תחילת הריון, גמורה מבחילות ועייפות, חוזרת מהעבודה ב16 ונטרקת קבוע במיטה
מנסה לפעמים ללכת לסלון אבל זה מוביל לרוב לילדים שקופצים עלי ומבקשים שאקום לשחק איתם וגם הרבה פעמים יש כאן חברים של הגדולים שמסתובבים ופחות נעים לי לשכב ככה על הספה כשהם כאן
אני כבר חודש ככה, יוצא שכל יום נמצאת בחדר במיטה אחה"צ ולקראת 18 יוצאת להכין ארוחת ערב, יושבת איתם לארוחה וחוזרת למיטה להמשך הערב . לפעמים יש כח למקלחות ולשבת איתם לסיפור והרדמה אבל לרוב אין ובעלי לוקח פיקוד
מרגישה שזה ממש משפיע על הילדים בעיקר על הגדולים
אין לי סבלנות גם, אני עצבנית יותר מהרגיל, וזה פשוט מבאס אותי.
לא חשבתי שארגיש ככה לפני שנכנסתי להריון, וזה ממש עושה לי רגשות אשם של איך אני מרשה לעצמי להביא עוד ילד כשאני ככה עם הילדים הקיימים .
אשמח לטיפים עצות או סתם חיזוקים שבסוף זה יעבור 🫠


