ברור שכל מה שה' עושה הכל לטובה!!!

אני יכולה לתת לך מליון דוגמאות על זה .

את יודעת תכננתי משהו הקיץ משהו מאד משמעותי בשבילי והוא לא יצא לפועל שבוע שלם הייתי בדיכאון בגלל זה כי זה משהו שתכננתי אותו שלושה חודשים!!! (אם תרצי את המקרה תשלחי לי מסר ואני אספר לך כי זה לא לפורום) אח"כ חשבתי בדעה יותר צלולה ופשוט הגעתי למסקנה ש... כן את בטח מנחשת שזה ממש טוב שזה לא יצא לפועל!!! חשבתי ופתאום הבנתי שזה היה מזיק לי!

אני ממש מבינה אותך. אבל אח"כ תראי שבאמת שכל מה שה' עושה  הכל לטובה!

אני מאמינה שה' אוהב כל יהודי והוא ירצה בטובתו כמו שכל אבא רוצה את הטוב ביותר בשביל בנו.

קיצור מקווה שמה שכתבתי סיפק אותך

חיים מאושרים 

אמנם אני מתה מעייפות, אבל לא נראה לי שיהיה לי זמן בעתיד הקרוב... אז אני אנסה בכל זאת. בתקוה שה' יכניס לי ת'מילים הנכונות למקלדת =)

אז ככה:

"לא הכל טוב, אבל הכל לטובה"- זה וודאי וברור!

זה קיים גם בעולם הפרטי של כל אחד ואחד, אבל קודם נסתכל על העולם ככלל.

העולם נברא מתוקן, מעולה ומושלם. המצב האידיאלי והטוב ביותר היה קיים כאן פעם, לשעות ספורות בלבד. עד שהגיע חטא האדם הראשון וכל השלמות הזאת נשברה לרסיסים. ומאז- יש לנו תפקיד וזה להביא את העולם לשלמות, למקום הכי טוב והכי נכון. (לתקן עולם במלכות ש-די)

וזה קשה, אף אחד לא אמר שזה קל,  יחד עם זה שאנחנו אומרים "אל תביאנו לא לידי נסיון...", אנחנו לא מחפשים חיים קלים. אנחנו רוצים לחיות חיים של תיקון, של עשייה, של חתירה אל האמת, של עלייה והתקדמות. ועלייה, כמו כל עלייה היא קשה- אבל אנחנו יודעים מה מחכה לנו בסוף, ולכן אנחנו שמחים גם בקושי, בדרך- עם כל הקשיים הנלווים לזה. 

זוהי, לעניות דעתי, הדרך הנכונה להסתכל על דברים. נכון שקשה, ואין להתעלם מכך, אבל לא קשה כדי שכך יישאר המצב, שהרי לא לשם כך נברא העולם! קשה כדי לתת לנו מה לתקן!!! ואם זה לוקח זמן? זה רק אומר שהעשייה גדולה יותר! גם אם לא ממש נראה שיש תוחלת, אנחנו לא רואי החשבון של א-לוהים, ולא יודעים מה הוא מתכנן עבורינו!

וזה גם לגבי הפרט והעניין הקטן ביותר- השבת קראנו על הנסיונות של אברהם אבינו. וזה מפורט, מוסבר וארוך- למה?

כי אברהם אבינו היה הראשון שהתנסה בנסיונות, אך לא היחיד. כל אחד ואחד ממנו מתנסה בנסיונות- זה מה שמגדל אותנו, מה שמקדם, מרים ומתקן אותנו ובעקבות כך- את העולם כולו. כמו שאומר הרב שכל מה שמתגדל האדם, מתגדל העולם כולו עמו. כי נסיון- זה דגל, התנוססות- דבר מורם, אנחנו גדלים מהנסיון, זה מדרגה! ויש לנו את היכולת והעוצמה לעמוד מול הדברים האלה, "הביטו אל צור חוצבתם אל אברהם אביכם". כן, החיים אולי קשים- אבל אנחנו "גדולים מהחיים"

ושומדבר שקורה לנו לא בא סתם- כן, הדבר הספציפי הזה, זה מה שאת צריכה כדי להגיע לנקודה המסוימת של התפקיד שלך, של מיצוי היכולות, הכשרונות והתיקון שלך.

אז בעיניים שלנו משהו נראה לא טוב... אז מה? מה זה העיניים שלנו? אנחנו קטנים, רואים קצת, חלק קטן ביותר... כמו ילד שחולה ולא מבין למה הרופא מכאיב לו... אבל לזה הוא זקוק! זה מה שהוא צריך! אז זה לא טוב, כי זה כואב. אבל זה לטובה! ברור!!!

ואני אסיים במשל שאני אוהבת ממש-

היה היה פעם איש שהיה לו חמור זקן ובאר ישנה. יומאחד נפל החמור לבאר. אמר לעצמו האיש היקר- החמור מילא זקן- לא שווה להוציא אותו ולהשקיע. וגם הבאר הזאת- צריך כבר לסתום אותה. ובמחשבה זו קרא האיכר לשכנים שלו. הם התחילו לזרוק מלא זבל לתוך הבאר הישנה. לאחר כמה זמן, התקרב האיכר לבאר כדי לראות כמה הם הספיקו. הוא תכנ לראות איזה זוג אוזני חמור מבצבצות וראה זה פלא- החמור עומד בבאר- ללא טיפת זבל עליו. האיכר ממש לא הבין איך זה יכול לראות, ואז הוא קלט- כל פעם שזרקו על החמור זבל- הוא ניער אותו מגבו ודרך עליו- עד שהוא הגיע לקצה הבאר ויצא ממנה.

השאלה היא איך לוקחים את הדברים הקשים- כמעמסה על הגב, ואז אתה טובע ברע ובקושי, או כמנוף להתרוממות- ואז גדלים מזה ומתקדמים... הכל תלוי בגישה שלנו וברצון שלנו!

הצלחות, ברכות וכל הישועות! מקווה שהועלתי...

יעל.

יפה ממש...

אבל למה אין עוד תגובות?

דוגמאות לא עוזרות! אז במקרה הזה או השני- זה במקרה היה לטובה בסוף...

תראי תמוש, יש לי ספר שלם שמסביר את העניין הזה,(קוראים לו "שמחה כאתגר" ואני ממליצה ממש!) אבל אני אנסה לענות לך בקצרה.

הקב"ה ברא עולם מתוקן. אבל אם העולם כולו מתוקן אז אין לנו מה לעשות ואין בשביל מה לחיות.. אז הוא עשה ככה שיהיו חסרונות בעולם. רע זה חוסר במציאות ה' כמו שחושך זה העדר אור.

המטרה של העולם ושל עצם קיומנו זה לתקן את החסרונות. כי לכך נוצרנו ולכך הם נוצרו זה מן משחק כזה... (קרה לך פעם שגילית "קודים" במשחק מחשב- איך לא להיפסל וכו'? מיד אחרי פעמיים הוא נהיה משעמם...)

כך שבעצם החיסרון קיים כדי שיהיה לנו מה למלא, זה הפירוש של "הכלטובה" כל דבר רע יכול להתמלא, זה פשוט תלוי בנו, יש לנו את היכולת, השאלה היא אם אנחנו ממשים אותה...

אם תראי את הדברים הרעים שקורים, כאתגר, כמשהו שיקדם אותך ואת כל העולם- תצליחי לשמוח בהם ולהתגבר עליהם!

את חושבת שהכל טוב. לא נכון!

אן כמו שאומר המשפט לא הכל טוב, אבל הכל לטובה.

אין שום דבר טוב בזה שחברה קרובה מתה. אבל יכולים לצאת מזה דברים טובים.

בתקווה שהבנת את ההבדל.. אני פשוט בלחץ זמן, אז לא הסברתי בפרוטרוט.

עוזיה.

צריך להאמין שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה.גם אם לא רואים את זה.

אם רואים ככה את העולם אז הכל לטובה.גם שום דבר לא באחריותנו כי הכל מה' יתברך!

היה הכי טוב! עכשיו הכי טוב! ויהיה רק הכי טוב!

אם יש משהו שמעצבן אותי באמת, זה שבנאדם בבעסה ואז אומרים לו: אין ייאוש!!               לא בקטע האישי, אבל סתמו! תנו להתבאס קצת עכשיו יש יאוש אח"כ הוא יילך, ישר זורקים לך סיסמאות, למה נראה לכם שזה מעודד?????

את לא צריכה שיגידו לך, תגידי לעצמך!

אין ייאוש זה לא לאחר כך, זה עכשיו, אז תעבדי על זה בעצמך...

נכון, שמישהו מבחוץ אומר זה מעצבן, כי זה לא מספיק אמיתי ומובן לך!!!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...