התמודדות עם נושא המוות
נושא של מוות הוא אחד הנושאים הקשים ביותר להתמודדות גם למבוגר. פעמים רבות אנחנו מנסים להרחיק את הילד מכל הקשור בכך במטרה לגונן עליו. אולם לא ניתן למנוע מן הילד לפגוש בנושא המוות. במקרים הקלים יותר יפגוש בכך בחצר כאשר יצפה בנמלה מתה ובמקרים כואבים הרבה יותר הוא עלול לחוות אבדן של מישהו ממכריו. אם לא נדבר איתו על כך – יתקשה הילד להכיל את רגשותיו הקשים יציפו אותו ולא יוותרו לו כוחות להתמודדות. לעומת זאת, אם יתקל בנושא המוות לראשונה, באמצעות סיפור על דמות רחוקה, למשל על חיה, יוכל להתמודד ביתר הצלחה עם אבדן כאשר יפגוש בו.
דוגמא לספר העוסק בנושא המוות
החתולה מיצי מתה / דבורה עומר – (סיפור מתוך: הנשיקה שהלכה לאיבוד) – הסיפור מסביר את משמעות המוות דרך חוויה של ילדה שחתולתה האהובה נדרסת. מספר לילד על סופיות המות ועל תהליך ההשלמה עמו.

שבת שלום,ענת

מה עושים במקרה שהמוות כבר תקף?

דווקא הדוגמא שהבאת מאוד הזכירה לי את המקרה שלנו. יש לי אחות שנפטרה, ואחות נוספת, שהיתה בת 3 בדיוק כשהיא נפטרה. בערך חודש לפני שהיא נפטרה, מצאנו חתלתול מסכן ואימצנו אותו, עד שיום אחד כוחו לא עומד לו והוא מת. כשאחותי נפטרה חודש אח"כ, הסברנו לאחות השניה שהיא נפטרה, והיא מעצמה עשתה את ההקשר בין החתול שמת לאחות שנפטרה (להבדיל 1000 אלפי הבדלות!). אז אולי באמת זה עזר לה להבין.

עכשיו, ביקשתי מידע על הנושא הזה, בעיקר בגלל אחותי הנ"ל. אז אני אשאל אותך ותגידי את דעתך:
אחותי מרבה לשלב מוות במשחקים שלה. היא אוהבת מאוד לשחק בבובות וכאלה, ותמיד, היא עושה שאחת הבובות מתה. ואותי זה ממש מצמרר!
א' קול- שילדה בת 4 חושבת על מוות! זה לא שיגרתי אבל גם זה לא שיגרתי שנפטרת אחות, אז זה איכשהו לגיטימי.
ב' קול, וזה מה שהכי מטריד אותי- היא הורגת כ"כ בקלות! היא לא מתייחסת לזה כאל דבר כ"כ נורא וכואב. וזה מלחיץ. אני מפחדת שהיא תגדל להיות חסרת רגישות בנושאים האלה, והיא תחשוב שזה לגיטימי שבני אדם נפטרים (כמה זמן אח"כ סבתא שלי גם נפטרה ועוד חתול שלנו מת אז המוות לגמרי חוגג אצלנו כשגרה..)
אמא שלי טוענת שזה בסדר ושככה היא מעבדת את הטראומה הזו, אבל אני עדיין בדעה שזה לא נורמלי וזה עשוי לפגום ברגישות שלה.

מה דעתך?

לדעתי איך שביתך משחקת זהו מצב מובן מפני שהיא חשופה לדיבורים על מוות. איני חושבת שהיא כל-כך מבינה מהו המושג "מוות" שהרי גם אנו המבוגרים קשה לנו להבין אותו במיוחד כשזה מישהו כל-כך קרוב.
נראה שביתך ערה לסובב אותה וזה נהדר שהיא משחקת, בדרך זו אפשר לראות מה בעצם מעסיק אותה ודרך המשחק לשוחח איתה.
אך חשוב מאד להתייעץ עם פסיכולוג בעניין זה.יש את השירות הפסיכולוגי בכל עיר שאפשר לקבל ממנו ייעוץ,את יכולה לשתף את הגננת בגן אולי היא תוכל להפנות אותך ליועץ מוסמך בענין או דרך קופת חולים.או באופן פרטי כמובן. זה יעזור לכם מאד מאחר והמצב מאד עדין ורגיש כמו שאני הבנתי.
משתתפת בצערכם ושלא תדעו עוד צער,ענת.

זה נוח כי יש לך חשבוניות מרוכזות ואתה לא מאבד אותן.