שבט זה גם סוג של משפחה וציור של אבא אמא סבא סבתא 

וגם לכתוב אפשר זה קורה במשפחות הכי טובות...ותחשבי איך רק לצייר את זה על הקיר!!

באמת תנו רעיונות לקירות...לשבט זרעים שעולים לנבטים..

אפשר אולי לעשות משהו "אני באה אליכם"  "זה התחיל בשני הורים"

אבל מה מציירים?!

לא אהבתי את הרעיון של "באה אליכם". אני חושבת שמעבר לזה שהוא שיר די מכוער (לדעתי...כן?!)

המסר שלו בדיוק הפוך מהנושא. מטרת הנושא היא לגרום להם להרגיש הכרת טובה ותודה למשפחה. להיות חלק, שותף בבית...

השיר הזה מבטא בחורה שהיא הנסיכה בבית, היא רק באה וכולם סביבה...

לא נראה לי שזה מה שאת רוצה להעביר לחניכות...

לדעתי כדאי להתמקד בכל נושא בנקודה אחת.

לדוגמא- שבט מעלות-החברה שאנו חיים בה לעשות הופעה על קשישים או על הילד החריג ולא לעשות משהו כולל...

זה הרבה יותר מפורט ופשווט לחניכות וגם יותר קל למצוא לזה שירים וציורים לקירות...

ב"הצלחה לכולם!!!

אז כולם להציע רעיונות ורק לא לסניף ראשל"צ...

ככה זה טוב??

חוץ מזה שרעיונות להופעות עדין יהיה יעילות לכם, לא?

אם יש למישהו רעיון לשיר לחודש ארגון לשבט שורשים(כיתות ג') אני צריכה דחוווווווווווווווף!!!!!!!!!!!!!!

האריאלניקים \\\ והאריאלניקיות הסמויים במשך השנה בפורום יוצאים מחוריהם...

ועכשיו ברצינות כנראה שסניף ראשל"צ כן יעשה ציורי קיר,, אז אני צריך רעיונות לשבט נבטים(עולים לניצנים)

אפשר לצייר על הקיר את טימון ופומבה ולרשום תסגל לך תורת חיים בעז.....

לכל מי שאומר לעצמו איזה נדוש זה אז לכל חב"ב זה מוכר אבל לחניכות הקטנות זה לא וזה ממש חמוד....

ובקשר לשיר אפשר לעשות דבר די חרוש את השיר של אריאל...

הרעיון הוא שלי, ורכזות חב"ב בנות בצעו מחטף וגנבו אותו לסווצ'ר שלהם, ואני עדיין מחכה שהן יתנצלו או משהו, וכלום! בושה וחרפה, לפחות תתרמו לי רעיון איכותי כזה!

את הרעיונות האחרים אני לא הולך לפרסם בפורום...

אנחנו הוצאו את הסווצר והתקשרנו לבקש רשות להשתמש ברעיון אז נא להרגע..

אם עוד יש בעיות בנושא א זאפשר להוציא אותם עלי ואני אנסה לעזור לפתור אותם ..

סתם חבל להאשים חפים מפשע! (8

חיים ארוכים!
שבוע טוב!
בצלב"א.

כולם מחפשים עבודה קלה....

ואני חדשה פה ....תירוץ מוצלח..

אפשר לעשות את השיר של אריאל ואפשר להמציא שיר חדש ...

חשבתי לעשות את התמונה של הנפילה בשבי של רון ארד: ערבים יורים לכל עבר, מסוק שממנו משתלשל חייל (הטייס שהיה איתו) ורון מסתתר באיזה שיח...

למי שיש רעיון להצגה אני צריך דחוף!

בס"ד בחוברת של החודש ארגון, בנושא של הרא"ה (מעגל ה'אני') יש את הקטע הבא:

מספרים שכאשר בעל ה"תניא" ישב בבית הסוהר, פנה אליו מפקד בית הסוהר שהיה חובב תנ"ך, ושאלו: אמור לי רבי, כאשר אלוקים קרא לעבר האדם הראשון "אייכה" האם אומנם לא ידע היכן הוא נמצא? ענה לו על ה"תניא": התשובה לשאלתך טמונה בתשובתו של האדם הראשון לקב"ה. "ויאמר האדם, האישה אשר נת עמדי היא נתנהלי מן העץ ואכל". כלומר: נגררתי אחריה. וזה ששאלה הרב"ה את האדם "אייכה" מדוע נגררת? היכן אישותך העצמית? הרי נבראית יחידי כדי שתאמר בשבילי נברא העולם! והוסיף הרבי: לא רק את האדם הראשון שואל הקב"ה שאלה זו, אלא בכל דור, ולכל אדם, שואל הקב"ה אותה שאלה: אתה אוכל כמו כולם, ישן כמו כולם, מתלבש כמו כולם, רצונתיך ודחפיך הם כמו של כולם, היכן אישיותך העצמית? "אייכה"?!

לדעתי הקטע הזה ממש מסכם את הנושא.

למישהו יש רעיון איך לצייר את זה על הקיר??

בס"ד.

ואפשר לצייר את זה בתור קומיקס,

או בתור ילד/ה שעומד במרכז ומסביב מלא דברים וסימני שאלה.

אני צריכה לחשוב על זה ולעבד קצת בראש...

בס"ד.

בתור קומיקס זה דוקא רעיון.

וברור שאת יכולה לקחת רעינות, אני כותבת את זה כאן כדי שגם לי יהיו רעיונות וגם לסניפים אחרים.

ואם יש לך עוד רעיונות או לעוד אנשים אז תכתבו. בקשה

בהצלחה!!

לריקודים:

-נלמד לחיות עם מה שיש... יותר אהבה, יותר הקשבה, יותר... (מעגל החברים.)

-איזה כיף שיש המון חברים...

- מישהו לרוץ איתו ביחד לא לחוד, משהו לרוץ איתו.. ( מהסרט של משהו לרוץ איתו..)

היה לי חבר היה לי אח... ( לא ממש מתאים בגלל הקצב...)

\ בהצלחה רבה לכולם!!!!

שיר יהודי בלבד!

אשריכם!!!

את "אלוקים נתן לך במתנה, דבר גדול דבר נפלא" בגיור של חיים ישראל.

את השאר אני יכתוב מאוחר יותר.

בס"ד

הצגה חודש ארגון ה'תשס"ז, שבט ניצנים ¥ מעלות, הנושא: "והדרת פני זקן" .

כל פעם שכתוב משהו בנטיה, זה לא משהו שאומרים, אלא עושים!

מערכה ראשונה.

(כשהאור נדלק רואים את מוכר הפלאפל מתעסק עם סירים וכד'.)

מוכר הפלאפל: פלאפל! פלאפל חם וטעים! בואו לקנות ילדים וילדות!

(מתן, בני ויניב עולים על הבמה, מדברים בינהם).

יניב (לבני): וואי! אל תשאל איזה יום היה לי היום עם כל המבחן האלה! תגיד, בני, למדת כבר למבחן של מחר?

בני: ברור! אתה לא יודע איך הוצאתי את הנשמה בשביל המבחן של מחר... (חושב קצת, ואז שואל רגע, יניב, באיזה מקצוע בכלל המבחן מחר?

מוכר הפלאפל: (מנופף בידיו כמו משוגע): הי אתם שם! רוצים לקנות פלאפל? חם וטעים, יבוא מיוחד ישר כודיאסטן!

מתן: מה כודיאסטן? בכל מקרה, מתחשק לי איזה פלאפל קטן, בואו נשב. (מתישבים ליד השולחן. איל נכנס).

יניב: הו! תראו מי הגיע!

בני: סוף סוף אתה מגיע, אתה לא יודע כמה השתעממנו עד עכשיו.

איל: טוב מה אתם רוצים? הגעתי!

יניב: אמרנו לעצמינו, אנחנו משתעממים, אתה כבר תמצא פיתרון למה שנעשה!

איל: מה התחלת לדבר ככה... פתרון... רואים שלמדת למבחן של מחר בחשבון.

מתן: נו, אז תביא כבר רעיון!

איל: למה דווקא אני? בכל מקרה: (חושב) משהו לעשות... משהו לעשות...

בני: יש לי יש לי יש לי!

מוכר הפלאפל (מתפרץ): נו, אתם קונים או לא?! אתם מבריחים את הלקוחות עם (בצעקה) הצעקות שלכם!!!

יניב: (למוכר הפלאפל)טוב מה אתה מתערב? עד שיש לו רעיון?! זה דבר נדיר! (לבני): תמשיך.

בני: לא משנה, אני כבר יסביר לכם בדרך. (קמים ומתחילים ללכת). אתם מכירים את השכנים שלי לשעבר, השפרמטוכים? אז בקיצור, אתמול אני עושה שעורי בית, שכמו שאתם יודעים זה משהו שאני לא עושה כול יום, ובקיצור- איך שאני מסתכל דרך החלון החוצה אני רואה איזה מתושלח אחד, שבא לגור מולי במקומם!
מתן: מסכן! אני כבר יודע מה הרעיון שלך! בואו נפריע לו, יהיה צחוקים! (מתחילים לצאת מהבמה).

בני:בדיוק, איך ידעת?! יאלה, בואו נלך!

~חושך- סוף מערכה א'~

מערכה שניה.

(כשהאור נדלק רואים מצד אחד של הבמה את הזקן, כשמסביב ריהוט של בית. באמצע יש קיר- מחיצה. הזקן עומד ליד השולחן עם כוס של קידוש).

הזקן: (שר לעצמו) שלום עליכם מלכי השרת מלכי עליווווון (פורס את ידיו, צועק את ה'עליון', ואז נרגע וממשיך)מי מלך מלכי המלכים (הטלפון מצלצל) מה זה? שאבס! (מרים אבן מהריצפה ומכוון לעבר הטלפון). רגע, (הולך לעבר הלוח שנה) היום בכלל יום שלישי! עכשיו אני יצתרך לסדר הכול בחזרה! מתחיל לסדר).

(בני, מתן, יניב ואיל נכנסים, כאשר מתן מחזיק קערה מלאה מים).

בני: יופי, האור דולק אצלו, זה סימן שהוא בבית!

מתן: ששש תסגרו תלו'ע. הוא עוד עלול לשמוע אותנו (נעצר לרגע ויניב  מתנגש בו) הי, תזהר! אתה עוד תשפוך עלי את כל המים! ( מגיעים לדלת) איפה להשים את זה? (מרים קצת את הקערה).

יניב: הנה, תשים את זה פה (מצביע על כ2 מטר מהדלת).

איל: מה פתאום? זה רחוק מדי, תשים את זה ממש ליד הדלת. (מצביע על פתח הדלת ).

בני: יאלה אתם מוכנים? תתפסו מחסה, אני כבר ידפוק מדלת. (כולם חוץ ממנו מתחבאים מסביב לדלת. בני סופר בלחש, עם האצבעות):שלוש... שתיים... אחד... (לוקח נשימה עמוקה,  דופק בדלת ורץ להתחבא).

הזקן: מי שם? (שם את היד שלו על המצח ומביט סביב) אין פה אף אחד. בטח איזה שד נתקע לי בטעות בדלת (יוצא עוד קצת, הרגל שלו נכנסת בטעות לתוך הקערה, והוא נופל) מה זה? איזה מים קרים... (עושה תנועות  של שחיה וממלמל) רק לא לטבוע... רק לא לטבוע....(מבחין באיל) הי מה זה? ילד! אתה עשיתה את זה? (איחל מתחיל לברוח) חכה חכה אם אני תופס אותך (חוזר לתוך הבית).

~חושך- סוף מערכה ב'~

מערכה ג

(איציק, מתן, איל ויניב יושבים בכיתה, מדברים בינהם).

מתן (לאיציק):  תגיד, איציק, איפה הייתה אתמול? נפגשנו בפלאפל ואז הלכנו לעצבן איזה זקן אחד... היה מזה צחוקים.

איציק: מה אתה רוצה, היתי חולה אתמול, מה כבר עשיתם?

יניב : אל תשאל, איזה...

איציק: (מתפרץ לתוך דבריו) הנה אני שואל!

יניב: נו, אז אני עונה לך! איזה זקן אחד עבר לגור ליד בני, שמנו לו קערה מלאה מים והוא נתקל בה וצעק עלינו... היה צחוקים לא נורמלים. אפילו תשאל את (בני נכנס, מזיע כולו ומכדרר כדור) בני.

בני: מה בני? תמיד בני! תמיד מאשימים אותי כול הזמן!

יניב: אם אתה לא שומע את כול המשפט, פשוט על תגיב!

בני: אז מה רצית?

איל: רק סיפרנו לאיציק מה הוא הפסיד אתמול בגלל שהוא לא בא.

בני: אה, כן (מחייך)באמת היה כיף.

(נשמע צלצול)

איל: אוף! עוד שיעור היסטוריה!

מתן: שכחת שהמורה התפטר אחרי שהעפנו עליו את הבלון מים? בטח יהיה לנו עכשיו שיעור חופשי!

איל: כן?! יש!

(הזקן נכנס עם כוס תה ועם ספרי לימוד ושם אותם על השולחן.כולם חוץ מאיציק בהלם).

הזקן: שלום עליכם תלמידים חביבים! אנוכי באתי ללמד אתכם ביום זה את קורות העולם העתיק, או כמו שמכנים את זה, היסטוריה. אנא, הוציאו עתה ספריכם.

איציק: איזה בעסה!(ליניב היושב לידו) מה אתה בהלם? אפשר לחשוב שראית חיזר. האמת היא שהוא נראה יותר גרוע מחיזר...(צוחק מהבדיחה של עצמו)

יניב: (לוחש לו בחזרה) אני לא מאמין!

איציק: מה אתה לא מאמין? יא כוייפר (במבטא אידישי)!

יניב: אני לא מאמין! זה בדיוק הזקן ששיגענו אותו אתמול!

איציק: איזה קטע! אז בואו נפריע לוגם היום!

הזקן: שקט שם! מה אילו כול הרשרושים הללו? אז הבא נתחילה. גינג'ס חאן המנגולי מתקדם במהירות לעבר סין, נלחם בהם ונוגף אותם לעבר יפן, ממש מעיף אותם בבעיטה (בועט באויר, נופל, קם וממשיך) לעבר האוקינוס. אבל אז... (מתן זורק לעברו כדור מנייר) מה זה צריך להיות?! כאחד שהיה בצבאו, אני יכול להעיד שבימיו של גינג'ס נלחמו בחרבות, ולא בכדורי נייר!

בני: אני רואה שאתה זקן, אבל עד כדי כך?!

הזקן: (מנסה לענות לו, ללא הצלחה. בני זורק עליו כדור מנייר)  מה זה צריך להיות?! צא עכשיו מהכיתה!

בני: אה, דווקא אותי אתה מעניש! לא אכפת לי! אני הולך הבייתה! (מרים את הכסא, לוקח אתהתיק ויוצא)     

הזקן: טוב, הבה נמשיכה. אז כמו שאמרתי (יניב ואיל מתחילין להתמסר עם הכדור שבנ שכח) שבו במקומות! (תלמיד א' קם ובידו שקית קטשופ) גם אתה!

תלמיד א': מה אתה רוצה, המורה, אני רק לא רוצה שהכיתה תהיה מלוכלכת, אז אני זורק את זה לפח! (מראה לו את השקית).

הזקן: (מתמוגג) הו, צדיק אחד בסדום! ( מסתובב. לביינתים כשזקן מדבר תלמיד א' הולך לכוס תה שלו ושופך לבפנים את הקטשופ, ואז חוזר למקום) אז מה רציתי להגיד לפני שופרעתי בצורה ברוטלית שכזו? אז הסינים נמלטים לעבר יפן, ואז האמרקאים מטילים פצצה אטומית בדיוק שם, דבר שגרם לפרוץ מלחמת ששת הימים  שבה...

חנון:  רגע רגע רגע, המורה, זה הפרש של מאות שנים!

הזקן: מי פה המורה, אני או אתה? עכשיו תפסיק להפריע! (לוקח את הכוס תה, כולם מסתכלים עליו במתח)

חנון: המורה תיזהר, יש לך...

הזקן: עוד פעם אתה מדבר בלי רשות?! עכשיו תהיה בשקט! (שותה מהתה, מכה שניה ואז יורקהכול בחזרה לתוך הכוס).די כבר! אני יודע שאתם עשיתם את זה! אני לפה כבר לא חוזר! (לוקח את הספרים שלו ובורח החוצה).

איציק: איך העפנו אותו! ממש בבעיטה (מחכה את איך שהמורה נפל).

תלמיד א': באמת חבל שלא באתי אתכם אתמול... רק עכשיו אני מבין מה הפסדתי!

יניב: אז בואו נשגע אותו גם היום! בעצם, הוא כבר מכיר אותנו אז לא נראה לי כדאי שנשגע אותו, אבל זה לא משנה-  ליד הבית שלי גרים זוג זקנים, נשגע אותם. תהיו אצלי בבית ב4:00.

איציק: סבבה! בואו נלך!

~חושך- סוף מערכה ג'~

לקיר שבט= משפחה : "הילד הזה גדול יהיה"

ואז לצייר תינוק=>ילד=>מדריך=>סבא

לקיר שבט=השבט :

כ((לצייר פרה)) עלינו

לגלופה סניפית:

**לצייר רועה והרבה כבשים קטנים ולרשום "כי ראשון זה להוביל" ((סניף ראשון))

** בית קברות ואז אבל יש לנו נשמ"ה ((סניף נאות שקמה ראשל"צ))

** ראשונות ואין שניות לנו ואז לצייר שעון כזה...

תנו רעיונות פליזזז ותגידו איך נראה לכם מה שכתבתי.. תנקסס!!

הנה המשופר: ודרך אגב כל הזכויות שמורות לשבט ניצני למעלות מא"ד בנים כבוד!

את ההמשך אני יכתוב כבר מתישהו...  

בס"ד

הצגה חודש ארגון ה'תשס"ז, שבט ניצנים ¥ מעלות, הנושא: "והדרת פני זקן" .

כל פעם שכתוב משהו בנטיה, זה לא משהו שאומרים, אלא עושים!

מערכה ראשונה.

(כשהאור נדלק רואים את מוכר הפלאפל מתעסק עם סירים וכד'.)

מוכר הפלאפל: פלאפל! פלאפל חם וטעים! בואו לקנות ילדים וילדות!

(מתן, בני ויניב עולים על הבמה, מדברים בינהם).

יניב (לבני): וואי! אל תשאל איזה יום היה לי היום עם המבחן הזה! תגיד, בני, למדת כבר למבחן של מחר?

בני: ברור! אתה לא יודע איך הוצאתי את הנשמה בשביל המבחן של מחר... (חושב קצת, ואז שואל רגע, יניב, באיזה מקצוע בכלל המבחן מחר?

מוכר הפלאפל: (מנופף בידיו כמו משוגע): הי אתם שם! רוצים לקנות פלאפל? חם וטעים, יבוא מיוחד ישר מכודיאסטן!

מתן: מה כודיאסטן? בכל מקרה, מתחשק לי איזה פלאפל קטן, בואו נשב. (מתישבים ליד השולחן. איל נכנס).

יניב: הו! תראו מי הגיע!

בני: סוף סוף אתה מגיע, אתה לא יודע כמה השתעממנו עד עכשיו.

איל: טוב מה אתם רוצים? הגעתי!

יניב: אמרנו לעצמינו, אנחנו משתעממים, אתה כבר תמצא פיתרון למה שנעשה!

איל: מה התחלת לדבר ככה... פתרון... רואים שלמדת למבחן של מחר בחשבון.

מתן: נו, אז תביא כבר רעיון!

איל: למה דווקא אני? בכל מקרה: (חושב) משהו לעשות... משהו לעשות...

בני: יש לי יש לי יש לי!

מוכר הפלאפל (מתפרץ): נו, אתם קונים או לא?! אתם מבריחים את הלקוחות עם (בצעקה) הצעקות שלכם!!!

יניב: (למוכר הפלאפל)טוב מה אתה מתערב? עד שיש לו רעיון?! זה דבר נדיר! (לבני): תמשיך.

בני: לא משנה, אני כבר יסביר לכם בדרך. (קמים ומתחילים ללכת). אתם מכירים את השכנים שלי לשעבר, השפרמטוכים? אז בקיצור, אתמול אני עושה שעורי בית, שכמו שאתם יודעים זה משהו שאני לא עושה כול יום, ובקיצור- איך שאני מסתכל דרך החלון החוצה אני רואה איזה מתושלח אחד, שבא לגור מולי במקומם!
מתן: מסכן! אני כבר יודע מה הרעיון שלך! בואו נפריע לו, יהיה צחוקים! (מתחילים לצאת מהבמה).

בני:בדיוק, איך ידעת?! יאלה, בואו נלך!

~חושך- סוף מערכה א'~

מערכה שניה.

(כשהאור נדלק רואים מצד אחד של הבמה את הזקן, כשמסביב ריהוט של בית. באמצע יש קיר- מחיצה. הזקן עומד ליד השולחן עם כוס של קידוש).

הזקן: (שר לעצמו) שלום עליכם מלכי השרת מלכי עליווווון (פורס את ידיו, צועק את ה'עליון', ואז נרגע וממשיך)מי מלך מלכי המלכים (הטלפון מצלצל) מה זה? שאבס! (מרים אבן מהריצפה ומכוון לעבר הטלפון). רגע, (הולך לעבר הלוח שנה) היום בכלל יום שלישי! עכשיו אני יצתרך לסדר הכול בחזרה! מתחיל לסדר).

(בני, מתן, יניב ואיל נכנסים, כאשר מתן מחזיק קערה מלאה מים).

בני: יופי, האור דולק אצלו, זה סימן שהוא בבית!

מתן: ששש תסגרו תלו'ע. הוא עוד עלול לשמוע אותנו (נעצר לרגע ויניב  מתנגש בו) הי, תזהר! אתה עוד תשפוך עלי את כל המים! ( מגיעים לדלת) איפה להשים את זה? (מרים קצת את הקערה).

יניב: הנה, תשים את זה פה (מצביע על כ2 מטר מהדלת).

איל: מה פתאום? זה רחוק מדי, תשים את זה ממש ליד הדלת. (מצביע על פתח הדלת ).

בני: יאלה אתם מוכנים? תתפסו מחסה, אני כבר ידפוק בדלת. (כולם חוץ ממנו מתחבאים מסביב לדלת. בני סופר בלחש, עם האצבעות):שלוש... שתיים... אחד... (לוקח נשימה עמוקה,  דופק בדלת ורץ להתחבא).

הזקן: מי שם? (שם את היד שלו על המצח ומביט סביב) אין פה אף אחד. בטח איזה שד נתקע לי בטעות בדלת (יוצא עוד קצת, הרגל שלו נכנסת בטעות לתוך הקערה, והוא נופל) מה זה? איזה מים קרים... (עושה תנועות  של שחיה וממלמל) רק לא לטבוע... רק לא לטבוע....(מבחין באיל) הי מה זה? ילד! אתה עשיתה את זה? (איל מתחיל לברוח) חכה חכה אם אני תופס אותך (חוזר לתוך הבית).

~חושך- סוף מערכה ב'~

מערכה ג

(איציק, מתן, איל ויניב יושבים בכיתה, מדברים בינהם).

מתן (לאיציק):  תגיד, איציק, איפה הייתה אתמול? נפגשנו בפלאפל ואז הלכנו לעצבן איזה זקן אחד... היה מזה צחוקים.

איציק: מה אתה רוצה, היתי חולה אתמול, מה כבר עשיתם?

יניב : אל תשאל, איזה...

איציק: (מתפרץ לתוך דבריו) הנה אני שואל!

יניב: נו, אז אני עונה לך! איזה זקן אחד עבר לגור ליד בני, שמנו לו קערה מלאה מים והוא נתקל בה וצעק עלינו... היה צחוקים לא נורמלים. אפילו תשאל את (בני נכנס, מזיע כולו ומכדרר כדור) בני.

בני: מה בני? תמיד בני! תמיד מאשימים אותי כול הזמן!

יניב: אם אתה לא שומע את כול המשפט, פשוט על תגיב!

בני: אז מה רצית?

איל: רק סיפרנו לאיציק מה הוא הפסיד אתמול בגלל שהוא לא בא.

בני: אה, כן (מחייך)באמת היה כיף.

(נשמע צלצול)

איל: אוף! עוד שיעור היסטוריה!

מתן: שכחת שהמורה התפטר אחרי שהעפנו עליו את הבלון מים? בטח יהיה לנו עכשיו שיעור חופשי!

איל: כן?! יש!

(הזקן נכנס עם כוס תה ועם ספרי לימוד ושם אותם על השולחן.כולם חוץ מאיציק בהלם).

הזקן: שלום עליכם תלמידים חביבים! אנוכי באתי ללמד אתכם ביום זה את קורות העולם העתיק, או כמו שמכנים את זה, היסטוריה. אנא, הוציאו עתה ספריכם.

איציק: איזה בעסה!(ליניב היושב לידו) מה אתה בהלם? אפשר לחשוב שראית חיזר. האמת היא שהוא נראה יותר גרוע מחיזר...(צוחק מהבדיחה של עצמו)

יניב: (לוחש לו בחזרה) אני לא מאמין!

איציק: מה אתה לא מאמין? יא כוייפר (במבטא אידישי)!

יניב: אני לא מאמין! זה בדיוק הזקן ששיגענו אותו אתמול!

איציק: איזה קטע! אז בואו נפריע לו גם היום!

הזקן: שקט שם! מה אילו כול הרשרושים הללו? אז הבא נתחילה. גינג'ס חאן המנגולי מתקדם במהירות לעבר סין, נלחם בהם ונוגף אותם לעבר יפן, ממש מעיף אותם בבעיטה (בועט באויר, נופל, קם וממשיך) לעבר האוקינוס. אבל אז... (מתן זורק לעברו כדור מנייר) מה זה צריך להיות?! כאחד שהיה בצבאו, אני יכול להעיד שבימיו של גינג'ס נלחמו בחרבות, ולא בכדורי נייר!

בני: אני רואה שאתה זקן, אבל עד כדי כך?!

הזקן: (מנסה לענות לו, ללא הצלחה. בני זורק עליו כדור מנייר)  מה זה צריך להיות?! צא עכשיו מהכיתה!

בני: אה, דווקא אותי אתה מעניש! לא אכפת לי! אני הולך הבייתה! (מרים את הכסא, לוקח את התיק ויוצא)     

הזקן: טוב, הבה נמשיכה. אז כמו שאמרתי (יניב ואיל מתחילין להתמסר עם הכדור שבני שכח) שבו במקומות! (תלמיד א' קם ובידו שקית קטשופ) גם אתה!

תלמיד א': מה אתה רוצה, המורה, אני רק לא רוצה שהכיתה תהיה מלוכלכת, אז אני זורק את זה לפח! (מראה לו את השקית).

הזקן: (מתמוגג) הו, צדיק אחד בסדום! ( מסתובב. לביינתים כשזקן מדבר תלמיד א' הולך לכוס תה שלו ושופך לבפנים את הקטשופ, ואז חוזר למקום) אז מה רציתי להגיד לפני שהפריעו לי בצורה ברוטלית שכזו? אז הסינים נמלטים לעבר יפן, ואז האמרקאים מטילים פצצה אטומית בדיוק שם, דבר שגרם לפרוץ מלחמת ששת הימים  שבה...

חנון:  רגע רגע רגע, המורה, זה הפרש של מאות שנים!

הזקן: מי פה המורה, אני או אתה? עכשיו תפסיק להפריע! (לוקח את הכוס תה, כולם מסתכלים עליו במתח)

חנון: המורה תיזהר, יש לך...

הזקן: עוד פעם אתה מדבר בלי רשות?! עכשיו תהיה בשקט! (שותה מהתה, מכה שניה ואז יורקהכול בחזרה לתוך הכוס).די כבר! אני יודע שאתם עשיתם את זה! אני לפה כבר לא חוזר! (לוקח את הספרים שלו ובורח החוצה).

איציק: איך העפנו אותו! ממש בבעיטה (מחכה את איך שהמורה נפל).

תלמיד א': באמת חבל שלא באתי אתכם אתמול... רק עכשיו אני מבין מה הפסדתי!

יניב: אז בואו נשגע אותו גם היום! בעצם, הוא כבר מכיר אותנו אז לא נראה לי כדאי שנשגע אותו, אבל זה לא משנה-  ליד הבית שלי גרים זוג זקנים, נשגע אותם. תהיו אצלי בבית ב4:00.

איציק: סבבה! בואו נלך!

~חושך- סוף מערכה ג'~

(הסבא יושב, קורא עיתון, כשמסביב ריהוט של בית).

בני: (נכנס לבמה, דופק בדלת):

סבא: מי שם?

בני: סבא, זה אני, בני.

סבא: (קם ופותח את הדלת) אה, יפה שבאת, בני.

בני: (נכנס) שלום סבא. מה נשמע?  איך הרגל?

סבא: (נאנח) אל תשאל (מתישב על הכסא) אתמול ירדתי במדרגות, החלקתי ונפלתי ישר לתוך האגרטל עם הפרחים של סבתא: מאז היא ברחה ולא חזרה (נאנח).    

 בני: אל תדאג סבא, אני כבר יקנה לה פרחים חדשים!

סבא: אל תדאג?! בדיוק מזה אני דואג, שתחזור!

(בני שותק, לוקח את המגב ומתחיל לנקות. הס בא לוקח את העיתון וממשיך לקרוא).

(אל הבמה נכנסים איל, איציק, יניב ומתן)  

יניב: הנה, הוא גר פה

לבנים..

-

טוב, יופי!

תומ"ר ובצלב"א.

קיר נושא לשבט הרא"ה (הנושא אני...)

ויישום נושא.

תודה!!!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...