הוכח או הפרך.
תורה ומדע: שתי פרדיגמותאנימה
ולא דוקטורינות... בכל אופן לענ"ד יותר פרדיגמות...אברהם יאיר שטרן
...מדוקטורינות
לאנוגע, לא נוגע
הוכחה פשוטה:
רוב מוחלט ממי שאומר שכן ושהתורה היא הצודקת- בכל זאת הולך לרופא.
ורוב מוחלט ממי שאומר שכן ושהמדע צודק- בכל זאת עושה ברית מילה ומתחתן אצל רב וגם מת אצלו
מש"ל
אנימה
מה שכן קצת מזכיר לי את הרעיון של פרדיגמות זה שכל אחד מהם הוא מערכת של תיאוריות ופרקטיקות, בעיות ופתרונות, שכוללת בתוכה את אמות המידה עצמן לפתרון טוב או מדע טוב/ תורה טובה. להעריך אחת מהן באמות המידה של השנייה זה טעות.
נכוןנוגע, לא נוגע
אבל במחשבה שנייה, אם ניקח את הרעיון של הוכחה אמפירית מהמדע ככלי המרכזי, גם בתנ"ך זה ככה.
ואם ניקח מהתורה את הרעיון של אמונה במשהו שהוא לא מוחשי, גם המדע הוא כזה.
אני חושב שככל שהעולם מתקדם רואים שתורה ומדע (-תורה וחכמה. מעשה מרכבה ומעשה בראשית לפי חלק מההסברים) מתקרבים אלו לאלו בתפיסה של בני האדם.
לדוגמא, מהצד של אנשי המדע- מדענים שאומרים שהם חוקרים את העולם הפיזי ולא את הרוחני, ואין קשר בין פיזיקה לתיאולוגיה (שמעתי נניח מפרופסור רון ליפשיץ בפודקסט).
או מהצד של אנשי התורה (אני לא מתחבר לכיוון אבל זה כדי להמחיש)- מיישבים את האב הקדמון של בני אדם וקופים בכך שיש מדרש שאומר שחלק מאנשי דור המבול נענשו שה' הפך אותם להיות קופים.
רואים שלא מחפשים מחלוקות כשיש ברירה.
הבעיה שגם אין יותר מדי הפריה בגישות האלו.
בצה"ד אצל הרבה כן יש יחס מפרה יותר, אבל עדיין לא מספיק.
אני חושב שכדרכה של התורה גם בציוויים על המצוות, יש שילוב בין הצד הסיפורי, שנועד להחדיר מסרים ללב, לבין הצד האמיתי העובדתי והקר.
לכן התורה לא תכתוב משהו באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהוא לא נכון מבחינה מדעית בשביל מסר, אבל היא כן תכתוב מסר שאולי נשמע לא נכון מבחינה מדעית, וכשמעמיקים רואים שאין בהכרח סתירה ואפילו רואים התאמה (ואז ממילא רואים מכאן דווקא את גדולתה של התורה).
לדוגמא, לפי התורה אדם הראשון נברא לפני פחות מ6000 שנה. לפי המדע לעומת זאת יש ממצאים שהיה אדם עוד הרבה הרבה לפני כן.
ההסבר הפשוט הוא שאכן היה אדם מלפני כן והמניין של התורה הוא משלב מהותי מסויים בהתפתחות האדם (שלב שכולל בתוכו לדוגמא אמונה באל מופשט או באלים מופשטים ולא בכוחות טבע וכן לראות הסטוריה בצורה ליניארית).
לכן זה גם לא סותר אבולוציה.
ככה אפשר לעבור נושא אחר נושא ולבדוק אם ליישב באופן כזה או באופן אחר. העקרון הוא שהתורה לא חיה במציאות אחרת. יתכנו אולי דברים נקודתיים קטנים בפרשת בראשית שרק באו להעביר מסר והם לא נכונים מדעית, אבל זה יוצא מהכלל.
בעיניי זה אפילו יותר פשוטמשה
אדם הראשון נברא בן 20. העולם יכול להיברא בן 5000000. למה זה בעיה?
בעיה זו לאנוגע, לא נוגע
וזה גם הגיוני לגבי גיל העולם, כי אם אין אדם בעל מודעות בעולם, מה ההבדל בין שהעולם יברא בגיל הזה לבין שהוא יתחיל מאפס ויגדל עד לגיל הזה?
הרי בכל מקרה אין מי שנמצא שם לראות ולחוות את זה.
אבל לעצם התפיסה הזו, היא מבוססת על סתירה בין מניין התורה לבין הגיל שהעולם נראה לנו בו ומביאה תירוץ מחוץ למערכת.
אני חושב שעדיף תירוץ בתוך המערכת, כלומר תירוץ שאפשר להבין גם מקריאה בפסוקים יחד עם שימוש בהיגיון בסיסי. ואז הוא גם לא תירוץ אלא הסבר.
למה לא ירד היום גשם?אנימה
כי עוד לא אמרנו ותן טל ומטרנוגע, לא נוגע
כי לא ירד היום גשם.קעלעברימבאר
מה הכוונה "למה?"
האם השאלה הזאת מעלה לךאנימה
"והיה אם שמוע... ונתתי מטר ארצכם בעיתו", "וחרה אף ה בכם ועצר את השמים".
או
עננים-רוח-מהירות, חזאים, התחממות גלובלית, אל ניניו.
אני בטוחה שתגיד שגם וגם, ותתן הסתכלות יפה שמשלבת את שני הכיוונים. אבל בהסתכלות פשוטה זה לפעמים נדמה לי כמו שתי פרדיגמות או גישות שמסתכלות על אותן תצפיות במשקפיים אחרות.
העיקר בהיה אם שמוע זה:קעלעברימבאר
למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה לאבותיכם. וחרה אף ה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה.
ושלא יווצר מצב ש "זרע רב יוציא השדה ומעט תאסוף כי אויביך יאכלנו"
זה כי אנחנו לא בזמן התנ"ך שהייתה נוכחותנוגע, לא נוגע
אלהית גלויה יותר.
העולם נהיה אחר לגמרי (לכן גם יש מאז הרבה מאוד שיח על עולם הבא).
למה לא ירד?משה
אלוקים לא יכול לברוא אדם מאדמה?אנימה
זה חייב להיות דרך ברירה טבעית לפי חוקי המדע שאנחנו מכירים?
אלהים יכול לעשות הכלנוגע, לא נוגע
יכול גם לברוא אדם דרך מנהור קוונטי.
אני רק בא להגיד שאין סיבה להגיד שהמדע טועה, למה להגיד את זה? הרי גם המדע זו דרך להכיר את ה' ולהתחבר אליו.
יכול להיות שזה יתברר כטעות לבסוף, קראתי פעם משהו על זה גם, אבל כרגע אין סיבה לחשוב ככה (רק בדברים של סתירה של עיקרי אמונה יש בעיה, אבל אני לא חושב שיש כאלה)
הלכות שנקבעות לפי תיאורים של מציאותאנימה
שהם לא נכונים לפי המדע בן זמננו,
ממשיכים לקיים אותם רק כמנהג ומסורת?
אין הרבה הלכות כאלונוגע, לא נוגע
ולא בהכרח, יש כאלו שאומרים שיש סכנה שהמדע עוד לא עלה עליה.
פה זה להחמיר, השאלה היא מה עושים כשה להקל, כגון אישה מעוברת שהריחה מאכל לא כשר ובא לה, או שבאמצע שבת באה לה תאווה חזקה לשניצל.
אם יש סכנה שהמדע לא עלה עליה, לכאורה מדין סכנתאקעלעברימבאר
היא מותרת.
האם מדין סכנתא אסור לי לאכול כרוב כבוש ביין ממסיק 2026 כשאני על פסגת התבור? הרי המדע לא עלה על זה עדיין אולי זה סכנתא? לא.
מה גם אין שום סיבה מדעית שבצל שנשאר ליל שלם בחוץ יזיק, אך אם השאירו עליו קליפה סנטימטר הוא אל יזיק
כי חז"ל אמרו על סמך הידיעה שלהם שיש בזה סכנהנוגע, לא נוגע
סתם נניח יכול להיות מאכל שלפי תורת המזרח הוא לא טוב ולפי המערב הוא סבבה.
אגב אם כבר מדברים, לאכול גאנק פוד זה סכנה גם לפי התורה וגם לפי המדע..
ולמה שלחזל יהיה ידע מדעי יותר מלאחרים?קעלעברימבאר
באמת מאכלים שלפי תורת המזרח לא טובים אפשר לאכול בכיף. האם אתה נמנע מלאכול מאכלים יבשים וקרים כשאתה מדוכדך? האםאתה מרבה במאכלים חמים ולחים אחרי תרומת דם? כי עד לפני 300 שנה כל המערב התנהג כך במשל 2000 שנה על פי שיטת ארבע הליחות של גלינוס שהוכחה כשטות גמורה
מי אמר שהם לא אמרו את זה על סמך ידענוגע, לא נוגע
מדעי של זמנם או על סמך מקרים שהם ראו.
הבאתי לך רק דוגמה למקור של ידע מדעי שיתכן שהיה להם.
אגב, אולי ההגדרות של הרפואה המזרחית לא מדעיות ולא מתארות נכון את התהליכים, אבל זה לא אומר שה"אינסטינקט" שלהם לא נכון, כלומר שהם לא עולים על מקור הבעיה.
אם לא נמצא שום קורלציה ביןקעלעברימבאר
רפואה מזרחית לריפוי במחקר מדויק, אז לא. זה אומר שזה לא פועל. אחרת היינו אמורים לראות אחוזים גדולים של מטופלים מתרפאים יותר ממי שלא טופל, בהזנחת פלצבו.
למה שלחזל יהיה ידע מדעי שאין לנו? כל מה שהם ידעו ברפואה הוכח או הופרך כבר. והיכולת שלהם לעשות ניסויים היתה נמוכה, כי אי אפשר היה לעשות ניסויים בבנ יאדם, והניסוי המעבדתי עוד לא פותח באופן מיטבי, ולכן לרמבם לא היתה ברירה אלא להסתמך על כתבי הרפאוה של גלינוס שלפניו, יחד עם מה שהוא כן הצליח לראות בנסיון אמפירי משל עצמו
אני לא מבין לאן אתה חותרנוגע, לא נוגע
ברור שחז"ל אסרו לאכול דג עם בשר כי זו הייתה סכנה לדעתם. זה כתוב במפורש.
ממילא, אם היום אנו יודעים שזו לא סכנה זה אמור להיות מותר.
אז למה זה לא מותר?קעלעברימבאר
צריך לשאול אותםנוגע, לא נוגע
אבל לא משנה למה, רק לא לעשות לזה אידיאליזציה.
בפשטות זה צריך להיות מותר.
וכמו שאמרתי קודם, הלכתית עדיף לאכול דג עם בשר ולאכול בריא מאשר לא לאכול דג עם בשר ולאכול ג'אנק.
לא יודע. יש הלכה וצריך לבדוק.קעלעברימבאר
אם מסיבות הלכתיות כאחו ואחרות אסור דג עם בשר גם היום, אז אסור.
אבל וודאי זה לא בעייתי בריאותית.
ברור שבתור רופא אומר למטופלים שאין בעיה רםואית לאכול בשר עם דג, אבל בתור פוסק אם זה אסור הלכתית - זה אסור הלכתית.
למה על הרפואות של הרמבם ועל המון רפואות בגמרא לא מקפידים היום, אבל דג עם בשר כן?
כי דג ובשר נפסק בשו"ענוגע, לא נוגע
אם זו לא בעיה בריאותית זה צריך להיות מותר. אין לאיפה לברוח..
אפשר להגיד את זה ככה ואולי לזה אתה מתכוון - הפוסקים טועים, וזה ברור, אבל אני מכבד את מסורת הפסיקה ולכן לא אוכל (למרות שזה לא מדוייק כי גם יש מתירים ואפשר לסמוך עליהם).
יש פוסקים שהם רופאים.קעלעברימבאר
הם יאסרו הלכתית אבל כשמטופל בקליניקה ישאל אם זה סכנה לו לאכול בשר עם דג הם יאמרו לו שאין סכנה בריאותית.
איך זה מסתדר לשיטתך?
למה להחמיר?אנימה
סתם כי מחמירים כשיש ספק, או כי זה הידע היום יותר נכון (ומה שחשבו פעם זה פחות נכון)?
את שואלת על משהו מסויים?נוגע, לא נוגע
עקרונית (ותוך כדי שאני חושב התעורר בי חשק לשמוע את השיר עומד בשער של עמיר בניון),
כל התפיסה הדתית צריכה רפורמה רצינית (בלי הקונוטציות השליליות של רפורמה - רפורמים וזה שהן בד"כ לא בדיוק מצליחות).
הייתי אומר שפשוט צריך לחדש את הסמיכה, לבטל גזרות שכבר לא רלוונטיות ולחדש גזירות שמאוד נצרכות. לחבר את הדת מחדש לחיים ולא להשאיר אותה כמו הסבתא שכיף לבוא לבקר אותה.
אבל אנחנו מאוד רחוקים משם. הבעיה שורשית מאוד.
שומרי התומ"צ הם באמת אנשים טובים ברובם הגדול, מכל המגזרים. אבל תפיסת העולם שלהם משובשת.
החרדים, ובעקבותיהם כל החרדים הציונים בציבור הדת"ל, מאוהבים בנוסטלגיה של הגלות וביהדות גלותית שרואה את התורה וחז"ל כמשהו מעל העולם שבורחים אליו.
לפחות לפני עשרות שנים שהיה עוני הייתה גם ענווה ואחדות, היום גם אין את הריח הזה של פעם, והריח של השקרים חזק יותר למי שלא מבושם מהשקר שלו עצמו (הם לא עושים את זה במודע, פשוט הבעיה מאוד עמוקה).
הם מקדשים את המחלוקות תחת הכותרת של "אלו ואלו דברי אלהים חיים" (למרות שזה לא) או שהם חושבים שפשוט אין דרך אחרת חוץ ממשיח או תהליך רב שנים.
הם מתעקשים לחפש איזה "היגיון עליון" או איזה משהו מפולפל כשהם לומדים גמרא או הלכה, ולא מנסים קודם כל לראות את ההיגיון הפשוט שמונח מול העיניים שלהם.
הם חושבים שהם יכולים לקבוע בשביל הקב"ה מה נכון ומה לא, "עת לעשות לה' הפרו תורתך". לדוגמא להחליט לא לשים תכלת פשוט כי זה "חידוש" ורק לעטוף את זה בכל מיני סברות קלושות או לשקר שאסור לעלות להר הבית.
או לדוגמא רבנים שבקיאים בש"ס ובכל פסיק במ"ב אבל התפיסה שלהם של אלהים כ"כ מצומצמת, והם לא קולטים את גודל האבסורד שבזה שאתה מכיר את החוקים הרבה יותר טוב מאשר את מי שנתן אותם.
רבנים "גדולים" שמדברים כמו ברחוב.
הם מחפשים להשאיר את מה שהיה פעם בכל מחיר כי מבחינתם חז"ל הם משהו עליון שנמצא מעל העולם, וחלילה לומר שהם דיברו בהתאם לידע של זמנם.
אז צריך להצדיק לדוגמא את האיסור לאכול בשר ודג בכל מיני סברות מאוד חלשות (לא משנה שתוך כדי שהם עושים את זה הם יכולים לאכול בורקס או עוגה מלאה סוכר יחד עם כוס קולה) או לחשוב שהוא באמת כבר לא נכון אבל הוא כמו הלכה למשה מסיני .
הם לוקחים את העקרון הטכני, שאמורא לא יכול לחלוק על תנא ולכן הוא יעשה לו אוקימתא, והופכים אותו למשהו מהותי - מה שהיה פעם בוודאי נכון.
לכן גם קשה להם ללמוד גמרא וראשונים בלי השפעות של צורת חשיבה חדשנית של אחרונים.
בקיצור הם מנתקים את התורה מהעולם בו היא ניתנה.
הקטע הכי אבסורדי זה שהחרדים הציונים בצה"ד (שאמנם אצלם חלק מהחסרונות הנ"ל לא קיימים, נניח יש להם תפיסת אלהות טובה, אבל בחסרונות שכן קיימים-) בגלל שבעומק ליבם הם יודעים שזה שקר, ובגלל שהם תופסים את התקופה כתקופה של גאולה (בצדק), עושים לחסרונות אידיאליזציה הרבה פעמים.
הכי בולט לצערנו זה היסח למקדש, שהם החליטו על דעת עצמם ש"עוד לא הגיע הזמן" וההוכחה היא שהמציאות מעכבת ולכן הם לא פועלים בשביל לקיים את המצווה לבנותו והמצוות הרבות שיש בו (אבל זה שבנו את א"י בעמל ויגיעה ומסירות נפש הרבה יותר גדולה כן היה בסדר). מי מתיר להם על סמך סברות שלהם לבטל מצוות מהתורה? אני לא יודע.
מצד שני, יש את כל הדתיים לאומיים הלא חרדים (דוסים ולא דוסים).
המכנה המשותף שלהם זה להוריד את התורה לארץ (שזה מצויין), הבעיה היא שהם שוכחים שהתורה היא לא רק בארץ.
לכן אפשר לראות רבנים דוסים יוצאים נגד חרדים אבל מלמדים זכות על קפלניסטים. למה? כי מבחינתם הערך של היציאה מהגלות וההגעה לא"י קודם להכל. רק הבעיה היא שהם לא שמים לב שגם לשיטתם המציאות כבר שונה, הקפלניסטים הם לא השמאל הציוני של פעם. פשוט קשה להם לשנות את הפוקוס כי זה העיקר מבחינתם.
לכן יש שם גם כל מיני הזויים או תמימים שחושבים שבנט הוא עדיין בצד שלנו או שיושבים או בוחרים באייזנקוט. תמכור להם קצת ממלכתיות וגיוס חרדים ואחדות מעושה והם ירוצו אחריך.
יש גם את הדת"ל התורניים החסידיים בהגדרה (ולא רק חסידות כנופך נוסף), שחזרו לגלות בשביל לקבל חיות, במקום לחפש אותה איפה שצריך.
אני כותב נגד- אבל זה רק אחרי שאני מעריך את כולם על הטוב הגדול שיש בהם.
לכן לדעתי ומנסיוני הפתרון היחידי הוא האינסטינקט הבריא של חוזרים בתשובה, אבל לפני שהם נדבקים בחולאים הרגילים.
בגלל שהם באו מעולם חילוני חוויתי, הם מחפשים תחליפים בדת ולא רוצים להשאיר אותה שכלית. לכן הם רוצים מקדש (לפני שעובדים עליהם שאי אפשר), ורק בגלל שאין הם הולכים לאומן. בגלל שהם למדו מדע בצורה נקייה, הם באמת רואים שם את ה' אחרי החזרה בתשובה, והרעיון של שתי פרדיגמות לא מתחבר להם בטבעי.
אתה מוזמן לחדש את הסמיכה. בהצלחה.קעלעברימבאר
בשביל זה אתה צריך הסכמה פה אחד של כל הרבנים בארץ ישראל.
ב. זה עצמו אומר ששינוי תורני יהיה ניתן רק כשתהיה תחיה רוחנית חאומית במדינה, וזו רק בתחילת הדרך. אנו ממש לא מתפקדים כממלכת כהנים וגוי קדוש כרגע
זו בדיוק הבעיה, שהרבנים לא מבינים את גודל השעהנוגע, לא נוגע
כי רובם חיים בתודעה גלותית כזו או אחרת.
התחייה הרוחנית צריכה להתחיל מהדתיים, לא מהחילונים
זה לא מהסיבה הזו.קעלעברימבאר
אתה לא יכול להקים תורה חיה בקרב עם שחושב שהוא עם ככל העמים. לא עדיין.
גם אם הרבנים יבינו את גודל השעה יווצר נתק בין בית המדרש לאומה. שהרי כל עניין התורה הוא לחיות באומה, והציונות החיחונית ממש לא שם, ובגללה קמה כקונטרה החרדים.
ראה פסקה אחרונה בפרק א אורות התורה.
תחיה תורנית בקרב עם שחושב שהוא עם ככל העמים, דומה ללנסות להזיז אדם מת/צמח בתהליכי התעוררות באמצעות חוטים כבובה על חוט
אתה יודע מדי נותן מקום לחילוניםנוגע, לא נוגע
לגבי המקדש - לא עושים לחסרון אעדאליזציה.קעלעברימבאר
פשוט מודעים שהוא קיים נרצה או לא,ושגאולה זה תהליך. וכמו שאתה לא מלמד רשיון נהיגה לילד בן 13 רק כי הוא כבר התחיל את גיל ההתבגרות. ומהבנה שמקדש זה מדריגה שונה לגמרי מארץ ומדינה.
והרציה הוא זה שאמר כשחנן פורת שאל אותו בא נלמד הלכות מקדש אחרי 6 הימים,אמר הרציה שעוד לא הגיע הזמן והמון שנים נצטרך ללמוד הלכות מלכים לפני שנהיה ראויים למקדש
זו בדיוק האידיאליזציה. מי קבע את זה?נוגע, לא נוגע
מאיפה הכח לבטל מצווה על סמך סברות לא מוכרחות?
איזה מצווה מבטלים?קעלעברימבאר
הרי אי אפשר לבנות מזבח כל עוד אנו חא יודעים מדויק.
לרוב הפוסקים אנו לא יודעים מדויק איפה
ועשו לי מקדשנוגע, לא נוגע
ושכנתי בתוכם.
נתחיל בזה שיעסקו בסוגיות מתוך רצון לבירור הלכה למעשה כדי לקיים את המצווה. בדומה לחקירה של שמואל ודוד.
וכמו בשאר התחומים הלכתיים, צריך להכריע על פי עיון וכללים ולא לחפש מאה אחוז.
השאלה היא האם מחפשים לבנות או לא לבנות.
אפשר לבנות מזבח מינימלי שיהיה בתוך התחום שהיה בו המזבח המקורי שהיה גדול יותר.
יצא לך ללמוד עיר הקודש והמקדש אגב (בחלק שהוא דן האם אפשר לבנות בימינו מקדש)?
למה אין כמעט כאלו ומנגד יש הרבה ספרים שלמים על איסור מוקצה?
למה בזמן סוף הגלות עסקו בזה גדולי הדור יותר מהיום?
רוב הפוסקים חלוקים עליך.קעלעברימבאר
והרבה סוברים שצריך מסורת או העדה בנבואה על מקום מזבח מדויק, מה גם שבמחקר כיום אין וודאות, והרב גורן סובר שאבן השתיה של היום זה המזבח ולק קודש קדשים, וארים סוברים שזה קטדש קדשים בקיצור אין וודאות.
מה גם שייתכן שהגוים גילחו את פסגת ההר והמזבח לא בשני מקומות אלא במקום שלישי קרוב.
כך ששום דרישה לא תעזור.
אבל אף אחד לא התנגד לדרישה וחקירה אלא לעליה
רוב הפוסקים לא דנו בזהנוגע, לא נוגע
עניתי על מה שכתבת כבר קודם.
ולא ענית לשאלות שלי בסוף
זה די מייאשאנימה
למרות שאני לא מבינה ברוב הדברים שכתבת, נראה לי שאנחנו מאוד רחוקים מהתקדמות בכיוון שאתה מתאר.
לי זה נראה חלק מהגלות האי סדר של עם ישראל והחוסר יכולת לחדש דברים בקנה מידה רחב בהלכה במאות האחרונות.
זה חלק מהשלבים שלפני הלידהנוגע, לא נוגע
ויש יותר ויותר רבנים בגילאי הארבעים שזה הכיוון שלהם. זה קצת יקח זמן, אבל מתישהו זה כבר ירוץ.
גם במיינסטרים כמות העולים להר הבית לדוגמא גדלה ויש גם יותר ויותר לובשי תכלת (הנקודה זה לא רק לשים תכלת אלא התפיסה הבריאה שמאחורי זה אצל מי שמחליט לשים).
הרוב הדומם פשוט מחכה לשמוע דברי אמת ולא נעול.
את מדברת על הלכות של סכנתא כמו דגים ובשר?קעלעברימבאר
או פשוט הלכות שהוכרעו מתוקף מחשבה קדומה כמו שמותר להרוג כינים בשבת כי הם נוצרים מהזיעה (אבל זה איסורא, לא סכנתא)?
לגבי האחרון, לא רק בגלל מסורת. אלא גם כי בהלכה הולכים לפי מראה העין ולא המעבדה, וגם בגלל שכך האומה קיבלה את ההלכה שכך ההתיחסות ההלכתית לכינים
כלים בולעים למשלמשה
מי אמר שבליעה הלכתית זה משהו מדעי, ולאקעלעברימבאר
פשוט החלה הלכתית של דבר?
(זה לא גזרת הכתוב? "וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר ואם בכלי נחושת בושלה ומורק ושוטף במים"? כולל חרס שמדעית לא בולע?)
חרסים של פעם (או חרסים לא מגולזים)משה
היו בהכרח בולעים.
אבל זה גזרת הכתוב. התורה לא אמרה:קעלעברימבאר
"רק כלי שבולע כימית או מורגשטעם התבשיל יישבר".
חזל רק נתנו לזה הגדרת "בליעה".
זה נראה לי מחלוקת בין פוסקיםקעלעברימבאר
אני חושב שזה בפועל לא נפסק להלכהמשה
בגלל שהכלים זולים ואין סיבה להיכנס לזה בכלל. אם הסיטואציה הייתה אחרת זה היה שונה.
מכיר את דעת הרב ליאור?נוגע, לא נוגע
https://www.yeshiva.org.il/ask/71715
https://www.yeshiva.org.il/ask/82944
אאלט למעשה הוא פסק שאם יצטרפו אליו כמה פוסקים הוא יכתוב היתר הלכה למעשה.
אבל לא הצטרפוקעלעברימבאר
הקושיה עליהםנוגע, לא נוגע
בדיוק כמו לגבי התכלת.
בשלמא להחמיר ולא להתיר כלים בימינו, אבל להקל ולבטל מצוות עשה של תכלת?
הם לא חשודים בחוסר יראת שמיים, אז זה מוכיח את כל מה שכתבתי למעלה, על התפיסה המשובשת שהשתרשה, ושלצערנו הצה"ד התורנית הגאולית נגררת בזה אחרי החרדים ומשאירה את התורה מנותקת מהחיים בלא מעט דברים.
חובת ההוכחה עליך שהלכה פוסקים לפי מחקר מדעיולא לפיקעלעברימבאר
מסורת; ודיני חזקה, רוב וספק שיש בשולחן ערוך.
במיוחד שזה לא מחקר וודאי במאה אחוז, כמו בתכלת שזה לא מאה אחוז, וכל שכן בהר הבית וכל שכן במקום המזבח.
כנ"ל קריאת מגלה בברכה בערים מוקפות. אין שום רב שפוסק לקרוא בברכה בטו' חוץ מירושלם שיש מסורת.
כל עדו אין מסורת שזה תכלת, כלל לא מקיימים מצווה, זה חומר רגיל לחלוטין כמו כל חומר אחר, ולכן אין פה חששא של ביטול תכלת. אם סנהדרין תפסוק שזה תכלת זה משהו אחר, אבל זה לא שבדיעבד יתברר שמי שלא הלך עם תכלת ביטל מצווה.
כמו כזית, אם ההלכה שזה כזית, אז גם אם נמצאו זיתים קטנים, רק מי שאוכל כזית חצ יביצה חמץ בפסח חייב כרת, ומי שפחות מזה- לא. כי זה ההלכה.
אגב, לדבריך אם ימצא מחקר גנטי שיראה שכל הכהנים הם בכלל צאצאי גרים, אז תבטל את כל הכהונה?
די עם זהנוגע, לא נוגע
התכלת זה ממש ממש לא רק מחקר.
הלוואי שכל ההלכות היו בהירות כמו התכלת.
וזה אבסורדי, כי אתה אומר שאם סנהדרין תפסוק זה מחייב.
אבל על סמך מה סנהדרין תפסוק? על סמך נבואה? לא. על סמך מה שעושים היום, בירור הלכתי ומחקרי.
כזית זה לא חצי ביצה, כי אין טעם לומר שהוא חצי ביצה נגד המציאות כשהכל מתבסס על סתירה בין סוגיות כשאפשר לתרץ אחרת ושיש הרבה ראשונים שאומרים אחרת.
אגב, השו"ע לא פוסק את תוסםות בוודאי, וק"ו שהוא לא התכוון להקל על פיהם.
ברור שמחקר יכול לטעות. וברור שלא מסתמכים רק על מחקר. זה לא אומר שמחקר לא שווה כלום.
ברור שזה מחקר. אין שום מסורת.קעלעברימבאר
זה מחקר שהתחדש במאה ה19 וה20.
תביא הוכחה שפוסקים הלכה לפי מחקר, אפילו הוא ברור ב99.9 אחוז (מה שלא נכון על התכלת).
תמיד בדורות פסקנו על פי מסורת ולא על פי מחקר מדעי.
ב. סנהדרין יכולה לעקור עשה מהתורה, אז כל וחומר שיכולה לפסוק שתכלת זה תכלת, או לחדש שכן פוסקים על פי מחקר מדעי.
ג. בעניין כזית הלכתית רוב הפוסקים חלוקים עליך. זה ההלכה. הלכה לא נקבעת לפי מדע. מדע והלכה הם שני עולמות נפרדים עם חוקי משחק שונים לגמרי, ואין סיבה שהם יהיו מקבילים.
ד. ההנחה שלך כאילו פשיטא שזה שבמדע אנו הולכים לפי מחקר אז גם בהלכה נלך לפיו, טעונה הוכחה. עד היום ב1000 שנה האחרונות לא זכור לי שפסקנו לפי מחקר מדעי.
ה. אתה מכנה "בהיר" מה שהוברר מחקרית מדעית. ויש כאלו שיכנו "בהיר" רק מה שבמסורת. חובת הוכחה עליך שבהירות הלכתית נקנית במחקר מדעי ולא במסורת. וחובת ההוכחה עליך שאםאתה הולך עם החומר העתיק "תכלת" בציצית אך אין עליו מסורת, אתה מקיים מצווה לפני ה'. שהרי התורה אמרה "זקניך ויאמרו לך" ולא "מדעניך ויאמרו לך".
אתה פועל מאקסיומה שהנחת ומעולם לא הוכחה הלכתית. להפך, רוב הפוסקים חלוקים עליה. ייתכן שאתה מגיע לאקסיומה זו מתוך גישה מסוימ תשל הפילוסופיה של ההלכה. על זה אני יכול לדון כמובן בשרשור נפרד
(וגם על למה כשתקום סנהדרין יהיה לגיטימי לפסוק מתוך מחקר)
יש עוד דברים בין מחקר למסורתנוגע, לא נוגע
כמו פשוט ללמוד את המקורות.
אתה מערבב בין מחקר שנותן פתח לבירור הלכתי (כמו עם התכלת) לבין קביעה על פי מחקר.
ב. פליק פלאק מרשים. אתה באמת לא שם לב לחוסר ההיגיון במה שאתה אומר?
ג. טעות.
ואתה שוב חוזר על הטענה הלא נכונה כאילו העיקר בעיניי זה המדע.
תעשה בדיקה בראשונים ותראה כמה מהם כותבים שכזית זה לא חצי ביצה. תעיין גם בשו"ע במקומות שהוא מתייחס לזה. ותבדוק גם בפוסקי זמננו מכל המגזרים ותגלה דברים חדשים.
ד-ה. עיוות של דבריי. שאתה מתעקש לחזור עליו.
זה מצחיק איך אתה הופך כל דבר מההיגיון הבריא ומציג בדיוק את התפיסה המשובשת הנ"ל.
ועוד אומר אחר כך שלי יש אקסיומה מתוך גישה של פילוסופיה של ההלכה..
הראיתי לך לגבי בליעת כלים ולגבי דג ובשר מתוך המקורות שהתפיסה שלך לא נכונה. ואתה מנגד לא הבאת שום ראיה לדברים שאתה כותב.
אני במקומך הייתי עושה בדק בית איזו גישה מנותקת גרמה לתפיסה שלי להיות נגד חז"ל ולהמציא יחס פילוסופי רוחני להלכות במקום פשוט ללמוד מה הן אומרות.
לא מתכוון להגיב יותר.
תכלת זה ממש לא בירו הלכתי. זה חומר שנשכח 1500 שנה.קעלעברימבאר
והוכח רק על פי ממצאים ארכאולוגים.
ב. לא. כשיש סנהדרין חידוש התורה בעם שונה לגמרי בתכלית מאשר אין סנהדרין. לכן אמרתי שאני אשמח לכתוב שרשור נפרד על הפילוסופיה של ההלכה.
ג. עובדה שפוסקי ימינו סוברים שזה חצי ביצה. אתה חכם יותר מהם בהבנת המקורות? אני יודע שגם הרב אריאל וגם הרב מלמד אוממים שבבברכות זה רק מחצי ביצה והלאה
ד. הר הבית ותכלת זה מחקר מדעי. ומסורת הרדבז לא מספיקה. ובענין המזבח בכלל הרדבז לא אומר איפה הוא במדויק.
ה. בליעת כלים של חזל אכן לא נכונה מדעית כדבריך. זה לא אומר שמרגע שהתקבלה ההלכה שחרס בולע זה לא יהיה נכון לכל חרס. עובדה שחלק מהפוסקים חולקים עליך. ואם תיאורטית הם לא חולקים, אז למה בכלל הדיון? אם תביא לי מקורות שהרב אריאל, הרב נבנצאל, הרב אלישיב, הרב וואזנר, הגרז"ן גולדברג, הרב אויערבך, הרב עובדיה ועוד סוברים כך, אז אודה לך מייד.
ו. זו השאלה- האם פוסקי דורינו סוברים כמוני או כמוך בהלכות האלו? ואם חלקם - אז רוב או מיעוט? לפחות בהר הבית ותכלת - אני יודע שרוב הפוסקים סוברים כמוני
אין שו םבעיה ל*המציא* יחס רוחני-פילוסופי להלכות.קעלעברימבאראחרונה
פשוט לא פוסקים על פי היחס הזה הלכה.
ההלכה מתנסחת ונקבעת בכלים של הלכה.
ואם יתמה התומה שההגיון ההלכתי נשמע לו מוזר (למשל למה לא קובעים לךפי המדע, או למה כשתהיה סנהדרין כן יקבעו) אז מסבירים לו על פי הפילוסופיה של ההלכה.
זה כמו טעמי מצוות - הם לא באים לקבוע הלכות, אלא מסבירים בדיעבד למה המצווה הזאת היא כך וכך
כי לפי השו"ע כלי זכוכית לא בולעיםנוגע, לא נוגע
ולכן די להם בשטיפה.
נכון. ואשכנזים לא פוסקים ככהמשה
לא כי הם חולקים על העקרוןנוגע, לא נוגע
הם פשוט סוברים שהם כן בולעים כי הם מחול ולכן הם כמו כלי חרס
אתה יכול לדבר על חימוץ בפסח.קעלעברימבאר
וכי התהליכים הכימיים ביולוגים שקורים בחמץ לא קורים בבבצק קמח מצה? ובכל זאת, זה הגדר של התורה ל"חמץ"
אני יכול לעשות דברים שאני לא מאמין בהם...אברהם יאיר שטרן
סתם, כי "נהוג" לעשות כך (לדוג' שמתי היום בגד שאינו ציצית כי אין בו עיטוף, ושמתי אותו רק כי נוהגים לשים אותו)
רוב הפוסקים סוברים שטלית קטן חייבת מדאוריתאקעלעברימבאר
בציצית
אפשר לדון עלזה, לא נפק"מ למה שניסיתי להסביר...אברהם יאיר שטרן
זה חורג בהרבה מזהנוגע, לא נוגע
תורה ומדע, זה כמו לומר:קעלעברימבאר
אומנות ומתמטיקה
דימוי מעניין ביותראנימה
אבל שניהם הרבה פחות מתיימרים להשליךאנימה
על ההתנהלות היומיומית
מדע משליך על ההתנהגות היומיומית בתור חיזויקעלעברימבאר
מה יקרה בעולם הגשמי, מבחינה טכנית.
בעוד תורה משליכה על ההתנהגות היומיומית בתור מה מותר ואסור מבחינת ראוי ולא, וציווי ה', וחיזוי שכר ועונש בעולם הבא, ולעיתים בצורה מעורפלת בעולם הזה, ובצורה ברורה יותר מבחינה פסיכולוגית ובעיקר סוציולוגית בעולם הזה (כאשר סוציולוגיה אינה כלולה במדע כי לא ניתנת לניסוי בתנאי מעבדה ולניסוי חוזר, ומה שכן ניתן, עולה בקנה אחד עם התורה). וגם פסיכולוגיה לא תמיד ניתן לבדוק אותה במדויק בתנאי מעבדה ובתנאים קבועים לכל אדם.
סגולות למשל, אם הן מתיימרות לדבר על התחום המדעי, באמת אין להן שום הוכחה עד שהמדע יאשר אותן, ולכן חלק מחכמי ישראל מתנגדים לסגולות.
אלא אם כן ההשפעה שלהן על העולם היא פסיכולוגית וסוציולוגית, ואז המדע לא יכול לאשר או להכחיש, ומה שכן, הוא מאשר.
האתר שקישרת אליו מזכיר לי קצת את חלון אוברטוןמשה
כלומר זה לא רק "איך עובדת המערכת", זה הרבה גם "כמה העולם מסוגל להבין" או לעכל.
בעצם אם יש תגלית מדעית שנמצאת מחוץ לסקאלה של החלון הנוכחי, אז מי שגילה אותה יושמץ ויקבל פרס נובל רק אחרי 30 שנה אחרי שהקהילה המדעית תוכל להבין בכלל מה הוא גילה.
מהצד ההלכתי אני חושב שיש הרבה יותר מפרדיגמה תורנית אחת. חלק מהן מסתדרות עם המדע. חלק מהן לא.
בדרך כלל הן לא מתנגשות. במקרה של הר הבית למשל הן מתנגשות חזיתית.
מצד אחר: יש התנגשות חזיתית כן בין הפרדיגמות שמגיעות מהמזרח (על ריפוי) לבין המערב. המערב מנסה להשתמש בכלים מדעיים שניתנים לשחזור עקבי, ובמזרח יש כללים קצת אחרים.
רואים את זה עם רעיונות פוליטיים לא פחות ממדעיים. ובכובע האישי שלי - דברים שהייתי מסוגל להכיל ולקח זמן עד שהתחלתי לאמץ אותם.
ההלכה לא אמורה להסתדר עם המדע או לא, כשםקעלעברימבאר
שהאומנות לא אמורה.
ההחכה אומרת מה מותר ומה אסור, בעוד המדע מתאר דפוס אמפירי בעולם. לא קרב זה אל זה לכן אין סתירה.
ההלכה אומרת שאסור לאכול בשר עם דג. היא לא אומרת שאם תאכל בשר עם דג אז נמות
הגמרא אומרת שזה קשה לריח ודבר אחרנוגע, לא נוגע
מסבירים הראשונים שזה צרעת.
בלעדי זה, זה לא היה אסור. ועובדה שהרמב"ם לא פוסק את זה, מה שמוכיח שזו לא הלכה בלי טעם.
לדעת החת"ס איסור דג בבשר היום הוא רק בגללקעלעברימבאר
המנהג, ולא בגלל שזה סכנתא.
לכן דין ביטול ב60יש בו, בעוד שבסכנתא גם 60 לא עוזר אם זה רעל
קודם כל, זה לא מה שטענת בהתחלהנוגע, לא נוגע
בסופו של דבר, הדעה של החת"ס וסיעתו, היא פלפול שמסתמך על דבר אחד פשוט- לא ראינו שקורה משהו למי שאוכל דג עם בשר בימינו. כלומר על מדע. פשוט לא רוצים לחדש ולומר שזה מותר (ועובדה שיש שמתירים).
כן טעיתי. בדקתי וראיתי אחרתקעלעברימבאר
זו שאחה אחרת:קעלעברימבאר
האם מדע שהפסיק להיות מדע אך התקבל במנהג כאסור, איסורו הלכתית פוקע או לא.
זה דיון הלכתי,לא מדעי.
שום רב לא יתיר לפנות לבית חולים ברכב בשבת אדם שאכל דג עם בשר. אבל למי שיש חשש לחיידק טורף - כן.
משמע דג עם בשר,זה לא מדעי, גם לפי ההלכה
לא נכוןנוגע, לא נוגע
אני לא מאמין שיש פוסק אחד שכותב את זה, שברור אין שום חשש סכנה ורק כי היה מנהג לאסור אנחנו אוסרים. כל אחד רק אומר אולי יש סיכוי קטן שכן יש סכנה.
התוקף של לאסור את המותר זה רק כאשר אסרו אותו לא מתוך טעות.
אז למה החת"ס טוען שדג עם בשר בטל ב60?קעלעברימבאר
שהרי ביטול ב60 לא שייך לסכנתא אלא רק לאיסורא
אני לא יודע מה החת"ס בדיוק אומרנוגע, לא נוגע
אני יודע שאלו שמתירים פשוט סוברים שגם או זו סכנה, היא לא גדולה (מה שכמובן מסתמך על זה שאנחנו לא רואים שזה באמת מזיק).
מניח שזו גם דעתו.
כלומר הם מודים למדע בימינוקעלעברימבאר
אז אין סתירה בין מדע לתורהקעלעברימבאר
כלומר "לא מדעי בימינו" ייתכן שבימיהם כן נחשבקעלעברימבאר
השאלה לא אם דג מסוכן, אלא האם הלכתית המנהג בטל או לא.
גם ל"חשש אולי בכל זאת דג מסוכן קצת" אין נפקא מינא.
כלומר אסור לך לבטל תפילה במניין אם אכלת דג עם בשר ובא לך לסוע למיון שמא יקרה לך משהו בגלל הדג
איזה התנגשות יש לגבי הר הבית?נוגע, לא נוגע
בין פרדיגמות תורניות שונותמשה
ובהכללה גסה - בין גדולי הדור של הדור הקודם לבין הדור היותר צעיר של רבנים.
אבל איזו התנגשות יש בין זה לבין המדע?נוגע, לא נוגע
אה. אין. זה סתם דוגמא להתנגשות פרדיגמות אחרתמשה
👍נוגע, לא נוגע
לא הבנתי אותך נכון קודם
זה לא סתירה בין מדע להלכה.קעלעברימבאר
אלא האם פוסקים לפי המדע או לא.
זה כמו שאשאל האם ציור אומנותי שנוגד את חוקי המדע יתקבל במוזיאון. זה לא אומר שמדע ואומנות מקבילים.
יש גם הרבה רבנים בדור הצעיר שאוסרים.
רבני הר המור ורוב תלמידי הרב יעקב אריאל ורב אברום. פשוט אין להם רשתות חברתיות אז הם לא ידועים
לגבי הדור הצעירמשה
זה נכון מה שאתה אומר. זה לא נכון שאין להם (או לתלמידיהם) רשתות חברתיות.
אבל עדיין, באחוזים, למעט הרב דב ליאור והרב גורן ועוד קצת - רוב הזקנים נגד. ואצל הצעירים יותר יש גיוון גדול יותר. חלק מזה גם בגלל התנגדות של הרצי"ה שתלמידיו לא חולקים עליו אבל הילדים שלהם כן חולקים.
אתה מדבר על צעירים שנחשבים גדולי הפוסקים?קעלעברימבאר
או על רבנים שאינם גדולי הפוסקים, בין גילם 30 בין גילם 80?
"גדולי הפוסקים" זה בעיקר קשקוש של העיתוניםמשה
אני מדבר על אנשים שהגיעו כבר בחלקם לגיל 50+. כלומר לגמרי אפשר להכניס אותם לקטגוריה, אבל הם לא בקטגוריה של תלמידי הרצי"ה 80+.
אז אתה הולך להתיר עגונות אצל כל רב שכונה?קעלעברימבאר
אם "גדולי הפוסקים" זה קשקוש?
הרציה לא ברור מה דעתו.קעלעברימבאר
עובדה שהרב ליאור, הרב דרורי, הרב דרוקמן לזכרוני, הרב שילת, הרב זלמן לשכרוני, ועוד חלק מתלמידי הרצי"ה עולים, והרב ולדמן לזכרוני עלה,
אם נגיד תיקח אתקעלעברימבאר
צעירי רבני הר המור, לעומת רבנים מבוגרים תלמידי הרב זלמן או הרב ליאור, זה דווקא מתהפך
אולימשה
אבל באופן ברור יש קשר בין גיל לבין העליה להר הבית. הוא לא חד ערכי אבל מובהק.
זה נראה לי אשליה שנוצרת מ:קעלעברימבאר
א. הרבה גדולי פוסקים אוסרים בעוד שרבנים שגדולים באגדתא או פוסקים בינוניים מתירים.
ב. צעירים שתלמידים של זקנים שאוסרים, פחות מביעים את דעתם בזה.
מכיוון שבדרך כלל ת"ח גדול בפסיקה הרבה פעמים מבטל את דעתו בפני רבו, או לא מעז לפסוק כל עוד גילו צעיר או כל עוד רבו בחיים. אז נראה כאילו גדולי הפוסקים תמיד זקנים בגיל. (למרות שהרב עובדיה למשל חלק על הבן איש חי כבר בגיל 30).
אבל זה מעלה שאלה : מי ייחשבו גדולי הפוסקים בציונות הדתית עוד 30-40 שנה?
לא נכוןנוגע, לא נוגע
המתירים מסתמכים קודם כל על מסורות על מקום אבן השתייה, ועל מקורות חז"ליים על גודל ההר.
מי שאוסר (ממה שאני ראיתי) כיום זה או מסיבה השקפתית או מסיבה טכנית. ופשוט מלביש את זה בטיעונים הלכתיים.
משה
אוסר בפועל.
לא נכון.קעלעברימבאר
יש הרבה פוסקים שטוענים שמסורת הרדבז לא מספיקה. והם טוענים שלא פוסקים החכה על סמך מחקר.
גודל ההר לא עוזר לך, כי אם אבן השתיה היתה בדרום, גם גודל ידוע יכניס לספק. מה גם יש מחלוקת בגודל האמה. ואין הכרח הלכתי שהמקדש יהיה בפסגת ההר, יש רק הכרח שהמזבח יהיה צמוד לקרקע.
נכון שמסורת הרדבז בהחלט סבירה וגם אני מתפלל בכותל לכיוון כיםת הסלע, אבל היא לא מספיקה להתיר ספק כרת
זה לא רק הרדב"זנוגע, לא נוגע
והמתירים לוקחים גם טווח בטחון ומתחשבים בדעות שונות לגבי גודל האמה ועוד.
ואפשר גם ללכת במסלול שמסתדר גם עם שיטת הרב גורן.
אבל גם אם נניח שיש אפשרויות לומר אחרת, ברור שהדעה המבוססת יותר מסתמכת על הרדב"ז. ואם כן:
אם אתה סומך בשבת על העירוב (גם אם אתה אשכנזי), אין הצדקה שלא לעלות להר הבית.
וכן ספרדי שמכין קפה ישירות מהמיחם, אין לו הצדקה שלא לעלות.
פתאום כאן, שיש סיבות לעלות, ורואים בחוש שזה מועיל, כולם הפכו להיות מחמירים.
הסיבה היא פשוטה - בדומה לתכלת, זה חידוש של משהו שאבד. ולכן מחפשים שהוא יהיה כמה שיותר חלק, ומתעלמים ממה שמפסידים.
אז:קעלעברימבאר
א. עירוב בשבת זה נגד איסור דרבנן למעט רשות רבים נדירה.
ב. טומאת מקדש וקדשיו זה עניין כלל ישראלי וחמור מספק כרת רגיל
ג. אכן יש,קשר בין אגדתא להלכתא , ולכן פסיקה היא רק בידי גדולי פוסקים ששימשו ת"חים גדולים, ואילו פרופסור לשס ופוסקים אפילו הכי גאון בעולם לא מוסמך לפסוק. בדיטק כי לפוסק יש שכלולים שאינם רק לפי הספר היבש
האםנוגע, לא נוגע
אתה לא חושש לשו"ע ולראשונים שסוברים שזה דאורייתא? למה לא?
אתה יודע שמצב העירוב היום בהרבה מקומות לא משהו?
גם לעלות להר הבית זה עניין כלל ישראלי חשוב, להציל אותו מחילולו ולקיים מצווה בעלייה.
זה לא אגדתא, זו מציאות ברורה.
לא להציל חילול הר הבית אינו כרת.קעלעברימבאר
לטמא עזרה זה כרת.
"אמר רבי שמעון חמורה טומאת מקדש וקדשיו מכל עבירות שבתורה"
מה זה קשור?נוגע, לא נוגע
אמרת שזה כלל ישראלי, ועניתי שגם להציל אותו זה כלל ישראלי.
וחילול ה' חמור יותר מכל העבירות.
חילול מקדש במיתה בידי שמים,קעלעברימבאר
טומאת מקדש בכרת.
כרת חמור ממיתה בידי שמים.
"למען טמא את מקדשי" חמור יותר מ"ולחלל את שם קדשי".
מה גם שלא ישראל מחללים את המקדש אלא הישמעאלים.
ומה גם שעליה להר לא מונעת מהישמעאלים להכנס לעזרה.
דווקא שלט הרבנות אומר שאסור לכל אדם כולל גוי להכנס להר הבית
אתה מערבב בין דבריםנוגע, לא נוגע
ברור שמי שעולה כי הוא סובר שמותר ואף מצווה לא עובר על כרת במזיד.
אם כבר, מי שמטלטל בשבת ולא חושש לאוסרים מראה שבשביל הנאתו האישית ונוחיותו הוא מוכן להיכנס לספק כרת במזיד.
העלייה להר תגרום בסופו של דבר לאי כניסה לערבים, כמו שכבר עכשיו הם לא מרימים ראש ולא מתפרעים שם כמו פעם.
וזה גם עצם העניין, שערבים מחללים ויהודים שותקים. לא ראיתי שאלו שמתנגדים לעלייה מוחים על זה יותר מדי (גם בשנים שבקושי הייתה עלייה של יהודים).
וחילול ה' חמור יכול מכל העבירות.
לכן (עקרונית) אין עליו כפרה חוץ ממיתה. תחשוב כמה חמור חילול ה' של כלל ישראל.
זו אחריות גדולה מאוד להחמיר ולהורות שאסור לעלות.
קראתי את תגובותיכםאנימה
חלק הניח את דעתי, חלק לא, וחלק לא הבנתי. אבל טוב לי לקרוא את עצם הדיונים בדברים האלה. ולא להרגיש שאם אני אומרת שהרפואות של הרמבם לא רלוונטיות לימינו ולא נכונות מדעית זה התחלה של כפירה.
גם הרמב"ם עצמו היה אומר את זה..נוגע, לא נוגע
האם צמחונות זה עתיד בלתי נמנע?אנימה
אישית, אין לי הרבה אפשרויות
מגעיל זה לא סיבהאנימה
זה עניין של תרבות והרגל.
גם קישוא זה מגעיל אותי, בגלל שאני רגילה לא לאכול את זה מגיל קטן.
הכחשה חלקיתאנימה
אם התהליך לא נעים לעין ולאוזן של הרבה מאיתנו, מה זה אומר על התוצאה?
ולמה אנחנו עושים את ההפרדה בין בעלי חיים והרג לאוכל שבצלחת שלנו?
המחשה מרתקת:
(תקציר באדיבות ג'מיני)
במסגרת מתיחה טלוויזיונית מפורסמת מברזיל שצולמה במצלמה נסתרת בסופרמרקט, הוצב דוכן למכירת "נקניקיות טריות במיוחד" שבו קצב הציג ללקוחות חזירון חי והכניס אותו לכאורה למטחנת בשר שמתוכה יצאו מיד נקניקיות מוכנות. הקונים שנכחו במקום זעמו, נבהלו וניסו לעצור את המעשה בסלידה ובזעזוע עמוק. הסרטון הפך לוויראלי ועורר דיון פסיכולוגי וחברתי נרחב משום שהמחיש בצורה ישירה וברוטלית את הדיסוננס הקוגניטיבי שסביב צריכת בשר – הנתק המנטלי שבין ההרגל לצרוך מוצרי בשר ארוזים לבין הדחייה והאשמה המוסרית שמתעוררות ברגע שתהליך הייצור וההרג נחשפים באופן מוחשי מול העיניים.
אין צמחונות קוהרנטיתאנימה
פגשתי מישהי שעובדת במעבדת מחקר. לא אזעזע אותכם בתיאור מפורט, אתמצת בכך שהם די מתעללים בחיות, במקרה שלהם עכברים. בניסיון לפתח שיטות טיפול מצילות חיים לתינוקים עם מחסור בחמצן בלידה.
והם לא היחידים. במחקר ביולוגי ורפואי משתמשים בלי סוף בחיות מודל כדי ללמוד על תהליכים ומחלות ולפתח תרופות וטיפולים. מייצרים ליינים של עכברים עם מחלות מסוגים שונים ובוחנים עליהם כל היפותזה.
אמנם יש רגולציה על ניסויים שמערבים בעלי חיים, אבל זה לא שמטפלים בהם בעדינות וחמלה. הם עושים את זה כעבודה יומיומית, כשמול עינהם עומדת התועלת האדירה שיש לנו מהידע שמתקבל.
עם זאת,
עוד לא מצאתי את האיש שמסרב לקחת אקמול, אנטיביוטיקה, תרופות לסכרת או טיפול מציל חיים לתינוק, בגלל שזה נוסה על בעלי חיים.
אין שום גבול שעובר בין מוצרי קוסמטיקה, אוכל בריא ומזין ותרופות מצילות חיים.
לכולם ברור שלבני אדם יש עליונות על חיות. וגם מי שלא מסכים משתף עם זה פעולה במודע או בלא מודע.
לא בקטע של עליונות. בקטע של רגשות פשוטים.קעלעברימבאר
תרנגולת לא סובלת בכלוב סוללה כי מה שמעניין אותה בחיים זה מים וגרעינים.
קוף כן יסבול בכלוב צר כי הנפש שלו עשירה יותר, אבל מתחם מגודר בגן חיות הוא סבבה אם יש חברה ומשחקים, ולא יפריע לו שהוא לא ממצה את עצמו בעולם שבחוץ.
כנל ציפור שלוקחים לה את הגוזלים מרגישה סטרס כשלוקחים, אבל אחרי כמה שעות שוכחת שבכלל היו לה צאצאים וממשיכה בחייה, היא מעולם לא נקשרה אליהם יותר משנקשרה לאוכל
צמחונות זה מוסריות העתידאנימה
עניין של התקדמות טכנולוגית ו"התקדמות מוסרית" של העולם.
כמו שפעם עבדות היתה בנורמה והיום היא פסולה לחלוטין.
בעתיד הגיוני מאוד שלהכל יהיו תחליפים מלאכותיים טובים, ואז לאכול בעלי חיים יתפס כאכזריות יוצאת דופן.
חזון הצמחונות והשלוםאנימה
את נקודת המבט התורנית אני משאירה למישהו אחר לכתוב.
את שואלת על עצם ההרג עצמו?קעלעברימבאר
אוי לאאאאאאברהם יאיר שטרן
מה הבעיה תאכל בשר מהונדס, אוקעלעברימבאר
חלבון מחגבים טחונים
אני לא אומר לא על עצם הבשר, אני אומר על הרעיוןאברהם יאיר שטרן
שבו מישהו כופה על מישהו את רצונותיו הדתיים
אם לא תאכל יבוא שוטרקעלעברימבאראחרונה
אם אתה רוצה קמח חגבים עשיר בחלבון:קעלעברימבאר
למה תימנים אוכלים ארבה?
擦本 我拍大腿会קעלעברימבאר
מה?משה
לא יודע סתם גיברשתיקעלעברימבאר
כמו הכינוי שלךמשה
לא, הוא בעל הגיוןקעלעברימבאראחרונה
למה בכל התמונות של השרשוריםקעלעברימבאר
אנשים מכסים את הפנים עם הידיים? די נמאס.
(ולא, אל תעשו את השרשור הזה עם תמונה של אדם שמכסה את הפנים עם הידיים)
הוא כנראה נוסע לברדיטשבקעלעברימבאר
אני בשוקקעלעברימבאר
אין אדם כזה בשם גוזף קאופמן
קוראים לו יוסימשה
זה סתם שם מותג מומצאקעלעברימבאר
הוא פשוט השאיל את השם משפחה של אשתו לזכרוניפתית שלג
בטח אשתו זהקעלעברימבאר
שרה קאומפן-נורת'פייס-אצטק-כהן
הוא בטח גר בפני קדםקעלעברימבאר
ואם לא אז ב"פני צפון"
קרנשפתית שלג
אז קוראים לו יוסף ואשתו מהבית קאופמן?קעלעברימבאר
אז זה כמו הארלי דוידסון
לא מכירפתית שלג
האח של ג'וני ווקרקעלעברימבאר
השמועה אומרת שיש לו שם משפחה תימניפתית שלג
בטח השמועה אומרת גם שהוא קרא לבת שלו אכזבה ולשניהקעלעברימבאר
בהמ"ה.
נשמע לי שאין כזה אדם בכלל
סוף סוף משהו נכוןסלמון
הרגתם פה עם הספקולציות!
הם בכלל היו רווקים כשהתחילו את זה לפני 30 שנה...
שני בחורים טובים, חוש עסקי, שמחתי בשבילם
יפהפתית שלג
המידע החשוב באמת הגיע אלי
ואני מבין שהגעת מהכותרת בערוץ חחח
באמת כשראיתי את זה תהיתי אם קאופמן בכבודו יבוא לאשש את הטענות
רגע אז יש אדם בשם יוסף קאופמן?קעלעברימבאר
זה תימני בשם גדליהקעלעברימבאר
אני יודע על ויצמן מרוקאים, אבל על קופמן תימנים לאקעלעברימבאר
שמעתי
ברור שהוא תימני, לכן גוסף הפך לג'וסףקעלעברימבאראחרונה
אתה הורג אותי פה....סלמון
קרנ"ף זה ר"ת קרני פרהקעלעברימבאר
עורך יקר שמעלה שרשורים לראשיטיפות של אור
(פונה כאן מכיוון שלכאורה אתה קורא אדוק פה)
רק רציתי להגיד שבפורום בית המדרש עפים כיסאות וזה מלא טראפיק 
אצלינו רק השטיחים עפיםקעלעברימבאראחרונה
כנראה מתקדמים אצלכם
ראיתם פעם בן קורא תהילים?כְּקֶדֶם
כמו כן ראיתם פעם בחורה קוראת תיקון הכללי?כְּקֶדֶם
כן וכןימח שם עראפת
ללימור סון הר מלך יש תיקון הכללי על שולחנה עם שמה ע"פ עדותו של טוביה טטנבום
כן, יותר מאחדשימושית
הגלגול הראשון שלימשה
כ30 שנים אחורה. בדיעבד זה היה סימן אזהרה.
גם שלי בגיל הנעוריםקעלעברימבאר
אבל לפי הסבב החודשי
(הגעתי מהראשי) הרבה מאוד פעמיםהסטורי
כל פעם שאני בכותל.
מו"ר מרן הגר"א שפירא זצ"ל היה קורא כל בוקר אחרי התפילה את התהילים לפי החלוקה החודשית.
גם אני ככה, כבר כמה שנים - קורא את התהילים היומיפ.א.
לפי התאריך בחודש
גם אני. סביב המלחמה אמרתי יותרהסטורי
מעניין אותיעַלְמָה
למה ההדגשה שהגעת מהראשי?
שלא יתקבל חלילה הרושם שאדם מכובד, רב בישראל,פ.א.
נמצא בפורום שטו"ל ביוזמתו…
אתה ראית?אנימה
ניסית?
ספר לחבריךכְּקֶדֶם
פעם ראיתי בן שמדבר לעצמודי שרוט
דיברת איתו?אנימה
דוד המלך היה בן, ואפשר לשער שקרא בתהילים שחיברפ.א.
גם הכותב של צאינה וראינה היה בן. אז מהקעלעברימבאר
וראית אותו?כְּקֶדֶם
כנראה שראיתי אותו, באיזה גלגול קודם שלי….פ.א.
יותר מאשר בנות נראה לינוגע, לא נוגע
ראית פעם בת שלומדת תהילים?

