( קיסרי ברקע)

אבל עם אפידורל... אז לא יודעת אם זה מה שביקשת😉.

לידה מספר... אני בשמירה מחודש שביעי בגלל קיצור צוואר. הלידה אמורה להיות בפסח ואני מקווה שאצליח בכלל לעבור את פורים. בסוף פורים עובר ופסח מתקרב וטרם ילדתי. נהנית מהשמירה כי אני ברגוע לא הולכת לעבודה ונהנית מהנחת. מתחיל הלחץ שפסח מתקרב ומתי תצא הלידה. ערב פסח מוציאה חמץ בנחת בלי להשתגע, הגדולים נרתמים לעזור. ליל הסדר עובר רגוע ברוך השם ושמחה שלא נתקעתי עם סידור לילדים בערב פסח. מוצאי חג ראשון, מתחיל קצת צירים. הילדים הלכו לישון ואני מתקלחת ועוקבת. אחרי המקלחת הצירים נהיים יותר צפופים אבל עדיין לא מאד כואבים, וכיוון שאני מתכננת אפידורל מחליטה כבר לצאת. אחותי באה להיות עם הגדולים הישנים ואנחנו יוצאים לבית חולים, בדרך הצירים מתחילים להיות יותר חזקים ואני שמחה שיצאתי. מגיעים למיון יולדות בערך באחת בלילה, ריק ושקט. עושים מוניטור ובודקים פתיחה ואני עם פתיחה שלוש וחצי- לחדר לידה! איזה כיף. אני בנחת עדיין, לוקח זמן עד שמתארגנת ומעבירים לחדר לידה. בחדר לידה מתארגנים לאפידורל ואני מתחילה לאט לאט להרגיש איך הצירים מתחזקים ומתחילים להיות כואבים יותר, מגיע מרדים ואז יש פתאום ציר כואב ממש, עוד ציר אחד כואב תוך כדי הפרוצדורה- ואז מתפשט החומר ונהיה לי נעיםםםם, מכורה להרגשה הזו😂. סה"כ שני צירים כואבים מאד עד האפידורל מבחינתי חלום! ללדת בלי לסבול את הצירים. הלילה עובר בנחת אני מנמנמת, לקראת החלפת משמרות בשבע בבוקר כבר מרגישה את הראש יורד ומעט לחץ, המיילדת ממליצה לחכות כנראה רוצה כבר ללכת הביתה🤭, החלפת משמרות וכו מגיעה מיילדת קצת מוזרה, יש לחץ ותוך שתי לחיצות הבייבי בחוץ! פשוט מדהים, כנראה השעה שהמתנתי קודם לפני החלפת משמרות בראש פשוט ירד בלי שהתאמצתי ללחוץ אותו החוצה (מניחה שהיו מעודדים אותי ללחוץ כבר קודם כי היה לחץ, אבל בדיעבד זה היה ממש טוב כי לא הייתי צריכה ללחוץ כמעט). שני צירים כואבים, שתי לחיצות, ולידה בבוקר הראשון של חול המועד. (היו גם מים מקוניאלים וכל הפרצוף יצא מרוח🤣 אבל כבר יצא ארוך אז זה להזדמנות אחרת).

שבוע 38 קמתי בבוקר עם מן כאב בטן, כאילו הבטן תפוסה.

פיזרתי את הילדים וחזרתי הביתה.

בהמשך הבוקר הכאב הפך לצירים והתחלתי לתזמן. לא היו צירים סדירים וגם לא חזקים.

ככה היה במשך כל היום.

בעלי חזר יותר מוקדם, להיות מוכן אם משהו מתפתח.

בערב עדכנו את ההורים, שיהיו מוכנים אם נצטרך אותם.

בלילה ישנתי טוב. נראה לי שהיו עדיין צירים, אבל לא משהו שהפריע לי.

לפנות בוקר התעוררתי מצירים יותר משמעותיים. בהתחלה חזרתי לישון בין ציר לציר, אבל אחר כך כבר לא יכולתי לישון. הצירים נהיו סדירים- כל 5 דקות.

בעלי הלך להתפלל מוקדם, ואמרתי לו שיהיה זמין.

חשבתי שבוע יחזור מהתפילה, נפזר את הילדים ונצא.

אחרי שעה וחצי ראיתי שהצירים מתחילים להיות יותר מרווחים, וגם יותר חלשים.

ואז הם חזרו להיות לא סדירים כמו לפני זה.

אני ובעלי נשארנו בבית. ארגנו דברים לקראת הלידה.

היה שלב שהצירים הפסיקו, אני קצת ישנתי ובעלי הלך.

בצהריים המשיכו צירים לא סדירים.

היה לי בכל מקרה תור לרופא, אז הלכתי למרפאה ובעלי היה עם הילדים.

במרפאה עשיתי מוניטור וראו שיש צירים. כשנגנבתמ לרופא הוא הציע לעשות סטריפינג ואמר שמבחינתו אני יכולה כבר ללדת.

הוא בדק פתיחה וראה שאני בפתיחה 5.

אז הוא ויתר על הסטריפינג, והפנה אותי לבית חולים.

האחות הקפיצה אותי הביתה, שאני לא אחזור ברגל.

בינתיים בעלי התקשר להורים שלו שיבואו לקחת את הילדים.

עד שהם הגיעו, השארנו אותם אצל שכנים הוזמנו אמבולנס.

הגענו לבית חולים באותו מצב- פתיחה 5 עם צירים לא סדירים ולא חזקים.

הם לא מיהרו להכניס אותי לחדר לידה ובינתיים עשיתי מוניטור במיון.

מהניסיון שלי מהלידות הקודמות, אני יכולה לקפוץ מהר מאוד מפתיחה 4-5 לפתיחה מלאה.

כשהרגשתי שהצירים מתחזקים, ויש תחושה של לחץ, בעלי קרא למיילדות.

הן ראו שהגעתי לפתיחה מלאה, להעבירו אותי עם המיטה לחדר לידה.

בחדר לידה הספקתי להחליף בגדים, כמה לחיצות והיא היתה בחוץ.

היינו אולי 10 דקות בחדר לידה.

בשבת בבוקר קמנו כרגיל. היינו אצל ההורים שלי לשבת וישנו בבית אחר. בערך ב9:30 הלכתי עם כל הילדים מהדירה לבית הכנסת, השארתי שם את הגדולה והמשעתי עם הקטן לבית של ההורים שלי. הרגשתי כרגיל לחלוטין. בדרך מבית הכנסת לבית הורי התחלתי להרגיש צירים, לא מאוד כואבים אבל שגורמים להתכנסות וחוסר קשב לסביבה. הגעתי עם הקטן וחיכיתי שם שמישהו יחזור מהתפילה כדי לקרוא לבעלי. אחרי כמה דקות כולם חזרו מבית הכנסת ואמרתי לבעלי להביא את המכונית. הוא הלך להביא והצירים הצטופפו. אמא שלי הסתכלה עלי והודיעה שהיא מזמינה אמבולנס. בעלי חזר עם המכונית לאמבולנס בחוץ וצוות מיילדות שהאמבולנס הקפיץ כי ראו שאני על סף לידה.

ביקשתי שכן ננסה להגיע לבית חולים (אחותי היתה בהסטריה שאני עומדת ללדת לה על השטיח). מפה לשם, רבע שעה נסיעה לבי"ח, 5 דקות עד שהחזקתי ביד את התינוקת. פחות משעתיים מציר ראשון. מלבד הנסיעה באמבולנס היתה לידה חלומית בהחלט. רק באסה שמרוב מהירות שכחנו את שקיות האוכל שאמא שלי ארזה לנו

שתי מילדות מהממות, הראשונה הייתה מהממת ומכילה שהתאימה בול לצירים של הפתיחות והאפידורל ואז אחרי ההחלפת משמרות הגיעה אחת אסרטיבית שהתאימה לשלב של הסוף

ועוד פרט- בגלל האפידורל ישנתי מפתיחה ארבע עד פתיחה מלאה

ירידת מים בשבת, רבע לשש בבוקר.

לוקחים את הבנות להורים של בעלי ונוסעים לבי"ח. בדרך כבר מתחילים לי צירים ואני עם נשימות טובות מהציר הראשון למרות שהוא לא ככ כואב, כדי להכנס למוד הזה.

בין הצירים מתפללת שחרית של שבת ואז עוברת לתפילות על החטופים, על אנשים קרובים אליי, על הלידה שתהיה טובה.

נכנסים למיון שדי ריק בשעה הזו, צוות מקסים ששואל אותי מה התכנית שלי וכששומעות שאני רוצה בלי אפידורל ממש מעודדות אותי שאני יכולה ומסוגלת..

שעתיים בערך במיון, צירים מתחזקים ואני עם נשימות. מתכנסת לאט לאט לתוך עצמי, בהתחלה אני מעבירה את הצירים על המיטה וכשמתחזק אני נעמדת ליד המיטה.. באיזשהו שלב כבר מרגישה שהגוף רוצה יותר למטה והצירים עוברים בכריעה ליד המיטה ובנשימות שמוציאות קול נמוך יותר.

בודקים לי פתיחה-2.5. מייאש אבל אני מזכירה לעצמי שזה יכול להתקדם אצלי מאד מהר. יש קצת האטות במוניטור, הרופא מבקש שיבדקו אם אפשר להכניס אותי לחדר לידה והוא יבוא לבדוק אותי שם.

בודקים שוב-3.5

מביאים לי כסא גלגלים, אני מסרבת ומבקשת ללכת ברגל. המיילדת מהמיון מובילה אותי לחדר לידה, פוגשת מילדת מקסימה שמציגה את עצמה וגם שואלת אפ אני רוצה אפידורל וכשבעלי אומר לה שמעדיפים למשוך בלי היא מעודדת ואומרת שאני חזקה ואני יכולה.

נכנסת לשירותים להחליף לחלוק

יוצאת וכורעת ליד המיטה בעוד ציר

אומרת למיילדת שלוחץ לי

היא מבקשת שאעלה על המיטה

בודקת אותי ומודיעה לי שהראש כאן ואנחנו לוחצים.

כמה לחיצות שאני עוד לא קולטת בכלל, שורף ממש ופתאום הכל נרגע ומניחים עליי תינוק.

פחות מארבע שעות מתחילת ירידת המים ועד שהתינוק עליי.

ב"ה שליחים טובים בדרך והרבה סיעתא דישמיא

תודה על השיתוף..

זה בדיוק מה שרציתי לשמוע.. על מיילדות מהממות שמעודדות ושואלות מה התכנית שלי.. מיון רגוע.. אופטימיות גם בפתיחה 2.5 והתקדמות מהירה בבת אחת. תודה! אתן מדייקות אותי בחלומות שלי ובמחשבות הטובות בהן אני רוצה להיות

ירדו לי מים בשעות הבוקר בבית. בעלי בא ולקח אותנו לבית חולים. שם התקדם ככ מהר עד שכבר היה מאוחר מידי לקחת אפידורל. תוך פחות מ 4 שעות מירידת המים התינוקת הייתה כבר בחוץ. במהלך הלידה היה איזשהוא טאקל קטן שגילו שהיא במצג עכוז אבל ב"ה עבר בשלום, הלידה הכי מהירה וטובה שהייתה לי😄

היא התהפכה בשלב ממש מאוחר?

מתי פעם אחרונה ידעת שהיא ראש?

ומה עשו עם העכוז? ילדו רגיל?

היא כנראה התהפכה איזה שבוע או כמה ימים קודם (שבוע 37-38). האחות שקיבלה ובדקה אותי במיון פספסה את זה..בסוף יצא לטובה כי אם היו עולים על זה במיון היו שולחים אותי לניתוח.

מה שקרה זה שתוך כדי הלידה המיילדת צועקת "אני רואה טוסיק!" ולוחצת על הלחצן מצוקה ונכנסו מלא רופאים. יילד אותי רופא מומחה עכוז ב"ה ילדה בריאה ושלמה

לק"י

בשבוע 35 הוא היה עכוז, וב-37-38 כבר היה שוב ראש.

אקרובטיים😅

ואיזה נס מה שקרה לך!!

שבוע 40 מגיעה לביקורת, זה ערב חג

המיילדת במיון אומרת לי שאני לא נראית בלידה ויש עומס כדאי לי ללכת הביתה

בודקים פתיחה, פתיחה 4 בלי טיפת כאב, רק צירים במוניטור

מכניסים לחדר לידה בין כל העומס.מקבלת מיד אפידורל כי בטראומה לידה קודמת בלי אפידורל

פוקעים לי את המים מיד אחרי אפידורל

נשכבתי לנוח ,ישנה קצת, צוחקת בין לבין

תוך ארבע שעות מהכניסה לחדר לידה,שגם כמובן חיכיתי למרדים כמה זמן....אחרי תחושה של דגדוג קל באזור,אפילו לא לחץ מטורף ילדתי תינוקת מתוקה ב"ה (האפידורל עבד פצצה)

לידה הכי קלה שהייתה לי

ואני מתקרבת ללידה ומפחדת ממש, ככה כל לידה מחדש. ככה שהחשש מובן ואולי גם בלתי נמנע

לק"י

ועדיין, אני מרגישה שאני רוצה עוד הריונות.

נראה לי שאובייקטיבית רוב הלידות שלי היו סבירות, 5-6 שעות בחדר לידה. וזמן הפתיחה המלאה הלך וירד, כך שבלידה האחרונה הופתעתי שהוא יצא תוך כמה דקות.... כבר הכנתי את עצמי שזה ייקח זמן.

מלידה ללידה את מתבגרת יותר ומבינה כמה לידה זה לא ברור מאליו בכלל ולחץ שהכל יעבור בשלום בע"ה..

בעלי אמר שעכשיו אצל האחרונה, הייתי בחרדה קיומית שהכל רק יעבור בשלום. ברור לי שזה בגלל הגיל

אם יש אפשרות לעשות תיאום תיפיות מראש עם הבי"ח בו את מתכננת ללדת.

לאסותא אשדוד יש פרויקט בשם עטופה.

ב"ה כמספר הלידות שלי.

קלילות, מהירות, אחלה מילדות.

תמיד ילדתי בזמנים הכי טובים, כשהכל ריק

חוץ מהאחרון שהיה חג והיה עמוס ועדיין היה נהדר אם כי פחות מכל הלידות לפני...

הכל טבעי, בלי אפידורל, בלי דולות.

הלוואי ויעבור גנטי לבנותיי

לא הייתי בקורסי לידה, לא למדתי נשימות לא העמקתי בכלום

היה לי הרבה פחדים, אבל האמנתי שיהיה הכי טוב

הרבה הפרשות חלה

וב"ה וואו וחמסה חמסה על כל לידה.

רוב אחיותיי יולדות מהר ובקלות.

וגם אמא שלי חוותה לידות טובות.

גם לאמא שלי הלידות היו יחסית קלות.

גיסתי שהיתה בחדר לידה סיפרה שהגיסות היקרות שלה יולדות מהר,אז המיילדת אמרה לה שבגנטיקה של התינוק גם משפיעה אז יש לה סיכוי ללדת יותר בקלות מהאחיות שלה בגלל הגנטיקה של התינוק,וזה בדיוק מה שהיה לה למזלה.

וזה עדיין לא מוריד מהלחץ והפחד של כל לידה.

תמיד אני בלחץ כל פעם מחדש.

שתינו פעמיים בהתחלה לניתוחי חירום ומאז זה רק קיסרי...

גם אני וגם אחיותיי- לידות די ארוכות ומתישות....

לאמא שלי היו לידות טובות ב''ה והריונות כנ''ל

ואני הייתי בסיכון גבוה ובשמירות..

ואיך היא אומרת? בכל ה..(מספר דו ספרתי) הריונות שלי- לא עברתי מה שאת עברת באחד שלך..

בחודש התשיעי ללידה,אבל יש כאלה שכל התשיעי זה לידה אחת מתמשכת....

אבל זה בפרוש יש בזה מרכיב גנטי גם מהאבא,כך שיכול להיןת שכת הגנים הללו קיבלתן מהאבא והוא זה שדפק אתכן😉

בלב אמר לה שזה מתקרב.

תמיד היא מספרת שבלידה הראשונה אמרו לה פעם הבאה לבוא במסוק.....

היה לה ציר אחד בבית, ציר שני בכניסה לחדר לידה, בציר שלישי ילדה....

קרוב ל10 לידות כאלו......

לי- היו צירים כל התשיעי ואפילו קודם....

והקטע הוא שלקחתי ממנה את כל הגנטיקה הדפוקה של סוג דם מינוס וטחורים ופיסורה אחרי לידות ועוד כמה דברים דפוקים.....כמו נטייה להשמנה וכד'

אמנם יש לה רק שני ילדים אבל בשניהם הלכה לבי"ח כשירדו המים וזה היה כבר בשלבים מתקדמים של הלידה.. היא לא הרגישה צירים.

בעז"ה בקרוב אצל כולנו, כשתתקן הקללה של "בעצב תלדי בנים"

הראשונה 5 שעות של צירים בבית, הגעתי בפתיחה מלאה, חצי שעה של לחיצות והמתוקה בחוץ

השנייה- שעה של צירונים חלשים ממש ואז ירדו לי המים. הגעתי לבית חולים בפתיחה 4, נכנסתי למקלחת ארוכה, אחרי שעה וחצי פתיחה שמונה, אחרי חצי שעה ו2-3 לחיצות, על הברכיים בתנוחה זקופה המתוקה הייתה בחוץ..

הלידות השלישית והרביעית היו במים (נשמעות חלומיות ,בפועל כאבו אותו דבר כמו בחוץ.. ).. אבל לידות הבאות אסור לי במים..

היה לי דימום מוגבר אחרי הלידה... (pph זה המונח הרפואי) ולא מאשרים לידת מים אם יש עבר של דימום מוגבר כי זה משהו שדורש טיפול דחוף ואי אפשר בתוך המים לראות האם כמות הדימום תקינה או לא..

@שושנושי אני מקשקשת או יש בסיס למה שכתבתי?

על זה..

תודה!

לידה ראשונה 30 שעות, איבדתי ליטר וחצי.

הסכימו לי בלידה שנייה ממש בחסד, תלו את הדימום בזה שהייתה לידה ארוכה עם הרבה התערבויות.

סיכמנו שאני יולדת במים תוך שעה וחצי, ומיד יוצאת.

בפועל גם לידה שנייה דימום מוגבר של חצי ליטר, ככה שלידה הבאה אני לא יודעת אם יסכימו. מקווה ליפול על רופאה מפרגנת שתסכים ללידה עצמה במים ומיד אחר כך לצאת.

אני לא יודעת איך זה לידה בלי אפידורל, מחוץ למים

אני כן יכולה להגיד שהמים ממש הקלו על הכאב, לגמרי הייתי נלחמת על זה בלידה הבאה.

השוואה..

וזה לא קריטי לי ברמת מלחמה על זה..

אבל תודה♥️

נסעתי לחדר לידה לאחר שהופיע דימום

בודקים פתיחה 3 אני בהלם בכלל לא חשבתי כי לא הרגשתי כלום

בחדר לידה מתקדמת פתיחה 4.5 לא מרגישה כלום

נכמסת למקלחת ולהתפנות

נרדמת בין הצירים על המיטה

בשלב מסוים נעמדת ואומרת אמאלה אני לא יכולה יותר

קוראים למיילדת פתיחה 10

3 לחיצות והתינוק המתוק הזה מחליק החוצה!

לידה שלישית הגעתי בערך ב9 בבוקר עם צירים כואבים, מיילדת חמודה, ב10:06 כבר הייתי עם תינוקת בידיים, ילדתי בקבלה, לא הספקתי להיכנס לחדר לידה

לידה רביעית, רציתי בלי אפידורל מיילדת מהממת שזרמה איתי על לידה בישיבה, יחסית הרבה זמן עם צירים אבל תוך 2 צירי לחץ ילדתי תינוק במשקל מכובד של 4 קילו בלי שום בעיה

לידה חמישית (מקווה שזה מרגיע) חצי שעה של צירים ירידת מים בבית ובעל שילד אותי במיטה שלי ומיד לאחר מכן חיבוק מהילדים שבבית ומאבא שלי שהגיע לשמור עליהם

לידה שישית אמנם יחסית ארוכה עבורי אבל מיילדת מהממת ומעודדת

לידה שביעית 45 דק' אחרי שהגעתי הייתי עם תינוק בידיים למרות שפחות התחברתי למיילדת

לידה תשיעית יצאתי מהעבודה מול בית החולים שתכננתי ללדת בו, הייתה לי ירידת מים, לא הבנתי את זה, הגעתי הביתה מרחק של 45 דקות עם פקקים, קלטתי שיש לי ירידת מים, התקשרתי לבעלי שעובד גם סמוך לאותו בית חולים, הוא הגיע מסתבר שנסע על השוליים בהיסטריה, רציתי שניסע באוטו הוא התעקש על אמבולנס, הגיע אמבולנס הגענו לבית החולים בערך תוך רבע שעה (טס ברמות) בבדיקה פתיחה מלאה, עליתי על המיטה ותוך דקה ילדתי

גם אצלי באחת הלידות הוא התעקש על אמבולנס והלידה אכן התרחשה בו.

מתוך 8 ילדים רק 3 נולדו בחדר לידה אצלי.

רוב הפעמים איך שהגענו הוא עקף את הקבלה ודרש מיילדת באותו רגע😅.

ובדרך כלל גם צדק.

בלידה שהוא ילד אותי לי זה היה פשוט חלום, עבורו זו הייתה חוויה מלחיצה ממש.

הוא טוען שבלידות אני לא מחוברת למציאות ורק הוא קולט את הסיטואציה, בפועל הוא צודק, אם לא היינו לוקחים אמבולנס בליגה האחרונה הייתי יולדת באוטו

אבל היום נראה לי שפחות יפריע לו ליילד,אבל זה עדיין לא רצוי מבחינתו והתרוץ היה כזה:מה אני אצטרך לנקות הכל אחר כך?

אלא המחשבה שמשהו חלילה מסתבך וכל האחריות עליו ואין שם מישהו בעל הבנה רפואית, זה כבד עליו ממש

לנקות, הוא ניקה אחרי הלידה הזו

בעלי עשה קורס מדא הוא מבין את ההשלכות הרפואיות של זה,זה לא מה שישכנע אותי.

מה שישכנע אותי זה שהבנות שלי לא יצטרכו לנקות.

*הגיון של אישה הורמונלית*🤣

דרך אגב הלידה שהיתה באמבולנס היתה קריטית בקטע הזה כי חבל הטבור יצא לפני הלידה וזה אחד הסיבוכים שעלולים להיות סכנת מוות לעובר.

אבל הלידה התרחשה מיד אחר כך והכל היה בסדר,אבל בעלי נהיה לבן לגמרי כי הוא הבין את המשמעות.

ודרך אגב זה אחת הלידות האחרונות שלי...

אבל מסיבה מטופשת אחרת, לא בגלל שהבנצי באיזה שלב אני נמצאת.

בעלי אמר אחר כך שאם זה היה האוטו שלנו הוא היה זורק וקונה חדש.

תודה רבה ממש לכל אחת שענתה לי!

קראתי הכל והיה לי משמעותי...

בהזדמנות אספר...

קצת תהיי עייפה אבל תצליחי לאכול וזה הכי חשוב

החיסרון שזה די יקר

וגם אומרים שזה גורם לעייפות, תכלס לא יודעת אם העייפות שיש לי זה מההריון או מהבונגסטה אבל עייפות זה לא נורא ביחס לבחילות.

ניתן לקנות כמות מועטה של כדורים ולנסןת. לוקחים בערב לפני השינה.

לא לכולם זה מאה אחוז אפקטיבי, אבל להרבה כן

מה שכן זה גורם לעייפות ויש הנחיה למי שזה מעייף אותה שלא תנהג

כבר אין את התחושה המגעילה הזאת של בחילות כל היום?? כל ריח קטן מגביר בחילה?

או שזה רק טכני עוזר להקאות?

אפשר גם לקחת רק אחד לפני השינה נגיד

אבל לא תוך יום, זה לקח כמה ימים

ומוסיפה שבאזור חודש רביעי כן היה לי קצת בחילות אבל עד אז ממש לא היה לי

גם b קומפלקס מפחית את הבחילות משמעותית, אבל לא גורם לעייפות מטורפת כמו הבונגסטה

הרופאה שלי אמרה שזה בסדר להחליף זמנית במקום פרנטל על סוף השליש הראשון

לא יודעת איך אפשר לקחת אותו עם בחילות..

אבל לי זה לא עזר בכלל,

סתם עשה אותי עייפה מאד ומסטולה כזו,

אבל גם זופרן לא עזר לי, אז אולי זה קשור לעוצמה של הבחילות

את יכולה לקנות רק 10 כדורים ולנסות ואם עוזר אז לקנות את כל החבילה.

כדאי לנסות בכל מקרה, מקסימום פשוט מפסיקים.

(לא אשת מקצוע, מהניסיון שלי)

• אכילה חברתית. להושיב אותו לאכול יחד אתכם, בשבת וגם כל השבוע אם אפשר. שלא ירגיש שנותנים לו אוכל במיוחד אלא שהוא חלק מ"ארוע משפחתי"

• יש ילדים שאוכלים יותר טוב בעצמם, הייתה לי אחת כזו שכתינוקת אכלה לאט לאט, שעות, בקצב שלה... ואם לא אז היא לא אכלה. אי אפשר היה להאיץ בה.

  לעומת זאת יש ילדים שאם מאכילים אותם הם אוכלים יותר, תנסי ככה וככה או לשלב (לטווח הארוך ההרגל היותר טוב לאכול לבד, אבל כרגע את צריכה שבעיקר ייכנס יותר אוכל).

• להפתח לטעמים חדשים - אם את מתבלת את האוכל תנסי לתת לו אוכל עם מלח בלבד, אם נתת בלי תבלינים תנסי לתת פיקנטי. יש לי ילד שכתינוק הסכים לאכול רק מתובל!! ממש בשלב של הטעימות ראו שהוא נהנה מאוכל מתובל. מרק עם חוואייג', חומוס עם בשר טחון עם הרבה שום וכאלה... עד היום הווא זה שפחות אוהב מתוק אצלי.

• אם צריך נותנים מטרנה, גרבר, תוספי מזון- מה שהרופא ילדים ממליץ. ולא להרתע מזה, לי היה קשה בהתחלה והיה ילד שממש היה צריך את זה... עד שגדל ועבר את השלב. פשוט למצוא דמות מקצועית שאת סומכת עליה כמו רופא ילדים מנוסה או דיאטנית שאת מרגישה שהיא טובה, ולזרום איתם ובעז"ה הוא יגדל ותעברו את זה

• ויש משהו פחות בריא... אני נתתי לבררנית שלי וופלים וביסקוויטים כדי לעודד אותה לאכול מוצק. הרגשתי שהיא צריכה לעבור מחסום ואם היא תאכל בעצמה, כשהיא מחזיקה, זה יעודד אותה לאכול בהמשך יותר. אבל אם את מתחילה ייעוץ תזונתי אולי לא טוב לתת ג'אנק, תתייעצי איתם

היא יכולה לשמוע ממך מה הוא אוכל, ולנסות לבנות תפריט שיעשיר את התזונה שלו.

בדרך כלל ממליצים להוסיף לתזונה מאכלים עם שומנים בריאים, כמו טחינה, חמאת בוטנים, אבוקדו.

עושים מעקב של המשקל, בודקים באיזה קצב הוא עולה ובאיזה אחוזונים הוא נמצא.

יש לי ילד ממש כזה, בררן ממש משהיה תינוק. שלחו אותי לדיאטנית וזה לא עזר כלום. הציעה לי לשים למשל בדייסה חלב במקום מים, אז הוא לא אכל את זה... ועוד כל מיני עצות שלא היו ראליות. אבל תלכי בכל זאת כדי שיהיה במעקב. היום הוא בן חמש ואוכל ממש דברים ספציפיים.

אבל זו לא אשמתך בכלל. זה שלו. אני ממש ראיתי את זה שהצעתי לו אותם דברים כמו כל האחרים. הוא היה זה ששונה

ואני האמת הייתי מורידה בקבוק לגמרי, לא. דללת. גם מים סותם את התיאבון.

בהצלחה!

פגשת איש מקצוע לא טוב, אין זה מעיד על המקצוע או על ההתאמה לתחום.

יש גם רופאים ממש לא טובים ואני אישית נתקלתי בקלינאית תקשורת אחת הגרועות שיש.

בתחילה חשבתי שהתחום לא מתאים לילד עד שפגשתי מקצועית יותר.

אני מכירה משפחה שקיבלו סיוע מדיאטנית למקרה של בררנות והשתפר פלאים. אגב, היה מדובר בבעיה של וויסות חושי, כל שלדעתי ממש ממש שווה לבדוק.

של אי עליה במשקל וחוסר תיאבון אובחן צליאק, מציעה לך לבדוק.

יכול להיות גם טעויות בשקילה עצמה וגם אם הילד היה חולה בשבועות שלפני השקילה האחרונה אז הוא יכול להוריד במשקל מהמחלה.

אם עד גיל שנה הוא עלה ממש יפה ופתאום עכשיו הוא לא עלה אז שווה לבדוק את העניין הטכני של השקילה עצמה.

(הבן שלי בן עשרה חודשים, עלה ממש יפה עד גיל חצי שנה ובארבעה חודשים בין גיל חצי שנה לעשרה חודשים הוא ירד מלא באחוזונים ועלה סך הכל 80 גרם... אז גם אני (והאחות בטיפת חלב) מפקפקת בדיוק של השקילה הקודמת ומפקפקת בדיוק של השקילה הנוכחית ונוסיף על זה שבועיים של ילד משלשל וחולה שבטוח לא עזרו לו לעלות במשקל אז גם אני וגם האחות לא יותר מדי דאגנו)

אל תאשימי את עצמך, זה ממש לא קשור אלייך. יש ילדים בעייתיים באוכל, מכירה ילד בן 4 שממש לא אוכל כלום, הוא נראה בן שנתיים בגודל, זה ממש מפחיד.

אותנו הלחיצו יותר...

הלכנו לדיאטניות בקופה, שכל חודשיים בערך התחלפו (לא ברור למה), וההוראות שלהן היו להוסיף לה שמן לכל מאכל שהיא מוכנה לאכול ולתת לה לאכול הרבה ופלים, כי את זה היא אוהבת. לא הייתה שום התייחסות לבריאות של האוכל

במקומכם הייתי הולכת לדיאטנית פרטית עם המלצות.

בכל אופן, יכולה להרגיע אותך שלמרות כל ההפחדות ("היא רגע לפני נזק מוחי", ככה אמרו לנו בטפ"ח) היא גדלה והתפתחה מצוין, והיא כיום בחורה מוצלחת מאוד. עדיין בררנית, אבל עם השנים למדה לאכול דברים נוספים ומגוונים יחסית. (יש לי עוד ילד בררן, הרבה יותר גרוע ממנה, וגם עליו אנחנו לא נלחצים, כי אנחנו רואים שהוא מתפתח וגדל מצוין...)

הרבה הצלחה!

גם אצלינו התחלפו כמה דיאטניות, אבל אף אחת מהן לא עודדה מאכלים לא בריאים.

כן הציעו להוסיף שמן זית למאכלים, ובעיקר לתת שומנים בריאים.

מוסיפה שגם אף פעם לא אמרו לי להפסיק הנקה או לתת תמ"ל.

אצלינו לא מדובר בילד בררן, אלא בילד שלא אוכל הרבה ולא מצליח לעלות טוב במשקל.

אמא שלי מספרת על אחד מהאחים שלי שהיה קטן, שאז כן אמרו לה לתת לו פודינג וכד'.

אבל זה היה לפני יותר מ 20 שנה.

אצלנו היא כבר הייתה אז בעיקר על תמ"ל, אז לא היה דיבור על ההנקה.

מקווה מאוד שהמצב היום אצל הדיאטניות בקופה אחר!

רציניות עם עצות טובות והגיוניות

בקופת חולים כללית, הייתה לנו גם דיאטנית טובה בעבר, לפני מעל 17 שנה בשניידר במרפאה להפרעות אכילה.

ב"ה לא זוכרת שפגשתי המלצות הזויות כגון לתת וופלים במקום אוכל, שמעתי הרבה על העשרה קלורית איכותית

כאלה? זה היה בכללית, לפני כ-18 שנה.

אוף...

לפחות היה לנו השכל לא להקשיב להן עד הסוף... (אף שהיינו הורים טריים)

והיא גם די הגיונית האמת

לא משפיע על הטעם

אבל הבת שלי אהבה למשל גרבר, ואמרו לנו לערבב בזה דייסה ושמן... זה כבר מגעיל

זה טעים, וזה שומן בריא. ואפשר גם להוסיף כפית או שתיים של דייסת דגנים.

או דייסת קוואקר עם פרי וטחינה/שקדיה

אבל ברור שהשילוב הזה בריא. (הבת שלי גם לא הסכימה לאכול רסק ביתי...)

פשוט יוצא גרבר סמיך יותר

אולי חסר לו ברזל, יכול להיות קשור לתיאבון. אולי כדאי לבקש בדיקת דם מרופא משפחה ולראות

גם לי יש ילד בררן, אבל מה שהוא אוהב הוא אוכל בכמויות יפות ועולה טוב במשקל. נשמע שמעבר לבררנות יש גם חוסר תיאבון

יש לי כמה ילדים שהיו, מידת העזרה הייתה אצל חלק יותר ואצל חלק פחות.

אני ממליצה להגיע לפחות פעם אחת לבנות אחלה ביחד תפריט, לחשוב איך נכון לארגן את הארוחות.

חשוב לדעת שאכילה עלולה להשפיע לא רק על המשקל אלא גם על הגובה אז כדאי לעודד אכילה נכונה.

בשולי הדברים אכתוב שהאנדוקרינולוג שלנו אומר שהוא לא מעודד דיאטת השמנה, אם ילד אוכל סביר ולא משמין (כל עוד הוא ממשיך לגבוה) הוא לא לחוץ, בעיני זה לא סותר את ההמלצה לנסות להתייעץ ולבנות תפריט מותאם לצד ההמלצה לא להתרגש מדי

אנחנו היינו בליווי אצל דיאטנית בטיפת חלב

וזה עזר לנו מאד מאד!

שזו לא הנאה זוגית

זו הנאה אישית שעושים אותה ביחד

צריך להגיע להבנה

מה בסיטואציה הזו יכול להיות הנאה עצמית ואז לתקשר אותה

אבל יש בזה גם הנאה זוגית בעיניי

בסוף זו פעולה זוגית שנותנת הנאה וקרבה

אבל זה קורה רק אם כל אחד חווה הנאה בפני עצמו

שבשקט בשקט יש הרבה כמונו.

גם אני מנסה להבין מה העניין הגדול שעושים מיחסי מין ולא מצליחה...

ברור

כי הרבה פעמים נשים עסוקות בלהיות בהריון ולטפל בילדים

ולא פנויות להקשיב לגוף שלהן

גם באופן כללי

זה בגילאים צעירים

ואז בגילאי 40+ הרבה נשים מגלות את העולם הזה

והוא לגמרי צועק אל תגעו בי

את מונעת הורמונלית? זה תמיד היה ככה?

וכן תמיד היה ככה

נראה לי יש אנשים שבאמת זה פחות כיף להם, זה הגיוני סך הכל

כי הן לא מצאו מה הן אוהבות

אולי גם לא חיפשו

אולי אין מקום בכלל בחיים שלהם לתת לזה מחשבה והתבוננות

אולי הן חוות את זה בצורה שלילית

גם באוכל כל אחד אוהב/ לא אוהב משהו אחר

אפשרות להנות מיחסים בכלל, אלא שאולי לא גילינו איך

או לא פתרנו את המחסומים בדרך לשם

מקווה שבכל אופן תמצאי את הדרך שכן ואם טוב לך להשלים עם זה אז גם טוב♥️

אבל זה בר שינוי

קודם להבין למה לא רוצים

אחכ להבין מה יכול לעשות טוב בסיטואציה מתאימה

אחכ לרצות ולתקשר את זה

היא מדברת בדיוק על הצעקה הזו.

גוף שקיבל מגע במשך שנים, בלי שהוא ביקש אותו,

מתחיל לצעוק על זה.

הוא נסגר כמו מתוך טראומה.

לא כי נגעו בך בהטרדה חלילה.

כי בזוגיות של דתיים מלא פעמים בהתחלה האישה לא לגמרי מבינה מה היא רוצה,

אבל אומרים שצריך לקיים יחסים,

וברור מה זאת אומרת,

אז מקיימים.

אחרי זה עוברים לסיטואציה שכל חיבוק עובר להיות קיום יחסים.

ואחרי זה הגוף מראש צועק על כל ליטוף שעובר לידך. מבעלך שמגיע כמובן בטוב ובאהבה ורוצה רק קירבה ולעשות לך טוב.

יש לה בספר ממש הסבר שלם על זה, וגם איך לצאת מיזה.

הייתי שם עמוק שנים ויצאתי. בדיוק השבוע הבנתי שהנה אני כבר לא קופצת והנה הגוף שלי שמח ורוצה.

ממש רוצה עם חשק.

וממש אוהב חיבוקים.

ומבטיחה לך שהייתי במקום ממש ממש ממש רחוק משם.

הגבתי לך משום מה, כי כתבת ממש על הצעקה של הגוף,

אבל רלוונטי גם לפותחת אנונימית..

לא רק בזוגיות, גם ברמה האישית, זה אנרגיה, כוח, עונג וחיבור.

חיבוק על זה.

נראה לי שבשלב כזה את צריכה למצוא מיניות עם עצמך, איך תוכלי לדעת מה חסר לך ומה לבקש ממנו כשאפילו את לא יודעת מה זה.

אפשר לקנות עזרים, והריון זה זמן בסדר להתחיל עם זה, למרות שיש כאלה שפחות מגורות.

בכל זאת, תנסי עם עזרים (יש אפילו בסופר פארם או באנונימיות דרך אתר ואהבתם למשל).

לאחר מכן אפשר להשתמש בעזרים גם בצורה זוגית.

בצורה פרטית יש סיכוי גבוה יותר שתסכימי להרפות ולהיפתח.

לפעמים בצורה זוגית נאטמים, במיוחד כשיש חוויות עבר לא מוצלחות ברמה האינטימית הזאת, הגוף זוכר ונאטם.

ואל תעשי את זה בשבילו, בשביל עצמך.

זה כמעט כמו לגלות שלאוכל יש טעם כשעד עכשיו הכל היה תפל ומריר. (לדעתי יותר מזה)

הייתי הולכת לייעוץ אישי. שיעזרו לך להבין מה נעים לך ואיך להביא את זה למרחב הזוגי.

וקצת אולי לנסות לשנות את התפיסה בכלל על מיניות כי מן הסתם זה גם הרבה על זה

אני גם במשך הרבה שנים לא נהנתי

וזה באמת הופך את את יחסית האישיות למטלה לא משהו

וניסינו גם טיפול וזה לא עזר

ועוד טיפול קורסים אונליין

וזה באמת מתסכל

ואני מבינה אותך מאוד

אבל זה השתנה

מעדיפה לא להרחיב פה

אבל רק רוצה להגיד שזה יכול להשתנות, שיכול להתחיל להיות טוב

ולעודד לא להתייאש

ולהמשיך לחפש וללמוד ולחקור

א. כמו שציינתי- אני מאוד אוהבת מגע, חיבוק, נישוק. ב"ה בפן הזה טוב לנו. אני התכוונתי ספציפית לחיבור. שבשבילי זה דורש מאמץ כי אין לי שום הנאה מזה.. במיוחד בהריון שעוד יותר לא בא לי.

ב. אני כן מחוברת לגוף שלי מאוד. כבר מהנערות גיליתי מגע שנעים לי. אבל אני לא צריכה אותו בשביל זה. הפוך... במידה מסויימת אני סתם מתוסכלת כשהוא נוגע (וכן, לא תמיד זה עוזר להדריך שוב ושוב) אז מעדיפה לבד. ומה שמקרב זה המגע המשותף כמו שציינתי בהתחלה.

1. לא להיכנס לזה אם את לא רוצה. זה יוצר אנטי בגוף. לטווח הארוך יכול ליצור גם נזק

2. אם יש מגע שנעים לך וכשבעלך נוגע לא נעים לך - אולי את לא מספיק מגורה? יש משחק מקדים? אולי הוא לא מספיק קשוב לך?

האמת, לא הייתי פותרת את הבעיה בהריון.

זה עלול ליצור תסכול אצל שניכם אם אצלך בהריון יש פחות סיכוי.

לפעמים גם יש פחות חשק וגם התחושה העצבית יורדת משמעותית.

הייתי מניחה לזה עכשיו, לא מרצה כי בטווח הארוך (גם הקצר) זה נזק לשניכם,

ובתקופה הזאת מניחה לעניין,

ואחרי הלידה מנסה לחזור לזה בהדרגה.

(אם את יודעת איזה מגע עוזר לך, והוא לא מצליח, תעשי בעצמך תוך כדי או עם עזרים)

שזה שציינת שיש לו שפיכה מוקדמת זה משהו שהוא לדעתי מאודדדד משמעותי.

אני חושבת שלך זה כביכול לא מפריע אבל זה כי את לא יודעת איך זה כשזה אחרת.

לכן ממש כדאי למצוא פתרון לזה. (ויש פתרונות)

וגם אל תתיאשי מלהדריך את בעלך בעניין המגע שטוב לך זה ממש ללמוד את זה .

זה לגמרי בר שינוי

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

מישהו כבר המציא כזה, ועשיתי חיפוש וזה נראה מוצלח.

https://www.instagram.com/reel/DaAmc5nIRnO/?cplk=MzFsMGtyOXo0aGti

עוגת תפוחים פירורים מטריפה פרווה | חן במטבח

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

יוצא מושלם. מעולם לא הכנתי חלבי אז אני לא יודעת מה ההבדל אבל הפרווה ממש מוצלח

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

אני די מאלתרת, אסל בעיקרון שמנת מתוקה, גבינה, שמנת חמוצה, פודינג.

שמה ביסקיוויט מפורר עם חמאה בתחתית הכוס, חצי כפית מלית אוכמניות, את הגבינה ושוב פרורים.

הכי נח בכוסות עם המכסה- גם לאחסון וגם להגשה.

מוסיפה כפיות קטנות ליד

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

זה סרטונים למתכונים קלים ממוצרים פשוטים שיש בבית. וזה פרווה.

הן מסבירות שיש הרבה קידושים ואירועים וצריך כאלה מתכונים

ממש קל להכנה

1.5 כוסות קמח

0.5 כוס סוכר

0.5 כוס שמן

ביצה

2 סוכר וניל

לשטח בתבנית חד"פ רגילה

לפזר חצי חבילת שוקולד צ'יפס

כוס קמח

3/4 כוס שמן

4 ביצים

1 1/3 כוסות סוכר

3 כפות נס קפה

לשפוך מעל

א. סוכר אחרי האפיה

לחתוך לריבועים ולהקפיא

להקציף ריץ' להמיס שוקולד עם קצת ריץ' ולערבב

לשים בכוסיות ואולי איזה שוקולד ציפס קטן מלמעלה

מאוד קל להכין ונראה מאוד טוב

באותו סגנון הכנתי פעם

ריץ' עם אוראו טחון ושבר של אוראו מעל

ריץ' עם תותים טחונים מעורבב ומלמעלה רק תותים טחונים

פחות קידוש לבוקר.

אבל תודה🙏

קל וממש טעים

סליחה שזה לא כ"כ קריא... ואת יכולה למרוח כל ריבה במקום השוקולד.

הבאסה שהיא מתפוררת בטרוף.

אבל טעימה ממש

פירות זה משדרג ממש (גם קטנים שאפשר לנשנש כמו ענבים, וגם אבטיח ומלון חתוך וכו)

טראפלס- יש מתכון של שוקולד עם ממרח לוטוס ואז עוטפים בקקאו. זה כן עם שוקולד

בחושות- הכי כיף בעולם. נשמר נהדר בהקפאה. אפשר גם לגוון עם בחושה גזר, דבש וכאלה. אם עושים את זה קאפקייקס זה ממש נוח לקידוש. אם עושים פס זה אחלה לנשנוש של אחרי.

עוד דבר, אפשר עוגיות שוקולד צ'יפס לעשות כחיתוכיות. זה יוצא יותר רך כזה, וזה ממש קל להכנה (משטחת על תבנית של תנור, אחרי האפיה חותכת לריבועים, זהו). נשמר טוב בהקפאה.

עוד דבר שאפשר לנשנושים של אחרי- קרקרים תוצרת בית, או חיתוכיות גרנולה. גם זה נשמר טוב בהקפאה

שתהיי בריאה, כמה מקפיאים יש לך? הלוואי עליי כל המקום הזה…

פיניתי מקפיא של 6 מגרות.

לאימא שלי עוד שש.

אבל זה מתחלק גם לפשטידות,ומנות אחרונות.

כל השאר הזמנו קייטרינג.

האח הכי קטן במשפחה אז היא מתרגשת ומנחיתה עליי את כל העבודה😂

לא נורא הכנה מנטלית לבן שלי (אין הרבה הפרש בינהם)

בעייתי בפורום הריון ולידההההה

יאבלההההה באלי הכללללל

תכנסי אולי תמצאי רעיונות

תחתית מוכנה קנויה, או ביסקויטים מרוסקים עם מרגרינה או תחתית בצק פריך מתוק

בלילה של אננס מרוסק עם קמח, פודינג וניל, ביצים וכו', מעליו שכבה דקה של ריבה (אוכמניות או אחרת) ומעל תערובת של אגוזים, קוקוס ועוד.

אם את רוצה אשלח מתכון מדויק.

מרשים, טעים ונשמר מצוין במקפיא.

בהצלחה!!

הדבר היחיד שהסכים זה עם קליפ בפלאפון או סיפור

זה משהו שהוא מאוד אוהב

אולי יש משהו שהוא אוהב ויכול להסיח את דעתו?

בגלל הקיץ היה הפסקה קצת וחזרנו לא מזמן, פתאום השבוע הוא לא רוצה

הוא גדול ומבין ומביע את עצמו ואומר שזה לא טעים ועם ריח לא טוב, בכללי הוא מאוד אסטניסט ונקי אז עוד יותר מכביד עליו

שוקולד/סרט/ פתק/סוכריה לא עזר לשכנע

יצא שככה הלך בבוקר בלי כלום וברור לי שההתקף מתקרב הוא משתעל חזק וחייב טיפול לפי החמרה

הזמן, אבל אולי יעזור לך לחלק מהזמן

קניתי לו משהו הוא ממש רוצה ועטפנו במלא עטיפות (בין העטיפות היו הפתעות מהכל בשקל)

וכל פעם אחרי שעשינו אנהילציה הוא פתח עטיפה

באנהילציה עצמה לא היה בא לו לראות/לעשות כלום, רק לשבת עם אמא...

עשינו טיפול מונע עי אינהלציות

הפכנו את זה להרגל נעים

תוך כדי פעילות משותפת

הבעיה זה לא רק בטיפול מונע,היום הוא מקבל 4 פעמים ביום- אמור לקבל כי השיעול החזק כבר התחיל ולחומר של האנהלציה - ארבונט הוא גם עם ריח לא טוב

בעצם לא ממש עשיתי פה כלום, ואם משאף זה 2 דק אנהלציה זה לפחות 10 דק איך עשוים את זה בלחץ של הבוקר? הילד בעצמו על קוצים וחסר סבלנות

מקדישים לזה זמן ואנרגיות

המניעה במחלות האלה מאד חשובה

כי אלה מחלות מתגלגלות

עוד ישן. את של הבוקר לפני שמתעורר ואת של הערב אחרי שנרדם.

את של אמצע היום אפשר לתת עם סרטונים בטלפון או עם טלוויזיה.

מאיפה קנית?

שזה קצת קר.

אני שמה בצד וחוזרת אחרי כמה דקות.

בשינה עמוקה לא התקבלו תלונות. קניתי בקופת חולים, אני רואה עכשיו שיש גם בסופר פארם.

אצלי לא התעוררו

לבן שלי עד לא מזמן הצלחתי לעשות כשהוא ישן (לא מיד אחרי שנרדם, אלא כשנכנס לשינה קצת יותר עמוקה).

לאחרונה איכשהו הוא מרגיש גם מתוך שינה ומהיר את הראש ברגע שאני נוגעת בו. אז אני גם לא כל כך מצליחה לעשות...

אבל אולי אצלכם זה כן יעבוד?

זה תלוי גם ממה הקושי.

בשביל יולדת לגעת בשביל להקל עד שהראש יוצא...

ואם מחללים שבת על יולדת אז זה לא סתם...

הוא יכול עד פתיחה מלאה או דימום מסיבי

שזה ממש מקל

אבל בכל זאת לפעמים הלידה ארוכה וטוב שיש עם מי להתחלף

הגעתי אליהם מהאתר שלהם

לא חשבתי על זה🤦‍♀️

לקחתי לא מזמן

סובלת בטירוף

עם עצירות

הלחצת אותי שאולי זה בגלל זה

אבל הוא בן 5 חודשים

שלך בת שנתיים

הייתי לוקחת ולא מניקה כמה שעות אחרי

בלי אחריות כמובן

אולי אפילו שואבת וזורקת

ההשפעה היא ממש לאותן שעות

ולהרבה ילדים יש עצירות עכשיו בעונת מעבר

חלב חם עם סילאן ממש פותח

תודה

התכוונת חלב אם?

כשהרופאה נתנה לי קולטל היא אמרה לא לקחת אם יש איחור במחזור. ברמה כזאת.

ממליצה לברר אצל רופא.

לא זוכרת אם לקחתי פעם בהנקה או לא.

תנסי פרטביוטיקה, בגדול עוזר מרוד לשלשולים, אבל נשמע שאצלך זה מעבר. אבל גם יעזור קצת מניחה שזה יקל עליך.

גם פרכיות אורז וקולה עוזרים.