בלידה הראשונה לא קניתי כלום

והיה לי ממש קשה להתארגן על הכל אחרי

לכן בלידה השניה כן קניתי

וזה דווקא עשה לי טוב גרם לי להתרגש ולחכות לתינוק

לא קניתי מלא דברים כן את הבסיס שצריך שיהיה בבית

1. גם אני בלידה הראשונה לא קניתי כלום מאותה סיבה. והיה לי מממשששש קשה עם זה אחרי הלידה. לקראת הלידה השניה כבר קניתי הכל.

   לא חסר לאישה אחרי לידה גם להתעסק עם כל מה שאין וחסר, ולהתבאס שאין מוצצים שאת אוהבת, וקנו לך בגדים לא מספיק מוצלחים וכו...

   בעיני ממש ממש כדאי להתארגן לפחות על חלק מהדברים לפני.

2. אני הייתי בביכורים פעמיים, אחרי הלידה הראשונה עם בעלי יחד בחדר פרטי גדול ומפנק, נהננו מאוד מאוד!!!

   אחרי הלידה השלישית הלכתי ל2 לילות לבד, גם היה לי חדר גדול פרטי ומפנק, והארוחות מפנקות. לא היה לי קליטה וזה היה מאוד מאוד מתסכל ומעצבן, על כל טלפון קטן עם בעלי הייתי צריכה שעה למצוא מקום שיש בו קצת קליטה... כל שאלה של איפה המכנס של הילד וכו הפכה לעסק שלם... זה היה מתסכל. ובנוסף גם התגעגעתי מאוד לבעלי והילדים, היה לי שם קשה קצת לבד. והיה לי יציאה למרפסת מהחדר, וכל הלילה פחדתי שיכנסו ויקחו לי את התינוק😭 (הגיון בריא של אחרי לידה)

   בתכלס אם יש אפשרות לבוא עם הבעל זה ממש מושלם ומפנק, וגם הפעם די נהניתי, אבל גם פירטתי לך מה היו החסרונות שאני ראיתי

בשעה טובה בקלות ובשמחה!!

אני עשיתי ביות מלא בביכורים, והרגשתי שאין לגמרי תמיכה בזה...

עצבן קצת את האחיות שבאתי לקלח אותו שם כל פעם ועמדתי שם עד שגמרו... ונתתי לו יד בהחלפת טיטול וכו.

האחות שיכנעה אותי ממש להשאיר אותו וללכת לנוח, ולא רציתי בכלל... והיא קצת לא שיחררה. היה לי לא נעים.

אבל בסה"כ היתה שם חוויה ממש טובה, ונעים שם ממש.

אצלהו לא נוהגים לקנות כלום לפני ואם כן אז משאירים בחנות אבל לי זה לא התאים אז עשיתי וקניתי מה שבא לי לפני ושמחתי מההחלטה כי היה ממש כיף לחזור לזה שהכל מוכן והבגדים מסודרים

לגבי 1

לידה קודמת לא קניתי. בפועל אפילו בגד להוציא מהבית חולים לא היה לי. כי הבנים שלפניו נולדו בעונות אחרות. גיסתי הביאה לי משלה וכיבסה ובעלי הביא לי את השקית ממנה לבית חולים שאבחר..

בלידה הזאת ארגנתי כל מה שהיה חשוב לי. והיה לי כיף לכבס הכל לפני ולהכין הכל מסודר לפני הלידה. למרות שהיא ילדה שביעית, רציתי לחדש וחלק דברים היה חסר. ולמי מתאים אחרי לידה לעשות סיבובים בחנויות לחפש או לשלוח את הבעל ולהסביר לו מה לקנות...

לגבי מלונית, הייתי פעם אחת. ואני ממש אחת שמתגעגעת לבית ולילדים ורוצה את המקום שלי. והיה לי ממש חוויה טובה. חדר מפנק, ארוחות של מלון. שקט בלי הפרעות. היתי רק לילה אחד אבל זוכרת מאוד לטובה. רק קצת היה חסר לי תעסוקה. במלונית עין כרם. אבל זה היה מזמן, הילדה כבר אחרי בת מצווה...

באחרון היה לי בעיקר דברים בסיסיים. (וילדתי פסע משבוע 37)

כסאות בטיחות, טיטולים, בגדים, מוצצים ובקבוקים.

עריסה הייתה בבית מילדים קודמים.

עגלה הייתה מילדים קודמים+לקחנו ממישהי שמסרה.

זה גם תלוי מה התכנון לאחרי הלידה. לאן הולכים ומה יש שם.

בגדול, חושבת שהכל אפשר להשיג אחרי הלידה.

יש פחות מבחר. אבל יש.

1. קונה לפני, גם עוזר לי בתקופה הקשה והפחדים של ההריון וגם נח לי להיות מאורגנת לפני.

2. הייתי בעין כרם אבל נראה לי שזה אותו קונספט, אחרי הלידה צריכה את השקט שלי ולא המוניות.

לבחור ולהרגיש את הציוד מחזק את התקווה, ונותן כח לעבור את האתגרים

זה לנתב אותו לאמונה.

אני קונה בגדים כי אני מאמינה שהכל יהיה בסדר.

בהריון האחרון זה היה הכי מורגש. הייתי בהריון בסיכון.

וחששתי להתארגן.

כן, זה מה שהיה בדורות הקודמים.

אני קניתי, אבל לא דיברתי וסיפרתי שקניתי, החבאתי בארון שקיות בגדים וכו' ולא הראיתי לאף אחד, ככה בשקט.

למען האמת אני חושבת שכשאת קונה בגדים זה אומר שאת מאמינה בלב שלם שהתינוק יגיע בשלום והכל יהיה בסדר, ואחרי הפעולות יגיעו המעשים.

אני מאלו שלא קונות כלום, כמנהג אמא שלי

זה לא מעין הרע, זה מפחד שהכל יעבור בשלום בע"ה.

אבל אני יודעת שיכולה לבקש מאמא שלי ואחותי ויקנו לי כל מה שצריכה..

נוח זה לא, ברור שנוח יותר שהכל מאורגן, אז תחשבי מה מתאים לך.

מה שאני עשית בלידה ראשונה ובכלל זה לעשות הזמנה גדולה ולקחת אחרי הלידה. לי זה הרגיש נכון.

בהצלחה וידיים מלאות בע"ה.

אצלנו מאמינים שהתארגנות מראש היא מעשה של אמונה ובטחון בה' שהכל ילך בטוב ובחסד

ופרקטית זה מאפשר להתמקד אחרי הלידה במה שחשוב שזה הדאגה לתינוק ולאמא, ותמיד יש עוד סידורים נצרכים.

1. הכנתי הכל ברמת בגדים מכובסים מקופלים בשידה, טטרות, טיטולים, מגבונים, מוצצים, הכל.. חסך התרוצצות מיותרת אחרי הלידה, ואני נהניתי מאד להכין הכל ולהתרגש ולצפות.

2. לא הולכת לבית החלמה כי במילא מניקה מלא ולא אוהבת לשים בתינוקיה, וצריכה את המיטה שלי והשירותים שלי. את הכסף במקום משקיעה בוולט ומתפנקת עם אוכל טוב. אבל! חובה לדעת לשים גבול בבית ולנוח היטב, מי שקשה לה להתעלם מהבלגן והכביסות וכו אולי עדיף שתלך לבית החלמה. אני הייתי בבית ולא עשיתי כלום כלום כאילו אני לא נמצאת.

גם בלידה ראשונה ובשאר הילדים

הכנתי חדר מוכן לתינוק כולל מדבקות קיר עגלה מיטה הכל מהכל ובגדים מסודרים ומכובסים בשידת החתלה

אגיד לך יותר מזה עוד לפני שהריתי קיבלתי הכל מדודה שלי שמסרה היה לי חדר ששמור רק לתינוק ממש עשיתי כלי לרצון השם חחחח

אני בכללי מסודרת ולא אוהבת להיות בלחץ של הרגע האחרון ויותר מכל אני מאמינה באמונה שלמה שתמיד תמיד אהיה ביידים מלאות אין סיבה שלא גם שאלתי רב בנושא אמר להתכונן מראש

לא בונה על כלום בלאגן של אחרי הלידה.

קניתי עגלה (יד שניה), כיסא לאוטו (כולל לחבר אותו..), כיבסתי וארגנתי את כל הבגדים בשידה, טיטולים מגבונים, חיתולי בד..

הכל חיכה כבר מוכן לשימוש. להוריד מהעומס של אחרי הלידה.

כ"כ חיכיתי לילד הזה

והיו לי כ"כ הרבה פחדים מסביב

שהיה לי מאד טוב להתארגן מראש

לקנות בגדים מתוקים ולהחביא בארון שהילדים לא יראו מה הצבע

ולגבי הבית החלמה

הייתי בביכורים

היה פשוט חלום

אני טיפוס מאד פרטי ומאד לא משתף

הייתי בחדר פרטי, רחב ידיים

לרוב הבייבי היה איתי, למרות שהתינוקיה שם מופלאה

בגלל שאחרי הלידה הוא היה מנוטר/פגייה הרבה זמן והייתי צריכה פיצוי לי ולו על הימים האלו...

האוכל היה טעים

שבת בעלי היה איתי והיה מושלם

ארגנתי לי מראש כערמת ספרים ועשיתי מרתון קריאה- בשבילי זו ההחלמה הטובה ביותר.

הייתי שמחה לחוות את הימים האלו שוב.....

הייתי גם בהדסה בייבי יום אחד, בעצם יומיים, כשהבייבי היה עדיין מאושפז ואותי שחררו

פחות נהניתי

האוכל היה בצמצום, פעמיים בשרי ביום- בשבילי זה יותר מדי

ישבו לי על הראש וספרו כמה שניצלים לקחתי

פחות אהבתי את התינוקיה

לא מפחדת מעין הרע או שיקרה משהו.

בלידה הראשונה לא קניתי מראש. גם ילדתי יחסית מוקדם.

בגדים קיבלתי מאמא שלי ומגיסתי, בהמשך קניתי לפי הצורך.

עגלה, חמותי השיגה לנו יד שנייה.

עריסה השארנו מגמ"ח.

בהתחלה קילחתי בכיור, ואחר כך לקחנו אמבטיה מגיסתי.

בלידה השנייה קניתי לפני בעיקר בגדים לברית, לתינוק ולגדולה.

בלידה השלישית קניתי לפני מיטת תינוק חדשה. ביום של הלידה עוד הרכבנו אותה וכיבסנו את העגלה והבגדים.

בלידה הרביעית ילדתי פג, אז לא הספקתי להתכונן לפני, והיה מספיק זמן להתארגן אחר כך.

לגבי בית החלמה, אף פעם לא הלכתי, אז אין לי המלצה.

אני אישית לא מרגישה צורך ללכת, ולבעלי ולשאר הילדים יותר קל כשאני חוזרת הביתה.

אבל לפעמים עוד כמה ימי החלמה והתאוששות לאמא עושים נפלאות....

מתאוששת מהר, ולא מרגישה צורך בעוד ימי התאוששות לפני החזרה הביתה.

וגם לי יותר קל להיות בבית, מאשר לנהל את הילדים מרחוק, או שהם יצאו לגמרי מאיפוס.

אני לפני לידה ראשונה (מזה לפני, שבוע 20 😅) ושמחה לראות שהרבה נוהגות כן להתארגן לפני. כי כולם מסביבי פותחים עלי עיניים.

אני באופי שלי לא טיפוס שמסוגל להגיע ללידה בלי שאני יודעת שהחדר נקי ומאורגן וכל הבגדים מכובסים עם ריח של כביסה (ולא ריח של חנות) בתוך השידה ויש טיטולים ומוצצים ומה שצריך.

והחדר מעוצב כמו שאני אוהבת וחולמת.

וזה כל כך עוזר להסיח את הדעת בזמנים של קושי, מסתכלת כל הזמן על בגדים ועגלות ועיצובים של חדרים אין מתוק ושווה מזה

ומאמינה שבכל מקרה- מה שצריך לקרות- יקרה בין אם אני יארגן את החדר ובין אם לא. ובעזרת ה' רק דברים טובים יקרו והכל יסתיים לטובה אצל כולן.

שיש שוקולד-וניל

עוגת שמרים (פס)

יפה לערוך אותם במנז'טים במגש מתאים לאורך, כך :

טור א - שליש מגולגלות תמרים

(ניתן לפזר על השטרודל אבקת סוכר לפני שמעבירים את החתיכות למנז'טים)

טור ב- שליש שיש

טור ג- שליש עוגת שמרים

מיני קרמשניט - בצק עלים מופשר, חוצכים לקןביוצ בלי לרדד. מכינים קצפת טעימה, מפרידים כל חציכה לחצי וממלאים. באירוע האחרון שעשיתי זה נחטף.

ג'לי בכוסות - 2 צבעים, אפשר לעשוצ שכבה אחת, להעמיד כוס באלכסון ואחרי שמצייצב את השכבה השניה.

מגש עוגות שמרים קראנץ' - עשיתי 4 עוגות לבר מצוקים של בערך 100 איש

חיצוכיות חמאת בוטנים .

אבל זה יותר מתאים לי לקינוחים.

חיתוכיות חמאת בוטנים הכנתי.שכתי לכתוב ברשימה.

השמרים זה רעיון מעולה תודה🙏

עוגיות שקדים

לא מתחבר לי כל כך לשבת עוגיות מכונה,אבל זה רעיון טוב לנשנושים

שבקייה, נשיקות מרנג, עוגיות גרנולה, חיתוכיות תפוחים, חיתוכיות לוטוס

וטיגון ואז סירופ ושומשום

ממש לא ממליצה בנוסף לכל העבודה שיש לה

הכנתי לפני כיפור אצל אמא שלי (יוצא לי להכין גם לבד) ואם לא היא איתי ביחד היה לוקח לי הרבה זמן רק על נגלה שהסספיקה לכ20 אנשים

יש לך מתכון לחיתוכיות לוטוס?

שבקייה פחות גם תופס מלא מקום וגם חתיכת התעסקות ולכלוך....

עוגיות גרנולה זה מעולה למבוגרים

אני ממש אוהבת את העוגת לימון של אפרת ליכטנשטט.

פרווה וקל הכנה, זה לא הדברים הכי מרשימים, אבל צריך גם דברים לא מרשימים בקידוש

נכון הכי פשוט הכי טעים

לקידוש אולי אפשר חלבי ואז להכין עוגת גבינה פרורים בכוסות או פס שמרים גבינה

יש לך מתכון מסוים?

שמעלות סרטונים עם מתכונים. זה נקרא "מתכונים של חרדים" ויש שם מתכונים ממש מוצלחים

אני זוכרת שכתבו כאן שאם זה ברקסטונים אז רבע כוס יין תרגיע אותם

ואם לא אז זה ימשיך וכנראה שכדאי ללכת

זה נראה לי כמו הרצון לעשות עוד ועוד בדיקות הריון בימים שבין הביוץ למחזור, כאילו, את במצב של חוסר ודאות, הלידה כבר באופק וזה ממש חוסר ודאות כל הסיטואציה של לידה... אבל הבדיקות לא יעזרו לך להגיע לודאות הזאת, אז לא רואה סיבה ללכת באמת כשאין סיבה אמיתית.

להתייעץ

אין לך הערכת משקל בקרוב?

אז כן צריך להיבדק.

אם סתם הבטן מתקשה וזה מציק בעיקר.

לא לוקחת אחריות אבל לא הייתי הולכת. תשתי ותנוחי.

אני לא יודעת.

בעיקרון בגיל יותר גדול זה תקין כמה ימים בלי יציאות, אבל בגיל הזה אני לע יודעת.

לגבי 2- בדרך כלל ממליצים אחרי הטבילה, כי אם יש כתמים יותר קל לא להיאבק מאשר להיזהר עם כתמים.

הגלולות מונעות אחרי שבוע של לקיחה, אז צריך למצוא פתרון לימים הראשונים.

אם גורם כתמים לא עדיף להתחיל לקחת לפני טבילה כדי לא להיאסר שוב אחרי בגלל הכתמים?

אבל יש פעמים שכן.

אם יש כתמים לפני הטבילה, זה מפריע לספור שבעה נקיים ולטבול. ויכול לעכב את הטבילה.

אם הכתמים אחרי הטבילה, הרבה יותר קל לא להיאסר מהם.

אבל דורש לוודא שאין בעיה אחרת, בעיקר לוודא עליה מספקת במשקל.

כלומר, זה לא אוטומטית תקין, כי בד"כ בגיל הזה אמורות להיות יציאות כל יום, ואם אין זה הרבה פעמים בגלל תזונה מועטה מדי. לכן כן צריך שקילה וייעוץ עם רופא ילדים.

בגיל הזה אם אין 3 יציאות זה סימן ללכת לשקול - נצפה שכבר עברה את משקל הלידה.

למשקל לידה אבל עבר זמן מאז. יש לנו תור ליום ראשון, מניחה שאפשר לחכות עד אז?

מרגיש לי שהיא אוכלת ממש טוב, עקבי כל שעתיים שלוש למשך זמן יפה (יונקת)

כדאי שתנסה הילוכים. מקסימום עוברים לאוטומט אם קשה מידי. בסופו של דבר הרכב שלכם זה הרכב שהיא תנהג בו בשנים הקרובות כנראה

למדתי על הילוכים לפני כ20 שנה ומעולם לא נהגתי על הילוכים

וזה סתם האריך לי את הלימוד

אז שהבן שלי למד היה ברור שהוא עושה על אוטומט

אבל אם יש לכם הילוכים והיא מתכוונת לנהוג על זה אז אולי כדאי להשקיע בזה

למרות שעד ההודעה שלך הייתי בטוחה שזה דבר שכמעט נכחד מהעולם ברכבים רגילים

לא ידעתי שעדיין יש..

אני למדתי לפני 17 שנה על אוטומט וכבר אז ההורים שלי היו לפחות עשור עם אוטומט..

בזמנו הילוכים היה מעט יותר זול מאוטומט, לא הבדל גדול

בגדול סתם ככה הייתי ממליצה אוטומט אבל אם יש לכם רכב הילוכים חבל שהיא לא תדע לנהוג עליו

לא רואה סיבה ללמוד הילוכים

זה הולך ונעלם

ממליצה ללמוד בעיר שקל לעבור טסט

בפועל מאז לא יצא שהייתי צריכה לנהוג על רכב עם הילוכים. גם הרכב של ההורים שלי וגם כמה רכבים שלנו שקנינו מאז (3 רכבים) כולם היו על אוטומט. ולכן כמעט שכחתי הכל לגבי הילוכים..

לא בטוחה שהיה שווה שלמדתי הילוכים בכלל.. נראה לי שסתם הקשה עלי את הלימוד.

נראה לי מיותר, למדתי על הילוכים לפני שנים רבות. יש לי כבר כמה ילדים עם רשיון, כולם למדו אוטומט כולל הבנים.

יותר זול בצריכה דלק.

אני למדתי על הילוכים (לפני 20 ומשהו שנה) ובאמת כשלקחנו רכב מהמשפחה עם הילוכים- נהגתי על הילוכים..

כי השיקול היחיד בעיני למה כן הילוכים, זה אם זה הרכב שהיא תצטרך לנהוג עליו אחרי הטסט..

בתור נערה עשיתי על הילוכים (היה לי קשה אבל בסוף עברתי, והיה לי ברור שאין סיכוי שאני עולה שוב על הילוכים)

והנה, בעלי קיבל מהעבודה רכב עם הילוכים, לא הייתה אופציה אחרת🤷🏽‍♀️ כמה אימונים ועכשיו נוהגת בקלות על הילוכים.

אין לה מושג מה יגיע בהמשך החיים, לכן ממליצה חד-משמעית לפתוח לעצמה כמה שיותר אופציות.

אם תתחיל ותראה שממש קשה אולי, אז לשקול לעבור לאוטומט (למרות שלא ממליצה😜)

לא ייעלמו מהעולם.

לא?

אני אישית נוהגת על הילוכים וזה סבבה לי.

חידשו לי פה שעל הילוכים זה יותר קשה לעבור טסט.

באמת לאט לאט זה הולך ונעלם

אבל זה לא לא קיים

ובסוף אם זה מה שיש לכם בבית כרגע

אז ממש לא כדאי שהיא לא תוכל לנהוג אחרי הטסט

גם אם מתישהו תחליפו רכב, ואולי אפילו תחליפו לאוטומט או חשמלי... זה לא רלוונטי עכשיו

אם היא תתקשה מאוד תעשו חושבים.

האנשים שם אוהבים הילוכים

אז הרכסים לא יעלמו כל כך מהר

כי אחוז הרכבים החשמליים הולך ועולה.

מדובר פה על מישהי שלומדת עכשיו, לא דיון האם התינוקות שנולדו לנו בשנים האחרונות יצטרכו ללמוד על הילוכים

לצערי הרכבים שלנו אוטומטיים כי בעלי לא אוהב, אבל אני חושבת שההבנה איך הגיר עובד חשובה+התפעול של ההילוכים תורם לערנות ולתשומת הלב למהירות.

לנו כאמור יש אוטומט ואני נוהגת קבוע על מצב חצי ידני.

ניתן לראות סרטונים או חעשות איזושהי הדמיה וניסוין עם מורה נהיגה.

הוצאצי רישוין על היחוכים, בזבזתי על זה המון כסף.

גרים באזור מרובה פקקים ועליות שנהיגה בהיחוכים זה סיוט בפקקים תוך כדי עליה- לי בכל אופן.

מרז הרישויון יכולה לספור פעמים בודדות שנהגתי ברכב עם הילוכים.

רציתי לכתוב לגבע רכב עבודה וראיתי שגבר כתבו.

אצלינו בעבודה, רב הרכבים הם הילוכים כך שזה גם שיקול

באמת אני נוהגת על הילוכים ועליות מאוד מאוד קשות לי.

מבינה שבאוטומט יותר קל...

היא לא תוכל לנהוג אחרת…

בהמשך ואם נשקיע בהילוכים.

גם כל הרכבים החשמליים היום הם אוטומט, אנחנו ממש בהתלבטות עם זה, אני רגילה רק להילוכים.

היום כמעט כל הרכבים על אוטומט, לא רואה סיבה ללמוד על הילוכים

ואם יש רכב הילוכים אז ללמוד על הילוכים

כלומר רכב אוטומטי שאפשר לעבור בו לגיר ידני.

היה לנו רכב כזה ובאיזשהו שלב התקלקל שם משהו והיה אפשר לנהוג בו על האופציה הידנית בלבד (עד שתוקן).

ובזכות שלמדתי הילוכים יכולתי לנהוג עליו ולא רק לנהוג! חלק מהעניין היה שהצלחתי לתפעל את הרכב ולהבין איך להשתמש בו למרות שמיקום וצורת ההילוכים היו שונים מהרגיל.

בקיצור, גם הרכבים אוטומטיים לדעתי נדרשת ההבנה והיכולת לנהוג על ידני.

ומצטרפת לאופנה שאמרה שזו הבנה אחרת את הנהיגה.

ועוד משהו- בלימוד נהיגה יש את הלמידה של קריאת הכביש ואיך לפעול בתוכו ויש את תפעול הרכב.

הלמידה בידני יותר ארוכה (מאשר לימוד נהיגה באוטומטי) כי לומדים תפעול של מערכת שלימה שאין באוטומטי. גם הבחינה בגלל זה יותר קשה.

אבל- זה נותן רווח שבעיני שווה.

במיוחד שכרגע יש לכם ידני. הנהיגה אחרי טסט היא חשובה מאוד לניסיון ולבטחון. אם מחכים עד שיהיה רכב מתאים, יהיה קשה לחזור שוב לנהיגה..

כי יש רק שתי דוושות ולא 3

לא צריך ללמוד להתנהל עם הקלאצ

הרכב לא נכבה בעליות וכו

וכמובן, לא צריך לזה רשיון שונה..

אלא אם יש לך חידוש שזה כן עם דוושה נוספת

אבל אם זה הרכבים שאני מכירה

זה בעצם פיצר לשליטה על רכב אוטומטי

לא ידני לגמרי..

זה יותר קל משמעותית מישהי רגיל.

אבל בעיני זה כן מצריך הכרות עם המערכת של העברת הילוך. מתי להעלות, בלי 'לקרוע' את המנוע ומתי להוריד, במיוחד זה היה משמעותי בנסיעה מהירה בירידות, רק ככה הצלחנו לשלוט על הרכב.

מודעת שזה מצב חריג מה שקרה לנו (ועוד תוך כדי נסיעה) אבל אין ספק שהמיומנויות שלנו בידני עזרו לנו (ואולי לכן לא מיהרנו לתקן כי התרגלנו לנהוג ככה(;)

וכאלה

בתור אחת שלא למדה הילוכים וכן יודעת לתפעל את המערכת הזו(לרוב אין לי עניין, מעדיפה להתרכז בדרך ולא במכניקה של הנהיגה.. אבל בעלי משתמש בזה כל הזמן וזה כן יותר נוח לו) זה לא מורכב ולא משהו שבשבילו הייתי מתאמצת על ללמוד על הילוכים..

מותר לנהוג עם רישיון אוטומט

ידני..

ולו בגלל הבנת הרעיון של מתי צריך להעלות הילוך או להוריד

למדתי כמעט 4 שנים על הילוכים, 7 טסטים כושלים..

עברתי לאוטומט, 10 שיעורים וטסט ראשון.

למדתי על הילוכים כדי שאוכל לנהןג על כל רכב שיגיע אליי כי בבית לא היה רכב.

במבט לאחור, סתפ שרפתי על זה מלא כסף

ואם הייתי עושה על אוטומט מלכתחילה כנראה שהי. לוקח פחות כסף וזמן

ורוב הרכבים היום הם אוטומט

לה בקלות על הילוכים ואם לא אז לעבור לאוטומט.

שלא זה מה שיעמוד בינה לבין רישיון...

יש מי שהקורדינציה שלו טובה יותר והוא קלוט את זה בקלות ויש מי שפחות.. המורה יידע להגיד לה אם נראה לו עדיף לוותר על הילוכים.

ברור שזה שיש בבית הילוכים זה גורם לזה שיהיה עדיף מאוד שהיא תעשה הילוכים. אבל אם קשה לה מדי לא ללכת ראש בקיר אלא כן לסיים על אוטומט כדי שלפחות יהיה לה רישיון.

המורה שלי גם אמרה לי בזמנו (לפני 12 שנה או אפילו יותר..) שאחרי שמורגלים בנהיגה יומיומית להוסיף הילוכים ולעשות עוד טסט כבר הופך להיות פשוט יותר. לא שהייתי חושבת שזה הפתרון האידיאלי אצלכם כי היא צריכה להיות מסוגלת לנהוג על הרכב המשפחתי...

לא בטוח שיהיה לה קשה. לי היה ממש סבבה ואני לא היחידה...

אבל כן להיות עם יד על הדופק

אלא אם יש לכם רכב הילוכים.

אוטומט זה הרבה יותר קל משמעותית, חבל על האנרגיות בלימוד הילוכים

מעודכנת נכון ללפני כמה שנים.

ואם יש בבית רכב הילוכים לדעתי כדאי הילוכים, כי חשוב ממש שתנהג אחרי הטסט (אז לומדים הכי הרבה)

אני עשיתי רק אוטומט וסבבה לי (אבל להורים היה אוטומט)

מוזמנת לפרופיל ובשמחה אפרט לך על השם והמשמעות והקשר לשמחת תורה, עמ"י וכו...

שם ממש מיוחד ומתאים מאוד לשמחת תורה וגם למשמעות הנוספת שרצית

אבל זה לא שם סטנדרטי..

את רוצה אולי שילוב של שני שמות?

שילוב של 2 שמות רלוונטי

אורה כבר יש לנו

לכן זה שם פחות טוב.

מסיבה מסויימת השם הזה והטיותיו לא רלוונטי לנו

"אשורר שירה לכבוד התורה"

שירה זה גם תודה ותפילה.

והתורה נמשלה למים, אז אולי גם מעיין, באר, בארי וכו'

גם השם שירה פחות רלוונטי לנו מסיבה מסויימת..

כיווני המים חשבנו אבל מעיין זה נדוש מידי למרות שזה שם מהמם

אם יש עוד רעיונות נשמח לשמוע!

ראיתי שיש בחסידות קשר עמוק בין מידת התפארת לתורה.

אפשרות נוספת היא לחפש דמות שקשורה לתורה ולעם, או לערכים שאתם מחפשים ולקרוא בשם שלה.

למשל מרים, אחות משה.

או דבורה הנביאה.

או חנה שהייתה אמא של שמואל שאיחד את העם, וגם לימדה אותנו להתפלל.

או נחמה ליבוביץ...

בכיוון של עם ישראל אפשר בת עמי, שבות, עמיה, פדות, פדות עמי, מולדת, מבשרת

חושן (מרמז על האחדות, כל האבנים סימלו את כל השבטים).

וגם אסיף זה שם מהמם בעיני

נחלי. ראשי תיבות " נפשנו חיכתה לה' "

ואז להוסיף- נחלי אור, נחלי אהבה, נחלי ציון.

גם אוהבת את המשמעות הפשוטה של נחל- מקור מים, זרימה קבועה, חוזק. וגם אוהבת את המשמעות הנוספת של נחלה- נחלי.

נגיד- טל ברכה, שירת ברכה, ראשית תחיה, ראשית הלל

כדאי שתסיימי בשעה שאת יכולה לאסוף אותם מהגן

אז אם הגנים אצלכם עד 14 הייתי מסיימת קצת לפני(אפילו 13:50, תלוי כמה הגן שלכם רחוק), אלא אם יש לך מישהו שיוכל להוציא אותם קבוע..

לעניין השאלה, אני שילמתי פה 1800 על מטפלת עד 14 ארבעה ימים בשבוע, כולל ארוחת בוקר + 50 לארוחת צהריים(תוספת שלא היינו חייבים ונגיד לקטנטנים היא לא רלוונטית)

מי שאכל רק טחון הביא מהבית. שלי התחילה בגיל 8 חודשים ולא הייתה בקטע של בקבוקים או טחון וזה היה מאוד נוח שאני לא צריכה לשבור את הראש..

ארוחת צהריים הייתה בערך ב12 ואז שנצ, כמעט תמיד הייתי אוספת ישר מהשנצ

זה היה לפני שנתיים יכול להיות שהמחיר עלה קצת.

וקחי בחשבון שכנראה בשלב הזה של השנה רוב מי שמחפש מסגרת זה כאלה שהיו עד עכשיו עם הבייבי בחופשת לידה, כלומר גילאי 3-6 חודשים, ולרובם לא יהיה רלוונטי אם את מביאה או לא ארוחת צהריים

בנוסף תשקלי לאפשר גם שבוע חלקי.

נגיד ואקח 1800- אז לחלק את זה ב5 וימים ומי שתרצה יום פחות אז לקזז את הסכום כך?

כלומר לחלק ולעגל כלפי מעלה

שישתלם לך

4ימים אז כן.

אבל אם פחות מזה/ משהו לא קבוע את יכולה לקחת קצת יותר.

נניח אם לפי החישוב שלך זה יוצא 90 ליום אז לקחת נניח 110 ליום...

שיותר משתלם להרשם לשבוע מלא בלכל יום בנפרד

כי אז כל אחד יכול לשלם רק פר יום

של עד 14:00 בלי ארוחה, אולי יהיה לזה ביקוש (לדוגמא אימהות שעובדות עד אחת וחצי ויש להם גם דרך להגיע ולא רוצות לרוץ, אבל נותנות אוכל בבית.)

לדעתי להתחיל לבשל זה הרבה עול, יש לך כל ערב אחרי שאת משכיבה את הילדים שלך להבריק את הבית למחר- רצפה ריקה ונקיה, וכו. את צריכה כל יום לקבל ילדים זרים הביתה חייבים להיות ערוכים לזה מבחינת בטיחות (צריך לעשות ביטוח), אני אישית הייתי נמנעת מלהוסיף גם מטלה של בישול כל יום.

לא נראה לי סיפור לההגדיל כמות לעוד 4-5 פעוטות ושווה את המחיר (כאמא לא היה שווה לי כי מעדיפה שיאכלו בבית כאמור)

לפי זה כדאי להחליט אם 2 או אחת וחצי..

על גיל שנתיים, עד שתיים כולל ארוחות וכולל יום שישי- 2300₪.

אצל מטפלת אחרת פה שמתי לפי ימים והסכום ליום היה יותר מחלוקה לחמש של הסכום הכללי (היא קיבלה עד ארבע כולל ארוחות בלי יום שישי- 3000₪. ליום בודד 200₪).

לגבי מה הייתי מעדיפה- לדעתי הייתי מעדיפה עד שתיים עם אוכל, זה מוריד מטלה מהראש. אבל תכלס זה תלוי בשעות העבודה שלי.

את יכולה גם לנסות לחשוב על זה- נגיד אם יש בי''ס שהרבה אברכיות מלמדות בו, אפשר לבדוק באיזה שעה השיעור האחרון מסתיים ולסיים קצת אחרי כדי שיספיקו להגיע (ככה עשתה המטפלת אצלנו שנה שעברה- מלא משפחות שהביאו אליה עבדו בבתי הספר פה, אז היא השתדלה לסיים קצת אחרי ביה''ס, גם בימים קצרים וכאלה).

אגב ארוחת צהריים לפעוטות זה ב12.

1:30 זה ממש מאוחר.

אם זה ילדים קבועים את יכולה לקבוע שכל שבוע ילד אחר מביא לכולם את ארוחה.

הילדים שלי כשהיה להם ארוחת צהריים ב12 לא היו אוכלים כלום ובבית היו משלימים ארוחה בשלוש, סתם שילמתי על אוכל לאחד מהם וסתם שברתי את הראש מה לשלוח לשני כל יום, זה היה מיותר לגמרי.

בשנה אחרת שהילד לא אכל צהריים אלא רק ארוחת בוקר וארוחת פרי זה היה מושלם לו.

(מדברת על גילאי שנה עד שלוש)

שלי אוכלים בחופשים ארוחת בוקר בעשר וארוחת צהריים בשלוש בערך.

חוץ מהתינוק שהוא יונק ומנשנש לאורך כל היום בלי משהו מאוד מסודר.

אז זה תלוי גם לאיזה גיל היא מכוונת, בסוף ילדים בגיל שלוש שעןלים לגן אוכלים נשנוש קטן בבוקר, ארוחת בוקר בסביבות עשר וחצי, פרי באחת וחצי וארוחת צהריים בשתיים וחצי בערך. בעיני זה לו"ז מעולה גם בגיל שנתיים, בגיל שנה פחות.

לק"י

אם אוכלים ב8:30, אז סביב 12 שוב רעבים.

המטפלת אצלנו היתה נותנת ארוחת בוקר ב-9 וארוחת צהריים ב-12 (בערך) ואז הלכו לישון שנ"צ, ב-13:30 התחילו להתעורר ואני הייתי צריכה לאסוף עד 2 (לרוב הגעתי ב13:45-13:50 כדי להספיק לקחת אחר כך גם את הגדול שבגן, כי זה לא לגמרי סמוך).

אחר כך בבית היו אוכלים איתנו גם מארוחת צהריים שלנו ב-14:00.

המטפלת שלנו לקחה 1700 לחמישה ימים עד 14:00, לא כולל אוכל (הייתי שולחת מהבית).

גם אם סיימו לאכול סביבות 9...

הייתי בכיתות סוגרים שנה וחצי עד 3, והם חלק אכלו ב 12

והגדולים יותר לקראת 12 וחצי.כבר ממש היו רעבים, ולקבוצה השניה היה מאוד קשה לחכות כבר

שיאכל טוב בארוחת צהריים. ולא ילך לישון רעב.. זה באמת טריקי למי שדווקא כן אוכל טוב...

ואם את מכינה את האוכל זה בתוספת תשלום, אז יכול להיות לך משתלם (אם בא לך בקלות לבשל בריא ומגוון, פעוטות לא אוכלים הרבה אז זאת לא הוצאה כבדה מדי)

אני הייתי מעדיפה עד 14 כדי שיהיה לי אפשרות לעבוד נורמלי.

לגבי המחיר-

השנה משלמת לגיל שנה על חמישה ימים 7:30-14 לא כולל אוכל 1700, אבל זה ממש זול,

שנה שעברה שילמתי לגיל שנתיים על חמישה ימים 7:30-15 כולל ארוחות (לפני השנ"צ כשהילד היה אוכל שם כמעט כלום ובשלוש אוכל ארוחה בבית) 2500,

לפני שנתיים לגיל שנה על ארבעה ימים 7:30-14 כולל ארוחות שילמתי 1800 (וזה היה רק 4 ימים בשבוע)

לפני כן גיל שנתיים חמישה ימים 7:30-13:45 לא כולל ארוחות 1600.

אם יש בך הכוחות והיכולת לשמור על פעוטות. אם את מתחברת לילדים וזה לא רק להשלים הכנסה..

חינוך וטיפול בילדים רכים זו עבודת קודש ממש שלא נכנסים אליה אם לא בטוחים בכך ❤️

היו לי עוד כמה אופציות חוץ מזה

וזה מתוך האופציות היתה לי הבחירה שהכי אני מתחברת

חוץ מזה שעבדתי במעון הרבה שנים אבל מעדיפה באופן פרטי כי במעון זה יותר אינטנסיבי ופה אני יכולה לבחור את הלוז ואת הילדים שאני מקבלת

המשפחתונים עד 13:45 וללא ארוחת צהריים.

מי שאוספת את הקטן ממשפחתון ב14 גם הגדולים יותר לא יהיו בצהרון, וממילא היא מאכילה את כולם צהריים בשעה הזאת אז אין שום תועלת בזה שהקטן אכל כבר (אצלי לפחות הם פשוט יאכלו שוב).

אוכלים בבוקר כריך וירקות ואחרי השנצ פרי.