הכרת הטוב להורים שלי שהתעקשו בזמנו שאני לא אשאר ער מאוחר בלילה.
רובכם פה לא באמת זוכרים מה היה וחלקכם לא נולדו אז.
בסוף שנות התשעים היה אינטרנט בחיוג. זה אומר שהיה קו טלפון אחד בבית שכולם התחלקו בו. כולל 2 אחיות ואמא פטפטנית + אני שרציתי רשת.
היה אז מבצע של בזק שאומר שאחרי 22:00 בלילה האינטרנט בחיוג הוא זול יותר בפער (או ביום שישי משעה 13:00, עד ראשון בבוקר, שכמובן הרוב נשרף על שבת).
ההורים שלי התעקשו אז להיכנס לרשת בצהריים. למרות שזה יקר יותר. ולישון בלילה. אז חשבתי שזה טעות. היום אני מבין שזה היה ברכה. יצא לי פה ושם גם להיות ער עד מאוחר כי נסיבות (או מוצ"שים שבמשך כמעט עשור וחצי הייתי ער עד 2). בגדול - להישאר ער בלילה זה לא שווה את זה.
לפעמים צריך ואין ברירה. לפעמים הגוף לא נרדם. הכל נכון.
זה לא שווה את זה. תחגגו ביום. תשנו בלילה.
למתגעגעים:
))))
מגיע להם
