היוש,
מעדכנת בפרק הבא בסדרה, עשינו אבחון ASD, ב"ה אין!!!!!! (בעלי עדיין חושב שזו תוצאה שגויה, מבחינתי האבחנה הזו מרגיעה אז מעדיפה להחליט שזה לא זה)
מה כן? קשיי קשב שמשפיעים עליו בכל תחום אפשרי.
הרופאה טענה שהילד סובל, ממה שראתה באבחון.
הילד שמח, החיוך לא יורד מהפנים אבל תקשיבו הוא מסחרר כל מי שיושב לידו. הוא לא מצליח לשבת לדקה עם משחק, הרופאה טענה שאפילו חצי אבחון לא עשינו. הוא היה במצב רוח מעולה, פשוט לא איתנו.
בהנחה ובגן שפה, הגננת טוענת שהוא בסדר.
שאין לה שום בעיה שבזמן ריכוז הוא יקשיב מרחוק כי מסתובב בכיתה,
היא טוענת שחברותית הוא משתלב וילדים נהנים להיות בחברתו.
קוגנטיבית - הוא מאוד אוהב פעילות קוגנטיבית וזה מרגיע אותו (גם בבית, מרכיב פאזלים של 70 חלקים ברצף, משחק זיכרון ועוד). בגן הם לומדים אותיות וקריאה בהקבצות, והוא בהקבצה של ילדים גדולים בשנה כי הוא פשוט חכם! אין ספק בזה.
מבחינה חושית - יש לו רגישות חושית מאוד גבוהה, היא טוענת שתרופה תעזור לו לווסת את עצמו.
בבית, הוא מסתובב כמו זומבי, התקפי זעם, אימפולסיביות, מזיזה לרגע את הראש ושומעת משהו נשבר. היומיום איתו מאתגר (למרות שהוא מתוק במיוחד ומייד אחרי שמשהו נשבר מתנצל ומביא הרבה תירוצים למה הוילון בדיוק נתלש, וכדי שזה יקרה תאמינו לי שהיה צריך למשוך ממש חזק ברמה של להיתלות על זה)
בבית, אני יכולה להתמודד.
בגן, טוענים שאין צורך.
אז אם בגן הכל בסדר - למה טיפול תרופתי?
למרות הפידבק של הגננת, בשאלון של ADHD, הרופאה טענה שהדיווח כן תואם הפרעת קשב, כך שאולי היא קצת עידנה את התשובות בשיח פרונטלי.
יתרון בהתחלת טיפול תרופתי עכשיו - יש מסגרת תומכת, ברור לנו שייקח זמן למצוא את התרופה והמינון הנכונים וזה נחמד שיש גן קטן עם הרבה צוות.
חסרון - אם הגננת אומרת שהכל סבבה, אז למה?
אני ממש מפחדת לאבד את החינניות של הילד המתוק הזה, אתן לא מבינות איזה מושלם הוא.
אני בעצמי ניסיתי אינספור תרופות לקשב, אני יודעת מה הם עשו לי.
ההמלצה בהתחלה הייתה להתחיל עם ריטלין (באישור מיוחד כי לא נותנים בדכ בגיל הזה),
אחרי שראתה כמה נבהלתי הציעה להתחיל עם קלונידין.. מקריאה ברשת נשמע שהוא לא עושה כלום בכל מקרה..
מה הייתן עושות?
בתשובות שלכן, תזכרו שיש פה ילד מזה מתוק, ואני ממש ממש מפחדת לאבד אותו.
)
