אנו רוצים לעשות הכל הכי קדוש והכי נכון אך לא פעם אני נתקלת בשאלה: לא הגזמנו?!
לא הבנתם? ברור! אז אתן דוגמא...
"אני צריכה סרט להראות לחניכות שלי..."
"תראי להם צלילי המוסיקה, זה סרט כשר..."
"כן? להזכירך, יש שם קטעים של אהבה וזה דיי נוצררי..."
"אל תסחפי, זה הסרט הכי נקי שיש, נראה לי שזה מוגזם, לאף אחד סרט כזה לא יזיק.."
שיחות שכאלה נשמעות מלא ואני תוהה לעצמי באיזה דרך לנקוט. האם זה סתם פאנטיות מוגזמת בשמירת המצוות או שככה זה צריך להיות....
ואתן דוגמא נוספת קצת שונה אך נשארה אותה דילמה, פחות או יותר...
"יש הצגה באשכול פיס היום ב21:30, נראה אותך??"
"לא יודעת, מה זה ייתן לי?! יכול להיות שזה יפה ונחמד אך התורה מצפה ממנו לדאוג לדברים מעבר ליפה ונחמד, ולהיות כחיות שממלאות את רצונם..."
"את ממש כבדה!! וואי, את לא רוצה, אל תבואי רק על תתרצי את עצמך בתרוצים הלכתיים"
"אני ממש רוצה לבוא אבל לא מספיק רק לרצות..."
"אויש, הגזמת!!!"
אז מה זה?? כבדות או שמירת ההלכה על כל פרטיה(או מה שנקרא באריאלניקית: 'תורת חיים בעוז')???