יש לשים לב על מי אמר דוד המלך ימח שמם - על שונאיו היהודים ובראשם דואג האדומי שהגמרא מעידה עליו שהיה גדול בתורה.

המשנה אומרת שם רשעים ירקב על יהודים מבית אבטינס שלא רצו ללמד מלאכתם לאחרים.

ועוד דוגמאות רבות מאין ספור.

עשיתי ברור קצת יותר רציני ופתחתי בעל התניא פרק ל"ב.

אני אכתוב בקצרה וביותר ברור מה שכתוב שם אך מי שרוצה להחכים שיפתח ויקרא את זה מהכתוב...

כתוב בגמרא שמי שראה בחברו שחטא מצווה לשנואותו וגם לומר לרבו שישנאהו, היינו בחבורו שכבר קיים בו מצוות 'הוכיח תוכיח' והוא לא שב מדרכו הרעה.

הבנתם עד כמה נאמרו הדברים בחומרה קשה?????

אך אח"כ ממשיך בעל התניא ואומר- אך מי שאינו חברו, ולא הוכיח אותו- עליו אמר הלל הזקן- "הווי מתלמידיו של אהרון אוהב שלום, רודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה",לומר שאף הרחוקים מעבודת ה'ולכן נקראו בריות בעלמא, צריך למשוכן בחבלי עבותות אהבה ואולי דרך כך לקרבן לתורה והן לא להפסיד שכר אהבת רעים...גם האהובים שלו שלא שבו מחטאם מצווה לשנאתם ולאהבם כאחד...

לשנוא את הרע שבהם ולאהוב את הטוב שלהם, שהוא הניצוץ היהודי, שנבראו בצלם אלוקים.

השאלות שעומדות בפני העכשיו-

@ האם אנו מחפשים את הטוב בכל אדם?

@ האם אנו מחפשים את הרע בכל אדם?

@ האם אנו משמשים קטגוריה לעמ"י?

@ האם אנו משמשים סנגוריה לעמ"י?

@ האם מי שלא חושב כמונו הוא רשע? אם כן, האם הרבנים החרדים רשעים כי הם לא מחאו נגד ההתנתקות והרי ידוע שאדם שעומד בשקט נקרא כשותף?(ע"ע קורח ועדתו..)

@ האם יש אמת אחת?

@ האם אנו מסוגלים למצוא טוב בכל אדם? ואם לא אולי זה פגם בנו ולא באחר?

@ אם אח שלי (אח ביולוגי) היה מגרש אותי מהבית או שותף ישירות לתוכנית המרושעת הזאת אז הייתי שונאת אותו ואומרת שימחה שמו??אם לא, למה  לאח לא ביולוגי ממש נתייחס אחרת?

@ אולי אנו טועים ביחס שלנו לעמ"י?

@ אולי במקום להתעסק בקרוב לבבות אנו עוסקים בריחוק לבבות?

עד כאן, תהיות, מחשבות, תשובות מבעל התניא ונקודות חשובות...

בצפיה לבניין אריאל ולאחדות עמ"י במהרה במינו!!!!

מיכל קפלן.

ולנו יש את המקורות שלנו זה נכון וזה נכון (שלנו יותר נכון <ב>)

תביא מקורות משלך ואולי לא יהיה לי איך לסתור...

אך כרגע אני נתתי מקור ברור ומדויק ואתה לא...

מקור, ז"א שתכתוב כאן בכללי את הנאמר ותגיד לי מאיפה זה בדיוק כדי שאוכל לעיין... 

בתומ"ר! 

סורי, אני לא יכולה לברר דברים אם אין לי מקור מ...מה אני אעשה...אולי תוך כדי החיפוש תראה מה אמוראים ורבנים אומרים עלזה.ואם לא אז סבבה, תן מקור.

ויש לברר לפי דין תורה ותו לא. עם כל הכבוד לתניא ולכתבים חסידיים אחרים, משם לא פוסקים הלכה.

לפי דין תורה יש חובה גמורה מדינא לשנוא רשעים בגופם ממש, ועל זה אומרו חז"ל - כל המזכיר שם רשע ואינו מקללו עובר בעשה - שנאמר ושם רשעים ירקב.

לכן אמר שלמה המלך עליו השלום - "עוזבי תורה יהללו רשע, אוהבי תורה יתגרו בם" - הכוונה היא שהרשעים כשרואים רשע מהללים אותו, אוהבי תורה ניצבים מולם ומלעיגים עליהם - על הרשע ועל עוזבי התורה שמהללים אותו.

ואמר דוד המלך - את משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט - שנאה של ממש ולא רק למעשה אלא גם לאדם שעושה את המעשה.

ועל זה אמרו חז"ל במדרש:

ראה דוד שרבו רשעים כמו עשב ולא אמר הללויה עד שראה שהם עתידין להשמד, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה, ואז הקב"ה מלך בעליונים ובתחתונים, שנאמר ואתה מרום לעולם ה'

למה מה שאתה אומר נראה לך קביעה להלכה? למה מה שבעל התניא אומר זה לא למעשה? הוא כותב רק תאוריות?

בעל התניא לא סותר מה שאתה אומר אלאט אומר שזה להתמקד ברע שבהם..

בטח כולם כאן מכירים את הסיפור הזה אבל בקצרה (זה מהגמרא)- לר' מאיר היו שכנים רעים והוא היה מצטער ומבקש שיכלו ואז באה ברוריה אישדתו ואמרה "יתמו חטאים ולא חוטאים",תתפלל שהרשעה תכלה ולא הא יכלו...

מומלץ לעיון- הספר אילת השחר (של הרב פילבר), אכתוב מקצת מהנאמר- "יש המנפפים בכתוב : "הלא משנאיך ה' אשנא ובקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים, לאויבים היו לי" כמקור המחייב לשנוא מי שאינו מקיים מצוותיו של המקום. לפני שנברר כלפי מי נאמר פסוק זה, ראוי לציין מה שכתב הנצי"ב בפרושו העמק דבר בעניין זה : "...עוד לפניו לירא יותר את ה' מכל בני האדם, באשר השגיאה בין אדם לחברו אינו מתכפר בקל. שהרי אדם מועד לעולם בין שוגג וכו' משא"כ בחטאים שבין אדם לשמים. ודוד המלך אמר 'הלא משאניך ה' אשנא וגו' חקרני ה' ודע לבבי וגו' וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם'. פירש, אם טעיתי לחשוב שפלוני הוא ממשנאיך ע"כ הנני רודפו ושנאו, ואם לא כיוונתי לאמת הלא טוב לפני המוות שתנחני בדרך עולם, שאיח אפשר לתקן השגיאה ולא תועיל תשובה."

ועתה צא וראה בדורינו באיזו קלות מרשים לעצמם בני אדם, לכנות בניו של מקום בשם 'משנאי ה'' (עד כאן מהספר האילת השחר) יש בספר עוד המון בנושא אל מומלץ לקרוא הישר מהספר...

ובקשר לשאלות ששאלתי..חוץ מזה שהם נכונות... מה איתם??????

הנחתם אותם בצד???

בצלב"א!!!!

במקום לפתוח גמארות תפתחי תנ"ך .. ולמה- כי בכל מקום שכתובה המילה ''חטאים'' היא יכולה להתפרש בשני מובנים תלוי בניקוד אם כתוב חַטָאִים אז זה אומר- חטאים של הבן אדם יענו עוונות אבל(!!!) אם כתוב חַטָּאִי(עם דגש בטי"ת) אז הכוונה חוטאים- אנשים חוטאים!!! בפס' שבורוריה ציטטה יש דגש בטי"ת דבר שאומר שכל מה שברוריה אמרה הוא לפי הדרש!!! ולא לפי הפשט!! (וממתי פוסקים דרש להלהכה?)

ספר התניא זה לא הלכות זה חסידות!! חסידות עם כל הכבוד לא נפסקה להלכה כשמה כן היא ''חסידות''

אבל אני לא בא לשכנע אותך (בלתי אפשרי) אני פשוט אומר שכמו שלך יש מקורות טובים ואדירים גם לנו יש מקורות טובים ואדירים לא פחות

אך זה לא נשמע לי כ"כ...

התורה שלנו מלאה באהבת ישראל... לאן היא נעלמת כשיש יהודים חוטאים???

יש כמה דעות בעניין. דעתו של המנחת אלעזר היא שההלכה בכלל לא כברוריה, שנאמר אין חכמתה של אשה אלא בפלך וישרפו דברי תורה ולא ימסרו לנשים. דעה דומה אצל היא שברוריה אמרה זאת בלשון נקיה ומכאן הראיה שאלו דברים שאסור היה לה לומר (משנה הלכות בשם תלמיד אחד).

אבל הדעה ההגיונית יותר היא שבמקרה ההוא לא היה מדובר בשונאיו של מקום כלל, אלא באנשים בריונים שהיו מצערים את רבי מאיר. לא היה כתוב שהם היו רשעים שהצרו לרבים, שהרי אותם מותר אפילו למסור לגויים שיהרגו אותם ויתעללו בהם לפי ההלכה. אם אדם הוא רשע, מומר לדבר עברה, כופר, אפיקורס ומבזה דברי תורה ומצוות ה' בוודאי שאין לו אותו דין כמו לבריון שמצר לאדם. ולי כעבר ה', אין לחוס על כבודי עצמי, אבל על כבודו של מלך מי התיר לי לחוס? אמנם המלך סולח ומוחל גם למי שמתקוטט נגדו, אבל מי התיר לי לסלוח בשמו? אם לא אקלל ואתקוטט עם מי שרב עם המלך, איזה מין עבד אני?

והוא אמר לי לאהוב את עמו.

הרב קוק אמר:"עדיף לחטוא באהבת חינם מאשר לחטוא בשנאת חינם" (שנאת חינם זה לא צחוק כלל ולפעמים אנו שוקעים בזה...)

שנית כל, בכל זאת כתוב לחטוא באהבת חינם. האם לא עדיף לא לחטוא כלל, לא באהבת חינם ולא בשנאת חינם? הדרך הנכונה היא דרך האמצע לפי שיטת הרמב"ם. שנאה כשצריך ואהבה כשצריך. הכל לפי מצוות ה' יתברך שמו.

ומי לנו כשלמה המלך שאמר "עת לאהוב ועת לשנוא".

כיון שבתורה לגבי יבום כתיב ולא ימחה שמו מישראל ואף אשת מומר פוסקין לחלוץ לה לכמה פוסקים מזה ראיה שאין לומר על המומר ימח שמו רק לגבי עמלק וכדומה, אבל לפי דעתי זה טעות כי הרי במו"ק דף ט"ז דמשמתינן ליה וכו' ומנלן דנצינן ולייטינן וכו' אלא הענין הוא שהכל כדי להתרחק ממנו ושלא יוכל להסית ולהדיח וכו' אבל כשכבר מת ואין בכחו להסית ולהדיח אז ראוי להציל נשמתו מרדת שחת וכעין דאמרינן כל המומתין יש להם חלק לעוה"ב אף שמידי מיתה לא יוכל להפטר עכ"ל.

מה זאת אומרת לפי דעתך?? נתת דברים מבוססים וסטרת בדעתך האישית???

יכול לעיין בקובץ  ח' מיתוך השמונה קבצים פסקא רכח...

אח"כ תמשיכו להתווכח

הרב כותב שקשה לעשות הבדל בין חטאים לחוטאים...

ולכן בתחילת ברייתם מצוווה לשנוא אתם (אשמח שמישהו יסביר מזה בתחילת ברייתם... לט ממש הבנו...)

אך אח"כ יש מצווה להפריד בין החטא לבנאדם ולאהובו אהבה גדולה.

לדוג'- (אני מקווה שהדוג' הזאת טובה) אומרים ליד קטן להתרחק מכל הזרים ולא לדבר עם אפ'חד אפילו לא אם הוא נראה אדם טוב וישר...

אך כשגדלים וזר בא ושואל אותי איפה זה רחוב יפו אז אני אענה בשמחה ובלי כל חשש, אך כמובן אם הוא יקרא לי לעזור לו בבית אז לא אלך איתו (הגענו לשלב ההבדלה בין טוב לרע, בין החטאים או הסכנות שעלולות לצאת מיזה לבין סתם דברים, של היותו בנאדם.. וכך גם לרשעה שאנו 'ילדים קטנים' ולא יודעים להבדיל בין טוב לרע אז כדי להזהר ולא להמשך אחרי הרע אומרים על הכל "לא!!!" (למרות שלא נראה לי שהרב מתכוון עד כדי מחיית שמו מעמ"י...) אך כשגדלים לומדים להבחין בין הפולים זבל שיש באדם למעט טוב שיש בו ואז אפשר לעשות את ההבדל בין הטוב לרע ומתוך כך לאהוב את הטוב ולשנוא את הרע (ולא את האדם!!)

ו...גם שם הרב מציין ש"יתמו חטאים ולא חוטאים"...

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...