לבחור לשים את הסוף לים האין - סוף הזה,
להיעמד כחומה גם כשאת נד נוזלים, סוערת, ולא חזקה בכלל,
רק כדי לאפשר למישהו לסלול את הדרך ללב שלך בתוך הים, בחרבה, כשאת כולך חורבה, כי רק ככה תקימו חורבה.
זאת באמת קריעה, והיא לא באמת סוף, היא רק התחלה של מסע ארוך במדבר - של ללמוד לדבר, עד שתהפכו לעם- עד שתלמדו לחיות "עִם", עד שתגיעו אל הנחלה שלכם, וגם שם עוד צפויות מלחמות.
יש סיכוי שלקרוע ים זה להבין פשוט שזאת נקודת התחלה, לא סוף
סתם הגיגים
חג שמח
למשהו טוב צריך לחכות הרבה, להאמין שזה יגיע בזמן המדויק לך..ושזה יגיע זה יהיה הכי טוב.
פירוש יפה ממש
שנוצר לים גבול ומסגרת
שמשה לא באמת הכה פיזית את הים וקרע אותו.
אלא הטה את המטה לכיוונו.
אז אצטט מילים ממך, שאולי יהיו לך לתמך:
"אין ביכולתנו להבין את אשר אין ביכולתנו, אך יש בכוחנו לתקן את אשר יש בכוחנו"
ה' מעביר אותנו בתוך הים, בפרנסה, בזיווג, כמעט לכולם
חלק יחסית מהר יזכו, וחלק פשוט כך - יתעכבו
לכולם נתפלל שתבוא הישועה, ומי שמתפלל על חברו - תחילה נענה
אֱלֹהַי
לְוַאי וְאֵדָעֵךְ שׁוּב
נִשֵּׂאת בִּזְרוֹעוֹת הַזְּמַן
הַחֲרִישִׁי
הַשּׁוֹעֵט וּבוֹלֵעַ אֶת קִרְבּוֹ
אוֹתִי
וְאוֹתָךְ
לְוַאי אֵדַע
נְשִׁיקוֹת כְּנָפַיִם מְחוּפּוֹת
בֵּין מִיסְתּוֹרֵי לַיְלָה
לְסוּפַת חוֹל
חֲרִישִׁית
לְוַאי
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם
אֶת רָזֵי הַשְּׁתִיקוֹת
שֶׁלָּחַשְׁנוּ
אֶל שָׁמַיִם בּוֹעֲרִים
זְרוּעֵי כּוֹכָבִים
אֲדוּמִּים
כְּמוֹ הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת
שֶׁבָּעֲרָה בְּלִבֵּנוּ
לְוַאי וְאֵדָעֵךְ שֵׁנִית
חֲרִישִׁית כְּמוֹ אָז
עֲטוּפַת שְׁתִיקוֹת
רְווּיַת מִיסְתּוֹרִים
לְוַאי וְאֵדָעֵךְ
נִגְלֵית כִּבְרֵאשִׁית
אֲהוּבָתִי
עֲטוּיַת הַדִּמְדּוּמִים...
וּמוּל מָחוֹל שׁוֹתֵק
נַרְוֶה אֶת שַׁלְהֶבֶת נִשְׁמוֹתֵינוּ
וּמוּל תְּהוֹם כּוֹסֶף
נִצְחַק אֶת חַיֵּינוּ
אֲחוּזִים יָד בְּיָד
שֶׁרְווּיִים לָבֶטַח
בְּאוֹר שַׁלְהֶבֶת כִּמְעַט
אֲהוּבִים לָנֶצַח.
ראיתי פה לפני שנים שיר בכותרת הזאת.
זה היית אתה?
בכל מיני דפוסים חוסמים שנוצרו בעקבות הורים.
גם אצל אלו שיש להם מודעות, לפעמים לא מודעים עד כמה זה עמוק בפנים ומשפיע.
זה לכאורה שורשי יותר בנפש מדברים אחרים שמדברים ועובדים עליהם הרבה.
שהחלק הארי של האישיות
זה חוויות ילדות
לטוב ולרע
חוויות ילדות מושפעות בעיקר מההורים
ככה שבסוף רוב הדברים שעובדים עליהם קשורים ישירות אליהם
כי זה בסיס בפסיכולוגיה
אולי לא יצא לך ללכת לפסיכולוג קליני
של לנו
יש בי צד שמחכה, מחכה שהיא תחזור.
יש בי צד שאומר שזה גרוע, שתמשיך אלה ואל תסתכל לאחור.
צד שאומר אבל רק אם החכה מספיק, אולי.
צד שמאשים אותי, צד שמאשים אותה.
ובעיקר צד שנמאס לו להעביר שוב את החגים לבד.
צד שצועק אייכה, וצד ששותק מול השקט של המענה
צד שכועס שהיא לקחה לי תקופה מהחיים, וצד שמודע על כל רגע ורגע שהיא נתנה לי.
צד שזועם, מגיע לך הרבה יותר, צד שממלמל, היא בדיוק כמו שאני רוצה.
צד שמסרב לקום וצד שאין בו כוח לקום.
צד שאוהב אותה עד הירח ובחזרה, צד ששונא על זה שהיא הלכה צד שמבין שזה טוב שהיא הלכה.
שמבין שכל הצדדים יכולים להתקיים בו זמנית
ולאו דווקא סותרים אחד את השני
לא שזה פותר את הכל
אבל הלגיטימציה הזו יכולה להיות תחילת הדרך
במיוחד ששני הצדדים שם כי יש להם מה להגיד.
גם אם כלום לא צומח וכל שנה הוא מקווה סתם
מתישהו משהו איכשהו בלי סיבה או חוקיות יישתנה ותמצא את נערת חלומותיך
עד אז תמשיך כמו כולנו לסבול לקוות ולהיפגע
בהצלחה
יהיה גם צד שיזכור שבסוף כל הדרך הזאת מובילה אותך קדימה- אל האישה שתהיה נכונה לך. ובעזרת ה', יום אחד תסתכל אחורה מהמקום הטוב שתבנה איתה, ותבין כמה דרך עברת כדי להגיע אליו.
גם אני הייתי באירוע דומה לא מזמן, ובמידה מסויימת עדיין נתון בו. אזכיר לכולם את משל הדג והדייג: שאלו דייג האם הוא אוהב דגים, והשיב- כן בטח שאני אוהב דגים, אז שאלו את הדייג- אם אתה אוהב דגים- מדוע אתה דג אותם? למעשה הדייג איננו רוחש חיבה יתירה לדג, אלא הדייג אוהב את עצמו (הדגים מייצרים לו פרנסה, הוא אוהב את הטעם שהם עושים לו בפה). היכולת לשחרר היא סימן לאהבה אמיתית, שכן- ייתכן שבחור אוהב בחורה (ואין כאן המקום להאריך בכלל במושג 'אהבה' קודם חתונה שיש להטיל בו ספק גדול) בגלל שהוא אוהב את עצמו, הוא אוהב את ההרגשה הנעימה שהבחורה מסיבה לו בהיותם ביחד, אך ההרגשה הזו איננה בגלל עצמותה של הבחורה כי אם בשל החוויה של הבחור את עצמו דרך הבחורה. האהבה האצילית שאליה כולם שואפים היא כזו שמאחלת כל טוב לכל צד, וכשם שמקבלים שכר על הדרישה כך מקבלים שכר על הפרישה.
מכל ההנגדות שכתבת, נראה לענ"ד שכדאי לקרוא למה שאתה עובר- אהבה נכזבת, שפירושה- אתה מאוכזב למפרע מהאהבה המדומה שנקלעת אליה, אתה מאוכזב מכך שעדיין לא מצאת את שאהבה נפשך, אבל ידידי- את הבחורה שהייתה- ייתכן ואהבת בעבר, וכעת כבר אינך אוהב אותה, אלא אתה מתרפק על התחושה הטובה שחווית מהשהות לצידה. שכן אם היית אוהב אותה באמת ובתמים- היית מרפה, כי אתה מכבד את הבחירות שלה בצורה הכי עליונה ועדינה שמצופה מבן אדם, כי אתה אוהב אותה אהבה שאיננה תלויה בדבר, אבל מהנ"ל נראה שלמפרע הבנת שאהבתך אליה הייתה אהבה התלויה בדבר- בטל דבר בטלה אהבה (שים לב כמה פעמים כתבת את המילה 'שנאה' לעיל).
יחד עם זאת, אתה נורמאלי לחלוטין, וכאמור אני ממליץ בחום לבחון את מה שכתבתי ולא להיות אימפולסיבי, כי אני יודע כמה הנקודה הזו רגישה וכמה היא צורמת, אבל לענ"ד הנקודה הזו היא אמת.
לאחר שנחתכתי התלבטתי רבות מה תוכן התפילות שאני אומר להתפלל, מה השם ית' שואל מעמי- להתפלל ולהתאמץ יותר חזק כדי שהיא תחזור, או להתפלל שפשוט ימציא את זיווגי ההגון לי במראה. בפוסקים מבואר (ספר חסידים בכמה מקומות, ויסודו מגמ' במו"ק) שאין לאדם להתפלל על זיווג ספציפי (הבת של הר"מ הזה, האחות של הבחור הזה, וכד'), ובאמת כך נראה לענ"ד ישר יותר גם בהבנה מה השי"ת שואל ממך- האם הוא רוצה לייסר אותך? או שהוא רוצה שתתקדם הלאה? ההתקרבנות וההתמסכנות לא מקדמת אותך אלא משאירה אותך עומד במקום מתחפר בתוך החול הטובעני של הדמיון. צא מזה אחי היקר, זה לא בריא לך בשום מצב, על עצבות ודכאון מתגברים, לא מעצימים אותה בפלפול אודותיה!
כולם מכירים את הסיפורים על החבר ההוא שנחתך, ואחרי ארבעה חודשים הם חזרו לקשר ובסוף התחתנו, ב"ה. אני ממליץ לך- אל תיאחז ותתלה תקוות בסיפורים כאלו, תתקדם הלאה בחיים, ובהתאם לנסיבות של החתיכה תתייעץ לאחר מספר חודשים אם אדם שקרוב אליך האם כדאי לנסות לחדש ימיכם כקדם- אבל עד אז אתה חייב לאפשר לעצמך להיפגש עם בחורות נוספות (עד צריך רק עוד אחת ;).
דע לך שכמו אותה אחת שנפגשת- לא תהיה עוד, תפנים את זה. ובאותה נשימה תפנים שגם אשתך לעתיד- אין עוד כמותה, ובזה תתנחם (לא יודע אם באמת צריך נחמה, הרבה פעמים כשיוצאים מקשר צריך לברך ברוך פוקח עיוורים, מה שרואים מכאן לא רואים משם, לפעמים הקב"ה פודה ומציל את האדם המוכה בסנוורים חיצוניים, ודי למבין).
מקווה שלא הכעסתי אותך, ואם כן- סליחה, כחקלאי- תהיה מאמין בחי העולמים וזורע, השלך על ד' יהבך ותן בלב!
אם הנחרצות שלי הפריעה לקורא- צר לי ועמו הסליחה (אבל לפחות אני מודע לזה שאני נחרץ), ביודעי ובמכירי קאמינא ובדידי הוה עובדא זהה (מצד התחושות) למקרה של החקלאי הצדיק, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק! "תוהו ובהו קדם לעולם הבניין, אורות מאופל אמר ויהי" (שמונה קבצים, ג', פ"ז).
(ד"א, נראה לי שזו הפעם הראשונה שאני מגיב בפורומים)
במצב של קשר של מס פגישות (כמעט חודש) שאני זו שסיימתי, לאחר התלבטות, גם לו היה התלבטויות.
לאחר תקופה של כמה חודשים התחדדו לי הבנות עלי בהקשר לדינמיקה שהיתה בקשר (שכיום בעיני יכלה להיות שונה), ולעניינים שעליהם התלבטתי שבמחשבה מחודשת נראו לי שהיה חבל לסיים את הקשר עליהם.
פניתי למי שהציעה (בבקשה שתבדוק אפשרות לחזור, היה נראה לי שעדיף דרך צד שלישי ולא ישירות, לא פירטתי סיבות) והבחור לא חשב שנכון לו לחזור.
כאן לשחרר נכון?
משום מה עדיין מרגישה החמצה. אבל אין לי ככ מה לעשות, לא רוצה לצאת נואשת ולהביך את עצמי.
כי אין לך מה לעשות.
לשחרר, כנראה גם הוא הבין כמה דברים במהלך הזמן והתקדם, כנראה זה לא בשבילך, כנראה זה לא סתם לא הלך חלק,
תסמכי על האלוקים/ היקום/ הבחירות שעשית בעבר/ הבחירות שלו - שמה שנכון לך יהיה הדדי ויגיע בזמן הנכון.
אאכ יש לך צעד מעשי נוסף
כנראה שהוא גם ביצע חשיבה והבין למה מצידו לא מתאים
רק כן מעלה נקודה קטנה שאפשרית -
אם באופן קונקרטי דברים השתנו יש לך הסברים לתת שהם מעבר לתחושה
( אז היה X היום Y ולכן Z )
והשדכנית לא הבהירה את הדברים כמו שצריך לדעתך
כן יש לשקול במקרים מסוימים אולי לפנות באופן ישיר לבחור ולהסביר את עצמך וכמובן בטאקט ובכבוד למה שכבר אמר.
רק תזכרי שכמו שכתבו לך -
עבר זמן ויש מצב שגם אצלו דברים התבהרו והתחדדו.
לדבר עם בחור שיצאת אותו זה ממש לא נואשות
אני מבינה שחשבת לדבר עם צד ג אבל לדעתי כאן זה היה מיותר היית פונה אליו ישירות מאחר והיה בניכם קשר , קל וחומר אם סיימת את את הקשר .
אם ממש חשוב לך הייתי פונה אליו עם טאקט.
מקסימום יגיד לא .. אפשר לחשוב. לא להבנות ולא לפחד מזה.
מה שכן אם את פונה אליו שזה יהיה רק אם הוא מגיב מתקשר מעוניין מביע רגש כלשהו אם לא חבל על הזמן .
מועדים לשמחה, מניסיון אצלי כשחשבתי שעם מי שאני יוצא היא היחידה שרוצה ותרצה אותי ושאם לא היא, אשאר רווק אומלל כל החיים יצא לטובה ואני נשוי לה כבר שבע שנים. אז חברים גם אם נראה לכם שאתם בתחתית של התחתית אולי זאת המדרגה /המקפצה שלכם להמשך
שמישהו יתחתן איתי רק מתוך מחשבה שאילולי אני, הוא היה נשאר רווק אומלל לכל החיים, ושהוא האדם היחיד עלי אדמות שרוצה אותי.
מצוין שזה עבד לכם,
אבל בעיני זו גישה לא בריאה, ולא נראה לי נכון ללמוד מהניסיון הזה.
אני מאמינה שצריך לחיות בגישה שיש הרבה יותר מאדם אחד שהיה רוצה\יכול\פוטנציאל להקים איתי בית, ומתוך בחירה ועבודה זוגית משותפת נוצר טוב משותף רק עם אדם אחד.
זה לא ברירת מחדל, זה לא מי שנתקעתי איתו כי אין אחרים, זה לא שאין בי יתרונות ומעלות ושלא ירצו אותי -
אני בוחרת לעבוד, לא להיות אומללה, ולמה שיהיה רק אדם אחד בעולם שירצה אותי? למה שלא יהיו עוד? זה לא שאני רוצחת סדרתית או משהו כזה.
שמחה שאצלך זה יצא איכשהו לטובה אבל בטח שלא הייתי ממליצה לאף אחד להישאר בקשר מתוך מחשבה של "אף אחד אחר לא ירצה אותי".
מעבר לזה שזה מקום מאוד לא בריא לבחור ממנו , מתקרבן ,ברוב המקרים זה גם פשוט לא נכון.. המי ירצה אותי? אם הרבה בחורים רצו אז מה? תתחתן עם כולם? יש כל-כך הרבה לא קשורים ולא מתאימים אז בכל זאת להישאר כי מישהו רוצה. ואבוי
יש עניין של התאמה
איפה הצד שלך ? של מה נכון לך! ולא מתוך מקום של קורבן .
איפה השאלה של מה אתה רוצה?
הסיפור פה זה לא שאת/ה מחכה לבחור/ה שירצה או לא ממש לא .
אלא מה את רוצה .מה נכון לך!
נשמע שהיא זכתה,
זכיתם שניכם.
הרבה אהבות נופלות על גאווה ודעות קדומות.
אשמח לעזרתכם! מחפש צלם או צלמת ברמה גבוהה. אני אנין טעם בדברים האלה😅...
חשוב לי מישהו ברמה. מישהו שמכיר את הראש של המגזר ויבין את הניואנסים. ושיהיה כיף איתו, בעיקר בשביל המאורסת. וכמובן שלא ישחט במחיר. רעיונות?
אחד יקר יותר אבל פצצת על. דוד מור, תחפש ברשת. צילם בזמנו את החתונה שלי ומאז הוא עלה ברמה מאד.
הטלפון שלו זה (058) 558-5005
שני זה אחד בשם אסף כהן שלוקח חצי מחיר מדוד מור ובעיני הוא אחלה. ממש איש טוב ונעים סבר לוקח מחיר סביר לגמרי.צילם כמה חתונות סביבי לאחרונה והיה מעולה
הטלפון שלו זה +972 52-594-1112
שלישי בסוף יש לי גם, בשם יהודה פולק, שמעתי עליו המלצות ממש טובות, הוא לדעתי במחיר בין דוד מור לאסף כהן, אפשר לראות עבודות שלו גם ברשתות.
הטלפון שלו 54-968-6862
מזל טוב ובהצלחה!
עושה תמונות מהממות. במיוחד לתמונות זוגיות.
אני מתחרטת שלא לקחתי אותו בעצמי.
+972538233720
0505306873
הומלץ כאן כמה פעמים בעבר -
לא זוכרת כמה עלה לנו - נשואים טריים
אשמח להוסיף בתור אחות של ולא בתור כלה (עוד לא קרה
) - לקראת נישואין וזוגיות
כשאת להבה
לי פתאום יש חשק
להיות יותר בורח
אם בליבך אין אבן
שאת עליצותך חדרה
אל מול שיגעונך
אני מונח שרוע
כואב ולא רגוע
וליבי ניחומים לך שולח
כשאת להבה
את לא אהבה
אבל גם לא מכבה
בצבא הכי חזק שבעולם אלחם למענך
את האיבה הילדותית שבחיי
כואב אני ממך
בבקשה, לעולם היי מתלהבת
כי כשאת מחושבת
אני כמו לא חכם
אבל לראשונה הפסקתי לראות בזה בעיה.
בני אדם טועים לתפוס התקדמות בצורה שהיא תמיד בקצב קבוע, אבל הטבע עובד אחרת לגמרי.
שנים ארוכות במגורים לבד גרמו לי לעבור תהליך שינוי ארוך, ואפרט עליו בפוסטים הבאים. בנתיים שוב דבר לא השתנה באופן גלוי, כי השינוי הוא כלפי פנים.
מה שנותן לי השראה הוא במבוק. 5 שנים שלמות שהוא מקבל שמש, מים ומזון, ונראה כלפי חוץ בדיוק אותו דבר ולא צומח במילימטר. אבל בתום החמש שנים האלה הוא בבת אחת צומח בקצב מסחרר, שמגיע בשיאו למטר ביום, ואחרי 6 שבועות הוא מגיע ל30 מטר.
מי שיאמר לי שאסור לדחות כלום לעולם עד שיגיע הרגע הנכון, וכל מה שלא קורה מייד בהכרח לא יקרה לעולם ועד, ממליץ להסתכל על נתניהו, ש20 שנה ברציפות דיבר על איראן ועל תקיפה ולא עשה כלום ושום דבר, ואז הגיע הרגע המתאים ואז נהרס הנ"מ האיראני, נהרג הפיקוד העליון והרסנו להם כורים אטומים רבים, הכל ביום אחד.
והיום הם חווים מצור הרסני, קורסים תחתיו והכל מתשתיות שנבנו במשך המון שנים, כאשר בשנה וחצי של מלחמה נהרסה להם טבעת האש וארגוני הפרוקסי שכבר לא מאיימים עלינו, ויכולים רק להטריד עלינו.
א. מאחלים לך את הדייט האמיתי והמתאים ביותר בקרוב בקרוב בקרוב, כמו הבמבוק שלך.
ב. מאוד מעניניות התובנות שלך. נראה שהמגורים לבד עשו לך משהו טוב.
כל טוב שנה טובה והמון אושר.
זה המשל הכי יפה בעולם הבמבוק.. מרגש
ואם במקרה שלך כן מחכה, היא סובלת בזמן שאתה לוקח לעצמך את הזמן.
ומגיע מוכן הרבה יותר, והיא תרוויח הרבה יותר.
ארחיב בפוסט נפרד על התהליך שעברתי ושאני עובר.
אגב אמנם אף אחת לא מחכה לי, אבל תמיד יש בנות פנויות.
אני סקרן אם אין לך צורך לדבר עם אף אחד כשאתה בבית לבד. או שאתה מחליף את זה בשיעור קבוע, חברותא, מועדון ברידג' או משהו כזה...
מתפלל שתפסק הבצורת לכולנו, כל אחד בעניינו
מתפלל
