מאמינה שהילדים שלי לא היחידים שכבר איבדו עפרונות ומחקים...
וב"ה שזה בזול ויש לי סטוק בבית.
אבל מרגיש שזה כבר נהיה ממש מסחרה. אין להם כוח להחזיר למקום, אין להם כוח לחפש. אז לוקחים חדש.
זה מתחיל בכלי כתיבה עובר בנעליים ומשקפיים ועד לדברים שלנו שהם מאבדים...
חוץ מלשים שם (שעל מחק זה לא כ"כ פרקטי) יש לכן עוד רעיונות איך לעודד אותם לשמור על הציוד?
וכשחסר לוקחים משם. לא חדש.
שמאבד ומפוזר... יש לי ילדים כאלו וכאלו.
צריך להתבונן ולראות ממה נובע.
אם מזלזול - צריך באמת לחדד את עניין השמירה על רכוש.
אם הילד רחפן ולא שם לב זה בטח פוגש אותו בעוד מקומות בחיים.. וצריך לחשוב על אסטרטגיות של ארגון, אחריות עצמית לבדוק מה חסר לי כל ערב ומה צריך למחר וכו'
הכל כמובן בהתאם לגיל והיכולת.
גם לי יש ילדים כאלה
האמת שאני לא ממש מתרגשת מבינה שזה חלק מהגיל
כמו שכתבת אני גם הדבקתי שמות על כלי הכתיבה שלהם
אבל זה מעצבן.
היום למשל הבת שלי לא מצאה את המחק. אמרתי לה שתחפש טוב. אחרי שהיא התייאשה מצאה אותו במקרה בתוך הקלמר...
שניה אח"כ מצאתי טוש שלה על הרצפה. אמרתי לה שתיקח אותו. כמובן שהוא נזרק בתיק ולא הוכנס לקלמר
אני מרגישה שחוץ מזה שהילדים שלי רחפנים, ואין לי מה לעשות עם זה, הם מאוד מזלזלים בציוד בגלל השפע שקיים.
מחקים לפעמים לא שורדים שבוע, והמחיר שלהם הוא אפסי אז לכאורה לא נורא, אבל מבחינה חינוכית זה גרוע בעיני, אז משתדלת להיות 'על זה' , לתזכר , להרים בסיום של.ב, להגיד להם שחיפשו, להגיד שאסור לזלזל ברכוש וכו'... נקווה שזה יטמע...
אז הם לא מתאמצים
גם לילדים שלי זה קורה כשהם יודעים שיש שפע האמת
עם קשיי התארגנות, וכמובן מאבד חפצים.
אני מנסה לעשות מה שאפשר כדי לעזור לו לשמור על הציוד.
כתבתי שם על כל פריט.
באמת על מחק פחות אפשרי. אם זה מה שעוזר, אפשר לקנות מחק שמגיע עם מחזיק או כמו עט כזה של מחקים. זה הרבה יותר קטן, אז כדאי רק אם לא יאבד כל שנייה.
קניתי לו קלמר עם סקוץ' בפנים. (עם תא אחד שיכול להתחלק לשניים עם סקוץ').
וחיברתי לו בסקוץ' דבק סטיק, מספרים, סרגל ומחדד. זה עוזר להחזיר כל דבר למקום.
כתבתי על הרוכסן של כל תא מה צריך להיות בפנים, ואני עוקבת כל כמה ימים לראות שיש לו כל מה שצריך.
הכנתי לו קלמר נוסף לבית, כדי שבבית הקלמר ישאר כל הזמן בתיק, והוא לא יוציא אותו בשביל להכין שיעורי בית ולא יחזיר לתיק.
בקבוקים הוא משתמש בבקבוק פשוט של מים מינרלים, ואם נאבד זה לא נורא. דואגת שיהיה מלאי בבית.
לכתוב שם על סוודרים, מעילים וכד'.
וגם על ספרי הלימוד.
צריך לראות אם ילד מאבד הרבה חפצים בגלל קושי, ואז לנסות למנוע אבדות ולדאוג למלאי לתחלופה.
או שזה יותר בגלל עצלות וחוסר אחריות, ואז אולי יעזור להעביר לילד את האחריות ולתת להם להתמודד עם ההשלכות, ולא מייד לתת להם חדש במקום.
זה תלוי גם בגיל של הילד.
לשלוח אותם בלי ציוד זה סתם מפריע ללמידה שלהם
לדרוש מהם לחפש טוב לפני שמחליטים שאין.
ללכת לקנות לבד ציוד חדש/ לקנות מכסף שלהם.
אם זה לא משהו שחייבים, שיסתדרו בלעדיו.
ואם זה משהו הכרחי אפשר לתת תחליף יותר פשוט.
הבת שלי בכיתה א שנה שעברה איבדה די הרבה. לדעתי זה כן קצת התמתן בהמשך השנה (ובכל זאת מתחילת שנה השנה היא כבר איבדה דברים)
מאמינה שעפ יותר ילדים בבית ספר יש יותר הוצאות, אבל אני באמת קענה סטוקים (ובודקת קודם בקלמר ובתיק שהיא לא פספסה את זה)
אפ יתאים לכם, אולי תקני דברים פחות שווים ואיכותיים שמי שמאבד לוקח מהם. ככה יעלה פחות כסף ואולי גם להם יהיה יותר אינטרס לשמור (לא יודעת באיזה גיל הם..)
לכתוב שם בצורה ברורה שלא יורדת. נגיד מדבקות זה לא מספיק. לחזק מעלין עם סלוטיפ. מחק לכתוב עליו מ2 הצדדים
לא לתת להם לקחת חופשי ציוד חדש. אני שמתי במקום לא נגיש את הציוד החדש הרזרבי. יש להם ציוד משומש בבית שאפשר לקחת ממנו אם הם מאבדים בתדירות.
מקום מוגדר לחפצים. נעליים בארון נעלים/מגירה/מדף. מחוץ לבית אם חולצים אז שמים בעגלת תינוק/על האופניים/בתוך התיק/ליד ההורה.
משקפיים, אם זה ילדים קטנים ומאבדים מחוץ לבית אז שרוך למשקפיים. אם זה בבית אז מקום מוגדר כשמורידים אותם.
ושוב לגבי הקלמר- לא לקבל את זה כמציאות. נעלם לך, אין לך איך ללמוד מחר אז אני אביא לך חדש... תחפש. לא הולכים לאיקס או לא עושים וואי עד שמוצאים איפה שמת (בהנחה שזה נאבד בבית וניתן לחיפוש). או אני רואה שסתם זרקת בתוך התיק, מחר יהיה חסר לך, תוציא עכשיו ותכניס לקלמר. או- איך אין לך מחק? שבןע שעבר הבאתי לך חדש, מה עשית איתו?
לרוב החפצים יש מקום מוגדר ועדיין לא טורחים לשים במקום.
יש ארון נעליים, לכל ילד תא משלו. ואין בו הרבה נעליים, ככה שתמיד יש מקום להחזיר. ועדיין כל ערב הנעליים על הרצפה שליד הארון!
יש לכל ילד תא בכוורת לספרים ומחברות. ועדיין יש מלא מחברות זרוקות בחדר!
לאט לאט מרגילה אותם לסדר, הרבה סבלנות.
לא מתייאשת 
הבן שלי מאד מסודר ומפוקס והוא שומר על הציוד מהמם.. אמנם אנחנו רק בתחילת שנה אבל זה כבר הרבה לגיל שלו. ואני יודעת שזה נטו האופי שלו.. ממש לא משהו שעשיתי. בכללי הוא כזה
לכן גם קניתי לו ציוד איכותי כי אני יודעת שהוא יחסית ישמור על זה
הקטנה שלי עוד לא בבית ספר אבל ברור לי שיאבד לה הרבה יותר כי היא יותר מפוזרת ממנו..
נראה לי אז גם להבין שזה נורמלי, לקנות ציוד פשוט שלא אכפת אם נאבד, לעזור להם לשמור על הציוד. של היי מאמי נפל לך העט בוא נשים אותו בקלמר כדי שמחר יהיה לך בכיתה
זה מיומנויות של ארגון שצריך להיות בשל אליהם וגם ללמוד אותם..
לא לחשוב שאם הם לא שומרים על הדברים אז אין להם ערך לכלום והם יהיו מבוגרים כאלה.. לנשום עם זה
אם מאבדים אצלנו אני עונה שכשאהייה במקסטוק בקרוב אקנה להם.
הם מבינים שזה לא יקרה בזמן הקרוב...
שומרים יפה על החפצים.
צריך לראות איך ליישם אותו שמצד אחד כן יהיה ספייר ומצד שני הם לא ידעו מזה...
אז אם נאבד להם, אני קונה כשאני במקסטוק, אבל עד שאני מגיעה לשם...
הם מבינים שלא כדאי לאבד.
ונראה לי שבלי קשר הבנות שלי אובססיביות לרכוש שלהן... חחח בנות...
טוב, למעשה היא ישנה, אבל אחרי שבוע וחצי שלא ראינו אותה - היא נראית לגמרי חדשה.
מדובר כמובן ברצפת האמבטיה שלנו😁
בערב שמחת תורה סידרתי את כל הבגדים שאיימו להטביע אותה בתוך סל הכביסה ושלושה אשפתונים ענקיים, וסוף סוף היה אפשר לפלס קצת דרך ואפילו להתקלח (אני לא רוצה לספר מה הילדים עשו עם מקלחות בימים שלפני כן🙈).
ואז הגיע הרגע הגדול והנורא - מוצאי שמחת תורה.
(טוב, לפני שלוש שנים הרגע הזה היה פי כמה נורא
)
בכל אופן, מאותו רגע עסקתי רק בדבר אחד (טוב, נו, חוץ מלחזור למרתונים בעבודה ובכתיבה וחוץ מלשלוח ילדים למסגרות ולספוג את ההסתגלות המחודשת שלהם): ייבוש הביצה.
והיום, סוף סוף, אחרי מאמץ מלחמתי בלתי פוסק (ובכלי נשק שבורים - דלת מכונת הכביסת התפרקה בדיוק בימים אלה) - אני יכולה לבשר בשמחה שמשימה הושלמה בהצלחה! רואים רצפה בחדר האמבטיה! (והמצב שלה לא מלבב מאוד... מסתבר שים הבגדים החביא מתחתיו כמה טיטולים תועים וגם קרקרים מפוזרים...)
מי עוד מצטרפת לשמחה הגדולה?
ואל דאגה, עוד מחכים לי כמה קרחונים שיש לנתץ - בסלי הכביסה שבחדרים...
למקרר גדול עם מקפיא תחתון.
ב"ה תכף נהיה 7 נפשות בבית והלוואי והיה לי מקום לעוד מקרר כי אני בקושי מצליחה להסתדר ולא מבינה איך משפחות גדולות יותר מצליחות להסתדר עם מקרר אחד חחח
והמקרר שלנו כבר מעל עשור ומתחיל לקרטע אז זו אחלה הזדמנות להתחדש...
אז אם מישהי יכולה להמליץ על מקרר ממש טוב וגדול אשמח כי הלכתי לאיבודדדדדד
(מנהלות- זה לא פרסום- אני קניתי בזמנו אצל חנה ריינר משכונת רמות)
והיה שירות ממש טוב
קניתי של שארפ
לחמותי יש את אותו מקרר עם 13 ילדים
הייתי קונה רק של חברות מוכרות גדולות כגון: שארפ, סמסונג, lg
אבל אני קניתי מקפיא קטן למרפסת וזו הצלה.
לא יודעת איך הסתדרתי בלי
אבל אולי זה מכיוון שאין לנו בשרים...
בכל אופן אין לי המלצה, לנו יש מקרר עם מקפיא עליון. שימי לב שעם ילדים צעירים עדיף שהמקרר יהיה למטה, כדי שיהיה נגיש לגובה שלהם... (מצד שני, עם קטנטנים צריך למצוא פתרון איך הם לא יפתחו אותו כל הזמן ויפלחו דברים🤭 לנו יש מנעול)
מושלם
מכיל המון המון המון.
אנחנו ב"ה 9 נפשות
יש לי מקרר במחסן למטה, הוא לא בשימוש, רק בחגים/שמחות,
ובנוסף יש לי מקפיא
יש לנו מקרר גדול, 4 דלתות מקפיא תחתון.
ויש אפשרות להפוך את אחד המקפיאים למטה לתא קירור. יעיל מאד בחגים ובתקופות עומס (יש לי עוד מקפיא מגירות בחדר שירות).
בעיני השקעה שווה בהחלט.
יש מקרר נוסף קטן יותר במרפסת.
ביומיום השימוש הוא רק במקפיא- יש שם בשרים, דגים, אפונה קפואה וכאלו. פעם החבאתי שם לפעמים גם כמה מגנומים/טילונים לאמא🫣 אבל המחבוא התגלה.
בחגים המקרר כולו מלא בתבניות שהכנתי לפני החגים עם כל הבישולים של החג, כי אני לא מבשלת בחג רק מחממת.
גם אם במקררים הגדולים יש מקום, עדיין המקרר לא מרווח מספיק וכשהילדים מנסים להוציא משהו הם מפילים משהו אחר והכל נוזל ולא רגילים פה לנקות אחריהם.
אז עבורי מקרר שני זו הצלה.
עוד מקרר קטן יותר באחד החדרים או במרפסת/מרפסת שירות
ואז מקרר גדול במטבח
ככה אצל ההורים שלי שהם גם כרגע 8 נפשות בבית, אבל היו זמנים עם הרבה יותר (שאז היה גם תקופה שלושה מקררים...)
גם לי וגם להורים שלי יש שארפ וזה חברה מצוינת,
על סמסונג הבנתי שיש בעיות.
אפשר לקנות מקרר גדול ארבע דלתות, וממה שאני רואה הרבה יותר נח שהמקפיא הוא מגרה ולא דלתות (גם יותר עמיד בפני קטנטנים שמצליחים לפתוח את הדלתות ואת המגרה לא.)
אין לנו מקום בבית, משפחה גדולה עם מקרר אחד.
וחוששת להניח במרפסת...גשם וכו...
אצלנו יש מקום באחד החדרים, אבל לא מניחה שם מקרר כי יודעת שזה מקרין. המנוע או משהו.
אבל יש לנו מקפיא שני במרפסת
אמר שלי חולמת על עוד מקרר לתקופה של החגים כי זה באמת קשה ב"ה
מה שחשוב וכדאי לראות שהמקרר עמוק...זה ממש נוח לסירים גדולים וכו
חסרון יחיד- מדף מתקפל, ממש לא משתמשת והוא כל הזמן מתקפל לו.
ביום יום מסתדרים עם מקרר אחד, בחגים ושבתות- יותר קשה.
אבל אין מקום למקרר נוסף לצערי.
מה שמאד טוב בסמסונג זה שאין הרבה חלקים
3 מדפי זכוכית וכמה מדפים בדלת.
ריבוי חלקים זה ריבוי בעיות....
וחוץ מזה באמת אין הרבה חלקים, אחלה מקרר.
מרווח וגדול
כמה עוד אני יכולה לעבור ולמה ה' עושה לי את זה?
קיבלתי עכשיו תוצאות של בדיקת ניפט.
הן מאוד מאוד מאוד לא טובות באחוז גבוה.
אני בשבוע 18+4
סוף סוף העזתי לשמוח
סוף סוף לספר לכולם (כבר הבטן גדלה וקשה להסתיר)
ועכשיו מרגישה בסיוט
אני אחרי הפלה וטיפולים וזהו זה היה מבחינתי הסיכוי האחרון שלי
אני כותבת ומרגישה את התנועות שלו בתוכי
כאילו מבקש ממני לא לוותר עליו
אבל זאת לא אני שמוותרת
זה הקב"ה
לא מבינה מה הוא רוצה ממני
ולמה אני צריכה לעבור את כל הסבל הזה?
(יש לי שני ילדים מדהימים בבית והם כל כך מבקשים אח, ב"ה עליהם. גם לא הגיעו בקלות, אבל בתודה עליהם לא מקטינה את מה שאני מרגישה עכשיו)
לא יודעת איך להמשיך מכאן
ואיך להמשיך לחיות כרגיל
ממליצה ממש להתייעץ עם מכון פןעה הם יוכלו להפנות לרופאים מומחים ולתת עצה הגונה
שולחת חיבוק.
אמן שיהיו דברים טובים בקרוב והרבה נחמות!
חיבוק ענק. אין מילים
אבל שולחת תפילה שתגיעו להחלטות הנכונות ושהכל יסתדר בדרך טובה ומתוקה (ככל האפשר) ובקלות.
אם זה נכון (ו91 אחוז זה סבירות לא מעודדת)
אז זה תמותה או בהריון או במהלך השנה הראשונה ככה שאין לי הרבה מה להגיע להחלטות. רק לעשות את המי שפיר ולצפות לאיזה נס.
אבל בתכלס אני כבר באבל. ובכעס גדול מאוד על ה'. ובחוסר רצון מוחלט להמשיך רגיל את החיים
אין לי מילים לעזור
אז שוב חיבוק <=====😌======>
אולי תלכו לרבי דוד מנהריה?
קחי את הזמן להתאבל ולהרגיש את מה שהלב מרגיש (זה מאוד מובן הכעס והחוסר רצון להמשיך רגיל)
ומתפללת שה' ישלח לך נחמה וירפא את ליבך.
אין לי מילים מעבר לזה שאני כואבת איתך את הצער שלך ושהתחושות שלך ממש נורמליות, למצב לא נורמלי
חיבוק ענק♥️
מתפללת עלייך ובע"ה גם בהדלקת נרות אתפלל עלייך שמה שלא יהיה- יהיה לך טוב וברחמים
האמת שאני פשוט שבורה
לא רוצה לראות אף אחד לא יודעת איך להצליח להיות עם כוחות לילדים
יש לי תור לדיקור מי שפיר בראשון. אני רוצה להתפלל לנס ומתפללת אבל קשה לי להאמין בפנים שמשהו טוב יכול לקרות. הלוואי ואטעה. הלוואי שזה השיעור שלי, לעבור דרך הפחד ולחכות לנס ולא השיעור השני
את המתוק ושיהיה עטוף ברחמים
וזה שבר
ואבל
ומכעיס
זוכרת בסיטואציה שונה שונה שונה אבל גם ממש כעסתי על ה' שהוא עשה לנו את זה ושזה 'השכר' שלנו למאמצים וכו'
ואחרי שהתאוששתי קצת התביישתי בכעס והרגשתי דפוק
אבל אז ה' שלח לי תובנה שהכעס זה אומר שאני מאמינה ומחוברת אליו. וזה עצמו טוב.
הכעס כמובן לא מידה טובה אבל זה שאני כועסת זה סימן טוב לחיים וחיבור.
אח"כ יש שאלה האם אני מחזיקה את הכעס או שהכעס מחזיק אותי שזה הרסני.
ושוב מאחלת לך טוב, וכח להמשיך לחיות.
את לא צריכה להמשיך כרגע את החיים כרגיל
לקחת פסק זמן לבירור ואבל
זה דבר נכון וטבעי
מאוד לא פשוט
מניחה שגם מה שכתבת לא יכול לבטא את הכאב צער פחד וחשש שאת נמצאת בו..
אולי תהיו בקשר עם מכון פועה?
כמו שה' יודע לשלוח צרות וכאב גדול, הוא יודע לתת גם שפע ואושר גדול, וידו לא תקצר.
מתפללת עליך גם על ה 9% שעוד יש תקווה, וגם בע"ה שפשוט ישלח לך שפע עצום בכל תחום.
אמן באמת לאיזה אור בכל זה.
בד"כ אני לובשת את החלוקים של ביה"ח, ככה אם מתלכלך זורקת לכביסה וזהו.
אבל בסוף כשמתלבשים זה נותן הרגשה הרבה יותר טובה וגם כשבאים לבקר (הילדים שלי בעיקר וגם ההורים) אני שונאת שאני עם זה, גם מבחינת צניעות וגם ההרגשה.
אבל לא יודעת מה אפשר ללבוש,
הבגדים שלי הרגילים לא מותאמים להנקה וגם מסורבלים קצת (חולצת בסיס וטוניקה/ שמלה),
ובימים הראשונים שאחרי הלידה אני רוצה משהו שיהיה נוח.
אני כמעט ולא מניקה לאחר מכן ולכן לא רוצה להשקיע בבגד של הנקה.
אני לא חרדית ולא רגילה לחלוק, וגם לא רוצה להשקיע הרבה כסף במשהו שהוא רק לכמה ימים.
יש לכן רעיון מה כן אפשר?
וטטרה
את יכולה להרים את החולצה ולהניק כשהבטן מכוסה בזכות הגופייה
ואפשר גם לקנות שמלה קלילה עם כפתורים ואז אפשר לפתוח להנקה.
וואי זה משפיע מאד. היה לי מישהי לידי בחדר שהתלבשה התאפרה כאילו היא מארחת בחג עכשיו חח
קינאתי בה ממש
רק עקבים היה חסר לה 😂
אבל לא יצא לי שבבית חולים התלכלכתי (כי זה זמן שאני חרדתית שירותים אני שותה גלונים בשביל ההנקה והולכת לשירותים כל חצי שעה כי מפחדת מעצירןת😅)
או חצאית וחולצת פוטר/טישרט
זה משנה עולמות הקטע של הלבוש, בימים אחרי הלידה אני לא מתפקדת כ"כ אבל אחת האחיות/אמא שלי אם היא איתי עוזרת לי להתלבש, להבריש את השיער (בימים האלה שמה כובע קליל ולא מטפחת קשירה מסובכת) ולהתאפר קצת
מחזיר אותי לחיים בהרגשה (למעשה גם לפני וגם אחרי אני במיטה אבל התחושה והפוזיציה שונים כל כך).
ואפשר גופיה מתחת, ואז כשמרימים את החולצה, לא חושפים את כל הבטן.
אני לובשת אותם לפעמים גם בימי שישי כשמנקה את הבית, וגם מעל הפיג'מה כשיורדים למקלט
קניתי כאלה זולים (150 ש"ח בערך), ומבחינתי זה היה לגמרי משתלם. לבשתי אותם גם בימים שאחרי השחרור מבית החולים.
הכי נוח לי עם החלוקים של הבית חולים אבל באמת זה לא הכי צנוע וגם זרוק כזה.
אז חלופה שנוחה לי זה חצאית קלילה עם גומי רחב (שלא תציק כשהכל רגיש אחרי לידה) וחולצת גלופה, שבעיקרון אני לא הולכת איתה ביום יום אבל היא הרבה יותר צנועה מחלוק בית חולים (למרות שהפתח שלה רחב, הוא לא רחב כמו של החלוק)
אני תמיד מזמינה משיין כמה וזה ממש כיף
הלידה האחרונה הייתי במצב לא הכי טוב ולא החלפתי מהבגד של הבית חולים והרגשתי רע מאוד
חלוק קשירה כזה שקושרים מעל הבגד, ואז את עם הפיג'מה של הבית רפואה אבל אם את מסתובבת במחלקה או מארחת אפשר בשניה לקשור מעל
מאמינה שאפשר להזמין בשיין כאלה, וגם ראיתי בשיין שמלות הנקה חמודות בסביבות 50 שח שאפשר גם להשתמש בהם אח''כ בתור שמלת בית...
לא מזמן קניתי והן פשוט נוחות.. זה שמלות שאני לא אסתובב איתן בחוץ אבל מצד שני לבושות ולא נראה פיג'מה או חלוק.
המחיר פצצה 70 שח. ואני חורשת עליהם בבית
מצרפת לך קישור שמלת הנקה חלקה
חולצה רחבה עם פתח סגור מספיק או דברים אחרים שכתבתן במחיר זול, לא בשיין?
לא אספיק להזמין משיין.
וזויה מזמן לא עולה עלי.
התלבטתי אם לנסות להזמין לארג' אבל יש לי הרגשה שזה לא מספיק גדול באמת.
האמת אני לרוב עם החלוקים של בי''ח ואחרי קיסרי.
וגם לא אקום לאורחים.
מי שבא לבי''ח שישא בתוצאות 🫣😁
הריון ולידהיותר חשבתי לכיוון של הבית בימים הראשונים אחרי הבי''ח.
באמת קטנה
ובחברות אחרות אני לוקחת m - l תלוי בגזרה ואם אני רוצה רחב או לא
לשים משהו מתחת.
תודה!
וכשהנקתי הרמתי את השמלה והתכסיתי בשמיכה עד התינוקת..
לי זה היה אחלה.
תכלס, חלק מהזמן כן נשארתי עם החלוק של הבית חולים כי בסוף זה באמת הכי פחות מציק אחרי לידה והכל
אבל הוא היה לי קצת חשוף מידי אז שמתי מתחת טישרט
והקפדתי על מטפחות אמיתיות ויפות וממש לקשור
זה היה לי סופר משמעותי ועשה הרגשה טובה.
זה נותן תחושה הרבה יותר נעימה וטובה.
מביאה איתי חצאיות רחבות, חולצות נוחות (אפילו חולצות גלופה זה אחלה)
הלידה שהייתה בשבת, אפילו התלבשתי בבגדי שבת כבר בחדר לידה, לפני שעליתי למחלקה.. זה פשוט תחושה אחרת..
אחרי לידה הרבה פעמים לי היה דימום מוגבר ואז אחרי כל פעם שהלכתי לשרותים או שהתקלחתי (בערך באותה תדירות) הייתי מחליפה חלוק ומגבת ואמורת לעצמי בהנאה איזה כיף שלא אני מכבסת.
האמת שבמרבית הלידות גם כמעט לא היו לי מבקרים ומי שהגיע לא היה לי אכפת איך שיראה אותי
ממש לא התחשק לי ללכלך בגדים שלי
לבשתי חלוקים של בית חולים ומעל חלוק מהבית
מבחינתי הפינוק הכי גדול זה כביסה שלא אני מכבסת, ואוכל שלא אני מכינה.
ואת שניהם מקבלים באשפוז אחרי לידה😁
לא אכפת לי להסתובב עם מכנס רחב בבית חולים כל עוד אני צנועה ועם כיסוי ראש
החלק העליון של הפוטר עם כפתורים ככה שאם צריך יהיה נח להניק.
אני לא אוהבת את החלוקים מרגישה חשופה ומסכנה. אין כמו בגדים של בית עם ריח של הכביסה שלך.
קניתי 2 חליפות כאלה למקרה שאתלכלך. מחליפה גם ככה סביב היום השני משהו כזה
אני אוהבת 2 שמות
מממש חשוב לי צרוף עם משמעות !! וגם צליל זורם
שמות דוסים אבל לא תנכיים קלאסים
אוהבת שם בניחוח קצת מקורי כשם ראשון אבל לא מוזר מדי מדי
קיצר שמות של מתנחלים וכדומה
אבל לא חרושים מדי
נגיד לדוגמא
טל נהורא
יעלת חן
ראשית גאולה
וכדומה וכדומה
אפשר להציע צרופים יפים
ואפשר פשוט כמה שיותר שמות בודדים
אני חייייייייבת משהו שבעלי גם יאהב
אנחנו תמיד לא מסכימים
וכבר יש לנו חבורת בנות מכובדת אז נגמרו הרעיונות
ואגב אני אוהבתתתת בנות ושמחה בהן
רק לא אוהבתלקרוא להן בשם כי זה מסובךךך
ראשית
הלל
גאולה
רעיה
רוניה
מעיין
נוגה
עטרת
תחיה
עדי
אבישג
עטרה/עטרת
הלל
יעלה
טוהר
רויטל
טל אורה
שיר ציון
תאיר ציון
שיר הלל
איילת השחר (די חרוש)
הללי ציון
טל ברכה
טל תחיה
ואז זה מוסיף מלא משמעות:
שילת (שיוויתי ה לנגדי תמיד)
תכלת (תן כבוד לעמך תהילה ליראך)
נילי (נצח ישראל לא ישקר)
רעיה אמונה
איילת אהבה
טל תחיה
אורה אמונה
עטרת פז
נחלה שלמה
נחמה גאולה
פדות ציון
שובי אהבה
נחלה אהובה
מלכות
תאיר ציון
שבות ציון
עלמא
עטרת חן
שיר מלכות
אביגיל
אסתר
נועה
מילכה
רות
נעמי
אפרת
מרב
מיכל
נעמה
מרים
ריעות
תפארת
תחיה
אמונה
צופיה
גאולה
מבשרת
פדות
טוהר
חן
אורה
שירה
רננה
עדי
תהילה
הלל
ערגה
ראשית
שחרי
ערגה תהל
שירת הלל
שחר
הללי
רוני
שיבת ציון
צופיה
ציפיה
פדות
כנה
רעיה
טוהר
נגה
ארבל
לשם
טל תחיה
שיר ציון
אחינועם
ארגמן
רוני ציון
קמה
לבונה
עדות
דוכים
נחלה
תהלה
תכלת
צוריה
אלומה
כרמל
גילה
בר
מיתר
עומר
נעה
גפן
טהר
כרם
כליל
נטף
רעיה
קדם
אביה
לא מצליחה לזכור להקפיד. 🤦♀️
עם ילד שמקבל ברזל מאז שהוא נולד עד עכשיו, כשהוא כמעט בן 3.
עוזר להצמיד לפעילות קבועה, או לתת בזמן קבוע.
לי זה עוזר לתת את שניהם במקלחת (מקלחת כמעט כל יום ואם יום מתפספס אז לא נורא)
תמיד נתתי באמבטיה או תוך כדי שמלבישה.
מבחינתי שמכינה טיטול, בגדים, מכינה גם את זה.
רעיון להצמיד לפעולה קבועה.
תודה!
ואפשר לתת ברזל וויטמין די ביחד?
אני אפילו אוהבת, כי השומניות של הויטמין די על הכפית, עוזרת גם לברזל להחליק (שמה על הכפית קודם ויטמין די ומעליו ברזל ונותנת ככה).
ובגלל שהברזל מאוד מלכלך אני אוהבת לתת באמבטיה את הכל.
אם אין לך יד פנויה לזה, אולי כדאי לקנות פלסטיק פשוט כזה שהם שוכבים עליו באמבטיה.
יש להן על מה להיות במקלחת.
רק שלא רק אני מקלחת. 🫣
למשל כשמכינה סנדביצים בבוקר, ובמקרה זה גם ממש ליד...
או בערב כשמארגנים ארוחת ערב
אחר כך כבר לא התאפשר.
כי אם זה קבוע על השולחן, הילדים יתעסקו עם הבקבוק וישברו אותו.
תודה
בה אני לוקחת כל מה שצריכה- ויטמינים, גלולות, קפסולות להגברת חלב..
מרגישה שצריכה את הקופסאות האלה של הזקנים לאחסנת כדורים באופן יומי😅
יש לי בשידת החתלה ונותנת לו כל בוקר
ככה זה לא התפספס
ומרצ אותו שם עם כפית שיהיה מוכן.
ויטמין די בשידת החתלה כל בוקר נותנת כשמארגנת
אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..
רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.
תורני
עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית
לא צפון.
חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...
אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.
יש לכן רעיונות?
אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)
לא בפנים ששם מאתגר יותר
יותר לכיוון ראש העין, פתח תקווה
פשוט כתבה לא מאותגר בטחונית. אז זה כן.
והיא לא כתבה בכלל לא אלא לא מאד
אני לא חושבת שאחיה עונה להגדרה מאד מאותגר בטחונית
יש יישובים ככ ככ ככה יותר..
לא עוברים דרך כפר ערבי בדרך, והוא בתוך גוש של יישובים יהודיים
בסוף כל הארץ מאותגרת בטחונית אבל יש יישובים שיותר ויש שפחות. ראיתי שכתבה עשהאל אז אחיה לא נראה לי יותר מאתגר מעשהאל. אבל כן יש יישובים שיותר קרובים למרכז ולצפון נניח שהם פחות מפחידים ביום יום.
(כמובן שבסוף מי שגר שם מתרגל ולא מפחד אבל זה תלוי כל אחד מאיפה באה וממה מפחד)
אבל אולי שווה לברר על מבוא חורון
בהצלחה!
ליד יריחו מקימים יישוב חדש בשם אלישע ומחפשים עבורו משפחות עדיין.
נשמע כן מאותגר ביטחונית.
לפותחת- אולי שבי דרום?
לא מכירה אישית אבל ממה ששמעתי עונה על מה שאת מחפשת
מגיני מזרן נוחים נוחים! שקל לשטוף ולא מעבירים ריחות ורטיבויות למזרן, אבל גם מרופדים ונעימים ועושים את המיטה רכה יותר.
מקום לקניות מיטות ילדים בהתאמה אישית במחירים שפויים- זולים
מכשיר קיטור או משהו שינקה מזרנים וכסאות מרופדים יסודי ובקלות (יחסית כמובן)
השכרת אופני התעמלות באזור ירושלים
חיפשתי מלא מלא
ואין משהו שהוא גם וגם
כי האיטום צריך להיות מספיק קשה שלא יישבר/ יתפורר בכביסה
ואז לא נעים לישון עליו
מה שאני עושה זה שתי שכבות
אחת עם איטום טוב
מעליה מגן יחסית עבה אבל ללא איטום.
אם מתלכלך ממש (ילד מפספס)
יש הרבה כביסה אבל זה לא קורה הרבה (אלא אם את מחפשת למיטת ילדים)
אם את רוצה לשגאה אז בד"כ מספיק לכבס רק את העליון
מדי פעם גם את השני, אבל ממש לא כל הזמן ככה נשמר יותר טוב.
אם את מחפשת למיטות ילדים אז עדיף ניילון ממש ומעליו מגן ומעליו סדין.
לא הכי נוח בעולם אבל הם התרגלו.
מחפשת למיטות שלנו... המגן מזרן הנח אפשר לשטוף פעם בשבוע-שבועיים או שזה גם יהרס?
ויש לך המלצה למגן מזרן ללא איטום שיהיה נח וטוב?
לא פעם בשבוע- שבועיים
יותר לכיוון 3 שבועות- חודש
הוא מתכבס נהדר ונשאר רך ונעים.
יש לנו את של מגבות ערד שז חברה טובה
אבל לא שבדקתי יותר מדי, היה לי מוצרים להחלפה והייתי צריכה מגן כזה עבה וזו חברה טובה אז קניתי ואני מרוצה.
זה בעובי כמו של כיסוי מיטה, עם תפרים בצורת מעויינים.
אם חשוב לך תדירות יותר גבוהה אז אחרי ניסיון אם תהיי מרוצה תוכלי לקנות עוד אחד שיהיה קל להחלפה
שלי לא עושה סימנים של שחיקה אבל מקסימום מחליפים אחרי כמה שנים.. לא הייתי נבהלת מלכבס לעיתים קרובות.
קניתי מגן מעולה של אןלינהם באושר עד מרופד ונעים
לדעתי כדי שלא יעביר כלום למיטה צריך גם מגן רגיל מתחת
לגבי מכשיר קיטור לא מכירה אבל שימי לב שהרבה שואבי ריפודים מהסולים יותר לא מכילים אופציה של קיטור אז לוודא לפני דאת קונה
