כמעט כולה על עם ישראל
הקוראן סורה 2 (תרגום רקנדורף) – ויקיטקסט
הנה ליקוט מפתיע (יש עוד מלא)
(רמב) הלא התבוננת על קהל בני ישראל, באמרם אל נביאם[208] אחרי מות משה: תן לנו מלך, למען נלחם בעבור אמונת אל? ויענם: התלחמו באמרי לכם להלחם? ויאמרו: איך לא נלחם בעבור אמונת אל; הלא גורשנו[209] עם בנינו ממעונותינו! אך בצוותם להלחם נסו רובם[210]; אמנם אל יודע את הרשעים.
(רמג) באמור להם הנביא: ד' המליך עליכם את שאול; ויאמרו: איך ימלוך עלינו, ואנחנו טובים ממנו? איך יושיענו זה? ויאמר שמואל: ד' שמו לנגיד עליכם, ויתן בו רוח חכמה וגבורה; הוא נותן את המלוכה למי יחפוץ בו, כי הוא אדיר ויודע כל.
(רמד) ויוסף עוד דבר שמואל: זה לכם האות, כי ד' בחר בו: ארון הברית, אשר בו שכן ד' את שמו, ובו שארית משה ומשפחת עמרם[211], ילך לפניכם; מלאכים ישאוהו. זה לכם האות למען תאמינו בי.
(רמה)[212] בעבור שאול לפני חילו, ויאמר: אלהים יבחנכם על הנהר הזה; כל השותה ממנו, לא ילך עמי; וכל אשר לא ישתה ממנו, ילך לרגלי; גם השואבים בכפות ידיהם, לא יעברו בחילי. אך מעט היו אשר לא שתו. אחרי עברם את הנהר, הוא והמאמינים, אמרו: קצרה ידנו היום להלחם בגלית ובחילו; אך המאמינים בכל לבם כי ישובו אל אלהים, אמרו: הלא זה כמה פעמים חיל גדול ועצום נס מפני מתי מספר? הלא אל תומך את ידי המחכים לישועתו?
(רמו) בקרבם אל המלחמה בגלית ובחילו, התפללו: אמץ את ידינו וחזק את רגלינו והצילנו מיד העם הבוגד בך!
(רמז) ותגבר ידם על אויביהם בתשועת אל, ודוד המית את גולית. לו נתן אל מלכות וחכמה, ויורהו ככל חפצו. לולי אל ימשיל יד אדם באדם[213], כי עתה אבדה כל הארץ. אך אל חנון לבני האדם! אלה האותות, אשר גלה לך אלהיך באמת, כי אתה אחד מנביאיו.
(רמח) בחרנו במקצת הנביאים[214] מבכל האחרים; במקצתם דבר ד', ובאחרים בחר מהם, לישו בן מרים נתנו עז לעשות נפלאות, ונאזרהו ברוח הקדש. לו חפץ ד', לא הפרידו האנשים[215] הבאים אחריו באמונתם, אחרי היות להם תורתו; אך מפרידים הם; זה מאמין, וזה מכחש. לו חפץ ד', לא הריבו; אמנם אלהים כל אשר חפץ עשה.
(רמט) אתם המאמינים! פזרו מהונכם אשר נתתי לכם, לאביונים, בטרם יבוא היום אשר בו אל לא יכיר פנים, ואין מליץ ואין עוזר, ולא יצדק בוגד בדין.
