או לשלב (לטווח הארוך ההרגל היותר טוב לאכול לבד, אבל כרגע את צריכה שבעיקר ייכנס יותר אוכל).

• להפתח לטעמים חדשים - אם את מתבלת את האוכל תנסי לתת לו אוכל עם מלח בלבד, אם נתת בלי תבלינים תנסי לתת פיקנטי. יש לי ילד שכתינוק הסכים לאכול רק מתובל!! ממש בשלב של הטעימות ראו שהוא נהנה מאוכל מתובל. מרק עם חוואייג', חומוס עם בשר טחון עם הרבה שום וכאלה... עד היום הווא זה שפחות אוהב מתוק אצלי.

• אם צריך נותנים מטרנה, גרבר, תוספי מזון- מה שהרופא ילדים ממליץ. ולא להרתע מזה, לי היה קשה בהתחלה והיה ילד שממש היה צריך את זה... עד שגדל ועבר את השלב. פשוט למצוא דמות מקצועית שאת סומכת עליה כמו רופא ילדים מנוסה או דיאטנית שאת מרגישה שהיא טובה, ולזרום איתם ובעז"ה הוא יגדל ותעברו את זה

• ויש משהו פחות בריא... אני נתתי לבררנית שלי וופלים וביסקוויטים כדי לעודד אותה לאכול מוצק. הרגשתי שהיא צריכה לעבור מחסום ואם היא תאכל בעצמה, כשהיא מחזיקה, זה יעודד אותה לאכול בהמשך יותר. אבל אם את מתחילה ייעוץ תזונתי אולי לא טוב לתת ג'אנק, תתייעצי איתם

היא יכולה לשמוע ממך מה הוא אוכל, ולנסות לבנות תפריט שיעשיר את התזונה שלו.

בדרך כלל ממליצים להוסיף לתזונה מאכלים עם שומנים בריאים, כמו טחינה, חמאת בוטנים, אבוקדו.

עושים מעקב של המשקל, בודקים באיזה קצב הוא עולה ובאיזה אחוזונים הוא נמצא.

יש לי ילד ממש כזה, בררן ממש משהיה תינוק. שלחו אותי לדיאטנית וזה לא עזר כלום. הציעה לי לשים למשל בדייסה חלב במקום מים, אז הוא לא אכל את זה... ועוד כל מיני עצות שלא היו ראליות. אבל תלכי בכל זאת כדי שיהיה במעקב. היום הוא בן חמש ואוכל ממש דברים ספציפיים.

אבל זו לא אשמתך בכלל. זה שלו. אני ממש ראיתי את זה שהצעתי לו אותם דברים כמו כל האחרים. הוא היה זה ששונה

ואני האמת הייתי מורידה בקבוק לגמרי, לא. דללת. גם מים סותם את התיאבון.

בהצלחה!

פגשת איש מקצוע לא טוב, אין זה מעיד על המקצוע או על ההתאמה לתחום.

יש גם רופאים ממש לא טובים ואני אישית נתקלתי בקלינאית תקשורת אחת הגרועות שיש.

בתחילה חשבתי שהתחום לא מתאים לילד עד שפגשתי מקצועית יותר.

אני מכירה משפחה שקיבלו סיוע מדיאטנית למקרה של בררנות והשתפר פלאים. אגב, היה מדובר בבעיה של וויסות חושי, כל שלדעתי ממש ממש שווה לבדוק.

של אי עליה במשקל וחוסר תיאבון אובחן צליאק, מציעה לך לבדוק.

יכול להיות גם טעויות בשקילה עצמה וגם אם הילד היה חולה בשבועות שלפני השקילה האחרונה אז הוא יכול להוריד במשקל מהמחלה.

אם עד גיל שנה הוא עלה ממש יפה ופתאום עכשיו הוא לא עלה אז שווה לבדוק את העניין הטכני של השקילה עצמה.

(הבן שלי בן עשרה חודשים, עלה ממש יפה עד גיל חצי שנה ובארבעה חודשים בין גיל חצי שנה לעשרה חודשים הוא ירד מלא באחוזונים ועלה סך הכל 80 גרם... אז גם אני (והאחות בטיפת חלב) מפקפקת בדיוק של השקילה הקודמת ומפקפקת בדיוק של השקילה הנוכחית ונוסיף על זה שבועיים של ילד משלשל וחולה שבטוח לא עזרו לו לעלות במשקל אז גם אני וגם האחות לא יותר מדי דאגנו)

אל תאשימי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך. יש ילדים בעייתיים באוכל, מכירה ילד בן 4 שממש לא אוכל כלום, הוא נראה בן שנתיים בגודל, זה ממש מפחיד.

לא חשבתי על זה🤦‍♀️

לקחתי לא מזמן

סובלת בטירוף

עם עצירות

הלחצת אותי שאולי זה בגלל זה

אבל הוא בן 5 חודשים

שלך בת שנתיים

הייתי לוקחת ולא מניקה כמה שעות אחרי

בלי אחריות כמובן

אולי אפילו שואבת וזורקת

ההשפעה היא ממש לאותן שעות

ולהרבה ילדים יש עצירות עכשיו בעונת מעבר

חלב חם עם סילאן ממש פותח

תודה

התכוונת חלב אם?

לא זוכרת אם לקחתי פעם בהנקה או לא.

תנסי פרטביוטיקה, בגדול עוזר מרוד לשלשולים, אבל נשמע שאצלך זה מעבר. אבל גם יעזור קצת מניחה שזה יקל עליך.

גם פרכיות אורז וקולה עוזרים.

הדבר היחיד שהסכים זה עם קליפ בפלאפון או סיפור

זה משהו שהוא מאוד אוהב

אולי יש משהו שהוא אוהב ויכול להסיח את דעתו?

בגלל הקיץ היה הפסקה קצת וחזרנו לא מזמן, פתאום השבוע הוא לא רוצה

הוא גדול ומבין ומביע את עצמו ואומר שזה לא טעים ועם ריח לא טוב, בכללי הוא מאוד אסטניסט ונקי אז עוד יותר מכביד עליו

שוקולד/סרט/ פתק/סוכריה לא עזר לשכנע

יצא שככה הלך בבוקר בלי כלום וברור לי שההתקף מתקרב הוא משתעל חזק וחייב טיפול לפי החמרה

עשינו טיפול מונע עי אינהלציות

הפכנו את זה להרגל נעים

תוך כדי פעילות משותפת

הבעיה זה לא רק בטיפול מונע,היום הוא מקבל 4 פעמים ביום- אמור לקבל כי השיעול החזק כבר התחיל ולחומר של האנהלציה - ארבונט הוא גם עם ריח לא טוב

בעצם לא ממש עשיתי פה כלום, ואם משאף זה 2 דק אנהלציה זה לפחות 10 דק איך עשוים את זה בלחץ של הבוקר? הילד בעצמו על קוצים וחסר סבלנות

מקדישים לזה זמן ואנרגיות

המניעה במחלות האלה מאד חשובה

כי אלה מחלות מתגלגלות

עוד ישן. את של הבוקר לפני שמתעורר ואת של הערב אחרי שנרדם.

את של אמצע היום אפשר לתת עם סרטונים בטלפון או עם טלוויזיה.

מאיפה קנית?

שזה קצת קר.

אני שמה בצד וחוזרת אחרי כמה דקות.

בשינה עמוקה לא התקבלו תלונות. קניתי בקופת חולים, אני רואה עכשיו שיש גם בסופר פארם.

לבן שלי עד לא מזמן הצלחתי לעשות כשהוא ישן (לא מיד אחרי שנרדם, אלא כשנכנס לשינה קצת יותר עמוקה).

לאחרונה איכשהו הוא מרגיש גם מתוך שינה ומהיר את הראש ברגע שאני נוגעת בו. אז אני גם לא כל כך מצליחה לעשות...

אבל אולי אצלכם זה כן יעבוד?

עם פטנט שלא ישפוך.

לא ניסיתי, אבל את יכולה לבדוק אם זה עונה על הצרכים שלך.

מצרפת קישור לדוגמה: Spill-Proof Biscuits Container Box Snacks Storage Box Baby Kids Plastic Snack Catcher Double Handle Snack Cup Jar Bowl קופסת אחסון חטיפים עמידה בנזילות לתינוקות וילדים, קופסת פלסטיק לתפיסת חטיפים עם ידית כפולה, כוס חטיפים וצנצנת - AliExpress 1501

יש כמו רוכסן שסוגר. הן יותר עמידות ואפשר להשתמש בהן כמה פעמים, במיוחד לדברים יבשים כמו קורנפלקס וכו'.

אישית אני לוקחת לעבודה הכל בתוך זיפר אחת (כריך, יוגורט, פרי, נשנוש, גרנולה) אבל אני שמה בפנים בתוך שקיות אוכל כל דבר.

הרבה יותר נוח לי מקופסת אוכל שתופסת מקום

וכמובן שזה לשימוש חוזר

פעם ראיתי שיש שקיות בד לכריכים

הילדים שלי שמים בכוסות כל הזמן

אני לוקחת להם ונותנת להם כשהם יושבים והכוסות לא מלאות

לחילופין יש קופסאות פלסטיק עגולות עם מכסה. שייכנסו לאוטו כשזה סגור (אם זה ישים מבחינתך)

קופסא זה נראה לי פחות נוח לתפוס בנסיעה לעומת שקית, חשבתי על זה גם

מספיקים להיות מוכנים ועוד לשחק זמן מכובד בבית לפני שיוצאים

ועדיין נהנים לנשנש באוטו בדרך לגן

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

המחיר שכתבתי זה מה ששילמתי לפני 3 שנים, יכול להיות שהמחיר קצת עלה מאז.

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.

עד 13:34 ללא צהריים

@אפונה @112233445566

עד 13:45/13:50 בשנה שעברה שילמנו 1700, השנה אני לא זוכרת אם עלה ל1800 או נשאר.

1600

מ8:00 עד 14:00

כשרשמתי חשבתי שזה כולל רק ארוחת בוקר

לשמחתי זה כולל גם ארוחת צהריים

כולל אוכל אבל לא ארוחת צהריים

מי שכתבה לי חרדית?

גרה באזור לא חרדי

ובאזורים החרדים משלמים פחות

לק"י

לא חרדי.

אצלנו זה עולה יותר...

לא יודעת להגיד בדיוק כמה, אבל מעון עד 16:00 עולה בערך 4000... אז לא מאמינה שעד 13:30 יעלה 1700...