כבר ארבעה עשורים שהוא משדך. מי היה מאמין.
תחביב שהפך למקצוע. הזקן כבר ארוך ולבן, אבל העיניים העמוקות המבינות רק הפכו ליותר כאלו.
תמיד אמא אמרה לו שיש לו כשרון לזה, עוד כשהוא היה בגן ולא הסכים לשחק עם הבת של שולץ.
כל מי שעבר או עברה תחתיו לבסוף התחתנו דרכו.
אבל היא לא פשוטה. א גוטע מיידל, א ביסל עלטער.
לכאורה יודעת מה היא רוצה, אבל לו זה לא כך כך בטוח.
מזל שבזכות השם שלו, ובגלל מה שקרה עם מוטי המומר ממיר שגרם לה לעשות חור שני, היא מוכנה גם לנסות קצת מחוץ לקופסה. חוזר בתשובה, מודרני עם כלב, חסיד ציויני.
אבל לא הולך.
רגע, אולי?
לא.. אין סיכוי.
גלוברמן, איפה האמוּנֶה שלך?! הזדקנת?
הציע. לא היה לה כח לעוד מישהו מישיבת מיר.
אמר לה תנסי, בשבילי.
ניסתה.
אחרי יום מגיעה אליו לבית במקום להתקשר.
עד כדי כך היא כועסת? התעצב גלוברמן לליבו.
רב גלוברמן, היה וונדערבאר! פאנטאסטיש!! א טייערער בחור!
הסתכל רב גלוברמן בעיניה -
מעניין מאוד, מיידל, מעניין מאוד.
מה מעניין, מר גלוברמן?
מעניין שאת מיועדת לבחור הזה, כשהחברותא שלו- מוטי, החברותא שלו, הרי העניק לך את החור הזה!
(תסלחו לג'מיני אם האידיש קצת קלוקלת. זה היה החלק שלו בסיפור)
חוויות מעכשיו.
